בס"ד
פרשת ויחי תעלומת השבעים יום בן חג
סוכות לחנוכה שכתוב במדרש שזה 70 יום י"א/טבת/תשע"ה
פרשת ויחי תעלומת ה 70 יום בן חג לחנוכה
במאמר קודם שלי פרשת מקץ כתבתי שיש 70
יום בן חג סוכות לחנוכה ולא היה לי הסבר לעניין
כאשר במדרש זה נחשב ל 50 יום
בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית
פרשה כב
(ג) [ויהי מקץ ימים] ר' אליעזר ור'
יהושע ר' אליעזר א' בתשרי נברא העולם, ר' יהושע א' בניסן, מאן דאמר בתשרי עשה הבל
קיים מן החג ועד חנוכה, מאן דאמר בניסן עשה הבל קיים מן הפסח ועד עצרת, בין כדברי
אילו ובין כדברי אילו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מנ' יום.
http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/12/blog-post_19.html
וכותב מלבי"ם יחזקאל פרק מה
וכבר עמדו חז"ל ע"ז במנחות
דף מ"ה, ור' יוחנן אמר אליהו עתיד לדרשה, דר' יוחנן לשטתו שכל הנביאים נתנבאו
לימות המשיח, ויהיה שינוי טבע העולם, וה"ה שישתנה ענין הקרבנות, אבל חבריו
פליגי עליו, בין במ"ש שיהיה שינוי לעת"ל בטבע, ובין בזה שיהי שינוי
במצות, ואמרו שמלואים הקריבו בימי עזרא והוא כפי' מ"ש הרי"א שקרבנות אלה
שחשב פה יהיו קרבנות מלואים, וקרבנות מלואים יהיו משונים, שכן היו משונים גם בימי
עזרא ובימי משה, והיו הוראת שעה, ולפ"ז ימשכו ימי המלואים והחנוכה מן חג
המצות עד חג הסוכות, כי בחג המצות תהיה התחלת הגאולה ובסוכות יהיה הסוף, כי אז
תהיה מלחמת גוג ומגוג (ור"א ור"י שפליגי אם יגאלו בניסן או בתשרי שניהם
יש להם מקום) ולנגד משך ימים האלה יהיה משך זמן החנוכה, ואחרי ההשקפה הנכונה
ראיתי, כי הימים האלה נזכרים ונעשים בזמן ובקצב הראוי, כי בימי משה היו המלואים ז'
ימים, ובימי שלמה היו י"ד ימים, שבעה ושבעה, ובימי עזרא נמשכו כ"א יום
כמו שנזכר בעזרא, הרי כל א' הוסיף על מלואים הקודמים לו ז' ימים עם ימים הקודמים,
וממילא ראוי לפ"ז שמלואים של לעתיד יהיו כ"ח יום, אולם באשר המלואים
הקודמים לא נתקיימו ראוי לעשות שנית גם הימים הקודמים, בענין שיעשה ז' ימים
וי"ד ימים וכ"א ימים נגד הקודמים שנבטלו, וכ"ח יום הראוים עתה ס"ה
שבעים יום,
ובפרשה שלנו כתוב על השבעים יום
בראשית פרק נ
(ג) וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים
יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים
יוֹם:
ואומר השמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה
יח
כבדו את יעקב שנאמר (שם /בראשית/ נ)
ויבכו אותו מצרים שבעים יום, אמר הקדוש ברוך הוא ומה כבוד אני עושה למצרים הריני
קורא אותה בשמה של גן עדן שנאמר (שם /בראשית/ יג) כגן ה' כארץ מצרים, כשחזרו
ושעבדו בהן אמר הקדוש ברוך הוא ועברתי בארץ מצרים חוזר אני מאותו כבוד ואעשה אותה
שממה שנאמר (יואל ד) מצרים לשממה תהיה.
וכן כתוב במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא
פרשה יד
ד"א למה שבעים כנגד מראש ספר
בראשית עד קללת נחש שבעים פסוקים א"ר פנחס שני אויבים לא נאררו עד שהשלים
עליהם שבעים פסוקים הנחש והמן הרשע הנחש מבראשית עד ארור אתה מכל הבהמה שבעים
פסוקים המן מאחר הדברים האלה גדל המלך וגו' עד ויתלו את המן שבעים פסוקים לתכלית
שבעים נתלה על חמשים ד"א כנגד שבעים שמות הקדושים מן בראשית עד פרשתו של נחש
ובמדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד
ד"א כנגד ע' ימים טובים שנתן
הקדוש ברוך הוא לישראל שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג, וראש השנה, ויום הכפורים וחג
שבועות שנים וחמשים שבתות יש בשנת החמה הרי ע', ד"א כנגד ע' שמות שיש לו
להקב"ה, ע' שמות שיש לישראל, ע' שמות לתורה, ע' שמות לירושלים,
וצריך להגיד שהמספר שבעים מסמל את אומות העולם ולכן צריך להגיד שמספר שבעים מסמל
תהליך הדומה לתהליך של חמישים יום המספר חמישים מסמל תהליך הנוגע רק לעם ישראל
והתהליך המקביל המשלב את אומות העולם זה תהליך של 70 יום .
ואם נחזור למה שכתבתי באחד המאמרים
הקודמים יש תהליך שמתחיל בפסח בו נברא העולם מחדש ומסתיים בשמיני עצרת שזה השלמות
של העולם ביחד עם אומות העולם . אבל תהליך זה היה צריך להמשך 50 יום כפי שהבאתי את
המדרש על שמיני עצרת
ואיתא במדרש
תנחומא (פנחס טו) שהיה מהראוי להיות שמיני עצרת אחר החג חמשים יום כשם שיש מפסח
ועד עצרת, אלא אמר הקדוש ברוך הוא חורף הוא ואינן יכולין להניח בתיהם לבוא לכאן,
אלא עד שהן אצלי יעשו עצרת, מנין ממה שקראו בענין (במדבר כט, לה) ביום השמיני עצרת
וגו' עכ"ל:
http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/12/blog-post_19.html
אבל לפי המהלך של המלבים לעתיד לבא
ישתנה הטבע צריך להגיד שהחמישים יום יהיו שבעים יום שזה התהליך המשולב של עם ישראל
עם אומות העולם כלומר עם מצרים ובזה אנחנו מבינים
את החשיבות של חנוכה
שמסמלת את קבלת התורה לאחר מאבק עם אומות העולם וזה יהיה בתהליך של 70 יום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה