26.12.2014

פרשת ויגש לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְקֹוָק האם זה דבר מוחלט ? למה דינו של המנצח את המלך מות ? האם למלך יש דין בשמים והרי לבו בידי הקב"ה ? כיצד נהג יהודה כדי שלא יחשב שניצח את המלך ודינו יהיה מות ? ‏ד'/טבת/תשע"ה


בס"ד

פרשת ויגש  לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְקֹוָק   האם זה דבר מוחלט ?  למה דינו של המנצח את המלך מות ?  האם למלך יש דין בשמים והרי לבו בידי  הקב"ה ? כיצד נהג יהודה כדי שלא  יחשב שניצח את המלך ודינו יהיה מות ? ‏ד'/טבת/תשע"ה

(יח) וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה:

ובו ננסה להבין את פרוש כי כמוך אומר האור החיים בראשית פרק מד

בעבדך וטעם הדבר כי כמוך כפרעה פי' ע"ד מעשה שהובא בגמרא (ע"ז י ב) של קטיעא בר שלום שאמרו לו נצחת למלכא וכל דנצח למלכא וכו' ע"כ, לזה אם היה נוצח יהודה ליוסף בפני השומעים יכנס בסכנת מות מדין נוצח למלך, ולבל יטעון כי המלך הוא פרעה לזה אמר כי כמוך כפרעה ודינם שוה, אשר ע"כ מבקש על נפשו לדבר באזנו ובזה הגם שינצחהו בטענות אין בזוי למלך ולא יכנס בדין נוצח למלך שחייב כיון שהוא בינו לבין המלך.

מההבנה של אור החיים על המילה מי כמוך אנחנו יכולים ללמוד עקרון בהתנהלות של העולם  

במשלי פרק כא פסוק א

פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְקֹוָק עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ:

ואומר המדרש משלי (בובר) פרשה כא סימן א

[א] פלגי מים לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפץ יטנו. ר' ישמעאל אומר פלגי מים ביד ה', מה המים הללו כשאתה נותנן בכלי אתה מטה אותן לכל צד שאתה רוצה, כך כשבשר ודם עולה למלוכה לבו נתון ביד הקדוש ברוך הוא אם זכה העולם, הקדוש ברוך הוא מטה לבו של מלך לגזירות טובות, אבל אם נתחייב העולם, הקדוש ברוך הוא מטה לבו לגזירות רעות, וכל גזירה וגזירה שיוציא מפיו אינה יוצאה בתחלה, אלא מלפני הקדוש ברוך הוא, ולכך נאמר על כל אשר יחפץ יטנו.

אנחנו יודעים שלכל אדם יש את הבחירה החופשית אומנם היא לא מוחלטת ומוגבלת וכתבתי על הנושא הזה בפרשת קדושים   כ"ה/ניסן/תשע"ד בעניין "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" . אבל לפי הבנת המדרש למלך יש דין מיוחד והקב"ה מטה את ליבו ובעצם  למלך אין בחירה חופשית כי לבו מנוהל ע"י הקב"ה .

ונשאלת השאלה אם  לב מלך בידי הקב"ה כיצד נקבע הדין של מלך ? אם הלב שלו בידי הקב"ה כיצד נקבע דינו והגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף י עמוד ב מראה שאכן יש מלכים שיש להם חלק לעולם הבא ויש מלכים שלו

א"ל: אתינא לעלמא דאתי? א"ל: אין. א"ל, והכתיב: +עובדיה א+ לא יהיה שריד לבית עשו! בעושה מעשה עשו. תניא נמי הכי: לא יהיה שריד לבית עשו - יכול לכל? ת"ל: לבית עשו, בעושה מעשה עשו. א"ל, והכתיב: +יחזקאל לב+ שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה! א"ל: מלכיה - ולא כל מלכיה, כל נשיאיה ולא כל שריה. תניא נמי הכי: מלכיה - ולא כל מלכיה, כל נשיאיה - ולא כל שריה; מלכיה ולא כל מלכיה - פרט לאנטונינוס בן אסוירוס, כל נשיאיה ולא כל שריה - פרט לקטיעה בר שלום.

והתירוץ הוא פשוט  התוצאות לעולם שבאים מהמלך נשלטים ע"י הקב"ה אבל הכוונות בהתחלה הדרך הם הבחירה החופשית של המלך כלומר כמו כל אדם ולכן משוה הפסוק את לב המלך לפלגי מים הקב"ה לא מתערב במעין הוא מתערב בזרימה הסופית של המים ומטה אותו לפי דעתו.  הזרימה הראשונית שלא משפיעה על העולם אינו בידו של הקב"ה ולמלך יש בחירה חופשית כמו כל אדם . התוצאה הסופית נשלטת ע"י הקב"ה התהליך עד לתוצאה הסופית הוא בידי המלך ככל האדם והמלך נשפט על תחילת התהליך לא על התוצאה הסופית . והסיפור של קטיעה בר שלום מראה את התהליך הזה

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף י עמוד ב

קטיעה בר שלום מאי (הוי) +מסורת הש"ס: [היא]+? דההוא קיסרא דהוה סני ליהודאי, אמר להו לחשיבי דמלכותא: מי שעלה לו נימא ברגלו, יקטענה ויחיה או יניחנה ויצטער? אמרו לו: יקטענה ויחיה. אמר להו קטיעה בר שלום: חדא, דלא יכלת להו לכולהו, דכתיב: +זכריה ב+ כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם, מאי קאמר? אלימא דבדרתהון בד' רוחות, האי כארבע רוחות, לארבע רוחות מבעי ליה! אלא כשם שא"א לעולם בלא רוחות, כך א"א לעולם בלא ישראל; ועוד, קרו לך מלכותא קטיעה. א"ל: מימר שפיר קאמרת, מיהו כל דזכי (מלכא) +מסורת הש"ס: [למלכא]+ שדו ליה לקמוניא חלילא. כד הוה נקטין ליה ואזלין, אמרה ליה ההיא מטרוניתא: ווי ליה לאילפא דאזלא בלא מכסא! נפל על רישא דעורלתיה קטעה, אמר: יהבית מכסי חלפית ועברית.

פירוש הסיפור הוא כזה :  יש דין שאם מנצחים את המלך דינו של האדם למות דין זה גם הוא לפי דעתי בכלל "לב מלך ביד השם" כי כפי שאמרנו שהתוצאות הסופיות של מעשי המלך הוא ביד השם . דין זה

 

אולי נגזר מהרעיון שכתוב  בשמות פרק לג

(כ) וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:

הקב"ה הוא אין סופי והאדם סופי ולכן אם האדם יכול לראות את הקב"ה הוא לא יכול להמשיך להישאר אדם והוא נכנס לתוך האין סוף ולכן לא יכול להיות אדם כי האדם וקב"ה זה מהות שונה בתכלית וזה גם הסיבה לחומרה של עבודה זרה יש רק אין סוף אחד לא יכולים להיות שני אין סוף כי אם יש שני אין סוף אז כל אין סוף הוא לא באמת אין סוף . והיות ולב מלך בידי השם אז הכלל הזה חל גם בעולם הזה כי אם המלך הוא יד ארוכה של השם לא יכול להיות שאדם ינצח את המלך כלומר את הקב"ה כמו שאדם לא יכול לראות את הקב"ה ולהמשיך להיות חי .

קטיעה בר שלום היה שר רומי שדיבר עם הקיסר בנידון של עם ישראל . הויכוח  היה על מהות עם ישראל . המלך שנא את היהודים ובעצם הגמרא הזאת זה תמצית הבנת האנטישמיות והרדיפה של העולם אחר עם ישראל בכל הדורות . הקיסר רואה בעם ישראל  נמק בגוף העולם והשאלה שלו הייתה בו נקטע אותם כלומר נשמיד אותם כי אחרת הגוף כלומר העולם ימות . כמו נמק המתפשט ומחסל את הגוף . ענה לו קטיעה שהוא לא יכול כי עם ישראל מפוזר בארבע רוחות השמים . ניתן היה להבין שאומנם עם ישראל הוא נמק כלומר מסכן את העולם אבל לא ניתן להשמיד אותו מבחינה מעשית כי הוא מפוזר בעולם . אבל קטיעה שלל את הרעיון הזה והסביר שעם ישראל מפוזר בארבע רוחות השמים כי העולם ללא עם ישראל לא יכול להתקיים כי עם ישראל הוא המהות של קיום העולם והפיזור שלו בעולם חיוני לקיום העולם . קטיעה ניצח את הקיסר בדבריו ולכן נגזר עליו למות  . המטרוניתא  שראתה  מה גורלו של קטיעה לא הבינה כיצד אדם שהגן על עם ישראל הולך למות על קידוש השם אבל לא יכנס לגן עדן כי הוא לא נימול . ואז לפני שמת נפל על עורלתו חפץ חד "נפל על רישא דעורלתיה קטעה".

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף י עמוד ב

 יצתה בת קול ואמרה: קטיעה בר שלום מזומן לחיי העוה"ב. בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים.

פרוש קטיעה הגיע לעולם הבא כי קנה עולמו בשעה אחת כלומר השם גזר שלב מלך בידי השם וכל תוצאה של מעשה המלך נקבע ע"י הקב"ה ולכן גם אדם שנהרג ע"י מלך שזה כלל וחוק  של הקב"ה בעולם הזה  הקב"ה מסובב שהתוצאה תהיה לפי דין מדויק לכל אחד ואחד . ואור החיים מלמד אותנו שניתן להתגבר על החוק הזה ובתנאי שהמלך יסכים להיות מנוצח מראש וזה מה שעשה יהודה קיבל את רשות יוסף לנצח אותו בדברים כלומר אם המלך מסכים לזה מראש אין זה ניצחון על המלך כי אם הסכמה של המלך מראש ולכן זה לא בכלל ניצחון על המלך אלה בכלל רצונו של המלך . וניתן להגיד שזה הפירוש של ויחל משה

שמות פרק לב

(יא) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְקֹוָק יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה:

כלומר הפירוש של ויחל משה .ביקש מהקב"ה שימחל לו לפני שמתחיל לבטל את הגזירה שלו שלא יהיה מבחינת מנצח את המלך בדברים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה