בס"ד
פרשת ויצא מה הקשר של עצם לוז לבית אל
שנקרא לוז? האם בית אל זה שער השמים או ירושלים ? מאיפה יתחיל לבנות הקב"ה את
ארץ ישראל ועם ישראל לעתיד לבא ? מה גבולות ירושלים לעתיד לבא ? ו'/כסלו/תשע"ה
כתוב בבראשית פרק כח
(יט) וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם
הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה:
יעקב קורא למקום בו לן בית אל אבל התורה
ממשיכה ואומרת "ואולם " לוז שם
בעיר לראשונה וצריך להבין מדוע התורה
כותבת את "ואולם" אם התורה רצתה
להסביר לנו רק את השם הקודם של אותו המקום לא היה צריך להגיד "ואולם" .
אני רוצה לפרש שבעצם שם העיר נקרא גם בית אל וגם לוז . בית אל זה לעתיד לבא ולוז
שה השם עד לעתיד לבא . עובדה היא שגם בתורה וגם בנביא לא נעלם השם לוז ומוזכר שנית
מאוחר יותר .
בראשית פרק לה
(ו) וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר
בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית אֵל הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ:
שופטים פרק א
(כג) וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף
בְּבֵית אֵל וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז:
ועכשיו נשאר להבין מה המהות של אותו מקום שנקרא בית אל ולוז אומר רבינו
בחיי בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק יט
(יט) ואולם לוז שם העיר לראשונה.
המקום שקראו בית אל והוא ירושלים, מה היה הצורך להודיענו שנקרא לוז מתחילה, ומה
תועלת המגעת אלינו מזה. ויתכן לומר כי בא הכתוב לרמוז לנו בשם הזה כי מזה התחיל
העולם להשתכלל ולהתחדש, והנה הוא ראשית הבריאה והחדוש, וע"כ גלה לנו כי שם
העיר לראשונה לוז, מלשון "לוז השדרה", שממנו עתיד להתנער ולהתחדש ולהברא
לתחיית המתים, כי כשם שפלא החדוש הזה היה משם, כך פלא של תחיית המתים יתחיל משם,
כלומר המהות של המקום הזה הוא שהוא מכיל
את התמצית שממנו הקב"ה יברא את העולם מחדש בתחיית המתים כתוב בויקרא רבה (וילנא)
פרשת מצורע פרשה יח
זה לוז של שדרה, אדרינוס שחיק עצמות
שאל את ר' יהושע בר חנניא אמר לו מהיכן הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבא אמר
לו מלוז של שדרה אמר לו מן הן את מודע לי אייתי יתיה קומוי נתנו במים ולא נמחה
טחנו בריחים ולא נטחן נתנו באש ולא נשרף נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק
הסדן ונבקע הפטיש ולא הועיל ממנו כלום,
כלומר עצם הלוז זה העצם שממנו
הקב"ה יברא את האדם מחדש זה איבר שלא ניתן להשמיד אותו בכל דרך וממנו יברא את
האדם בתחיית המתים . וצריך להגיד שכמו שיש
איבר שהוא שדרת הלוז יש איבר שקשור לכלל ישראל שממנו יתחיל התקומה של כל עם ישראל
וזה החידוש של אותו מקום שנקרא בית אל . שממנו יתחדש עם ישראל וארץ ישראל . וזה מה
שמבין יעקב לאחר שחלם את חלום הסולם וכתוב
בבראשית פרק כח
(טז) וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ
וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְקֹוָק בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי:
(יז) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה
נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר
הַשָּׁמָיִם:
(יח) וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר
וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה
וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ:
וצריך להבין מה התכונות של אותו המקום
דבר ראשון אותו המקום הוא התמצית של כל
ארץ ישראל כתוב בתלמוד בבלי מסכת חולין דף
צא עמוד ב
והנה ה' נצב עליו, אמר רבי שמעון בן
לקיש: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאמרו - כאדם שמניף על בנו. +בראשית כ"ח+
הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו' - מאי רבותיה? אמר רבי יצחק: מלמד שקפלה הקדוש ברוך
הוא לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו, שתהא נוחה ליכבש לבניו
דבר שני בית אל היא לוז לא ניתן להיכנס אליו כי הוא מוסתר ומקום זה לא
נשלט ע"י מלאך המוות מקום שלא ניתן להחריב אותו
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מו עמוד ב
תניא: היא לוז שצובעין בה תכלת, היא
לוז שבא סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה, ואף מלאך המות אין לו רשות לעבור
בה, אלא זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן - יוצאין חוץ לחומה והן מתים;
ומאותו מקום נברא אבן ועשה הקב"ה ממנו את אבן השתיה שהיא
טבור לכל הארץ כלומר תמצית העולם
כולו מדרש תהלים (בובר) מזמור צא
חזר יעקב ללקוט את האבנים ומצאן אבן
אחת, לקח יעקב את האבן ושם אותה מצבה בתוך המקום, וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה,
שנאמר ויצק שמן על ראשה (שם שם /בראשית כ"ח/ יח), מה עשה הקדוש ברוך הוא, נטל
רגל ימינו, וטבע אותה עד עומק תהומות, ועשה אותה סניף לארץ, כאדם שהוא נותן סניף
לכיפה, לפיכך נקראת אבן שתיה, ששם טבור הארץ, ומשם נפתחה כל הארץ, ועליה היכל ה',
שנאמר והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים
אבל קצת קשה שאנחנו יודעים שאבן השתיה
היא בירושלים מול קודש הקודשים . וגם יש
הרבה מפרשים שמפרשים שבית אל זה ירושלים וכך כתוב בזוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי
דף רלא עמוד א
עד דנטל אבנא חדא ואיהו אבנא דאתקרי
אבן שתיה ונטל לה קודשא בריך הוא וזרק לה לגו תהומא ואתנעיץ מעילא לתתא ומניה
אשתיל עלמא ואיהי נקודה אמצעיתא דעלמא ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים
וכמו כן כתוב בזוהר כרך א (בראשית) פרשת
ויחי דף ריד עמוד ב
ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי
בלוז בארץ כנען, ר' אבא אמר לוז דא ירושלם עלאה
ופרוש הדבר שלוז זה כנגד ירושלים של
מעלה
וצריך להגיד שיעקב קרא את בית אל על מה שעתיד להיות ותחומי ירושלים יהיה 12 מיל על 18 מיל והמרחק בפועל
היום בין בית המקדש לבית אל זה 18 מיל בערך 18 ק"מ מדוד על
המפה. כמו שכותב הילקוט שמעוני ישעיהו רמז תעח
אמר רבי בנימין לוי עתידין תחומי
ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות וכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם, לפי
שישראל בעולם הזה מתחמים באבנים ובצרורות, אבל לעתיד לבא מתחמין באבנים טובות
ובמרגליות, הה"ד וכל גבולך לאבני חפץ, אמר ר' לוי עתידין תחומי ירושלים להיות
מלאים י"ב מיל על י"ח מיל אבנים טובות ומרגליות,
ועוד הוכחה לכך נאמר בבראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה סט
א"ר שמעון בן יוחאי אין בית
המקדש של מעלן גבוה מבית המקדש של מטן אלא י"ח מיל מ"ט וזה שער השמים
מנין וז"ה, ד"א מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב בית המקדש בנוי וחרב
ובנוי, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה זה בנוי, המד"א (תהלים סח) נורא אלהים
ממקדשיך, ואין זה, הרי חרב כמד"א (איכה ה) על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו
עינינו, כי אם בית אלהים, בנוי ומשוכלל לעתיד לבא, כמד"א (תהלים קמז) כי חזק
בריחי שעריך.
כלומר דייק רבי שמעון בר יוחאי מהמלא
"וזה " = 18 שזה המרחק מירושלים של מטה לירושלים של מעלה
ולפי פרושי הכוונה למעלה היא צפון והמרחק של בית אל מירושלים הוא באמת 18 מיל .
ולגבי הרחב כתוב באותו הפסוק
בראשית פרק כח
(יז) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה
נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם:
וצריך להגיד "זה " = 12 זה כנגד 12 מיל רוחב של ירושלים לעתיד לבא .
ואולי ניתן לקשר לשעיר לעזאזל שנשלח 12 מיל מירושלים מזרחה כלומר הוציאו אותו
בדיוק לגבול של ירושלים לעתיד לבא .
לסיכום בית אל זה לוז בית אל זה כנגד
ירושלים של מעלה שעתידה להיות 12 על 18 מיל .
לוז זה המהות של בית אל שזה שער השמים
שזה התמצית ממנו יבנה הקב"ה לעתיד לבא את ארץ ישראל ועם ישראל כמו שלוז העצם
ממנו יבנה הקב"ה את האדם בתחיית המתים . ולוז שהוא תמצית החיים לעתיד לבא לא
ניתן להשמיד והוא עמיד עד תחיית המתים .
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה