5.9.2014

פרשת כי תצא ביומו תיתן שכרו מדוע הקב"ה לא נותן לנו שכר כל יום ? שכר כל שבוע ? הרי זה נוגד את הכלל של מידה כנגד מידה .כיצד ביומו תיתן שכרו מתיישב עם הכלל שאין השכר משתלם אלה לעולם הבא . ומי בכל זאת מקבל שכר גם בעולם הזה ? ‏י'/אלול/תשע"ד


בס"ד

פרשת כי תצא ביומו תיתן שכרו  מדוע הקב"ה לא נותן לנו שכר כל יום ? שכר כל שבוע ? הרי זה נוגד את הכלל של מידה כנגד מידה .כיצד ביומו תיתן שכרו מתיישב עם הכלל  שאין השכר משתלם אלה לעולם הבא . ומי בכל זאת מקבל שכר גם בעולם הזה ? ‏י'/אלול/תשע"ד

דברים פרק כד

(טו) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יְקֹוָק וְהָיָה בְךָ חֵטְא: ס

הקב"ה מצווה אותנו לתת לשכיר את שכרו ביומו ולא ניתן לאחר כי יש מצות עשה של  ביומו תיתן שכרו וכן יש מצות לא תעשה שכתובה בויקרא פרק יט

(יג) לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר:

יש שכיר יום שכיר שבוע שכיר שנה

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק יז

אם היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע נותן לו שכרו של שבת לפיכך אחריותו עליו בשבת

אם הוא שכיר יום צריך לתת לו בסוף יום העבודה ומקסימום עד סוף הלילה . אם היה שכיר שבוע צריך לתת לו בסוף היום האחרון של השוע או מקסימום עד סוף הלילה של היום האחרון של השבוע.  

ר' עובדיה מברטנורא מסכת בבא מציעא פרק ט

שכיר יום גובה כל הלילה - שלאחריו, שנאמר (ויקרא י"ט) לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. ואי אפשר לומר שבשכיר לילה מדבר, שהרי אין שכירות משתלמת אלא בסופה, דכתיב (שם כ"ה) כשכיר שנה בשנה, ודרשינן מינה [בבא מציעא ס"ה ע"א] שכירות של שנה זו משתלמת בתחילת שנה אחרת

למדנו מכל זה ששכירות משתלמת לבסוף ולכן יש לשלם בגמר השכירות את מלא התשלום ולא יאוחר עד הלילה של סוף השכירות .

ונשאל השאלה אם המציאות הדינית שצריך לשלם לשכיר בסוף העבודה שלו מדוע אנחנו נקבל את השכר שלנו מהקב"ה רק בעולם הבא הרי ידועה הגמרא בתלמוד בבלי מסכת קידושין דף לט עמוד ב

רבי יעקב היא, דאמר: שכר מצוה בהאי עלמא ליכא; דתניא, רבי יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה, שאין תחיית המתים תלויה בה;

כלומר בעולם הזה השכר לא ניתן והשכר שלנו הוא רק בעולם הבא . וקשה מאוד למה הקב"ה לא נותן לנו שכר יומי ,שכר שבועי , שכר שנתי ?

ניתן לתרץ שאנחנו נחשבים לשכיר חיים כלומר הקב"ה שכר אותנו לכל החיים ולכן השכר יהיה בסוף החיים שלנו,  ורק אז ייתן לנו הקב"ה את השכר . אבל  עדיין קשה שאנו רואים שתמיד יש הקבלה בן המצוות שאנחנו מחויבים בהם לבין הדרך שהקב"ה נוהג איתנו . לדוגמה אנחנו מניחים תפילין וידוע שגם הקב"ה מניח תפילין לכן אם יש מצווה ב"יומו תיתן שכרו"   אנחנו צריכים לקבל שכר יומי על מה שעשינו ביום וכמו כן שכר על מה שעשינו כל השבוע וכן על מה שעשינו כל השנה .

ואני רוצה לתת פתרון מסוים לקושיה הזאת  .לגבי שכיר יומי

כתוב במדרש תהלים (בובר) מזמור כה

[ב] דבר אחר אליך ה' נפשי אשא. זהו שאמר הכתוב בידך אפקיד רוחי (תהלים לא ו), בנוהג שבעולם אדם מפקידין אצלו פקדונות, הוא מחליף של זה בזה, ואת של זה בזה, לפי שאין מכירין, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא ה' אל אמת (שם שם /תהלים ל"א/), שמא עמד אחד [שחרית] ובקש נפשו ולא מצאה, או שמא מצא נפשו ביד אחר, או נפשו של אחר בידו, לכך נאמר פדיתה אותי ה' אל אמת (שם שם /תהלים ל"א/). אמר ר' אלכסנדרי בשר ודם מפקידין בידו חדשים, ושוהין אצלו, והוא מחזירן בלויים וישנים, אבל הקדוש ברוך הוא מפקידין בידו בלויין ושחוקין, והוא מחזירן חדשים, תדע לך שהוא כן שהרי הפועל הזה עושה מלאכה כל היום, ונפשו יגיעה עליו ושחוקה, וכשהוא ישן הוא יגע ומשלים נפשו ונפקדת ביד הקדוש ברוך הוא, ולשחרית היא חוזרת לגופו בריאה חדשה, שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך (איכה ג כג).

הרי לפנינו השכר היומי שהקב"ה משלם לנו כל יום ויום . אנחנו פועלים כל היום ובלילה אנחנו מפקידים את הנשמה שלנו בידי הקב"ה והקב"ה מחזיר לנו את הנשמה לאחר תיקון למחרת בבוקר כלומר יש כאן שכר שמשולם  בזמנו עד סוף הלילה של העבודה שעשינו.

וכך כותב הזוהר הקדוש זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף לא עמוד ב

בשינתי' בכל לילה וסלקא [נשמתא] לעילא ואשתכחת בכמה חיובין קמי קב"ה ומהימנותא רבה דקב"ה אחזר לה לגופא ומחדש לה קב"ה (נ"א ביה).

כלומר נעשה עם האדם דין כל לילה על מעשיו ולפי מעשיו הקב"ה מחזיר את הנשמה לאדם חזרה

וכמו כן יש שכיר של שבוע אומר הזוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף רמב עמוד ב

כגוונא דשבת דאתוסף בב"נ נפש יתירה בשבת ואית לון בה נייחא אי בנפש יתירה אית לון נייחא דאיהי נוקבא כל שכן ברוחא דאיהו דכורא, ותנאים ואמוראים נפש יתירה בשבת לכל ישראל כחדא חד איהי אבל לכל ב"נ איהו כפום עובדוי....   אבל לכל חד מישראל הכי נחית ליה נפש יתירה כפום דרגא דיליה, אי הוא חסיד יהבין ליה נפש יתירה ממדת חסד כפום דרגא דיליה, אי איהו גבור ירא חטא יהבין ליה נפש יתירה ממדת גבורה,

כלומר הזוהר הקדוש אומר שכל שבת מקבל כל יהודי נשמה יתרה לפי מעשיו בשבת כלומר יש קבלת שכר שבועי  על הפעולות שאנחנו עושים כל השבוע . ועל הדרך ניתן להגיד על יום טוב ועל ראש השנה כלומר שכר של שכיר שנה . וכך ראיתי שכותב הרב יעקב הורוביץ בספרו דולה ומשקה .

ועדיין יש קושיה הרי אומר רבי יעקב שאין שכר בעולם הזה והרי אנו רואים שיש שכר ואפילו יומי שבועי ושנתי וצריך לתרץ שהשכר הזה שנותן הקב"ה אין זה שכר של העולם הזה הרי השכר משולם דרך דרגת הנשמה של האדם ולכן זה לא נחשב לשכר "בהי עלמא" זה שכר בעולם הבא . כלומר העולם הזה והעולם הבא זה לא עניין של זמן שונה כי השכר משולם בזמן שהאדם נמצא בעולם הזה אבל הוא משולם דרך דרגת הנשמה שלו שזה שייך לעולם הבא .

אבל יש  הבדל בין שכיר יום לשכיר שבועי כי שכר יום משולם  בזמן שהאדם יושן ולא מקיים מצוות אבל בשבת הנשמה היתרה והשכר גם בזמן שהאדם עושה מצוות וזה שכר גם בדרגת נשמת האדם וגם במקום  שהאדם פועל בעולם הזה ,וזה דרגה שונה של שכר אבל עדיין יש לתרץ שזה בזמן שבת שהוא קשור לעולם הבא .

אבל מחדש הרב הורוביץ חידוש עצום שיש אדם שמקבל את השכר שלו גם בעולם הזה וזה תלמיד חכם

ר' צדוק הכהן מלובלין - ישראל קדושים אות ה

והוא מה שמובא ברעיא מהימנא צו (ק"ט ב) דתלמיד חכם כיום שבת וכו' ונפש דתלמיד חכם אתקריאת שבת מלכתא נפש יתירה דשבת וכו' והכי תלמידי חכמים בנוי דמלכא ומטרוניתא אתקריאו שבתות וימים טובים וכו' כל מה דעבד בר נש לשבתות וימים טובים אית למעבד לון וכו':

כלומר תלמיד חכם יש לו נשמה יתרה כמו שאר האנשים ביום שבת אבל הנשמה היתירה היא בכל הימים וכאן לא נוכל לתרץ ששבת זה יום מיוחד ולכן צריך להגיד שרבי יעקב שאמר שבעולם הזה אין שכר מדובר על רוב האנשים ולא על תלמידי חכמים .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה