פרשת תרומה מה הכוונה של התורה ב אֲשֶׁ֥ר הָרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר? באיזה דרגה של נבואה קיבל משה את מראה הארון המנורה והשולחן ? למה התקשה משה להבין את המראה ? מה היה דרגתו של משה ? האם יש קושי להבין דבר הנמוך בדרגתך ? למה משה לא רצה לעשות את מה שראה ? למה נתן משה לבצלאל לעשות את הכלים ? מה היה דרגתו של בצלאל ? מה היה קורה אם משה היה עושה את המשכן והכלים בעצמו ? מה הקשר לחורבן בית המקדש ? למה רק הארון נגנז ? ‏ג'/אדר א/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת תרומה  מה הכוונה של התורה ב אֲשֶׁ֥ר הָרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר?  באיזה דרגה של נבואה קיבל משה את מראה הארון המנורה והשולחן  ? למה התקשה משה להבין את המראה ? מה היה דרגתו של משה ? האם יש קושי להבין דבר הנמוך בדרגתך ? למה משה לא רצה לעשות את מה שראה ? למה נתן משה לבצלאל לעשות את הכלים ? מה היה דרגתו של בצלאל ? מה היה קורה אם משה היה עושה את המשכן והכלים בעצמו ? מה הקשר לחורבן בית המקדש ? למה רק הארון נגנז ?  ‏ג'/אדר א/תשפ"ב

כתוב שמות פרשת תרומה פרק כו פסוק ל

(ל) וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר: ס

שמות פרשת תרומה פרק כה פסוק מ

(מ) וּרְאֵ֖ה וַעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מָרְאֶ֖ה בָּהָֽר: ס

והגמרא דנה בנושא מה ההבדל בן המשכן לבין המנורה הארון והשולחן

אומרת הגמרא חברותא מסכת מנחות דף כט עמוד א

אלא הכא במנורה, מדוע הוצרכה התורה לכתוב "טהורה" להשמיענו מכלל שהיא טמאה, שהיא מקבלת טומאה, שהרי פשיטא שהיא מקבלת טומאה, שהלא כלי מתכות נינהו, וכלי מתכות פשיטא לן שהם קבולי מקבלי טומאה אפילו כשאינן מיטלטלין!?אלא, ודאי מה שכתבה התורה "המנורה הטהורה", ללמד באה שירדו מעשיה ממקום טהרה!תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר: ארון של אש, ושלחן של אש, ומנורה של אש, ירדו מן השמים, וראה משה ועשה כמותם. שנאמר בסוף פרשת המנורה: "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר". ודרשינן שהמילה "בתבניתם" נאמרה גם על הארון וגם על המנורה וגם על השלחן, שעל כולם נאמר "אשר אתה מראה בהר".ופרכינן: אלא מעתה מה שנאמר "והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר", האם הכי נמי נדרוש שמשכן של אש ירד למשה מן השמים?ומשנינן: הכא במשכן כתיב "כמשפטו", ומשמע שהלכותיו של המשכן נאמרו לו בהר, ואילו התם במנורה שלחן וארון, כתיב "כתבניתם" שמשמע שהראוהו כמותם וכצורתם.אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: המלאך גבריאל היה חגור כמין פסיקיא חגור היה באזור, כדרך אומנים שחוגרין עצמן כדי שלא יהיו בגדיהם נגררין עליהם, והראה לו למשה מעשה מנורה⁽²³⁾.דכתיב "וזה מעשה המנורה", משמע שהראו למשה את מעשה המנורה.

כלומר יש הבדל בן הארון המנורה והשולחן לבין המשכן . וצריך להבין מה ההבדל ומה בדיוק הראה המלאך גבריאל למשה

אומר הזוהר הקדוש

בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה עֲשֵׂה מִשְׁכָּן, הָיָה מֹשֶׁה עוֹמֵד תּוֹהֶה, שֶׁלֹּא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת, עַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה) וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר. מַה זֶּה בְּתַבְנִיתָם? אֶלָּא לָמַדְנוּ שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה דְּיוֹקַן כָּל דָּבָר וְדָבָר כְּמוֹ אוֹתוֹ דְּיוֹקָן שֶׁהוּא לְמַעְלָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה עוֹשֶׂה דְיוֹקָן שֶׁלּוֹ כַּדְּיוֹקָן (שהואלמעלה, וכל אחד עושה דיוקן שלו כדיוקן) שֶׁהוּא נַעֲשָׂה בָּאָרֶץ.

אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר, אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא לָמַדְנוּ שֶׁאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה הָיָה מַרְאֶה לוֹ בְּתוֹךְ כָּל אוֹתָם הַגְּוָנִים וְהַדְּיוֹקְנָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לְמַטָּה, כַּמַּרְאֶה הַזֶּה שֶׁהֶרְאָה בְתוֹכוֹ כָּל אוֹתָם דְּיוֹקְנָאוֹת.

מִמַּשְׁמָע שֶׁכָּתוּב אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה, אַתָּה - סוֹד הָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה שֶׁהֶרְאָה לוֹ בְּתוֹךְ כָּל אוֹתָם הַדְּיוֹקְנָאוֹת. וְהָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אוֹתָם כָּל דָּבָר וְדָבָר עַל תִּקּוּנוֹ כְּמוֹ שֶׁרוֹאֶה בְּתוֹךְ עֲשָׁשִׁית וְתוֹךְ מַרְאָה שֶׁמַּרְאָה אֶת כָּל הַדְּיוֹקְנָאוֹת. וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהֶם מֹשֶׁה, הִתְקַשָּׁה לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה בְּסִימָנְךְ וַאֲנִי בְּסִימָנִי. אָז הִתְיַשֵּׁב מֹשֶׁה בְּכָל מַעֲשֶׂה.

וכדי שנבין את זה אומר פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת פקודי מאמר אלה פקודי המשכן אות יז

משמע דכתיב וכו': זה משמע. שכתוב, אשר אתה מראה, אתה הוא סוד המראה שאינה מאירה, שהיא המלכות, שהיא הראה לו בתוכה כל אלו הצורות. והיה רואה אותם משה כל דבר ודבר על תקונו, כמי שרואה בתוך מנורה של זכוכית, ובתוך מראה, המראה כל הצורות. וכאשר הסתכל בהן משה היה מתקשה בהן, כי שם בתוך המלכות עמד כל דבר ודבר בצורתו הרוחנית, אלא שכל צורה היתה משוית צורתה לצורה הדמיונית שבעולם הזה במשכן, ונמצא שבכל דבר היו נראות שתי צורות, הרוחנית והדמיונית, (כנ"ל אות ט"ו) וע"כ נתקשה משה בהן, שלא היה יודע איזה מהן לתפוש. אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה בסימניך, ואני בסימני. שמשה יתפוש הסימנים הדמיונים שבכל דבר, והקב"ה תופש סימנים הרוחנים של כל דבר, ואז ישרה צורה הרוחנית על צורה הדמיונית. אז נתישב משה בכל העבודה של המשכן.

לפי דברי הזוהר הקדוש הקב"ה הראה לו את הכלים באספקלריה לא מאירה ולא באספקלריה מאירה כלומר במצב שהוא לא בהיר לחלוטין בדרגה של הנביאים ולא בדרגתו של משה . כי משה היה בדרגה של נביאות של אספקלריה מאירה .

ולא רק זה אומר הזוהר הקדוש

בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה עַל הַמִּשְׁכָּן, לֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲמֹד בּוֹ, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָה לוֹ אֶת הַכֹּל בִּדְמוּתוֹ כָּל דָּבָר וְדָבָר. בַּמָּה הוּא הֶרְאָה לוֹ? בְּאֵשׁ לְבָנָה וּבְאֵשׁ שְׁחֹרָה וּבְאֵשׁ אֲדֻמָּה וּבְאֵשׁ יְרֻקָּה. מַה כָּתוּב? (שמות כה) וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם כְּכָל אֲשֶׁר מָרְאֶה בָּהָר. עִם כָּל זֶה הִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה.

בֹּא וּרְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁהֶרְאָה לוֹ עַיִן בְּעַיִן, לֹא רָצָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהוּא לֹא יָדַע לַעֲשׂוֹת אוֹ שֶׁחָכְמָה לֹא הָיְתָה עִמּוֹ - בֹּא וּרְאֵה, בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכָל שְׁאָר אוֹתָם הָאֲחֵרִים, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא רָאוּ כְּמוֹ מֹשֶׁה, מַה כָּתוּב? וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ וְגוֹ'. אִם הֵם שֶׁלֹּא רָאוּ עָשׂוּ כָּךְ - מֹשֶׁה שֶׁרָאָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֶלָּא מֹשֶׁה, אַף עַל גַּב שֶׁהִסְתַּלֵּק מֵהַמִּשְׁכָּן מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, הַכֹּל הָיָה בְּיָדוֹ וְעַל יָדוֹ, וְהוּא נִקְרָא עַל שְׁמוֹ, וְעַל זֶה כָּתוּב וּרְאֵה וַעֲשֵׂה.

אומר הזוהר הקדוש שמשה ידע לעשות את המנורה הארון והשולחן לאחר שהקב"ה הראה לו אבל היה לו סיבה לא לעשות אותם ואומר הזוהר הקדוש אם בצלאל שלא ראה מה שמשה ראה (כפי שהראה לו המלאך גבריאל  ) עשה את המנורה הארון והשולחן משה שראה לא יכול לעשות ? ואומר הזהר הקדוש שמשה לא רצה לעשות ונשאלת השאלה למה משה לא רצה לעשות ?

אומר החדושי הרשב"א - פירושי ההגדות מסכת תענית דף ה עמוד א

יש בזה סוד. ודע כי ירושלים של מטה וציון ובית המקדש כולם ציורין הם לענינים שכליים דקים מאוד4, גם כל ארץ ישראל, ועל כן נקראת הארץ ארץ החיים ונחלת ה', ועל כן תלויות בארץ כמה מצוות התורה. ועל זה אמרו כל הדר בחוצה לארץ כמי שאין לו אלוה. וכלי המקדש ציורים לענינים רוחניים, והוא אמרו וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר.

כלומר יש עולם למעלה ויש עולם למטה . העולם למעלה "מתורגם" לעולם של מטה כלומר כל דבר למעלה צריך להיות מתורגם לדבר הנמצא בעולם שלנו .

ואומר  פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת פקודי מאמר אלה פקודי המשכן אות טו

ת"ח בשעתא דאמר וכו': בוא וראה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה, עשה את המשכן, היה עומד משה בתמהון, שלא ידע מה לעשות, עד שהראה לו הקדוש ברוך הוא בעין, כמ"ש וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר. מהו בתבניתם. אלא למדנו, שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה, צורת כל דבר ודבר באותה הצורה שהוא למעלה, שהיא רוחנית, וכל אחת ואחת מהצורות הרוחניות שלמעלה היתה עושה צורתה בדומה לצורה הדמיונית הנעשית בארץ. ובזה ידע משה.

כלומר מה שנעשה למטה נמצא בדרגה של מי שמתרגם את זה לפי דרגתו . וכנראה הבין משה שכאשר הקב"ה מראה לו את התבנית בדרגה של אספקלריה לא מאירה שהיא לא דרגתו של משה הוא צריך שה"מתרגם" יהיה בדרגה של אספקלריה לא מאירה ולא בדרגה של אספקלריה מאירה  . משה הבין שמי שצריך לעשות את כלי המשכן זה לא הוא עצמו כי משה בדרגה גבוהה יותר מאשר מה שהראה לו הקב"ה או יותר נכון המלאך גבריאל שאומרת הגמרא גבריאל היה חגור כמין פסיקיא כלומר כמו אומן ולכן משה  עצמו לא רצה לעשות את המנורה הארון והשולחן והשאיר את זה לבצלאל כי משה ידע שיש כאן סכנה לעם ישראל

אומר שיר מעון דברים פרק ג פסוק כה

(כה) אעברה נא ואראה את הארץ הטובה. איתא במדרש אמר ה' למשה אתה אוחז החבל בשני ראשים אם אעברה נא בטל סלח נא, ואם סלח נא בטל אעברה נא. והוא תמוה היכן תליא זה בזה. וי"ל אמרו חכז"ל (סוטה ל"ה ע"א) על פסוק ויבכו העם בלילה ההוא, אתם בכיתם בכיה של חנם ואני אקבע לכם בכיה לדורות, ונגזר אז שיחרב ביהמ"ק ויתפזרו ישראל בגלות, וזה היה טובה גדולה לישראל שיתכפרו להם עוונותיהם עי"ז, כדכתיב תם עונך בת ציון (איכה ד' כ"ב), וכדדרשו חכז"ל (איכ"ר ד' י"ד) מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך (תהלים ע"ט א'), קינה מבעי' ליה, אלא מזמור ששפך חמתו על עצים ואבנים, ואיתא בספרים (פרשת דרכים דרוש ח') שאם היה משה נכנס לארץ ישראל היה עולם התיקון ולא נחרב בית המקדש ולא נתפזרו ישראל בגלות, (והיה העולם מתוקן, רק הפושעים היו מקבלים עונשם), וממילא לא היה להם כפרה לדור המדבר. וזה שאמר לו הקדוש ברוך הוא, שאם בטל אעברה נא והיה משה נכנס לארץ היה בטל סלח נא, כי אז לא היה חורבן וגלות כדי שיתכפר עליהם, ואם קיים סלח נא ממילא בטל אעברה נא. [שמעתי שאיתא פשט זה בדברי רבותינו האחרונים זצ"ל].

מכאן שהבין משה שאם היה עושה את הכלים באספקלריה מאירה היה עם ישראל חס וחלילה מושמד ולכן הבין משה רבנו שכאשר הקב"ה הראה לו את בית המקדש בדרגה שהיא לא שלו שלו  הוא הבין שהוא לא יכול לעשות את הכלים של בית המקדש ולא את המשכן והבין שצריך לעשות אותם מי שנמצא בדרגה יותר נמוכה כי חורבן בית המקדש כולל כלי המשכן יהיו כפרה לעם ישראל ואם הוא יעשה את בית המקדש באספקלריה מאירה לא ניתן יהיה להחריב את בית המקדש ואז הקב"ה  היה נפרע מעם ישראל עצמו .

משה קיבל את המראות באספקלריה לא מאירה כלומר לא בדרגתו ולכן היה לו גם קשה להבין את מה שצריך לעשות כי חוסר הבנה יכול להיגרם או ממשהו שמעליך אבל גם בדבר שהוא פחות מדרגתך . ולכן אין קושיה על הזהר הקדוש שמצד אחד אומר שמשה ידע לפחות כמו בצלאל ומצד שני היה לו קשה . הקושי היה שמשה היה צריך לשנמך את עצמו לדרגה של אספקלריה לא מאירה כדי להבין איך לתרגם את המראות למעשה בנית המשכן .

קושיה נוספת שצריך להבין מה ההבדל בן ארון הקודש שנשאר כי הוא נגנז לעומת שאר הכלים  כמו המנורה והשולחן שנלקחו על ידי הרומאים שהחריבו את בית המקדש ?

אומר התלמוד בבלי מסכת יומא דף נב עמוד ב

גמרא. במאי עסקינן? אילימא במקדש ראשון - מי הוו פרוכת? אלא במקדש שני - מי הוה ארון? והתניא: משנגנז ארון נגנזה עמו צנצנת המן, וצלוחית שמן המשחה, ומקלו של אהרן ושקדיה ופרחיה, וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל, שנאמר וכלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך. ומי גנזו - יאשיהו גנזו.

מתרץ החשוקי חמד מסכת יומא דף נב עמוד ב

ועל עצם הקושיא מדוע רק גנזו את הארון, ציין גיסי שליט"א למה שכתב המנחת חינוך (מצוה צא אות ט) שעשיית הארון היתה רק פעם אחת, ולא כבשולחן ששלמה עשה עשר שלחנות, וכן עשה כמה מנורות, ולכן גנזו כדי שיהיה לעתיד לבוא.

והתירוץ שלי לקושיה הנ"ל שהארון לא היה מן המידה

תלמוד בבלי מסכת יומא דף כא עמוד א

והאמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, מקום ארון אינו מן המדה.

רש"י מסכת יומא דף כא עמוד א

מקום ארון אינו מן המדה - אינו תופס למעט ממדת החלל של בית כלום, דתניא: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות אויר לכל רוח כשניתן באמצע בית הכפורת, והרי כל החלל לא היה אלא עשרים על עשרים, שנאמר (מלכים א, פרק ו) ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב נמצא שאין מקום הארון ממעט כלום.

ולכן הארון הוא הדבר היחידי שניתן היה לגנוז כי הוא לא היה מן המידה .

 

 

 

פרשת משפטים האם הקושיה של הרב הרשלר שה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא מדבר על מה שדיבר הקב"ה למשה אחרי חטא המרגלים וסותר לחלוטין את הפרוש שלי ? מה קיבל באמת כלב ? מה ביקש באמת כלב מיהושע ? האם הבקשה של כלב קשורה לקבלת התורה או לקבלת חלק מארץ ישראל ? האם התורה של אדם קשורה לחלק ששייך לו בארץ ישראל ? האם עכסה היית צדיקה ? האם מה שבקשה עכסה מבעלה מראה על חוסר אמונה ? האם מה שבקשה עכסה גרם לכלב לבקש את כל חברון כלומר את כל התורה ? האם מי שיש לו תורה חלקית בלבד הקב"ה יפרנס אותו ללא השתדלות ? למה התיקון של חטא האדם הראשון צריך להיות במערכת המכפלה ? מתי תוסר החרב המתהפכת ומה מקומה כיום ? מה הקשר של מערכת המכפלה לירושלים ? ‏כ"ו/שבט/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת משפטים האם הקושיה של הרב הרשלר שה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא  מדבר על מה שדיבר הקב"ה למשה אחרי חטא המרגלים וסותר לחלוטין את הפרוש שלי ? מה קיבל באמת כלב ? מה ביקש באמת כלב מיהושע ? האם הבקשה של כלב קשורה לקבלת התורה או לקבלת חלק מארץ ישראל ? האם התורה של אדם קשורה לחלק ששייך לו בארץ ישראל ? האם עכסה היית צדיקה ? האם מה שבקשה עכסה מבעלה מראה על חוסר אמונה ? האם מה שבקשה עכסה גרם לכלב לבקש את כל חברון כלומר את כל התורה ? האם מי שיש לו תורה חלקית בלבד הקב"ה יפרנס אותו ללא השתדלות ? למה התיקון של חטא האדם הראשון צריך להיות במערכת המכפלה ? מתי תוסר  החרב המתהפכת ומה מקומה כיום ? מה הקשר של מערכת המכפלה לירושלים ?  ‏כ"ו/שבט/תשפ"ב

שבוע שעבר ניסיתי להראות שחברון היא המקום שהיה אמור להיות מעמד מתן תורה במידה ועם ישראל היה עולה דרך פלשתים והבאתי כאסמכתא את מה שכתוב בספר יהושע פרק יד פסוק י - יג

 (יב) וְעַתָּ֗ה תְּנָה־לִּי֙ אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י אַתָּֽה־שָׁמַעְתָּ֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא כִּֽי־עֲנָקִ֣ים שָׁ֗ם וְעָרִים֙ גְּדֹל֣וֹת בְּצֻר֔וֹת אוּלַ֨י יְקֹוָ֤ק אוֹתִי֙ וְה֣וֹרַשְׁתִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְקֹוָֽק:

(יג) וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוֹשֻׁ֑עַ וַיִּתֵּ֧ן אֶת־חֶבְר֛וֹן לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה לְנַחֲלָֽה:

והעיר לי הרב הרשלר שבפשט הדברים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא  מדבר על מה שאמר הקב"ה למשה בספר דברים דברים (פרשת דברים) פרק א פסוק לד - לו

(לד) וַיִּשְׁמַ֥ע יְקֹוָ֖ק אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר:

(לה) אִם־יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדּ֥וֹר הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם:

(לו) זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְקֹוָֽק:

ואומר רבינו בחיי דברים (פרשת דברים) פרק א פסוק לו

(לו) הארץ אשר דרך בה. היא חברון, שנאמר: (במדבר יג, כב) "ויבא עד חברון". והזכיר כלב תחלה כי הש"י יזכירנו כן לעולם ואחריו יהושע.

אם כך יוצא לנו שחברון ניתנה ליהושע כי הוא התהלך בה והבקשה שלו היית על מה שהבטיח הקב"ה למשה מיד לאחר חטא המרגלים . זה סותר את מה שרציתי לפרש שמדובר אשר דיבר הקב"ה ביום ההוא מדובר על מעמד הסנה .

אומרת הגמרא חברותא מסכת בבא בתרא דף קכב עמוד ב

ומנלן שכלב נטל את חלקו בלא גורל?דכתיב, "ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה⁽²⁰⁵⁾, ויורש משם את שלשה בני הענק".ומקשה הגמרא: כיצד נתנו לו את חברון, והלא חברון עיר מקלט הואי?

אמר אביי: כלב קיבל את פרוורהא. [פרברי, וסביבות העיר].דכתיב, "ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו".ואכן, חברון עצמה לא נתנה לו אלא היתה עיר מקלט.

יוצא לנו שלכלב לא ניתנה חברון הוא קיבל  רק הפרברים שלה

אומר הרשב"ם מסכת בבא בתרא דף קכב עמוד ב

עיר מקלט הואי - כדכתיב ביהושע ולבני אהרן הכהנים נתנו את עיר מקלט הרוצח את חברון ואת מגרשיה.

פרוורהא - כפרים ושדות שסביב להעיר חוצה למגרש.

אם כן אומנם כלב קיבל חלקים חיצוניים של חברון ולא את עיקר חברון . ולכן לשיטתי ניתן להגיד שאכן ביקש כלב את חברון המקורית ולא את הפרברים הוא ביקש את הערים הבצורות כלומר את עיקר חברון אבל יהושע נתן לו רק את החלק החיצוני מחוץ אפילו למגרש של חברון . ואם כך הפרוש שלי חוזר בשופי למקומו . יוצא לנו שהפרוש של הפסוקים בספר דברים וְלֽוֹ־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ מדובר לפי הפרשנות של יהושע בפרברים של חברון . יכול להיות 2 פרושים שכלב עצמו הבין שהקב"ה הבטיח לו את חברון עצמה אבל יהושע פסק אחרת או שכלב רצה ודיבר שמגיע לו את כל חברון כמו שהבטיח למשה במעמד הסנה והקב"ה נתן לו רק את הפרברים.

ויש לי ראיה מצוינת לרצון של כלב בן יפונה לקבל את חברון כלומר את המקום שהיה ראוי לקבל את כל התורה במעשה של ביתו עכסה

נאמר בשופטים פרק א פסוק יב - יג

(יב) וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה:

(יג) וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה:

ואומר האלשיך פרשת שופטים

אמנם לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל (תמורה טז א) האומרים כי שלש מאות הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה והלכו אצל יהושע ולא ידע ובקשו לרגום אותו באבנים, עד שבא כלב ואמר מי אשר יזכור אותן בפלפולו אתן לו את בתי לאשה, וזהו אומרו, אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה, ואז החזירם עתניאל אחיו בפלפולו, וזהו וילכדה עתניאל וכו'.

כלומר כלב בן יפונה מוכן לתת את בתו למי שיוכל להחזיר את 300 ההלכות שנשכחו בגלל יהושע . והוא רצה לתת את קרית ספר תמורת זה .

אומרת הגמרא חברותא מסכת תמורה דף טז עמוד א

במתניתא⁽¹¹⁶⁾ תנא, בברייתא שנינו: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, מדרשי "קל וחומר", וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים,⁽¹¹⁷⁾ נשתכחו בימי אבלו של משה!

נאמר בספר יהושע בעת חלוקת הארץ [פרק טו] וכן נאמר בספר שופטים [א, בשינויים מועטים]: "ולכלב בן יפונה נתן [יהושע] חלק בתוך בני יהודה אל פי ה' ליהושע, את קרית ארבע אבי הענק, היא חברון. ויורש משם כלב את שלשה בני הענק. את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק. ויעל [כלב] משם אל יושבי דביר, ושם דביר לפנים קרית ספר. ויאמר כלב: אשר יכה את קרית ספר, ולכדה - ונתתי לו את עכסה בתי לאשה! וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב, ויתן לו את עכסה בתו לאשה. ויהי בבואה, ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה, ותצנח מעל החמור. ויאמר לה כלב: מה לך? ותאמר: תנה לי ברכה! כי ארץ הנגב נתתני?! ונתתה לי גולות מים! ויתן לה את גולות עליות ואת גולות תחתיות".ופשט הכתובים הוא, שכלב לא הסתפק בחברון נחלתו, ורצה ללכוד גם את העיר דביר, ששמה היה מלפנים "קרית ספר", ולא הצליח, ונתן את עכסה בתו לאחיו עתניאל עבור לכידתו את העיר. והיות ודביר [קרית ספר] היתה מקום יבש, ביקשה את עתניאל שיבקש מאביה שדה, כלומר, נחלה מבורכת במים, ולא ביקש, ופעלה בעצמה שיתן לה אביה גולות מים.אבל⁽¹¹⁸⁾ חז"ל דרשו פסוק זה לענין ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה. ולפי דרשה זו, "דביר" הוא כינוי ל"דברי תורה", והיינו עיר מושב חכמים לדון על אלו ההלכות. ו"קרית ספר" הן מספרי ההלכות שספרום הסופרים.⁽¹¹⁹⁾ ו"לפנים" הוא ההלכות שהיו ידועות בימי משה, ונשתכחו. כלומר, שעתה מתווכחים בהן ולפנים הן היו ידועות, ועתניאל בן קנז "לכדה", שהחזיר אותן בפלפולו.

אלא, שעכסה לא התרצתה מכך שעתניאל אינו עשיר, וביקשה מאביה עשירות, וענה לה אביה שודאי לא יצטרך למזונות, כמו שיבואר.

אמר רבי אבהו: אף על פי כן, שנשכחו ההלכות בימי אבלו של משה, החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו, שנאמר "וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב".עוד נאמר שם "ויתן לו את עכסה בתו לאשה". ולמה נקרא שמה "עכסה"?אמר רבי יוחנן,⁽¹²⁰⁾ מפני שכל הרואה אותה, "כועס" על אשתו, מתוך יפיה.⁽¹²¹⁾נאמר שם עוד, "ויהי בבואה, ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה. ותצנח מעל החמור", ודרשינן, מאי פירוש "ותצנח"? אמר רבא אמר רבי יצחק: מלשון "צווחה".⁽¹²²⁾ שצעקה אל אביה ואמרה לו: מה חמור זה ["מעל החמור"] כיון שאין לו מאכל באבוסו מיד צועק - כך אשה, כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה, מיד צועקת, כמו שנאמר שם "ויאמר לה אביה: מה לך? ותאמר: תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני [נתת לי]", ודרשינן "נגב" מלשון "יבש", כלומר, בית שמנוגב מכל טובה נתת לי?! ועוד אמרה "ונתתה לי גולות מים", ואין "מים" אלא תורה", ו"גולות מים" היינו אדם שהתורה גלויה לו. וכי אדם שאין בו אלא תורה בלבד, נתת לי?!ומה השיב לה? נאמר שם "ויתן לה כלב את גולות עליות ואת גולות תחתיות", ודרשינן: כך אמר לה: מי⁽¹²³⁾ שכל רזי עליונים ותחתונים גלוים לו⁽¹²⁴⁾ - יבקש ממני מזונות?! הלא ודאי לא יצטרך למזונות, דכתיב בתורה [משלי לא] "היתה כאניות סוחר"⁽¹²⁵⁾.

ואכן יש ויכוח בן המפרשים מה הכוונה שכל הרואה אותה, "כועס" על אשתו

רש"י אומר מסכת תמורה דף טז עמוד א

כועס על אשתו - מתוך יופיה

ואומר היפה תואר בראשית (פרשת חיי שרה) פרשה ס סימן ג

והתוספות [שם ד"ה שלשה] כתבו שיש מפרשים דלכך נקראת עכסה, שכל הרואה אותה כועס על אשתו, וזהו ודאי משום צניעות יתירא דקחזו בה, והיה סומך בזכותה ובזכות דידיה מסתייע דלא מזווגין לה אלא כפי מעשיה,

ולפרוש שלי שחברון זה מקום ראוי לקבלת כל התורה כלב רצה את כולה כלומר את כל התורה אבל קיבל רק את החלק החיצוני שלה ועל ידי המאמצים שלו שנתן את ביתו חזרו חזרה רק 1700 הלכות מתוך 3000 או שנגיד שיש עוד 300 של יהושע סה"כ 3300 הלכות שנשכחו ועתניאל בן קנז החזיר רק 1700 ונשאר 1600 שלא חזרו .כלומר כל המשא ומתן של כלב בן יפונה הוא על כמה תורה הוא יקבל . ניתן לפרש את הויכוח מול אשתו של עתניאל בצורה קצת אחרת שניתנת להיכנס גם בתוך פרוש הגמרא . עכסה מבינה שבעלה לא קיבל את כל התורה רק חלק ממנה כי כלב קיבל רק את הפרברים של חברון וזה מה שהוא יכול לתת. היא יודעת שמשה שהיה לו כל התורה כולה היה גם עשיר כי מי שיש לו את התורה כולה יש לו הכול כולל עשירות  . אומרת הגמרא חברותא מסכת שבת דף צב עמוד א

ומקשינן להך לישנא: וליגמר ממשה, שגובה הלויים היה עשר אמות כמותו, ולמה לא נלמד מנשיאת המזבח על ידי הלויים?ומתרצינן: דילמא משה שאני. דאמר מר: אין השכינה שורה אלא על חכם, גבור, ועשיר, ובעל קומה.

 ועכסה הבינה שהתורה של בעלה אולי לא מספיקה גם לפרנס אותה ואז היא אומרת לבעלה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ומה זה שדה ? היא רוצה גם את מערכת המכפלה ששמה שדה

וכך כותב הזוהר הקדוש (תרגום )

רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו. אָמַר, הַמְּעָרָה הַזּוֹ אֵינָהּ כְּפוּלָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, וְאַחַר כָּךְ הַכָּתוּב קָרָא לָהּ מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה. מַכְפֵּלָה הוּא קָרָא לַשָּׂדֶה.

אָמַר לוֹ, כָּךְ קוֹרֵא לָהּ - מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אֲבָל וַדַּאי, חַיֶּיךְ, הַמְּעָרָה הִיא מַכְפֵּלָה, וְלֹא הַשָּׂדֶה נִקְרָא מַכְפֵּלָה. אֶלָּא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה נִקְרָאִים עַל שֵׁם מַכְפֵּלָה, שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה וַדַּאי, וְלֹא הַמְּעָרָה, שֶׁהֲרֵי הַמְּעָרָה הִיא בַּשָּׂדֶה, וְאוֹתוֹ הַשָּׂדֶה עוֹמֵד בְּדָבָר אַחֵר.

כלומר היא רוצה שכלב ייתן לה או יבקש את כל התורה כולה ולא רק חלק ממנה ואם אין את כל התורה אז הוא צריך לתת משהו להתפרנס ממנו

משיב לה כלב "כך אמר לה: מי⁽¹²³⁾ שכל רזי עליונים ותחתונים גלוים לו⁽¹²⁴⁾ - יבקש ממני מזונות?! הלא ודאי לא יצטרך למזונות, דכתיב בתורה [משלי לא] "היתה כאניות סוחר"⁽¹²⁵⁾."

וזה מתכתב עם הפרוש של התוספות שעסכה היית צדיקה והיא חשבה שהתורה של בעלה לא מספיק כדי שגם יהיה לה פרנסה ראויה וכלב הסביר לה שהיא טועה . יכול להיות גם שהבקשה של עכסה  היא זו שגרמה לו לבקש את חברון כולה (לפי שיטתי) מיהושע כדי שיהיה לו את כל התורה כולה

וכך כותב החשוקי חמד הקדמה לזרעים

ואמר כי הענין כך הוא, כי מה שכבשו ישראל את הארץ שלא כדרך הטבע היינו לפי שהתורה היא דפוס העולם ובתורה נברא העולם, וארץ ישראל הוא אדוק בתורה וכל חלק ממנה חיותה הוא מחלק תורה המתיחס אליה, וכאשר קבלו ישראל התורה וקיימוה נמצא כל חיות ארץ ישראל היה בידם, לזאת כבשוה בלי עמל ויגיעה. והנה נודע כי שם כל דבר הוא החיות והפנימיות של אותו דבר, כי נפש חיה הוא שמו (בראשית ב יט), וזהו שאמר הכתוב כי כשהגיעו אל יושבי דביר, ושם דביר לפנים דייקא, ר"ל שם של דביר החיות והפנימיות שלו הוא קרית ספר, ואמרו רז"ל אלו ש' הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה, שזהו היה החיות של אותו המחוז, ממילא בהגיעם לשם תשש כחם ולא יכלו לכבוש, בהיות לא היה בידם החיות של אותו המחוז, לכן אמר כלב אשר יכה את קרית ספר, דהיינו שיחזיר ההלכות מפלפולו, וממילא ולכדה שילכד העיר אח"כ, ונתתי לו כו', וילכדה עתניאל כו' כמאמר רז"ל שהחזירו מפלפולו ואז לכד המחוז ההוא, עד כאן דברי החכם ושפתים ישק, עכ"ל הערבי נחל.

כלומר עתניאל כבש חלק מהתורה ולא את כולה כפי יכולתו . כלב רצה לקבל את הכול מהקב"ה ולכן רצה את כל חברון כולל מערת המכפלה אבל הקב"ה נתן לו רק את הפרברים .

עכסה חשבה שמה שקיבל בעלה לא יספיק למחיה שלהם וכלב הסביר לה שלא כך הדבר .

ומתוך כך אומר הזוהר הקדוש על מערכת המכפלה

בֹּא רְאֵה, תַּחַת יְרוּשָׁלַיִם נִכְפְּלָה כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִיא עוֹמֶדֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. כְּמוֹ כֵן יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה - יְרוּשָׁלַיִם מַטָּה. אֲחוּזָה לְמַעְלָה וַאֲחוּזָה לְמַטָּה. יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה אֲחוּזָה בִּשְׁנֵי צְדָדִים - לְמַעְלָה וּלְמַטָּה [ירושלים למטה אחוזה בשני צדדים למעלה ולמטה], וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא כְּפוּלָה.

כלומר מערת המכפלה היא הקצה של ירושלים וירושלים מקפלת את כל ארץ ישראל ולכן קבלת התורה במערכת המכפלה היא ההתחלה שבו ניתן להגיע לעץ החיים ושם נמצא החרב המתהפכת וכך כותב הזוהר הקדוש

וּלְמַעְלָה מֵהֶם שׁוֹמְרִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּחוֹמוֹת הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סב, ו) עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים - אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְלָמַדְנוּ, שִׁבְעָה פְתָחִים יֵשׁ לְנַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים לְהִכָּנֵס עַד מְקוֹם מַעֲלָתָם, וְעַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח שׁוֹמְרִים.

הַפֶּתַח הָרִאשׁוֹן - נִכְנֶסֶת הַנְּשָׁמָה בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁהִיא סְמוּכָה לְגַן עֵדֶן, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן שׁוֹמֵר עָלָיו. זָכְתָה - הוּא מַכְרִיז וְאוֹמֵר: פַּנּוּ מָקוֹם, שָׁלוֹם בּוֹאֵךְ. וְיָצְאָה מִפֶּתַח הָרִאשׁוֹן.

הַפֶּתַח הַשֵּׁנִי - בְּשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, וּמוֹצְאָה אֶת הַכְּרוּבִים וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. זָכְתָה - נִכְנֶסֶת בְּשָׁלוֹם. וְאִם לָאו - שָׁם תְּקַבֵּל עָנְשָׁהּ, וְתִשָּׂרֵף בְּלַהַט הַכְּרוּבִים. וּכְנֶגְדָּם הָיוּ הַכְּרוּבִים בַּמִּקְדָּשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֵן נִכְנַס בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. זָכָה - נִכְנַס בְּשָׁלוֹם. לֹא זָכָה - מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים יוֹצֵא לַהַב, וְנִשְׂרַף מִבִּפְנִים וּמֵת. וְהָיוּ מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד אֵלּוּ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר גַּן עֵדֶן, לְצָרֵף הַנְּשָׁמוֹת.

וזה בדיוק המקום שבו ניתן לתקן את חטא האדם הראשון כדי להסיר את החרב המתהפכת מדרך ארץ לכיוון עץ החיים זה התורה כי קבלת התורה מתקנת את חטא האדם הראשון אבל קבלת התורה במדבר היא רק חלק מתהליך הכולל גלות כי עם ישראל לא היה ראוי . אם עם ישראל היה ראוי הוא היה עולה דרך פלישתים מקבל את התורה בחברון וצעד ישירות לעץ החיים כי החרב המתהפכת היית נעלמת  . ואת המשמעות של חברון והתיקון שנעשה שם אומר הזוהר הקדוש

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כְּשֶׁחֲבֵרִים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, צְרִיכִים לָלֶכֶת בְּלֵב אֶחָד, וְאִם נִפְגְּשׁוּ אוֹ שֶׁהוֹלְכִים עִמָּם הָרְשָׁעִים שֶׁל הָעוֹלָם, אוֹ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, צְרִיכִים לְהִפָּרֵד מֵהֶם. מִנַּיִן לָנוּ? מִכָּלֵב, שֶׁכָּתוּב (במדבר יד) וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי. מַה זֶּה רוּחַ אַחֶרֶת? שֶׁנִּפְרַד מֵאוֹתָם מְרַגְּלִים, שֶׁכָּתוּב (שם יג) וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן. שֶׁנִּפְרַד מֵאוֹתָם מְרַגְּלִים וּבָא לְבַדּוֹ לְחֶבְרוֹן לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת.

וְחֶבְרוֹן נִתְּנָה לוֹ חֵלֶק יְרֻשָּׁה לְהַחֲזִיק בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א) וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ. לָמָּה נָתְנוּ לוֹ אֶת חֶבְרוֹן? אִם מִשּׁוּם שֶׁהִשְׁתַּטַּח בְּקִבְרֵי הָאָבוֹת לְהִנָּצֵל מֵאוֹתָהּ עֵצָה שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּצַּל - לֹא! אֶלָּא, סוֹד הַדָּבָר שָׁמַעְתִּי, כְּמוֹ זֶה כָּתוּב (שמואל א ב) וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו עֲלֵה וַיֹּאמֶר דָּוִד אָנָה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרֹנָה. כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, כֵּיוָן שֶׁהֲרֵי מֵת שָׁאוּל, וְדָוִד נִמְשַׁח בִּימֵי שָׁאוּל לְקַבֵל מַלְכוּת, כֵּיוָן שֶׁמֵּת שָׁאוּל לָמָּה לֹא הִמְלִיכוּ אֶת דָּוִד וְלֹא קִבֵּל מַלְכוּת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבָא לְחֶבְרוֹן וְקִבֵּל מַלְכוּת עַל יְהוּדָה לְבַדָּהּ שֶׁבַע שָׁנִים, וְהִתְעַכֵּב שָׁם כָּל שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, וְאַחַר שֶׁמֵּת אִישׁ בֹּשֶׁת קִבֵּל מַלְכוּת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם?

אֶלָּא הַכֹּל הוּא סוֹד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בּא רְאֵה, הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה לֹא קִבְּלָה מַלְכוּת שְׁלֵמָה עַד שֶׁהִתְחַבְּרָה בָּאָבוֹת, וּכְשֶׁהִתְחַבְּרָה בָהֶם, נִבְנָה בִּנְיָן שָׁלֵם מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן נִקְרָא שֵׁבַע שָׁנִים, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם בּוֹ.

וְסִימָנְךָֹ - (מלכים א ו) וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים. זֶהוּ הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְלֹא כָתוּב וַיִּבְנֵהוּ בְּשֶׁבַע שָׁנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. מִי אֵלּוּ שֵׁשֶׁת הַיָּמִים? זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב (בראשית ב) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּאַבְרָהָם. וְאַבְרָהָם נִקְרָא שֵׁשֶׁת יָמִים, וּמִשּׁוּם (ובו) שֶׁהוּא שֵׁשֶׁת יָמִים, נִבְנָה הָעוֹלָם בְּאוֹתוֹ (בזה) גָוֶן, וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.

וּבֹא רְאֵה, דָּוִד רָצָה לְהִבָּנוֹת בְּמַלְכוּת שְׁלֵמָה לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא נִבְנָה עַד שֶׁבָּא וְהִתְחַבֵּר בָּאָבוֹת, וְעָמַד שֶׁבַע שָׁנִים לְהִבָּנוֹת בְּתוֹכָם. אַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנָה בַּכֹּל, נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ שֶׁלֹּא תַעֲבֹר לְעוֹלָמִים. וְאִם לֹא שֶׁנַּעֲשָׂה בְּחֶבְרוֹן לְהִתְחַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ, לֹא נִבְנְתָה מַלְכוּתוֹ לְהִמָּשֵׁךְ כָּרָאוּי. כְּמוֹ כֵן כָּלֵב, הֵאִירָה בּוֹ רוּחַ חָכְמָה, וּבָא לְחֶבְרוֹן לְהִתְחַבֵּר בָּאָבוֹת

כלומר התיקון לפני קבלת התורה הנמצאת בעדן אמור להיות במערת המכפלה ומשם האבות יצעדו לירושלים .

לסיכום ניתן לתרץ את הקושיה החזקה של הרב הרשלר ולהעמיד את הגמרא באופן שפירשתי  שכלב רצה את כל התורה אבל קיבל רק חלק . ביתו עכסה שהיית צדיקה הבינה שהתורה החלקית של בעלה לא יספיק להם ולכן בקשה מאביה פרנסה ובקשה ממנו לקבל את כל התורה או שיתן לה אמצעי לחיות כלב אכן ביקש  מהקב"ה את כל חברון כפי שאמר הקב"ה למשה במעמד הסנה כלומר את כל התורה כולה אבל קיבל בסופו של דבר משהו חלקי  כי כנראה עדיין לא היה ראוי .

פרשת יתרו האם הר סיני הוא המקום היחידי שיכול להיות עליו מתן תורה ? כאשר אמר הקב"ה למשה ההר הזה לאיזה הר התכוון ? האם כל הפרטים של מעמד הר סיני היו ברורים ? האם ההר הזה יכול להיות חברון ? האם חברון שייכת לאחד השבטים ומה הקשר לאפשרות למתן תורה בחברון ? למה חברון מתאימה למעמד מתן תורה ? האם אברהם עשה הסכם עם אבימלך בכוונה כדי שעם ישראל לא יכנס דרך פלשתים ? מה הקשר לתפקידו של אברהם בכניסה של מערכת המכפלה למנוע כניסה לגן עדן ? האם מתן תורה מתאים למקומו של האדם הראשון במערת המכפלה ? למה הענקים היו בחברון ומה הקשר למתן תורה אפשרי בחברון ? האם יש קשר להר הטוב הזה הר המוריה למתן תורה ? ‏י"ט/שבט/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת יתרו האם הר סיני הוא המקום היחידי שיכול להיות עליו מתן תורה ? כאשר אמר הקב"ה למשה ההר הזה לאיזה הר התכוון  ? האם כל הפרטים של מעמד הר סיני היו ברורים ? האם ההר הזה יכול להיות חברון ? האם חברון שייכת לאחד השבטים ומה הקשר לאפשרות למתן תורה בחברון ? למה חברון מתאימה למעמד מתן תורה  ? האם אברהם עשה הסכם עם אבימלך בכוונה כדי שעם ישראל לא יכנס דרך פלשתים ? מה הקשר לתפקידו של אברהם בכניסה של מערכת המכפלה למנוע כניסה לגן עדן ? האם מתן תורה מתאים למקומו של  האדם הראשון במערת המכפלה ? למה הענקים היו בחברון ומה הקשר למתן תורה אפשרי בחברון ? האם יש קשר להר הטוב הזה הר המוריה למתן תורה ? ‏י"ט/שבט/תשפ"ב

בשבוע שעבר פרשת בשלח דנתי בנושא יציאת מצרים דרך ארץ פלשתים שהיה מסלול אפשרי ובגלל כמה סיבות לא בוצע בפועל ושאלתי את השאלה אם עם ישראל היה נכנס לארץ פלשתים היכן היה מעמד מתן תורה ? במסלול הצפוני לא היה מתן תורה מתרחש על הר סיני וכל הנושא נשאר בצריך עיון .

השבת פרשת יתרו עם ישראל מקבל את התורה על הר סיני ואני רוצה לעיין האם זה באמת המקום היחידי שיכול היה להיות עליו מתן תורה או יש הר חילופי למעמד הר סיני במסלול דרך ארץ פלשתים?

כתוב בפרשה שלנו שמות (פרשת יתרו) פרק יט פסוק ב

(ב) וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר:

והבשורה על מעמד מתן תורה היה במעמד הסנה

שמות (פרשת שמות) פרק ג פסוק י - יב

(י) וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:

(יא) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:

(יב) וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה:

לכאורה מה שאומר הקב"ה במעמד הסנה שעל ההר הזה תעבדון את האלוקים ומכאן שהשאלה שלי לא קיימת . או שאפשר להגיד שהראה לו בנבואה ואמר לו על ההר הזה ולא על ההר שהוא נמצא בו או אפשרות שהראה לו כמה אפשרויות . חוסר הבהירות של מעמד מתן תורה מופיע במפורש בדברי משה לפרעה שמות (פרשת בא) פרק י פסוק כו

(כו) וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה:

כלום לא כל הפרטים על מתן תורה בהירים למשה וצריך לשים לב לדברים שיש בהם ספק כאשר משה אומר עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה כלומר מקום שהוא לא כל כך ברור .

וכך כתוב בשמות (פרשת בשלח) פרק יג פסוק יח

(יח) וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

אומר רבי אברהם בן הרמב"ם שמות (פרשת בשלח) פרק יג פסוק יח

(יח) ויסב. מורה שהתחילו בתחילת הדרך הישר ושוב נסבו ממנה:

כלומר הקב"ה הנהיג אותם במדבר על ידי עמוד האש . התחיל בדרך הישר דרך ארץ פלשתים ומתי שהו סובב אותם לדרך ארוכה מהסיבות שדברנו עליהם שבוע שעבר בפרשת בשלח כלומר אין מסלול ברור מלכתחילה .

ולכן אני חושב שניתן להגיד מתוך הסברא שיש כמה אפשריות של ההר בו יינתן מתן תורה וצריך למצוא לזה אסמכתא היכן זה רמוז בתורה ? ואכן מצאתי את הביטוי ההר הזה בספר יהושע פרק יד פסוק י - יג

(י) וְעַתָּ֗ה הִנֵּה֩ הֶחֱיָ֨ה יְקֹוָ֣ק׀ אוֹתִי֘ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּר֒ זֶה֩ אַרְבָּעִ֨ים וְחָמֵ֜שׁ שָׁנָ֗ה מֵ֠אָז דִּבֶּ֨ר יְקֹוָ֜ק אֶת־ הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־הָלַ֥ךְ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֣י הַיּ֔וֹם בֶּן־חָמֵ֥שׁ וּשְׁמוֹנִ֖ים שָׁנָֽה:

(יא) עוֹדֶ֨נִּי הַיּ֜וֹם חָזָ֗ק כַּֽאֲשֶׁר֙ בְּי֨וֹם שְׁלֹ֤חַ אוֹתִי֙ מֹשֶׁ֔ה כְּכֹ֥חִי אָ֖ז וּכְכֹ֣חִי עָ֑תָּה לַמִּלְחָמָ֖ה וְלָצֵ֥את וְלָבֽוֹא:

(יב) וְעַתָּ֗ה תְּנָה־לִּי֙ אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י אַתָּֽה־שָׁמַעְתָּ֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא כִּֽי־עֲנָקִ֣ים שָׁ֗ם וְעָרִים֙ גְּדֹל֣וֹת בְּצֻר֔וֹת אוּלַ֨י יְקֹוָ֤ק אוֹתִי֙ וְה֣וֹרַשְׁתִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְקֹוָֽק:

(יג) וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוֹשֻׁ֑עַ וַיִּתֵּ֧ן אֶת־חֶבְר֛וֹן לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה לְנַחֲלָֽה:

ומתברר שיהושע וכלב קבלו נחלה שלא בגורל וחברון נקראת ההר הזה  ונאמר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא  אולי מוסב על ההבטחה למשה לקבל את התורה על ההר ההוא במעמד הסנה , ואולי נגיד שההר הזה זה חברון  כלומר אם עם ישראל היה עולה דרך פלשתים היה מתן תורה נעשה על ההר הזה כלומר חברון . ועוד צריך להגיד שחברון שייכת לכל עם ישראל כי חברון היא עיר מקלט כלומר אינה נחלה של אף שבט ולכן מעמד מתן תורה היה יכול להיות בחברון

חברותא מסכת בבא בתרא דף קכב עמוד א

אלא, שלא נטלו את חלקם בגורל, אלא על פי ה'....ומנלן שלא נטלו בגורל?יהושע, דכתיב, "על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים".ומנלן שכלב נטל את חלקו בלא גורל?דכתיב, "ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה⁽²⁰⁵⁾, ויורש משם את שלשה בני הענק".ומקשה הגמרא: כיצד נתנו לו את חברון, והלא חברון עיר מקלט הואי?אמר אביי: כלב קיבל את פרוורהא. [פרברי, וסביבות העיר].דכתיב, "ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו".ואכן, חברון עצמה לא נתנה לו אלא היתה עיר מקלט.

ואומר הכלי יקר על חברון בראשית (פרשת וישב) פרק לז פסוק יד

(יד) וישלחהו מעמק חברון. פירש רש"י מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון. לשון עצה ולשון עמוקה צריכין ביאור כי מי יעץ זאת העצה ומה עומק יש בה. והקרוב אלי לומר בזה לפי שאמרו חז"ל (בראשית רבה מד כא) אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם במה תרצה וידונו בניך בגיהנום או בגלויות, ואברהם בירר לו הגלויות אם כן זאת העצה היעוצה אשר יעץ אברהם לברר הגלויות במקום הגיהנום הנקרא שאול עמוקה, כי בזה מתורץ כשישראל חוטאים למה אין הקדוש ברוך הוא דן אותם על ארצם ולמה יגלם לארצות העמים, אלא לפי שהגלויות במקום הגיהנום העמוק על כן הדין להגלותם מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, כי ארץ ישראל גבוה מכל הארצות ובערכו כל הארצות עמוקים, זה שנאמר (בראשית מה ט) רדה אלי אל תעמוד, כי בלכתם למצרים הלכו דרך ירידה כיורד לשאול עמוק, וזה עומד להם במקום שאול עמוקה, זהו שאמר מעצה עמוקה של אותו צדיק, כי הוא יעץ לבחור בעמק ארצות העמים כאמור:

אברהם בחר בגלות ולא בגיהינום לבניו ולכן חלק מהסיבה לאי כניסה דרך ארץ פלשתים היה אברהם שעשה הסכם עם אבימלך ולכן עם ישראל לא יכול היה להיכנס דרך ארץ פלשתים ונראה מכאן שזה חלק מהבחירה של אברהם בגלות ולא בגיהינום ולכן מתן תורה היה במדבר המסמל גלות ולא בארץ ישראל לפי הבחירה של אברהם .

ומה הקשר של גיהינום לבחירה של אברהם שלא יכנסו דרך פלשתים?

וכך אומר הזהר הקשור (תרגום )

וּכְשֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, נִכְנֶסֶת לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁשָּׁם הוּא פֶּתַח גַּן הָעֵדֶן. פּוֹגֶשֶׁת בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּבְאוֹתָם הָאָבוֹת שֶׁשָּׁם. אִם הִיא זוֹכָה - שְׂמֵחִים בָּהּ וּפוֹתְחִים לָהּ פְּתָחִים וְנִכְנֶסֶת, וְאִם לֹא - דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה [ומה היא אומרת כשדוחים אותה החוצה? (שיר ג) מצאוני השומרים וגו', והולכת, אחר שהולכת שם מלפני שבאה לעולם הזה ונתון נר על ראשו, שנאמר (איוב כט) בהלו נרו עלי ראשי, כל מי שרואים אותה מזדעזעים ואומרים הזאת נעמי?]

ולכאורה בחברון במערכת המכפלה יש מעין בית דין שנותן או לא נותן לנשמה לעבור לגן עדן ובית דין הזה מורכב משלשת האבות והאדם הראשון ואברהם היה צריך למנוע מעם ישראל להיכנס לגן עדן במידה והיה בוחר לא בעונש גלות כי אברהם נמצא בפתח של גן עדן שהיא בחברון ולכן אברהם העדיף את עונש הגלות וכן מסברא שייך להיות מעמד הר סיני בחברון במקום שהוא הכניסה לגן עדן ששם נמצא האדם הראשון שיכל לקבל את התורה בקלות לפני חטא האדם  הראשון אבל הוגלה מחוץ לעדן לאחר החטא ומקומו בחברון במערכת המכפלה והתיקון של חטא האדם הראשון צריך להיות במקום בו נמצא האדם הראשון כדי שמשם ימשיכו לכיוון עדן בו נמצא עץ החיים היא התורה .

לאחר התיקון של חטא האדם הראשון יגיע הרגע להגיע לעץ החיים היא התורה הנמצאת בעדן והמעבר לעדן  צריך להיות מחברון לעדן

פרקי דרבי אליעזר פרק יב

שֶׁמָּא תֹאמַר יֵשׁ מְלָאכָה בְּגַן עֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וַהֲלֹא נָהָר מוֹשֵׁךְ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר [שם י] וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן. וּמַהוּ לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ,(י) אֶלָּא לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְלִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. וְאֵין עֵץ הַחַיִּים אֶלָא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר [משלי ג, יח] עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ.(יא)

ועץ החיים כלומר התורה נמצא על ההר הטוב הזה

נאמר בדברים (פרשת ואתחנן) פרק ג פסוק כג - כה

(כג) וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְקֹוָ֑ק בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר:

(כד) אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֗ק אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גָּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ:

(כה) אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן:

כלומר יש לנו מסע מההר = הר סיני

שמות (פרשת יתרו) פרק יט פסוק ב

(ב) וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר:

ממשיכים להר הזה שהוא חברון ומשם יגיעו להר הטוב הזה הוא הר המוריה ששם נמצא עדן

רש"י דברים (פרשת ואתחנן) פרק ג פסוק כה

ההר הטוב הזה - זו ירושלים:

והלבנון - זה בית המקדש:

ומתוך כך מובן למה בחברון נמצאים בני הענקים

(יב) וְעַתָּ֗ה תְּנָה־לִּי֙ אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י אַתָּֽה־שָׁמַעְתָּ֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא כִּֽי־עֲנָקִ֣ים שָׁ֗ם וְעָרִים֙ גְּדֹל֣וֹת בְּצֻר֔וֹת אוּלַ֨י יְקֹוָ֤ק אוֹתִי֙ וְה֣וֹרַשְׁתִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְקֹוָֽק

כי הענקים הם הצאצאים של המלאכים שהתנגדו לבריאת האדם והתנגדו לקבלת התורה על ידי עם ישראל ולכן הם נמצאים במקום בו היה אמור היה להיות מעמד מתן תורה בחברון כי שם נמצא האדם הראשון והאבות בכניסה לגן עדן וזה המקום להלחם באדם . כלב בן יפונה שהצליח לעמוד מולם קיבל את אותו חלק שיהיה הנחלה שלו ואולי מכאן אפשר להבין את המרכזיות של שבט יהודה . ומשם זה נמשך לדוד המלך

שמואל ב פרק ב פסוק א - ד

(א) וַיְהִ֣י אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן וַיִּשְׁאַל֩ דָּוִ֨ד בַּֽיקֹוָ֤ק׀ לֵאמֹר֙ הַאֶעֱלֶ֗ה בְּאַחַת֙ עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֧אמֶר יְקֹוָ֛ק אֵלָ֖יו עֲלֵ֑ה וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אָ֥נָה אֶעֱלֶ֖ה וַיֹּ֥אמֶר חֶבְרֹֽנָה:

(ב) וַיַּ֤עַל שָׁם֙ דָּוִ֔ד וְגַ֖ם שְׁתֵּ֣י נָשָׁ֑יו אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי:

(ג) וַאֲנָשָׁ֧יו אֲשֶׁר־עִמּ֛וֹ הֶעֱלָ֥ה דָוִ֖ד אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ וַיֵּשְׁב֖וּ בְּעָרֵ֥י חֶבְרֽוֹן:

(ד) וַיָּבֹ֙אוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּמְשְׁחוּ־שָׁ֧ם אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר אַנְשֵׁי֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד אֲשֶׁ֥ר קָבְר֖וּ אֶת־שָׁאֽוּל: ס

ואומר החומת אנך שמואל ב פרק ב

ויאמר חברונה. אפשר כי אדה"ר במערת המכפלה והוא בעצם אד"ם ובזהר הקדוש פירשו להתחבר עם האבות על פי מדת"ם ואהניא ליה זכותם לכונן כסא דוד: