פרשת וירא האם הקב"ה החליט בעצמו על החרבת סדום ? מאין הגיע הפורענות על סדום ? מהו אוצר הפורענות ובאיזה רקיע הוא נמצא ? מה הקשר למכות על מצרים ? האם "מכון" נמצא היום בשמים או בארץ ? מי הוריד את "מכון" לארץ ? למה דווקא דוד המלך הוריד אותו ? מה הקשר לבית המקדש ? אם דוד המלך לא היה מוריד את "מכון" לארץ האם הוא היה בונה את בית המקדש ? מה המשמעות של ירידת "מכון" לארץ ? האם "מכון" יחזור לשמים ומתי ? ‏ט"ז/חשון/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת וירא האם הקב"ה החליט בעצמו על החרבת סדום ? מאין הגיע הפורענות על סדום ? מהו אוצר הפורענות ובאיזה רקיע הוא נמצא ? מה הקשר למכות על מצרים ? האם "מכון"  נמצא היום בשמים או בארץ ? מי הוריד את "מכון"  לארץ ? למה דווקא דוד המלך הוריד אותו  ? מה הקשר לבית המקדש ? אם דוד המלך לא היה מוריד את "מכון" לארץ האם הוא היה בונה את בית המקדש ? מה המשמעות של ירידת "מכון"  לארץ ? האם "מכון" יחזור לשמים ומתי ?  ‏ט"ז/חשון/תשפ"ב

בראשית (פרשת וירא) פרק יט פסוק יד

(יד) וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְקֹוָ֖ק אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו:

וכותב הריקאנטי בראשית (פרשת וירא) פרק יט פסוק כד

כענין שאמרו רז"ל [מגילה יב ע"ב] במדה שאדם מודד בה מודדין לו. אמר מודדין והרמז על המדות. ואמרו רז"ל בילמדנו [ירושלמי ב"ק פ"ח ה"ו] א"ר יוסי בן דורמוסקית סימן זה יהיה בידך כל זמן שאתה מרחם על חבירך יש לך מרחם, ואם אין אתה מרחם על חבירך אין לך מרחם, שנאמר [דברים יג, יח] ונתן לך רחמים ורחמך. עוד אמרו רז"ל [סוטה לח ע"ב] כל כהן המברך מתברך ושאינו מברך אינו מתברך, דכתיב [לעיל יב, ג] ואברכה מברכיך. וסוד הענין הוא כי אין אדם נותן לאחרים ממה שאין לו, ועל כל פנים המשפיע לאחרים אחד משפיע עליו, תבין מכאן גדול כח הצדקה, ועדיין נבאר זה בגזירת האל. אמנם לא נתיישב לי זה המאמר, כי כבר ביארנו כי כל מקום שנאמר ויי' הוא ובית דינו. וכן אמרו בילמדנו [עי' ב"ר נא, ב] ויי' המטיר על סדום, מאי ויי' שישב עליהן במשפט סנהדרין של שבעים ואחד וחייבן. והרמז לשבעים מלאכים הממונים על שבעים אומות, והמופלא שבבית דין הוא כנגד השם הנכבד. ועדיין יתבאר סוד זה בגזירת האל:

כלומר הקב"ה ובית דינו לאחר המשא ומתן עם אברהם הפעיל את מידת הדין על סדום מידה כנגד מידה

וכך כותב הפרקי דרבי אליעזר פרק כה

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר,(כה) לֹא חָסוּ עַל כְּבוֹד קוֹנָם לִשְׁבֹּר אֹכֶל(כו) לָאוֹרֵחַ וְלַגֵּר, אֶלָּא(כז) פָּסְקוּ אֶת כָּל הָאִילָנוֹת לְמַעְלָה מִפֵּרוֹתֵיהֶן, שֶׁלֹּא יְהֵא הֲנָאָה מֵהֶם אֲפִלּוּ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב כח, ז] נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט. רַבִּי נְתַנְאֵל אוֹמֵר,(כח) הֵקִימוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹפְטִים שׁוֹפְטֵי שֶׁקֶר, וְכָל אוֹרֵחַ וְגֵר שֶׁהָיָה נִכְנַס בִּסְדוֹם הָיוּ עוֹשְׁקִים בְּדִינָם הַמְעֻוָּת וּמוֹצִיאִין אוֹתָם עֲרֻמִּים,(כט) שֶׁנֶּאֱמַר [יחזקאל כב, כט] וְאֶת הַגֵּר עָשְׁקוּ בְּלֹא מִשְׁפָּט.(ל) וּשְׂבֵעִים בְּכָל תְּבוּאַת הָאָרֶץ.(לא) וְהָיוּ יוֹשְׁבִין לָבֶטַח וְשַׁאֲנָן וְשַׁלְוָה בְּלִי פַחַד מִלְחָמָה מִכָּל סְבִיבוֹתֵיהֶם.(לב) שְׂבֵעִים בְּכָל טוּב.(לג) וְלֹא הֶחֱזִיקוּ יָדָם בְּפַת לֶחֶם לֹא לֶעָנִי וְלֹא לָאֶבְיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר [שם טז, מט] הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הִכְרִיזוּ בִסְדוֹם וְאָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁהוּא מַחֲזִיק יָדוֹ בְּפַת לֶחֶם לֶעָנִי לַגֵּר וְלָאֶבְיוֹן(לד) יִשָׂרֵף בָּאֵשׁ.(לה) פְּלוֹטִית בִּתּוֹ שֶׁל לוֹט הָיְתָה(לו) נְשׂוּאָה(לז) לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי סְדוֹם, רָאֲתָה(לח) עָנִי אֶחָד מְדֻקְדָּק(לט) בִּרְחוֹב הָעִיר,(מ) וְעָגְמָה נַפְשָׁהּ עָלָיו. מֶה הָיְתָה עוֹשָׂה, בְּכָל יוֹם כְּשֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת לִשְׁאֹב מַיִם הָיְתָה נוֹתֶנֶת(מא) בַּכַּד שֶׁלָּהּ מִכָּל מְזוֹן בֵּיתָהּ, וּמְכַלְכֶּלֶת אוֹתוֹ הֶעָנִי. אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם, הֶעָנִי הַזֶּה מֵאַיִן הוּא חָי,(מב) עַד שֶׁיָּדְעוּ הַדָּבָר וְהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ לְהִשָׂרֵף,

ומאיפה הגיע מידת הדין ? אומר החומת אנך בראשית פרשת וירא אות יב

יב. וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים. שמעתי במ"ש פ"ב דחגיגה מכון שבו אוצרות שלג וכו' והני ברקיעא איתנהו בארעא איתנהו דכתיב הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקטור וכו' אמר רב יהודה אמר רב עד שלא בא דוד היו ברקיע וכשבא דוד בקש עליהם רחמים והורידן לארץ וכו' ע"ש וא"כ בסדום היו עדיין בשמים. וז"ש גפרית ואש מאת ה' מן השמים דבו בפרק היו בשמים:

וכך כותב האלשיך פרשת וירא

או יאמר כמו שאמרו ז"ל פרק אין דורשין (חגיגה יב ב) כי מכון הוא רקיע ששם אוצרות שלג וברד וקיטור וסערה וכו', ובגמרא הקשו הרי בארץ הם שנאמר הללו את ה' מן (השמים) [הארץ] וכו' אש וברד, ומשני דוד התפלל והורידן לארץ. הנה כי בתחלה היו בשמים מקום מלאכי השרת, כי מכון למעלה ממעון אשר גם שם כתות מלאכים. ונבא אל הענין אמר וה' המטיר וכו'. ושמא תאמר אם כן מה עשו המלאכים שאמרו וישלחנו ה' לשחתה, לזה אמר מאת ה' כלומר הגזרה היתה מאתו יתברך, אך הפועל היה מן השמים הוא מן הרקיע הששי, וזה היה על ידי המלאכים:

ומשם מהרקיע השישי היה הדין גם במצרים כמו שאומר האלשיך על תהלים פרק קמח פסוק ח

אש וברד כי כן על ידי חיבור שניהם עשה יתברך נס במצרים אש מתלקחת בתוך הברד

וכדי להבין את העניין נתבונן בגמרא חברותא מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ריש לקיש אמר: שבעה רקיעים הן, ואלו הן:א. וילון; ב. רקיע; ג. שחקים; ד. זבול; ה. מעון; ו. מכון; ז. ערבות.(15)

כלומר מכון הוא הרקיע שישי וכך אומרת הגמרא על הרקיע השישי

חברותא מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ומנלן ד"מעון" איקרי שמים [כלומר: מנין ש"מעון" רקיע הוא]?שנאמר: "השקיפה מ"מעון" קדשך, מן ה"שמים", וברך את עמך את ישראל.⁽²⁴⁾ו. מכון, שהוא לשון "אוצר של פורענות" [רש"י]:⁽²⁵⁾

שבו אוצרות שלג.⁽²⁶⁾ואוצרות ברד, ועליית טללים רעים, ועליית אגלים [לשון "אגלי טל", והם מים העומדים להלקות בהן פירות], וחדרה של סופה, ומערה של קיטור, ודלתותיהן אש.וכל אלו מיועדים לפוענות.ומנין אתה למד שיש לקב"ה אוצר של פורענות?שנאמר: פתח ה' אוצרו ויוציא כלי זעמו [ב"ח].ותמהינן: וכי הני [אוצרות אלו] - ברקיעא איתנהו [בשמים הם נמצאים]?!והרי הני בארעא איתנהו [בארץ הם נמצאים]!דכתיב: "הללו את ה' מן הארץ: תנינים וכל תהומות, אש וברד, שלג וקיטור, רוח סערה עושה דברו".אמר מתרץ רב יהודה אמר רב: דוד ביקש עליהם רחמים, והורידן לארץ.⁽²⁷⁾כי אמר דוד לפניו: רבונו של עולם! "לא אל חפץ רשע אתה! לא יגורך [יגור אצלך] רע".

כלומר: צדיק אתה ה', ולפיכך לא יגור במגורך רע.ומנלן ד"מכון" איקרי שמים?דכתיב בתפילת שלמה בשעת חנוכת בית המקדש:"רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה, שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה. כל תפילה, כל תחינה אשר תהיה לכל האדם, לכל עמך ישראל, אשר ידעון איש נגע לבבו, ופרש כפיו אל הבית הזה. ואתה תשמע ה"שמים מכון" שבתך! "⁽²⁸⁾

וצריך להבין למה רק דוד המלך ביקש רחמים והוריד את המכון לארץ כדי שלא יישארו בשמים שאלה ששאלו מספר מפרשים אבל אני רוצה לנסות להסביר בדרך שונה .

אומר הפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ב - מזמור שיר חנוכת

אמר לו דוד א"כ ולמה איני בונה אותו אמר לו הקדוש ברוך הוא שאם אתה בונה אותו הוי קיים ואינו חרב אמר לו והרי יפה אמר לו הקדוש ברוך הוא גלוי וצפוי לפני שעתידים לחטא ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישראל ניצולין שכן כתב באהל בת ציון שפך כאש חמתו (איכה ב' ד') אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך הואיל וחשבת לבנותו אף על פי ששלמה בנך בונה אותו לשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.

הקב"ה אומר לדוד שבנית בית המקדש על ידי דוד תגרום לכך שבית המקדש יעמוד לעולם  והתוצאה תהיה  חס וחלילה השמדת עם ישראל , כלומר בית המקדש הוא מה שיגרום לכך שמידת הדין של הקב"ה תהפוך לרחמים ולא למידת הדין שתשמיד לחלוטין את עם ישראל .ולפי הבנתי  הבין דוד המלך שכדי שמידת הדין לא תפעל בעולם הוא צריך גם לא לבנות את בית המקדש אבל גם להוריד את אוצר הפורענות הנמצא ברקיע השישי שנקרא "מכון " לארץ כדי שיהיה במידת הרחמים ולא במידת הדין . כלומר בנוסף לאי בניית המקדש הוא צריך להוריד את אוצר הפורענות לארץ . וכדי להבין את זה נסתכל שוב בגמרא . הרקיע השביעי הוא ערבות ששם נמצא כסא הכבוד ומידת הדין והצדק

אומרת הגמרא חברותא מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ז. ערבות: שבו צדק, ומשפט, וצדקה, גנזי חיים, וגנזי שלום, וגנזי ברכה,ונשמתן של צדיקים אחר מיתתם.ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות. וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים.

מכון נמצא מתחתיו עם אוצר הפורענות . מתחתיו נמצא מעון שבו נמצאים המלאכים ומתחתיו זבול שזה בית המקדש . לדעתי מידת הדין יורדת מהערבות למכון ואז נשלחים המלאכים במידת הדין וישר מתחתם נמצא בית המקדש למעלה כנגד בית המקדש למטה . כאשר האוצר נמצא למטה מידת הדין מתהפכת למידת הרחמים ובמקום להשמיד חס וחלילה את עם ישראל דרך פגיעה בבית מקדש של למעלה הוא פוגע רק בבית מקדש תחתון. פגיעה בבית מקדש למעלה תגרום להשמדת עם ישראל אבל פגיעה רק בבית מקדש למטה במידת הרחמים לא תפגע בבית מקדש למעלה . להבנתי דוד המלך הוריד את מידת הרחמים לארץ ולכן לא יכול היה לבנות את בית המקדש  . אם דוד המלך היה בונה את בית המקדש הקב"ה לא היה מוריד את המכון לארץ ואז בית המקדש למעלה היה נפגע באותו חלק שקשור לעם ישראל ואז עם ישראל היה חס וחלילה מושמד . כלומר בנין בית המקדש משקף  את  המעשים של עם ישראל

וכדי שנבין את זה יותר טוב אומר מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תרומה סימן ח

א"ל הקדוש ב"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כדי שידעו כל האומות שנתכפר להם מעשה העגל, ולכך נקרא משכן העדות שהוא עדות לכל באי העולם שהקב"ה שוכן במקדשכם, אמר הקדוש ב"ה יבא זהב שבמשכן ויכפר על זהב שנעשה בו העגל שכתוב בו (שמות לב) ויתפרקו העם את כל נזמי הזהב וגו' ולכן מתכפרין בזהב וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב, אמר הקדוש ברוך הוא (ירמיה ל) כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך.

כלומר בנין בית המקדש תלוי בחטא  העגל ואם חס וחלילה משה היה מסכים שהקב"ה יעשה אותו גוי גדול ועם ישראל יושמד בית המקדש היה נראה אחרת .

וכך כותב הדעת חכמה ומוסר חלק א מאמר צז

וזהו ענין המקדש, וזהו יסוד בתי כנסיות ובתי מדרשות בישראל, שבאמת הרי הבריאה מצד עצמה היא "בית המדרש" כמו שבארנו, שבכל הבריאה הי' צריך להיות חיבור ודיבוק בו ית', אלא שהוא בגדר שהספורנו (שמות כה, ט) מבאר ענין המשכן, שקודם חטא העגל הי' "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך", ולא היו צריכים למקומות ותנאים מיוחדים, אבל לאחר החטא שנתקלקלה הבריאה הוצרכו כבר למשכן, פנה מיוחד ששם נשאר החיבור כבתחילה, כמו שהי' בכל הבריאה קודם הקלקול,

וכך מסבירה הגמרא את ענין הרקיעים השונים חברותא מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ד. זבול: שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח של מעלה בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן בכל יום [ב"ח].שנאמר: "בנה בניתי בית זבול לך, מכון לשבתך עולמים.⁽¹⁸⁾

ומפרשינן: מאי מקריב מיכאל השר הגדול על המזבח? וכי תעלה על דעתך שיש לשם [שם, בשמים] כבשים?!אלא מקריב נשמתן של צדיקים [ב"ח]. ומפרשינן: מנלן דאותו "זבול" איקרי שמים, עד שאתה אומר: "זבול" זה אחד מהרקיעים הוא?דכתיב: הבט מ"שמים", וראה מ"זבול" קדשך ותפארתך, איה קנאתך וגבורותיך!הרי ש"זבול" בשמים הואה. מעון שהוא לשון מדור: שבו דרים כיתות של מלאכי השרת שאומרים שירה בלילה, וחשות [שותקות] ביום מפני כבודן של ישראל שהם מקלסים לקב"ה ביום. ומכאן אתה למד, שאומרים המלאכים שירה בלילה ושותקים ביום.

שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו, ובלילה - שירה עמי, תפלה לאל חיי".כלומר: יצוה ה' למלאכים לשתוק ביום, כיון שאז הזמן לעשות חסד לאנשי העולם הצריכים חסד. ורק בלילה - שיר של מלאכים עמו ברקיע.ובטרם מסיימת הגמרא את ביאור המקור שה"מעון" נמצא בשמים, ואת ביאור שימושם של כל הרקיעים, מפרשת הגמרא באופנים אחרים את הפסוק "יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי":

חברותא מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ה. מעון שהוא לשון מדור: שבו דרים כיתות של מלאכי השרת שאומרים שירה בלילה, וחשות [שותקות] ביום מפני כבודן של ישראל שהם מקלסים לקב"ה ביום.⁽²¹⁾ומכאן אתה למד, שאומרים המלאכים שירה בלילה ושותקים ביום.שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו, ובלילה - שירה עמי, תפלה לאל חיי".

כלומר זבול נמצא מתחת מעון ובזבול נמצא בית המקדש של מעלה  ששם המלאכים ומעל מעון נמצא מכון . דוד המלך הבין שכדי שעם ישראל ישרוד הוא צריך לנתק את הקשר בין ערבות לזבול  על ידי הורדת מכון לארץ . וכאשר מכון לא נמצא בשמים גם בית המקדש כמו שהוא אמור להיות לא יכול להבנות ולכן דוד המלך לא יכול היה לבנות אותו .

האם הירידה הזאת לארץ היא סופית ? כנראה שלא . הירידה הזאת תועיל עד מלחמת גוג ומגוג של יחזקאל  כתוב ב יחזקאל פרק לח פסוק כב - כג

(כב) וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר וּבְדָ֑ם וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙ וְעַל־ אֲגַפָּ֔יו וְעַל־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

(כג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי֙ וְהִתְקַדִּשְׁתִּ֔י וְנ֣וֹדַעְתִּ֔י לְעֵינֵ֖י גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְקֹוָֽק: ס

פרשת לך לך מהם 10 הניסיונות של אברהם ? כמה ניסיונות היה לאברהם מול נמרוד ? למה רצה נמרוד להרוג את אברהם בזמן דור הפלגה ?למה ניסה נמרוד להרוג את אברהם לאחר שהקב"ה בלל את שפתם של דור הפלגה ? האם העולם היה קיים אם אברהם היה נהרג על ידי נמרוד ? למה רצה נמרוד להרוג את אברהם כאשר הוא ידע שהעולם וגם הוא לא יתקיימו אם אברהם ימות ? מה הקשר לעמלק ? איך עמלק קיים בעולם לפני בנו של עשו ? מה הקשר של 4 המלכים למלאכים שהתנגדו לבריאת האדם ? למה ניסו המלאכים להוריד את מיכאל לעולם ? ‏ט'/חשון/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת לך לך מהם 10 הניסיונות של אברהם ? כמה ניסיונות היה לאברהם מול נמרוד ? למה רצה נמרוד להרוג  את אברהם בזמן דור הפלגה ?למה ניסה נמרוד להרוג את אברהם לאחר שהקב"ה בלל את שפתם של דור הפלגה ? האם העולם היה קיים אם אברהם היה נהרג על ידי נמרוד ? למה רצה נמרוד להרוג את אברהם כאשר הוא ידע שהעולם וגם הוא לא יתקיימו אם אברהם ימות ? מה הקשר לעמלק ? איך עמלק קיים בעולם לפני בנו של עשו ? מה הקשר של 4 המלכים למלאכים שהתנגדו לבריאת האדם ? למה ניסו המלאכים להוריד את מיכאל לעולם ? ‏ט'/חשון/תשפ"ב

כתוב בראשית (פרשת לך לך) פרק יד פסוק ח - י

(ח) וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ <<צביים>> צְבוֹיִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים:

(ט) אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה:

(י) וְעֵ֣מֶק הַשִּׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ:

התורה כותבת  ללא רקע על מלחמה של 5 מלכים בארבע מלכים כאילו ללא הקשר כאשר במלחמה הזאת נפל לוט כשבוי . ואני רוצה להעמיק ולהבין מה המשמעות של המלחמה הזאת בהקשר של אברהם והעם היהודי .

כתוב בפרקי דרבי אליעזר פרק כו

(א) עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְעָמַד בְּכֻלָּם. וְצָפוּי הָיָה לְפָנָיו שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְנַסּוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת,(ב) וְהִקְדִּים הָרְפוּאָה לְמַכָּתָם(ג) וְנִסָּהוּ בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת:

נסיון ראשון

פרקי דרבי אליעזר פרק כו

נִסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן,(ד) כְּשֶׁנּוֹלַד אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּקְשׁוּ כָּל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת [נ"א: נמרוד] לְהָרְגוֹ,(ה) וְנֶחְבָּא מִתַּחַת לָאָרֶץ(ו) שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא רָאָה לֹא שֶׁמֶשׁ וְלֹא יָרֵחַ.(ז) לְאַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה יָצָא מִתַּחַת לָאָרֶץ,(ח) מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, מָאַס אֲשֵׁרִים וְשִׁקֵּץ אֶת הַפְּסִילִים, [נ"א: הגלולים] וּבָטַח בְּצֵל יוֹצְרוֹ,(ט) וְאָמַר ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ [תהלים פד, יב]:

נסיון שני

פרקי דרבי אליעזר פרק כו

נִסָּיוֹן הַשֵּׁנִי, נְתָנוּהוּ(י) בְּבֵית הָאֲסוּרִים(יא) עֶשֶׂר שָׁנִים שָׁלֹשׁ בְּכוּתָה וְשֶׁבַע בְּקַרְדּוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ בְּקַרְדּוּ וְשֶׁבַע בְּכוּתָה. לְאַחַר עֶשֶׂר שָׁנִים שָׁלְחוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ, וּנְתָנוּהוּ(יב) בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ.(יג) וּמֶלֶךְ הַכָּבוֹד(יד) פָּשַׁט יַד יְמִינוֹ וְהִצִּילוֹ מִתּוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית טו, ז] וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים:

נסיון שלישי

פרקי דרבי אליעזר פרק כו

נִסָּיוֹן הַשְּׁלִישִׁי,(טו) טִלְטְלוֹ(טז) מִבֵּית אָבִיו וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ(יז) וֶהֱבִיאוֹ לְחָרָן, וְשָׁם מֵת תֶּרַח אָבִיו(יח) וְאַמְתַּלַאי אִמּוֹ.(יט) הַטִּלְטוּל קָשֶׁה לָאָדָם יוֹתֵר מִכֹּל, וּמִנַּיִן שֶׁטִּלְטְלוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר [שם יב, א] לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמוֹלַדְתְּךָ:

נסיון רביעי

פרקי דרבי אליעזר פרק כו

נִסָּיוֹן הָרְבִיעִי,(כ) מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא בָא רָעָב אֶלָּא בִּימֵי אַבְרָהָם, וְלֹא בְכָל הָאֲרָצוֹת(כא) אֶלָּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בִּלְבָד, לְנַסּוֹתוֹ(כב) וּלְהוֹרִידוֹ לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם י] וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה:

נסיון חמישי

פרקי דרבי אליעזר פרק כו

נִסָּיוֹן הַחֲמִישִׁי, שֶׁנִּלְקְחָה שָׂרָה אִשְׁתּוֹ(כג) לְפַרְעֹה לְאִשָּׁה.

ניסיון שישי

פרקי דרבי אליעזר פרק כז

(א) נִסָּיוֹן הַשִּׁשִּׁי, בָּאוּ אֵלָיו(ב) כָּל הַמְּלָכִים [נ"א: אמרפל וכל חבריו] לְהָרְגוֹ. אָמְרוּ(ג) נַתְחִיל רִאשׁוֹן בְּבֶן אָחִיו וְאַחַר כָּךְ נַתְחִיל בּוֹ.(ד) וּבִשְׁבִיל לוֹט לָקְחוּ אֶת כָּל רְכוּשׁ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה,(ה) וְאַחַר כָּךְ שָׁבוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכוּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית יד, יא] וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְגוֹ'.

נסיון שביעי

פרקי דרבי אליעזר פרק כח

נִסָּיוֹן הַשְּׁבִיעִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם [בראשית טו, א].(א) לְכָל הַנְּבִיאִים הָיָה נִרְאֶה(ב) בַּחֲזוֹן הַלַּיְלָה(ג) וּלְאַבְרָהָם בֶּחָזוֹן וּבְמַּרְאֶה.

ניסיון שמיני

פרקי דרבי אליעזר פרק כט

נִסָּיוֹן הַשְּׁמִינִי, וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים [בראשית יז, א]. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים [שם א]. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד עַכְשָׁו לֹא הָיִיתָ תָּמִים לְפָנַי, אֶלָּא מֹל בְּשַׂר עָרְלָתְךָ מֵעָלֶיךָ וְהִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, שֶׁהָעָרְלָה טְמֵאָה הִיא מִכָּל הַטֻּמְאוֹת,

ניסיון תשיעי

פרקי דרבי אליעזר פרק ל

נִסָּיוֹן הַתְּשִׁיעִי,(א) יִשְׁמָעֵאל נוֹלַד בְּקֶּשֶׁת וְנִתְרַבָּה בְּקֶּשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית כא, כ] וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת. וְהָיָה נוֹטֵל קֶשֶׁת וְחִצִּים(ב) וְהָיָה יוֹרֶה אַחַר הָעוֹפוֹת.(ג) וּפַּעַם אַחַת רָאָה אֶת יִצְחָק יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ(ד) וְיָרָה עָלָיו חֵץ לְהָרְגוֹ, רָאֲתָה שָׂרָה(ה) וְהִגִּידָה לְאַבְרָהָם כָּזֶה וְכָזֶה עָשָׂה יִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק, אֶלָּא עֲמֹד(ו) וּכְתֹב לְיִצְחָק כָּל מַה שֶּׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לְךָ וּלְזַרְעֶךָ.(ז) חַיֶּיךָ שֶׁאֵין בֶּן הָאָמָה הַזֶּה יוֹרֵשׁ עִם בְּנִי עִם יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר [שם י] וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ וְגוֹ'. אָמְרָה שָׂרָה לְאַבְרָהָם(ח) כְּתֹב גֵּט גֵּרוּשִׁין וְשַׁלַּח אֶת הָאָמָה הַזֹּאת וּבְנָהּ(ט) מֵעָלַי וּמֵעַל בְּנִי, מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא. וּמִכָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּאוּ עַל אַבְרָהָם,(י) הָיָה קָשֶׁה וְרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַזֶּה מְאֹד, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יא] וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ.

ניסיון עשירי

פרקי דרבי אליעזר פרק לא

הַנִּסָּיוֹן הָעֲשִׂירִי, וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וְגוֹ' [בראשית כב, א].(א) הָיָה מְנַסֶּה אֶת אַבְרָהָם כָּל פַּעַם וּפַעַם(ב) לֵידַע אֶת לִבּוֹ אִם יָכוֹל לַעֲמֹד וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה,(ג) שֶׁנֶּאֱמַר [שם כו, ה] עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.(ד) וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל מִן הַמִּדְבָּר(ה) לִרְאוֹת אֶת אַבְרָהָם אָבִיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,(ו) בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק [שם כב, ב].

יוצא לנו שניסיון 1 2 ו  6 קשור למלחמה של נמרוד באברהם .

ומי זה נמרוד ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת עירובין דף נג עמוד א

"ויהי בימי אמרפל" פליגי בה רב ושמואל.חד אמר: נמרוד שמו. ולמה נקרא שמו אמרפל? לפי שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש.וחד אמר: אמרפל שמו. ולמה נקרא שמו נמרוד? לפי שהמריד את כל העולם כולו עליו [לשון כבוד הוא כלפי שמים] במלכותו⁽⁴⁾.

כלומר נמרוד מרד בקב"ה הוא היה זה שרצה לשנות את העולם ולהלחם בקב"ה כאשר הקים את מגדל בבל . אברהם היה ההיפך מנמרוד ונמרוד הבין שהוא צריך לפגוע באברהם

וכך כותב הרד"ל פרק כו אות ט

(ט) ואמר ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך. מפני שבני דורו היו עובדין לשמש וירח ושאר צבא השמים וכוחותיהם העליונים, והוא הכיר בחכמתו שאין בהם כח כלום, לכן אמר אשרי אדם הבוטח בה' המהוה כל צבאות השמים וכוחותיהם העליונים, ובידו לשנותם כרצונו בכל רגע, (וז"ש לעיל מניה כי שמש ומגן ה' אלקים (כי הוא הנותן שמש לאור יומם, והוא המגן האמתי לבטוח בו למגן ועזר לעתות בצרה, ולא שום כחות מצבא השמים), לא ימנע טוב להולכים בתמים זה אברהם שנאמר לו [בראשית יז, א] התהלך לפני והיה תמים):

וכך מפרש הרד"ל את הנסיון השישי של אברהם

הרד"ל פרק כז אות ג

רכושו, הכל היה רק מפני שהיה בן אחי אברם (לכן גם רכושו היה חביב עליהם וכמ"ש בסנהדרין [קד ב]). ובאגדת בראשית דרש ר"א קרא דחרב פתחו רשעים אמרפל וחבריו להפיל עני ואביון זה לוט לטבוח ישרי דרך זה אברהם, הכוונה ג"כ כדהכא שרצונם העיקרי היה לטבוח ולהרוג את אברהם, ופתחו תחלה חרבם בזה שנלחמו והפילו עני ואביון (זה לוט שהיה אביון מהמצות, וכדדרש ר"א במכילתא [משפטים כספא כ] אביונך בריבו וכמש"ל פכ"ו אות מה), בכדי שע"י זה יטבחו לאברהם, וכמ"ש בלקוטי תורה שכוונתם היה שיבא אברהם להלחם להציל את לוט, ולכן לא הרגו את לוט רק הפילוהו ברשתם ששבוהו חי, שאם הרגוהו לא היה אברהם יוצא עוד להלחם בהם (ובזהר וירא [קיב ב] אמרו שתחלה הלך אברהם לפדותו בממון ע"ש), ולאברהם רצו להורגו, וזהו שאמר לטבוח^[ב]:

ניסיון 1 ו 2 היה לפני דור הפלגה . ניסיון 6 היה לאחר דור הפלגה .

נסיון 1 ו 2 היה כדי למנוע את קיומו של אברהם כאשר היה קטן בזמן שהיה לדור הפלגה  יכולת לשנות את העולם (מזכיר את הנסיון של פרעה למנוע את הולדתו של משה ) . ניסיון 6 היה לאחר שנמרוד הבין שאין לו יכולת להלחם בקב"ה כי הקב"ה בלל את שפתם ואז הוא ניסה לגרום למותו של אברהם ובכך למוטט את  העולם בבחינת תמות  נפשי עם פלשתים .

אומר צרור המור ויקרא פרשת ויקרא

כדכתיב וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום. שהוא זה העולם שנקרא גן. וקצץ בנטיעות הוא וקין ודור אנוש ודור המבול ודור הפלגה ונמרוד. עד שסלקוה למעלה מז' רקיעים שהם כנגד שבעה ימי בראשית. באופן שבחטאם השחיתו העולם. וזהו שאמרו עשרה דורות מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם. כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם והרשעים מאבדין אותו. ומה היה אם היה נברא במאמר אחד שיותר בנקל יאבדוהו. ולפי שראה העולם קרוב להתמוטט. בחר באברהם שיבא לקיים העולם שנברא בעשרה מאמרות. וניסהו בעשרה נסיונות כנגד עשרה דורות של הרשעים. להעמיד העולם באלו הנסיונות להוריד השכינה לארץ להעמיד העולם. ולכן אמרו שבאו שבעה צדיקים. האבות קהת ועמרם ולוי ומשה. להוריד השכינה מהז' רקיעים שהעלוה הרשעים. וזהו וצדיקים ישכנו ארץ:

כלומר מלחמת 4 המלכים ב 5 המלכים מהותה היה הרצון להרוג את אברהם כי הוא היה ההיפך מהמטרה של נמרוד ועוד 3 המלכים נמרוד רצה "לנטרל" את הקב"ה מהעולם והיה להם יכולת לעשות את זה אבל הקב"ה מנע את זה על ידי בלילת שפתם . אברהם היה היחיד בעולם שהבין את מהות העולם והמהות של בורא עולם והוא היחידי שיכל להחזיק את העולם לאחר שנמרוד נכשל במגדל בבל . נמרוד חשב שהוא יכול להפוך את העולם ל"חסין" מעונשו של הקב"ה והקב"ה בלבל את שפתם ואז הבין נמרוד שאין לו אפשרות להלחם בקב"ה ולכן החליט למוטט את העולם על ידי מלחמה באברהם ואת זה רצה להשיג דרך לוט  . אברהם הבין שהיחידי בעל משמעות בעולם הזה הוא הקב"ה וקיום התורה שהוא קיום העולם ולכן נמרוד הבין שהוא צריך להרוג את האדם היחידי שיכול למנוע מהעולם להתמוטט וזה אברהם אבינו .  

וההתנהגות הזאת מזכירה לנו את עמלק ואכן אומר  אלשיך תהלים פרק נא

והנה אמרו רבותינו ז"ל (בבראשית רבה מב ז) כי ארבעה מלכים שנפלו ביד אברהם הם ארבע מלכיות, אמרפל מלך שנער זו בבל, אריוך מלך אלסר זו מדי, כדרלעומר מלך עילם זה יון, ותדעל מלך גוים זה עמלק. ושם כתבנו במקומו כי איך יתכן ועמלק לא היה עדיין בעולם. אך אין הענין, כי אם שמאז בהפיל הוא יתברך ארבעה מלכים ביד אברהם, היה דוגמת ארבע מלכיות שימשלו בישראל, והראה לו מאז כי זכותו יעזור למו להפיל אותם תחת ישראל, כאשר עתה נפלו ארבעה מלכים האלה תחת ידו:

כלומר המלחמה הזאת היא לכאורה המלחמה הראשונה של עמלק . הרצון של עמלק לגרום למיטוט העולם על ידי הריגת מי שקיבל על עצמו את התורה , וללא קבלת התורה על ידי מי מהברואים לא יכול העולם להתקיים . וגם כאן התורה רומזת לנו על הקשר לאותם מלאכים שהתנגדו לבריאת העולם ונלחמים על ידי שליחים בעם ישראל גם אם זה יגרום להם לא להיות בעולם כי כל רצונם היה שהם  יהיה מרכז הבריאה ולא האדם .

פרקי דרבי אליעזר פרק כז

וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי.(ו) מִיכָאֵל שָׂרוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא מַגִּיד, שֶׁנֶּאֱמַר [קהלת י, כ] וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר.(ז) וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פָּלִיט, לְפִי(ח) שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִפִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת סַמָּאֵל וְכַת שֶׁלּוֹ מִמְּקוֹם קְדֻשָּׁתוֹ,(ט) אָחַז בִּכְנָפוֹ שֶׁל מִיכָאֵל לְהוֹרִידוֹ וּלְהַפִּילוֹ, וּפִלְּטוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיָּדוֹ לְפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ פָּלִיט.(י)

כלומר אותם מלאכים שירדו לארץ בגלל ההתנגדות שלהם לבריאת האדם ניסו בירידה שלהם לפגוע במיכאל ולהוריד אותו גם לארץ כי הם הבינו וידעו את התפקיד שלו בשמירה על עם ישראל . ואותו פליט הוא זה שמוביל את אברהם למלחמה ב 4 המלכים .

ואת הקשר הכמעט ישיר  למלאכים הוא עוג מלך הבשן הנקרא פליט כמו שאומרת הגמרא חברותא מסכת נדה דף סא עמוד א

ואם כן⁽⁵³⁾, מאי שנא מעוג - דקמסתפי, שחשש משה מפניו, ומאי שנא מסיחון דלא קמסתפי?

ומבארת הגמרא מנין לנו שפחד משה מעוג: אמר רבי יוחנן אמר רבי שמעון בן יוחי: מתשובתו של הקדוש ברוך הוא לחששו של אותו צדיק [משה] - אתה יודע מה היה בלבו של משה, שמכך שהוצרך הקדוש ברוך הוא להשיבו 'אל תירא אותו' נלמד שמשה היה ירא.ומה שפחד מעוג ולא מסיחון, זהו מפני שאמר: שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו, שנאמר "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי".

ואמר רבי יוחנן: זה עוג, ונקרא 'פליט' מפני שפלט מדור המבול⁽⁵⁴⁾.

כלומר יש כאן קשר ישיר למלחמה של המלאכים בבריאת האדם שהתחילה לפני בריאת האדם ונמשכת דרך אברהם ואחר כך דרך עמלק בנו של עשו . וכך כותב ההעמק דבר שמות (פרשת בשלח) פרק יז פסוק יד

אלא הענין דכמו שהיה מלחמת אמרפל וחבריו על אברהם אבינו ביחוד כמו שנתבאר מדיוק המקראות בס' בראשית, והוא משום שידעו שעל ידו נעשה עין משפט, היינו להוריד השגחה עליונה ע"פ המעשים, כך מאז יצאו ישראל ממצרים ומוכן היה לקבל את התורה, הרע לאוה"ע ביותר, ועמלק הוא ראשית גוים השונא את ההשגחה תכלית שנאה(א). והבטיח הקדוש ברוך הוא כי תגיע שעה שימחה זכר עמלק, היינו תכלית תעודתו, שתהיה הליכות הטבע חפשי בלי השגחה לפי מעשים, זה הרצון יהי נשכח מאוה"ע והיה ה' למלך על כל הארץ, וזהו ימות המשיח שיגיע ב"ב.

לסיום ניתן להגיד  שהמלחמה הראשונה של עמלק בעם היהודי היה המלחמה של 4 המלכים באברהם והיה זה כדי למוטט את העולם כי 4 המלכים היו שליחים של אותם מלאכים שהתנגדו לבריאת האדם .

 

פרשת נח למה הקב"ה צריך לרדת לעולם כדי לדון את דור הפלגה ? האם הירידה לעולם מלמדת על מגבלה חס וחלילה של הקב"ה בעולם ? מה התירוץ של רש"י לקושיה ? איך התירוץ הזה מסתדר עם מדרש שאומר שהקב"ה ירד לעולם 10 פעמים ? מה ההסבר של הזוהר הקדוש ? האם הקב"ה יורד לעולם רק כדי לדון את העולם כולו בדבר המשפיע על גורל העולם באופן מהותי ? האם ניתן להסביר את זה ב 10 הירידות של הקב"ה ? האם בראש השנה הקב"ה לא יורד לעולם כאשר הוא דן את כל העולם כולו ? מי דן את האדם כאשר הקב"ה לא יורד לעולם ? האם זה דין זמני ? האם יש גורמים נוספים שמשתתפים בדין של האדם והעולם ואם יכול להיות דין בטעות ? מתי רק הקב"ה דן את האדם והעולם באופן בלעדי ? מה הקשר לבחירה חופשית ? האם יכול להיות בחירה חופשית כאשר הקב"ה יורד לעולם ודן אותו ? ‏ב'/חשון/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת נח למה הקב"ה צריך לרדת לעולם כדי לדון את דור הפלגה ? האם הירידה לעולם מלמדת על מגבלה חס וחלילה של הקב"ה בעולם ? מה התירוץ של רש"י לקושיה ? איך התירוץ הזה מסתדר עם מדרש שאומר שהקב"ה ירד לעולם 10 פעמים ? מה ההסבר של הזוהר הקדוש ? האם הקב"ה יורד לעולם רק כדי לדון את העולם כולו בדבר המשפיע על גורל העולם באופן מהותי ? האם ניתן להסביר את זה  ב 10 הירידות של הקב"ה ? האם בראש השנה הקב"ה לא יורד לעולם כאשר הוא דן את כל העולם כולו ? מי דן את האדם כאשר הקב"ה לא יורד לעולם ? האם זה דין זמני ? האם יש גורמים נוספים שמשתתפים בדין של האדם והעולם ואם יכול להיות דין בטעות ? מתי רק הקב"ה דן את האדם והעולם באופן בלעדי ? מה הקשר לבחירה חופשית ? האם יכול להיות בחירה חופשית כאשר הקב"ה יורד לעולם ודן אותו ? ‏ב'/חשון/תשפ"ב

כתוב בבראשית (פרשת נח) פרק יא פסוק ה - ז

(ה) וַיֵּ֣רֶד יְקֹוָ֔ק לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם:

(ו) וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֗ק הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת:

(ז) הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֥ם שְׂפָתָֽם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ:

ונשאלת השאלה הקשה למה הקב"ה צריך לרדת כדי לראות את העיר ? ולמה הוא צריך לרדת ולבלבל את שפתם "הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֥ם שְׂפָתָֽם"  ? נשמע כאילו יש לקב"ה איזה מגבלה חס וחלילה לעשות דין בלי הירידה לעולם . רש"י מנסה לפתור את הקושיה  ואומר רש"י בראשית (פרשת נח) פרק יא פסוק ה

(ה) וירד ה' לראות - לא הוצרך לכך, אלא בא ללמד לדיינים שלא ירשיעו הנדון עד שיראו ויבינו. במדרש רבי תנחומא (אות יח):

כלומר הקב"ה לא צריך לרדת כדי לדון את דור הפלגה אבל הוא ירד כדי ללמד את הדיינים שלא ירשיעו עד שיראו ויבינו . אבל התירוץ הזה קשה למדרש של חז"ל מדרש הגדול בראשית (פרשת נח) פרק יא פסוק ה

ה) וירד ה'. כל מקום שנגלה הקדוש ברוך הוא לעולמו לטובה או לרעה ליחיד או לרבים נקראת ירידה, כביכול שאינן כדאי שיגלה להן. עשר ירידות ירדה שכינה ואלו הן. אחת בגן עדן, דכתיב דודי ירד לגנו (שיר השירים ו, ב). ואחת בדור הפלגה, דכתיב וירד ה' לראות. ואחת בסדום, דכתיב ארדה נא ואראה (בראשית יח, כא). ואחת במצרים, דכתיב אנכי ארד עמך מצרימה (שם מו, ד). ואחת בסנה, דכתיב וארד להצילו (שמות ג, ח). ואחת בסיני, דכתיב וירד ה' על הר סיני (שם יט, כ). ואחת בנקרת הצור, דכתיב וירד ה' בענן (שם לד, ה). ושתים באהל מועד. אחת במרים, דכתיב וירד ה' בעמוד ענן (במדבר יב, ה). ואחת ביהושע, דכתיב קרא את יהושע (דברים לא, יד). וירד ה' בענן (במדבר יא, כה). ואחת לעתיד לבוא כשיגלה הקדוש ברוך הוא ליפרע מאדום הרשעה, דכתיב כי הנה ה' יוצא ממקומו וירד ודרך על במתי ארץ (מיכה א, ג).

כלומר הקב"ה ירד 10 פעמים לעולם כלומר יש מצב שהקב"ה לא יורד לעולם ויש מצב שהוא נמצא בעולם ולא ניתן להגיד שכל הפעמים שהוא ירד לעולם כדי ללמד את הדיינים שלא ירשיעו עד שיראו ויבינו וזה מצריך עיון . צריך להבין את המצב הזה שבו הקב"ה נמצא יורד לעולם ובו הוא לכאורה מסתלק מן העולם . תרוץ אחד נמצא בזוהר הקדוש

ואומר הזוהר הקדוש

וְזְהִ שֶׁאָמַר וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם. וַתְּסִיתֵי לְבַלְּעוֹ לֹא כָתוּב, אֶלָּא וַתְּסִיתֵנִי בוֹ, בּוֹ עוֹמֵד בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהוּא חָשַׁב שֶׁהֲרֵי תְּסִיתֵנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ. [אמר איוב, התפתתי על דברי אותו מקטרג] כְּמוֹ זֶה (תהלים עח) וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ. וַיְפַתּוּהוּ וַיְכַזְּבוּ לוֹ לֹא כָתוּב, אֶלָּא וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם. בְּפִיהֶם עוֹמֵד הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי הִתְפַּתָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַכֹּל הוּא יָפֶה, אֲבָל כָּךְ לָמַדְנוּ, שֶׁשָּׁנִינוּ, עוֹלֶה וּמַסְטִין. וְכִי הוּא יָכוֹל לְהַסְטִין? כֵּן, שֶׁהֲרֵי הוּא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, שֶׁכָּתוּב (קהלת ד) טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. וְעַל זֶה יָכוֹל לְהַסְטִין לָאָדם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהוּא נֶאֱמָן עַל מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם.

בֹּא רְאֵה, זֶה בְּדִין הַיָּחִיד, אֲבָל בְּדִין הָעוֹלָם כָּתוּב (בראשית יא) וַיֵּרֶד ה' לִרְאוֹת. אֵרֲדָה נָא וְאֶרְאֶה. שֶׁלֹּא נִתְּנָה הָאֱמוּנָה אֶלָּא בְּיָדוֹ לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא רָצָה לְאַבֵּד אֶת הָעוֹלָם עַל מַאֲמַר אוֹתוֹ מְקַטְרֵג שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ תָּמִיד לְהַשְׁמִיד. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (איוב כח) קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר. לְהַשְׁמִיד הַכֹּל הוּא חוֹקֵר. וְזֶהוּ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, וַדַּאי כְּדֵי לְהַשְׁמִיד.

ואומר פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת בא מאמר ויהי היום- ויבא גם השטן בתוכם אות כ

ת"ח האי בדינא וכו': בוא וראה, זה, הוא רק בדין של יחיד, אבל בדין העולם, כתוב, וירד ה' לראות. ארדה נא ואראה. שלא נתנה לו אמונה, אלא הוא בידיו של הקדוש ברוך הוא בלבדו. כי לא רצה להאביד העולם על פיו של המקטרג, שתאותו הוא תמיד להשחית. מאין לנו. כי כתוב, קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר. שפירושו, שהוא חוקר להשחית הכל. וזה הוא, קץ כל בשר בא לפני. שהשטן הנקרא קץ כל בשר, בא ודאי להשחית. (כנ"ל פ' נח אות כ"ט).

כלומר כאשר הקב"ה עושה דין לעולם הוא יורד לעולם כאשר הוא עושה דין של יחיד הוא לא יורד לעולם . כלומר יש דין שבו העולם נידון על ידי הקב"ה שיורד לעולם כדי לדון אותו . וקצת קשה כי אנחנו יודעים שכל ראש שנה הקב"ה דן את העולם כולו וזה לא נכלל בזמן שהקב"ה יורד לעולם . וצריך להגיד שכל המקרים המוזכרים במדרש הם זמנים בו נקבע גורלו של העולם ואז הקב"ה מפעיל בעולם מידת דין שבאה לידי ביטוי בירידה שלו לעולם . וננסה לעבור על כל הירידות לראות אם מתאימים לתירוץ הנ"ל  

1. גן עדן זה בריאת העולם

2. דור הפלגה זה ניסיון של דור הפלגה לשנות את העולם ולהעביר את השפע שיורד לעולם מבית המקדש לבבל .

וכך אומר התורת המנחה פרשת נח / דרשה ד עמוד 25

ועל כן בנו עיר ומגדל, כי מה היה להם בשניהם, די להם באחד מהם. אלא העיר כנגד ירושלים הבנויה כעיר וגו', והמגדל כנגד ציון, מגדל דוד. והם כנגד ציון וירושלים העליונים, שגם ציון העליונה תקרא מגדל, ועליה נאמר (משלי יח י) מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב. ועל כן אמרו ונעשה לנו שם, על שם מגדל עוז שם ה'. ובזה המגדל ירוץ הצדיק, לא אמר אליו ירוץ הצדיק, אלא בו ירוץ צדיק ונשגב, מלמד שהצדיק עם המגדל יחד הם. ועל כן נקרא גם כן צדיק וכמו שאמרנו בתחילה.

לכאורה הם חשבו שהם גם יוכלו להינצל מהמיתה שגזר על האדם הראשון . וכך אומר [רבינו] בחיי בראשית פרק יא

ועוד לטעם אחר, כי מפני שראו שגזר הקדוש ברוך הוא מיתה על אדם הראשון והיו רואים עצמם בעלי כח וגבורה עצומה וגדולים בחכמה ובקומה, והיו חייהם ארוכים ולא יבצר מהם לעשות כל דבר, והנה הם בני תמותה, ענפים מקולקלים בקלקול השרש, לכך חשבו תחבולה שיעשו בנין ולהגביה למעלה עד שיעור ידוע כדי להנצל מן המיתה. ומטעם הזה הפיצם ה' שחשבו כנגד גזרתו יתברך.

כלומר הצלחה שלהם הייתה  משנה את העולם ולכן הקב"ה היה צריך לרדת ולעשות דין בעצמו בעולם . ועכשיו נעבור על שאר המקרים המוזכרים במדרש של ירידת הקב"ה לעולם

3. סדום ועמורה וצריך להבין מה הקשר לדין של כל העולם בסדום ? להבנתי בסדום ועמורה התחדש שהקב"ה שיתף את אברהם בדין של העולם וזה היה חידוש שהשפיע על כל העולם . כל המשא ומתן של הקב"ה עם אברהם זה פעם ראשונה מבריאת העולם שהאדם משתתף בדין של העולם והכוונה משתף יחיד שזה אברהם בדין של העולם

4. מצרים  - כפי שכתבתי בעבר כל יציאת מצרים עד מכת בכורות זה גלגול העולם חזרה לתהו ובהו ומזמן יציאת מצרים זה בריאת העולם מחדש בשיתוף עם ישראל עד קבלת התורה במעמד הר סיני . כאשר ספירת העומר היא הביטוי לשיתוף של עם ישראל בבריאת העולם . החידוש ביציאת מצרים זה קבלת התנאי של הקב"ה בבריאת העולם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . ובמעמד הר סיני התקבע קבלת התנאי הזה על ידי עם ישראל ולכן הקב"ה היה צריך לעשות דין כי הוא משפיע על כל העולם ועל עתידו של העולם

5. כתוב ב שמות (פרשת שמות) פרק ג פסוק ח

וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֘ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי:

עניין יציאת מצרים ועם ישראל וירושת ארץ ישראל שהוא חלק מהותי מהדין של כל העולם כי הוא חלק בלתי נפרד ממצוות התורה והקיום של עם ישראל בארץ ישראל , קיומו של עם ישראל העם היחידי שקיבל את העולם יכול להכריע לשבט או לחסד את העולם .

6. מתן תורה הוא גם חלק בלתי נפרד מדינו של העולם כי קבלת התורה הוא תנאי לקיום  העולם

7. הקב"ה רצה להשמיד את עם ישראל לאחר חטא העגל ואז התרצה למשה ונתן לו את הלוחות השניים  

וכך כתוב שמות (פרשת כי תשא) פרק לד פסוק ה

וַיֵּ֤רֶד יְקֹוָק֙ בֶּֽעָנָ֔ן וַיִּתְיַצֵּ֥ב עִמּ֖וֹ שָׁ֑ם וַיִּקְרָ֥א בְשֵׁ֖ם יְקֹוָֽק:

כלמור הכרעה על גורלו של העולם האם יהיה על ידי כלל עם ישראל או על ידי משה עצמו בלבד

8. במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יב פסוק ה - ח

(ה) וַיֵּ֤רֶד יְקֹוָק֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם:

(ו) וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְקֹוָ֗ק בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ:

(ז) לֹא־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכָל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא:

(ח) פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְקֹוָ֖ק יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה:

וצריך לתרץ שהירידה של הקב"ה לדון את מרים ואהרון הוא חלק מדין של כל העולם כי משה רבנו מסמל את התורה כולה ופגיעה בו הוא פגיעה בתורה ופגיעה בתורה היא ערעור של העולם כולו ולכן היה כאן צורך ירידה של הקב"ה לעולם לדון את אהרון ומרים .

וכך כתוב יהושע פרק ח פסוק ל - לא

(ל) אָ֣ז יִבְנֶ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽיקֹוָ֖ק אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר עֵיבָֽל:

(לא) כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּה֩ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְקֹוָ֜ק אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּכָּתוּב֙ בְּסֵ֙פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה מִזְבַּח֙ אֲבָנִ֣ים שְׁלֵמ֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־הֵנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ן בַּרְזֶ֑ל וַיַּעֲל֨וּ עָלָ֤יו עֹלוֹת֙ לַֽיקֹוָ֔ק וַֽיִּזְבְּח֖וּ שְׁלָמִֽים:

התורה שלנו נקרת בספר יהושע תורת משה .

9. כתוב בספר דברים (פרשת וילך) פרק לא פסוק יד

וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִֽיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:

כאן הירידה היא לצורך המשכיות התורה ליהושע וזה חלק מהותי מהדין של העולם כי המשכיות התורה בעולם  היא חלק מהותי מהדין של העולם

10. כתוב ב במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יא פסוק כה

וַיֵּ֨רֶד יְקֹוָ֥ק׀ בֶּעָנָן֘ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ:

כאן כמו בסעיף 9  האצלת רוח על 70 זקני ישראל הוא חלק מהותי מהדין של העולם כי הצורך בהמשכת התורה ממשה ליהושע ומיהושע לזקנים הוא חלק מדינו של העולם ולצורך זה יש כאן ירידה לעולם לקבוע את גורלו של העולם .

הירידה האחרונה תהיה במלחמת גוג ומגוג כמו שלמדנו בנבואה של יחזקאל שמי שנלחם ב 70 אומות העולם היה הקב"ה בעצמו ועם ישראל לא נלחם במלחמת גוג ומגוג . ואז יגיע רגע של יום הדין הגדול שבו כל יחיד ויחיד יוכרע דינו הסופי לחיי נצח או חס וחלילה לדיראון עולם דין זה הוא אך ורק כאשר הקב"ה ירד לעולם כי יש כאן הכרעה סופית לגבי היחיד והעולם .

מתוך המדרש אנחנו מבינים שיש דרגות שונות של דין וכאשר צריך לדון את העולם לשבט או לחסד אז הקב"ה יורד לעולם ודן אותו או את דינו של היחיד ביום הדין הגדול  . מכאן יוצא שהדין של יחיד או דין של העולם כולו שלא קובע את גורלו של העולם באופן מהותי נידון גם  על ידי שליחים של הקב"ה ודין זה הוא דין זמני עד אשר יגיע זמן יום הדין הגדול או כמו שראינו שבנקודת הכרעה הקב"ה יורד לעולם ודן אותו . ולהסביר את זה יותר באופן בהיר צריך לעיין בגמרא בחגיגה על מרים .

חברותא מסכת חגיגה דף ד עמוד ב

כי הא דרב ביבי בר אביי, הוה שכיח גביה מלאך המות [מלאך המות היה שכיח בביתו, ומספר לו מעשיו, תוספות].ויספר לו מלאך המות: פעם אחת אמר ליה מלאך המות לשלוחיה: זיל אייתי לי מרים מגדלא שער נשייא [לך הרוג והבא לי את נשמת מרים, קולעת שער הנשים]!אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי [הלך השליח, ובטעות הרג את מרים מגדלת התינוקות] כי נתחלף לו "מגדלא שער נשייא" ב"מגדלי דרדקי".משראה כן מלאך המות, אמר ליה לשלוחו: הרי אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך [הרי את מרים קולעת שער הנשים אמרתי לך להרוג] ולא את מרים זו.משנוכח השליח בטעותו, אמר ליה השליח למלאך המות: אי הכי, אהדרה [אחזיר לה נשמתה]?אמר ליה מלאך המות לשלוחו: לא תחזיר, כי הואיל ואייתיתיה [והבאת אותו] - ליהוי למניינא, למנין הנשמות שאני צריך לאסוף.אלא, היכי יכלת לה!? [אבל כיצד היית יכול להורגה, הואיל ולא הגיע זמנה למות]?!אמר לו השליח למלאך המות: הוה נקטא מתארא בידה [אוחזת היתה בידה אוד של תנור], והות קא שגרא ומחריא תנורא [היתה מכבדת את התנור], שקלתא, ואנחתה אגבא דכרעה [לקחה את האוד, והניחתו על גב רגלה].קדחה, ואיתרע מזלה, ואייתיתה [נשרפה רגלה, והורע מזלה, שמתה, והבאתי לך נשמתה].

אמר ליה רב ביבי בר אביי למלאך המות: האם אית לכו רשותא למיעבד הכי [ניתנה לכם רשות לעשות כן]?!אמר ליה מלאך המות לרב ביבי: והאם לא כתיב: ויש נספה בלא משפט?!אמר ליה רב ביבי למלאך המות: והכתיב: דור הולך, ודור בא?! ומשמע שנשלמים אצל כל אדם שנים של "דור", שהן השנים המיועדות לו, ואינן נפסקות באמצע, ללא משפט.אמר לו מלאך המות לרב ביבי: יכול אני להפסיק את שנות חייו של אדם גם ללא משפט, וביאור הפסוק "דור הולך ודור בא", הוא כך:דרעינא להו אנא, עד דמלו להו לדרא [רועה אני ושומר את נשמותיהם אצלי, והן שטות ומתגלגלות עמי עד שיתמלאו שנות הדור], ורק הדר, משלימנא ליה לדומה [לאחר מכן מעביר אני את הנשמות לשומר המתים, ששמו דומה].⁽¹⁾אמר ליה רב ביבי למלאך המות: סוף סוף, שניה מאי עבדת [שנות החיים שהוקצבו לאדם זה, מה יהא עליהם]?!אמר לו מלאך המות לרב ביבי: אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה, מוסיפנא להו ליה, והויא חילופיה [אם יש תלמיד חכם המעביר על מדותיו, מוסיף אני לו את שנותיו של זה, כדי שיחיה בחילופיו של המת].

כלומר מלאך המוות יש לו כוח לקחת את מרים לעולם הבא גם אם זה היה בטעות תוך תיקון על ידי אמצעים נוספים . לסיכום דין סופי ודינו של העולם שמשנה את מהלך העולם נעשה ונקבע על ידי הקב"ה ובמקרה כזה הוא יורד לעולם  ודן אותו , בדינו הזמני של העולם כמו בראש השנה ודינו הזמני של האדם משתתפים גורמים נוספים שהם חלק ממה שקבע הקב"ה בעולמו כדי לתת לאדם יכולת בחירה חופשית .

ונראה לי שאם הדין בעולם היה נעשה רק על ידי הקב"ה כאשר הוא בעולם לא היה לאדם בחירה חופשית וחלק מהותי מהבחירה החופשית זה הצמצום שעשה הקב"ה כאשר ברא את העולם לכוחו ונתן מקום לבחירה של האדם ומתוך כך הכניס לעולם גורמים נוספים שהם חלק מדינו הזמני של האדם . .