פרשת עקב למה מצרים היא ב "זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם" ? מי צריך להשמיד את אומות העולם הנמצאים בארץ ישראל ? מי אמור להשמיד את בני הענק הנמצאים בארץ ישראל ? למה יש הבדל בן בני הענק לאומות העולם ? האם בני הענק הם מאומות העולם ? מה הויכוח של הנפילים עם הקב"ה ? מה הקשר של הנפילים לעמלק ? למה המלחמה מול עמלק זה המלחמה של הקב"ה ? ‏כ"א/אב/תשפ"א

 בס"ד

פרשת עקב למה  מצרים היא ב "זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם" ? מי צריך להשמיד את אומות העולם הנמצאים בארץ ישראל ? מי אמור להשמיד את בני הענק הנמצאים בארץ ישראל ? למה יש הבדל בן בני הענק לאומות העולם ? האם בני הענק הם מאומות העולם ? מה הויכוח של הנפילים עם הקב"ה ? מה הקשר של הנפילים לעמלק ? למה המלחמה מול עמלק זה המלחמה של הקב"ה ?  ‏כ"א/אב/תשפ"א

כתוב בדברים (פרשת עקב) פרק ז פסוק יד - יח

(יד) בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ:

(טו) וְהֵסִ֧יר יְקֹוָ֛ק מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־שֹׂנְאֶֽיךָ:

(טז) וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כָּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ: ס

(יז) כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהוֹרִישָֽׁם:

(יח) לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם:

עם ישראל עומד מצד אחד ומצרים מהצד השני ושאר העמים נמצאים היכן שהוא באמצע . מצרים היא הצד הקיצוני כנגד עם ישראל ולכן עם ישראל מצווה  על ידי הקב"ה  זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם.

וכך מתארת התורה את התהליך שיתרחש  מול העמים

דברים (פרשת עקב) פרק ז פסוק כג - כד

(כג) וּנְתָנָ֛ם יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽם:

(כד) וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם:

הקב"ה ייתן אותם בידי עם ישראל ועם ישראל ישמיד אותם לעומת זאת מביאה התורה תהליך שונה לחלוטין מול בני הענק

דברים (פרשת עקב) פרק ט פסוק א - ג

(א) שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם:

(ב) עַֽם־גָּד֥וֹל וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק:

(ג) וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם כִּי֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ הֽוּא־הָעֹבֵ֤ר לְפָנֶ֙יךָ֙ אֵ֣שׁ אֹֽכְלָ֔ה ה֧וּא יַשְׁמִידֵ֛ם וְה֥וּא יַכְנִיעֵ֖ם לְפָנֶ֑יךָ וְהֽוֹרַשְׁתָּ֤ם וְהַֽאֲבַדְתָּם֙ מַהֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק לָֽךְ:

כאן התהליך מול בני הענק שונה מי שישמיד אותם זה הקב"ה ולא עם ישראל מי שיכניע אותם זה הקב"ה . ואחרי שהקב"ה ישמידם ויכניע אותם  עם ישראל ירש אותם ואת הערים הגדולות והבצורות . כאשר מדובר על  אומות העולם הקב"ה יעזור לעם ישראל על ידי מהומה שהוא יקים ואז עם ישראל יוכל להשמיד אותם וכך כותב בעל הטורים דברים (פרשת עקב) פרק ז פסוק כג

והמם מהומה גדולה. והמם גלגל עגלתו וגו' (ישעיה כח כח). מלמד שעשה להם כמו למצרים דכתיב בהו (שמות יד כה) ויסר את אופן מרכבותיו (מכילתא בשלח יד כה):

צריך להבין את ההבדל בן אומות העולם לבני הענק . מה ההבדל ביניהם ולמה תהליך הירושה שלהם  שונה לחלוטין .

למה  אומות העולם ייאבדו על ידי  עם ישראל ובני הענק על ידי הקב"ה .

אומות העולם הם מבני נח לאחר שכל העולם כולו הושמד במבול . אומות העולם  יכלו לקבל את התורה לפני מעמד הר  סיני אבל כל האומות חוץ מהעם היהודי לא רצה לקבל את התורה

כתוב במדבר רבה (וילנא) (פרשת במדבר) פרשה ב סימן ג

אמר ר' אבהו מה ת"ל הביאני אל בית היין וגו' למה"ד =למה הדבר דומה= לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין ונכנס לבדקו ומצאו כולו חומץ בא לצאת מתוך האוצר ומצא חבית א' יין טוב אמר חבית זו עומדת עלי כמלא אוצר כך ברא הקדוש ברוך הוא שבעים אומות מכולם לא מצא הנייה אלא בישראל שנאמר הביאני אל בית היין ומנין שיין עולה ע', י' עשרה י' עשרה נ' חמשים הרי שבעים

וכך כותב השם משמואל שמות פרשת משפטים שנה תרעד

והנה ידוע ששבעים שרי האומות הם ל"ה מימין וממונה עליהם רהב ול"ה משמאל וממונה עליהם ס"ם. והנה שר של מצרים רהב שמו, וברש"י (סוף פ' וישב) לא פנה אל רהבים אל מצרים שנקראים רהב, ובודאי שהוא בשם שר שלהם, וכתיב (איוב כ"ו) ובתבונתו מחץ רהב (ע' רש"י שם), וא"כ ל"ה שרים תחת שררותו, ואף דאיתא במדרשים שפרעה הי' מושל על כל שבעים אומות ובודאי כן למעלה שהשר שלו הי' מושל על כל שבעים,

כלומר מצרים לכאורה מייצגת את כל אומות העולם כי מצרים היא היותר קיצונית מכל אומות העולם וכדי להבין את המהות של מצרים צריך להבין את  פרעה שאמר יחזקאל פרק כט פסוק ג

(ג) דַּבֵּ֨ר וְאָמַרְתָּ֜ כֹּֽה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֗ק הִנְנִ֤י עָלֶ֙יךָ֙ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם הַתַּנִּים֙ הַגָּד֔וֹל הָרֹבֵ֖ץ בְּת֣וֹךְ יְאֹרָ֑יו אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛ר לִ֥י יְאֹרִ֖י וַאֲנִ֥י עֲשִׂיתִֽנִי:

ועל זה אומר המלבי"ם באור המילות יחזקאל פרק כט פסוק ג

(ג) עשיתני. עשיתי את עצמי:

פרעה מסמל את המרידה הגדולה ביותר בקב"ה והוא הכחשת מוחלטת של הקב"ה . פרעה אומר אני הקב"ה אני עשיתי את עצמי ולכן מצרים הוא מקום שיש בו אפס הכרה בקב"ה ולכן הוא מקום הטומאה המוחלטת ולכן מצרים היא מקום השער החמישים של טומאה . ומקום שער החמישים של טומאה שם לא נמצא הקב"ה ולכן אם נכנסים לשער הזה לא ניתן  לצאת משם

ואומר  האור החיים שמות פרק ג

ואלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים עדיין וגו' כי אם היו מתעכבים שם עוד היו נכנסים בנ' שערי טומאה ולא היתה תקומה לזה  .

אבל גם אלו שמכחישים לחלוטין את הקב"ה עדיין הם מבני נח ועליהם אמר הקב"ה

ואומר הילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רלג

אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה [י"ד, כ] בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני:

המצרים הם חלק מאומות העולם והם מעשי ידי הקב"ה הם חלק מאלו שיכלו לקבל את התורה אבל לא קבלו מתוך בחירה ועל כן הקב"ה דן אותם לבאר של שחת . ההתמודדות של עם ישראל הוא מול אומות העולם כי הם יכלו לקבל את התורה ולא רצו ועם ישראל קיבל על עצמו את התורה ובכך נעשה אויב לכל אומות העולם . ולכן זה התמודדות של עם ישראל מול מצרים ומול אומות העולם . ומה ההבדל לבני הענק ?  למה בני ענק הם לא מאומות העולם ? למה הקב"ה ישמיד אותם ולא עם ישראל ?

בני הענק הם הצאצאים של הנפילים שהיו מן פמליה של מעלה שהתנגדה לבריאת האדם כמו שכותב התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

וההמשך של זה נאמר בבראשית רבתי

ו, ב בני האלהים. ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך. א"ל הב"ה כבר נתתי לכם רשות. מיד ירדו והשליט בהם יצר הרע. כיון שראו בנות האדם שהם יפות תעו אחריהן ולא יכלו לכבוש ביצרן הדא ה"ד ויראו בני האלהים וגו'. ראה שמחזאי ריבה אחת ששמה אסטירה נתן עיניו בה, אמר לה השמעי לי, א"ל איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה

כלומר בני הענק מתמודדים מול הקב"ה ולא מול עם ישראל . הויכוח שלהם עם הקב"ה התחיל לפני בריאת האדם ולכן הם לא חלק מאומות העולם . עמלק הוא ההמשך של אותם נפילים שהתנגדו לבריאת האדם . בני הענק אין מקומם בארץ ואין הם חלק מאומות העולם . הם ירדו רק לקעקע את האדם כי הם חשבו שהם אלטרנטיבה טובה מן האדם וזה מהות הויכוח שלהם עם הקב"ה. עמלק נהפך לזרוע המבצעת של אותם נפילים כאשר  הקב"ה קשר אותם בהררי קדם . האסטרטגיה של הנפילים השתנתה במעמד קבלת התורה כי כוחם נחלש . עמלק עצמו נעלם ולא נמצא יותר באופן גלוי ולפי ההבנה שלי שהוא נכנס לתוך עם ישראל . ההעלמות של עמלק נכתבה בדברי הימים א פרק ד פסוק מב – מג

(מב) וּמֵהֶ֣ם׀ מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן הָלְכוּ֙ לְהַ֣ר שֵׂעִ֔יר אֲנָשִׁ֖ים חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּפְלַטְיָ֡ה וּ֠נְעַרְיָה וּרְפָיָ֧ה וְעֻזִּיאֵ֛ל בְּנֵ֥י יִשְׁעִ֖י בְּרֹאשָֽׁם:

(מג) וַיַּכּ֕וּ אֶת־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

וכך אומר רש"י דברי הימים א פרק ד פסוק מג

(מג) ויכו את שארית הפליטה - מהכרתת דוד כי דוד הכרית כל זכר באדום:

ולכן המקום היחידי שלהם להיות במקום שהם יכולים לקעקע את העם היהודי הוא מתוך העם היהודי . הויכוח  של הנפילים זה ישירות מול הקב"ה ולא מול האדם . המלחמה של עם ישראל הוא מול אומות העולם שלא רצו לקבל את התורה כי הם חלק מבריאת האדם לעומת זאת הנפילים לא שיכים לבריאת האדם והם בעולם לפני בריאת האדם ביום השני הם התנגדו לבריאת האדם בויכוח עם הקב"ה . זה ההבדל המהותי בן אומות העולם לבני הענק ולכן יש הבדל מהותי בצורת ההתמודדות מולם .  

זה אולי גם הסיבה שצריך להכרית את זכרם מהעולם כי הם לא חלק ממעשי ידי הקב"ה

שמות (פרשת בשלח) פרק יז פסוק יד - טז

(יד) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

(טו) וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְקֹוָ֥ק׀ נִסִּֽי:

(טז) וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיקֹוָ֖ק בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר: פ

זה המלחמה של הקב"ה בעמלק ולא של עם ישראל כי מהותו של עמלק שהוא רוצה לקעקע את קבלת התורה על ידי עם ישראל כי עצם בריאת האדם מנוגדת לדעתם . אותם נפילים חושבים שהם אלטרנטיבה טובה יותר לבריאת האדם .

מצרים מכחישה את קיומו של הקב"ה הנפילים לא מכחישים את הקב"ה הם רק מתנגדים לבחירה של הקב"ה לברא את האדם בתוך המסגרת של הבחירה החופשית שהקב"ה נתן להם תוך הגבלת כוחו בבריאת העולם .  

פרשת ואתחנן האם קיום מצוות התורה על ידי חרדים לדבר השם יגרום לכך שאומות העולם יגידו איזה עם חכם ונבון ? איך אומות העולם מתבוננות בעולם המודרני על שומרי המצוות ? כעם חכם ונבון או כעם טפיל ? האם המן חשב על עם ישראל כעם חכם ונבון ? איך אומות העולם שדחו את התורה בשני ידיים יחשבו על התורה כספר של חוקים ומשפטים צדיקים ? איך מסתדרים הפסוקים עם דברי חז"ל שדווקא התורה שקיבלנו במעמד הר סיני הוא הוא הגורם לשנאה של עם ישראל ? אם כך למי מתכוונת התורה "לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־ הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה:" , מה הקשר לגרים ? מה הקשר ליתרו ? האם יש קשר בן וישמע יתרו ל אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן בפרשה שלנו ? ‏י"ד/אב/תשפ"א

 בס"ד

פרשת ואתחנן האם קיום מצוות התורה על ידי חרדים לדבר השם יגרום לכך שאומות העולם יגידו איזה עם חכם ונבון ? איך אומות העולם מתבוננות בעולם המודרני  על שומרי המצוות ? כעם חכם ונבון או כעם  טפיל ? האם המן חשב על עם ישראל כעם חכם ונבון ? איך אומות העולם שדחו את  התורה בשני ידיים יחשבו על התורה כספר של חוקים ומשפטים צדיקים ? איך מסתדרים הפסוקים עם דברי חז"ל שדווקא התורה שקיבלנו במעמד הר סיני הוא הוא הגורם לשנאה של עם ישראל ? אם כך למי מתכוונת התורה "לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־ הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה:" , מה הקשר לגרים ? מה הקשר ליתרו ? האם יש קשר בן וישמע יתרו ל אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן בפרשה שלנו ?  ‏י"ד/אב/תשפ"א

דברים (פרשת ואתחנן) פרק ד פסוק ה - ח

(ה) רְאֵ֣ה׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְקֹוָ֣ק אֱלֹהָ֑י לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:

(ו) וּשְׁמַרְתֶּם֘ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־ הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה:

(ז) כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיקֹוָ֣ק אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל־קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו:

(ח) וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם:

ואומר הכתר יונתן דברים (פרשת ואתחנן) פרק ד פסוק ו

(ו) ותִשׁמרו ותעשׂו את התורה כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים שישמעו את כל החוקים האלה ויאמרו רק עם חכם ונבון העם הגדול הזה:

ואומר על זה  רש"י דברים (פרשת ואתחנן) פרק ד פסוק ו

כי הוא חכמתכם ובינתכם וגו' - בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמים:

ורב ככל הפרשנים מדברים על הפסוקים הללו באופן דומה אבל מאוד קשה לי הפרוש הזה מכמה סיבות

סיבה ראשונה :  המציאות בעולם נראית לכאורה הפוכה . אומות העולם ובתוכם חלקים מהעם היהודי מסתכלים על אדם יהודי שמקיים את כל חלקי שולחן ערוך שאדם לא רציונאלי המנותק מהמציאות . קיום המצוות נראה לחלק מאומות העולם בדיוק הפוך ממה שכתוב בפסוקים

וכך כתוב על הסרט היהודי הנצחי :

רגע השיא הדרמטי של הסרט הוא נאומו של אדולף היטלר בפני הרייכסטאג ב-30 בינואר 1939 (בסופו של הסרט), בו הוא טומן את הזרע ל"פתרון הסופי" ל"בעיה היהודית" שהוצגה במהלך הסרט:

"אירופה לא תדע שלום עד שתיפטר מן הבעיה היהודית. בעולם יש די מקום להתיישבות, אך עלינו להתנתק מן ההכרה בכך שאחוז מסוים מן העם היהודי נועד, בידי האל, להיות נצלן טפיל של גופם ועבודתם היצרנית של עמינו. על היהדות להתאים עצמה לעבודה מכובדת ובונה, כפי שעושים יתר העמים, או שבמוקדם או במאוחר תמצא עצמה נתונה למשבר שממדיו מעבר לכל דמיון. אם יהדות הממון הבינלאומית באירופה ומחוץ לה תצליח להטיל את האומות אל מלחמת עולם בשנית, אזי התוצאה תהייה לא ניצחון היהדות, אלא השמדת הגזע היהודי באירופה!"

וכך כותב מתי גולן על מה שהתנצל סגן שר האוצר מיקי לוי שאמר שהחרדים הם טפילים :

"כמובן שבצמידות לגרמניה באה האנטישמיות ושנאת יהודים ושאר השטיקים. על מיקי לוי נפלה בהלה גדולה, והוא מיהר לעשות את מה שעושים רבים אחרים הנתקלים בהתלהמות החרדית: הוא התנצל על הביטוי "טפילים". ללא צורך.

הרי ברור שחרדים לא מעטים הם באמת טפילים על החברה הישראלית, ואני לא אתנצל על אמירה זו, כי זו הגדרה מדויקת לאלה המסרבים ללכת לצבא, לצאת לעבודה, ובאופן כללי רואים עצמם כבעלי זכויות יתר בגלל דתיותם, חרדיותם וכוחם האלקטורלי."

כלומר שמירת מצוות מדוקדקת לא בדיוק עוזרת להפוך אותם בעיני אומות העולם לעם חכם ונבון ואפילו לא בעיני בני העם היהודי .

וכך כתוב באסתר פרק ג פסוק ח

(ח) וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣וֹ עַם־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ וְדָתֵיהֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִכָּל־עָ֗ם וְאֶת־דָּתֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵינָ֣ם עֹשִׂ֔ים וְלַמֶּ֥לֶךְ אֵין־שֹׁוֶ֖ה לְהַנִּיחָֽם:

נראה שהמן לא התרשם במיוחד מאותם חוקים  ומשפטים צדיקים .

סיבה שניה : אומות העולם יכלו לקבל את התורה אבל הם דחו אותה בשני ידיים את התורה שיש בה חוקים ומשפטים צדיקים וכך כותב האילת השחר דברים (פרשת ואתחנן) פרק ד פסוק ח

(ח) ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם. פרש"י הגונים ומקובלים. צ"ב הרי גם לבני נח יש ז' מצות שהם חוקים ומשפטים צדיקים, אלא שהם לא מקיימים אותם:

וכך כותבת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ת"ר: כיצד כתבו ישראל את התורה? רבי יהודה אומר: על גבי אבנים כתבוה, שנאמר: +דברים כז+ וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגו', ואחר כך סדו אותן בסיד; אמר לו רבי שמעון: לדבריך, היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה? אמר לו: בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא, ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה, ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת, שהיה להן ללמד ולא למדו;

ואומר התוספות במקום מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת - ואם תאמר תיפוק ליה דבשעת מתן תורה החזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה וי"ל דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ומיהו תימה והאמר בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו כלום כפית עלינו הר כגיגית כישראל וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם.

כלומר אומות העולם דחו פעמים את קבלת התורה וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם:

ואם הם דחו בשני ידיים את החוקים והמשפטים הצדיקים איך בדיוק הם יחשבו על עם ישראל כעם חכם ונבון ?

סיבה שלישית : כתוב בגמרא על השנאה של אומות העולם לעם ישראל והסיבה היחידה היא קבלת התורה על ידי עם ישראל .    חברותא מסכת שבת דף פט עמוד א

אמר ליה ההוא מרבנן לרב כהנא: מי שמיע לך מאי "הר סיני"? למה נקרא כן.אמר ליה: הר שנעשו בו נסים לישראל.אמר ליה ההוא מרבנן: אם כן הר ניסאי מיבעי ליה למיקרי?אמר ליה רב כהנא: אלא, הר שנעשה סימן טוב לישראל.אמר ליה: אם כן הר סימנאי מיבעי ליה?אמר ליה ההוא מרבנן לרב כהנא [חי' רא"מ הורוויץ]: מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע? דמעיינו באגדתא דרב חסדא ורבה בריה דרב הונא, דאמרי תרווייהו: מאי הר סיני? שירדה שנאה לעכו"ם עליו. שהם שנואים על שלא קיבלו את התורה.⁽³⁾

כלומר קשה על האמור בפרשה שלנו שדווקא החוקים והמשפטים שקבלנו בהר סיני הם הם שגורמים לשנאת עם ישראל . וכך כותב הרמב"ם באיגרת תימן

אלא בחסדו של בורא טובו שהתחסד אלינו והטיב לנו בשביל שקדמו לאבותינו מעשים טובים בידיעת הבורא ובעבודתו, שנאמר (דברים ז' ז'): "לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם", ומפני שיחד אותנו הבורא במצותיו ובחוקותיו, והתבארה מעלתנו על זולתנו בכללותיו ובמשפטיו, שנאמר (דברים ד' ח'): "ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים", קנאונו עובדי עבודה זרה כלם על דתנו קנאה גדולה, וילחצו מלכיהם בשבילה לערער עלינו שטנה ואיבה, ורצונם להלחם בה' ולעשות מריבה עמו, ואלהים הוא ומי ירב לו? ואין לך זמן מאז שנתנה לנו תורה זו עד זמננו זה, שכל מלך עובד עבודה זרה גובר או מכריח או מתגבר או אונס, שאין תחלת כוונתו ודעתו לסתור תורתנו ולהפך דתנו באונס בנצחון ובחרב, כמו עמלק, וסיסרא, וסנחריב, ונבוכדנצר, וטיטוס, ואדריונוס והרבה כיוצא בהם - זהו הנוע האחד משני הנועים שהתכונו בו לנצח החפץ האלהי. אבל הנוע השני - הם המחודדים משאר המלכיות והחכמים מיתר הלשונות, כמו האדומים, והפרסיים והיונים, שאלו כמו כן שמו כונתם לסתור דתנו ולהפר תורתנו בטענות שטוענים אליה ובקושיות שמחברים, ומגמתם בכל זה להפר התורה ולמחות עקבותיה בחבוריהם, כמו שהתכונו האנסים במלחמותיהם. וזה לא יצלח ולא זה,

וכדי לתרץ את הפסוקים הללו צריך להבין מה היה במעמד הר סיני

כותבת הגמרא חברותא מסכת שבת דף קמו עמוד א

שבא נחש על חוה [שבשעה שהשיאה לאכול מעץ הדעת, בא עליה. דכתיב "הנחש השיאני" והוא לשון "נשואין"], הטיל בה זוהמא.ישראל שעמדו על הר סיני, פסקה זוהמתן. שכל אלו שעמדו שם נתקדשו ונטהרו ונרפאו מכל מום. אבל עובדי כוכבים, שלא עמדו על הר סיני, לא פסקה זוהמתן. ומשום כך הם מזוהמין עד היום.אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים, שאף הם לא היו בהר סיני, מאי? מהיכן פסקה זוהמתן?אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו בהר סיני, מזלייהו הוו התם. ומשום כן פסקה זוהמתן. וכדכתיב "כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום". כלומר אף אלו שעתידים להסתפח לישראל, הרי הם בכלל הברית

יש 3 סוגים של בני אדם אלו שהיו במעמד הר סיני והם עם ישראל שקיבל את התורה אומות העולם שדחו בשני ידיים את התורה והוציאו את עצמם מהעולם . ויש סוג שלישי שמצד אחד לא דחה את התורה ומצד שני לא היה חלק מנשמות עם ישראל והם אותם שהמזל שלהם עמד במעמד הר סיני והם צריכים לעבוד תהליך של גרות כדי להיכנס לתוך עם ישראל . הם נמצאים בפועל בתוך אומות העולם אבל הם לא חלק מאומות העולם שדחו את התורה . ולפי עניות דעתי הפסוקים הללו מופנים אליהם לאותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ואין בהם שנאה לעם ישראל כי המזל שלהם היה במעמד הר סיני ויש להם סוג של קרבה מאוד גדולה לתורה ולעם ישראל אבל יש בהם חסרון שצריך להיות מתוקן על ידי תהליך גרות .  הם צריכים לעבור תהליך הפנמה של חוקי התורה כדי לקבל על עצמם את התורה ואז להכנס לתוך עם ישראל והם יהיו חלק בלתי נפרד מעם ישראל וכך כותב התלמוד בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

כלומר חלק מהתפקיד של שומרי המצוות במעשים שלהם לקרב את אלו שיש בתוכם איזה סוג של נשמה (המזל שלהם ) שהיה במעמד הר סיני וכאשר הם יתבוננו במי ששומר את המצוות באדיקות את אותם החוקים  ומשפטים הצדיקים זה יעיר ויאיר את מה שכבוי בתוכם והם יגידו על מי ששומר מצוות מתוך עם ישראל "וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה" . הגר הראשון של עם ישראל שנתן עצה למשה רבנו ביום שלמחרת יום הכפורים שבו הוריד מושה את הלוחות השניים היה יתרו שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק א

(א) וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־ הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:

כלומר קשר ישיר של וישמע יתרו ל לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת דברים מי ירש את הארץ יוצאי מצרים או באי הארץ ? האם מתים יורשים חיים ? מה ההבדל בן יוצאי מצרים לבאי הארץ ? מה החיסרון של יוצאי מצרים ? מה הקשר ל10 ניסיונות שניסו את הקב"ה ? מה הכוונה שיוצאי מצרים ניאצו את הקב"ה ? למה יוצאי מצרים היו צריכים לקבל את הירושה דבר הבנים שלהם ולא ישירות ? מה הקשר לאחר ? מה הציל את אחר ומה הקשר שהזרע היחידי שנשאר לו היה ביתו ? למה מי שאין לו בנים חשוב כמת ? מה קשר לברא מזכה אבא וברא הוא ירך אביו ? ‏ז'/אב/תשפ"א

 בס"ד

פרשת דברים מי ירש את הארץ יוצאי מצרים או באי הארץ ? האם מתים יורשים חיים ? מה ההבדל בן יוצאי מצרים לבאי הארץ ? מה החיסרון של יוצאי מצרים ? מה הקשר ל10  ניסיונות שניסו את הקב"ה ? מה הכוונה שיוצאי מצרים ניאצו את הקב"ה ? למה יוצאי מצרים היו צריכים לקבל את הירושה דבר הבנים שלהם ולא ישירות ? מה הקשר לאחר ?  מה הציל את אחר ומה הקשר שהזרע היחידי שנשאר לו היה ביתו ? למה מי שאין לו בנים חשוב כמת ? מה קשר לברא מזכה אבא וברא הוא ירך אביו ?   ‏ז'/אב/תשפ"א

דברים (פרשת דברים) פרק א פסוק לט - מ

(לט) וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶם אֲשֶׁ֨ר לֹא־יָדְע֤וּ הַיּוֹם֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִירָשֽׁוּהָ:

(מ) וְאַתֶּ֖ם פְּנ֣וּ לָכֶ֑ם וּסְע֥וּ הַמִּדְבָּ֖רָה דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף:

הפסוק מדבר על ירושת ארץ ישראל וצריך להבין את המהלך של ירושת הארץ . וכדי להבין את הסיבה שיש כאן מהלך ירושה מחודש וצריך להבין למה יוצאי המדבר לא נכנסו לארץ ישראל ?

וכדי להבין מי ואיך עם ישראל ירש את הארץ צריך להתבונן בגמרא חברותא מסכת בבא בתרא דף קיז עמוד א

גמרא:כאמור, במשנתנו תנן כמאן דאמר "ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ".הגמרא מביאה את המחלוקת בענין זה:דתניא: רבי יאשיה אומר, ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ. כלומר, כשחלקו את הארץ לבאי הארץ, חלקוה לפי חשבון יוצאי מצרים. ומי מהם שהיה לו עתה בביאת הארץ בן אחד, נטל כל חלקו, ומי שהיו לו עשרה בנים לא נטלו כי אם חלק אביהם.שנאמר במנין באי הארץ, "לשמות מטות אבותם [כלומר אותן שנמנו ביציאת מצרים] ינחלו".אלא מה אני מקיים, "לאלה תחלק הארץ בנחלה", דמשמע, לבאי הארץ נחלקה?דרשינן: "לאלה", כאלה. שהם בני עשרים. להוציא את הטפלים שהם פחותים מעשרים שלא נטלו חלק בארץ בזכות עצמם, אלא בזכות מורישיהם בלבד. וכגון שהיה להם אב או אח שמתו בלא בנים אחרים.אך רבי יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ.שנאמר במנין הנכנסים לארץ, "לאלה תחלק הארץ בנחלה".אלא מה אני מקיים, "לשמות מטות אבותם ינחלו", דמשמע שיש לנו ללכת אחר יוצאי מצרים?לומר לך, משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם. שכל נחלות שבעולם, חיין יורשין מתים. וכאן, מתים יורשין חיין.דהיינו, אף שלבאי הארץ נחלקה הארץ, מכל מקום חוזרים ומחלקים אותה כפי יוצאי מצרים. כדלהלן.ומבארת הברייתא, אמר רבי: אמשול לך משל למה הדבר דומה, לשני אחין כהנים, שהיו בעיר אחת. והתנו ביניהם לחלוק את התרומות שיבואו אליהם בשוה, לאחד יש לו בן אחד, ואחד יש לו שני בנים.והלכו לגורן, זה שיש לו בן אחד, נוטל חלק אחד. וזה שיש לו שני בנים, נוטל שני חלקים. ומחזירין אצל אביהן⁽¹⁴⁴⁾, וחוזרין וחולקין בשוה.אף בחלוקת הארץ כך הוא: כגון ראובן ושמעון אחים, שיצאו ממצרים, לראובן עשרה בנים, ולשמעון בן אחד.כשנכנסו לארץ, נטלו בני ראובן עשרה חלקים, ובני שמעון חלק אחד, וחזרו החלקים אצל ראובן ושמעון, וחילקום בשוה, וחזרו והורישו לבניהם, בני ראובן נטלו מחצית מאחד עשר החלקים, ובנו של שמעון נטל מחצית מאחד עשר החלקים.ולפי זה, דורשים את שני הפסוקים, "לאלה תחלק הארץ", מלמדינו שיטול כל אחד חלק אחד. ו"לשמות מטות אבותם" מלמדינו, שיחזרו החלקים אצל הוריהם, ויחלקו ביניהם מה שנטלו בניהם כאילו ליוצאי מצרים נתחלקו.ונפקא מינא בין מאן דאמר "ליוצאי מצרים" למאן דאמר "לבאי הארץ", בשניים שאינם אחים שיצאו ממצרים. ולאחד היו תשעה בנים, ולחברו בן אחד.למאן דאמר "ליוצאי מצרים", נוטלים שניהם חלק שוה.ולמאן דאמר "לבאי הארץ", זה יטול תשעה חלקים, וחברו חלק אחד.

כלומר הירושה של ארץ ישראל לשיטתו של רבי יונתן היא שהמתים יורשים את החיים . ולאחר מכן החיים מקבלים ירושה בחלוקה שווה . כלומר יש כאן חלוקה של הארץ שהיא פונקציה של יוצאי מצרים וגם באי הארץ .

וצריך להבין למה יוצאי מצרים לא קבלו לשיטת רבי יהונתן את הירושה ישירות וזה נעשה דרך הבנים שלהם שבזמן המעשה וזה  חטא המרגלים היו בני גיל פחות  מ 20 שנה .

נאמר במדבר (פרשת שלח) פרק יד פסוק כב - כג

(כב) כִּ֣י כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי:

(כג) אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ:

ועל זה אומר  אור החיים במדבר (פרשת שלח) פרק יד פסוק כג

(כג) אם יראו וגו' וכל מנאצי וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לפרש המנאצים מנין יעלה על הדעת שלא יהיו בכלל הגזירה שהוצרך לפרטם. ואפשר כי לפי שה' אמר וינסו אותי זה עשר פעמים שזה יגיד כי כל שלא ניסה עשר פעמים והם אותם שיצאו ממצרים פחות מכ' אינם בכלל הגזירה, לזה הוציא המנאצים מהכלל שהגם שיהיה בהם שלא ניסו עשר פעמים נחתמו בגזירה זו, ומנאציו הם המרגלים או אותם שהיו זורקין אבנים בענן ה' כדברי רז"ל (סוטה לה א):

כלומר היו אלו שניסו את הקב"ה 10 פעמים ועדיין לא שמעו בקול הקב"ה והיו כאלו שלא ניסו 10 פעמים אבל הם ניאצו את הקב"ה וגם הם לא יזכו להיכנס לארץ ישראל . ומה הכונה ניאצו ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף לה עמוד א

כתיב: ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא:אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו היום [ערב] תשעה באב היה⁽¹¹⁾, ואמר הקדוש ברוך הוא:הן בכו בלילה זה בכיה של חינם, ואני אקבע להם לילה זה בכיה לדורות, שבו נחרבו שתי בתי מקדשות.כתיב: "ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים", וכתיב מיד: "וכבוד ה' נראה באהל מועד":אמר רבי חייא בר אבא לדרוש סמיכות המקראות: "לרגום אותם באבנים וכבוד ה'": מלמד, שנטלו כל העדה אבנים וזרקום כלפי מעלה.

כלומר המהות של חטא המרגלים שגרם לכך שכל העדה לא תכנס לארץ ישראל היה זריקת אבנים כלפי מעלה .

ליוצאי מצרים יש חסרון שהם ניאצו כלפי מעלה או כמו שאומרת הגמרא זרקו אבנים  כלפי מעלה . אבל האם זה החיסרון היחידי שלהם ? וכן אומרת הגמרא עוד סיבה כי הם וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי: 

יוצאי מצרים ניסו את הקב"ה 10 פעמים ועדיין לאחר 10 הניסיונות שלהם עם  הקב"ה הם זרקו אבנים כלפי מעלה

וכך אומרת הגמרא חברותא מסכת ערכין דף טו עמוד א

שנינו במשנה: וכן מצינו שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר: וינסו אותי זה עשר פעמים וגו'.והוינן בה: שמשמע לפי פשוטו, שלומדים זאת מזה שלא נחתם גזר דינם בשאר הפעמים שעשו מעשה, אלא בחטא המרגלים שדיברו לשון הרע, הרי שלשון הרע חמור מהם. ועל זה מקשים: ממאי שהטעם שחמור הוא מהם, דילמא משום כך לא נענשו עד חטא מרגלים, דאכתי עד חטא מרגלים לא מלא סאתן [כלי המחזיק סאה] של ישראל בעוונות הרבה? דאמר רב המנונא: אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו, שנאמר: "במלאת ספקו [לשון די, רש"י באיוב] - כשתתמלא סאתו בעוונות הרבה - אז יצר לו" צרה תבא עליו!ומשנינן: אלא אמר ריש לקיש: אמר קרא: וינסו אותי "זה" עשר פעמים ויתור הוא [מהרש"א], ללמד: על "זה" נתחתם גזר דין, ולא משום צירוף חטאים אחרים!

כלומר יוצאי מצרים הגיעו לרמות הגבוהות ביותר ועדיין היה בהם רצון לזרוק אבנים כלפי מעלה ולכן לא יכלו לקבל ישירות את ארץ ישראל והם היו חייבים לקבל את הירושה דווקא דרך אלו שלא הגיעו לרמות הגבוהות ביותר ואלו הבנים שלהם . כלומר היתרון של הבנים שלהם הוא וּ֠בְנֵיכֶם אֲשֶׁ֨ר לֹא־יָדְע֤וּ הַיּוֹם֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע  . באותו זמן של חטא המרגלים היו הבנים שלהם מבחינת לא ידעו טוב ורע . הם לא עמדו באותם ניסיונות שעמדו האבות שלהם . וצריך אם כך להבין מה היתרון של הבנים על יוצאי מצרים ?

אומר הדף על הדף מסכת זבחים דף ה עמוד ב

וראיתי עוד בספר חסידים (סי' תתשע"א) גם שם דיבר מזה, וז"ל: כפר לעמך ישראל אשר פדית ד', אמרו ראוי' כפרה זו שתכפר אף על יוצאי מצרים, כלומר על כל המתים שיצאו ממצרים, ואיך יכול המעשה לכפר על מי שלא עשאה בחייו, והלא חטאת שמתו בעלי' למיתה אזלא, שאין כפרה לאחר מיתה, כי בחבלי מות האדם נתכפרו לו עונותיו, אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא, ברא מזכה אבא, כגון שהאב חוטא, ונותן את בנו ללמוד תורה ומע"ט, הואיל וע"י האב זכה הבן, ברא מזכה אבא עכ"ל, [וע"ש דמסיק דצדקה ותפלה דחי עבור המת מועיל למת].

כלומר הבן הוא ירך אביו . אביו לימד אותו תורה ויש לו את המעלה שהוא ירך האבא  כאילו הוא חלק בלתי נפרד מאביו . ולכן אותם בנים שהאבות זיכו אותם בלימוד תורה ובמעשים טובים הן יכולים לזכות חזרה את האב . ולכן יש כאן מהלך מחודש בירושת הארץ . הבנים באי לארץ התחלקו בנחלה והורישו לאביהם שמת במדבר והאבות יוצאי מצרים לאחר שקבלו מהבנים שלהם את הארץ חזרו והורישו לבניהם  את ארץ ישראל . וזה מזכיר לחלוטין את המעשה של אחר

אומרת הגמרא חברותא מסכת חגיגה דף טו עמוד א

ומפרשינן: מאי היא כיצד היה מעשה?דחזא [ראה] אחר כשעלה לרקיע למלאך ששמו מיטטרון, דאיתיהבא ליה רשותא חדא שעתא ביומא למיתב ולמיכתב זכוותא דישראל [ניתנה לו רשות לשבת שעה אחת ביום, כדי לכתוב את זכויותיהם של ישראל].נכנסה בו באחר רוח של כפירה, ואמר: הרי גמירא [קבלה בידינו] היא דלמעלה בשמים לא הוי:לא ישיבה, שאין מי שיושב שם מלבד הקדוש ברוך הוא, ולא תחרות, ולא "עורף" [שבכל צדדיהם של המלאכים יש להם פנים], ולא עיפוי [עיפות].

ואם כן, האיך מיטטרון יושב?!שמא, חס ושלום, שתי רשויות יש בשמים, ואין מיטטרון מלאך, אלא הוא אדנות אחרת, חס ושלום.מיד אפקוהו למיטטרון, ומחיוהו שיתין פולסי [מכת מקל, רש"י] דנורא [הוציאוהו והיכוהו בששים מכות של אש].⁽⁷⁾כי אמרו ליה למיטטרון: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה [כשראית את אחר לא קמת מפניו], וגרמת לכך שיטעה לומר: שתי רשויות יש ח"ו.ואיתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר [ניתנה רשות למיטטרון למחוק את זכויותיו של אחר], על שקיצץ בנטיעות.יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! שהרי ידע כבודי [שנכנס לפרדס] ובכל זאת מרד בי.⁽⁸⁾אמר אחר: הואיל ואיטריד ההוא גברא [על עצמו אמר] מההוא עלמא [הואיל ונטרדתי מהעולם הבא], ליפוק ליתהני בהאי עלמא [אצא ואהנה בעולם הזה].נפק אחר לתרבות רעה.

אחר הגיע לרמות הכי גבוהות וכמה מילים שלו שינו לגמרי את מצבו בעולם . בדיוק כמו עם ישראל שלשון הרע על ארץ ישראל היה כזריקת אבנים כלפי מעלה בדיוק כמו שהמחשבה של אחר היה זריקת אבנים כלפי מעלה . אבל ההבדל בן אחר ליוצאי מצרים שלאחר לא היה בן שיכול להציל אותו כמו הבנים של יוצאי מצרים . הזרע היחידי שנשאר לו היה הבת שלו . ומי שהציל אותו היה דברי התורה שהוא למד עם רבי מאיר ורבי יוחנן . וכך אומרת בגמרא בחברותא מסכת חגיגה דף טו עמוד ב

כי נח נפשיה דאחר [כשמת אחר], אמרי ברקיע בבית דין של מעלה:לא מידן לידייניה, ולא לעלמא דאתי ליתי [לא נדוננו בגיהנם, ואף לא יבוא לעולם הבא]!והטעם:לא מידן לידייניה: משום דעסק באורייתא [הואיל ועסק בתורה].ואף לא לעלמא דאתי ליתי: משום דחטא.אמר רבי מאיר: מוטב דלידייניה וליתי לעלמא דאתי [עדיף שידונוהו ואחר כך יבוא לעולם הבא].ואמר רבי מאיר על עצמו: מתי אמות ואעלה עשן מקברו של אחר!כלומר: ידין אותו הקדוש ברוך הוא באש יוקדת מעלה עשן כדי שיתכפרו לו עוונותיו ויזכה לעולם הבא [רבינו חננאל].כי נח נפשיה דרבי מאיר, כיון שהגיע רבי מאיר למות ביקש רחמים על זה וקיבל הקדוש ברוך הוא תפלתו. וכשמת רבי מאיר [ר"ח] סליק קוטרא מקבריה דאחר [החל עשן לעלות מקברו של אחר], והיה הדבר לאות שהכניסוהו לגיהנם.⁽¹⁵⁾אמר תמה רבי יוחנן על מעשי רבי מאיר:וכי גבורתא למיקליה רביה בנורא [וכי גדולה היא זו שיגרום התלמיד שיענישו את רבו בגיהנם]?!⁽¹⁶⁾חד הוה ביננא ולא מצינן לאצוליה [אחד שסרח היה בינינו ואין אנו יכולים להצילו]?!אי נקטיה ביד - מאן מרמי ליה מאן [כמו: מנאי]!אם אני אתפשנו ואוציאנו מגיהנם - מי יטלנו מידי?!אמר רבי יוחנן: מתי אמות, ואכבה עשן מקברו, שאגרום לכך שיוציאוהו מגיהנם.

כי נח נפשיה דרבי יוחנן, פסק קוטרא מקבריה דאחר [ואכן משמת רבי יוחנן חדל העשן לעלות מקברו של אחר].פתח עליה דרבי יוחנן ההוא ספדנא [ספדן], ואמר: אפילו שומר הפתח [שומר הגיהנם] לא עמד לפניך - רבינו, בבואו להוציאך את אחר מגיהנם.בתו של אחר אתיא לקמיה דרבי.אמרה ליה לרבי: רבי פרנסני!אמר לה רבי: בת מי את?אמרה לו: בתו של אחר אני.אמר לה רבי: וכי אטו עדיין יש מזרעו של אחר בעולם?!והא כתיב: "גם אור רשעים ידעך, לא נין לו, ולא נכד בעמו, ואין שריד במגוריו"?!⁽¹⁷⁾אמרה לו: רבי! זכור לתורתו של אבי ואל תזכור מעשיו.מיד ירדה אש [כי התורה נקראת "אש דת"], וסכסכה ספסלו של רבי, וכמו שאמרה: זכור לתורתו [מהרש"א].בכה ואמר רבי: ומה למתגנין בה כך, למשתבחין בה על אחת כמה וכמה.

כלומר יש לכל אדם את הדברים שיכולים להציל אותו ממעשיו ואלו או הבנים שלו במידה ולימד אותם תורה לפי שהכלל הבן הוא ירך אביו וברא מזכה אבא או דברי תורה שלו שיכולים להציל אותו . אולי זה חלק מהכוונה שאדם שאין לא בנים חשוב כמת כי אין מי שיציל אותו והדבר היחידי שיכול להציל אותו ממעשיו זה התורה שלו . וזה מה שהציל את אחר והבנים זה מה שהציל את יוצאי מצרים .

וכך ניתן להבין מקדושת לוי בראשית פרשת לך לך

ועל פי זה ביארתי מאמר חכמינו ז"ל שאמרו (ב"ב קיז, א) משונה נחלה זו מכל נחלות שבתורה, שבכל מקום החיים יורשים את המתים וכאן המתים יורשים את החיים. כי בכל מקום חי יורש מת, שבן הוא ענף האב, והאב הוא הנותן השלימות בבן, ומהאי טעמא יורש. מה שאין כן כאן 'המתים יורשים את החיים', דהמתים הם דור שיצאו ממצרים, ירשו את הדור הבאים לארץ, כפירוש רש"י (במדבר כו, נה), דהשם יתברך הוציא את בני ישראל ממצרים כדי שיבואו לרשת את הארץ, דעל ידי ביאתם לארץ יהיה שלימות שלהם, ככתוב בתורה (ויקרא כה, לח) 'אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען', דפירש רש"י על מנת ליכנס לארץ, דשם יהיה שלימותכם בעבודת השם ברוך הוא, כמאמר חכמינו ז"ל (ב"ב קנח, ב) 'אוירא דארץ ישראל מחכים'. ואמרו חכמינו ז"ל 'כל ההולך בארץ ישראל' כו'. ואחר כך שהיה הסיבה שדור שיצאו ממצרים לא באו לארץ ישראל רק בניהם, קנו האבות שלימות, דהיינו דור יוצאי מצרים שלא באו לארץ ישראל המתים, על ידי בניהם החיים שנכנסו בניהם לארץ ישראל, ושם עבדו ה' בשלימות, ועל ידי שלימות בניהם זכו האבות, כמאמר חכמינו ז"ל (סנהדרין קד, א) ברא מזכה אבא. זה שרמזו חכמינו ז"ל 'המתים יורשים את החיים', דדור יוצאי מצרים זכו בעולם הבא על ידי בניהם שבאו לארץ, דביאתם גורם שלימות, וכשהבן שלם זוכה האב, כנ"ל:

פרשת מטות מסעי מהי אומנותו של עם ישראל ? מהי אומנותם של אומות העולם ? למה בלעם נהרג בחרב ? למה עם ישראל החליף את אומנותו שזה אומנות הפה והשתמש בחרב ? מה הקשר של לבן לבלעם ? מהו שורשו של עמלק ? כיצד לבן בלעם ובלק קשורים לנפילים ? האם כוח הפה של לבן ובלעם קשור לכוח הנבואה שלהם ? מה הקשר של הנחש ללבן בלעם ובלק ? מתי וכלפי מי יכול עם ישראל להחליף את אומנותו לאומנות אומות העולם ? האם החרב זה כל כלי מלחמה ? מי צריך לתפוס את החרב בעם ישראל? מול מי צריך עם ישראל לתפוס את החרב ומה הקשר לעמלק ? ‏כ"ט/תמוז/תשפ"א

 בס"ד

פרשת מטות מסעי מהי אומנותו של עם ישראל ? מהי אומנותם של אומות העולם ? למה בלעם נהרג בחרב ? למה עם ישראל החליף את אומנותו שזה אומנות הפה והשתמש בחרב ? מה הקשר של לבן לבלעם ? מהו שורשו של עמלק ? כיצד לבן בלעם ובלק קשורים לנפילים ? האם כוח הפה של לבן ובלעם קשור לכוח הנבואה שלהם ? מה הקשר של הנחש ללבן בלעם ובלק ? מתי וכלפי מי יכול עם ישראל להחליף את אומנותו לאומנות אומות העולם ? האם החרב זה כל כלי מלחמה ? מי צריך לתפוס את החרב בעם  ישראל? מול מי צריך עם ישראל לתפוס את החרב ומה הקשר לעמלק ? ‏כ"ט/תמוז/תשפ"א

כתוב במדבר (פרשת מטות) פרק לא פסוק ו - ח

(ו) וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה לַצָּבָ֑א אֹ֠תָם וְאֶת־פִּ֨ינְחָ֜ס בֶּן־אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ לַצָּבָ֔א וּכְלֵ֥י הַקֹּ֛דֶשׁ וַחֲצֹצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה בְּיָדֽוֹ:

(ז) וַֽיִּצְבְּאוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר:

(ח) וְאֶת־מַלְכֵ֨י מִדְיָ֜ן הָרְג֣וּ עַל־חַלְלֵיהֶ֗ם אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֙קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע חֲמֵ֖שֶׁת מַלְכֵ֣י מִדְיָ֑ן וְאֵת֙ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֔וֹר הָרְג֖וּ בֶּחָֽרֶב:

ואומר רש"י במדבר (פרשת מטות) פרק לא פסוק ח

בחרב - הוא בא על ישראל, והחליף אומנתו באומנותם, שאין נושעים אלא בפיהם ע"י תפלה ובקשה. ובא הוא ותפש אומנותם לקללם בפיו, אף הם באו עליו והחליפו אומנותם באומנות האומות, שבאין בחרב, שנאמר (בראשית כז, מ) ועל חרבך תחיה:

יוצא לנו כאן שהחרב היא אומנותם של אומות העולם ולא אומנותו של עם ישראל . וכאן יש מקרה מיוחד שבוא בלעם תופס או האומנות של עם ישראל וזה כוח הפה ומה משמעות כוח הפה מלמד התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב

אמר רבי אלעזר: כל אדם לעמל נברא, שנאמר כי אדם לעמל יולד, איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא, כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו - הוי אומר לעמל פה נברא. ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, כשהוא אומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך - הוי אומר לעמל תורה נברא. והיינו דאמר רבא: כולהו גופי דרופתקי נינהו, טובי לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא

ואת החלוקה הזאת מלמד הבמדבר רבה (וילנא) (פרשת בלק) פרשה כ סימן יג

יג [כב, כב] ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב, מלאך ה', מלאך של רחמים היה ונעשה לו לשטן ושני נעריו עמו זו דרך ארץ שהיוצא לדרך צריך שנים לשמשו וחוזרים ומשמשין זה לזה ותרא האתון את מלאך ה' וכי לא היה יכול המלאך לנשוף בו ויוציא רוחו אלא אם כן שלף חרבו והרי כתיב בסנחריב (ישעיה לז) ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור וכתיב (שם /ישעיהו/ מ) וגם נשף בהם חייהם אלא כך אמר לו הפה נתן ליעקב שנא' (בראשית כז) הקול קול יעקב והידים ידי עשו וכתיב (שם /בראשית כ"ז/) ועל חרבך תחיה, והאומות כולם בחרב חייהם ואתה תחליף אמונתך ותבא עליהם בשלהן אף אני אבוא עליך בשלך לכך כתיב וחרבו שלופה בידו.

ולמה דווקא בלעם תפס את האומנות של עם ישראל והיא אומנות הפה ? כדי להבין את זה צריך להבין את הקשר הישיר של בלעם ללבן אומר הרא"ש במדבר (פרשת מטות) פרק לא פסוק ח

(ח) ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בחרב. שמעתי שאותו חרב הוא אשר נעץ יעקב אבינו בגל אצל המצבה שעשו ביניהם הוא ולבן הארמי אמרו מי שיעבור את הברית הזאת איש על רעהו ידקר בחרב ויסקל באבני הגל וזש"ה ותלחץ רגל בלעם אל הקיר כלומר אל האבנים. ועובר הברית אז התחיל ליסקל באבנים ולסוף נהרג בחרב דכתיב ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב הידועה והמבוררת וז"ש הכתו' יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ואמרי' בלעם הוא לבן ואולי נאמר כי היה ממשפחתו ונכון:

כלומר יש כאן קשר ישיר של בלעם ללבן וכך אומר הזוהר הקדוש  על לבן

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מָה רָאָה יַעֲקֹב שֶׁשָּׁלַח לְעֵשָׂו וְאָמַר עִם לָבָן גַּרְתִּי, וְכִי מֶה עָשָׂה בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו [שאמר] דָּבָר זֶה? אֶלָּא לָבָן הָאֲרַמִּי, קוֹלוֹ הָלַךְ בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם שֶׁיִּנָּצֵל מִמֶּנּוּ, וְהוּא הָיָה מְכַשֵּׁף בִּכְשָׁפִים וְגָדוֹל בַּקּוֹסְמִים, וַאֲבִי בְּעוֹר הָיָה, וּבְעוֹר אֲבִי בִּלְעָם, שֶׁכָּתוּב (יהושע יג) בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם, וְלָבָן חָכָם בַּמְּכַשְּׁפִים וּבַקּוֹסְמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְעִם כָּל זֶה לֹא יָכֹל לְיַעֲקֹב, וְרָצָה לְאַבֵּד אֶת יַעֲקֹב בְּכַמָּה כְּלֵי זַיִן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים כו) אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי.

אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּל הָעוֹלָם הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁלָּבָן הָיָה גְּדוֹל הַחֲכָמִים וְהַמְּכַשְּׁפִים וְהַקּוֹסְמִים, וּמִי שֶׁרָצָה לְאַבֵּד אוֹתוֹ בִּכְשָׁפָיו, לֹא נִצַּל מִמֶּנּוּ, וְכָל מַה שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם - מִמֶּנּוּ הָיָה, וְכָתוּב בְּבִלְעָם (במדבר כב) כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר, וְכָל הָעוֹלָם הָיוּ פוֹחֲדִים מִלָּבָן וּמִכְּשָׁפָיו. וְדָבָר רִאשׁוֹן שֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו - אָמַר עִם לָבָן גַּרְתִּי.

ומאיפה ידע לבן את כל הכשפים שלו ?   אומר הזהר הקדוש

וּבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁיּוֹדְעִים מְקוֹמָם, בָּאִים אֲלֵיהֶם וּמְלַמְּדִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם כְּשָׁפִים וּנְחָשִׁים וּקְסָמִים. וְאוֹתָם הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַקְדִּים לָאוֹר, וּמִשּׁוּם זֶה הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. לָבָן וּבִלְעָם לָמְדוּ מֵהֶם כְּשָׁפִים, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר בִּלְעָם, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם וְגוֹ

כלומר בלעם הוא ירך אביו של לבן . שניהם היו מכשפים וקוסמים ושניהם קשורים באופן מהותי לנפילים אלו שהתנגדו לבריאת האדם . ואותם שליחים של הנפילים היו לבן ובלעם ויותר מאוחר עמלק שמהותו זה בלק ובלעם ונכתב בדברים פרק כו

 (ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:

ואומר רש"י דברים פרק כו

ארמי אבד אבי - מזכיר חסדי המקום ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב. ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאלו עשה, שאומות העולם חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה [רעה] כמעשה:

כלומר לבן רצה לאבד לחלוטין את יעקב שהוא הבסיס של עם ישראל ולכן רצה לאבד את הכול .

וכך כותב פירוש הסולם לזוהר - דברים פרשת כי תצא מאמר להכרית זרעו של עמלק אות קי

עמלק מאן הוא לעילא וכו': שואל, מי הוא שורשו של עמלק למעלה ברוחניות, שהרי אנו רואים שבלעם ובלק משם, מעמלק של מעלה, היו הנשמות שלהם, ומשום זה, היו שונאים את ישראל יותר מכל אומה ולשון, ומשום זה, רשום בשמותיהם, עמלק, דהיינו ע"מ של בלעם ל"ק של בלק, והעמלקים הם דכר ונוקבא. ועליהם נאמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל. אשר עמל הוא דכר של עמלק, ואון הוא נוקבא שלו.

כלומר מי שתופס את האומנות של עם ישראל זה לבן ובלעם ובלק . לבן ובלעם שניהם נביאים שדברו עם בורא עולם והיו בדרגת נביאים

כתוב בבראשית (פרשת חיי שרה) פרק כד פסוק נ

(נ) וַיַּ֨עַן לָבָ֤ן וּבְתוּאֵל֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵיְקֹוָ֖ק יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אוֹ־טֽוֹב:

בראשית (פרשת ויצא) פרק לא פסוק כד

(כד) וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע:

במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כ

(כ) וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים׀ אֶל־בִּלְעָם֘ לַיְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה:

וגם הנחש היה כוחו היה בפיו . בראשית (פרשת בראשית) פרק ג פסוק ד - ה

(ד) וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן:

(ה) כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע:

כלומר המלחמה של עם ישראל בחרב היא רק באותם שתפסו את אומנות עם ישראל ומי הם היו ? לבן בלעם ובלק . בלק ובלעם הם הנשמה של עמלק ולכן צריך להגיד שהעם היחידי שבו יש לנו מצווה תמידית להרוג אותם בחרב זה עמלק . וכך כותב הריקאנטי שמות (פרשת בשלח) פרק יז פסוק יג

(יג) ויחלוש יהושע את עמלק וגו' [י"ז, י"ג]. אמרו רז"ל במכילתא [בשלח סוף פי' א] אמר רבי אלעזר לפי חרב למה נאמר, למדנו שהמלחמה הזאת לא היתה אלא על פי הגבורה. רמז למה שכתוב [ירמיה מ"ז, ו'] הוי חרב לי"י, וכתיב [ישעיה כ"ז, א'] בחרבו הקשה, והרמז למדת הדין של מעלה. או אפשר שירמוז למדת הדין של מטה, והוא הנכון.

כלומר המקום היחידי שבו אנחנו צריכים להלחם בחרב ולתפוס את אומנותם של אומות העולם כאשר אנחנו נלחמים ביד הארוכה של אותם מלאכים שהמהות שלהם התנגדות לבריאת האדם ויש להם את הכוח ואת היכולת לתפוס את האומנות של עם ישראל וזה כוח הפה וזה עמלק. כי בעצם מהותם היא אפשרות שלהם להחליף את עם ישראל כי אם האדם לא היה נברא הם היו נשארים כמהות העולם . עם ישראל מיצג את בריאת האדם כי העם היהודי הוא העם היחידי שקבל על עצמו את התורה . העולם עומד על התורה ולכן העולם עומד על קיומו של עם ישראל . הרצון של עמלק להוציא את עמל הפה מיד עם ישראל נובע מההבנה של שזה יגרום לעולם להיעלם כי בלי התורה אין עולם והיחידים שיישארו בעולם יהיו אותם מלאכים שהם פמליה של מעלה . מכאן ברור מהותו של עם ישראל והוא עמל הפה שמשמעותו לימוד התורה וקיום העולם ורק מול אותם אלו שלא רוצים בקיום העולם והם השליחים של המלאכים שהתנגדו לכתחילה לבריאת האדם וכל מהותם מניעת לימוד התורה של עם ישראל ורק מולם עם ישראל צריך לאחוז בחרב . וכך כותב המדרש אגדה (בובר) במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כג

[כג] וחרבו שלופה בידו. וכי לא היה יכול להרגו אם לא יהיה חרבו שלופה בידו, ומפני מה בא אליו בחרב, כי אומנותן של ישראל בקול, ואומנותן של האומות בחרב, וזה בלעם הרשע החליף אומנותו, ולקח אומנות של ישראל שהיא הקול, כדי לקללם בקולו, לפיכך בא המלאך אליו בחרב, להודיעו שאם יתפוס אומנותן של ישראל יפול בחרב, כי ישראל יקחו אומנותו, ויפילו אותו בחרב, וכן היה לו, שכן כתיב ואת בלעם בן בער הרגו בחרב (במדבר לא ח):

אבל החרב המדוברת זה לא כלי מלחמה רגיל כי אם חרב מיוחדת . וכך ניתן להבין מדברי השל"ה פרשת תולדות תורה אור

כב. ועתה אבאר הסוד, הנה בשם 'יעקב' בא 'במרמה' (בראשית כז, לה) פירוש בחכמה (תרגום אונקלוס שם) ליטול הברכות. דהיינו לרמות את עשו, דהיינו אחיזתו מלמעלה השטן המקטרג, כמו שכתבתי לעיל (אות יג) כי עשו הוא אדום והוא מזוהמת נחש הקדמוני הארור*, 'והנחש היה ערום' (בראשית ג, א), על כן צריך יעקב לבוא עליו בערמה להכניע באומנותו. כמו שהרגו את בלעם בחרב שהחרב הוא אומנתו, כמו שכתב רש"י בפסוק (במדבר לא, ח) 'ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב', ובזהר (ח"ג דף קצ"ד ע"ב) אמר, שלא היו יכולין להרוג את בלעם אלא דוקא בחרב שלו.

ולא כל אחד יכול להלחם את המלחמה הזאת

אומר פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת בלק מאמר ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב אות קסא

א"ר אלעזר, בלעם וכו': אר"א, בלעם הרשע מי הרגו, ואיך נהרג. א"ר יצחק, פנחס ואנשיו הרגוהו, שכתוב, הרגו על חלליהם. ולמדנו, בעיר של מדין, היה בלעם עושה בחכמת כשפיו, שפרחו באויר הוא ומלכי מדין. ואם לא הציץ הקדוש ותפלת פנחס, שהפיל אותם לארץ על חלליהם, לא יכלו להם, ז"ש ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם. וכתוב, ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בחרב. א"ל ר' אלעזר, כל זה אני יודע.

ללמדנו שגם כאשר עם ישראל תופס את אומנותו של אומות העולם צריכים אנשים כפינחס בעלי יראת שמים להפעיל את כוחם  הרוחני באמצעות החרב . זה לא אנשי מלחמה שהמיומנות שלהם שימוש בכלי נשק רגילים . לסיכום אומנתו של עם ישראל הוא לימוד התורה וגם כאשר הוא צריך לתפוס את אומנתם של אומות העולם וזה החרב זה רק נגד אותם שליחים של מי שהתנגדו לבריאת האדם ומי שצריך להלחם בהם הם אותם אנשים שיש להם דרגה רוחנית גבוהה כדי להפעיל את החרב שהיא אותה חרב שהם משתמשים בו כנגדנו .