פרשת וארא חכמה בגויים תאמין 5 חכמה של יתרו כנגד איזה חכמה ? סמאל מאיפה מקורו ? מה הקשר שלו למלאכים ? למה משה לא יכול להיכנס לתוך ארץ ישראל ? מה היה קורה אם משה היה נכנס לארץ ישראל ? למה נוצר נתק בן עם ישראל למשה ? מה ההבדל בן חכמה של אומות העולם לחוכמה של מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני ? למה יתרו אמר ברוך ה' ומשה לא אמר ? למה עם ישראל יצא לגלות ? ‏כ"ז/טבת/תשע"ט

בס"ד
פרשת וארא חכמה בגויים תאמין 5 חכמה של יתרו כנגד איזה חכמה ? סמאל מאיפה מקורו ? מה הקשר שלו למלאכים ? למה משה לא יכול להיכנס לתוך ארץ ישראל ? מה היה קורה אם משה היה נכנס לארץ ישראל ? למה נוצר נתק בן עם ישראל למשה ? מה ההבדל בן חכמה של אומות העולם לחוכמה של מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני ? למה יתרו אמר ברוך ה' ומשה לא אמר ? למה עם ישראל יצא לגלות ? ‏כ"ז/טבת/תשע"ט

בפרשת שמות דברנו על יתרו שהגיע מיד אחר יום הכיפורים של הורדת הלוחות השניים שהם התוצאה של חטא העגל וכך כותב השם משמואל שמות פרשת יתרו

ובזוה"ק שקין הי' קינא דמסאבותא, וכבר פירשנו עפ"י דברי הזוה"ק בתיקונים (א' ב) שקן צפור דקדושה הוא שבעה כחות מישראל, חסידים, גבורים, מארי תורה, חוזים, נביאים, צדיקים, בני מלכים, שהם שבע המדות הטובות. וע"כ יש לומר דקינא דמסאבותא הוא להיפוך שבע המדות הרעות, וכל אלה הי' ביתרו, הרי שהי' מקושר להסט"א בלב, וא"כ הרי הי' מקושר בסט"א בלב ומוח דוגמת ישמעאל ועשו. אך הוא ניתק והותר הקשר הטמא זה, ועזב את שני סוגי הכחות הרעים האלה ובא והתקשר לעומתם בקדושה, ולעומת שפרש מע"ז שהיא הקשר הטמא זכה לעומתו להתקשר בשכל הקדושה. ועל כן במדרש כבוד חכמים ינחלו זה יתרו הרי שזכה שהכתוב קרא אותו בתואר חכם, והוסיף פרשה אחת בתורה בענין משפט.

כלומר יש כאן פעולה של יתרו שהתוצאה שלה שיתרו נקרא חכם . כלומר 7 השמות של יתרו הם כנגד 7 השמות של הס"א הוא סמאל שהוא התוצאה של הנפילים

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מה אמירה כמעט ישירה של הדמיון בין עם ישראל למלאכים :

אמ' סמאל לפני הב"ה רבון כל העולמים על כל אומות העולם נתת לי רשות ועל ישראל אין אתה נותן לי, אמ' לו הרי יש לך רשות עליהם ביום הכפורים אם יש להם חטא, ואם לאו אין לך רשות עליהם, לפי' נותנין לו שוחד ביום הכפורים שלא לבטל את ישראל שלא יקריבו את קרבנם, שנ' גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל, גורלו של הב"ה לקרבן עולה וגורלו של עזאזל שעיר חטאת, וכל עונותיהם של ישראל עליו, שנ' ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזירה, ראה סמאל שלא נמצא בהם ביום הכפורים חטא אמ' לפניו רבון כל העולמים יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים מה מלאכי ישראל אין בהם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלו"ם ביניה"ם יחפי רגל ביום הכפורים כך ישראל יחפי רגל ביום הכפורים, מה מלאכי השרת אין להם קפיצה כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלום ביניהם כך ישראל שלום ביניהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים. והב"ה שומע עתירתן של ישראל מן הקטיגור שלהם ומכפר על המזבח ועל המקום ועל הכהנים ועל כל הקהל מקטון ועד גדול ועל כל עונותיהם של ישראל ועל כל העם, שנ' וכפר את מקדש הקדש,

והקשר בו המלאכים עוזא  ועזאל כתוב במפורש ב ואומר תלמוד בבלי מסכת יומא דף סז עמוד ב

תנא דבי רבי ישמעאל: עזאזל - שמכפר על מעשה עוזא ועזאל.

ואם נצרף לזה את הפרשנות של "מעשי השם" שאומר ששבע החוכמות באה  מהמלאכים שירדו לארץ ואת הקשר בן אחות תובל קין לאותם  מלאכים ואת זה שיתרו הוא התיקון של קין אנחנו יכולים לפרש שהחוכמה של יתרו היא התיקון לחוכמה של הנפילים שהתנגדו לבריאתו של האדם . 

ואומר השפת אמת שמות פרשת יתרו

במדרש ה' עוזי ומעוזי מנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו כו'. הענין הוא כי בנ"י בעצם המה דבקים בשורש עליון למעלה מהטבע. אכן הקדוש ברוך הוא הביא אותם למצרים כדי שיעלו כל הברואים. וכביכול הקדוש ברוך הוא בטוח בהם כי יחזירו אליו. ולא יטבעו ח"ו בכל הגליות. כמ"ש מנוסי ביום צרה. ועי"ז שחוזרין ונסין ומתעלין מן הצרות אליו ית'. ממילא מעלין עמהם כל המקומות. ועי"ז אליך גוים יבאו. וזה הרמז שמה שבא יתרו ונתדבק בהם אחר יצ"מ. זה התועלת היוצאת מגלות מצרים. ויתרו הי' החכם שבאומות. כמ"ש במד' כבוד חכמים ינחלו כו'. והענין כתבתי במ"א באורך. וקיצור הדברים ע"פ מאמרם ז"ל לא הי' התורה צריך להתחיל אלא מהחודש הזה לכם רק כח מעשיו הגיד לעמו כו'. והענין הוא כי באמת יכולין גם ע"פ חכמת הטבע להכיר כבודו ית'. כי כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא. ולכן כבוד חכמים ינחלו כפי מה שמכירין כבודו ית' בעולם. וע"ז נאמר כבוד מלכים חקור דבר. אכן ידיעת בנ"י אינו מתוך חכמת הטבע. והוא דביקות בעצם התורה. ועליהם נאמר ותמימים ינחלו טוב. כי כוחן של ישראל ע"י התמימות והביטול אליו ית'. ולא ע"י חכמות.

אומר השפת אמת שהידיעה על העולם היא רק דרך התורה , התורה היא  הכלי היחידי להבין את העולם אבל יש ברואים בעולם שהכרת הקב"ה היא דרך חכמתם והתועלת של יציאת מצרים היא לדאוג שאותם ברואים יכנסו לתוך העם היהודי . ולפי מה שאומר התלמוד הבבלי על מתן תורה שבו נוצרו 3 סוגים של בני אדם אחד זה כל הנשמות של עם ישראל שהיו במעמד הר סיני השני זה מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני ואלו הגרים שיכנסו לתוך עם ישראל בדיוק כמו יתרו שהוא מאומות העולם שחכמתם נותנת להם את האפשרות  להבין את העולם בצורה מוגבלת ואז הם מפלסים לעצמם דרך לתוך עם ישראל. והחלק השלישי שהוא אומות העולם שלא היו במעמד הר סיני והם יצאו מגדר של מי ששייך לעולם . כלומר מעמד הר סיני היה בריאה מחדש של העולם תוך כדי ברור מוחלט מי שייך לעולם ומי לא שייך לעולם . כמו שהיה במבול בריאה חדשה של העולם שבו רק נוח ובני משפחתו נשארו בעולם והיה ברור מוחלט מי שייך לעולם ומי לא כך במעמד הר סיני נעשה ברור מי שייך לעולם ומי לא אבל הברור היה רוחני ולא פיזי .

במעמד הר סיני העולם הגיע לשלמותו ולתיקון חטא האדם הראשון וכבר כתבתי שהיחידי שהגיע לדרגה של קבלת התורה היה משה כאשר שאר בני ישראל הקב"ה הרים אותם לדרגה בו יכלו לקבל את התורה אבל לא היה זה דרגתם העצמית וזה המשמעות האמיתית של כפה עליהם הר כגיגית .

חטא  העגל היה חטא שדומה  לחטא האדם הראשון אבל בשונה לחטא האדם הראשון  היה אדם אחד שלא היה בחטא העגל והוא משה רבנו שהגיע לדרגה של קבלת התורה היא דרגת אספקלריא המאירה . ואז נוצר בעולם לפי דעתי נתק בן עולמו של משה רבנו לבן העולם של עם ישראל והעולם של מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני . הנתק הזה הוא  הסיבה שאילצה את משה לשבור את הלוחות הראשונים . הלוחות הראשונים היו בדרגתו של משה בלבד ולא בדרגתו של עם ישראל ,אי שבירת הלוחות הראשונים היה גורם חס וחלילה להשמדת העם היהודי .

וכך כתוב בדברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן

א"ר שמלאי באותה שעה נתמלא הקדוש ברוך הוא עברה, שנא' ויתעבר ה' בי וגו' ויאמר ה' אליו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה +דברים ג' כ"ו+, ועוד שפתח משה מקרא זה ויעבור ה' על פניו ויקרא +שמות ל"ד ו'+, באותה שעה נתקררה רוח הקדש, א"ל הקדוש ברוך הוא למשה שתי שבועות נשבעתי, א' שתמות ואחת לאבד את ישראל, לבטל את שתיהם א"א, אם תרצה אתה לחיות ויאבדו ישראל מוטב. א"ל, רבש"ע, בעלילה אתה בא עלי, אתה תופש החבל בשני ראשים, יאבד משה ואלף כיוצא בו, ואל יאבד א' מישר'.

משמעות הדברים שזה או שמשה היה נשאר בעולם או עם ישראל . לא היה מצב שבו גם משה וגם עם ישראל נשאר וזה בדיוק הסיבה לכך שמשה לא יכול היה להיכנס לארץ ישראל כי אם היה נכנס לארץ ביחד עם עם ישראל לא היה יכול להישאר .

וכך כותב אור החיים דברים פרק א פסוק לז

והנכון הוא על פי דבריהם ז"ל (תענית כ"ט א) שאמרו בפסוק (במדבר י"ד א') ויבכו העם בלילה וגו' קבעו בכיה לדורות כי ליל תשעה באב היתה שבו נחרב הבית, ואמרו עוד (סוטה ט' א) שאם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש לא היה הבית נחרב שאין אומה ולשון נוגעת בו, ואמרו עוד (מדרש תהלים עט) בפסוק מזמור לאסף אלהים באו גוים וגו' וז"ל קינה מבעי ליה אלא על שהשליך חמתו על עצים ואבנים, מעתה אם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש ולהשליך חמתו עליו לא אפשר כנזכר ויחר אף ה' בשונאי ישראל ויהיה כליונם במקום חורבן הבית,

ולכן מותו של משה בעבר הירדן נתן ארך אפים לעם ישראל אבל הברור של אומות העולם שנעשה במעמד הר סיני היה הדבר הראשון שנעשה כאשר עם ישראל נכנסו לתוך ארץ ישראל

חברותא סוטה דף לה עמוד ב

אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.

ואומר התוספות מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת - ואם תאמר תיפוק ליה דבשעת מתן תורה החזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה וי"ל דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ומיהו תימה והאמר בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו כלום כפית עלינו הר כגיגית כישראל וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם.

אומר התוספות למה לא נחתם דינם באמת ? הרי אנחנו רואים את אומות העולם קיימים בעולם . מתרץ התוספות שעדיין יש לאומות העולם פתחון פה כי יש להם טענה נגד הקב"ה למה לא כפית עלינו הר כגיגית אבל גם לפי התוספות הברור האמיתי נעשה במעמד הר סיני ונחתם גזר דינם כאשר עם ישראל נכנסו לתוך ארץ ישראל . (וכבר כתבתי שבזמן נינווה כפה עליהם הקב"ה הר כגיגית דרך פרעה ששם את פרעה מלך על נינווה ולכן על אומות העולם נחתם גזר דינם ואין להם יותר פיתחון פה)  . ונשאלה השאלה הרי אנחנו רואים שיש את אומות העולם והם לא מתים ותירצתי שהם לא מתים כי עדיין צריך לברור מתוכם את מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני שהוא חלק מהותי מעם ישראל וזה בדיוק המסקנה של כל סיפור יתרו שהיה מיד אחרי יום הכיפורים שבו ירדו הלוחות השניים והתורה מראה לנו את חשיבות החכמה של אומות העולם אבל זה אך ורק אותו חכמה שבאה ממי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני כמו יתרו . כלומר חכמה של אומות העולם שלא היו במעמד הר סיני ונגזר עליהם מיתה כי היה להם אפשרות ללמוד ולא למדו זה חכמה  שאסור ליהודי ללמוד אותה , אבל חכמה שבאה מתוך אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני כמו יתרו שעליו נאמר  משלי פרק ג

(לה) כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן: פ   

וכדי שנראה ונבין את המשמעות של יתרו בעולם נכתב בבלי חברותא סנהדרין דף צד עמוד א

תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא [כל עם ישראל], שלא אמרו "ברוך", עד שבא יתרו ואמר: "ברוך ה'

כלומר כאן רואים את הנתק המוחלט של משה לאחר מתן תורה ואחרי חטא העגל מיתרו ,שיתרו שבא מבחוץ אומר ברוך ה' ולא משה ושישים ריבוא יהודים  . וההסבר שלי לדבר שדרגתו של משה לא אפשרו לו לרדת נמוך כל כך לדרגתו של יתרו וזה בדיוק המשימה של עם ישראל בגלות ולא המשימה של משה כי משה בדרגתו לא יכול לעשות את המשימה הזאת ולדאוג להכניס לתוך העם היהודי כל מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני וזה הסיבה שהקב"ה השאיר את משה מחוץ לארץ ישראל . ואומר בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

ויש עוד להמשיך לדון בנושא ובלי נדר נעשה את זה שבוע הבא

 

 

פרשת שמות חכמה בגויים תאמין 4 מה ההבדל בן לוחות ראשונים לשניים? מה גרם חטא העגל ללב של עם ישראל? מה קרה מיד עם ירידת הלוחות השניים ? מה תיקן יתרו ? מה הקשר של שבע חוכמות ליתרו ? ומה הקשר לנפילים ? האם הגרים תורמים לעם ישראל ? ‏כ'/טבת/תשע"ט

בס"ד
פרשת שמות חכמה בגויים תאמין 4 מה ההבדל בן לוחות ראשונים לשניים? מה גרם חטא העגל ללב של עם ישראל? מה קרה מיד עם ירידת הלוחות השניים ? מה תיקן יתרו ? מה הקשר של שבע חוכמות ליתרו ? ומה הקשר לנפילים ? האם הגרים תורמים לעם ישראל ? ‏כ'/טבת/תשע"ט

בפרשת ויחי דיברתי על חכמה בגויים תאמין מצד אחד יש החכמה שמגיעה מהצד הרע שמקורו כמו שאומר מעשי ה' מהנפילים הם אותם מלאכים שהתנגדו לבריאת העולם

וכך אומר על החכמה הזאת השם משמואל שמות פרשת יתרו

ואמרו ז"ל (איכ"ר פ"ב י"ג) יש חכמה באומות תאמין שנאמר והאבדתי חכמים מאדום, מכלל דאיכא, אך לא שכל הישר אלא שכל מעוקם המושך לע"ז, וממנו בא עמלק מלשון עקלקלות, כמו שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שעמלק הוא שכל מעוקם ומעוקל היפוך ישראל שנקראו ישרון מלשון ישר. ובאשר כח רע שלו נוגע בשכל, יש בו כח מושך לחכמות חיצוניות ולבטל מד"ת שהוא גרוע מהכל,

ומצד אחר יש את אותם חכמות שניתן ללמוד אותם באופן ארעי וכך נפסק בשולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו

יח] ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות, יט] ובלבד שלא יהיו ספרי מינים,

וצריך להבין לאחר מתן תורה שבו עם ישראל קבל את התורה שהוא הכלי היחידי להבין את העולם כי אם הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם אז הדבר היחידי שבו ניתן להבין את העולם בצורה אמיתית היא התורה . ולכאורה אין מקום לחכמה אחרת חוץ מהתורה ולכן צריך להבין מאיפה יש מקום לחכמה חיצונית שהיא לא התורה שניתן ללמוד אותה באופן ארעי.

בזמן מתן תורה העולם הגיע למצב לפני חטא האדם הראשון  כמו שאומר אומר האלשיך ויקרא פרק כא

וימי העמדת הר סיני לגמור מירוק וליבון הזוהמא עד תומה. ויהי כן, וכמאמרם ז"ל (שבת קמו א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ועל כן היה להם חירות ממלאך המות, כי בבטול הזוהמא אין עוד מיתה. אך אחרי כן על ידי העגל חזרה הזוהמא למקומה. ועל ידי כן חזרה המיתה הכרוכה באדם על ידי הזוהמא, כי היא מבחינת המיתה והיא דבקה בחומר ובנפש ומה גם בחלק הנשאר עם הגוף.

ולכן ברגע מתן תורה נוצרו 3 סוגים שונים של בני אדם הבבלי במסכת שבת דף קמו עמוד א

שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב +דברים כט+ את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'.

עם ישראל שפסקה זוהמתן ,גויים שלא פסקה זוהמתן , ואלו שהם באמצע שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ולכן יש להם יכולת לקבל עליהם את התורה כי נראה לי שהזוהמה לא פסקה לחלוטין אבל כנראה היא שונה מהזוהמה של הגויים שלא נותן להם את האפשרות לחזור ולקבל עליהם את התורה ומי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני  הוא מאותם  גרים שיכולים לחזור ולקבל עליהם את התורה .

אם לא היה חטא העגל העולם היה מגיע לשלמותו , והתורה שקיבל משה מהקב"ה הם הלוחות הראשונים היא התורה האלוקית  הכלי היחידי להבין את העולם . אבל הלוחות השניים דרגתם היית שונה מהלוחות הראשונים ולכאורה חטא העגל גרם להתמעטות הלב אצל כל עם ישראל ולא אצל משה שלא היה בחטא העגל וכך אומר התפארת שלמה מועדים שער קריאת שמע

כי כן אנו רואים כי מימות משה רבינו עליו השלום עד עתה ענפי התורה מתרבים והולכים ובכל יום מתרבים הספרים לפירושי התורה. וזהו הוא מחמת מיעוט הלבבות והשכל בהאנשים כי בכל יום ויום הדורות מתמעטים בחכמה האלקות והבנת התורה ופירושה. וזהו הוא אחרי אשר נפגם מאז בתחלה בפגם אדה"ר והעגל אחר מתן תורה כי נשברו הלוחות הראשונות כנודע זה.

ולכן חטא העגל היה נקודת שבר שגרמה למה שהגמרא קוראת חסרון הלב ליבא דאימעוט כתוצאה ממותו של משה ולאחר מכן עוד חסרון במיעוט הלב דבצר ליבא בזמנו של יוסף בן יועזר .

אומנם הקב"ה נתן למשה את האפשרות להשאיר אותו ולהשמיד את כל עם ישראל אבל משה לא היה מוכן לזה ולכן יש לנו מצד אחד את התורה של הלוחות השניים שהיא תורה לא שלמה כמו הלוחות הראשונים ויש לנו כאן תהליך של התמעטות הלב שכתוצאה מהשבר שנגרם על ידי חטא העגל .

ולכן אנחנו צריכים לראות מה קרה מיד כאשר משה הוריד את הלוחות השניים ביום הכיפורים

שמות פרק יח

(יג) וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב:

רש"י שמות פרשת יתרו פרק יח פסוק יג

(יג) ויהי ממחרת - מוצאי יום הכיפורים היה, כך שנינו בספרי, ומהו ממחרת, למחרת רדתו מןג ההר. ועל כרחך אי אפשר לומר אלא ממחרת יום הכיפורים,

כלומר כל המשא ומתן של משה עם יתרו היה ממחרת יום הכיפורים . יש לנו מאורע שצריך להבין את המשמעות שלו . משה קיבל את התורה מהקב"ה ופתאום מגיע אליו חמיו שהוא כהן של עבודה זרה שעשה כל עבודה זרה בעולם ועבודה זרה משמעותה מעשה כנגד בורא עולם ,ועכשיו בא יתרו ו"מסביר" למשה שהוא גדול הנביאים שהיה מעולם אותו נביא שהגיע לדרגה של אספקלריא מאירה  שהוא רואה מסוף העולם עד סופו שלמד את כל התורה כולה מפיו של הקב"ה , תורה שצריכה לתת לו את ההבנה מלאה על כל העולם כי הקב"ה כאשר ברא את העולם הסתכל בתורה והיא התוכנית "האדריכלית " של העולם . וזה לכאורה קושיה גדולה מאוד מה התורה רוצה להסביר לנו את המאורע של על היום הראשון כשמשה מתחיל לשפוט את עם ישראל לפי התורה שנתנה לנו במעמד הר סיני .

יתרו לא היה יהודי שבמעמד הר סיני הזוהמה של נחש פסקה ממנו והוא לא היה מאותם גויים שהזוהמה שלהם לא פסקה . הוא היה מאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני כלומר מאלו שיכנסו לתוך עם ישראל כגרים . 

וכך אומר השמות רבה (וילנא) פרשת יתרו פרשה כז

ב ד"א וישמע יתרו, הה"ד (משלי ג) כבוד חכמים ינחלו זה יתרו, בשעה שבא אצל משה מה כבוד נחל, ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך, רבי יהושע אומר שלח לו ביד שליח, ר' אליעזר אומר שלח לו אגרת ואמר עשה בגיני, ואם אין אתה עושה בגיני עשה בגין אשתך, ואם אין אתה עושה בגינה עשה בגין בניך, ר"א אומר הקדוש ברוך הוא אמר לו צא, ויאמר אל משה, א"ל הקדוש ברוך הוא אני הוא שאמרתי והיה העולם שנאמר (תהלים נ) אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ, אני הוא שאני מקרב אני הוא שאני מרחק, שנאמר (ירמיה כג) האלהי מקרוב אני נאם ה', אני הוא שקרבתי ליתרו ולא רחקתיו, אדם זה שבא אצלי לא בא אלא לשם שמים ולא בא אלא להתגייר, אף אתה קרבהו אל תרחיקהו מיד ויצא משה לקראת חותנו, אמרו יצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל, וי"א אף ארון יצא עמהם, לכך נאמר כבוד חכמים ינחלו.

וכדי להבין את הענין הזה צריך להבין דבר יסודי כמו שאומר הזוהר הקדוש שפר שמות

דף ס''ט ע''ב

שֶׁהֲרֵי אֵין צַד אַחֵר שֶׁאֵין בּוֹ אוֹר דַּקִּיק קָטָן מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ רֹב הַחֲלוֹמוֹת, שֶׁבְּרֹב הַתֶּבֶן יֵשׁ גַּרְעִין אֶחָד שֶׁל חִטָּה, פְּרָט לַצּוּרוֹת הַדַּקִּיקוֹת הַלָּלוּ הַחֲצוּפוֹת שֶׁכֻּלָּם יוֹתֵר טְמֵאוֹת, וּבָהֶם הָיָה בִּלְעָם יוֹדֵעַ.

כלומר מצד אחד יש את הרע המוחלט ומצד שני את הטוב המוחלט . אבל חטא האדם הראשון גרם לרע להתערבב עם הטוב . תהליך התיקון של חטא האדם הראשון הוא תהליך של הוצאת הרע מתוך הטוב . תהליך זה התחיל עם אברהם והמשיך דרך יצחק ויעקב . במעמד הר סיני נעשה תהליך של ברור בין הטוב ובין הרע . מצד אחד עם ישראל שזוהמתן פסקה ומצד שני אומות העולם שלא קיבלו את התורה שהזוהמה לא פסקה מהם ויותר מאוחר בכניסה לארץ ישראל נגזר דינם למיתה בגלל שיכלו לקבל את התורה ולא קבלו . אבל יש את אלו שבמעמד הר סיני היה מזלם נוכח ואלו על אף שלא נפסק זוהמתם כמו עם ישראל ומצד שני הם לא כמו אומות העולם הם נמצאים "באמצע" יש אפשרות להיכנס לעם ישראל ולקבל את התורה . וזה בדיוק היה יתרו שמיד לאחר שירדו הלוחות השנים מגיע למשה ומראה לו שלאותם גרים יש חלק מעם ישראל . לאותם גרים יש חלק מהתורה האלוקית ולכן כתוב  שמות פרק יח

וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר:

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק יח סימן כד

כד) וישמע משה לקול חותנו. עליו אמר שלמה שומע לעצה חכם (משלי יב טו): ויעש כל אשר אמר. לו האלהים: ד"א אשר אמר חמיו, שנאמר ויאמר חותן משה אליו (פסוק יז):

כלומר משה עשה בהסכמת הקב"ה את מה שאמר לו יתרו . ויתרו נקרא חכם . כלומר יש חכמה שנמצאת מחוץ לעם ישראל שהוא חכמה שהקב"ה מאשר למשה שהיא באמת חכמה . והיא תורמת לעם ישראל כאשר הוא נמצא במצב של לוחות שניים .

וכך כותב השם משמואל שמות פרשת יתרו

ומשמע דיתרו הי' היפוך מזה, שתחילה הי' מקושר בסט"א בלב ובמוח, ועזב את אלה ונתקשר בהשי"ת בלב ומוח. והיינו דיתרו הי' כומר לע"ז שהוא פגם השכל ושכל מעוקם, ובליקוטי תורה מהאריז"ל כי יש בס"א כהן מדין והוא נגד יסוד אבא שבקדושה, עכ"ל. וידוע שיסוד אבא שבקדושה הוא קיבוץ כל חלקי החכמה, וא"כ יתרו שהי' כהן מדין הרי הי' מקושר להס"א בבחי' המוח והשכל. והנה כתיב ולכהן מדין שבע בנות, ויש לפרש שהן לעומת הכחות שבלב, והן שבעה שמות שנקרא יצה"ר כבש"ס סוכה (נ"ב א), וכענין שכתוב (משלי ל') לעלוקה שתי בנות וזה היו לו שבע בנות, ובמגלה עמוקות ולכהן מדין שבע בנות ז' טיפין דאזדריקי עיין שם, ובהאר"י ז"ל שיתרו הי' שורש קין, וכן נקרא מפורש בכתוב (במדבר נ"ד) וירא את הקיני וגו' כי אם יהי' לבער קין, וכתיב (שופטים ד') וחבר הקיני נפרד מקין. ובזוה"ק שקין הי' קינא דמסאבותא, וכבר פירשנו עפ"י דברי הזוה"ק בתיקונים (א' ב) שקן צפור דקדושה הוא שבעה כחות מישראל, חסידים, גבורים, מארי תורה, חוזים, נביאים, צדיקים, בני מלכים, שהם שבע המדות הטובות. וע"כ יש לומר דקינא דמסאבותא הוא להיפוך שבע המדות הרעות, וכל אלה הי' ביתרו, הרי שהי' מקושר להסט"א בלב, וא"כ הרי הי' מקושר בסט"א בלב ומוח דוגמת ישמעאל ועשו. אך הוא ניתק והותר הקשר הטמא זה, ועזב את שני סוגי הכחות הרעים האלה ובא והתקשר לעומתם בקדושה, ולעומת שפרש מע"ז שהיא הקשר הטמא זכה לעומתו להתקשר בשכל הקדושה. ועל כן במדרש כבוד חכמים ינחלו זה יתרו הרי שזכה שהכתוב קרא אותו בתואר חכם, והוסיף פרשה אחת בתורה בענין משפט.

וצריך להבין מה המקור של יתרו ? וכך אומר ה תיקוני זהר

וּמִשּׁוּם זֶה, כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁבַּמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן הַזֶּה הָיָה תָלוּי הֶבֶל, מִיָּד וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יהו''ה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא, כָּאן שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְהִתְחָרֵט, בִּגְלַל זֶה וַיָּשֶׂם יהו''ה לְקַיִן אוֹת, כָּאן רֶמֶז אוֹת בְּרִית מִילָה שֶׁקִּבֵּל יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה, שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, (וחבר הקיני נפרד מקין), וּבְיִתְרוֹ הִתְתַּקֵּן קַיִן מֵחֶטְאוֹ, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ זְמַן קִבֵּל אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהֶרְאָה לוֹ בְּנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לִהְיוֹת בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית,

וכאן צריך לראות את התמונה הכללית מצד אחד יש לנו את הנפילים שהם זיווג של המלאכים עם ענף קין אוצר מדרשים (אייזנשטיין) עשרת הדברות

מה עשה נדמה לאשה שלא היתה כמוה מימות נעמה אחות תובל קין שבה טעו מלאכי השרת, שנאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו.

כלומר יש את הצד של קין שהזדווג  עם  המלאכים  שהחוכמה מצד הרע מגיעה מהם שהם התנגדו לבריאת האדם ומצד שני יש את אותו חכמה שבאה מיתרו שמתקנת את הצד החטא של קין . כלומר כמו שיש למלאכים שבע שמות כמו שאמר מעשי השם כך יש ליתרו שבע שמות . מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דעמלק פרשה א

וישמע יתרו. שבעה שמות נקראו לו: יתר, יתרו, חובב, רעואל, חבר, פוטיאל, קני. יתר, שהותיר פרשה אחת בתורה.

וכך כותב מעשי ה' מעשי בראשית פרק כג (פרשת בראשית)

ויתכן בזה מה שאמרו רז"ל (בר"ר כו, ז) שהנפילים יש להם שבע שמות, ענקים, נפילים, רפאים, אימים, גבורים, זמזומים, זוזים, שאין ספק בזה לכל משכיל שרבוי השמות יורה על רבוי תוארי הנקרא בשמות ההם, כמו שאמרו רז"ל ביתרו (שמ"ר כז, ח) יתר וחובב וכו'. ואם כן אלו השבע שמות שנקראו הם נגד שבע חכמות, ושם רפאים יורה על העוסקים ברפואה, וענקים שאמרו רז"ל (שם במדרש) שמעניקים החמה, הם העוסקים בתכונה, ונפילים הם הפילוסופים, והעד שכן אמרו רז"ל (שם במדרש) נפילים שנפלו והפילו, וכן כל שאר שבעה שמות כל אחד נגזר מן החכמה אשר הוא עוסק בה,

ועדיין צריך להמשיך ולהבין מה העניין באותם אומות העולם שיקבלו את התורה ויתגיירו ובלי נדר נמשיך שבוע הבא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת ויחי חכמה בגויים 3 מה מקור החכמה של אומות העולם ? איך אדם עם חכמה יכול לפעול נגד הקב"ה ? האם אומות העולם היו עד כדי כך טיפשים שחשבו שהם יכולים להלחם בקב"ה ? למה נפסקה הנבואה ? מה היה היתרון של עתניאל בן קנז ומה אפשר לו לשחזר 1700 הלכות ? מה החוכמה של אומות העולם מצד הרע מנסה לעשות לעם ישראל ? ‏י"ג/טבת/תשע"ט

בס"ד
פרשת ויחי חכמה בגויים 3  מה מקור החכמה של אומות העולם ? איך אדם עם חכמה יכול לפעול נגד הקב"ה ? האם אומות העולם היו עד כדי כך טיפשים שחשבו שהם יכולים להלחם בקב"ה ? למה נפסקה הנבואה ? מה היה היתרון של עתניאל בן קנז ומה אפשר לו לשחזר 1700 הלכות ? מה החוכמה של אומות העולם מצד הרע מנסה לעשות לעם ישראל ?  ‏י"ג/טבת/תשע"ט

כתבתי בפרשת ויגש שמצד אחד יש חכמה בגויים תאמין ומצד שני אסור ללמוד חכמת גויים כי אדם מחויב ללמוד  תורה אבל מצד שני מותר לו ללמוד חכמת גויים באופן ארעי וכך נפסק בשולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו

יז] ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא, משנה <ב> וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם, ובזה יקנה העולם הזה והעולם הבא, ו אבל לא בלמוד (ד) שאר חכמות. (ריב"ש סימן מ"ה ותלמידי רשב"א) יח] ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות, יט] ובלבד שלא יהיו ספרי מינים, וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס. ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין, והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה).

וכמו כן כתבתי שאומר וכך כותב המעשי ה' מעשי בראשית פרק כג (פרשת בראשית)

ויתכן בזה מה שאמרו רז"ל (בר"ר כו, ז) שהנפילים יש להם שבע שמות, ענקים, נפילים, רפאים, אימים, גבורים, זמזומים, זוזים, שאין ספק בזה לכל משכיל שרבוי השמות יורה על רבוי תוארי הנקרא בשמות ההם, כמו שאמרו רז"ל ביתרו (שמ"ר כז, ח) יתר וחובב וכו'. ואם כן אלו השבע שמות שנקראו הם נגד שבע חכמות,

כלומר יש חכמת גויים שבא מתוך ההתנגדות של המלאכים לבריאת האדם כלומר אותה חכמה היא כלי שלהם להלחם בקיומו של האדם . עם ישראל שקיבל את התורה הוא זה שמנסה לתקן את חטא האדם הראשון ולכן כל המלחמה של אותם מלאכים הוא כנגד עם ישראל .

לאחר מתן תורה כאשר משה ניצח את אותם מלאכים על ידי קבלת התורה אותו כוח שהיה להם נחלש בצורה משמעותית והדרך של אותם מלאכים להלחם בעם ישראל נעשה דרך עמלק ויש להם יכולת להלחם בו בגלל חטא העגל שגרם לעם ישראל לקלקל מעט את מה שתיקנו בזמן מתן תורה

ואומר השם משמואל שמות פרשת תצוה וזכור

מלכות יון שהי' ענינה התמשכות לחכמות חיצוניות היא היפוך כתר תורה וזה מבואר.

ועוד אומר השם משמואל בראשית חנוכה

שור הוא קליפת עשו שור המזיק ועליו כתיב (תהלים ע"ה) וכל קרני רשעים אגדע, ועליו נרמז בש"ס (ריש ב"ק) דשור הוא ראש לאבות נזיקין. כלב הוא היוצא מבין שניהם כבזוה"ק דמהזדווגות שור וחמור יוצא כלב והוא קליפת עמלק. והנה כולם נכללים במלכות יון:

כלומר יש חכמה שהיא מצד הרע ולא מצד הטוב . חכמה שהיא נגד חוכמת התורה שנותנת לאדם את הכלי היחידי להבין את העולם . אותה חכמה מנסה להסיט את האדם מן האמת עם אותה חוכמה ולשבש את דעתו או להסיח את דעתו כדי שאותו אדם לא יוכל ללמוד את התורה .

וכך אומר המלבי"ם משלי פרק ל

כי בער אנכי מאיש, תשובת אגור היה על דברים ששאלוהו החכמים האלה בעניני בריאת העולם והתהוותו ובסתרי מעשה בראשית, וכפי המבואר מתשובתו חקרו ע"ז החכמים האלה בדרך הפילוסופיא, ורצו לדרוש מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור, והעלו בזה סברות ע"פ שכלם כמו שחקרו ע"ז הפילוסופים דור דור והעלו חרס בידם, והשיב להם אגור שאיך ידרשו ממנו דעת קדושים שהם הידיעות הרמות האלה אשר לא יודעו ע"י חקירה אנושית רק ע"י הופעת אלהית לקדושים, שהדברים שיודע להם מסוד אלהים ליראיו באלה העמוקות נקראים דעת קדושים, איך אדע ידיעות כאלה אחר שבער אנכי מאיש וכו'.

ואומר השם משמואל שמות פרשת יתרו

ואמרו ז"ל (איכ"ר פ"ב י"ג) יש חכמה באומות תאמין שנאמר והאבדתי חכמים מאדום, מכלל דאיכא, אך לא שכל הישר אלא שכל מעוקם המושך לע"ז, וממנו בא עמלק מלשון עקלקלות, כמו שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שעמלק הוא שכל מעוקם ומעוקל היפוך ישראל שנקראו ישרון מלשון ישר. ובאשר כח רע שלו נוגע בשכל, יש בו כח מושך לחכמות חיצוניות ולבטל מד"ת שהוא גרוע מהכל, כאמרם ז"ל (פתיחתא דאיכ"ר ב') הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, שהמאור שבה הי' מחזירן למוטב. והנה הכח הרע של ישמעאל ועשו מקביל להא דרעך ורע אביך, דלעומת רעך ורע אביך שהוא קשר של ישראל באביהן שבשמים בלב ובשכל, אם עזבת ח"ו תן דעתך עכ"פ שלא תתקשר לסט"א בלב ובשכל שהוא ישמעאל ועשו:

וכדי שנבין איך זה החוכמה יכולה להיות כנגד הבריאה והקב"ה אומר הזוהר הקדוש ספר בראשית

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לְמַטָּה חָזְרוּ. וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר הָיָה מְחֻבָּק הָעוֹלָם בָּאוֹתִיּוֹת וְלֹא מִתְיַשְּׁבִים בִּמְקוֹמָם. כְּשֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הַכֹּל נִתְקַן [נ''א: כל האותיות נתקנו]. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, בִּימֵי אֱנוֹשׁ הָיוּ הָאֲנָשִׁים חֲכָמִים בְּחָכְמָה שֶׁל כְּשָׁפִים וְקוֹסְמִים וּבְחָכְמָה לַעֲצֹר אֶת חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם. וְלֹא הָיָה בֶּן אָדָם מִיּוֹם שֶׁיָּצָא אָדָם מִגַּן עֵדֶן וְהוֹצִיא עִמּוֹ חָכְמָה שֶׁל הֶעָלִים שֶׁל הָאִילָן שֶׁהִתְעַסֵּק בָּהּ. שֶׁהֲרֵי אָדָם וְאִשְׁתּוֹ, וְאוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁבָּא אֱנוֹשׁ, עָזְבוּ אוֹתָהּ.

כְּשֶׁבָּא אֱנוֹשׁ, רָאָה אוֹתָם וְרָאָה אֶת חָכְמָתָם מְשַׁנָּה [ס''א משטה] אֶת הָעֶלְיוֹנִים, וְעָסְקוּ בָהֶם וְעָשׂוּ [בהם] מַעֲשִׂים וּכְשָׁפִים וּקְסָמִים וְלָמְדוּ מֵהֶם, עַד שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה אוֹתָהּ חָכְמָה בְּדוֹר הַמַּבּוּל. וְכֻלָּם הָיוּ עוֹשִׂים מַעֲשֵׂיהֶם לְהָרַע.

וְהָיוּ מִתְחַזְּקִים כְּלַפֵּי נֹחַ בְּאוֹתָן חָכְמוֹת, וְאוֹמְרִים שֶׁלֹּא יָכוֹל דִּין הָעוֹלָם לִשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הֵם עוֹשִׂים חָכְמָה לִדְחוֹת אֶת כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּין. וּמֵאֱנוֹשׁ הִתְחִילוּ כֻלָּם לְהִתְעַסֵּק בַּחָכְמוֹת הַלָּלוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'.

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כָּל אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ בֵינֵיהֶם אַחַר אוֹתוֹ הַדּוֹר, כֻּלָּם הָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים לִמְחוֹת בָּהֶם [נ''א: כדי שלא יענשו עליהם], כְּמוֹ יֶרֶד מְתוּשֶׁלַח וַחֲנוֹךְ, וְלֹא יָכְלוּ, עַד שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ רְשָׁעִים הַמּוֹרְדִים בְּרִבּוֹנָם, וְאָמְרוּ (איוב כא) מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ.

 דף נו ע''ב

וְכִי הַטִּפְּשׁוּת הַזּוֹ הֵם הָיוּ אוֹמְרִים? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים כָּל אוֹתָם הַחָכְמוֹת וְכָל אוֹתָם הַמְמֻנִּים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁהֻפְקְדוּ עֲלֵיהֶם וְהָיוּ סוֹמְכִים עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁהֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם כְּשֶׁהָיָה. שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה הָיָה מַיִם בְּמַיִם, אַחַר כָּךְ הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם כְּבַתְּחִלָּה, וְלֹא נֶחֱרַב מֵהַכֹּל, שֶׁהֲרֵי בְּרַחֲמִים הִשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב (תהלים כט) ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב, וְלֹא כָתוּב אֱלֹהִים.

בִּימֵי אֱנוֹשׁ אֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל אוֹתוֹ [היום] הַדּוֹר הָיוּ מַשְׁגִּיחִים בְּחָכְמוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בָּהֶם. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, אִם כָּךְ, טִפְּשִׁים הָיוּ שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא עֲלֵיהֶם מֵי מַבּוּל וְיָמוּתוּ בָהֶם?

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, יָדוֹעַ הָיוּ יוֹדְעִים, אֲבָל אָחֲזוּ טִפְּשׁוּת בְּלִבָּם. שֶׁהֵם הָיוּ יוֹדְעִים אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל אֵשׁ וְאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה עַל הַמַּיִם, וְהָיוּ יוֹדְעִים לַעֲצֹר אוֹתָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת דִּין עֲלֵיהֶם. וְהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵט עַל הָאָרֶץ וּמִמֶּנּוּ יָבֹא דִין עַל הָעוֹלָם?

אֶלָּא הָיוּ רוֹאִים שֶׁהָעוֹלָם הֻפְקַד בִּידֵי אוֹתָם מְמֻנִּים, וּבָהֶם כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, וְלָכֵן לֹא הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא מַשְׁגִּיחִים בְּמַעֲשָׂיו עַד שֶׁהָאָרֶץ נִשְׁחֲתָה. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַכְרִיזָה בְּכָל יוֹם וְאוֹמֶרֶת: יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶאֱרִיךְ לָהֶם כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁאוֹתָם צַדִּיקִים, יֶרֶד וּמְתוּשֶׁלַח וַחֲנוֹךְ, קַיָּמִים בָּעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלְּקוּ מֵהָעוֹלָם, אָז הוֹרִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּין עֲלֵיהֶם וְנֶאֶבְדוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז) וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ.

כלומר החוכמה מהצד הרע נשענת על השכל ועל סברות עקומות שנותנת לאומות העולם את המחשבה  שהם יכולים ללחום בקב"ה . והקב"ה נתן לבני האדם את האפשרות להבין ולהגיע לדרגה גבוהה מאוד בידע שלהם על העולם אבל תמיד נתן להם את האפשרות לפרש את הידע הזה כנגד התורה וכנגד בריאת האדם וכנגד הקב"ה בעצמו . ובאמת אותו ידע שלהם פועל בסופו של דבר כנגדם . זה לא שהם טיפשים , יש להם חכמה אבל גם אותו חסרון קטן בחכמה נותן להם את הכוח להתכחש לקב"ה להתכחש לבורא עולם . ויוצא לנו שהחוכמה שלהם היה זו שמפילה אותם בפח . מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים

יש חכמה טובה לבעליה ורעה לבעליה, טובה לבעליה זה יהושע בן נון שנאמר (דברים לד) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה, מלה"ד לנמסינן המשקה את כל המדינה והיו הכל משבחין אותו, אמר להן אחד שבחו למעין שמספיק לו, כך היו משבחין ליהושע שהיה משקה מחכמתו לכל ישראל, אמר להן שבחו למשה שנאמר כי סמך משה את ידיו עליו, חכמה רעה לבעליה זה בלעם שנאמר (במדבר כד) נאם שומע אמרי אל ויודע דעת עליון, ולבסוף ואת בלעם בן בעור הרגו בני ישראל (שם /במדבר ל"א/).

אותו בלעם שהיה יודע דעת עליון שהיה שקול למשה רבנו ובכמה וכמה דברים אפילו היה מעל משה רבנו החכמה שלו היית לרעתו . כי כל חכמתו של בלעם באה מהמלאכים  שהתנגדו לבריאת האדם ובלעם העביר אותם לעמלק שהוא ההמשך מלחמה של המלאכים בבריאה של האדם ולכן נלחמו בעם ישראל שתפקידם לתקן את חטא האדם הראשון . ואת התהליך של זה כנגד  זה מלמד אותנו  הגאון מוילנה  ,ו

אומר המשך חכמה במדבר פרק יא

סדר עולם פרק ל: עד כאן היו הנביאים (מתנבאים ברוח הקודש), מכאן ואילך - "הט אזנך ושמע דברי חכמים" (משלי כב, יז). פירוש, את היצר הרע בטלה הנבואה, עכ"ל הגר"א. וזהו יצרא דעבודה זרה כמבואר ביומא (סט, ב). ולדעתי כוונתו אל דברי הפסוק זכריה פרק יג, ב: "והיה ביום הוא נאום ה' אכרית את שמות העצבים (מן הארץ ולא יזכרו עוד) וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.

כלומר היום החכמה היא הדבר שנשאר והנבואה בטלה וכנגד זה יש את החכמה של אומות העולם .כלומר היום אנחנו מתמודדים מול חכמת הגויים ולא נגד נביאי השקר של אומות העולם כי גם בעם ישראל פסקה הנבואה .  כלומר לאחר מתן תורה ולאחר חטא העגל וביטול יצר הרע על ידי חכמים נשארה החוכמה בעם ישראל עם המתנה שנתן לנו משה שהוא כוח הפלפול אבל בגלל שני השלבים של מיעוט הלב כמו שאומרת הגמרא בתמורה דף טו עמוד ב ליבא דאימעוט אחרי מותו של משה ובימי יוסף בן יועזר דבצר ליבא יש מחלוקות בן חכמים וניתן להבין את התורה רק עד דרגה מסוימת גם עם כוח הפלפול .

והיחיד שהצליח בפלפולו להחזיר את התורה היה עתניאל בן קנז ואומרת הגמרא חברותא תמורה דף טז עמוד א

עתניאל נקרא בעוד שמות: "יעבץ"⁽¹²⁹⁾ ו"יהודה אחי שמעון"⁽¹³⁰⁾.תנא, הוא עתניאל - הוא יעבץ. ומה שמו? יהודה אחי שמעון, שמו. ולמה נקרא שמו עתניאל? לפי שענאו [ענה לתפלתו] אל, כמבואר לקמן.ולמה נקרא שמו יעבץ? לפי שיעץ וריבץ תורה בישראל,⁽¹³¹⁾ והחזיר בפלפולו את ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה.ומנלן שענהו אל? דכתיב [דברי הימים א ד] "ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר: אם ברך תברכני, והרבית את גבולי, והיתה ידך עמי, ועשית מרעה לבלתי עצבי". ומיד נאמר, "ויבא אלהים את אשר שאל".והברייתא מבארת את תפילת יעבץ:"אם ברך תברכני" - בתורה. "והרבית את גבולי" - בתלמידים. "והיתה ידך עמי" - שלא ישתכח תלמודי מלבי. "ועשית מרעה" - שיזדמנו לי ריעים כמותי. "לבלתי"⁽¹³²⁾ - שלא ישגבני [יתגבר עלי] יצר הרע מלשנות, מלימוד התורה."עצבי", כך אמר בלשון עצב: אם אתה עושה כן, שאתה נענה לכל בקשותי הללו, מוטב! ואם לאו - הריני הולך בנסיסי⁽¹³³⁾ [בעצבי, בצער ויגון] לשאול, לקבר. כלומר, הריני מת בעצבוני!

וכשהתפלל כך - מיד, ענה ה' לתפילתו, כמו שמסיים המקרא, "ויבא אלהים את אשר שאל".

כלומר עתניאל בן קנז היה היחידי שהצליח להתגבר על מיעוט הלב ליבא דאימעוט על ידי כך שמסר את נפשו על התורה והיא היית הדבר היחידי שהיה לו משמעות לגביו ועתניאל בן קנז חי בזמן שלפני  יוסף בן יועזר שאז היה שלב שני של דבצר ליבא כלומר מיעוט נוסף של הלב .

כלומר יש לנו לאחר מתן תורה מצד אחד את חכמת התורה עם כוח הפלפול שנתן משה לעם ישראל וחסרון הלב ליבא דאימעוט כתוצאה ממותו של משה ולאחר מכן עוד חסרון במיעוט הלב דבצר ליבא בסוף ימיו של יוסף בן יועזר  ומצד שני חכמת הגויים שהמקור שלה הוא המלאכים שהתנגדו לבריאת האדם שמנסה לגרום לעם ישראל "חושך" כלומר להטעות אותם לדרך לא נכונה דרך שהיא לא ישרה ולעקם אותם לאבדון .

ועדיין נשאר לנו להבין מהם אותם חכמות  שהשולחן ערוך אומר שניתן ללמוד אותה באופן עראי ומה מקורם ובלי נדר נכתוב בשבוע הבא

 

פרשת ויגש חכמה בגויים תאמין 2 מי היה כנגד משה ? האם זה כנגד זה הוא דבר שהתחיל בבריאת העולם ? מה המקור של חוכמת הגויים ? מה הסכנה ללמוד את חוכמת הגויים ? מה פסק בשולחן ערוך הרמ"א בקשר ללימוד חוכמת הגויים ? ‏ו'/טבת/תשע"ט

בס"ד
פרשת ויגש חכמה בגויים תאמין 2 מי היה כנגד משה ? האם זה כנגד זה הוא דבר שהתחיל בבריאת העולם ? מה המקור של חוכמת הגויים ? מה הסכנה ללמוד את חוכמת הגויים ? מה פסק בשולחן ערוך הרמ"א בקשר ללימוד חוכמת הגויים ?   ‏ו'/טבת/תשע"ט

בשבוע שעבר דברתי על חכמה בגויים תאמין ובסוף המאמר הבאתי את הגמרא בחגיגה שממנה לומדים שזה כנגד זה ברא הקב"ה . בבלי  חגיגה חברותא חגיגה דף ה עמוד ב

רבי יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר [היה עומד בבית הקיסר] בויכוח עם אחד האפיקורסים שאינם מאמינים בדברי חז"ל, כמו הצדוקים.אחוי ליה ההוא אפיקורסא [הראה אותו אפיקורס לרבי יהושע ברמז]: אתם הנכם עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה [עם שהחזיר אדונו פניו ממנו].אחוי ליה רבי יהושע אף הוא ברמז: אבל ידו נטויה עלינו.

אמר שאל ליה קיסר לרבי יהושע בן חנניה: מאי אחוי לך [מה רמז הוא לך], ומה ענית לו?

ואמר לו רבי יהושע: הוא רמז לי: עמא דאהדרינהו מרא לאפיה מיניה. ואנא מחוינא ליה [ואני רמזתי לו]: אבל ידו נטויה עלינו.אמרו שאלו ליה לההוא מינא:מאי אחויית ליה [מה רמזת לו], וענה: עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה.ומאי אחוי לך [ומה ענה לך רבי יהושע]?אמר אותו המין: לא ידענא [איני יודע], כלומר: לא הבנתי תשובתו.אמרו בבית הקיסר: גברא דלא ידע מאי מחוו ליה במחוג [אדם שאינו יודע מה מראים לו ברמז], וכי אטו יחוי קמי מלכא [לפני המלך]?!אפקוהו וקטלוהו [הוציאו את אותו המין והרגוהו].כי קא ניחא נפשיה דרבי יהושע בן חנניה [כשעמד רבי יהושע למות], אמרו ליה רבנן לרבי יהושע: מאי תיהוי עלן מאפיקורוסין [מה יהא עלינו מן האפיקורסים]? כלומר: מי יריב ויתוכח עמם? אמר להם רבי יהושע: אין לכם ממה לדאוג, שהרי אמר הכתוב: "אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם". כיון שאבדה עצה מבנים, נסרחה חכמתן של אומות העולם. ולפיכך, משאמות אני, אף אלו העומדים לנגדי תסרח חכמתם, ותוכלו להם בעצמכם.ואי בעית אימא, מהכא: "ויאמר עשו אל יעקב: נסעה ונלכה ואלכה לנגדך" - בשוה.

כלומר תמיד יש לאומות העולם כלים נגד ישראל ולישראל כלים נגד אומות העולם וזה תמיד בדרגה של זה כנגד זה . כנגד משה היה בלעם . משה היה גדול הנביאים של עם ישראל ובלעם היה בדרגתו של משה

ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנז

(י) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ואיזה זה זה בלעם בן בעור אלא הפרש יש בין נבואתו של משה לנבואתו של בלעם משה לא היה יודע מי מדבר עמו, ובלעם היה יודע מי מדבר עמו, שנאמר +במדבר כד טז+ נאם שומע אמרי אל משה לא היה יודע מתי מדבר עמו עד שנדבר עמו ובלעם היה יודע מתי מדבר עמו שנאמר ויודע דעת עליון, משה לא היה מדבר עמו אלא כשהוא עומד שנאמר +דברים ה כח+ ואתה פה עמוד עמדי ובלעם היה מדבר עמו כשהוא נופל שנאמר +במדבר כד ד+ מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים משל למה הדבר דומה לטבחו של מלך ויודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שולחנו.

כלומר בלעם הוא הצד ההפוך של משה ובלעם רצה בהשמדת עם ישראל וכבר כתבתי שבלעם הוא חלק מעמלק ואת כל תורתו למד מאותם מלאכים שירדו לעולם . אותם מלאכים שהתנגדו לבריאת האדם הראשון . כלומר יש כאן מהלך לכל אורך בריאת העולם שזה כנגד זה ברא הקב"ה . ולפי דרגתו של עם ישראל כך יש את מי שמתנגד לעם ישראל בדרגה שווה ,וכמו שראינו בגמרא עם רבי יהושע בן חנניה .

ולכן מקור החוכמה בגויים הוא כנגד התורה שנתן הקב"ה לעם ישראל . ומקור החוכמות הוא באותם מלאכים שירדו לארץ ומקורם במלאכים שהתנגדו לבריאת האדם . וכך כותב מעשי ה' מעשי בראשית פרק כג (פרשת בראשית)

ויתכן בזה מה שאמרו רז"ל (בר"ר כו, ז) שהנפילים יש להם שבע שמות, ענקים, נפילים, רפאים, אימים, גבורים, זמזומים, זוזים, שאין ספק בזה לכל משכיל שרבוי השמות יורה על רבוי תוארי הנקרא בשמות ההם, כמו שאמרו רז"ל ביתרו (שמ"ר כז, ח) יתר וחובב וכו'. ואם כן אלו השבע שמות שנקראו הם נגד שבע חכמות, ושם רפאים יורה על העוסקים ברפואה, וענקים שאמרו רז"ל (שם במדרש) שמעניקים החמה, הם העוסקים בתכונה, ונפילים הם הפילוסופים, והעד שכן אמרו רז"ל (שם במדרש) נפילים שנפלו והפילו, וכן כל שאר שבעה שמות כל אחד נגזר מן החכמה אשר הוא עוסק בה, ובא האות מה שדרשו ז"ל (בר"ר יד, ו) האדם הגדול בענקים (יהושע יד, טו), זה אברהם, שביארו בזה שלא נאמר ענקים על היותם גבוהי הקומה לבד, אבל על גובה חכמתם בגרמים השמימיים, שלהיות אברהם גדול בחכמת התכונה, כמו שאמרו רז"ל (נדרים לב, א) שאמר לו הקדוש ברוך הוא צא מאצטגנינות שלך, שיובן ודאי היותו עוסק בחכמת התכונה, וכן אמרו רבותינו ז"ל פרק הממונה (יומא כח, ב) שאני אברהם שאצטגנינות גדולה היתה בלבו, לכך נקרא גדול בענקים על שמעניקים השמש בגרגרותם, כלומר בפיהם ובלימודם, ולא נאמר באברהם גדול ברפאים או בנפילים, אבל בענקים. ונשוב לענין שהתחלנו שכאשר ראה ה' שאפילו אותם שהיו עסוקים באלהיות הניחום והיו עסוקים בטבעיות, על כן לא נקראו פה בשאר שבעה שמות רק נפילים, שכל התערומות לא היה רק מהפילוסופים, שע"י חקירותם במופת מכחישים חידוש העולם שאין בו מופת, עד שלא היו מאמינים שיש דין למעלה, ומפני כן נתגדל החמס כאשר נבאר עוד:

ועל זה אומר הריקאנטי בראשית פרק ג

ודע והבן כי אף על פי שפירשנו כל הפרשה כולה על דרך הסוד, מכל מקום גם הפשט אמת ויציב בעץ החיים ועץ הדעת והנהרות והכרובים ולהט החרב. וכבר העידו כמה פעמים אנשים שנשרפו בברק להט החרב, וכולם היו בעלי הפילוסופיא קדומה אשר נטו ברוב דבריהם אחר דברי רבותינו זכרונם לברכה. ומאז נתבטלו ובאו ארסטו ותלמידיו הרשעים, ונטו מדרך התורה לגמרי אחר סברתם ומופתיהם הנקראת לבעלי הקבלה אחיזת עינים. והמקום ההוא נכבד מכל מקומות העולם השפל מפני המוצק אשר על ראשו מעולם העליון. ועל כן יראו בו מראות אלהים יותר משאר מקומות הארץ, כמה דאת אמר [להלן כח, יז] וזה שער השמים, כל שכן שוכני גן עדן שהשוכנים שם למדים בציורי הדברים כל סודות העליונים ונפשם מתעלית בלימוד ההוא, ורואה מראות אלהים ומשיג כל מה שיכול הנברא לדעת ולהבין. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה [מדרש זוטא שיה"ש שם] הביאני המלך חדריו [שיר השירים א, ד] אלו חדרי גן עדן. מכאן אמרו כמעשה הרקיע כן מעשה גן עדן. והאמת הוא כי תמצא בדברי רז"ל כי בגן עדן של מטה יש שכר ועונג לנפשות הצדיקים ואף על פי שאינם גוף והם במדרגת המלאכים:

כלומר אותם חוכמות באו מהצד שהתנגד לבריאת האדם והם העמידו מול בריאת האדם אלטרנטיבה אחרת לקיום העולם . ועל הנושא הזה דיברתי מספר פעמים מה הניע את אותם מלאכים ומה היית המוטיבציה שלהם . ובמעמד הר סיני נפל דבר באותו מאבק של המלאכים במשה כאשר משה הצליח לגבור על המלאכים וקיבל את התורה

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ - פ' מתן תורה

אמר רבי נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינה ועננו עליו, אמר לפניו רבון של עולם מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם, אמר (להם) [לו] אחוז בכסא כבודי והחזר להם דבר, מיד נתחזק והחזיר תשובה למלאכי השרת, אמר להם כתוב בתורה אנכי ה' אלהיך (שמות כ' ב') כלום אלהים יש לכם, כתוב בתורה לא יהיה לך אלהים אחרים (שם שם /שמות כ'/ ב') חלוקה יש לכם שתי רשויות יש לכם, כתוב בתורה כבד את אביך ואת אמך (שם /שמות כ'/ י"ב) אב ואם יש לכם, כתוב בתורה לא תחמוד (שם /שמות כ'/ י"ד) חימוד יש לכם, פתחו ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח' י'), ולא עוד אלא מלאך המות מסר לו דבר שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם

כלומר אותם מלאכים הודו למשה ונתנו לו לקבל את התורה , אבל עדיין אותם מלאכים בעוצמה אחרת הבינו שמשה ניצח אותם אבל עם ישראל שלא היה בדרגתו של משה עדיין ניתן לניצוח והמלחמה בעם ישראל נמשכה אבל בצורה אחרת . וההבנה שלי שלאחר מותו של משה כאשר אומרת הגמרא שנשכחו 3000 הלכות בגלל ליבא דאימעוט התמעטות הלב ולאחר מכן עוד שלב  של התמעטות של הלב בזמנו של יוסף בן יועזר דבצר ליבא שהתחילה מחלוקת בן חכמים . ועל זה אומר הדף על הדף תמורה דף טז עמוד א

הג"ר יצחק הוטנר זצ"ל בפחד יצחק (חנוכה ג' ב') כתב בזה רעיון נפלא, דיוסף בן יועזר הי' באותן ימים ששלטה מלכות יון על ארץ ישראל, היא המלוכה אשר החשיכה את עיניהם של ישראל בגזירותיהן (ב"ר עהפ"ס וחושך על פני תהום), וע"י החושך הזה נוצר שכחת התורה, ומאז אנו סובלים מזה, ונתרבה מאותה שעה ואילך מחלוקת בישראל, אשר לפני זה לא היה עכתו"ד.

ובאמת כן אנו אומרים ב"על הניסים" - שעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל, "להשכיחם תורתך"

כלומר הזה כנגד זה היה חכמת יון מול תורת ישראל אבל במצב של התמעטות הלב . כלומר מצד אחד משה נתן לעם ישראל ולחכמיה את המתנה של כוח הפלפול שזה הדרך היחידה ללמוד את התורה בצורה אמיתית וזה הכלי היחידי להבנת התורה אבל התמעטות הלב גרמה לכך שהחוכמה של אומות העולם אותה חוכמה שבאה כנגד בריאת האדם הראשון יכולה לחלחל לתוך עם ישראל ולגרום לו להחשיך את עיניהם של עם ישראל .

ואומר המשך חכמה דברים פרק ל

רק האדם יעות דרכו על פי דמיונים כוזבים וההטעות כדי כי יבקש חשבונות רבות לעות השכל הישר ולהשכיח השם היוצר הבורא, בחקירות כוזבות ובחשבונות מוטעות. וכמו שבעל התאוה המשולח בפרי תאותו, יבקש כל ההשתדלות לעות חוקי הצדק והרחק העול המורגש בנפשו, כן הבעל דמיון כוזב אשר יערבבו בחדוד הפילוסופיא המטעת, יבקש כל ההתאמצות להשכיח השם ולעקור צורה מיוצרה. ועל זה נאמר (קהלת ז, כט) "אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים".

וכך נפסק בשולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו

יז] ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא, משנה <ב> וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם, ובזה יקנה העולם הזה והעולם הבא, ו אבל לא בלמוד (ד) שאר חכמות. (ריב"ש סימן מ"ה ותלמידי רשב"א) יח] ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות, יט] ובלבד שלא יהיו ספרי מינים, וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס. ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין, והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה).

ועל זה כותב מלבי"ם משלי פרק כב

(יד) שוחה עמוקה פי זרות זעום ה' יפל שם פי זרות הם דרכי החכמה והפילוסופיא של עובדי גלולים (ומבואר אצלי ששם פה בא על החכמה) דומה כשוחה עמוקה, השוחה היא חפירה העשויה ללכוד בה בני אדם, וכשהיא עמוקה א"א שהנופל יצא ממנה, כן בלימודיהם יצודדו הנפשות לפורחות ולכפירה, וא"א עוד שיצא משם אל אור החיים, וגם אין לו תקוה שה' יעזרנו לצאת מן השחת, כי זעום ה' יפל שם, הנופל שם הוא זעום ה', חל עליו קללת ה' וזעמו, כי נלכד במינות ואבדון, ודפ

ואת הסכנה בלימוד פילוסופיה כותב של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה

נו. בעל שבילי אמונה, נכד הרא"ש היה, כמו שכתב פעמים בספרו, דף ק', הוא כתב בנתיב הח' וזה לשונו, ראיתי תועי רוח, שחשבו עשיית המצות שאביי ורבא נושאין ונותנין בהן, דבר קטן, שלא עלה ביד המתעסק בהן רק שכר עשייתן, שאין בעשייתן רק שקיים מצות השם יתברך כו', עד... ומזה יצא להם ביטול העשייה בכלל המצות, כתפלה ותפילין, ואיסור והיתר, ואין נותנין דעתן, רק בחכמת הפילוסופיא, וחושבין שזהו מעשה מרכבה, וזה באמת אבדון ומות, והמאמינים כן נבדלים מקהל ישראל וכו', עד... ומרוב עוונינו נמצאות מבני עמינו נמשכים אחר הפילוסופיא, 'אפרים רועה רוח ורודף קדים' (הושע יב, ב), וברית עם חכמי האומות יכרותו, להתעסק בחכמת היוונים, ויהיו לאחור ולא לפנים, (ומהמונה) [ומהאמונה] הם חיצונים, כי למדו הפילוסופיא הנקראת חכמה חיצונית וכו'. והביא ראיה מפרק חלק (סנהדרין צ א) כי לומדי הפילוסופיא אין להם חלק לעולם הבא. אחר - כך הודה ולא בוש על חטאתו אשר חטא, בלמדו מעט ממנה, בזה הלשון, עם היות שידעתי שעשיתי בזה עון אשר חטא, את עוני אני מכיר, וחטאי אני מזכיר כו', עיין שם כי קצרתי.

ועדיין צריך לעיין ולהבין מה הצורך ללמוד את חכמת הגויים ? הרי כתוב חכמה בגויים תאמין אם אותה חכמה היא כנגד עם ישראל ומה ההיתר ללמוד את חכמת הגויים שאין בהם מינות ואת זה נעשה בלי נדר בשבוע הבא