פרשת תזריע מצורע מה המקום של המלאכים בבריאה 8 ? מתי מגיע המלאך ליהושע? מה הקשר להפסקת המן ? האם יש קשר למן שירד מהשמים להמן הרשע ? למה המלאך הגיע ביום ט"ז ? מה למד מרדכי מיהושע? מה הקשר של קרבן מנחת העומר וספירת העומר ללימוד תורה? האם מרדכי ביטל תורה כמו יהושע ? ‏כ"ח/ניסן/תשע"ח

בס"ד
פרשת תזריע מצורע מה המקום של המלאכים בבריאה 8   ?  מתי מגיע המלאך ליהושע? מה הקשר להפסקת המן ? האם יש קשר למן שירד מהשמים להמן הרשע ? למה המלאך הגיע ביום ט"ז ? מה למד מרדכי מיהושע? מה הקשר של קרבן מנחת העומר וספירת העומר ללימוד תורה? האם מרדכי ביטל תורה כמו יהושע ? ‏כ"ח/ניסן/תשע"ח

וכדי להבין יותר את המשמעות של פסח נראה את מה שכתוב ביהושע

יהושע פרק ה

(י) וַיַּחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּגִּלְגָּ֑ל וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בָּעֶ֖רֶב בְּעַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ:

(יא) וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

(יב) וַיִּשְׁבֹּ֨ת הַמָּ֜ן מִֽמָּחֳרָ֗ת בְּאָכְלָם֙ מֵעֲב֣וּר הָאָ֔רֶץ וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מָ֑ן וַיֹּאכְל֗וּ מִתְּבוּאַת֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽיא: ס

(יג) וַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת יְהוֹשֻׁעַ֘ בִּירִיחוֹ֒ וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִישׁ֙ עֹמֵ֣ד לְנֶגְדּ֔וֹ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלוּפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיֵּ֨לֶךְ יְהוֹשֻׁ֤עַ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ הֲלָ֥נוּ אַתָּ֖ה אִם־לְצָרֵֽינוּ:

(יד) וַיֹּ֣אמֶר׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְקֹוָ֖ק עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ:

(טו) וַיֹּאמֶר֩ שַׂר־צְבָ֨א יְקֹוָ֜ק אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ שַׁל־נַֽעַלְךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔ךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא וַיַּ֥עַשׂ יְהוֹשֻׁ֖עַ כֵּֽן:

וכך כתוב סדר עולם רבה (ליינר) פרק יא

בארבעה עשר בניסן שחטו ישראל את פסחיהן, שנאמר ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח וגו' (שם /יהושע/ ה י), בששה עשר בניסן הקריבו בני ישראל את העומר, שנאמר ויאכלו מעבור הארץ וגו' (שם /יהושע/ ה יא), אחר הפסח בעשרים ושנים בניסן וסבתם את העיר וגו', ויהי ביום השביעי וגו' (שם /יהושע/ ו), רבי יוסי אומר יום השבת היתה מלחמתה של יריחו,

י"ד ניסן עשו עם ישראל את הפסח לאחר שכל זמן יציאת מיצרים לא עשו את קורבן הפסח חוץ מזמן יציאת מצרים . ביום ט"ו עשו את חג הפסח וביום ט"ז הקריבו את מנחת העומר כאשר ביום הזה המן פסק לרדת ואומר הרד"ק יהושע פרק ה פסוק יב

(יב) וישבת המן ממחרת - מאותו מחרת שזכר מאותו היום פסק המן כי לא היו צריכים שהרי אכלו מעבור הארץ מצות וקלוי בחמשה עשר בניסן ולדברי רז"ל שאמרו כי עד י"ו בניסן אכלו המן יהיה פי' ממחרת ט"ו והוא י"ו כי אף על פי שאכלו בט"ו מצות וקלוי לא היה מספיק להם מה שמצאו מעבור הארץ ואותו היום אכלו גם מהמן ולמחרת שהוא י"ו בניסן אחר שהקריבו בו העומר והותרו בחדש מצאו הרבה מן החדש לאכל וז"ש ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא:

ובהערת שולים אומנם מדובר על המן שירד מן השמים אבל יש  כאן איזה רמז להריגת המן כי ביום ט"ז יום מנחת העומר נגזר על המן מיתה .

ועל היום הזה אומר ילקוט שמעוני יהושע רמז ז

כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל, אמר רבי יהושע בן לוי כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין, דבר זה כתוב בתורה, ושנוי בנביאים, ומשולש בכתובים, כתוב בתורה ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו' למען תשכילו את כל אשר תעשון, שנוי בנביאים לא ימוש וגו', משולש בכתובים כי אם בתורת ה' חפצו וגו' וכל אשר יעשה יצליח: הכינו לכם צדה, וכי צדה היתה צריכה שם והלא אינן אלא אוכלי המן שהיו מלקטין אותו בבקר בבקר? אלא כך אמר להם עשו תשובה כדי שתכנסו לארץ ותאכלו מתבואת הארץ, שנאמר וישבות המן ממחרת, יצא מלאך להחריב את כל העולם, אמר בטל המן ובטלה התורה?! שנאמר ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו', א"ל ומה יהושע וכי במנעלים אתה נעול ואין אתה נוהג אבל על ישראל שבטל המן ובטלה התורה, של נעלך, לפיכך הייתי אומר אשרי אדם שהוא מרבה את הישיבה ואת הטורח וממעט בסחורה, ויושב והוגה בדברי תורה בכל יום תמיד:

אם כך יוצא לנו שהמן בטל בגלל ביטול תורה יצא המלאך להחריב את העולם . כי היום הזה יום ט"ז הוא היום שבו מתחילה בריאת העולם מחדש על ידי עם ישראל שבא לידי ביטוי בספירת העומר כאשר כל מהות בריאת העולם היא כדי לקבל את התורה שהיא מהות העולם . ולכן ביטול תורה ביום כזה גורם לאותו המלאך לרצות להחריב את העולם . וזה בדיוק מה שחשב לעשות המן לעם ישראל ביום ט"ז לתלות את מרדכי על העץ כי הוא חשב שהוא הצליח לפגום באסתר שבחרה בו ולא במרדכי . וגם כאן מגיע המלאך בלילה של ט"ז הוא יום י"ז ביום בו נתלה המן על העץ . כלומר היום הזה יום ט"ז הוא יום מהותי בקבלת התורה של עם ישראל ואת זה ידע מרדכי ולכן אותו היום התעסק בלימוד תורה של מנחת העומר . מרדכי ידע את מה שקרה עם יהושע ועם המלאך שבא להחריב את העולם והבין שרק לימוד תורה יכול להציל אותו מגזר הדין ואכן זה מה שקרה באותו היום . וכך כותב הזוהר על החרב השלופה של המלאך

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, כַּמָּה חֲרָבוֹת תְּלוּיוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת מֵאוֹתָהּ חֶרֶב עֶלְיוֹנָה, וְזוֹקְפִים רֹאשׁ וְרוֹאִים שֶׁהֲרֵי אוֹתָהּ חֶרֶב עֶלְיוֹנָה הִיא אֲדֻמָּה, מְלֵאָה דָם בְּכָל הַצְּדָדִים, וְאָז גּוֹזְרִים גְּזֵרוֹת. וְכַמָּה מִינֵי חֲרָבוֹת מִתְעוֹרְרִים, (אז מתחדדות חרבות, וכמה חקים מתעוררים) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ג) אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, וְכָתוּב (יהושע ה) וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. וְכֻלָּם מְצוּיִים לַעֲשׂוֹת דִּין. וּמִי שֶׁפּוֹגֵשׁ בָּהֶם נִזּוֹק. כָּתוּב (בראשית יט) הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךְ חֵן בְּעֵינֶיךְ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךְ וְגוֹ'. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהַדִּין שָׁרוּי, בַּכֹּל הוּא שׁוֹרֶה, בֵּין בָּעִיר בֵּין בַּמִּדְבָּר וּסְבִיב הָעִיר.

וכותב הזוהר ספר שמות

וַהֲרֵי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר לִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אִם לֹא שֶׁאֲנִי חָס עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, אֶפְרַע לָהֶם אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה כַּבְּהֵמָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁנִּתָּן רְשׁוּת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת גְּמַר דִּין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יהושע ה) וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין. אִם כָּךְ, מַה זֶּה וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ? אָמַר רַבִּי אַבָּא, שֶׁנֶּחֱזַר הַדִּין לְבַעַל הַדִּין, וְהָרְשׁוּת לְמִי שֶׁהָרְשׁוּת שֶׁלּוֹ.

כלומר אותו מלאך שהגיע ליהושע הגיע על ביטול תורה וכל המהות של תחילת ספירת העומר הוא לקבל את התורה והוא בא לעשות דין במי שביטל את התורה ואכן יהושע מקבל עליו את הדין וכך כותב חומת אנך יהושע פרק ה

עתה באתי. אמרו פ"ק דמגילה שבא על ביטול תורה מיד וילן יהושע בעומקה של הלכה אפשר דתורה שבעל פה היא כנגד השכינה גם הלכה ה' כלה כמשז"ל וארץ ישראל היא כנגד השכינה. לכן יהושע שהוא כפני לבנה בחינת השכינה לן בעומקה של הלכ"ה שהוא תורה שבעל פה:

וכך כותב החברותא סנהדרין דף מד עמוד ב

אמר לו המלאך ליהושע: אמש, היום לפנות ערב, ביטלתם תמיד של בין הערביים, ועכשיו בלילה ביטלתם תלמוד תורה. אמנם ביום אין לכם פנאי לעסוק בתורה לפי שאתם עסוקים במלחמה, אך בלילה אפשר לכם לעסוק בתורה, ואם כן, היה לך לשהות במחנה ולא לצור על יריחו.

שאל לו יהושע: על איזה מהן מהעבירות באת ליפרע מאתנו?

אמר לו המלאך: על של עתה באת. על ביטול תורה.

מיד חזר בו יהושע מדבריו, עד שבמלחמת העי, שהיתה לאחר מכן, כבר נאמר [שם ח ט] "וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק".

ואמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה. שכבר נזהר ולא הוסיף עוד לבא במצור בלילה אלא עסק בתורה.

ואנחנו רואים פה שני מעשים דומים בדיוק באותו היום יום ט"ז האחד באופן גלוי והשני בהסתר פנים . אצל יהושע המלאך בא גלוי עם חרב שלופה בידו והוא בא להחריב את העולם כמו שאומר המדרש  וגם אומר על איזה עסק הוא בא על עסק התורה אבל בפורים גם העניין הוא עסק התורה קבלת התורה ברצון ובא המן להשמיד את עם ישראל אבל הפעם לא בארץ ישראל לא בגלוי והכול בהסתר פנים .

יהושע מקבל על עצמו את לימוד התורה אבל היה זה לא ברצון כי אם על ידי חרב שלופה על ידי מלאך ובארץ ישראל אבל מרדכי היה תחת אחשורוש והמן בפרס ובהסתר פנים .

ליקוטי מוהר"ן תורה י

ובשביל זה כשבא המן למרדכי, מצאו עוסק בעומר שעורים, אמר להם עומר שעורים דידכו, אתי ונצח אותו ואת בניו, כמבואר במדרש (אסתר פ' יוד ובגמ' מגילה ט"ז.). כי ע"י עומר שעורים, שהוא בחי' ידין ורגלין, שהם בחי' המחאת כף וריקודין, נתבטל הע"א, שהוא בחי' המן, בחי' גאות כנ"ל. ובשביל זה צוה המן לעשות עץ גבוה חמשים אמה, כי רצה לבטל כח של חמשים יום של ספירת העומר, שהוא הכח של מרדכי ואסתר.

וכמו שהמן הוא אוכל רוחני של מלאכים כך ניתן להגיד ששמו של המן מרמז על מקומו כלומר הוא הזרוע של אותם מלאכים שלא רצו בבריאת האדם והם מנסים להראות שבאמת העולם יהיה טוב יותר איתם ולא עם בני האדם . ואומר שפת אמת ויקרא פסח

וזה הרמז במדרש שהקב"ה נתן לכל א' עמר מן ובנ"י מעלין עמר א'. והוא שהמן הי' מאכל רוחני שמלאכי השרת אוכלין אותו והקב"ה צמצם אותו שיתלבש בגשמיות והוא יש מאין. ובנ"י מעלין העמ"ר. גי' י"ש. אל האין. וז"ש במד' כי בזכות העומר ירשו את הארץ ואתה כו' בריתי תשמור ע"ש. שכמו שיש ברית בנפש ולהסיר הערלה כן יש בארץ. כמ"ש במד' עקב הקיש פרי בטנך לפרי אדמתך ע"ש ותבין:

ואולי ניתן להגיד שגם מרדכי בהתחלה עסק במלחמה ולא בלימוד תורה ביום ט"ו כמו יהושע

אסתר פרק ד

(טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי:

(יז) וַֽיַּעֲבֹ֖ר מָרְדֳּכָ֑י וַיַּ֕עַשׂ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוְּתָ֥ה עָלָ֖יו אֶסְתֵּֽר: ס

כלומר מרדכי היה עסוק ביום יד ט"ו בצום ותענית ורק ביום ט"ז הבין מהמקרה של יהושע שהעיקר הוא לימוד תורה ולכן למד ביום ט"ז את הלכות הקרבת מנחת העומר כמו יהושע את עומקה של הלכה .

לסיכום אנחנו רואים שיום פסח יום ט"ו הוא יום ששיך רק לקב"ה ויום ט"ז הוא היום בו מתחילים המעשים של עם ישראל לברוא את העולם מחדש עם התנאי יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . ולכן ביום הזה מגיע המלאך להחריב את העולם בימי יהושע על לימוד תורה ומתוך זה הבין מרדכי שלימוד התורה בעומקה של הלכה ביום ט"ז כמו יהושע הוא הבסיס למחיקת גזרתו של המן וכך פסח ופורים משתלב במסכת אחת של קבלת התורה .

שביעי של חג הפסח מה המקום של המלאכים בבריאה 7 ? מה ניסה המן לעשות ? למה אסתר קבעה 2 משתאות ? מה ההבדל בתשובה של אחשורוש לאסתר ביום ט"ו לעומת ט"ז ? למה המן שמח ביום ט"ו ? למה החליטה זרש לתלות את מרדכי ? מתי התחיל השינוי ? למה הבינה זרש ביום ט"ז שאין להמן סיכוי? למה יום פורים יהיה לימות המשיח? למה אסתר בקשה לקבוע את המגילה לדורות אחרי שמרדכי קבע את זה לפני כן ? מה פגם בנס פורים ? ‏ כ/ניסן/תשע"ח

בס"ד
שביעי של חג הפסח   מה המקום של המלאכים בבריאה 7   ?  מה ניסה המן לעשות ? למה אסתר קבעה 2 משתאות ? מה ההבדל בתשובה של אחשורוש לאסתר ביום ט"ו לעומת ט"ז ? למה המן שמח ביום ט"ו ? למה החליטה זרש לתלות את מרדכי ? מתי התחיל השינוי ? למה הבינה זרש ביום ט"ז שאין להמן סיכוי? למה יום פורים יהיה לימות המשיח? למה אסתר בקשה לקבוע את המגילה לדורות אחרי שמרדכי קבע את זה לפני כן ? מה פגם בנס פורים ? ‏ כ/ניסן/תשע"ח

בשבוע שעבר דיברנו על חג הפסח במגילת אסתר . וכדי לחדד את הדברים צריך להבין שגם אסתר שלבשה בגדי מלכות הגיעה לאחשורוש ביום הפסח עצמו וגם המן הגיע למשתה הראשון ביום הפסח  אל המלך . וכך הוא השתלשלות העניינים

אסתר פרק ה

(א) וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת וַֽתַּעֲמֹ֞ד בַּחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַפְּנִימִ֔ית נֹ֖כַח בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְ֠הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁ֞ב עַל־כִּסֵּ֤א מַלְכוּתוֹ֙ בְּבֵ֣ית הַמַּלְכ֔וּת נֹ֖כַח פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת:

היה זה יום ט"ו יום פסח עצמו . וכבר באותו היום היה המשתה הראשון עם המן

אסתר פרק ה

(ד) וַתֹּ֣אמֶר אֶסְתֵּ֔ר אִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ ט֑וֹב יָב֨וֹא הַמֶּ֤לֶךְ וְהָמָן֙ הַיּ֔וֹם אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי לֽוֹ:

אומרת אסתר היום כלומר ביום ט"ו . כלומר אסתר מבינה שהיום הזה יום ט"ו הוא יום הפסח הוא היום בו ניתן לשנות דברים רק על ידי הקב"ה לבדו כי יום זה לא שייך לבני אדם ולכן היא דואגת שגם היא וגם המן יהיו במשתה ביום פסח עצמו . ואכן המלך אחשורוש אומר לאסתר . אסתר פרק ה

(ג) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לָּ֖ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְיִנָּ֥תֵֽן לָֽךְ:

ואומר הילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנו

ומה בקשתך עד חצי המלכות, אמר רבא עד חצי המלכות ולא דבר שחוצץ המלכות, מאי ניהו בית המקדש:

המלך אחשורוש נותן לאסתר את בקשתה עד חצי המלכות חוץ מבנית בית המקדש כי הוא מבין שבנית בית המקדש תגרום למלכות שלו מפולת ולכן הוא לא מסכים שתבקש את בנין בית המקדש כי זה יעשה חוצץ למלכות שלו . בתחילת מגילת אסתר הוא מנסה לשלוט בכל העולם ולהגיע לתקון של האדם הראשון עם חוה הראשונה ולא מצליח כי ושתי לא מוכנה לבא למשתה והוא מבין שלשלוט בעולם הוא לא יכול אבל הוא לא מוכן לוותר על המלכות החלקית שלו .

ואומר החברותא מגילה דף טו עמוד ב

כתיב: "ויאמר לה המלך לאסתר המלכה: מה בקשתך עד חצי המלכות ותעש".

והכי דרשינן ליה לקרא: עד חצי המלכות - ולא כל המלכות, ולא דבר שחוצץ למלכות. ומאי ניהו - בנין בית המקדש, שהוא באמצעו של עולם. והיינו, שהתחילו לבנות את בית המקדש בימי כורש, וחזר בו כורש - וצוה לבטל את המלאכה. ואחשורוש שעמד אחריו, ביטל גם הוא את המלאכה, ולא התיר לבנותו.

אסתר מבינה שיום ט"ו לא יכול להיות יום ששיך בו מעשים ולכן היא סומכת על  ההחלטה של הקב"ה ביום ט"ו ולכן היא מזמינה את המן למשתה הראשון ביום ט"ו

(ט) וַיֵּצֵ֤א הָמָן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שָׂמֵ֖חַ וְט֣וֹב לֵ֑ב וְכִרְאוֹת֩ הָמָ֨ן אֶֽת־מָרְדֳּכַ֜י בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ וְלֹא־קָם֙ וְלֹא־זָ֣ע מִמֶּ֔נּוּ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֛ן עַֽל־מָרְדֳּכַ֖י חֵמָֽה:

וכתוב אסתר פרק ה

(יב) וַיֹּאמֶר֘ הָמָן֒ אַ֣ף לֹא־הֵבִיאָה֩ אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה עִם־הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֥ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֖תָה כִּ֣י אִם־אוֹתִ֑י וְגַם־לְמָחָ֛ר אֲנִ֥י קָֽרוּא־לָ֖הּ עִם־הַמֶּֽלֶךְ:

כלומר המן חשב שהוא הצליח עם אסתר ולכאורה אסתר בחרה בו כלומר הוא הצליח להשיג את מטרתו עם אסתר כי היא הזמינה אותו למשתה ולא את מרדכי והדבר היחידי שנשאר לו לטפל זה מרדכי ולכן הוא אומר באסתר פרק ה

(יג) וְכָל־זֶ֕ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁוֶ֖ה לִ֑י בְּכָל־עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת־מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י יוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֥עַר הַמֶּֽלֶךְ:

ומיד זרש מייעצת לו לתלות את מרדכי על עץ חמישים אמה . המן וזרש הבינו שאם אסתר המלכה מזמינה את המן למשתה וזה לאחר שאחשורוש אמר לה עד חצי המלכות וזה קורה בדיוק ביום של פסח ביום שעם ישראל הופרד ממצרים ע"י הקב"ה אז הוא מבין שהמשימה שלו הצליחה עם אסתר היא אסתהר והדרך להשלמת המשימה הוא על ידי הריגת מדרכי .

ובאותו היום ט"ו יום הפסח מייעצת זרש להמן אסתר פרק ה

(יד) וַתֹּ֣אמֶר לוֹ֩ זֶ֨רֶשׁ אִשְׁתּ֜וֹ וְכָל־אֹֽהֲבָ֗יו יַֽעֲשׂוּ־עֵץ֘ גָּבֹ֣הַּ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּה֒ וּבַבֹּ֣קֶר׀ אֱמֹ֣ר לַמֶּ֗לֶךְ וְיִתְל֤וּ אֶֽת־מָרְדֳּכַי֙ עָלָ֔יו וּבֹֽא־עִם־הַמֶּ֥לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה שָׂמֵ֑חַ וַיִּיטַ֧ב הַדָּבָ֛ר לִפְנֵ֥י הָמָ֖ן וַיַּ֥עַשׂ הָעֵֽץ: פ

זרש מבינה שבית המקדש שהמלך אחשורוש לא נתן לאסתר הוא הנקודה החלשה של מרדכי ואולי דרכו ניתן יהיה להשמיד את מרדכי וכאן העץ שהשתמש המן לתלות את מרדכי היה מעצי בית המקדש כמו שכתוב פרקי דרבי אליעזר פרק נ

מִיָּד צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִתְלוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [שם ט] וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֶה עָשָׂה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב, נִדְמָה כְּחַרְבוֹנָה אֶחָד מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ יֵשׁ עֵץ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָמָן מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר [מ"א ז, ו] וְאֶת אוּלָם הָעַמּוּדִים עָשָׂה חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ.

וזרש היא אשתו של המן ויש הבדל בן אחשורוש וושתי שהם ניסו לתקן את האדם הראשון וחוה הראשונה אבל המן שהוא בא מנחש אשר פיתה את חוה השנייה שנבראה מתוך האדם הראשון כך המן וזרש הם ההמשך של היצר  הרע שנברא יחד עם חוה השנייה ולא הראשונה . כי הנחש דיבר ופיתה את  חוה השנייה ולא הראשונה . כלומר עמלק הוא שילוב של היצר הרע שנברא עם חוה השנייה והידע של המלאכים שהיו נגד בריאת האדם שלימדו את  בלעם ובלק. ויש כאן את זרש והמן כזרוע ביצוע של המלאכים כנגד אסתר ומרדכי שמנסים להביא את עם ישראל לקבל את התורה מרצון ללא נוכחות של הקב"ה כדי שזה יהיה קבלה מרצון ללא שיכות של כפיה . אסתר מנסה להתמודד מול יצר הרע של ערווה ולשמור על זהותה וכדי להוכיח שאכן היא מסוגלת להתמודד בעולם הזה ללא הכוח של השם המפורש כנגד היצר הרע של הערווה מה שאסתהר לא הצליחה לעשות ורק על ידי הכוח של השם המפורש הצליחה לעשות ולברוח מהמלאכים .    

וכך כתוב בבראשית פרק ג

(א) וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן:

מכאן שהנחש מופיע רק מול חוה השניה ואומר התולדות יעקב יוסף דברים פרשת כי תבוא

ובזה נבוא לביאור ש"ס דמגילה, דנודע כי הנחש שהוא היצה"ר שערום מכל וארור מכל, הרי שנקרא היצה"ר ארור וכמ"ש בזוהר שהקליפה נקרא ארור והקדושה ברוך, גבי נטילת ידים ע"ש. וכן מצאתי מפורש בכתבי האר"י ז"ל, ארור המן יכווין התלבשות ס"ם, ארורה זרש וארורים כל הרשעים, התלבשות כל הקליפות. ברוך מרדכי, יסוד דקדושה וכו', יעו"ש.

ביום ט"ו כאשר היה המשתה הראשון הבינה אסתר שהכול ביום זה נמצא בידי הקב"ה ולכן הוא לא יום שמתאים למעשים אבל ביום ט"ז שהוא תחילת ספירת העומר הוא הזמן למעשים.

ואז מגיע יום ט"ז הוא היום שבו מקריבים את מנחת העומר ולפי הבנתי הוא היום שבו אנחנו מתחילים לברוא את העולם החדש לאחר שהקב"ה גלגל אותו לתוהו ובהו בעשר מכות מצרים וזה התחלת ספירת העומר וזה היום שבו אנחנו רואים את מעשי מרדכי באים לביטוי בפועל בעולם

אסתר פרק ו

(א) בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נָדְדָ֖ה שְׁנַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לְהָבִ֞יא אֶת־סֵ֤פֶר הַזִּכְרֹנוֹת֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים וַיִּהְי֥וּ נִקְרָאִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:

ולפי הבנתי זה לילה של ט"ז שבו המעשה של מרדכי משפיע על המלך ומתחילים מעשים לביטול הגזירה . ולכן אסתר שיודעת שיום הפסח עצמו שייך רק לקב"ה לא פועלת באותו היום ודואגת למשתה ליום שבו שבו לעם ישראל יש יכולת לפעול והוא יום ט"ז . ומיד מתחילים של הפעולות להשפיע על המציאות

אסתר פרק ו

(יא) וַיִּקַּ֤ח הָמָן֙ אֶת־הַלְּב֣וּשׁ וְאֶת־הַסּ֔וּס וַיַּלְבֵּ֖שׁ אֶֽת־מָרְדֳּכָ֑י וַיַּרְכִּיבֵ֙הוּ֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וַיִּקְרָ֣א לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ:

ואת זה מבינה היטב זרש ואומרת  להמן אסתר פרק ו

(יג) וַיְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְזֶ֤רֶשׁ אִשְׁתּוֹ֙ וּלְכָל־אֹ֣הֲבָ֔יו אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וַיֹּ֠אמְרוּ֩ ל֨וֹ חֲכָמָ֜יו וְזֶ֣רֶשׁ אִשְׁתּ֗וֹ אִ֣ם מִזֶּ֣רַע הַיְּהוּדִ֡ים מָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַחִלּ֨וֹתָ לִנְפֹּ֤ל לְפָנָיו֙ לֹא־תוּכַ֣ל ל֔וֹ כִּֽי־נָפ֥וֹל תִּפּ֖וֹל לְפָנָֽיו:

הבינה זרש שאם ביום ט"ז הוא היום שבו מתחיל בריאת העולם מחדש בשיתוף עם ישראל על ידי ספירת העומר המן מוליך את מרדכי על סוס כלומר גם עכשיו כאשר הם עשו את כל המאמצים להשמיד את עם ישראל ביום י"ג בניסן לפני יום הפסח עצמו ט"ו שהוא היום שבו נקבע ע"י הקב"ה את גורל של עם ישראל  האם להמשיך לכיוון מתן תורה או חס וחלילה לתוהו ובהו והמציאות מראה על כף הנוטה לכיוון עם ישראל הבינה זרש את ההחלטה של הקב"ה שהוא עדיין עומד מאחורי עם ישראל בדיוק כפי שהיה ביום יציאת מצרים .

רש"י אסתר פרק ו פסוק יג

(יג) אשר החלות לנפל וגו' - אמרה אומה זו נמשלו לכוכבים ולעפר כשהם יורדים יורדים עד לעפר ושהם עולים עולים עד לרקיע ועד הכוכבים:

כלומר הבינה זרש את הכיוון ולכן הבינה שהיא והמן לא יכולים  לעם ישראל וביום ט"ז בערב כלומר יום י"ז  נתלה המן על אותו עץ שהוא הכין למרדכי .  כלומר כל המהלך של המן היה לנסות ולשנות את הבריאה של העולם מזמן יציאת מצרים ולגרום לכך שהעולם ישתנה . המן הבין שכל עוד עם ישראל לא קיבל את התורה מרצון הוא יכול להשמיד את עם ישראל כאשר הוא הבין שצריך לגרום לאסתר היא אסתהר לחטוא ואולי להמיר את דתה ובכך לפגוע בבסיס של עם ישראל . וצריך להגיד שבקבלת התורה מחדש צריך שלמות של 2 היצרים יצר הרע של הערווה ויצר הרע של עבודה זרה . אסתר היא המניע של שלמות היצר הרע של הערווה ומרדכי הוא העיקר של יצר הרע של עבודה זרה . שלמות של 2 היצרים מתוך בחירה חופשית וללא כפיה היא המסמלת את נס פורים שגרם לקבלת התורה על ידי עם ישראל .

וכמו כן  יש הבדל בתשובה  של המלך אחשורוש לאסתר וגם במעשים של אסתר

אסתר פרק ז

(ב) וַיֹּאמֶר֩ הַמֶּ֨לֶךְ לְאֶסְתֵּ֜ר גַּ֣ם בַּיּ֤וֹם הַשֵּׁנִי֙ בְּמִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן מַה־שְּׁאֵלָתֵ֛ךְ אֶסְתֵּ֥ר הַמַּלְכָּ֖ה וְתִנָּ֣תֵֽן לָ֑ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְתֵעָֽשׂ:

וכאן צריך לשים לב למה שאומר האחשורוש וְתֵעָֽשׂ ביום ט"ז ועומת התשובה הראשונה אסתר פרק ה ביום ט"ו

(ג) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לָּ֖ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְיִנָּ֥תֵֽן לָֽךְ:

וגם אסתר מגלה פעם ראשונה את עמה ביום ט"ז

אסתר פרק ז

(ג) וַתַּ֨עַן אֶסְתֵּ֤ר הַמַּלְכָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר אִם־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ הַמֶּ֫לֶךְ וְאִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ ט֑וֹב תִּנָּֽתֶן־לִ֤י נַפְשִׁי֙ בִּשְׁאֵ֣לָתִ֔י וְעַמִּ֖י בְּבַקָּשָׁתִֽי:

(ד) כִּ֤י נִמְכַּ֙רְנוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמִּ֔י לְהַשְׁמִ֖יד לַהֲר֣וֹג וּלְאַבֵּ֑ד וְ֠אִלּוּ לַעֲבָדִ֨ים וְלִשְׁפָח֤וֹת נִמְכַּ֙רְנוּ֙ הֶחֱרַ֔שְׁתִּי כִּ֣י אֵ֥ין הַצָּ֛ר שֹׁוֶ֖ה בְּנֵ֥זֶק הַמֶּֽלֶךְ: ס

המשתה השני והנפילה של המן נעשית בט"ז ניסן היום הראשון של בריאת העולם בשיתוף עם ישראל . המן עצמו נתלה בלילה של ט"ז כלומר י"ז . ואכן עם ישראל בפורים קיבל את התורה מחדש בגלל אהבת הנס לא בפסח אלה שנה אחרי זה בפורים כי עדין  צריך לעשות מחדש את כל המסע לקבלת התורה בסיוון ולאחר מכן כל חגי תשרי וסיום קבלת התורה מרצון בפורים .

ונשאלת השאלה אם עם ישראל קבלו על עצמם את התורה מרצון למה לא הגיע השלמות לעולם ? למה יש מקום לעמלק לנסות ולגרום נזק לעם ישראל ? ולמה צריך לעשות את המסע כל שנה ושנה ?  

וצריך להגיד שהנס נעשה בחוץ לארץ ולא בארץ ישראל כאשר הוא נעשה תחת מלך של אומות העולם ולא מלך המשיח . קבלת התורה מרצון היית חייבת להיעשות במקום שאין נוכחות של הקב"ה כי כל נוכחות של הקב"ה היה גורע מקבלת התורה מרצון ולכן הנס נעשה בחו"ל ולא בארץ ישראל שם יש נוכחות קבועה של הקב"ה . ולכן קבלת התורה מרצון לא היית יכולה להיות במקום של שלמות   ולכן הנוכחות של מלך מאומות העולם היה חלק בלתי נפרד מהאפשרות לקבל את התורה מרצון ולכן מרדכי שולח לכל עם ישראל את הספרים לכל היהודים  אסתר פרק ט

(כז) קִיְּמ֣וּ <וקבל> וְקִבְּל֣וּ הַיְּהוּדִים֩׀ עֲלֵיהֶ֨ם׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כָּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

כלומר קבלת התורה מרצון של היהודים חייב להיות במקום של חוסר שלמות כי רק במקום כזה יש העדר של נוכחות של הקב"ה שהוא חיוני לקבלת התורה מרצון . אבל קבלת התורה מרצון היא חיונית לשלמות של העולם כי ללא קבלת התורה מרצון עם ישראל לא היה יכול להתקיים והמן שהבין את זה ניסה לנצל את נקודת החולשה הזאת להשמיד את עם ישראל פעם אחת דרך יצר הרע של ערוה דרך אסתר ודרך יצר הרע של עבודה זרה דרך מרדכי . עם מרדכי הם רבנן שהם מקבלי התורה ממשה מה שהגמרא קוראת תלמידים ותיקים הם אותו חלק מעם ישראל שבכל מצב יישאר בעולם כי  משה הגיע לדרגה שהוא תמיד יהיה קיים וכל אלו שקיבלו את התורה ממנו לאורך הדורות . אבל עם ישראל צריך להמשיך ולקבל את התורה מרצון כל שנה עד שיגיע לשלמות כפי שהגיע משה רבנו . ולכן התהליך של קבלת התורה מרצון הוא תהליך שאינו חד פעמי ולכן הוא צריך להיות בכל שנה ושנה וזה תהליך שלא יגמר עד ימות המשיח שבו עם ישראל יגיע לדרגה של משה .  אבל גם כאשר יגיעו ימות המשיח יהיה צורך בפורים אבל לדעתי פורים שונה במהותו מהיום כי דרגת ההסתר פנים תהיה בדרגה אחרת מהיום אבל עדיין יישאר הסתר פנים כלשהו שיצריך קבלת התורה מרצון כל שנה ושנה גם כאשר יגיע זמן תחיית המתים . כי עדיין בכל דור ודור וגם בימי המשיח יהיה תמיד איזה שהוא הסתר פנים שיצריך קבלת התורה מרצון .

ונשאלת השאלה אם כך למה אסתר היית צריכה לבקש מחכמים כתבוני  לדורות ? הרי כבר מרדכי שלח ספרים אסתר פרק ט

(כ) וַיִּכְתֹּ֣ב מָרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּכָל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ הַקְּרוֹבִ֖ים וְהָרְחוֹקִֽים:

(כא) לְקַיֵּם֘ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

וכתוב במגילה אסתר פרק ט

(לב) וּמַאֲמַ֣ר אֶסְתֵּ֔ר קִיַּ֕ם דִּבְרֵ֥י הַפֻּרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְנִכְתָּ֖ב בַּסֵּֽפֶר:

כלומר היית כתיבה נוספת של אסתר ולדעתי בסיום של המגילה היא תוספת שמרדכי לא יכול היה לכתוב אסתר פרק י

(ב) וְכָל־מַעֲשֵׂ֤ה תָקְפּוֹ֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וּפָרָשַׁת֙ גְּדֻלַּ֣ת מָרְדֳּכַ֔י אֲשֶׁ֥ר גִּדְּל֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֙פֶר֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים לְמַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס:

(ג) כִּ֣י׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ:

כלומר אותו סיום שאומר על מרדכי רצוי לרב אחיו שאומר רש"י אסתר פרק י פסוק ג

(ג) לרוב אחיו - ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו:

כלומר יש כאן תוספת שרק אסתר יכולה לכתוב שהוא פגם בנס של פורים ובמהות של נס פורים היא קבלת התורה מרצון וכאן מרדכי פוגם בנס כאשר בטל מתלמודו ונעשה לשר תחת אחשורוש וכבר דיברתי על זה ועל מצות שתית היין שבאה לתקון את הקלקול של מרדכי שהיה מהסנהדרין יין = 70 וסנהדרין = 70 ובא היין לתקן את הפגם בסנהדרין . כלומר התוספת של אסתר היא סוף המגילה ולכן לדעתי היא נקראת מגילת אסתר שבאה להכין אותנו גם לקבלת התורה מרצון אבל גם כחלק מקבלת התורה מרצון שהוא עיקר פורים צריכים עם ישראל לתקן את הפגם שנעשה על ידי מרדכי כדי להגיע לנס המקורי  לפני הפגם של מרדכי .

וכתוב בבראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה ל

משה היה מתוקן לגואל, מרדכי היה מתוקן לגאולה,

אולי ניתן להגיד שללא הפגם של מרדכי היה ניתן להגיע לגאולה . אבל הדבר לא נסתייע ולכן עם ישראל המשיך לבנין בית המקדש השני ומשם לחורבן הבית ולגלות .

לסיכום ניתן  לראות שעיקר מגילת אסתר מתרחשת ביום הראשון של פסח ונמשכת למחרתו ביום ט"ז ניסן שהוא יום הקרבת מנחת העומר .

המן וזרש באים מצד עמלק שקיבל את הידע שלו מהמלאכים שלא רצו בבריאת האדם ולאחר תקופתו של שמואל הם באים מתור ערב הרב שהיה בתוך עם ישראל מיציאת מצרים  כדי לנסות להשמיד אותו מבפנים . המן וזרש באו מצד נחש הוא יצר הרע שהגיע לעולם עם בריאת חוה השנייה שנבראה מתוך גופו של האדם כאשר אסתר היא אסתהר היא ההיפך  מנעמה שהמלאכים באו עליה . אסתהר ירדה לעולם כדי להתמודד מול היצר הרע בעולם ללא כוח של השם המפורש והמן רצה להפיל את אסתר ביצר הרע של הערווה כדי לקעקע את עם ישראל בהתחלה דרך אחשורוש ואחר כך הוא בעצמו  . ביום ט"ו הוא פסח הוא הבין שהצליח במשימתו ולכן רצה לתלות את מרדכי ביום ט"ז . כלומר רצה המן להיות זה שבורא עולם חדש מיום ט"ז במקום עם ישראל . ויום ט"ז היום שבו הכול התהפך על ידי המעשים של מרדכי ואסתר הוא יום תחילת ספירת העומר תחילת בריאת העולם מחדש בשיתוף עם ישראל  . ביום זה בא המהפך לידי ביטוי כאשר המהפך האמיתי היה ביום ט"ו הוא יום הפסח עצמו על ידי הקב"ה אבל היה זה בהסתר מוחלט כדי לא לפגום בקבלת התורה מרצון של עם ישראל .

חג פסח מה המקום של המלאכים בבריאה 6 ? מה הקשר לפסח ? למה כל תחילת נס פורים מתרחש בפסח ? מה הקשר של נס פורים למנחת העומר ? למה נגזר על המן למות בט"ו? למה המן ניסה לפגוע דווקא באסתר ? כיצד זה קשור לאסתהר ? ‏י"ד/ניסן/תשע"ח

בס"ד
חג פסח   מה המקום של המלאכים בבריאה 6   ? מה הקשר לפסח ? למה כל תחילת נס פורים מתרחש בפסח ? מה הקשר של נס פורים למנחת העומר ?  למה נגזר על המן למות בט"ו? למה  המן ניסה לפגוע דווקא באסתר ? כיצד זה קשור לאסתהר ? ‏י"ד/ניסן/תשע"ח

שבוע שעבר בפרשת צו דיברנו על הניסיון של אחשורוש שמלך על כל העולם כולו לשנות את התוצאה של קבלת התורה על ידי עם ישראל . עם ישראל לא קיבל את התורה ברצון כי אם בכפיה כאשר הקב"ה כפה עליו הר כגיגית ולכן היה לאחשורוש עדיין את היכולת לשנות את התוצאה של קבלת התורה על ידי עם ישראל אבל הניסיון של האחשורוש לשנות את זה נכשל כי ושתי היא לילית לא הסכימה לבוא לסעודה של המלך אחשורוש . מכן התחיל המן שהוא מזרע עמלק שנכנס לתוך  העם היהודי דרך היותו עבד של מרדכי ויש אומרים עבד משוחרר שהוא יהודי גמור לנסות דרך אחרת לשנות את המשמעות של קבלת התורה על ידי עם ישראל . נראה שהמן שהוא מזרע עמלק שהוא זרוע ביצוע של אותם מלאכים שהתנגדו לבריאת האדם הבין שקבלת תורה מרצון על ידי עם ישראל היא דרך  אהבת נס פורים של עם ישראל ושלמות הנס היא דרך אסתר  האישה היחידה שנמצאת במצב של שלמות של יצר הרע של ערווה היא אותה אסתהר שאותם מלאכים לא הצליחו לפתות אותו כנגד  זאת  את נעמה שאותה הצליחו המלאכים לפתות ויש את אסתהר שהצליחה להימלט מפניהם

אומר הזהר הקדוש על נעמה

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מַה שֶּׁכָּתוּב וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה, מַה קָּרָה כָּאן שֶׁהַכָּתוּב אָמַר שֶׁשְּׁמָהּ נַעֲמָה? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁטָּעוּ בְּנֵי אָדָם אַחֲרֶיהָ וַאֲפִלּוּ רוּחוֹת וְשֵׁדִים. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אוֹתָם בְּנֵי הָאֱלֹהִים עֲזָא וַעֲזָאֵל טָעוּ אַחֲ רֶיהָ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, אִמָּם שֶׁל הַשֵּׁדִים הָיְתָה שֶׁיָּצְאָה מִצַּד קַיִן, וְהִיא הִתְמַנְּתָה עַל הַלַּיְלָה [עם לילית] בְּאַסְכָּרָה שֶׁל תִּינוֹקוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, וַהֲרֵי אָמַר מַר שֶׁהִיא הִתְמַנְּתָה לְצַחֵק בִּבְנֵי אָדָם? אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי הִיא בָּאָה וּמְצַחֶקֶת בָּהֶם בִּבְנֵי אָדָם, וְלִפְעָמִים מוֹלִידָה רוּחוֹת בָּעוֹלָם מֵהֶם, וְעַד עַכְשָׁו הִיא עוֹמֶדֶת לְצַחֵק בִּבְנֵי אָדָם.

ויש את הצד השני ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז מד

א"ל רדו ותדורו עמהן מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות ולא יכלו לכבוש את יצרן מיד ראה שמחזאי ריבה אחת ושמה איסטהר נתן עיניו בה אמר השמעי לי א"ל איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה עולה בו לרקיע בשעה שאתה זוכרהו למדה אותו שם הזכירה אותו ועלתה לרקיע ולא קלקלה אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ופרשה עצמה מן העבירה לכו וקבעוה בין שבעה כוכבים הללו כדי שתזכו בהן לעולם ונקבעה בכימה

ואומר החברותא ברכות דף נח עמוד ב על כימה

אלמא, "עש" חסרה שנים מכוכביה, שניטלו כטרפא דטריף [כמוכה בהכאות], כלומר,

ממנה וניתנו ל"כימה". ומתחזיא כימה כדבר שנחסר וסתמו הנקב שבו מגופו עצמו, על ידי שהכוהו במכות קורנס עד שנתמלא חללו, והאי דאזלא "עש" בתרה אחר "כימה", הוא משום דאמרה לה, "הב לי בני" [את הכוכבים שניטלו ממני ונתנו לך]. שבשעה שהקדוש ברוך הוא בקש להביא מבול לעולם, נטל שני כוכבים מ"כימה", ובכך פתח את ארובות השמים והביא מבול לעולם. וכשבקש לסתמה - לעצור את המבול, נטל שני כוכבים מ"עיש"וסתמה, וסתם בהם את חסרון "כימה".

ואומר חברותא - הערות ברכות דף נט עמוד א הערה

(3). אחר המבול שלח נח את היונה, ושבה אליו עם "עלה זית טרף בפיה", וציין בעל הטורים שלשון "טרף" נזכר שוב רק בפסוק "הוא טרף וירפאנו", ויתכן שהכוונה לאמור כאן, כי אחר המבול כימה נראית כ"טרף" עקב מלויה בשני כוכבי עיש, אך עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירם ולרפאות את כימה.

כלומר המבול נעשה על ידי חסרון של 2 כוכבים ו 2 הכוכבים נלקחו מעיש ולעתיד לבא הקב"ה צריך להחזיר לכימה את הכוכבים ולהחזיר את היציבות לעולם . ואולי אסתהר על ידי הפעולה שלה שהתחמקה מעוזא ועזיאל היא אותו חלק מהפתרון הזה לעולם וליציבות שלו . כלומר אסתהר לא יכולה בפני עצמה לתקן את החיסרון של כימה אבל צריך עוד אחד כדי שהשלמות של אסתהר ומי שהוא הזיווג שלה יתנו פתרון לכימה לעתיד לבא ופתרון כזה הוא הגעת העולם לשלמות על ידי קבלת התורה מרצון וכל עוד אין קבלת תורה מרצון לא יכול העולם להגיע ליציבות שבאה לידי ביטוי בחסרון של כימה . ולפי ההבנה שלי המן הבין את זה וניסה על ידי הפלת אסתהר היא אסתר לקעקע את האפשרות לתת פיתרון לכימה ובכך ליציבות של העולם וזה ניתן לעשות רק דרך פגיעה בעם ישראל . כי חוסר פתרון כזה יכול להביא להחרבת העולם וזה מסתדר עם הרצון של המלאכים לקעקע את בריאת האדם . ולכן להמן יש שני אויבים אחד זה אחשורוש והשני זה העם היהודי כי אחשורוש מסמל את הרצון של אומות העולם להביא לתיקון העולם למצב לפני בריאת חוה השניה שהיא עזר כנגדו  שנלקחה מהאדם עצמו ולאסתר יש חלק מהמהות של חוה כי היא גלגול של חוה . ולכן אנחנו רואים שהמן גם רצה להרוג את אחשורוש קהלת רבה (וילנא) פרשה ה

וכן את מוצא באחשורוש א"ר יהודה בר' סימון כל הלילה היה אחשורוש רואה המן על גביו עומד וחרבו שלופה בידו ומעביר פורפרין מעליו וכתרו מעל ראשו ומבקש להרגו

וכל המהלך של המן היה מצד אחד נגד אחשורוש ומצד שני נגד העם היהודי וכל זה כדי לקעקע את הבריאה של האדם ואת זה ניתן לראות בעץ שזרש מייעצת להמן להקים כדי לתלות את מרדכי

פרקי דרבי אליעזר פרק נ

מִיָּד צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִתְלוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [שם ט] וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֶה עָשָׂה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב, נִדְמָה כְּחַרְבוֹנָה אֶחָד מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ יֵשׁ עֵץ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָמָן מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר [מ"א ז, ו] וְאֶת אוּלָם הָעַמּוּדִים עָשָׂה חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ. מִיָּד צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִתְלוֹתוֹ עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר [אסתר ז, ט] וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו. לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר [עזרא ו, יא] יִתְנְסַח אָע מִן בַּיְתֵהּ. וְאוֹמֵר וַיִתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדְּכָי [אסתר ז, י]. וְלָקַח הַמֶּלֶךְ אֶת כֹּל אֲשֶׁר לְהָמָן וְנָתַן לְמָרְדְּכַי וּלְאֶסְתֵּר, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר [עזרא ו, יא] וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל דְּנָה.

היא לוקחת את העצים של בית המקדש שהיו לרוחב ושמה אותן לגובה כלומר שינוי בעצם תכלית העולם שינוי של  90 מעלות .

ואני רוצה לעשות פסק זמן קצר כי אנחנו בפסח ואני מדבר על פורים ולכאורה זה לא מתאים אבל יש קשר שלא ניתן לניתוק בן פסח לפורים וחלק עקרי מההתרחשות של המאבק של המן באחשורוש ובעם היהודי נעשה בעיצומו של פסח ואני רוצה להסביר את ההקשר

אומר רש"י מסכת מגילה דף טו עמוד א

יום טוב ראשון של פסח - שהרי בשלשה עשר בניסן נכתבו האגרות וניתן הדת בשושן, וארבעה עשר וחמשה עשר וששה עשר התענו, ובששה עשר נתלה המן בערב.

המן כתב את האגרות של השמדת העם היהודי ב י"ג ניסן . אסתר קבעה צום ל י"ד ט"ו ו ט"ז ניסן . וביום ט"ו נכנסה אסתר המלכה למלך אחשורוש כלומר בעיצומו של יום הפסח . ומפרש רש"י שהיום השלישי זה היום השלישי למשלוח הרצים ויום שני לצום .

אומר רש"י מסכת מגילה דף טז עמוד א

ולתעניתו - יום שלישי לתענית היה, שהתחילו להתענות בארבעה עשר בניסן, ומה שאמר המקרא ליום אתמול שלישי ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות - יום שלישי לשילוח הרצים היה.

והיום שבו המן לוקח את מרדכי על סוס זה אותו היום של מנחת העומר והיום בו מתחילים לספור את העומר עד ליום מתן תורה

אסתר רבה (וילנא) פרשה י סימן ד

ד מהר קח את הלבוש ואת הסוס ויקח המן את הלבוש ואת הסוס, הלך לו אצל מרדכי כיון שהגידו למרדכי שהוא בא נתיירא עד מאד והיה יושב ותלמידיו לפניו, אמר להם לתלמידיו בני רוצו והבדלו מכאן שלא תכוו בגחלתי שהרי המן הרשע בא להרגני אמרו אם תמות נמות עמך, אמר להם א"כ נעמוד בתפלה ונפטר מתוך התפלה וחסלון צלותהון יתבון ועסקין בהלכות מצות העומר שהרי אותו היום ט"ז בניסן היה ובאותו היום היו מקריבין עומר בזמן שבית המקדש קיים, אתא המן לגביהון אמר לון במה אתון עסקין אמרו לו במצות העומר,

וכאן צריך להבין את המשמעות של יום הפסח הראשון כמו שכתבתי כמה וכמה פעמים . 10 מכות מצרים היה גלגול של העולם על ידי הקב"ה למצב של תוהו ובהו כדי לברוא את העולם מחדש . נקודת המעבר בן התוהו ובהו לבריאת העולם מחדש הוא יום ט"ו ניסן .תחילת בריאת העולם היא ט"ז ניסן שהוא יום תחילת ספירת העומר שהוא חלק מבריאת העולם בשיתוף עם ישראל שקיבל על עצמו את התנאי יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . כלומר יום ט"ו הוא היום השייך רק לקב"ה ואין לשום אדם יכולת להתערב בו . המן חשב שהוא יכול לגרום לאסתהר היא אסתר לחטא ולשנות את עמה ובכך אולי לקעקע את היכולת של עם ישראל להגיע לשלמות ולקבלת התורה ברצון . המן הבין שאם עם ישראל לא יקבל את התורה מרצון לא יהיה תקומה לעם ישראל והמשימה שלו להחריב את אותו חלק שלא קשור למשה רבנו כי משה רבנו עצמו הגיע לשלמות שלא ניתנת לשינוי . אותו שינוי יכול להתרחש בימים שבהם ניתן לשנות את העולם וזה פסח שהוא תחילת המסע לבריאת העולם מחדש בשיתוף עם ישראל עד מתן תורה ולכן הוא בחר בימים לפני פסח כדי לגזור מיתה על כל עם ישראל .  עם ישראל הצליח להרוג את המן רק ביום ט"ז הוא היום שבו עם ישראל מתחיל לברוא את העולם מחדש . המן עצמו נתלה ב י"ז . כלומר תחילת בריאת העולם על ידי עם ישראל היה היום שבו המן נהרג . ולכן מרדכי הבין שהכוח שלו הוא התעסקות עם מנחת העומר על אף שבית המקדש חרב . מרדכי הבין שזה מה שיכול לשנות את הגזירה על עם ישראל .

ולכן אסתר ביום הפסח לובשת מלכות והכוונה לרוח הקודש

אסתר פרק ה

(א) וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת וַֽתַּעֲמֹ֞ד בַּחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַפְּנִימִ֔ית נֹ֖כַח בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְ֠הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁ֞ב עַל־כִּסֵּ֤א מַלְכוּתוֹ֙ בְּבֵ֣ית הַמַּלְכ֔וּת נֹ֖כַח פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת:

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ה סימן א

ותלבש אסתר מלכות. בגדי מלכות מבעיא ליה, א"ר אלעזר א"ר חנינא שלבשתה רוח הקודש, כתיב הכא ותלבש, וכתיב התם ורוח לבשה את עמשי (דה"א יב, יט):

כלומר המן ניסה לגרום לאסתר לאבד את הייחודיות שלה ולעבור על דתה אבל אסתר התגברה ולבשה לבוש מלכות ורוח החודש . אסתר פרק ב

(כ) אֵ֣ין אֶסְתֵּ֗ר מַגֶּ֤דֶת מֽוֹלַדְתָּהּ֙ וְאֶת־עַמָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ מָרְדֳּכָ֑י וְאֶת־מַאֲמַ֤ר מָרְדֳּכַי֙ אֶסְתֵּ֣ר עֹשָׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר הָיְתָ֥ה בְאָמְנָ֖ה אִתּֽוֹ: ס

כלומר הניסיון של המן לגרום לאסתהר לשנות את המהות שלה לא הצליח ולכן אסתר ששמרה על מהותה והתמודדה מול אחשורוש הצליחה לשנות את המציאות של גזירת המן ביום הפסח עצמו. ואז מנסה המן עצמו לגרום לאסתר לשנות את המהות שלה אסתר פרק ז

(ח) וְהַמֶּ֡לֶךְ שָׁב֩ מִגִּנַּ֨ת הַבִּיתָ֜ן אֶל־בֵּ֣ית׀ מִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֗יִן וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶסְתֵּ֣ר עָלֶ֔יהָ וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ הֲ֠גַם לִכְבּ֧וֹשׁ אֶת־הַמַּלְכָּ֛ה עִמִּ֖י בַּבָּ֑יִת הַדָּבָ֗ר יָצָא֙ מִפִּ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּפְנֵ֥י הָמָ֖ן חָפֽוּ: ס

ואומר החברותא סנהדרין דף קה עמוד א

בלעם - קוסם באמתו [כמו המעלה באוב בזכורו] היה. שהרי כתיב הכא, גבי בלעם: "נפל וגלוי עינים", וכתיב התם, במגילת אסתר: "והמן נפל על המטה וגו'", וכשראה זאת אחשורוש אמר: "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית", והיינו ענין בעילה. משמע שגם בלעם עשה את קסמיו באמתו.

הגמרא משוה את המן לבלעם שהיה קוסם באמתו ולכן נראה שהיה ניסיון של המן לשנות את המהות של אסתהר היא אסתר כדי לפגוע בקבלת התורה מרצון של עם ישראל דרך פגיעה ביצר הרע של ערווה כמו שבלעם ניסה לעשות לעם ישראל דרך בנות מדיין . אבל אסתהר שעמדה שאותו יצר הרע של ערווה  מול המלאכים אבל נמלטה על ידי שם השם המפורש הגיעה להתמודד בעולם עם היצר הזה והצליחה לעמוד בכך וכך היא חלק מהותי מקבלת התורה ברצון כי אסתר הוכיחה שהיא מסוגלת לעמוד מול יצר הרע של הערווה בכוחות עצמה מול אחשורוש והמן ללא עזרה של שם השם המפורש ולכן הראתה שאכן היא יכולה לקבל על עצמה את התורה ובכך הראתה  לעם ישראל את גודל הנס ועם ישראל מגודל הנס קבלו על עצמם את התורה ברצון .כמו שכותב  התוספות מסכת שבת דף פח עמוד א

מודעא רבה לאורייתא - והא דאמר בנדרים (דף כה.) שכרת משה ברית עם ישראל על התורה והמצות והשביעם על כך ובפ' אלו נאמרין (סוטה לז:) שקבלו את כל התורה בהר גרזים ובהר עיבל אור"ת דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס ומה שכרת עמהן ברית יהושע לעבוד את ה' התם לא קבלו אלא שלא לעבוד ע"ז כדכתיב (יהושע כד) חלילה לנו מעזוב את ה' וכן משמע כוליה עניינא.

ואת כל המהלך הזה ניתן היה לעשות רק באותו היום שהוא המעבר בן תוהו ובהו לבן בריאה מחדש של העולם הוא יום הפסח 

ובלי נדר נמשיך בנושא שבוע הבא