פרשת יתרו המשך המאמר הקודם מה רצה להשיג איוב בשתיקתו ? מה המשמעות שאיוב רצה להפוך את הקערה על פיה ? מה המשמעות של שבעה פרים ושבעה אילים בסוף ספר איוב ? האם איוב ובלעם נמצאים באותו הצד ? כ"א/שבט/תשע"ז

בס"ד
פרשת יתרו המשך המאמר הקודם מה רצה להשיג איוב בשתיקתו ? מה המשמעות שאיוב רצה להפוך את הקערה על פיה ? מה המשמעות של שבעה פרים ושבעה אילים בסוף ספר איוב ? האם איוב ובלעם נמצאים באותו הצד ?  כ"א/שבט/תשע"ז

סיכום המאמר הקודם דיברתי על יתרו שהיה אחד מ 3 יועצי פרעה שהיו בלעם איוב ויתרו שהיו בעצה "הבה נתחכמה לו"  . בלעם ובלק הם הזיווג שהוא המקור לעמלק ובלעם היה נביא שהשתמש בנבואה שלו כדי לנסות להשמיד את עם ישראל כאשר את הידע שלו קבל מעזאל ועוזא  . בלעם ניסה להתחכם לקב"ה ולגרום לכך שעם ישראל יושמד . ולאחר קבלת התורה היה ערב רב מצד עמלק שנכנס לעם ישראל וערב רב שבא מאומות העולם והזוהר מדבר על חמישה סוגים שונים של ערב רב שלא קבלו את התורה הוא מה שגורם ליובש וחורבן בעם ישראל גם לאחר קבלת התורה .

ועכשיו ננסה להבין מי זה היועץ השני הוא איוב

אומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף יא עמוד א

א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי, שלשה היו באותה עצה: בלעם, ואיוב, ויתרו, בלעם שיעץ - נהרג, איוב ששתק - נידון ביסורין, יתרו שברח - זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית,

כלומר איוב היה נביא אבל באותה עצה הוא שתק ולכן קבל ייסורין וצריך להבין מה העניין של השתיקה שלו

המדרש תנחומא (בובר) פרשת בלק

מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם, נביאי ישראל מזהירים את האומה על העבירות, וכן הוא אומר צופה נתתיך לבית ישראל (יחזקאל ג יז), ונביא שעמד מן האומות, העמיד פירצה לאבד הבריות מן העולם הבא, ולא עוד אלא כל הנביאים היו במדת רחמים על ישראל ועל אומות העולם, שכן אמר ישעיה על כן מעי למואב ככנור יהמו וגו' (ישעיה טז יא), וכן יחזקאל אמר שא על צור קינה (יחזקאל כז ב), וזה אכזרי עמד לעקור אומה שלימה על חנם, על לא דבר, לכך נכתבה פרשת בלעם להודיע למה סילק הקדוש ברוך הוא רוח הקודש מאומות העולם שזה עמד מהן וראה מה עשה.

אומר המדרש תנחומא שנביאי אומות העולם השתמשו בכוח הנבואה שלהם לא להזהיר אלה לכאורה להשמיד את עם ישראל ולכן הקב"ה לאחר מתן תורה לפי בקשתו של משה לקח מנביאי אומות העולם את כוח הנבואה ולכאורה אם איוב היה מנביאי אומות העולם הוא גם השתמש בכוח הזה כי לא ראינו חילוק בן הנביאים ואומר תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טו עמוד ב

מיתיבי: שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם, ואלו הן: בלעם ואביו, ואיוב, אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי, ואליהוא בן ברכאל הבוזי!

אומנם יש מחלוקת תנאים האם איוב היה מישראל או גוי אבל נלך לשיטה שאיוב היה גוי ולא מישראל ולכן צריך להגיד שיש כאן נביא שמשתמש בכוח הנבואה כנגד עם ישראל וצריך להבין האם זה כך .

כתוב באיוב פרק א

(ו) וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְקֹוָ֑ק וַיָּב֥וֹא גַֽם־הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם:

(ז) וַיֹּ֧אמֶר יְקֹוָ֛ק אֶל־הַשָּׂטָ֖ן מֵאַ֣יִן תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְקֹוָק֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשּׁ֣וּט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ:

ואומר  רש"י איוב פרק א פסוק ו

(ו) ויהי היום - אותו יום שהיה ר"ה =ראש השנה= (שהוא יום תרועה וצוה הקדוש ברוך הוא לשטן להביא זכות וחובה של כל הבריות הה"ד משוט בארץ):

ואם זה היה ראש השנה כותב הזוהר הקדוש על עשיו שבראש השנה הוא הולך לצוד צידה ואת מי הוא צד את החטאים של אומות העולם ויצחק שולח אותו בראש השנה כדי שלא יקטרג על עם ישראל וכך כתוב בזוהר הקדוש (תרגום הזוהר )

וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים. כַּמָּה מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל בְּאֵלּוּ הַיָּמִים, בְּעוֹד שֶׁהַמְקַטְרֵג הוֹלֵךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בַּחֲטָאֵי הָעוֹלָם. וְעַל כֵּן לֹא כָתוּב וְהִקְרַבְתֶּם, אֶלָּא וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה, וְלֹא אִשֶּׁה עֹלָה. וְכֵן בְּכָל שְׁאָר הַיָּמִים (בקרבנות) לֹא כָתוּב אִשֶּׁה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים. כָּל שֶׁכֵּן בְּזֶה הַיּוֹם, שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים בְּלִי דַעַת הַצַּד הָאַחֵר, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לָצוּד צִידָה שֶׁל חֲטָאֵי בְּנֵי הָעוֹלָם וּלְהָבִיא אֶצְלוֹ.

ולכן צריך להגיד שהזוהר רואה את איוב כחלק מאומות העולם כי אם השטן  "צד" אותו בראש השנה זה לא יכול להיות מעם ישראל כי בראש השנה הוא שט וצד רק את אומות העולם . וכאן צריך להבין מה האסטרטגיה של איוב נגד עם ישראל

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טו עמוד ב

 ויאמר ה' אל השטן מאין תבא ויען השטן וגו' - אמר לפניו: רבש"ע, שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כעבדך אברהם, שאמרת לו: קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה, ואפילו הכי בשעה שלא מצא מקום לקבור את שרה, [עד שקנה בד' מאות שקל כסף], לא הרהר אחר מדותיך. ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ וגו' - א"ר יוחנן: גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם כתיב: כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, ובאיוב כתיב: איש תם וישר ירא אלהים [וסר מרע].

אנחנו רואים שיש פה בתלמוד הבבלי את ההשוואה בן איוב לאברהם כלומר אברהם שהוא הראשון לעם ישראל "מתמודד " פה מול איוב  והמשמעות של "ההתמודדות " הזאת האם עם ישראל הוא ייחודי ועם הסגולה או יש כאן אם לא אלטרנטיבה לעם ישראל לפחות נביא שהוא שווה ערך לאברהם וכאן נביא את דברי המהר"ל בספר באר הגולה באר הרביעי פרק טז

כאשר בחר השם יתברך באדם, שהוא עיקר המציאות, כלומר שאין שם מציאות נופל עליהם. וכמו כן הוא בכל מעשה אלקים, שמתחילה היו בעולם האומות, והם היו המציאות של עולם הזה כאשר לא היה עדיין העם אשר בחר בו השם יתברך. וכאשר היו ישראל, לא היו נבחרים האומות, ושוב לא יחשבו מציאות כלל, וזהו שאמרו שהיה בונה עולמות ומחריבן.

ודבר זה רמזו חכמים במקומות הרבה. אמרו בפרק רבי עקיבא (שבת פט ב), אמר רבי אבהו, הר חורב שמו, שממנו ירד חורבן לאומות העולם. וביאור זה, כי כאשר בחר בישראל, שוב נחרבו שאר אומות, שנאמר (ירמיה נ, יב) "אחרית גוים מדבר ציה וגו'", שאינם נחשבים לדבר. וזה תמצא מבואר, כי קודם שעמדו ישראל, היו נביאים באומות, כמו בלעם, אליפז, וצופר הנעמתי, וכיוצא בהם. וכאשר עמדו ישראל, לא היו נביאים באומות, והדברים האלו מבוארים, וזה נקרא שנחרבו האומות. וכן מתחלה היו הארצות כולם מוכנים לדבור הקדוש, וכיון שנתקדש ארץ ישראל נפסלו כל הארצות מן הדבור. והרי כל הדברים האלו שהיה בורא אותם ומחריבן.

אומר המהר"ל שאין שני עמים שהם עם סגולה אם הקב"ה בחר בעם ישראל שאר העולם כאילו לא קיים יש רק עם סגולה אחד ולא שנים וזה המשמעות של הבחירה של הקב"ה באברהם שהוא בריאה אחרת

אומר המהר"ל בגור אריה בראשית פרק יא

כי מפני שהוציא הקדוש ברוך הוא את אברהם מתרח, וכל הדורות מנח עד אברהם לא נבראו אלא כדי להוציא את אברהם, שהוא עיקר בנין העולם, ולכן פטר הקדוש ברוך הוא את אברהם מכבוד אב ואם, שאין לו התייחסות אל האב כלל, בעבור שהוא בריאה אחרת,

וצריך להגיד שהאסטרטגיה של איוב היה שתיקה הוא ידע שאם ישתוק הוא יכול להיות אלטרנטיבה לאברהם בעיני אומות העולם אבל איוב ידע את האמת שאברהם באמת בריאה אחרת והוא לא כמו אברהם אבל הוא בחר לשתוק ולכן הוא היה יכול להיות בעיני העולם אלטרנטיבה לאברהם ולכן כדי להוציא מדעת העולם שאיוב הוא אלטרנטיבה לאברהם הקב"ה  בחר את צד הסנגור בספר איוב כדי שנבין בסופו של דבר שיש הבדל בן איוב לאברהם

אומר הקב"ה לשטן איוב פרק א

(ח) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן הֲשַׂ֥מְתָּ לִבְּךָ֖ עַל־עַבְדִּ֣י אִיּ֑וֹב כִּ֣י אֵ֤ין כָּמֹ֙הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע:

וכדי שנבין את זה יותר טוב שלשת הרעים של איוב  הם כמו שכתוב בספר איוב פרק ב

(יא) וַֽיִּשְׁמְע֞וּ שְׁלֹ֣שֶׁת׀ רֵעֵ֣י אִיּ֗וֹב אֵ֣ת כָּל־הָרָעָ֣ה הַזֹּאת֘ הַבָּ֣אָה עָלָיו֒ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אִ֣ישׁ מִמְּקֹמ֔וֹ אֱלִיפַ֤ז הַתֵּימָנִי֙ וּבִלְדַּ֣ד הַשּׁוּחִ֔י וְצוֹפַ֖ר הַנַּֽעֲמָתִ֑י וַיִּוָּעֲד֣וּ יַחְדָּ֔ו לָב֥וֹא לָנֽוּד־ל֖וֹ וּֽלְנַחֲמֽוֹ:

שלשת הרעים של איוב הם אותם השלשה שהעידו על עם ישראל שקיימו את התורה כולה כי אומות העולם באו אל הקב"ה בטענה למה בחרת בעם ישראל  ולא בנו ?  אומר להם הקב"ה לכם נתתי לכם 7 מצוות בני נח ולא קימתם לבני ישראל נתתי את התורה והם קיימו ולכן נתתי את התורה לעם ישראל ולא לכם ושלשת הרעים של איוב הם חלק מהעדים שעם ישראל קיים את התורה ולכן אנחנו רואים קשר ישיר בן ספר איוב לטענה של אומות העולם על הייחוד של עם ישראל וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמר להם הקדוש ברוך הוא: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה, יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה, יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה, יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה,

והיכן ראינו שבאמת איוב לא יכול להחליף את אברהם

 

 

וכדי להבין את זה יותר טוב כתוב בתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד א

בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו – אמר רבא: בשפתיו לא חטא, בלבו חטא. מאי קאמר? ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה אם לא איפו מי הוא, אמר רבא: בקש איוב להפוך קערה על פיה; אמר ליה אביי: לא דבר איוב אלא כנגד השטן. כתנאי: ארץ נתנה ביד רשע – רבי אליעזר אומר: בקש איוב להפוך קערה על פיה; אמר לו רבי יהושע: לא דבר איוב אלא כלפי שטן.

ולשיטתי שאיוב בשתיקתו רצה להראות לעולם שיש תחליף לעם ישראל אומר רבא במפורש שאיוב ניסה להפוך את הקערה על פיה . על איזה קערה מדובר ? בדיוק על הטענה של אומות העולם למה הפכת הר כגיגית על עם ישראל ולא גם על אומות העולם ? כמו שכתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

אלא כך אומרים לפניו: רבש"ע, כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה, כמו שעשית לישראל? דכתיב: ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם!

איוב רצה בשתיקתו לשנות ולהפוך את הקערה על פיה לכאורה לשנות את המציאות שבו הקב"ה כפה הר כגיגית על עם ישראל ורצה שגם על אומות העולם יעשה הקב"ה כמו שעשה לעם ישראל כדי לבטל את הייחוד של עם ישראל . ונתבונן  מה כתוב  בסוף ספר איוב

כתוב באיוב פרק מב

(ח) וְעַתָּ֡ה קְחֽוּ־לָכֶ֣ם שִׁבְעָֽה־פָרִים֩ וְשִׁבְעָ֨ה אֵילִ֜ים וּלְכ֣וּ׀ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּ֗וֹב וְהַעֲלִיתֶ֤ם עוֹלָה֙ בַּֽעַדְכֶ֔ם וְאִיּ֣וֹב עַבְדִּ֔י יִתְפַּלֵּ֖ל עֲלֵיכֶ֑ם כִּ֧י אִם־פָּנָ֣יו אֶשָּׂ֗א לְבִלְתִּ֞י עֲשׂ֤וֹת עִמָּכֶם֙ נְבָלָ֔ה כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב:

וכתוב בבלעם במדבר פרק כג

(א) וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים:

הקב"ה אומר לשלשת הרעים של איוב : איוב לא יכול להיות תחליף לאברהם איוב  נמצא באותו מקום של בלעם שניהם נמצאים ב"מחלקה"  של שבעה פרים ושבעה אילים ומשמעות האמירה הזאת שאומנם לאיוב יש מעלות אבל לעולם לא יכול להגיע לדרגה של אברהם ולהיות תחליף או שווה לאברהם 

ואנחנו רואים את השינוי הזה בתיאור מותו של איוב

איוב פרק מב

(יז) וַיָּ֣מָת אִיּ֔וֹב זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע יָמִֽים:

ואצל אברהם בראשית פרק כה

(ח) וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו:

ואצל יצחק בראשית פרק לה

(כט) וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֙מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו: פ

בראשית פרק מט

(לג) וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו:

לסיכום ניתן להגיד שאיוב באסטרטגיה של שתיקה ניסה להיות אלטרנטיבה לאברהם על אף שידע שזה לא המציאות הנכונה ועל כך נענש  ולכן משלש  היועצים של פרעה יש לנו שנים בלעם ואיוב ומהצד השני יש את יתרו

ובעזרת השם במאמר הבא בלי נדר נמשיך ונדון באיוב וביתרו 

פרשת יתרו חלק ראשון מי זה יתרו ? מי היו היועצים של פרעה ? מי זה בלעם ? למה יש חורבן בעם ישראל גם לאחר קבלת התורה ? מי חמשת הסוגים של ערב רב ? ‏כ"א/שבט/תשע"ז

בס"ד
פרשת יתרו חלק ראשון  מי זה יתרו ? מי היו היועצים של פרעה ? מי זה בלעם ? למה יש חורבן בעם ישראל גם לאחר קבלת התורה ? מי חמשת הסוגים של ערב רב ? ‏כ"א/שבט/תשע"ז

כתוב בשמות פרק יח

(א) וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:            

וננסה להבין מי זה יתרו  ?

אומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף יא עמוד א

א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי, שלשה היו באותה עצה: בלעם, ואיוב, ויתרו, בלעם שיעץ - נהרג, איוב ששתק - נידון ביסורין, יתרו שברח - זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית, שנאמר: ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הַקִנִים הבאים מחמת אבי בית רכב, וכתיב: ובני קיני חתן משה וגו'.

ועל איזה עצה מדובר ?  תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יא עמוד א

הבה נתחכמה לו - להם מיבעי ליה! א"ר חמא ברבי חנינא: באו ונחכם למושיען של ישראל, במה נדונם? נדונם באש, כתיב כי הנה ה' באש יבא, וכתיב: כי באש ה' נשפט וגו'! בחרב, כתיב: [ובחרבו את כל בשר]! אלא בואו ונדונם במים, שכבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם, שנאמר: כי מי נח זאת לי וגו', והן אינן יודעין שעל כל העולם כולו אינו מביא, אבל על אומה אחת הוא מביא; אי נמי, הוא אינו מביא, אבל הן באין ונופלין בתוכו, וכן הוא אומר: ומצרים נסים לקראתו.

יש לנו כאן 4 אנשים שנמצאים באותו עצה "הבה נתחכמה לו"  פרעה בלעם איוב ויתרו

פרעה שאומר בשמות פרק ה

(ב) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְקֹוָק֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק וְגַ֥ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ:

כלומר פרעה שמכחיש את הקב"ה פרעה שאומר ביחזקאל פרק כט

(ג) דַּבֵּ֨ר וְאָמַרְתָּ֜ כֹּֽה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֗ק הִנְנִ֤י עָלֶ֙יךָ֙ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם הַתַּנִּים֙ הַגָּד֔וֹל הָרֹבֵ֖ץ בְּת֣וֹךְ יְאֹרָ֑יו אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛ר לִ֥י יְאֹרִ֖י וַאֲנִ֥י עֲשִׂיתִֽנִי:

ואומר המלבי"ם ביאור המילות יחזקאל פרק כט פסוק ג

(ג) עשיתני. עשיתי את עצמי:

כלומר פרעה זה מי שמכחיש את הקב"ה לחלוטין ולכן מצרים נחשבת למקום של 50 שערי טומאה כי מקום שמכחיש את הקב"ה לחלוטין זה מקום שיש שם את הטומאה הגדולה ביותר .

בלעם הוא הדרגה שבאה אחרי פרעה הוא לא מכחיש את הקב"ה אבל הוא סובר שיש לו יכולת תמרון נגד הקב"ה . הקב"ה נתן לבלעם כוח נבואה לא פחותה משל  ממשה רבנו כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד

ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו תני (דברים לד) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בישראל לא קם אבל באומות העולם קם כדי שלא יהא פתחון פה לאומות העולם לומר אלו היה לנו נביא כמשה היינו עובדים להקב"ה

אבל בלעם חשב שניתן להתחכם מול הקב"ה כנגד עם ישראל ולכן הוא נתן עצה לפרעה כיצד להתמודד מול עם ישראל והאסטרטגיה שלו היה להשמיד את עם ישראל ולכן הוא יעץ לפרעה כיצד ניתן לעשות את זה ולכאורה הוא  רצה בעזרת כוח הנבואה שלו  להשמיד את עם ישראל ולכאורה מדובר גם באיוב שהיה גם נביא כמו שכותב המדרש תנחומא (בובר) פרשת בלק

מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם, נביאי ישראל מזהירים את האומה על העבירות, וכן הוא אומר צופה נתתיך לבית ישראל (יחזקאל ג יז), ונביא שעמד מן האומות, העמיד פירצה לאבד הבריות מן העולם הבא, ולא עוד אלא כל הנביאים היו במדת רחמים על ישראל ועל אומות העולם, שכן אמר ישעיה על כן מעי למואב ככנור יהמו וגו' (ישעיה טז יא), וכן יחזקאל אמר שא על צור קינה (יחזקאל כז ב), וזה אכזרי עמד לעקור אומה שלימה על חנם, על לא דבר, לכך נכתבה פרשת בלעם להודיע למה סילק הקדוש ברוך הוא רוח הקודש מאומות העולם שזה עמד מהן וראה מה עשה.

 

 

והמקור של מעשיו של בלעם זה עזאל ועוזא שהיו אותם מלאכים שיצאו כנגד הקב"ה וכך אומר הזהר הקדש (תרגום )

אָמַר לוֹ, כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ וְכָל מַה שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם, מֵאֵיזֶה מָקוֹם לָמַד אוֹתָם? אָמַר לוֹ, מֵאָבִיו. אֲבָל בְּאוֹתָם הַרֲרֵי קֶדֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ קֶדֶם, לָמַד כָּל הַכְּשָׁפִים וְכָל מִינֵי קְסָמִים, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָם הֶהָרִים הֵם הַמַּלְאָכִים עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל שֶׁהִפִּיל אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, וְהֵם קְשׁוּרִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וּמוֹדִיעִים כְּשָׁפִים לִבְנֵי אָדָם. וּמִשָּׁם הָיָה יוֹדֵעַ בִּלְעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם.

כלומר שורש הדברים של הכחשת הקב"ה בא מאותם מלאכים שהתנגדו  לבריאת האדם בידי הקב"ה

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית [המתחיל ברמז א]

מהו עזאל א"ל כיון שעמדו דור המבול ועבדו ע"ז היה הקדוש ברוך הוא מתעצב מיד עמדו שני מלאכים שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבונו של עולם הלא אמרנו לפניך כשבראת את עולמך מה אנוש כי תזכרנו א"ל ועולם מה יהא עליו א"ל רבונו של עולם היינו מסתפקין בו א"ל גלוי וידוע לפני אם אתם שרויין בארץ היה שולט בכם יצר הרע והייתם קשים מבני אדם א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשין שמך א"ל רדו ותדורו עמהן מיד קלקלו עם בנות האדם

והזהר הקדוש מסביר את כל הענין של עמלק

וְהַתּוֹרָה הִיא יִשּׁוּב הָעוֹלָם. וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עַכּוּ''ם, שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתָהּ, נִשְׁאֲרוּ חֲרֵבִים וִיבֵשִׁים, וְזֶהוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, אֵלֶּה שֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים מִצְווֹת הַתּוֹרָה. לֹא שֶׁיַּשְׁמִיד הוּא מַעֲשָׂיו כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם. וְלָמָּה יַשְׁמִיד אוֹתָם אֶת בָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בְּהִבָּרְאָם, בְּה' בְּרָאָם? וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁמִּתְגַּיְּרִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, בִּגְלָלָם נָפְלָה ה' קְטַנָּה שֶׁל אַבְרָהָם בָּאֶלֶף הַחֲמִישִׁי שֶׁהוּא ה', שֶׁהוּא חָרֵב וְיָבֵשׁ. חָרֵב בְּבַיִת רִאשׁוֹן, וְיָבֵשׁ בְּבַיִת שֵׁנִי

מקבלת התורה מי שקבל את התורה חי ומי שלא קיבל לא חי והוא יבש וחרב ונשאל השאלה למה גם אצל עם ישראל שקיבל את התורה יש יובש  וחורבן ? ואומר הזהר הקדוש זה בגלל שנכנס לעם ישראל ערב רב . וכך מסביר הזוהר הקדוש את העניין

וּמֹשֶׁה, מִשּׁוּם שֶׁרָצָה לְהַכְנִיס גֵּרִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְחָשַׁב שֶׁהָיוּ מֵאֵלֶּה שֶׁנִּבְרְאוּ בְּה' וְנָתַן בָּהֶם אוֹת ה' שֶׁל אַבְרָהָם, גָּרְמוּ לוֹ יְרִידָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב) לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךְ. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הָאוֹת ה' בְּיִרְאָה שֶׁל יוֹ''ד וּבְאַהֲבָה שֶׁל ה', הוּא יָרַד מִדַּרְגָּתוֹ שֶׁהוּא ו'.

משה הבין שיש אצל אומות העולם חלקים ששיכים לעם ישראל ולכן הכניס גרים לעם ישראל אבל הוא לא יכול להכניס את רק מי ששיך לעם ישראל ולכן נכנס לעם ישראל גם חלקים שלא שיכים לו וזה ערב רב וכך מסביר את זה הזהר הקדוש

וְאוֹת ו' יָרְדָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד בֵּינֵיהֶם, שֶׁעָתִיד הוּא בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל לְהִתְעָרֵב בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת בֵּין עֵרֶב רַב, שֶׁהֵם נִשְׁמוֹתֵיהֶם מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה נא) כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְגוֹ'. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁלֹּא בִקֵּשׁ נֹחַ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְנֶאֱמַר בָּהֶם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ, בִּגְלַל שֶׁהָיוּ מֵאֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. וּמֹשֶׁה לֹא נִשְׁמַר מֵהֶם, וְהִפִּיל ה' בֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן הוּא לֹא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתָּשׁוּב ה' לִמְקוֹמָהּ. וְלָכֵן יָרַד הוּא מִדַּרְגָּתוֹ, וְיָרַד בּוֹ ו'. וְלָכֵן ה' נָפְלָה, ו' יָקִים אוֹתָהּ, ו' שֶׁל מֹשֶׁה

וממשיך הזהר הקדוש ומונה 5 סוגים של ערב רב

וַחֲמִשָּׁה מִינִים הֵם בְּעֵרֶב רַב, וְהֵם: נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'נָקִים רְ'פָאִים עֲ'מָלֵקִים. וּבִגְלָלָם נָפְלָה ה' קְטַנָּה מִמְּקוֹמָהּ. בִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִצַּד שֶׁל עֲמָלֵק. תִּקַּח ע''ם מִן בִּלְעָם, ל''ק מִן בָּלָק, יִשָּׁאֵר בָּבֶל, (בראשית יא) כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם ז) וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. וּמֵאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם בְּגָלוּת רְבִיעִית, הֵם רָאשִׁים בְּקִיּוּם רַב, וְהֵם מַעֲמִידִים עַל יִשְׂרָאֵל כְּלֵי חָמָס, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ו) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. אֵלֶּה אוֹתָם עֲמָלֵק

כלומר סוג ראשון  זה עמלקים שהוא שילוב של בלעם ובלק וסוג שני זה הנפילים

הַנְּפִילִים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבוֹת הֵנָּה. וְאֵלֶּה הֵם מִין שֵׁנִי מֵהַנְּפִילִים הָאֵלֶּה מִלְמַעְלָה. שֶׁכְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת אָדָם, שֶׁאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ וְגוֹ', רָצָה לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ רֹאשׁ לְכָל הָעֶלְיוֹנִים לִהְיוֹת מְמֻנֶּה עַל כֻּלָּם וְשֶׁיִּהְיוּ מִתְמַנִּים עַל יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם מא) וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ, הֵם רָצוּ לְקַטְרְגוֹ וְאָמְרוּ (תהלים ה) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְגוֹ', שֶׁעָתִיד לַחֲטֹא לְפָנֶיךְ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אַתֶּם הֱיִיתֶם לְמַטָּה כְּמוֹתוֹ, הֱיִיתֶם חוֹטְאִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. מִיָּד - וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם וְגוֹ', חָשְׁקוּ בָהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפִּילָם לְמַטָּה בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת.

מין שלישי זה הגיבורים שהם משורש דור הפלגה

 

הַגִּבּוֹרִים - מִין שְׁלִישִׁי, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בראשית ז) הֵמָּה הַגִּבּרִים וְגוֹ' אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, וְהֵם מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם יא) הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וְגוֹ' וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וּבוֹנִים בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת, וְשָׂמִים בָּהֶם סֵפֶר תּוֹרָה וַעֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְלֹא לְשֵׁם ה', אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וְצַד אַחֵר מִתְגַּבְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וְגוֹזְלִים אוֹתָם וּמִתְבַּטֶּלֶת הָעֲבוֹדָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ז) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ.

סוג רביעי הוא רפאים

הָרְפָאִים - מִין רְבִיעִי, אִם יִרְאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדחַק, מִתְרַפִּים מֵהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת לְהַצִּילָם וְלֹא רוֹצִים. וּמִתְרַפִּים מֵהַתּוֹרָה וּמֵאֵלֶּה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לַעֲשׂוֹת טוֹב עִם עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה כו) רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ. בִּזְמַן שֶׁתָּבֹא פְקִידָה לְיִשְׂרָאֵל, נֶאֱמָר בָּהֶם (שם) וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ

וסוג חמישי הוא הענקים

הָעָנָקִים - מִין חֲמִישִׁי, שֶׁהֵם מְזַלְזְלִים לְאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (משלי א) וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךְ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דברים ב) רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים. שְׁקוּלִים זֶה לָזֶה. אֵלֶּה אוֹתָם שֶׁמַּחֲזִירִים אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ. וְסוֹד הַדָּבָר, [שבגללם] נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, שֶׁהִיא עִקַּר וְיִשּׁוּב הָעוֹלָם. מִיָּד כְּשֶׁיָּבא הָאוֹר, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִמָּחוּ מִן הָעוֹלָם וְיֹאבֵדוּ. אֲבָל הַגְּאֻלָּה אֵינָהּ תְּלוּיָה אֶלָּא בָּעֲמָלֵק עַד שֶׁיִּמָּחֶה, שֶׁבּוֹ הַשְּׁבוּעָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

וכדי שנבין את זה יותר טוב אומר הזהר הקדוש

רַבִּי חִיָּיא אָמַר, שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ: נְפִילִים, עֲנָקִים, רְפָאִים. וְכֻלָּם הֶאֱרִיכוּ יָמִים. נְפִילִים נִקְרְאוּ בַתְּחִלָּה. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִתְחַבְּרוּ בִּבְנוֹת בְּנֵי הָאָדָם וְהוֹלִידוּ מֵהֶם, נִקְרְאוּ עֲנָקִים. אַחַר כָּךְ שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְרַפִּים מֵאוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, נִקְרְאוּ רְפָאִים.

ולפי רבי חייא יש לנו את עמלק את הגיבורים מי שבא מדור הפלגה ואת מי שהגיע מעזאל ועוזא המלאכים שהתנגדו לבריאת האדם הם הנפילים הענקים והרפאים

עד כאן ההבנה מי זה בלעם שהיה יועץ עם יתרו ואיוב של פרעה ואת המשך המאמר  על יתרו שהיה אחד משלשת היועצים של פרעה עם איוב ובלעם נמשיך במאמר הבא

פרשת בשלח למה מתענים הבכורות בערב פסח ? למה יש מצוות לא תעשה של לא תלבש שעטנז? מה הקשר לקין והבל ? למה זכה פינחס בכהונה ? מה תיקן פינחס ? ‏י"ד/שבט/תשע"ז

בס"ד

פרשת בשלח  למה מתענים הבכורות בערב פסח ? למה יש מצוות לא תעשה של לא תלבש שעטנז? מה הקשר לקין והבל ? למה זכה פינחס בכהונה ? מה תיקן פינחס ? ‏י"ד/שבט/תשע"ז

בהמשך למה שכתבתי בפרשת בא  ז'/שבט/תשע"ז על הסיבה למכת בכורות  הפנה את תשומת ליבי הרב הרשלר לתענית בכורים בפסח שנותן סיוע למה שכתבתי שאכן הגזרה על הבכורים היו על כל בכורי העולם כולל בכורי ישראל ורק  מרחמיו של הקב"ה על בכורי ישראל נתן להם סיוע זמני עד לפדיון הבכורים שנעשה על כל בכור שנולד  וכך כותב עלי תמר פסחים פרק י

אלא בגין דהוה בכור וכו'. וכ"ה במסכת סופרים פכ"א ה"ג, ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות שמתענין בע"פ, והצנועין שמתענין בשל המצה. ובטור סימן ת"ע כתב טעם התענית, זכר לנס שניצלו בכורי ישראל במצרים ממכת בכורות, וצ"ב טעם התענית בזה, אדרבא יש להם לעשות סעודת הודאה, על הנס שניצולו. ובתענית אסתר מתענין כמו שהתענו ישראל שלשה ימים לילה ויום בימי מרדכי ואסתר, כמ"ש במסכת סופרים, וברא"ש ריש מגילה, ובפורים שמחים בסעודת הודאה, במשתה ובשמחה. אבל תענית בכורים בפסח תמוה הוא, אדרבא היה להם לקבוע יום שמחה. ונראה שגם ביציאת מצרים יתכן שהיו בכורי ישראל מתענין בי"ד שיהו ניצולים בלילה, שמכיון שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בין רעים לטובים, ולפיכך בכורי ישראל רואים עצמם כאילו יצאו ממצרים, וכמ"ש חובת כל ישראל כמ"ש בהגדה של פסח, ומתענין כדרך שהיו בכורי ישראל יוצאי מצרים מתענין בי"ד. וטעם תענית בכורי ישראל במצרים בי"ד, הוא עפ"י הכתוב בפרשת בא י"ב י"ג, והיה הדם לכם לאות וגו' ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים, ותרגם יב"ע ויהי דם נכסת פיסחא וגזירת מהילתא מעורב לכון וגו' אחמי ית זכות דמא ואיחוס עליכון ולא ישלוט בכון מלאך מותא דאתיהב ליה רשותא למחבלא במקטליה בארעא דמצרים. ובפרדר"א פכ"ט, וכשעבר הקדוש ברוך הוא לנגוף את מצרים וראה דם הברית ודם הפסח נתמלא רחמים על ישראל וכו' הרי שהיו צריכים לרחמים מכיון שניתנה רשות למשחית וכו'. ובפסוק כ"ג, וראה את הדם וגו' ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף, ותרגם יב"ע, ולא ישבוק מלאכה מחבלא למיעול לבתיכון למימחי ובשמו"ר פי"ח ז, וראה את הדם, כביכול עמד בפתח ודוחה המשחית שלא ינגוף את ישראל. ובמכילתא הובא שם ברש"י בפסוק ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו, מגיד משנתנה רשות למשחית וכו', שנאמר לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך וגו', הרי שאף בכורי ישראל במצרים היו זקוקים לרחמי שמים, וא"כ טבעי הוא שיהו מתענין בי"ד ומבקשים רחמים על הצלתם בלילה, ולזכר לזה מתענין הבכורים בכל דור ודור.

וזה לשון הכתר יונתן שמות פרשת בא פרק יב פסוק יג

(יג) ויהי דם זבח הפסח והמילה מעורב לכם לעשׂות מִמנו אות על הבתים שאתם שוכנים שם ואראה את זכות הדם ואחוס עליכם ולא ישלוט בכם מלאך המות שנתתי לו רשות לחבל בהכותי בארץ של מִצרים:

וכך נפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תע סעיף א

(א) הבכורות א'] מתענין בערב פסח, (ב) א) א') בין בכור מאב בין בכור [א] מאם. ויש מי שאומר (ג) ב'] שאפילו נקבה בכורה מתענה, (ד) (ואין המנהג כן) (מהרי"ל).

ועוד דבר שמראה את המשמעות והחשיבות העקרונית  של המאבק בן קין להבל  ניתן לראות שמאבק זה גרם למצוות לא תעשה של שעטנז  אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת בראשית סימן ט

(ט) [ד, ג] ויהי מקץ ימים ויבא קין וגו', יש מקץ שנה ויש שנתים ויש ימים ויש ארבעים שנה אמרו חז"ל בני ארבעים שנה היו קין והבל, ויבא קין מפרי האדמה מהו מן מותר מאכלו, ורבנן אמרו זרע פשתן היה, והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן לפיכך נאסר צמר ופשתים שנא' (דברים כב) לא תלבש שעטנז וגו' ואמר הקדוש ברוך הוא אינו דין שיתערב מנחת החוטא עם מנחת זכאי לפיכך נאסר

ואני רוצה לנסות להסביר הנושא של איסור השעטנז בראיה של המאבק בן קין להבל

אומר [רבינו] בחיי בראשית פרק ג

ודעת רז"ל שהיו לבושים הללו מצויירין שם כל מיני עופות שבעולם, ואדם הורישם לקין, וכשנהרג קין באו לידו של נמרוד, הוא שכתוב: (בראשית י, ט) הוא היה גבור ציד וגו'. וכשהרג עשו לנמרוד נטלן עשו ממנו, והוא שכתוב: (בראשית כז, טו) "את בגדי עשו בנה הגדול החמודות", מאי "החמודות", שחמדן מנמרוד.

אומר רבנו בחיי שכותנות העור נתנו לאדם הראשון ממנו לקין וממנו לנמרוד ולעשיו ואותם בגדים היו מעין בגדי כהונה  ואומר הזוהר הקדוש (תרגום )

מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי גַּן עֵדֶן, אוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁמֵּאִיר מְשַׁמֵּשׁ בּוֹ. וְעַל כֵּן, אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ הַגָּן, הִלְבִּישׁ אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּלְּבוּשׁ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹר וְהִכְנִיסוֹ לְשָׁם. וְאִם לֹא הֻלְבַּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה בְּאוֹתוֹ אוֹר, לֹא יִכָּנֵס לְשָׁם. כֵּיוָן שֶׁגֹּרַשׁ מִשָּׁם, הִצְטָרֵךְ לִלְבוּשׁ אַחֵר, אָז - וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר. וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וְכָאן כְּמוֹ כֵן עָשׂוּ בִּגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, לְהִכָּנֵס בַּקֹּדֶשׁ.

בהתחלה לפני חטא האדם הראשון נתן הקב"ה לאדם כותנות אור ולאחר החטא כותנות עור וזה עבר לקין ואחר כך לנימרוד ולעשיו ואותם בגדים נעשו בהתאם לדרגה של האנשים אבל הענין בבגדים שהם משמשים את האדם לקודש כלומר לקשר עם הקב"ה . ודרגת הבגדים היא כדרגת האנשים

וכך ממשיך הזוהר הקדוש (תרגום ) ואומר

חָכְמְתָא כְּהַהִיא חָכְמְתָא, וְלָאו יְדִיעָה כְּהַהִיא יְדִיעָה, וְלָאו דְּבֵקוּתָא כְּהַהִיא דְּבֵקוּתָא.

אָמַר לוֹ, כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי. בַּהַתְחָלָה הָיוּ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וּמֻפְשָׁטִים מֵהַגְּוָנִים שֶׁלְּמַטָּה, וְהָיָה הָאוֹר הָעֶלְיוֹן סוֹבֵב עֲלֵיהֶם. אַחַר שֶׁחָטְאוּ הֶחֱזִירָם בְּצוּרוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהֶעֱבִיר מֵהֶם הַצּוּרוֹת שֶׁלְּמַעְלָה. מַה כָּתוּב? וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, מִצּוּרַת הָעוֹלָם הַזֶּה. כָּתוּב (שמות כט) [ואת אהרן] וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת. שָׁם כְּגוֹן עֶלְיוֹן, כָּאן כְּגוֹן תַּחְתּוֹן. שָׁם כָּתְנוֹת שֵׁשׁ, כָּאן כָּתְנוֹת עוֹר. וְאַף עַל גַּב שֶׁכָּךְ הוּא, הַיֹּפִי שֶׁל אוֹתָם לְבוּשִׁים עָלָה עַל הַכֹּל.

אם כן קין שהאדם הראשון אמר לו להקריב קרבן לקב"ה כי זה זמן פסח והוא צריך להביא קורבן בהמה הביא רק זרע פשתן  ולכאורה ההתמרדות שלו מול הקב"ה גרמה לכך שכל המעשה שלו היה מעשה חולין ולא מעשה קודש כמו שאומר הבאר מים חיים בראשית פרשת בראשית

ובכל השלושה דברים האלה נשתנה קרבן קין מהבל ולזה אמר הכתוב ויבא קין מפרי האדמה. כלומר שלא הביא כי אם הפרי ולא הביא את נפשו ולבו עמו, לשאת נפשו אל ה' לומר אשר בעצמי הייתי ראוי לזה להקריב עצמי לה' ולמסור כל כוחי מורשי לבבי לה'. ועוד, לא הביא כי אם מפרי האדמה ולא מראשית כל פרי האדמה שהוא הטוב והמשובח שבפירותיו. כי הביכורים הם הראשונים הטובים והיפים שבפירות, והוא הביא מן הגרוע. וחז"ל אמרו (תנחומא בפרשה זו) זרע פשתן היה. ועוד, כי לא הביא כי אם מפרי האדמה מנחה לה', כלומר, שלא הביאם כי אם בתורת מנחה ומתנה שנותן לו משלו כאילו כל הארץ ומלואה שלו הוא, והוא משלו מתנדב מנחה ומתנה לה'. ולא שם לבו לומר כי לה' הארץ והכל של הקדוש ברוך הוא. כי אם הכל שלו הוא, והוא נותן לו מתנה מיגיעו, ועל כן התנדב בעדו הגרוע שבכל נכסיו.

וצריך להגיד  שקין לבש בגדי כהן גדול (את כותנות העור ) שקבל מהאדם הראשון וידוע שבגדי כהן גדול מותר שעטנז אבל קין הביא לכאורה קורבן חולין וזה לעבוד עם בגדי כהן גדול במעשה חולין ולכן מאותו הרגע נאסר שעטנז בבגדי חולין ואת הקלקול הזה תיקן פינחס

שם משמואל במדבר פרשת פינחס

פינחס שהי' משורש קין, במה שקנא לשם ה', אף שלא הי' מחויב בזה מצד הדין, רק מחמת גודל נפשו שלא הי' יכול לסבול עד שהוגבה לבו בדרכי ה' ועשה מה שעשה, וזה הוא ממש הצד הטוב שבקין, ואינו דומה העושה מה שנצטוה למי שעושה דבר מעצמו בלי ציווי, דמי שעושה מחמת שנצטוה אינה ניכרת בזה גבהות לבו בדרכי ה' כמו שניכרת במי שעושה מחמת התעוררות עצמו בדבר הרשות לקנא קנאת ה' צבאות, וע"כ תיקן בזה שלש העבירות שבקין, חטא ע"ז שהשתחוו לפעור, וג"ע שנתחברו לבת אל נכר, ושפ"ד שהרוצח ממעט את הדמות שבאדם, והוא הציל את ישראל כמאה"כ ולא כליתי את בנ"י בקנאתי, ע"כ נתקנו חלקי הטוב שבקין שהיו בפינחס ושוב הי' ראוי להיות כהן:

כלומר מעשה החולין של קין בבגדי כהן גדול נתקנו על ידי פינחס שהוא הגלגול מהצד הטוב של קין ולכן הקב"ה נתן לו כהונה כלומר פינחס שלא היה ראוי ללבוד בגדי כהונה לאחר המעשה שלו קיבל את הכהונה כלומר ללבוש בגדי כהן וכאן אנחנו רואים שמשה שהיה גלגל של הבל ביחד עם פינחס שהוא גלגל של קין לכאורה נתקן המאבק בן קין להבל . כלומר השילוב של פינחס שתיקן את ההלכה שמשה שכח ובכך השלים את חסרון התורה שנגרם על ידי השכחה של משה ובכך הציל את כל עם ישראל מכליה וזה תיקן את הריגת הבל על ידי קין . שהגלגל של קין הציל את כל עם ישראל מכליה

 

פרשת בא המשך למאמר הקודם לשאלה למה מכת בכורות זה המכה העשירית ? ומה הקשר של קין לפסח ? ומה הקשר של קרבן הפסח לקרבן של קין ? ‏ז'/שבט/תשע"ז

בס"ד

פרשת בא המשך למאמר הקודם לשאלה למה מכת בכורות זה המכה העשירית ? ומה הקשר של קין לפסח ? ומה הקשר של קרבן הפסח לקרבן של קין ? ‏ז'/שבט/תשע"ז

סיכום של המאמר הקודם : הבכור הראשון היה קין שמרד בקב"ה והמבול היה גלגול העולם למצב של תוהו ובהו ובריאת את העולם מחדש . קין לא רצה להביא קורבן מן הבהמה וזלזל בבכורה כי מרד בקב"ה  ולאחר בריאת העולם מחדש נח הקריב קורבן של בהמה טהורה והיה זה סמל לתיקון העולם אבל מיד נגרם שבר כאשר נח שתה יין לשכרה והתוצאה היה נמרוד שהיה בכור של כוש . נמרוד שהיה הראש של דור הפלגה מרד בקב"ה ולבש את בגדי האדם הראשון . עשיו היה הממשיך  של נמרוד והוא לקח את בגדי האדם הראשון מנמרוד ולבש אותו  , גם עשיו היה בכור וגם עשיו מרד בקב"ה בדומה לקין וגם הוא זלזל בבכורה .  

וכך כותב הדף על הדף בבא קמא דף סב עמוד ב

בשל"ה הקדוש מבאר את דברי המשנה על דרך הרמז לפי דרכו, וזה לשונו, 'הענין כשהביא אדם וחוה זוהמת הנחש מחמת חטאם, בא הנחש על חוה והטיל בה זוהמא, וממנה יצא קין כמו שכתב הזוהר, ונקרא קינא דמסאבותא. אבל הבל נתקדש והוא גלגול שת, ואח"כ משה רבינו ע"ה כי קרן עור פניו. ומכל מקום נתפשטה הזוהמא והיצר הרע בכל הדורות, רק שעיקר הזוהמא היתה בקין ובזרעו. אחר כך נתפשטה עיקר הזוהמא בעשו, ויעקב זך ונקי. מכל מקום נגע בו סמאל ויגע בכף יריכו, והוצרך כל ירך יעקב לירד מצרימה להזדכך, והיה על ידי יוסף. גם לעתיד יבא משיח בן יוסף ויהיה שטנו של עשו ויעוקר הזוהמא לגמרי, על זה רומזים אלו המאמרות..

ואת התיקון למצב שנוצר לאחר המבול התחיל אברהם לתקן כמו שמסביר הפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ה - ויהי ביום כלות משה

שכן אתה מוצא מתחילת ברייתו של עולם הייתה השכינה בתחתונים כמה שכתוב וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן (בראשית ג' ח'), חטא אדם הראשון נסתלקה השכינה לרקיע הראשון, עמד קין והרג לאחיו נסתלקה לרקיע השני עמד דור אנוש וחטאו אז הוחל לקרא בשם ה' (שם /בראשית/ ד' כ"ו) ונסתלקה לרקיע השלישי, עמדו דור המבול וחטאו כמה שכתוב וירא ה' כי רבה רעת האדם (שם /בראשית/ ו' ה') [ונסתלקה לרקיע הרביעי, עמדו דור הפלגה] ונסתלקה השכינה לרקיע החמישי, עמדו הסדומיים ונסתלקה לששי שהיו חוטאים ואנשי סדום רעים וחטאים (שם /בראשית/ י"ג י"ג), באו פלשתים וחטאו וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה (שם /בראשית/ כ' ב') ונסתלקה לשביעי. בא אברהם וסיגל מעשים טובים וירדה השכינה מן הרקיע השביעי לששי, בא יצחק ופשט צוארו על גבי המזבח וירדה מן הששי לחמישי, בא יעקב ונטע (אהלה) [אהלים] לתורה כמו שכתב ויעקב איש תם יושב אהלים (שם /בראשית/ כ"ה כ"ז) וירדה השכינה מחמישי לרביעי, בא לוי והורידה מרביעי לשלישי, בא קהת והורידה משלישי לשני, בא עמרם והורידה לראשון, אשריהם הצדיקים שהם משכינים השכינה בארץ שכן כתיב כי ישרים ישכנו ארץ (משלי ב' כ"א) בא משה והורידה למטה כמה שכתב ויכס הענן את האהל וכבוד ה' מלא את המשכן (שמות מ' ל"ד).

העולם התקלקל על ידי הבכורים ומי שהתחיל לתקן את העולם ולהחזיר אותו למצב לפי חטא האדם הראשון היה אברהם שלא היה בכור ואברהם קיבל את הזכות להקריב קורבן לא בזכות הבכורה שלו כי הוא לא היה בכור אלה כי הוא עבד את הקב"ה .

במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ד

ומסרה לאברהם וכי אברהם היה בכור אלא מפני שהיה צדיק נמסרה לו הבכורה והקריב שנא' (שם /בראשית/ כב) ויעלהו לעולה תחת בנו

יצחק היה בכור אבל יעקב לא היה בכור וגם משה שהביא את השכינה לארץ בדיוק כמו שהיית  לפני חטא האדם הראשון לא היה בכור ורק בזכות העבודה שלו הצליח לקבל את התורה ולתקן את חטא האדם הראשון . משה שנאמר עליו שהוא הגלגול של הבל תיקן את הקלקול של קין שרצה להחזיר את העולם לתוהו ובהו ולא רצה שהעולם יקבל את התורה וכך כותב של"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש שלישי (א)

הנה, בריאת העולם - אדם, קין, הבל. ישראל נקראים 'אדם' (יבמות סא א), ונודע מה שכתבו המקובלים (עץ חיים שער קרית ארבע פק"ו; שער הגלגולים הקדמה לו) הבל - משה גלגולו באמצעית 'שת', קין נתגלגל לזכך ביתרו.

ופרעה עצמו היה גם בכור כמו שאומר ההדר זקנים על התורה שמות פרשת בא פרק יא פסוק ה

מבכור פרעה. למד על פרעה שנשאר בבכורות הוא לבדו. כדכתיב ואולם בעבור זאת העמדתיך. והאי דקאמר מבכור פרעה משמע ממנו והלאה:

 

וגם פרעה עצמו מרד בקב"ה בדיוק כמו קין נמרוד ועשיו שמות פרק ה

(ב) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְקֹוָק֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק וְגַ֥ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ:

ואומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת וארא

[ח] ד"א ראה נתתיך אלהים לפרעה, אמר הקדוש ברוך הוא לפי שעשה את עצמו אלוה הודיעו שאינו כלום בעולם, הריני עשה אותך עליו אלהים. ומנין שעשה פרעה עצמו אלוה, שנאמר (יען) [אשר] אמר (יאור לי) [לי יאורי] ואני עשיתיני (יחזקאל כט ג), אני הוא שבראתי את עצמי. וזה אחד מארבעה בני אדם שעשו את עצמן אלהות,

פרעה שהיה גם בכור אמר אני הבורא אני עשיתי את עצמי ומצרים שגרמה לכך שהשכינה תעלה לרקיע השביעי הכי רחוק מהארץ מזמן בריאת העולם היא המקום ששם צריך להתחיל השינוי שיביא בסופו של דבר את השכינה לארץ כמו שהיה לפי חטא האדם הראשון וזה הסיבה שעם ישראל ירד למצרים . הקב"ה החליט שצריך עוד הפעם להחזיר את העולם לתהו ובהו (כתבתי על כך במאמר שביעי של פסח ‏כ'/ניסן/תשע"ו ) כלומר למצב ראשוני של בריאת העולם אבל לאחר שנתן הבטחה לא לעשות שנית כמו שהיה במבול העשר מכות שנתן למצרים הוא גלגול העולם בצורה שונה  למצב של תוהו ובהו , ומנקודה זו של הבאת העולם למצב ראשוני מתחילה יציאת מצרים ובריאת העולם מחדש עד הרגע של מתן תורה . ולכן מכת בכורות שמסמלת את סילוק אלו שמכחישים את הקב"ה היא המכה שמסמלת את הבאת העולם למצב של תוהו ובהו כאשר כל בכור מת בארץ מצרים . ולפי ההבנה שלי כל בכור היה צריך למות גם של ישראל אבל הקב"ה ברחמיו נתן לבכורות את האפשרות להינצל באופן זמני על ידי מריחת הדם על המשקופים וזאת עד הרגע שבו יהיה פדיון של הבכורים  וכך כתוב בשמות פרק יב

(יב) וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֘ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל־ אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְקֹוָֽק:

(יג) וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

התורה מגדישה כל בכור ולא אומרת איזה סוג של בכור כי כל הבכורים לכאורה בגזרה של הקב"ה אבל בזכות הדם הוא יפסח עליהם עד לזמן בו הם יפדו וכך כתוב בשמות פרק יג

(טו) וַיְהִ֗י כִּֽי־הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֘ לְשַׁלְּחֵנוּ֒ וַיַּהֲרֹ֨ג יְקֹוָ֤ק כָּל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד־בְּכ֣וֹר בְּהֵמָ֑ה עַל־כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַֽיקֹוָ֗ק כָּל־פֶּ֤טֶר רֶ֙חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכָל־בְּכ֥וֹר בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה:

ולפי ההבנה שלי גם בכורי ישראל לכאורה "נהרגו " אבל הפסיחה שלהם היית זמנית עד רגע הפדיון שלהם כי הקב"ה רצה להראות שהעולם החדש שנברא ביציאת מצרים הוא עולם לא של בכורים שמרדו בקב"ה אלה באותם שקיבלו על עצמם את התורה ואת הקב"ה כמלך עליהם וזה עולם שונה מהעולם הקודם שבו הבכורים שהשורש שלהם בא  מקין מרדו בקב"ה ועשו עצמם כאילו הם הקב"ה . לעומת זאת מי שבא משורש של הבל כמו משה שהיה גלגל שלו הם מי שקיבלו על עצמם את התורה ואת התנאי של הקב"ה יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם ושהדבר היחידי בעולם זה התורה וללא התורה אין עולם .

ומה שהתחיל בפסח נגמר בפסח התחלת הקלקול בפסח והתיקון בפסח . התחלת הקלקול בבכור קין וסופו במכת בכורות . ההתחלה בהקרבת פרי אדמה בפסח כמרידה בקב"ה וסופו בהקרבת קורבן הפסח כסמל למחיקת העבודה הזרה כמו שכתוב בשמות פרק יב

וּבְכָל־ אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְקֹוָֽק:

וכך כותב מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת בראשית פרק ד סימן ג

[ג] ויהי מקץ ימים. זמן פסח היה, אמר אדם לבניו עתידים ישראל כולם להביא פסחיהם ויהיו לרצון ועת רצון היא זאת, אף אתם הביאו קרבניכם לפניו וירצה לכם: ויבא קין מפרי האדמה. משיורי מאכלו הביא מזרע פשתן:

 

 

פרשת בא למה מכת בכורות זה המכה העשירית ? מי היו הבכורים שמרדו בקב"ה ? האם נמרוד היה בכור ? ‏ז'/שבט/תשע"ז

בס"ד

פרשת בא למה מכת בכורות זה המכה העשירית ?  מי היו הבכורים שמרדו בקב"ה ? האם נמרוד היה בכור ? ‏ז'/שבט/תשע"ז

כתוב בשמות פרק יב

(כט) וַיְהִ֣י׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיקֹוָק֘ הִכָּ֣ה כָל־בְּכוֹר֘ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה:

וצריך להבין מדוע מכת בכורות זה המכה העשירית ולמה דווקא בחר הקב"ה להכות בבכורי מצרים וכל בכור בהמה

וכדי להבין את הדבר ניסיתי להבין את הענין מהבכור הראשון בעולם וזה קין כתוב בראשית פרק ד

(א) וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְקֹוָֽק:

קין היה הראשון שיצא מרחם אישה והוא היה הבכור הראשון בעולם . וכאן התחיל המאבק בן קין להבל שבא לידי ביטוי בקורבנות שהביא קין לעומת הבל

כתוב בראשית פרק ד

(ג) וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיקֹוָֽק:

לעומת זאת הביא הבל כמו שכתוב בבראשית פרק ד

(ד) וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְקֹוָ֔ק אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ:

וכך כותב מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת בראשית פרק ד סימן ג

[ג] ויהי מקץ ימים. זמן פסח היה, אמר אדם לבניו עתידים ישראל כולם להביא פסחיהם ויהיו לרצון ועת רצון היא זאת, אף אתם הביאו קרבניכם לפניו וירצה לכם: ויבא קין מפרי האדמה. משיורי מאכלו הביא מזרע פשתן:

האדם הראשון אומר לבניו לקין והבל שהזמן הוא עת רצון וצריך להביא קורבן מהבהמה אבל קין הולך לשיטתו ומביא משיורי מאכלו . ולא רק זאת  אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ד סימן ג

ג) ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'. לא אמר מראשית פרי האדמה, אלא מפרי האדמה, מלמד שהיה אוכל את הבכורות ומכבד למלך בסייפות:

והשורש של ההתנהגות של קין לעומת הבל נמצא בכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ח  המביא את המשא ומתן בין הבל לקין :

(ח) ויאמר קין אל הבל אחיו בא ונצא שנינו לשדה ויהי כאשר יצאו שניהם לשדה ענה קין ואמר להבל מסתכל אני שברחמים נברא עולם אבל לא בפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים יש בדין מן בגלל מה התקבל קרבנך וקרבני ממני לא התקבל ברצון. ענה הבל ואמר לקין ברחמים נברא עולם ובפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים אין בדין ועל שהיו פרי מעשי טובים משלך וקודמים לשלך התקבל ברצון קרבני ענה קין ואמר להבל אין דין ואין דיין ואין עולם אחר ואין מתת שכר טוב לצדיקים ואין נפרעים מהרשעים, ענה הבל ואמר יש דין ויש דיין ויש עולם אחר ויש מתת שכר טוב לצדיקים ויש שנפרעים מהרשעים ועל ענין דברים האלו היו נִצים על פני השדה ויקם קין על הבל אחיו והטביע אבן במצחו והרגו:

ואומר הבראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ב

רבי יהודה בר סימון פתר קריא בדורות, והארץ היתה תהו ובהו, זה אדם הראשון שהיה ללמה ולא כלום, ובהו זה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו,

קין שהיה בכור רצה לכאורה להחזיר את העולם למצב של תוהו ובהו כלומר הוא ראה את עצמו כמו הקב"ה ולכן הרג את הבל כי הוא חשב שהוא היחידי שיישאר בעולם וכל העולם אחרי מותו של הבל יהיה מזרעו של קין . יש כאן מאבק על מהותו של העולם .

וכבר כתבתי על זה כמה פעמים שלכן הקב"ה עשה את המבול ומשמעות המבול שהקב"ה גלגל את העולם למצב של תוהו ובהו וברא אותו מחדש וזאת כדי להכרית את זרעו של קין שרצה להיות הקב"ה בעצמו .

ומיד לאחר המבול הדבר הראשון שעושה נח זה להקריב קרבן לקב"ה   בראשית פרק ח

(כ) וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיקֹוָ֑ק וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּה֔וֹר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ:

(כא) וַיָּ֣רַח יְקֹוָק֘ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי:

כלומר לאחר הבריאה של העולם מחדש מראה נח שלכאורה העולם תוקן ובניגוד לקין שלא רצה להקריב קרבן בהמה וזלזל בבכורות כי הוא חשב את עצמו כקב"ה הקריב נח קרבנות לקב"ה

אבל העולם שתוקן מיד לאחר המבול נשבר שוב בדומה לחטא האדם הראשון גם כאן לאחר תיקון העולם הגיע שבר וכך כתוב בראשית פרק ט

(כא) וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה:

ואת הקשר לחטא האדם הראשון למעשה של נח מגלה הזהר הקדוש פרשת נח

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, סוֹד הַחָכְמָה הוּא כָּאן בַּפָּסוּק הַזֶּה. כְּשֶׁרָצָה נֹחַ לִבְדֹּק בְּאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁבָּדַק אָדָם הָרִאשׁוֹן - לֹא כְּדֵי לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֶלָּא לָדַעַת וּלְתַקֵּן הָעוֹלָם, וְלֹא יָכֹל. סָחַט עֲנָבִים לִבְדֹּק בְּאוֹתוֹ כֶּרֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לָזֶה, [אז] וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל, וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד. וְלָכֵן וַיִּתְגַּל, גִּלָּה פִּרְצָה שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁהָיְתָה נִסְתֶּרֶת. בְּתוֹךְ אָהֳלֹה, כָּתוּב בְּהֵ''א. וְעַל זֶה כָּתוּב וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ. בְּתוֹךְ אָהֳלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ כֶּרֶם.

והשבר הזה הביא את דור הפלגה שבא מכוש דברי הימים א פרק א

(י) וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְר֑וֹד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִהְי֥וֹת גִּבּ֖וֹר בָּאָֽרֶץ: ס

ונמרוד מרד בקב"ה כמו שאומר  התלמוד בבלי מסכת עירובין דף נג עמוד א

ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו.

ואומר האלשיך בראשית פרק יד

או יאמר מעין האמור, והוא במה שכתבנו למעלה כי נמרוד המולך בדור הפלגה שבנו מגדל להשליט החצונים בעולם, ולסלק הקדושה עד נסתלקה שכינה עד רקיע שביעי, ובא אברהם על ידי הקריא שמו יתברך בכל העולם, חזר וקנה העולם בזכותו.

וצריך להגיד כי גם נמרוד היה בכור והראיה שלי שהוא לבש את הבגדים של האדם הראשון ובגדים אלו היו בדרגה של בגדי כהונה שאז היו לבכורים

ואומר ההדר זקנים בראשית פרק כז

(טו) בגדי בנה החמודות. והם הבגדים שהלביש הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון כדכתיב ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם ובגדי כהונה הלבישו לפי שהיה בכורו של עולם ועבודה בבכורות ובאו ליד עשו מיד נמרוד. וקשה דלחוה נמי עשה בגדים כדכתיב לאדם ולאשתו כתנות עור. א"כ משמע שמלבושיהם שוים.

וההמשך של נמרוד היה עשיו ואנחנו רואים את בגדי האדם הראשון שעברו לנמרוד ולאחר מכן לעשיו שגם הוא היה בכור .

כלמור אנחנו רואים שיש כאן רצף של בכורים שמורדים בקב"ה קין נמרוד ועשיו . ובעזרת השם נמשיך את הדברים במאמר הבא