פרשת בהעלותך למה יש שני נ' הפוכה ? כמה ספרי תורה יש לדעה הראשונה ? בן איזה פורעניות הסימניות מפרידות ? מהי הפורענות הראשונה ? מהי הפורענות השנייה ? למה לפני תחילת המסעות יש את המשא ומתן של יתרו עם משה ומה הקשר לסימניות ? לאן הלך יתרו ? מי יכול היה להיות העיניים של עם ישראל ? מה המשמעות של עם ישראל ללא יתרו במסע במדבר ? למה יתרו לא יכול היה לבטל את הפורענות הראשונה ? למה הוא יכול לבטל את הפורענות השנייה ?מה הקשר בן מה שאמר הקב"ה למשה בפורענות התאווה לעצות של יתרו ? ‏י"ז/סיון/תשפ"א

 בס"ד

פרשת בהעלותך למה יש שני נ' הפוכה ? כמה ספרי תורה יש לדעה הראשונה ? בן איזה פורעניות הסימניות מפרידות ? מהי הפורענות הראשונה ? מהי הפורענות השנייה ? למה לפני תחילת המסעות יש את המשא ומתן של יתרו עם משה ומה הקשר לסימניות ? לאן הלך יתרו ? מי יכול היה להיות העיניים של עם ישראל ? מה המשמעות של עם ישראל ללא יתרו במסע במדבר ? למה יתרו לא יכול היה לבטל את הפורענות הראשונה ? למה הוא יכול לבטל את הפורענות השנייה ?מה הקשר בן מה שאמר הקב"ה למשה בפורענות התאווה לעצות של יתרו ? ‏י"ז/סיון/תשפ"א

כתוב במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לה - לו

(לה) וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה׀ יְקֹוָ֗ק וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ:

(לו) וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְקֹוָ֔ק רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ

וכתוב בתורה לפני ואחרי נ הפוכה

וכותב רש"י במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לה

(לה) ויהי בנסע הארן - עשה לו סמניות מלפניו ומלאחריו, לומר שאין זה מקומו.ו ולמה נכתב כאן, כדי להפסיק בין פורענות לפורענות וכו' כדאיתא בכל כתבי הקדש (שבת קטז א):

כותבת הגמרא על הנידון חברותא מסכת שבת דף קטו עמוד ב

תנו רבנן: [במדבר י] "ויהי בנסע הארן ויאמר משה". פרשה זו, עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות כמין אות נו"ן הפוכה, אחת מלמעלה, מלפניה, ואחת למטה, מאחריה, כדי להפרידה מהפרשיות שלפניה ואחריה⁽²¹⁾.לומר לנו,שאין זה מקומה הראוי של פרשה זו, כי מקומה הוא בפרשת במדבר בענין הדגלים, ששם מתוארים סדרי המסעות.רבי אומר: אכן כאן הוא מקומה של פרשה זו. שהרי לפני כן הוזכר שנסעו מהר סיני. ואם כן, טעמם של הסימניות שלפניה ואחריה - לא מן השם, מהטעם שאמרת [שבאים הסימניות לשנות מקומה] הוא זה.אלא, נכתבו הסימניות כדי לציינה במיוחד, מפני שפרשת ויהי בנסוע - ספר חשוב הוא בפני עצמו.כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: [משלי ט] "חצבה עמודיה שבעה" - אלו שבעה ספרי תורה.כמאן - כרבי, שלפיו נחלק ספר במדבר לשלשה ספרים: האחד, עד ויהי בנסוע. השני, ויהי בנסוע. והשלישי, מאחרי ויהי בנסוע עד הסוף.מאן תנא דפליג עליה דרבי - רבן שמעון בן גמליאל הוא.דתניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה בעתיד, כאשר לא ידאגו מפורענות, ויצר הרע יתבטל.ולמה כתבה כאן - כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה.פורענות שנייה מאי היא? [במדבר יא] "ויהי העם כמתאננים".פורענות ראשונה [במדבר י] "ויסעו מהר ה'".ואמר רבי חמא ברבי חנינא: מלמד שסרו מאחרי ה', והתאוו לבשר תוך שלשה ימים למסעם מהר ה'⁽²²⁾.והיכן מקומה של פרשת ויהי בנסוע?אמר רב אשי: בפרשת במדבר בענין הדגלים⁽²³⁾.

כלומר יש 2 דעות האחד שהפרשה לא במקומה והיא באה לעשות הפרדה בן שני פורענויות ולעתיד לבא היא תחזור למקומה הנכון בפרשת הדגלים והשנייה שספר במדבר התחלק ל 3 ספרים וסה"כ יש 7 חומשי תורה ולא 5 חומשי תורה .

והפרשנות על המסע הראשון של בני ישראל נמצא בשני קצוות שונות

מדרש הגדול במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לג

לג) ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים. וכי דרך שלשת ימים היא, והלא כבר נאמר אחד עשר יום מחרב (דברים א, ב), מה אני מקיים דרך שלשת ימים, אלא מלמד שהילכו באותו היום כדרך שהיו מהלכין בשלשת ימים, שבכל יום היו מהלכין שנים עשר מיל ואותו היום הילכו שלשים וששה מיל. היה ר' שמעון אומר בוא וראה חיבתה שלארץ ישראל כמה היא חביבה, שכל מי שהוא הולך למלחמה הרי הוא רץ והולך וכשהוא מגיע למלחמה הרי רגליו משתברות, אבל ישראל אינן כן, אלא כשהיו קריבים לארץ ישראל היו רגליהן נושאות אותן ואומרין אלו לאלו, אלו אנו נכנסין לארץ ישראל ומתים מיד, אין אנו כדאי שאנו נכנסין אל המקום אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו.

וזה מתאים לפרשנות השנייה של הגמרא שהסימניות של ה נ היא חלוקה של התורה ל 7 חומשים

ומהצד השני הפרוש של הכלי יקר לדעה השנייה שזה מפריד בן פורעניות  בגמרא במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לג

(לג) ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים. דרשו חז"ל (שבת קטז. תוס' ד"ה פורענות) אותו היום סרו מאחרי ה' וברחו מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר. לכך ברחו להם מיראה פן יוסיף להם מצוות. ואמר הכתוב ראה כמה הם כפויי טובה כי אף בזמן המרד הזה, ארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה. המה מרדו במספר שלושת ימים וארון ברית ה' מיטיב עמהם במספר שלושת ימים.

יש לא מעט קושיות מהי הפורענות הראשונה ומהי הפורענות השנייה ואיך זה קשור לפורענות של המתאווים לבשר

במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יא פסוק לד

(לד) וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא קִבְר֣וֹת הַֽתַּאֲוָ֑ה כִּי־שָׁם֙ קָֽבְר֔וּ אֶת־הָעָ֖ם הַמִּתְאַוִּֽים:

יש מפרשים המסתכלים על זה כ 3 פורעניות וההפרדה בן פורענות לפורענות שלא יהיה 3 פורעניות מחוברות ויש כאלו המחברים את המתאוננים לבעלי התאווה ויש כאן שני פורעניות .

אבל מה שקשה לי ולא ראיתי הסבר מניח את הדעת למה בן פרשת הדגלים לוַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן  נכנס המשא ומתן בן משה ליתרו . האם יש קשר ל 2 הפרשנויות המנוגדות הללו ?

והפסוקים הללו הם המפרידים בן פרשת הדגלים למסע הראשון במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק כט - לב

(כט) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְקֹוָ֥ק דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל:

(ל) וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ:

(לא) וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם:

(לב) וְהָיָ֖ה כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה׀ הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְקֹוָ֛ק עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ:

וצריך להבין את המשא ומתן בן יתרו למשה רבנו

נאמר בשמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק כז

(כז) וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ: פ

וכותב הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק כז

כז) וישלח משה את חותנו. ר' יהושע אומר שלחו לכבודו של עולם. ר' אלעזר המודעי אמר נתן לו מתנות רבות, שנאמר אל נא תעזוב אותנו (במדבר י לא), אמר לו אתה נתת לי עצה טובה, והקב"ה הסכים לדבריך, אל נא תעזוב אותנו, אמר לו כלום הנר מהנה אלא במקום חשך, אף אתה חמה, ואהרן אחיך כאור הלבנה, מה יעשה הנר בחמה ובלבנה, אלא אלך אל ארצי ואגייר כל בני מדינתי, שאביאם לתלמוד תורה ואקרבם תחת כנפי השכינה, וכן עשה שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם (שופטים א טז), לכך נאמר וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו, הלך לגייר את בני משפחתו, שנא' ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים [שמעתים] סוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב (דה"א ב נה), יעבץ קרא לאלהי אבותיו שירבה גבולו בתלמידים,

כלומר ליתרו יש תפקיד עליון להכניס תחת השכינה את אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני כי הם חלק בלתי נפרד מעם ישראל עד כדי כך שאומר משה ליתרו

במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לא

(לא) וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם:

ועל זה  כותב הספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא פ

[ד"א והיית לנו לעינים אפילו אין דייך אלא שתהא יושב עמנו בסנהדרין ותהא מורה בדברי תורה] ד"א והיית לנו לעינים אפילו אין דיינו אלא שכל דבר ודבר שנתעלם מעינינו תהיה מאיר עינינו בו כענין שנאמ' ואתה תחזה מכל העם (שם /שמות/ יח כא) והלא אף ביד משה היה מסיני שנאמר וצוך אלהים ויכלת עמוד (שם /שמות י"ח/ כג) ולמה נתעלם ממשה לתלות זכות בזכאי כדי שיתלה הדבר ביתרו.

כלומר על כף המאזנים נמצא היתרון שיש ליתרו אם יהיה עם עם ישראל במסע במדבר כי יש דברים שיתעלמו ממשה והוא יוכל להשלים את משה וראות אותם כי הקב"ה נתן לגרים חלק בלתי נפרד מהתורה  ולכל אחד ואחד יש את החלק המיוחד שלו שלא נמצא אצל השני ויש דברים שירו רואה שמשה לא רואה ומהצד השני של המאזנים יש את אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני אבל צריך לעשות מאמץ להיכנס אותם לתוך עם ישראל . יתרו מכריע את הכף למאמץ  לגייר את  בני מדינתו על ההצטרפות למסע של עם ישראל למדבר על אף שזה יגרום נזק מסוים לעם ישראל .

אבל בניו של יתרו או חלקם כן עלו לארץ ישראל אכן קבלו הטבה זמנית ביריחו ואומר הספרי זוטא (הורוביץ) במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק כט

אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם, לכם הוא אין לגרים חלק בו שלא תהא סבור שאת בא ונוטל כאחד מן השבטים ועכשיו אתה אומר לי הטעיתני אלא על מנת כן את בא על מנת שאין לגרים נחלה בארץ אעפ"כ לכה אתנו והטבנו לך: כי ה' דבר טוב על ישראל, והלא בכל השעות המקום מדבר טובות על ישראל אלא המקום אמר לנו להיות מטיבים לגרים ולך אנו מטיבים מכל הגרים. ומה היתה הטובה שהטיבו לו כשבאו לארץ ישראל הפרישו דשנה של יריחו חלק בראש ואמרו איזה שבט שיעלה בית המקדש בתחומו יהי נוטל את יריחו ואת תבואתה תחת מקום בית המקדש לקיים בה באחד שבטיך ונתנו אותה ליתרו והיה אוכל פירותיה ארבע מאות וארבעים שנה שנ' ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל וגו' ויבן הבית לה' (מלכים א' ו א) באותה שעה כשנבנה המקדש לה' הלכו להם שנ' ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה

אבל יתרו עצמו הבין שהתפקיד העיקרי שלו שחשוב יותר מעליה לארץ ישראל זה ללכת לגייר את בני עמו "אלא אלך אל ארצי ואגייר כל בני מדינתי, שאביאם לתלמוד תורה ואקרבם תחת כנפי השכינה"

ומתוך ההבנה הזאת של המשא ומתן של יתרו נבין את הקשר לשני הדעות שראינו על המשמעות של 2 ה נ ההפוכה

לדעה הראשונה שיש כאן חלוקה של ספר במדבר ל 3 ספרים יש את המציאות שכל עם ישראל כולל יתרו נמצאים מתחת להר סיני ויש את התחלת המסעות של עם ישראל ותחילת המסעות זה הפיצול  בן עם ישראל ליתרו שהפיצול הזה הוא מהותי כדי לסיים ספר ולהתחיל ספר חדש . יש  2 תפקידים שונים של עם ישראל החלק של יתרו לצאת לגייר את מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני ועם ישראל עצמו שצריך להנחיל את ארץ ישראל ולכן יש כאן חלוקה ל 3 ספרים  בתחילת המסעות .

ולדעה השנייה יש כאן הפרדה בן פורענויות . כאשר יתרו מתפצל מעם ישראל ברור לחלוטין שתגיע פורענות לעם ישראל כי השלמות של עם ישראל נפגעה כי חסר את העיניים של יתרו . הפורענות הראשונה היא ללא קשר לעזיבה של יתרו כי היא היית כאשר גם יתרו היה בתוך עם ישראל אבל הפורענות השנייה קשורה לעזיבה של יתרו ולכן יש הפרדה בן פורענויות . לעתיד לבא כאשר עם ישראל יתאחד עם כולם אז המסעות של עם ישראל יחזרו לפרשה שהיא שייכת לו וזה פרשת הדגלים .

ולמה הפורענות הראשונה לא שייכת לעזיבה של יתרו כי היא התרחשה עוד כאשר יתרו היה בתוך עם ישראל

אומר הכלי יקר במדבר (פרשת בהעלותך) פרק י פסוק לג

(לג) ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים. דרשו חז"ל (שבת קטז. תוס' ד"ה פורענות) אותו היום סרו מאחרי ה' וברחו מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר. לכך ברחו להם מיראה פן יוסיף להם מצוות. ואמר הכתוב ראה כמה הם כפויי טובה כי אף בזמן המרד הזה, ארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה.

כלומר פורענות ראשונה היית כאשר יתרו היה עם עם ישראל . ופורענות שנייה לאחר שעזב את עם ישראל .

והפורענות השנייה היא פורענות המתאוננים במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יא פסוק א

(א) וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וַיִּשְׁמַ֤ע יְקֹוָק֙ וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְקֹוָ֔ק וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה:

ואומר המדרש אגדה (בובר) במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יא פסוק א

[א] ויהי העם כמתאננים. כמבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי הקדוש ברוך הוא, שאין כמתאוננים אלא לשון עלילה, שנאמר כי תואנה הוא מבקש (שופטים יד ד), ומה היו אומרים, רעה עשה לנו המקום שהטריחנו ללכת שלשת ימים רצופים, והקב"ה לא עשה אלא לטובתם, כדי שיכנסו לארץ מיד, ואלו חשבו לרע, לפיכך היה רע (בעיני) [באזני] ה' וישמע ה' ויחר אפו. וכי כל מה שבני אדם אומרים הוא אינו שומע, והלא כך אמר הנביא הנוטע אזן הלא ישמע וגו' (תהלים צד ט), אלא כל מקום שנאמר וישמע פורע דינו מיד משם, וכל מקום שאינו אומר וישמע אינו משים על לב באותה שעה:

וזה בדיוק ההיפך מיתרו  כתוב בשמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק י - יא

(י) וַיֹּאמֶר֘ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם:

(יא) עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְקֹוָ֖ק מִכָּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם:

ואם יתרו היה עם עם ישראל יכול מאוד להיות שהרוח של יתרו בקבלת התורה שלו בצורת הבחירה שלו התלויה רק באמת ולא בכבודו  היה אולי מונע את הפורענות הזאת שנובעת מתוך חוסר הבנה של המציאות  של חלק מעם ישראל ואומרת המכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (אפשטין-מלמד) שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק יא

כי גדול ה' מכל האלהים אמרו מתחלה לא הניח יתרו עבודה זרה בעולם שלא עבדה עכשו הודה בדבר שנ' אלהים האלהים כל האלהים מכל האלהים.

ועוד צריך להגיד שיתרו תמיד בחר באמת גם כאשר הוא הכניס את עצמו בסכנה ואומר האמת ליעקב שמות (פרשת שמות) פרק ב פסוק כ

והנה מצינו קודם לזה, כשהיה יתרו בין יועצי פרעה כששאלן הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו וגו', אמרו חז"ל שהיו אחרים מוחין על מה שלא זכרו את טובת יוסף, וז"ל המדרש [שמות רבה פרשה א' אות ח']: אלא שאמרו המצרים לפרעה בא ונזדווג לאומה זו א"ל שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והאיך נזדווג להם אלולי יוסף לא היינו חיים וכו'. עוד מצינו במדרש [שם אות ט']: שלשה היו באותה עצה בלעם איוב ויתרו כו' יתרו שברח וכו', הרי שאם נצרף אלה ב' המאמרים יצא לנו שמבריחת יתרו הבין פרעה רגשות הכרת טובה, והרגש היה כל כך אמיץ עד שהחליט להסתלק מגדולה שכזו להיות מיועצי פרעה מלך מצרים שהיתה אז מלכות בכיפה, וכיון שרגש זה היה מקורי ומרכזי בתכונת נפשו, הביאו לידי גדולות ונצורות עד שבני בניו הגיעו לישב בלשכת הגזית.

יתרו בניגוד לחלק מעם ישראל היה לו את הנחישות לדבוק באמת גם אם היא קשה ויש לומר שאם היה יתרו עם עם ישראל במסעות היה יכול לשנות את המציאות ואןלי לבטל את הפורענות של המתאוננים .

בפורענות של התאווה לבשר שואל משה את הקב"ה מה לעשות והקב"ה נותן לו עצה מאוד דומה למה שנתן לו יתרו על דרכי המשפט של עם ישראל

במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יא פסוק יד - יז

(יד) לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי:

(טו) וְאִם־כָּ֣כָה׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הָרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶי֑ךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי: פ

(טז) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֘ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ:

(יז) וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֘ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ:

ונראה לי ברור שאם יתרו היה עם משה אולי יתרו היה מייעץ למשה לפני שעם ישראל היה מגיע  למצב שהתאווה שלהם היית בלתי הפיכה ולכן צריך להגיד שהקב"ה עשה הפרדה בן פורענות ראשונה לפורענות שנייה פורענות ראשונה שהיה עם יתרו ופורענות שניה שהיית בלי יתרו ואם יתרו היה עם עם ישראל היה אפשרות לבטל את הפורענות .

ונשאלת השאלה למה יתרו לא עזר בפורענות ראשונה ?

והתשובה נמצאת בדברי חז"ל  "לכך ברחו להם מיראה פן יוסיף להם מצוות"

אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג עמוד ב

ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר : ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה.

הפורענות הראשונה היא במהותה יראת שמים וביראת שמים הכול נתון בידי האדם עצמו ואם היראה לא בידי  הקב"ה קל וחומר לא בידי אדם ובטח לא בידי יתרו .

פרשת נשא מה ההבדל בן נתנאל בן צוער לכל הנשיאים ? למה נתנאל בן צוער הקריב שני ? למה נתנאל בן צוער לא הקריב ראשון ? מה הקשר למהותו של בן תורה ? למה נתן נתנאל בן צוער את הבכורה לנחשון בן עמינדב ? מה העצה שנתן נתנאל בן צוער לנשיאים ? מה הקשר לאדם הראשון לנח ולשבעים אומות העולם למשכן ? מה הקשר של הנשיאים לאומות העולם ? מה היה החיסרון במשכן שהקורבנות של נשיאי ישראל השלימו ? מה הקשר לשוטרי ישראל במצרים ? ‏י'/סיון/תשפ"א

 בס"ד

פרשת נשא מה ההבדל בן נתנאל בן צוער לכל הנשיאים ? למה נתנאל בן צוער הקריב שני ? למה נתנאל בן צוער לא הקריב ראשון ? מה הקשר למהותו של בן תורה ? למה נתן נתנאל בן צוער את הבכורה לנחשון בן עמינדב ? מה העצה שנתן נתנאל בן צוער לנשיאים ? מה הקשר לאדם הראשון לנח ולשבעים אומות העולם למשכן ? מה הקשר של הנשיאים לאומות העולם ? מה היה החיסרון במשכן שהקורבנות של נשיאי ישראל השלימו ? מה הקשר לשוטרי ישראל במצרים  ?  ‏י'/סיון/תשפ"א

במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק א - ב

(א) וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־ הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם:

(ב) וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים:

והנשיא הראשון היה נחשון בן עמינדב

במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יב - יג

(יב) וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ נַחְשׁ֥וֹן בֶּן־עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה:

(יג) וְקָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה:

ובכולם כתוב  כמו  במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק כד - כה

(כד) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן:

(כה) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה:

חוץ מנתנאל בן צוער שכתוב בנוסח שונה

במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יח - יט

(יח) בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר:

(יט) הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה:

כתוב תוספת הקריב ו הקרב את וצריך להבין מה ההבדל בן נתנאל בן צוער לשאר הנשיאים ?

אומר המדרש אגדה (בובר) במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יג - יד

ו'), לפיכך הקריב בראשונה: קרבנו קערת כסף אחת. ומה ראו להקריב כך, אמר ר' פינחס בן יאיר נתנאל בן צוער השיא לנשיאים העצה הזו להקריב בו קערת כסף אחת, כנגד אדם הראשון שחשבון אותיותיו של קערת כסף עולה בגימטריא תתק"ל, כנגד שנותיו של אדם הראשון: שלשים ומאה משקלה. שלא העמיד תולדות של קיום העולם עד ק"ל שנה, שנאמר ויחי אדם (מאה ושלשים) [שלשים ומאת] שנה ויולד וגו' (בראשית ה' ג'), לכך נקרא שמו שת, שממנו הושתת העולם, כי הבל וקין נטרדו מן העולם: מזרק אחד כסף. זה נח שזרקו הקדוש ברוך הוא מדור המבול: ד"א מזרק אחד כסף. עולה חשבונו תק"ך שנה, כנגד שנותיו של נח שהיה בן ת"ק שנה, שנא' ויהי נח בן חמש מאות שנה וגו' (בראשית ה' ל"ב), ואותה השנה אמר לו הקדוש ברוך הוא קץ כל בשר בא לפני (שם ו' י"ג). ואין אנו מוציאין מיום שהתחיל והעמיד תולדות עד המבול אלא מאה שנה, שנאמר ונח בן שש מאות שנה והמבול וגו' (בראשית ז' ו'), ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזירת המבול קודם תולדותיו: שבעים שקל. כנגד שבעים אומות שיצאו מבניו: שניהם מלאים. כנגד נח ואשתו שהיו צדיקים:

סימן יד

[יד] כף אחת. כנגד התורה. שנאמר תורה אחת (שמות י"ב מ"ט), והוא נותנה בכף ימינו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר מימינו אש דת למו (דברים ל"ג ב'): עשרה זהב. כנגד עשרת הדברות שהיו כתובים בלוחות: מלאה קטרת. שבאלו עשרה דברות יש בהם תרי"ג מצות, כנגד הקטרת, לבד הקו"ף שהוא מתחלף בא"ת ב"ש ג"ר ד"ק:

אומר המדרש  שנתנאל בן צוער נתן עצה לנשיאים מה להקריב ועל זה אומר רש"י במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יח

(יח - יט) הקריב נתנאל בן צוער. הקרב את קרבנו - מה תלמוד לומר הקריב בשבטו של יששכר, מה שלא נאמר בכל השבטים, לפי שבא ראובן וערער ואמר די שקדמני יהודה אחי, אקריב אני אחריו. אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם. לכך אמר הקרב את קרבנו, והוא חסר יו"ד, שהוא משמע הקרב, לשון צווי, שמפי הגבורה נצטווה הקרב. ומהו הקריב הקרב שני פעמים, שבשביל שני דברים זכה להקריב שני לשבטים אחת שהיו יודעים בתורה, שנאמר (ד"ה א' יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו.

כלומר נתנאל בן צוער הקריב שני כי היה בן תורה ובגלל שנתן עצה לנשיאים שני סיבות כדי שיקריב שני

ועדיין קשה כי חז"ל אמרו שכתר תורה גדול מכולם אז למה היה שני ? אומר הקהלת רבה (וילנא) פרשה ז

תני ר' שמעון בן יוחאי שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן ונטלו, כתר מלכות זכה בו דוד ונטלו, כתר תורה הרי מונח לדורות כל מי שזוכה לתורה כאילו זכה לשלשתן וכל שלא זכה לתורה כאלו לא זכה לאחת מהן,

ומתרץ את הקושיה השפתי כהן במדבר פרשת נשא

[ז, יח] ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר. לפי שביום שני נברא גיהנום, ומי שהוא עוסק בתורה שהיא אש שנאמר (דברים ל"ג, ב') מימינו אש דת, ניצול מאש של גיהנום, ואמר נשיא יששכר לא הקדים הנשיאות כמו שאמר באחרים ביום השלישי נשיא, ביום הרביעי נשיא, מרוב ענותנותו לא רצה לקרוא עצמו נשיא אלא אחר הזכרת שמו, מפני כבוד התורה. ואמר הקריב את קרבנו לומר שזה ראוי להיותו ראשון אלא שחלק כבוד למלכות. ובמדרש (תנחומא פרשה זו י"ד) בכל הנשיאים נאמר וקרבנו וכאן הקריב את קרבנו, שעל פי הדיבור הקריב שביקשו שאר שבטים להקריב שהיו גדולים ממנו והכריעו אותו מן השמים, ונצטוה שבט יששכר להתקרב לקרבן המזבח ולהקריב קרבנו, תדע לך שכך כתיב הקרב חסר יו"ד שהיה רחוק ונתקרב לבוא, כל כך למה על שהיו יודעים בתורה שנאמר (דברי הימים - א י"ב, ל"ג) ומבני יששכר יודעי בינה וגו':

אכן כתר תורה מעל כולם אבל נתנאל בן צוער חלק כבוד למלכות והחליט לתת לנחשון בן עמינדב את הבכורה . וכך כותבת הגמרא חברותא מסכת תענית דף ז עמוד א

אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים⁽ דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים"?

לומר לך: מה מים, דרכם הוא לפי טבעם שמניחין מקום גבוה - והולכין וזורמים למקום נמוך,

אף דברי תורה כך היא דרכם, שאין מתקיימין אלא במי שדעתו נמוכה ושפלה⁽³⁶⁴⁾. אבל בגאוותנים - אינה מתקיימת.ואמר רבי אושעיא: למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, וביין, ובחלב?⁽³⁶⁵⁾והיכן מצאנו שנמשלו דברי תורה לשלשת משקין אלו?דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים", הרי שנמשלה תורה למים.וכתיב בהמשך אותו מקרא: "לכו שברו [לשון קנין הוא] ואכלו, ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב", הרי שנמשלה תורה ליין וחלב!לומר לך: מה שלשה משקין הללו, אין מתקיימין [אינם משתמרים] - אלא בפחות שבכלים [בכלים הפשוטים ביותר], שהרי הדרך לשים משקים אלו בכלי חרס פשוטים, ודווקא בכלים אלו הם מתקיימין.אף דברי תורה, אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.

כלומר נתנאל בן צוער היה עניו ולכן נתן את הבכורה בהקרבת הקורבנות לשבט יהודה בגלל כבוד למלוכה כי בני האדם שאינם בני תורה צריכים לכבד את המלכות ומעשה כזה יכול להתפרש אצל אנשים שהם לא בני תורה כזלזול במלכות .

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף מא עמוד ב

שנינו במשנה: והמלך עומד ומקבל וקורא יושב; אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד:

ודייקינן: מדשנינו שהמלך עומד "עומד" כדי לקבל את ספר התורה, וכן באגריפס שנינו: "עמד וקבל", מכלל דעד עכשיו היה יושב!?ותיקשי, דהאמר מר: "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד".⁽²⁾ומנין שהותרה ישיבה בעזרה למלכי בית דוד? שהרי מצינו בהם ישיבה, שנאמר [שמואל ב ז יח] "ויבא המלך דוד, וישב לפני ה' [לפני הארון שהיה בעיר דוד] ויאמר מי אנכי ה' ד' ומי ביתי כי הביאתני עד הלום"; הרי שהותר לדוד לישב "לפני ה'", והוא הדין שמותר לו לישב בעזרה.

ואם כן תיקשי: הרי אגריפס לא היה ממלכות בית דוד, ואיך הותרה לו הישיבה!?ומשנינן: כדאמר רב חסדא גבי כהן גדול, שהיתה קריאתו בעזרת נשים, הכא נמי גבי מלך בעזרת נשים היה קורא, והיא היתה חול, ומותר לישב בה.⁽³⁾שנינו במשנה: אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד, ושבחוהו חכמים:

ומקשינן: מכך ששבחוהו, מכלל בהכרח דשפיר עבד [טוב עשה אגריפס]!?והאמר רב אשי: אפילו למאן דאמר: "נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול", אבל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, שנאמר "שום תשים עליך מלך".וממה שהזהירה תורה את ישראל בשימות הרבה ["שום תשים"], למדנו: שתהא אימתו עליך, ואם מחל על כבודו אין כבודו מחול.ומשנינן: מצוה היתה בזה שקרא אגריפס מעומד, לפי שמחל על כבודו משום כבוד התורה; ואף דבעלמא אין לו למלך למחול על כבודו, לדבר מצוה שאני,⁽⁴⁾ ושפיר מצי למחול.⁽⁵⁾

כלומר נתנאל בן צוער שהיה בן תורה והיה יכול להקריב ראשון נתן מתוך הבנת מצוות התורה לנחשון בן עמינדב להקריב את  הקרבת הקורבן של הנשיאים ראשון מתוך הבנה שמלך צריך שאימתו תהיה על הציבור ולכן אם היה מקריב ראשון כפי מעמדו כבן תורה היה ממעיט ממצות "שום תשים עליך מלך".

כלומר זהו מהותו של בן תורה שכל פעולה שלו היא מתוך אך ורק מהבנה את התורה ואת מצוותיה  ולא מתוך כבוד עצמי שאין לו מקום אצל בן תורה כפי שראינו אצל משה .

וכך פוסק  רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ג

ואסור לראותו כשהוא ערום ולא כשהוא מסתפר, ולא כשהוא בבית המרחץ, ולא כשהוא מסתפג, ואינו חולץ, שנאמר וירקה בפניו וזה בזיון, ואפילו רצה אין שומעין לו, שהמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, והואיל ואינו חולץ אינו מיבם, וכן [אם מת הוא] כיון שאי אפשר ליבם את אשתו כך אין חולצין לה, אלא תשב לעולם בזיקתה.

ועדיין צריך להבין למה העצה של נתנאל בן צוער קשורה לאדם הראשון לנח ולשבעים האומות כמו שמדרש האגדה פירש ?

כתוב בבמדבר רבה (וילנא) (פרשת נשא) פרשה יב סימן טז

וכתיב והמלאכה היתה דים וגו' לאחר שני הימים בקשו הנשיאים להביא נדבתם ולא יכלו שכבר צוה משה ויעבירו קול במחנה וגו' והיו הנשיאים מצירים על שלא זכו בנדבת המשכן אמרו הואיל ולא זכינו בנדבת המשכן ניתן בבגדי כהן גדול הה"ד (שם /שמות ל"ה/) והנשיאם הביאו את אבני השוהם וגו' אמר הקדוש ברוך הוא בני שנזדרזו יכתב שהביאו והותר והנשיאים שנתעצלו חיסר אות אחת משמם שכן כתיב והנשיאם חסר יו"ד כיון שנגמר המשכן הקדימו והביאו קרבן בזריזות הה"ד ויקריבו נשיאי ישראל וגו' אמרו הרי השעה שנקריב קרבנות בשמחה ששרתה שכינה במעשה ידינו כיון שנעשה המשכן ולא היה חסר כלום אמרו מה יש לנו להביא

לנשיאים לא היה שום תרומה במשכן כי כל העם תרם למשכן את כל מה שנחוץ . כאשר הגיעו הנשיאים ורצו להקריב קרבנות משה רבנו לא רצה לקבל מהם עד שקיבל את הסכמתו של הקב"ה  וכך כותב המדרש הגדול במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק ה

ה) קח מאתם. היה משה מתירא ואומר דומה שעברה ממני רוח הקדש ושרת על הנשיאים. אמר לו המקום אלו אני אמרתי להם להקריב לא לך הייתי אומר שתאמר להן, אלא הן נתנדבו מעצמן שנאמר קח מאתם. מאתם היה הדבר. היה משה מסרב לקחת מהן. אמר לו המקום קח מאתם. ומי נתן להן עצה, שבטו של יששכר נתן להן את העצה, דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל

נתנאל בן צוער ראה שהצד של עם ישראל במשכן היה מלא ולא היה חסר אבל נתנאל בן צוער כבן תורה שידע את ההלכות של הקרבת הקורבנות בסוכות כמו שאומרת הגמרא חברותא מסכת סוכה דף נה עמוד ב

אמר רבי אלעזר: הני שבעים פרים שמביאים בחג הסוכות - כנגד מי מביאים אותם?

כנגד שבעים אומות! כי לפי שנידון העולם כולו בחג על המים, מביאים קרבנות לכפר על כל שבעים האומות, שיזכו גם הם למים.פר יחידי שבא בשמיני עצרת למה הוא בא?כנגד עם ישראל, שהוא אומה יחידה, נבדלת ונבחרת משבעים האומות.

את הצד של אומה יחידה הביאו כל עם ישראל עד שהתורה כותבת והמלאכה היתה דים  אבל את החלק שאמור להיות של אומות העולם במשכן אף אחד לא הביא ונתנאל בן צוער הבין את החיסרון הזה במשכן ולכן  דאג שהנשיאים ישלימו אותו . משה קיבל את הסכמתו של הקב"ה כי משה מעצמו לא יכול היה להחליט האם הדבר נחוץ או לא ולכן בקש וקבל את הסכמתו של הקב"ה .

ואת הקשר של הנשיאים לאומות העולם מלמד הפסוק במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק ב

(ב) וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים:

אומר הבמדבר רבה (וילנא) (פרשת נשא) פרשה יב סימן טז

הם נשיאי המטות נשיאים בני נשיאים, הם נשיאי המטות הם שהיו ממונים עליהם במצרים (שמות ה) ויכו שטרי בני ישראל וגו'

מדרש הגדול שמות (פרשת שמות) פרק ה פסוק יד

יד) ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה. נוגשים משלפרעה ושוטרים משלישראל. והיו הנוגשים מכין את השוטרים להשלים עבודתם. לפיכך זכו לגדולה.

כלומר נשיאי ישראל היו המקשרים בן אומות העולם לעם ישראל והם ספגו את המכות מהמצרים ולכן יש להם את הזכות והיכולת להביא למשכן את אותם דברים למשכן הקשור לאומות העולם

שבועות מה הקשר של הפטרת יחזקאל להר סיני ? בָּֽרְבִיעִי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ זה חודש תמוז מה הקשר לחודש סיוון שבו קבלנו את התורה ? למה לא מפטירין במעשה מרכבה ? למה בזמן קבלת התורה זמן של נעשה ונשמע מפטירין במרכבה שמעורר ומוסיף ספקות ? האם יש קשר בן מעשה המרכבה לקבלת התורה ? מה הקשר בן משה רבנו אליהו הנביא ויחזקאל ? למה הקב"ה אומר ליחזקאל לאכול את המגילה ? מה אכל אליהו הנביא ? מה אכל משה רבנו ? מה הקשר של אליהו הנביא ויחזקאל למצב של גלות וחורבן הבית ? מהו תפקידו של אליהו במסירת התורה לאחר חורבן הבית ? מה המשמעות של נבואת מעשה מהרכבה לזמן של חורבן הבית ? ‏ה'/סיון/תשפ"א

 בס"ד

שבועות מה הקשר של הפטרת יחזקאל להר סיני ? בָּֽרְבִיעִי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ זה חודש תמוז מה הקשר לחודש סיוון שבו קבלנו את התורה ? למה לא מפטירין במעשה מרכבה ? למה בזמן קבלת התורה זמן של נעשה ונשמע מפטירין במרכבה שמעורר ומוסיף ספקות ? האם יש קשר בן מעשה המרכבה לקבלת התורה ? מה הקשר בן משה רבנו אליהו הנביא ויחזקאל ? למה הקב"ה אומר ליחזקאל לאכול את המגילה ? מה אכל אליהו הנביא ? מה אכל משה רבנו ?   מה הקשר של אליהו הנביא ויחזקאל למצב של גלות וחורבן הבית ? מהו תפקידו של אליהו במסירת התורה לאחר חורבן הבית ? מה המשמעות של נבואת מעשה מהרכבה לזמן של חורבן הבית ?  ‏ה'/סיון/תשפ"א

בשבועות קוראים את ההפטרה ביחזקאל פרק א פסוק א

(א) וַיְהִ֣י׀ בִּשְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֗ה בָּֽרְבִיעִי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַאֲנִ֥י בְתֽוֹךְ־הַגּוֹלָ֖ה עַל־נְהַר־כְּבָ֑ר נִפְתְּחוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם וָאֶרְאֶ֖ה מַרְא֥וֹת אֱלֹהִֽים:

ונשאלת השאלה מה להפטרה של יחזקאל להר סיני ?

אומר החומת אנך יחזקאל פרק א

ברביעי בחמשה לחדש. בזוהר החדש  אמרו בדף ס' ע"ד דפוס ויניציא דהיה זה ביום שבועות ויש מי שכתב דלפי זה יצדק מאד דתקון רבנן דזו הפטרה לשבועות..

אבל קשה מאוד עם ברביעי בחמשה לחודש . חודש רביעי זה תמוז . חמישה לתמוז זה לא שבועות ואם כך מה הקשר לחג השבועות ?  

ועוד קושי הנביא יחזקאל מנבא על מעשה מרכבה ומה הקשר בן מעשה מרכבה לקבלת התורה בשבועות ? וכתוב בגמרא חברותא מסכת חגיגה דף יא עמוד ב

מתניתין: אין דורשין בעריות, בחבורה של שלשה אנשים, שהם שני אנשים שומעים בצירוף איש אחד שדורש [כך סלקא דעתין בגמרא, ויתבאר שם].ולא דורשין במעשה בראשית בקבוצה של שנים, אחד השומע ואחד הדורש.ולא דורשין במעשה מרכבה, ביחיד, אלא אם כן היה אותו היחיד חכם ומבין מדעתו, ומתבאר בגמרא.ותמהינן: אמרת ברישא: ולא במרכבה ביחיד. ועל כרחך עוסקת המשנה במי שהוא חכם ומבין מדעתו, שהרי בלא רב אתה אוסר עליו, שלא ידרוש בעצמו.ואילו הדר אמרת: אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו, הרי שיכול לדרוש בעצמו?!ומשנינן: אין המשנה כוללת את הדורש עצמו, אלא הכי קאמר:אין דורשין בעריות לשלשה לבד מהדורש אלא רק בפחות משלשה שומעים, ולא במעשה בראשית לשנים, מלבד הדורש, אלא ליחיד בלבד, ולא במרכבה אפילו לתלמיד יחיד, אלא אם כן היה אותו התלמיד היחיד חכם ומבין מדעתו, שלא יצטרך לשאול לרב במקום שיסתפק, דלאו אורח ארעא לפרושי בהדיא.⁽⁷⁾

ואכן זה מחלוקות תנאים תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כה עמוד א

משנה. מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, מעשה תמר נקרא ומתרגם, מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם, והשני נקרא ולא מתרגם. ברכת כהנים, מעשה דוד ואמנון - נקראין ולא מתרגמין. אין מפטירין במרכבה, ורבי יהודה מתיר.

ואומר הרמב"ם על משנה מסכת מגילה פרק ד משנה י

אין מפטירין במרכבה, כדי שלא ישאלו ההמון כשישמעוה על דברים שאינם מוסיפין להם אלא ספקות.

אם כך גם אם לרבי יהודה ניתן להפטיר במרכבה למה דווקא בשבועות כאשר אנחנו מקבלים את התורה למה צריך להכניס ספקות לעם בזמן של נעשה ונשמע ?

וכדי לתרץ למה מפטירים  ביחזקאל בשבועות צריך להבין את המהות של הנבואה שלו והקשר שלה לאליהו הנביא למשה רבנו

כתוב ביחזקאל פרק ג פסוק א - ג

(א) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּמְצָ֖א אֱכ֑וֹל אֱכוֹל֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את וְלֵ֥ךְ דַּבֵּ֖ר אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:

(ב) וָאֶפְתַּ֖ח אֶת־פִּ֑י וַיַּ֣אֲכִלֵ֔נִי אֵ֖ת הַמְּגִלָּ֥ה הַזֹּֽאת:

(ג) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ בִּטְנְךָ֤ תַֽאֲכֵל֙ וּמֵעֶ֣יךָ תְמַלֵּ֔א אֵ֚ת הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן אֵלֶ֑יךָ וָאֹ֣כְלָ֔ה וַתְּהִ֥י בְּפִ֖י כִּדְבַ֥שׁ לְמָתֽוֹק: פ

יש כאן חידוש עצום שהקב"ה אומר ליחזקאל לאכול את המגילה ועל זה אומר הרש"ר הירש שמות (פרשת בא) פרק יג פסוק ט

כל אחד יהיה לעצמו מבשרה של תורה, והיא תמצא מסילות בלבו - דרך פיו. מכאן ההלכה: "לא הוכשרו למלאכת שמים (כגון ספרי תורה, תפילין ומזוזות) אלא עור בהמה טהורה בלבד" (שבת כח ע"א). החומר עצמו, עליו כתובה תורת ה', יאמר לנו כמו שאמר ה' ליחזקאל: "אכול את - המגלה הזאת" (יחזקאל ג, א) - קבל את תוכנה בקרבך בשלמותו; החדירהו בגופך עד היותו חלק ממך.

אכילת המגילה מסמלת את המיזוג של התורה עם האדם . היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד ממנו . כל ישותו צריכה להיות מאוחדת עם התורה ללא שום חציצה או הפסק .

ואומר המלבי"ם יחזקאל פרק ג פסוק ג

(ג) ויאמר, בטנך תאכל. לא כאוכל בפיו לבד רק שירדו חדרי בטן, ומעיך תמלא שלא תתקיים התורה עם מחשבות אחרות מהבלי עולם רק בטנך תמלא את המגלה שלא ימצא בקרבך רק דבר ה' לבד. ותהי בפי כדבש למתוק שמלבד הטוב שמצא בדברי ה' מצא בם גם הערב לחיך, כמ"ש ומתוקים מדבש ונופת צופים:

ואת הקשר בן מתן תורה של משה ליחזקאל מביא השמות רבה (וילנא) (פרשת כי תשא) פרשה מז סימן ז

ז ד"א ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה, הה"ד (תהלים קיט) טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך, לטובתו של משה נתענה ק"כ יום שקבל את התורה, ומאין היה משה אוכל מזיו השכינה שנאמר (נחמיה ט) ואתה מחיה את כולם, ד"א מאין היה אוכל מן התורה שנאמר (יחזקאל ג) בן אדם את אשר אתה תמצא אכול ואוכלה למה שהתורה מתוקה שנאמר (תהלים יט) ומתוקים מדבש ונופת צופים,

כלומר משה אכל מזיו השכינה ויחזקאל אכל את המגילה וזה המשמעות של מתן תורה להכניס לתוכך את התורה על ידי אכילה . ועכשיו נראה את הקשר לאליהו הנביא כתוב במלכים א פרק יט פסוק ו - ח

(ו) וַיַּבֵּ֕ט וְהִנֵּ֧ה מְרַאֲשֹׁתָ֛יו עֻגַ֥ת רְצָפִ֖ים וְצַפַּ֣חַת מָ֑יִם וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖שָׁב וַיִּשְׁכָּֽב:

(ז) וַיָּשָׁב֩ מַלְאַ֨ךְ יְקֹוָ֤ק׀ שֵׁנִית֙ וַיִּגַּע־בּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר ק֣וּם אֱכֹ֑ל כִּ֛י רַ֥ב מִמְּךָ֖ הַדָּֽרֶךְ:

(ח) וַיָּ֖קָם וַיֹּ֣אכַל וַיִּשְׁתֶּ֑ה וַיֵּ֜לֶךְ בְּכֹ֣חַ׀ הָאֲכִילָ֣ה הַהִ֗יא אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה עַ֛ד הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽב:

וכבר כתבתי בעבר על הנושא ועל קבלת התורה של אליהו הנביא בהר חורב .

וכותב המלבי"ם מלכים א פרק יט פסוק ח

(ח) וילך. נדמה בזה למשה רבו שנזדכך גופו במה שעמד מ' יום בלא אכילה עד שזכה ברדתו אל הגלות אליו כבוד ה' למטה ואל קרני ההוד. וכן הוא, בכח האכילה הזאת שהיה מאכל רוחני נזדכך גופו כל הארבעים יום עד שבא עד הר האלהים כי הוכן אל המראה הגדולה הזאת:

כלומר יש לנו שלשה אנשים שאוכלים אכילה רוחנית משה רבנו אליהו הנביא ויחזקאל וכולם קשורים לקבלת התורה . משה ואליהו הנביא בהר חורב ויחזקאל בגולה

ועוד כותב המלבי"ם יחזקאל פרק א פסוק א

(א) ויהי בשלשים שנה. בשמונה עשרה ליאשיה מלך יהודה היה שנת היובל כמ"ש בסדר עולם, ואז מצאו ספר התורה בבית ה' שהיה נגלל בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך, ודבר זה עשה רושם גדול והגיע אז הנבואה ע"י חולדה הנביאה שעתיד הבית ליחרב, ובכ"ו ביובל הוגלה יהויכין, ובשלשים שנה ליובל ראה את המרכבה. וספר שהיה אז בתוך הגולה על נהר כבר, ר"ל שלא היה מוכן לנבואה, אם מצד המקום שהיה בח"ל, ואם מצד הזמן שהיה בגולה, רק השמים נפתחו מעצמם מבלי הכנתו וראה מראות אלהים:

כלומר יש לנו כאן בנבואה של יחזקאל פתיחת השמים ומראות של המרכבה שיש לה קשר לקבלת התורה ומתוך כך אולי ניתן להגיד שהחידוש של נבואת יחזקאל על המרכבה מלמד על כך שהקב"ה דרך הנבואה של יחזקאל מעמיד את קבלת התורה גם בחוצה לארץ כלומר הקב"ה אומר ליחזקאל השכינה תהיה עם עם ישראל גם לאחר חורבן הבית וגם בחוצה לארץ . הנבואה מתרחשת ממש מעט לפני חורבן בית ראשון  אבל אחרי הגלית יהויכין כלומר אנחנו רגל אחד בארץ ורגל אחד בחוצה לארץ בגלות ומראות המרכבה של הנביא יחזקאל מתרחשות בגלות . ולהבנה שלי משמעות של קבלת התורה על ידי נבואה על המרכבה על ידי יחזקאל בחוצה לארץ היא הסימן שהקב"ה אומר לעם ישראל אומנם אתם יוצאים לגלות אבל השכינה שלי תהיה עם עם ישראל גם בגלות . והקשר של מראה המרכבה למעמד הר סיני כי  גם במעמד הר סיני נתגלה מרכבת יקרו של הקב"ה וכך כותב הריבב"ן מסכת מגילה דף לא עמוד א

ומפטירין במרכבה. לפי שהקב"ה נגלה במרכבת יקרו במתן תורה:

וכך נכתב באוצר מדרשים (אייזנשטיין) שמע ישראל עמוד 551

וגם אתם ראיתם בבינת לבבכם ושכלתכם ונשמתכם איך נגלה על הים, ואיך הטה שמים העליונים וירד כבודו על הר סיני ברכב רבותים אלפי שנאן, וראיתם שכל צבא השמים מתיראין מדבר קדשו, והארץ רעשה והשמים נטפו וההרים רקדה וכל בני אדם תמהו ופחדו, הים נקרע הארץ רעדה שמש וירח דממו.

וכדי להבין מהי המרכבה אומר התפארת ישראל [יכין] מסכת חגיגה פרק ב משנה א

ה) במרכבה. הוא סוד יותר נעלם ונשגב שנקרא "קבלה אלהית", דהיינו להתבונן בספירות, שהן הכלים והכחות שבהן פועל הקדוש ברוך הוא בעולמו, ולכן הן כביכול מרכבה לאין סוף ב"ה, וע"י התבוננת זה מציץ האדם מרחוק בעצם אלהות ומכיר מי הוא אביו שבשמים, וי"א דר"ל הלימוד להרכיב שמות הקדושים, להוציא בכחם פעולות חדשות בעולם, והוא הנקרא "קבלה מעשית":

ומה הקשר לאליהו הנביא ולקבלת  התורה שלו בהר חורב לנבואה של יחזקאל ?

אליהו הנביא הוא המקשר בן הדור שלמד תורה בדרגה של משה רבנו שיכול לשחזר את התורה על ידי המתנה שנתן לו הקב"ה וזה כוח הפלפול

תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב

"מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו, מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו."

אומרת הגמרא חברותא בבא מציעא דף פה עמוד ב

כי הוו מינצו רבי חנינא ורבי חייא, כשהיו מתווכחים ביניהם, אמר ליה רבי חנינא לרבי חייא: בהדי דידי קא מינצית, וכי אתי אתה מתווכח? והלא חס ושלום, אי משתכחא, אם תשתכח תורה מישראל, מהדרנא לה מפילפולי, אני יכול להחזיר אותה על ידי פלפול שלי!אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא: בהדי דידי קא מינצית? דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל. אני עושה שהתורה לא תשתכח מישראל!

כוח הפלפול הוא מתנה שנתן הקב"ה למשה שנתן אותו לעם ישראל ומכוח הפלפול הזה ניתן להחזיר את אותם הלכות שנשכחו בזמן אבלו של משה . לא על ידי נביא רק על ידי כוח הפלפול . זה משמעות הביטוי לא בשמים היא .

וכתוב בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו"

כלומר רק עד שמת יוסף בן יועזר היה כוח התורה ביחידים כמו משה שיכלו בכוח התורה הזה ע"י פלפול להחזיר את ההלכות ולאחר מכן לא .

ובזה יתורץ באופן נפלא תפקידו המיוחד של אליהו הנביא כמאמר תיקו -תשבי יתרץ קושיות ואבעיות,

ולשיטתי קושיות- מההלכות שנמחקו אבעיות – הלכות שנשכחו כתוצאה מחולשת לימוד התורה

מה מיוחד באליהו הנביא שאין בחכם אחר ?

אליהו הנביא לא מת ולכן תירוץ הקושיות לא יחשב כתורה משמים .

לאליהו הנביא יש כוח לימוד כמו משה כי הוא חי לפני דורו של יוסף בן יועזר ומכוח לימוד התורה יוכל להחזיר את ההלכות הנמחקות מכוח הלימוד ולא מכוח הנביאות שבו כי יש לנו את הכלל לא בשמים היא .

אליהו הנביא מכיר לפני ולפנים את השמים ולכן יוכל להחזיר את ההלכות שלא נמחקו ונמצאים בשמים

אליהו הוא פנחס שהיה הראשון שזכר הלכה שנשכחה ממשה במעשה זימרי ובכך הציל את עם ישראל בהשלמת קיום התורה . אליהו הוא זה שקיבל את התורה לפני חורבן בית ראשון כדי להעביר אותו כאשר יגיע זמן הגאולה ויחזקאל קיבל את הנבואה של מעשה המרכבה כדי שעם ישראל יבין שגם בגלות השכינה נמצאת איתנו גם כאשר בית המקדש חרב ועם ישראל נמצא  בגלות . ולכן יש כאן שני זרועות שני תרופות שהקב"ה נתן לפני המכה של חורבן הבית האחד זה  אליהו הנביא מחזיק את לפיד התורה והשנייה של יחזקאל שנבואת המרכבה מראה  \לעם ישראל שגם במצב של בית מקדש חרב השכינה נמצאת איתנו  ולכן מפטירים  ביחזקאל בשבועות . התועלת בהבנה שהשכינה איתנו גם בגלות על ידי הפטרה במעשה מרכבה חשובה יותר מהספקות שיכנסו ללב העם כאשר יקראו את מעשה המרכבה .