פרשת בהר בחוקתי למי שייך עם ישראל ? למי שייכת ארץ ישראל ? מה מקשר בן עם ישראל לארץ ישראל ? למה משתחרר עבד עברי ? למה יש שמיטת קרקעות ? למה יש איסור ריבית ? האם מותר להלוות בריבית לגויי ? למה מותר להלוות בריבית למומר ? מה הקשר בן גוי למומר? מה ההבדל בן קרקע בחול לקרקע בארץ ? מהי תפיסת החופש של יהודי ? מאין נגזר חירותו של האדם היהודי ? למה מצרים היא ההיפך מהיהדות ? מאין נגזר חירותו של האדם לפי פרעה ? מה הקשר לעמנואל קאנט ? מה הקשר בן הפילוסופיה של פרעה לפילוסופיה של העולם המודרני המערבי ? האם ההתנגשות בן מצרים לעם ישראל רלבנטית גם היום ? למה היהדות החרדית מהווה איום חמור יותר מאיום האירני ? מה הקשר בן האדם הנאור למצרים ? ‏כ"ה/אייר/תשפ"א

 בס"ד

פרשת בהר בחוקתי   למי שייך עם ישראל ? למי שייכת ארץ ישראל ? מה מקשר בן עם ישראל לארץ ישראל ? למה משתחרר עבד עברי ? למה יש שמיטת קרקעות ? למה יש איסור ריבית ? האם מותר להלוות בריבית לגויי ? למה מותר להלוות בריבית למומר  ? מה הקשר בן גוי למומר? מה ההבדל בן קרקע בחול לקרקע בארץ ? מהי תפיסת החופש של יהודי ? מאין נגזר חירותו של האדם היהודי ? למה מצרים היא ההיפך מהיהדות ? מאין נגזר חירותו של האדם לפי פרעה ? מה הקשר לעמנואל קאנט ? מה הקשר בן הפילוסופיה של פרעה לפילוסופיה של העולם המודרני המערבי ? האם ההתנגשות בן מצרים לעם ישראל רלבנטית גם היום ? למה היהדות החרדית מהווה איום חמור יותר מאיום האירני ? מה הקשר בן האדם הנאור למצרים ?  ‏כ"ה/אייר/תשפ"א

ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק נה

(נה) כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶֽם:

ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק כג

(כג) וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי:

יש בפרשה שלנו שני יסודות ארץ ישראל שייכת אך ורק לקב"ה ועם ישראל שייך אך ורק לקב"ה .  עם ישראל הוא עבד של הקב"ה . הוא קנינו של הקב"ה כמו שארץ ישראל הוא קנינו של הקב"ה. מה שמחבר את ארץ ישראל ועם ישראל זה התורה כלומר הקב"ה . בלי התורה אין לנו קשר לקב"ה ומתוך כך אין קשר לארץ ישראל .  

אומר המדרש הגדול ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק נה

עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים. על תנאי כך הוצאתי אותם מארץ מצרים על תנאי שלא ישתעבדו.

עם ישראל יוצא מארץ מצרים רק על תנאי שהם עבדים של הקב"ה כלומר על תנאי שהם מקבלים את התורה כתנאי לקיום העולם מבחינת יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . אם עם ישראל לא היה מקבל את התנאי הזה לא היה יוצא ממצרים ואלו שלא קבלו את התנאי מתו במכת החושך .

מתוך הקניין הזה על ארץ ישראל ועם ישראל משתלשלות חלק ממצות התורה

אומר בכור שור ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק נה

(נה) כי לי בני ישראל עבדים. ולפיכך אין יכול לקנותם קניין עבדות שלא יצא ביובל, וכן: "כי לי הארץ" ולפיכך אין אדם יכול לקנותם לצמיתות, אפילו אותם היורשים אותם אינם אלא כמו אריסין בתוכה. אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. ומאותה שעה נעשו עבדי, וקדם שטר שעבודי לכל אדם. אני ה' אלהיכם. המחזיק אתכם בני חורין ואת ארצכם.

מתוך ההבנה הזאת שעם ישראל משועבד רק לקב"ה נגזר חזרת הקרקעות ויציאת העבדים בשנת הובל

ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק י

(י) וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ:

ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק לט - מא

(לט) וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד:

(מ) כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ:

(מא) וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב:

כלומר כל קניין בארץ ישראל הוא זמני עד שנת היובל וגם עבד עברי ישתחרר בשנת היובל וכל קניין בו הוא קניין זמני כי גם ארץ ישראל וגם כל יהודי שייך לקב"ה .

ומה ההבדל בן עבד עברי לעבד כנעני שלא יוצא ביובל ?

ההבדל המהותי הוא קבלת התורה . אומות העולם לא קבלו על עצמם את התורה ואי קבלת התורה משמעותו שהם לא משועבדים לקב"ה . ולכן הם קניין גמור ורכוש של מי שקנה אותו .

וכך כתוב בגמרא חברותא מסכת בבא קמא דף לח עמוד א

"עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים", ודרשינן: ראה שבע מצוות שקבלו עליהם בני נח, כלומר: התבונן הקדוש ברוך הוא בקיום המצוות שקיבלו עליהם בני נח, וראה שלא קיימו אותם, וכיון שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישראל.⁽³⁾רבי יוחנן אמר מהכא, מפסוק זה יש ללמוד שהתיר הקדוש ברוך הוא את ממונן לישראל:שנאמר [דברים לג ב]: "ה' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן, ואתה מרבבות קודש, מימינו אשדת למו", ודרשינן: מפארן - כשסיבב הקדוש ברוך הוא עם התורה על כל האומות ולא קבלוה⁽⁴⁾ - הופיע, גילה הקדוש ברוך הוא את ממונם של הגויים, והתירן לישראל.

אומות העולם היה להם את האפשרות לקבל את התורה ולהיות משועבדים לקב"ה אבל הם לא קבלו על עצמם את התורה ובכך הוציא את עצמם מהעולם . וזה המשמעות של "התיר ממונם לישראל" כלומר הם אבדו את הזכויות שלהם בעולם מתוך בחירה . זה ההבדל בן עבד עברי לעבד כנעני . עבד עברי הוא רק עבד זמני ועבד כנעני יהיה משועבד לתמיד כי הוא איבד בבחירה שלו שלא לקבל את התורה את השעבוד שלו לבורא עולם ומתוך כך איבד את זכויותיו בעולם כולל זכויות ממוניות . .

וכך כותב הרמב"ם הלכות עבדים פרק ט הלכה ז

יכול הרב לומר לעבדו כנעני עשה עמי ואיני זנך אלא ילך וישאל על הפתחים ויתפרנס מן הצדקה שישראל מצווין להחיות העבדים שביניהם,

מצד אחד יכול להגיד תעבוד ואני לא זן אותך אבל מצד שני ישראל מצווין להחיות את העבדים שבניהם ולכן הוא יכול לצאת ולהתפרנס אחרי העבודה מצדקה .

כלומר ההבדל בן עבד עברי לעבד כנעני נובע אך ורק מדבר מהותי אחד מי שלא קבל על עצמו את התורה הוציא את עצמו מהעולם ולכן ויתר באופן עקרוני על כל זכויותיו וזה כולל ממונו . זה  ההבדל בן שמיטת קרקעות בארץ ישראל למדינות אחרות שארץ ישראל היא מקומו של הקב"ה ושאר הארצות אינם מקומו של הקב"ה ולכן יש שמיטת קרקעות בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ אבל כל זה באופן זמני עד הברור הסופי של מי ששיך לתורה ומתוך כך לעם ישראל ומי לא . לעתיד לבא כל ארץ ישראל תתפשט על כל העולם . וכך כותב הפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא א - והיה מדי חודש

ד"א והיה מדי חודש בחדשו והיאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל חודש ובכל שבת א"ר לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו, והיאך הם באין ראש חודש ושבת מסוף העולם אלא העבים באין וטוענים אותם ומביאין אותם לירושלים והם מתפללים שם בבוקר והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופנה וגו' (ישעיה ס' ח').

ומתוך כך נגזר ענין הלואה לגוי בריבית

שולחן ערוך יורה דעה הלכות ריבית סימן קנט סעיף א

דבר תורה, מותר ב' להלוות לעובד כוכבים בריבית. וחכמים אסרוהו, אם לא כדי חייו, או לת"ח, א] או בריבית דרבנן. והאידנא, מותר ענין (הטור).

ואם תגיד שיש כאן בעיה של "גזענות " כתוב בסעיף הבא בשולחן ערוך

שולחן ערוך יורה דעה הלכות ריבית סימן קנט סעיף ב

סעיף ב

מומר מותר להלוותו ברבית, ואסור ללוות ממנו ברבית.

וכותב התוספות מסכת עבודה זרה דף כו עמוד ב

ומומר לתיאבון אתה מצווה להחיותו ומיהו מומרים של זמניהם להכעיס הן דשבקי התירא ואכלי איסורא ומטמעי בין העובדי כוכבים וכל להכעיס אי אתה מצווה להחיותו כדמשמע מההיא דגיטין (דף מז.) דלא מחייב למפרקיה ומותר ליקח מהם רבית

כלומר מומר שהוא יהודי מותר להלוות לו בריבית מה שאין כן מדרבנן לגוי אסור להלוות אם כי כותב הטור שהעידנא מותר . כלומר עיקר העניין  זה מי שקיבל על עצמו את התורה שהוא שייך לעולם ומתוך כך צריך להחיותו כי קיום האדם בעולם תלוי בקבלת התורה כי העולם הוא התורה והוא התנאי לקיום העולם . מי שמוציא את עצמו מהתורה מוציא את עצמו מהעולם ואין הבדל אם זה גוי או יהודי .

ואלו דברי הזהב של הרש"ר הירש ויקרא (פרשת בהר) פרק כה פסוק נה

(נה) כי - לי בני - ישראל וגו'. בסוף פרשת החוקים על החירות האישית הרי הכתוב חוזר על יסודה: החירות האישית של בני ישראל נוסדה ביציאת מצרים; באותה שעה הם נהיו עבדי ה', ועבדות ה' איננה מאפשרת כל עבדות אחרת. עבד ה' מתעלה מעל לכל עבדות אחרת; ואדנות ה' איננה מאפשרת לו להיאסר בכבלי כל אדנות אחרת. וכך אמרו בתורת - כהנים כאן: "שטרי קודם". כל ניצוץ של ישותכם, כל רסיס של כוחכם הוא שלי; אין אתם יכולים להיאסר בכל עבדות אחרת. עיקרון זה יישמר בתודעה היהודית: החירות האישית איננה ניתנת לביטול; וכלל זה נשמר על - ידי המשפט העברי בעקביות גמורה: בדרך כלל אפילו חוזה שכיר יום איננו קושר אותו בלא אפשרות חזרה; בתנאים רגילים "פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום" (בבא - מציעא י ע"א).

יהודי משועבד אך ורק לקב"ה בלבד אין הוא משועבד לאף אחד אחר שזה הדבר היחידי בעולמו של היהודי אומרת הגמרא חברותא מסכת בבא קמא דף קטז עמוד ב

רבא אמר ליישב את הברייתא: הכא כאן בפועלין ששכרו אותם לשמור את השיירה עסקינן, ומדובר ששאר האנשים בשיירה אינם יכולים להציל, וכרב, דאמר רב: פועל יכול לחזור בו⁽⁹⁾ אפילו בחצי היום⁽¹⁰⁾.ולכן וכמה דלא הדר ביה כל זמן שלא חזר בו הפועל מלהיות פועל, כברשותיה דבעל הבית דמי, נחשב הנכס שהציל כברשותו של בעל הבית, וכי הדר ביה וכאשר חוזר בו מלהיות פועל, הרי הוא זוכה לעצמו מן ההפקר, כי אף אחד לא יכול להציל את הממון ונעשה הפקר.ומה שיכול הפועל לחזור בו, אין הטעם משום שכל פועל אינו ברשות בעל הבית, אלא טעמא אחרינא הוא מטעם אחר הוא יכול לחזור בו, דכתיב: [ויקרא כה נה] "כי לי בני ישראל עבדים"⁽¹¹⁾, ודורשים: כי רק לה' בני ישראל עבדים ולא נעשים עבדים לעבדים כלומר אינם נעשים עבדים לאחרים שהם עבדים [של ה']⁽¹²⁾, שפועל אינו כעבד, ולכן יכול לחזור בו⁽¹³⁾ מכאן ולהבא⁽¹⁴⁾.

כלומר השעבוד של האדם הוא אך ורק לקב"ה והשעבוד הוא בקבלת וקיום התורה . אדם לא יכול לשעבד מי שקיבל עליו את התורה כי הוא משועבד של הקב"ה .

הרציונל מאחורי האמירה הזאת הוא פשוט הקב"ה הוא האין סוף ללא שום מגבלות מכל סוג שהוא . התורה היא הדרך של האדם להתקרב לקב"ה וככל שהוא קרוב יותר לאין סוף הוא עצמו משיל מעליו יותר ויותר מגבלות שמשעבדות את האדם ולכן ככל שאדם קרוב לקב"ה הוא יותר חופשי ממגבלות העולם . וזה בדיוק מה שכתוב במשנה מסכת אבות פרק ג משנה ה

רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ:

הצד השני של החרות הוא העבדות והוא מצרים שמסמלת את העבדות. העבדות הגדולה ביותר נמצאת במקום שאין בו את הקב"ה . מקום שלא נמצא בו הקב"ה הוא מקום המוות ומקום המוות הוא מקום שאין יותר ממנו דבר המשעבד את האדם כאשר אדם מת הכל נעצר וזה הקצה השני של החיים   . פרעה אמר אני בראתי את עצמי . כלומר הוא הוא הקב"ה ולכן מצרים היא מקום שבו אין בכלל מקום לבורא עולם . זה בדיוק המשמעות של שער החמישים של טומאה . מי שנכנס לתוכו לא יכול לצאת כי הוא משועבד לחלוטין למקום שבו לא קיים הקב"ה שם יש רק מוות ולא חיים . ולכן ברגע שהקב"ה ירד למצרים בחצות המוות שקיים שם מופיע בצורה מוחשית בזמן מכת בכורות כלומר כל המהות של מצרים הופכת למה שהיא באמת וזה מוות ירידתו של הקב"ה מביא את האמת למצרים כלומר מידת הדין . זה הרגע שמי שמחובר לחיים אפילו במשהו יוצא ממצרים . כאשר מידת הדין פועלת האמת מופיעה כפי שהיא ולא מסתתרת כפי שקיים במקום שיש בו הסתר פנים  ונמצא מידת ארך אפים .

וכתוב שמות (פרשת בא) פרק יב פסוק לג

וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֙יִם֙ עַל־הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים:

ואומר בכור שור שמות (פרשת בא) פרק יב פסוק לג

(לג) כי אמרו כלנו מתים: שאם נמתין מכה אחרת, עתה מתו הבכורות, במכה אחרת ימותו גם הפשוטים; אי נמי: כי אמרו "כולנו מתים", לשון פעולה, כולנו הולכים ומתים.

כלומר פרעה אמר אני בראתי את עצמי אני בורא עולם . ומתוך כך חשב שהוא אדם חופשי אדון לעצמו אבל הוא היה אדם חי מת . הוא חשב שהוא מנהל את העולם ממש לפני מכת בכורות אבל הוא היה שייך למות ולא לחיים כי הוא בחר בעצמו ולא בבורא עולם  שמות (פרשת בא) פרק י פסוק כח

(כח) וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אַל־תֹּ֙סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת:

הוא חשב שהוא שולט בעולם והתברר לו שהוא טועה ב 180 מעלות .

העולם המערבי המודרני הוא ההמשך הפילוסופי של פרעה הם גוזרים את חרות האדם בדיוק כמו שפרעה גזר את חירותו מתוך הבנה שהוא ברא את עצמו . וכך כתוב בויקיפדיה על החרות

חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, המכתיבה כי אין לראות אדם כאמצעי, עליו רשאי אדם אחר לכפות את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו. הפילוסוף ג'ון לוק ראה את הזכות לחירות כזכות טבעית של כל אדם. משמעותה של הזכות לחירות היא שהאדם הוא יצור עצמאי שמנהל את חייו באוטונומיה. לכל אדם יש זכות לקבל החלטות לגבי חייו באופן עצמאי וללא התערבות של גורם חיצוני ולחיות את חייו באופן שהוא רואה לנכון. הזכות לחירות היא זכות טבעית שמוענקת לאדם מעצם היותו אדם, לשלטון אסור לשלול את הזכות הזו כיוון שלא הוא המעניק אותה לאדם. עם זאת, ישנם מקרים בהם יש צורך להגביל את חירותו של האדם: אם הוא מהווה סכנה לעצמו, במקרה שהוא פוגע בזכויות של אדם אחר (או בחברה ובסדר הציבורי).

מאין מגיע הזכות לחרות של האדם ? ההסבר היחידי הוא ההסבר של פרעה אני בראתי את עצמי ולי יש לי זכות של חרות כי אני בורא עולם ולכן אין לאף אחד זכות עלי .

הממשיך של פרעה היה עמנואל קאנט וכך כתוב בויקיפדיה על עניין החרות בהגותו של קאנט

האוטונומיה והחירות

בתפיסת קאנט, פילוסופיה היא תפיסה ביקורתית של המציאות, אשר מאפשרת לאדם לגלות את מהותו התבונית. האדם הרגיל נתון לרוב להשפעות, והוא זוכה להדרכה בכל חייו. הוא אינו לומד להבין מדוע עליו להתנהג בדרך זו או אחרת - הוא פשוט מצווה כך על ידי המוסדות החברתיים והדתיים. מול מצב זה, קאנט טוען כי האדם הוא אוטונומי באמצעות תבונתו. תבונתו של האדם היא הסמכות העליונה ולא אף ציווי של אדם אחר שמלמד אותו. פרשנים מסוימים, שניטשה הוא הבולט בהם, טענו כי האדם הופך להיות ל"אלוהים" של עצמו. הוא נשלט על ידי תבונתו ובה בעת, הופך לאוטונומי באמצעותה. החירות של האדם, לפי פרשנות זו, מתקיימת רק כאשר הוא המקור להחלטותיו. גם אם הוא חופשי מבחינה חוקית לפעול, אין לו חירות אמיתית אם אין לתבונתו אוטונומיה להחלטותיו. ככל שתגבר הפצת בשורת התבונה והחירות בעולם, כן ייטב לבני האדם.

מבחינה זו, קאנט בהחלט מייצג את רעיון הנאורות. "אמץ בך את האומץ להשתמש בשכלך שלך עצמך".

כלומר העולם המודרני המערבי מבוסס על האדנים של פרעה שהורחב על ידי קאנט המבסס את קיומו על בסיס "אני בראתי עצמי" . כלומר אין חדש תחת השמש מצד אחד נמצא מצרים שם זה שער החמישים של טומאה ומצד שני נמצא מעמד הר סיני קבלת התורה קבלת עול תורה ומצוות להיות עבד של הקב"ה בורא עולם  ולא אני הוא הקב"ה של עצמי . האלטרנטיבה לא השתנתה היא רק שינתה צורה ומחשבה .

זו התנגשות חזיתית בן שני אפשרויות

ולא לחינם נכתב בעיתון הארץ השבוע בכותרת "האיום האירני האמיתי" מאת אורי טל שיר

"זהו האיום האיראני האמיתי והמסוכן ביותר, והוא בכלל לא נשקף ממרכז המחקר בטהרן או ממפעל ההעשרה בנתאנז. האיום הזה מועשר מדי יום. הוא מגיע מתוך בריתו ההדוקה והנאמנה ביותר של בנימין נתניהו, ומקבל ביטוי יומיומי ממש כאן בארץ."

והכוונה לברית בן נתניהו לחברה החרדית שהיא היא האיום על החברה הישראלית יותר מהאיום האירני . כלומר התורה היא האיום על התפיסה המערבית של האוטונומיה והחרות של האדם המודרני . האמת יש צדק בדבריו כי זה שני השקפות מנוגדות שכל אחת היא האיום על השני זה בדיוק הבסיס להגות הפילוסופית העומדת בבסיס הגותו של אהרון ברק שקבע שכאשר יש לקונה משפטית הערכים של "האדם הנאור" מבית המדרש של קאנט הם יכריעו .כלומר גם אז כמו היום יש בחירה בן מצרים למעמד הר סיני . הבעיה העיקרית שאין להשקפה של פרעה או קאנט  שום  ביסוס רציונאלי והוא ההיפך מהיסק רציונאלי .בקיצור אין חדש תחת השמש

ונסיים בדבריו המדהימים של פרופסור זאב בכלר על הגותו של קאנט שהיה הבסיס הפילוסופי של המפלגה הנאצית  :

"לפני שנים רבות הזדמן לי לבקר בבית אחוזה קטן מאבן אפורה בוולסטורפ ליד גרנטהם במחוז לינקולנשר  שבאנגליה. נכנסים אליו דרך דלת צרה ונמוכה, ומשם מטפסים במדרגות צרות לחדרי השינה בקומה השנייה. בחדר שמשמאל, שבו נולד ניוטון ב-1642, נקבעה מעל האח טבלת-אבן, ועליה חקוקות שתי השורות שחיבר אלכסנדר פופ ב- 1734,  שבתרגום חפשי אומרות כך:
הטבע וחוקיו היו שרויים בחשכת הלילה;
ויצו אלהים, יהי ניוטון! – והכול היה אורה.  
לו היה פופ עדיין בחיים חמישים שנה אחרי כן, סביר שהיה מוסיף עוד שורה:
אך אז ציווה השטן, יהי קאנט! – והכול החשיך כבראשונה."

 

 

פרשת אמר מה צריך לעשות כדי לשמור מצוות ? האם ניתן לשמור מצוות בלי לימוד תורה ? האם חלק מהדין של האדם של כמה יכול האדם ללמוד ולא למד ? מתי אדם שאנוס לעבור עבירה יש לו את הדין וחי בהם ומתי הוא בייהרג ובל יעבור ? מה הדין כאשר אונסים את האדם לעבור בפרהסיה על כל אחת ממצות התורה ? מה הגדר של פרהסיה ? למה דווקא לא יעבור וייהרג ב 10 ולמה דווקא 10 יהודים ? מה הקשר לנוכחות השכינה ? למה הדין שלא יעבור וייהרג לא נמצא בשכינה שנמצאת בגלל לימוד תורה של יחיד או שני לומדי תורה או 3 דיינים בבית דין ? מהו החשבון של האדם כאשר נאנס לעבור בפרהסיה ? מתי יש סיכוי לאדם לנס ומתי לא עושים לו נס בודאי ? ‏י"ח/אייר/תשפ"א

 בס"ד

פרשת אמר מה צריך לעשות כדי לשמור מצוות ? האם ניתן לשמור מצוות בלי לימוד תורה ? האם חלק מהדין של האדם של כמה יכול האדם ללמוד ולא למד ? מתי אדם שאנוס לעבור עבירה יש לו את הדין וחי בהם ומתי הוא בייהרג ובל יעבור ? מה הדין  כאשר אונסים את האדם לעבור בפרהסיה על כל אחת ממצות התורה ? מה הגדר של פרהסיה ? למה דווקא לא יעבור וייהרג ב 10 ולמה דווקא 10 יהודים ? מה הקשר לנוכחות השכינה ? למה הדין שלא יעבור וייהרג לא נמצא בשכינה שנמצאת בגלל לימוד תורה של יחיד או שני לומדי תורה או 3 דיינים בבית דין ?  מהו החשבון של האדם  כאשר נאנס לעבור בפרהסיה ? מתי יש סיכוי לאדם לנס ומתי לא עושים לו נס בודאי ?  ‏י"ח/אייר/תשפ"א

כתוב ויקרא (פרשת אמור) פרק כב פסוק לא - לג

(לא) וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֹתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָֽק:

(לב) וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק מְקַדִּשְׁכֶֽם:

(לג) הַמּוֹצִ֤יא אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְקֹוָֽק: פ

וכותב רבינו מיוחס ויקרא (פרשת אמור) פרק כב פסוק לא

(לא) ושמרתם מצותי. זו משנה, כלומר זהו שונים אותו בגרסה להיות שמור בלבבם ואחר כך, ועשיתם אותם. מלמד שאם אין תלמוד אין מעשה ואם אין מעשה אין התלמוד מועיל:

כדי לדעת מה לעשות צריך ללמוד תורה כי בלי לימוד תורה לא ניתן לעשות את המצוות . וללמוד תורה בלי לעשות אין לזה משמעות . כלומר האדם צריך לדעת את התורה ומתוך ידיעת התורה לעשות את המצוות . ומסיים " אֲנִ֖י יְקֹוָֽק"  ופירושו אבן עזרא ויקרא (פרשת אמור) פרק כב פסוק לא

(לא) ושמרתם מצותי - בלב. ועשיתם אתם אני ה' - שאחקור מה שיש בלב, ואראה כל העשוי:

מי שיודע כמה האדם מסוגל לשמור כלומר ללמוד תורה וכמה הוא יכול לעשות זה הקב"ה בלבד ועל פי זה הוא דן את האדם בדיוק ובהתאם לזה נותן לו שכר לפי פעולתו אבל חלק מהדין הוא כמה האדם יכול ללמוד ולא למד ולכן לא עשה . וכך כותב המדרש הגדול ויקרא (פרשת אמור) פרק כב פסוק לא

אני ה'. אני נאמן לשלם שכר.

הבסיס של האדם זה לימוד התורה וקיום המצוות והתמצית של הרעיון הזה נמצא במסכת אבות

משנה מסכת אבות פרק ב משנה א

[*] רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין:

והפסוק הבא בפרשה שלנו מדבר על הגדר התחתון של קיום המצות במצב של פיקוח נפש . עד מתי אתה צריך לקיים את המצוות כאשר זה כרוך בפיקוח נפש

(לב) וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק מְקַדִּשְׁכֶֽם:

ומצד שני יש פסוק  ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק ה

(ה) וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָֽק: ס

מצד אחד וחי בהם ומצד שני לא תחללו את שם קדשי

והגמרא בחברותא מסכת סנהדרין דף עד עמוד א דנה בנושא עד כמה האדם צריך לעשות את מצוות השם כנגד חייו

מי שנאנס לעבור על אחת ממצות ה', כגון שגוים אונסים אותו, ואם לא יעבור יהרגוהו -האם חייב למסור נפשו להריגה ולא יעבור, או לעבור ולשמור נפשו.ויש בדין זה אופנים שחייב להיהרג ואופנים שיכול לעבור, וכן יש חילוק באיזה מן המצוות אנסוהו.אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: היו ילוקי דעות בענין זה, ונמנו עמדו למנין, וגמרו את הדין בעליית בית נתצה [שם האיש] בעיר לוד שם דנו בכך, והוחלט:על כל העבירות שכתובים בתורה, אם אומרין לאדם: "עבור! ואז אל תהרג" -אכן יעשה כן: יעבור ואל יהרג, מפני שאמרה תורה (ויקרא יח): "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'". היינו שחוקי ומשפטי התורה ניתנו ל"וחי בהם" - ולא שימות בהם.חוץ משלושת עבירות הללו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, כמבואר בהמשך⁽⁸⁾.הגמרא מבארת ודנה, במה שאמרו, שעל עבודת כוכבים ייהרג ואל יעבור.ורמינן: ועבודת כוכבים לא יעבור?!והא תניא שנינו ברייתא: אמר רבי ישמעאל: מנין אנו למדים, שאם אמרו לו לאדם: "עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג"! מנין, שיעבוד ואל יהרג?תלמוד לומר: "וחי בהם" - "ולא שימות בהם".אם כן, יכול הייתי לומר: אפילו באופן שאונס זה היה פרהסיה, בפני רבים, גם יעבוד עבודת כוכבים?תלמוד לומר (שם כב): "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל". ובפרהסיה יש חילול ה', שהכל למדין ממנו לחלל קדושת ה', ואמרה התורה "ונקדשתי", מסור נפשך על אהבת יוצרך!⁽⁹⁾

כלומר בכל העברות בתורה חוץ משלוש העברות של עבודה זרה שפיכות דמים וגילוי עריות האדם מצווה לעבור על מצוות התורה כי כתוב וחי בהם ולא שימות בהם . אבל בפרהסיה חייב האדם לא לעבור ולמות.

דבר ראשון צריך להבין מהי פרהסיה ?

המדרש הגדול ויקרא (פרשת אמור) פרק כב פסוק לב

לב) ולא תחללו. ממשמע שנאמר אל תחלל אמר קדש, וכשהוא אומר ונקדשתי מסור את עצמך לקדש את שמי. יכול ביחידי ת"ל בתוך בני ישראל במרובים, וכמה מרובים עשרה.

פרהסיה זה 10 אנשים והגמרא דנה איזה 10 אנשים חברותא מסכת סנהדרין דף עד עמוד ב

ומבררת הגמרא: וכמה בני אדם נקראת פרהסיה?אמר רב יעקב אמר רבי יוחנן: אין נקראת פרהסיה - פחותה מעשרה בני אדם.ומבררת הגמרא: הא פשיטא: שעשרה אלו ישראלים בעינן, דהרי כתיב: "ונקדשתי בתוך בני ישראל". והיות ומפסוק זה דרשינן מצוות "קידוש ה'", לכן פשיטא שהם צריכים להיות ישראלים.בעי רבי ירמיה: אם היו תשעה בני ישראל, ועוד נכרי אחד, מהו? האם נקראת פרהסיה?תא שמע: דתני רב ינאי אחוה אחי דרבי חייא בר אבא: אתיא למדים גזירה שוה "תוך" "תוך", כתיב הכא בפרשת קידוש ה': "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכתיב התם בפרשת קורח (במדבר טז): "הבדלו מתוך העדה הזאת", [ועדה היא עשרה, כי אתיא נלמד גזירה שוה "עדה" "עדה" ממרגלים, דכתיב (שם יד): "עד מתי לעדה הרעה הזאת"] מה להלן, וכמו שבמרגלים "העדה הרעה" היו עשרה, מתוך שתים עשרה המרגלים, כי יהושע וכלב לא נמנו בכלל "הרעה", וכולהו וכולם היו בני ישראל, אף כאן, בקידוש ה' - עשרה וכולהו ישראל.

וצריך להבין מה ההבדל המהותי של 9 ישראלים ואחד גוי שהאדם חייב לעבור על מצוות השם וכאשר יש עוד יהודי שמשלים ל 10 פתאום האדם חייב למסור את נפשו על כל מצווה קטנה כגדולה ?

וקשה כי אומרת הגמרא ששלשה אנשים מדברים הדבר נחשב כי כל העולם שמע  

אומרת הגמרא חברותא מסכת ערכין דף טז עמוד א

רבה בר רב הונא: כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא שהבעלים אמרוה בפני ג' אנשים, המגלה אותה לית בה משום לישנא⁽⁵⁵⁾ בישא! מאי טעמא? שהבעלים שאמרוה גילו דעתם, שאם מגלה אותו אינו חושש, כי יודע הבעלים כשאמר אותה בפני שלשה, שסופה להתגלות, כי חברך ששמע את הדברים חברא אית ליה ומגלה לחבירו, וחברא דחברך לכשישמע, גם כן חברא אית ליה ומגלה לו, עד שיוודע הדבר. [וגם אם האחד לא יגלה, השנים יעידו עליו ולא יוכל לכפור - מהרש"א].

ואומר ר' פרחיה מסכת שבת דף לג עמוד א

דכיון ששמעו אותו שלשה בני אדם נתמלא העולם ממנו, דהא חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה:

ואם עצם ידיעת הדבר היא הסיבה היה צריך להיהרג גם בשלשה ולא בעשרה .

ולכן צריך להגיד שהסיבה שצריך להיהרג בעשרה כי  בעשרה נמצאת השכינה

אומרת הגמרא חברותא מסכת ברכות דף ו עמוד א

אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת? שנאמר [תהילים פב א]: "אלהים נצב בעדת אל", הכוונה בבית מועד שלו, דהיינו, בבית הכנסת.ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם? שנאמר: "אלהים נצב בעדת אל", ו"עדה" היינו עשרה אנשים יחדיו.⁽¹⁸⁾

וכאשר השכינה נמצאת במקום של 10 יהודים ואחד צריך לעבור על אחת מצוות התורה לפני השכינה זה מצב של חילול השם וחילול השם נובע מהלוגיקה הפשוטה שאם השכינה נמצאת פה ומאפשרת את המצב של  לאנוס יהודי לעבור על אחת ממצוות התורה ולא עושה לו  נס כדי לשנות את המצב במקרה כזה לא נאמר וחיי בהם ולא מסתבר להגיד שהשכינה רוצה שהאדם יעבור על מצוות התורה כאשר השכינה נמצאת במקום כי מצוות התורה הם החיים של האדם ולא מסתבר שבאותו מקום יהיה סתירה מהותית גם שכינה וגם שהסכמה על פעולה שהיא מהותית נגד השכינה . וכך נאמת בתורה על משמעות הדבקות בקב"ה ובתורה דברים (פרשת נצבים) פרק ל פסוק כ

לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹל֖וֹ וּלְדָבְקָה־ב֑וֹ כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֙יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־ הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְקֹוָ֧ק לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם: פ

ואין חילול השם יותר גדול מלבצע עבירה לפני השכינה . ולכן במקרה כזה האדם צריך להיהרג ולא לעבור . והחשבון פשוט

חברותא מסכת יומא דף פו עמוד א

אבל מי שיש חילול השם בידו, שחוטא ומחטיא את הרבים - אין לו [לה] כח בתשובה לתלות לו, ולא ביום הכפורים לכפר לו, ולא ביסורין למרק, לנקותו.אלא, כולן ביחד תולין, ורק המיתה ממרקת, מנקה.שנאמר [ישעיהו כב] "ונגלה באזני ה' צבאות: אם יכפר העון הזה של חילול ה' לכם - עד תמתון". ולמדנו מכאן שיש עבירה חמורה שאינה מתכפרת אלא במיתה, ומסתבר שהיא אמורה על חילול ה' שהיא העבירה החמורה ביותר.

 

אז גם מבחינה של חשבון פשוט של והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה עדיף לו לא לעבור את העברה של חילול השם כי בחילול השם רק המוות מכפר עליה וגם מההבנה הפשוטה שלא מפסידים מקיום המצוות כמו שכתוב בספרא אחרי מות פרשה ח סוף פרק יב אות י וגם יש לו סיכוי שהקב"ה יעשה לו נס כמו שכותב הגור אריה בהמשך

(י) ושמרתם את חוקותי ואת משפטי, אשר יעשה אותם האדם, ליתן שמירה ועשייה לחוקים ושמירה ועשייה למשפטים, וחי בהם לעולם הבא, ואם תאמר בעולם הזה והלא סופו מת הוא הא מה אני מקיים וחי בהם לעולם הבא, אני ה' נאמן לשלם שכר.

ואת החשבון הזה של סיכוי לעומת סיכון עושה הגור אריה ויקרא (פרשת אמור) פרק כב פסוק לב

(לב) שכל המוסר עצמו לעשות לו נס כו'. וטעם דבר זה ידוע, כי כאשר מוסר עצמו על מנת שאין עושין לו נס נקרא 'קדוש' בעצמו, כמו שיצחק נעקד על גבי המזבח (בראשית כב, ט) ונתקדש, גם כן זה מתקדש, שהרי כבר מסר עצמו על קדושת שמו. וכיון שהוא כבר נעשה קדוש, הקדוש ברוך הוא עושה לו נס, כי הנס הוא גם כן קדושה לשמו יתברך, והוא ידוע מסוד הניסים. כלל הדבר, שהאדם אשר אין שוקל חיות העולם נגד קדושת שמו יתברך, והוא מוסר עצמו למיתה להסתלק מן העולם על ידי קדושת שמו יתעלה, הוא קדוש, ובשביל שהוא קדוש הוא נבדל מן העולם, והוא דוחה גם כן מנהג העולם וטבעו והנהגתו, ועושה לו נס, שהוא למעלה מן העולם:

ויש לי קושיה יש מקרים שהשכינה נמצאת באחד וגם בשנים וגם בשלשה דינים

חברותא מסכת ברכות דף ו עמוד א

ומנין לשלשה דיינים שיושבין בדין ששכינה עמהם? שנאמר [בהמשך הפסוק שם]: "בקרב אלהים ישפוט", ו"אלהים" היינו בית דין שיש בו שלשה דיינים,⁽¹⁹⁾ שה' שופט עמהם, ומסכים לפסק דינם. הרי שהשכינה עמהם.ומנין לשנים שיושבים ועוסקין בתורה ששכינה עמהם? שנאמר [מלאכי ג טז]: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה', וישמע, ויכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו". "ויקשב" הוא לשון "ממתין", שה' ממתין שם לשמוע את לימודם.שואלת הגמרא: מאי, מהו קשר הדברים בסיום הפסוק "ולחושבי שמו"?אמר רב אשי: הכוונה היא שאפילו⁽²⁰⁾ אם רק חשב אדם לעשות מצוה ואולם בפועל, נאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, כי אילו לא נאנס, ודאי היה מקיימה בפועל, ולכן גם הוא נכתב בספר זיכרון לפניו.⁽²¹⁾הגמרא ממשיכה לפרש היכן שורה השכינה: ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו? שנאמר [שמות כ כא]: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי", שאתן לך רשות להזכיר את שמי בדרך לימוד,⁽²²⁾ "אבוא אליך וברכתיך", אשרה שכינתי עליך וברכתיך, וכיון שנאמר בלשון יחיד, מוכח שהשכינה שורה אף ביחיד.⁽²³⁾שואלת הגמרא: וכי מאחר דאפילו אחד היושב ולומד שכינה עמו, תרי מיבעיא, האם צריך להשמיענו שכאשר שנים לומדים השכינה עמהם?מבארת הגמרא: תרי מכתבן מילייהו בספר הזכרונות, כאשר שנים עוסקים בתורה נכתבים דבריהם בספר הזכרונות, אבל אחד העוסק בתורה לא מכתבן מיליה, לא נכתבים דבריו בספר הזכרונות.⁽²⁴⁾ועדיין מקשה הגמרא: וכי מאחר דאפילו תרי העוסקים בתורה שכינה עמהם, תלתא מיבעיא!? ולמה השמיענו ששלושה דיינים שכינה עמהם?מבארת הגמרא: מהו דתימא, דינא שלמא בעלמא הוא, שאין דיון בבית הדין נחשב כעיסוק בתורה אלא כעשיית שלום בין הבריות, ולא אתיא [באה] שכינה. קא משמע לן, דדינא נמי הוי תורה. ולכן השכינה שורה במקום שלשה דיינים.

ועדיין מקשה הגמרא: וכי מאחר דאפילו תלתא, דיינים העוסקים בתורה שכינה עמהם, עשרה מיבעיא, ולמה השמיענו שבעשרה השכינה עמהם?⁽²⁵⁾מבארת הגמרא: התנא בא להשמיענו שבעשרה קדמה שכינה ואתיא, השכינה מקדימה ובאה עוד לפני שבאו כל העשרה,⁽²⁶⁾ אבל בתלתא אין השכינה באה עד דיתבי לדון.

אז למה אם הוא לומד תורה או שנים לומדים תורה או בית דין של שלוש שהשכינה נמצאת שם לא יהיה את הדין של ייהרג ובל יעבור על כל מצווה בתורה ?

צריך להגיד שלמסקנת הגמרא השכינה ב 10 נמצאת מדין של מקום ולא מדין של אדם  . השכינה מגיעה גם לפני העשרה ולכן  בכל המקום נמצאת השכינה ללא תנאי . בלימוד תורה השכינה נמצאת בגלל  הפעולה של האנשים באותו זמן או לימוד תורה או מעשה בית דין ולכן כאשר האדם יעשה את העבירה השכינה לא תהיה שם כי הוא לא לומד תורה באותו רגע וגם לא עושה מעשה בית דין הוא אנוס לעבור עבירה ולכן השכינה לא נמצאת באותו רגע . ולכן אין כאן דין של חילול השם בביצוע עבירה במקום שנמצאת השכינה . 

פרשת אחרי מות קדושים האם הדת היהודית היא דת של לאום ? מה הקשר של עם ישראל לארץ ישראל ? האם לאומיות נוגדת את השקפת התורה ? האם מגילת העצמאות מתאימה להשקפה ביהודית ? האם עם ישראל הוא ככול העמים ? למה עם ישראל הוא עם לבדד ישכון ? האם יהודים יכולים להיות נאמנים לעקרונות של מגילת האומות המאוחדות ? האם אחאב היה מלך לאומי ומה היה הויכוח העקרוני עם אליהו הנביא ? מה מבדיל בן עם ישראל לאומות העולם ? ‏י"א/אייר/תשפ"א

 בס"ד

פרשת אחרי מות קדושים האם הדת היהודית היא דת של לאום ? מה הקשר של עם ישראל לארץ ישראל ? האם לאומיות נוגדת את השקפת התורה ? האם מגילת העצמאות מתאימה להשקפה ביהודית ? האם עם ישראל הוא ככול העמים ? למה עם ישראל הוא עם לבדד ישכון ? האם יהודים יכולים להיות נאמנים לעקרונות של מגילת האומות המאוחדות ? האם אחאב היה מלך לאומי ומה היה הויכוח העקרוני עם אליהו הנביא ? מה מבדיל בן עם ישראל לאומות העולם ?  ‏י"א/אייר/תשפ"א

ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק כה - ל

(כה) וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֹנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ:

(כו) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם:

(כז) כִּ֚י אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ:

 (כח) וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם:

(כט) כִּ֚י כָּל־אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשׁ֥וֹת הָעֹשֹׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם:

(ל) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶֽם: פ

צריך להבין את היחס של עם ישראל לארץ ישראל . האם היהדות היא דת לאומית שמגבשת את עם ישראל תחת לאומיות אחת מדינת הלאום היהודית או היהדות ולאומיות מנוגדות אחד לשנייה .

כדי לענות על השאלה צריך להבין מהי לאומיות

כך כתוב בויקיפדיה :

לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי. גישה זו קשורה קשר הדוק למדינת הלאום ושאיפתה העליונה היא, בדרך-כלל קיומה של מדינה כהגשמתו של עיקרון זה שהיא זכות להגדרה עצמית. הלאומיות בעיקרה מובילה להתגבשות של קהילה סביב צביון וערכים חברתיים משותפים, עם זאת היא עלולה להוביל לשנאה ולגזענות כלפי מי שאינו חלק מן הקהילה, דוגמה לכך בהיסטוריה ניתן לראות בימי המפלגה הנאצית שדגלה בלאומיות גרמנית.

וכך כתוב במגילת העצמאות :

זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

ועוד יסוד מתו מגילת העצמאות :

תקיים שויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה   נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

וכך כותב הרמב"ן ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק כה

והנה השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים לכל העולם, אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע אוהביו, וזהו שאמר (שמות יט ה) והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, וכתיב (ירמיה יא ד) והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים, לא שתהיו אתם אל אלהים אחרים כלל. והנה קידש העם היושב בארצו בקדושת העריות וברובי המצות להיותם לשמו, ולכך אמר (להלן כ כב) ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא אתכם הארץ, וכתיב (שם פסוק כד) ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה אני ה' אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים, יאמר כי הבדיל אותנו מכל העמים אשר נתן עליהם שרים ואלהים אחרים, בתתו לנו את הארץ שיהיה הוא יתברך לנו לאלהים ונהיה מיוחדים לשמו. והנה הארץ שהיא נחלת השם הנכבד תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי ע"ז ומגלים עריות:

הקב"ה חילק את כל העולם לאומות העולם חוץ מארץ ישראל . ארץ ישראל היא המקום ששייך לקב"ה והוא ניתן כנחלה למי שמקבל על עצמו את התורה . שאר העולם ניתן לשרי אומות העולם מבלי ההתניה של קבלת התורה כי אומות העולם לא קיבלו עליהם את התורה . אומות העולם היו בארץ ישראל והארץ הקיאה אותם כי לא קיבלו עליהם את התורה  כמו שכתוב :(כח) וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם:

ולכן הקשר היחידי של אדם לארץ ישראל הוא התורה . בלי התורה אין לאדם קשר לארץ ישראל ואדם כזה סופו שהארץ תקיא אותו . 7 העמים שהיו בארץ ישראל לפני שעם ישראל נכנסו הוקאו על ידי הארץ כמו שכתוב בשמות (פרשת כי תשא) פרק לד פסוק יא - יג

(יא) שְׁמָ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי:

(יב) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑יהָ פֶּן־יִהְיֶ֥ה לְמוֹקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ:

(יג) כִּ֤י אֶת־מִזְבְּחֹתָם֙ תִּתֹּצ֔וּן וְאֶת־מַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּר֑וּן וְאֶת־אֲשֵׁרָ֖יו תִּכְרֹתֽוּן:

כלומר ארץ ישראל שייכת רק למי שקיבל על עצמו את התורה ומי ששייך לתורה שייך לארץ ישראל ומי שלא שייך לתורה הוא לפי דברי התורה  "פֶּן־יִהְיֶ֥ה לְמוֹקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ".

וכך כתוב בספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שיא

דבר אחר בהנחל עליון גוים, כשהנחיל הקדוש ברוך הוא עולם לאומות פירש תחומה של כל אומה ואומה כדי שלא יהו מעורבים שילח בני גומר לגומר בני מגוג למגוג בני מדי למדי בני יון ליון בני תובל לתובל פירש תחומן של אומות כדי שלא יכנסו לארץ ישראל יצב גבולות עמים.

ארץ ישראל היא לא מקום של אומה כלשהיא היא מקומו של מי שמקבל על עצמו את התורה . מי שמקבל על עצמו את התורה מקומו בארץ ישראל ומי שלא מקבל על עצמו את התורה לא שייך לעם ישראל . אין קשר לא לגזע לא ללאום לא לשום דבר חוץ מקבלת התורה .

ולכן הדבר הראשון שעשה יהושע שנכנס לארץ ישראל נתן אפשרות לאומות העולם לקבל את התורה

חברותא מסכת סוטה דף לה עמוד ב

אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.⁽¹³⁾

וכך כותב רש"י בראשית (פרשת בראשית) פרק א פסוק א

בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחילא [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטווב [בה] ישראל, ומה טעם פתחג בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם,ד שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:

ולכן ברור שההגדרה של עם ישראל כפי שמופיע במגילת העצמאות מנוגדת לחלוטין למהותו של עם ישראל ולכן מה שכתוב במגילת העצמאות מתארת עם לאומי ולא את עם ישראל

זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית

עם ישראל אינו לחלוטין עם ככל עם . עם ישראל הוא עם סגולה והסגולה קשורה אך ורק לקבלת התורה על ידי עם ישראל . זה מהותו של עם ישראל וזה הקשר היחידי שלו לארץ ישראל מקומו של הקב"ה

וכך אומר צרור המור שמות פרשת יתרו

הנה אם כן בכל מקום שתמצא בתורה עם סגולה. או והייתם לי סגולה. זהו פירושו לפי שישראל יצאו מאברהם שנמצא טמון בצורים כמו המטמון והסגולה. לפיכך אמר והייתם לי סגולה מכל העמים. וא"ת היאך לקחם הש"י שהרי כבר חלק העולם לשבעים שרים. ותרח היה לאחד מהם. לזה אמר אינו כן כי לי כל הארץ. ואף על פי שחלקתי הארץ לאלופים ושרים. מחוקי המלכות הוא שהמטמון שימצא תחת הארץ שהוא של המלך. וא"כ אחר שאתם באתם מכח סגולה של אברהם שנמצא תחת הארץ. א"כ אתם שלי. אחר שהארץ שלי. וזהו והייתם לי סגולה מכל העמים וכו':

כל מי שמקבל על עצמו את התורה שנמסרה על ידי בורא עולם שייך לעם היהודי ומקומו באופן עקרוני בארץ ישראל . השהות של חלק מיהודים שקבלו על עצמם את התורה בגלות הוא  חלק מהותי מהתהליך של עם ישראל להגיע בסופו של דבר לגאולה בארץ ישראל וגם לגלות תפקיד בגאולה של עם ישראל שיתממש בארץ ישראל בסופו של דבר .

וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

וזה בדיוק הויכוח בן אחאב לאליהו הנביא ויכוח האם היהדות זה דת לאומית

 

מלכים א פרק יח פסוק יז - יח

(יז) וַיְהִ֛י כִּרְא֥וֹת אַחְאָ֖ב אֶת־אֵלִיָּ֑הוּ וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֵלָ֔יו הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה עֹכֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל:

(יח) וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א עָכַ֙רְתִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י אִם־אַתָּ֖ה וּבֵ֣ית אָבִ֑יךָ בַּֽעֲזָבְכֶם֙ אֶת־מִצְוֹ֣ת יְקֹוָ֔ק וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֛י הַבְּעָלִֽים:

אומר המלבי"ם מלכים א פרק יח פסוק יח

(יח) לא עכרתי. כי בעברם על מצות ה' לעבוד אלהים אחרים אינם ישראל רק כגויי הארצות, ולא עכרתי את ישראל. אבל אתה ובית אביך בעזבכם את מצות ה', עכרתם את ישראל, כי בזה היו כגוים, וכן הפסקת הטל ומטר גזרתי בחטאם כי כן ראוי להם, ואתה הגורם:

אחאב היה מלך לאומי שהאשים את אליהו הנביא שהוא עוכר ישראל כי הוא פוגע במי שנמצא בארץ ישראל אחאב רוצה לנתק את הקשר בן המצוות לישיבה בארץ ישראל . אומר לו אליהו הנביא אתה טועה לחלוטין מי שלא מקיים מצוות התורה בארץ ישראל הוא כמו גוי והשפע של ארץ ישראל לא שייך לגויים כי אם ליהודים המקימים את מצוות התורה .

עם ישראל עתידו  נמצא אך ורק בקיום המצוות שלו לא בדבר אחר . לא בהשקפה לאומית כזו או אחרת אך ורק בקיום המצוות התורה .

הכנסת הלאומיות לתוך הדת היהודית גורמת נזק עצום ליהדות והתרחקות של הרבה יהודים מהדת כאשר חלקם  עוברים לאט לאט לאנשים בעלי זהות לאומית יהודית ולא יהודית . כובד המשקל עובר ללאומיות ,גאווה לאומית , הערצת כוח צבאי , והיפוך סדרי עדיפויות של התורה לכיוון לאומיות .

ומהות העניין הוא מה שכתוב בסוף פרשת קדושים

ויקרא (פרשת קדושים) פרק כ פסוק כו

(כו) וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְקֹוָ֑ק וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי:

ואומר רש"י ויקרא (פרשת קדושים) פרק כ פסוק כו

(כו) ואבדל אתכם מן העמים להיות לי - אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי, ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו.

מהות היהדות זה בידול מהעמים כי עם ישראל בחר בתורה ואומות העולם דחו את התורה ולכן עם ישראל שונה מכל העמים בגלל בחירתו בתורה ולכן מהותו של עם ישראל הוא

במדבר (פרשת בלק) פרק כג פסוק ט

(ט) כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב:

הכנסת הלאומיות לתוך היהדות הוא בדיוק מה שאומרת מגילת העצמאות וזה היפך ממהותו של עם ישראל

זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית

עם ישראל אינו ככול העמים והשאיפה שלו אינו מדינה ריבונית ככול העמים . השאיפה שלו הוא קיום התורה בארץ ישראל .

אין הכוונה לצאת כנגד קיומה של מדינת ישראל אלה להבין מה צריך להיות השאיפה של עם ישראל ואין השאיפה שלנו להיות ככל הגויים ובטח לא להיות מדינה "נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות." כי אומות העולם מרדו ולא קבלו על עצמם את התורה וזה היפך הגמור מהשאיפה של העם היהודי .