פרשת ויקהל פקודי למה לא יכול משה להיכנס לתוך הענן ? כיצד משה נכנס לתוך הענן במעמד הר סיני ? מה השלבים השונים של הסתלקות השכינה וחזרת לארץ ? מתי השכינה הגיע למטה ? האם משה הוריד את השכינה למטה במעמד הר סיני או בהקמת המשכן ? למה הוקם המשכן ? אם לא היה חטא העגל ולא היה נבנה המשכן היכן היו עומדים כלי המשכן ? מה המשמעות של קיום המשכן לקיום העולם ? למה משה לא כל כך שייך למשכן ? למה הקב"ה לא תפס את משה והכניס אותו למשכן ? מה הסכנה בכניסה לענן ? כ"ח/אדר/תשפ"א .

 בס"ד

פרשת ויקהל פקודי למה לא יכול משה להיכנס לתוך הענן ? כיצד משה נכנס לתוך הענן במעמד הר סיני ? מה השלבים השונים של הסתלקות השכינה וחזרת לארץ ? מתי השכינה הגיע למטה ? האם משה הוריד את השכינה למטה במעמד הר סיני או בהקמת המשכן ? למה הוקם המשכן ? אם לא היה חטא העגל ולא היה נבנה המשכן היכן היו עומדים כלי המשכן ? מה המשמעות של קיום המשכן לקיום העולם ? למה משה לא כל כך שייך למשכן ? למה הקב"ה לא תפס את משה והכניס אותו למשכן ? מה הסכנה בכניסה לענן ? כ"ח/אדר/תשפ"א .

כתוב שמות פרשת פקודי פרק מ פסוק לג - לו

(לג) וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־ הַמְּלָאכָֽה: פ

(לד) וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:

(לה) וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:

(לו) וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם:

ואני רוצה להבין למה משה לא יכול להיכנס לאוהל מועד ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת יומא דף ד עמוד ב

רבי זריקא רמי תרי קראי דלהלן קמיה דרבי אלעזר: ואית דאמרי לה: דאמר רב זריקא: דרבי אלעזר עצמו רמי [הקשה] קושיא זו:כתיב בפרשת פקודי [שמות מ] "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן".ואילו בפרשת משפטים [שמות כד] כתיב "ויבא משה בתוך הענן".ומשנינן: מלמד, שאף התם לא היה משה יכול לבא מעצמו. אלא שתפסו הקדוש ברוך הוא למשה, והביאו בענן.ואילו דבי רבי ישמעאל תנא [דרשו את הפסוק באופן אחר]:נאמר כאן "ויבא משה בתוך הענן". ונאמר להלן "ויבאו בני ישראל בתוך הים.מה להלן אצל קריעת ים סוף לא באו בתוך הים ממש, שהרי נעשה להם שביל בתוך הים, דהא כתיב התם והמים להם חומה, אף כאן נעשה למשה שביל בתוך הענן, ורק באותו שביל בא משה.נאמר בתורה: "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו".

לפי התנא הראשון באמת משה לא יכול להיכנס לענן בשני המקרים אבל בקבלת התורה הקב"ה תפס את משה והכניס אותו לתוך הענן ובהקמת המשכן הקב"ה לא תפס אותו ולא הכניס אותו . ולדעה של רבי ישמעאל לא ניתן להיכנס לענן בכל מקרה וצריך לעשות מעין שביל . בקבלת התורה הקב"ה עשה שביל כדי שמשה יוכל לעבור ובמשכן הקב"ה לא עשה שביל . ועדיין צריך הסבר למה לפי שני הדעות הקב"ה לא תפס את משה והכניס אותו למשכן או לדעתו של רבי ישמעאל למה לא  עשה  שביל למשכן ?

כדי להבין את זה צריך להבין את כל המהלך של ירידת ועלית השכינה מבריאת העולם

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט

(ח) [וישמעו את קול י"י אלהים מתהלך בגן לרוח היום] אמר ר' חלפיי שמענו שיש הילוך לקול, הילוך לאש לא שמענו, והיכן שמענו להלן ותיהלך אש (שמות ט כג). אמר ר' אבא בר כהנא מהלך אין כת' כאן אלא מתהלך מקפץ ועולה, עיקר שכינה בתחתונים הייתה, כיון שחטא אדם הראשון ניסתלקה לרקיע הראשון, חטא קין עלה לרקיע השיני, חטא דור אנוש עלה לשלישי, חטא דור המבול לרביעי, דור הפלגה לחמישי, סדומיים לששי, מצריים בימי אברהם לשביעי, וכנגדן עמדו ז' צדיקין אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו אותה לארץ, אברהם משביעי לשישי, יצחק הוריד משישי לחמישי, יעקב הוריד מחמישי לרביעי, לוי הוריד מרביעי לשלישי, קהת הוריד משלישי לשיני, עמרם הוריד משיני לראשון, משה הורידה למטה, אמר ר' יצחק כת' וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט) ורשעים מה יעשו, פורחין באויר אתמהא, אלא שהרשעים לא השכינו שכינה לארץ.

לפני חטא האדם הראשון השכינה היית בתחתונים . חטא האדם הראשון גרם להסתלקות השכינה . עד המצריים שהרחיקו את השכינה לרקיע השביעי . אברהם התחיל את שינוי הכיוון של השכינה כאשר הוריד משביעי לשישי עד שמשה הורידה למטה . וצריך להבין מתי משה הוריד את השכינה לתחתונים האם במעמד הר סיני או בהקמת המשכן?  יש לנו מדרש שאוחז בדעה שהורדת השכינה היית בהקמת המשכן מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ו

(ו) [לח, כא] אלה פקודי המשכן משכן העדות עדות לכל באי העולם שנמחל להם על מעשה העגל, למה הדבר דומה למלך שנשא אשה והיה מחבבה כעס עליה והלך לו היו שכנותיה אומרות שוב בעליך אינו חוזר לך לימים בא ונכנס עמד בפלטרין ואכל ושתה עמה ועדיין שכנותיה לא היו מאמינות שנתרצה לה ומתוך כך ראו ריח בשמים עולה מן הבית ידעו הכל שנתרצה לה, כך הקדוש ברוך הוא חבב את ישראל ונתן להם את התורה וקרא אותם ממלכת כהנים וגוי קדוש, לאחר ארבעים יום סרחו אמרו הגוים שוב אינו חוזר עליהם, עמד משה ובקש רחמים ואמר לו סלחתי כדבריך (במדבר יד), אמר משה מי מודיע לאומות, אמר ליה ועשו לי מקדש, כיון שראו אומות העולם הריח של קטרת מתמר ועולה מתוך המשכן ידעו שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא, אלה פקודי המשכן וכתיב אלה שמות בני ישראל, בא וראה כמה חבב הקדוש ברוך הוא את המשכן שהניח את העליונים ושכן בתוך המשכן, אמר רבי שמעון עיקר שכינה בתחתונים היתה שנאמר וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן (בראשית ג), בא אדם וחטא נסתלקה מן הארץ לשמים, עמד קין והרג את אחיו נסתלקה מן הרקיע הראשון לשני, עמד דור אנוש והכעיס לפניו נסתלקה מן השני לשלישי, עמד דור המבול והשחית דרכו נסתלקה מן השלישי לרביעי, דור הפלגה נתגאה נסתלקה מן רביעי לחמישי, סדומיים קלקלו נסתלקה מן החמישי לששי, עמדו אמרפל וחבריו נסתלקה מן ששי לשביעי, עמד אברהם וסגל מעשים טובים נמשכה השכינה מן שביעי לששי, יצחק משכה מן ששי לחמישי, יעקב מן חמישי לרביעי, לוי בנו מן רביעי לשלישי, קהת בן לוי מן שלישי לשני, עמרם מן שני לראשון, משה ביום שהוקם המשכן וכבוד ה' מלא את המשכן, זשה"כ כי ישרים ישכנו ארץ (משלי ב) ישכינו השכינה בארץ.

ומה עם מעמד הר סיני ? האם רגע מעמד הר סיני לא היה הורדת השכינה לארץ? מעמד הר סיני היה תיקון של חטא האדם הראשון . ולכן כמעט ברור שבמעמד הר סיני המצב של השכינה אמור להיות זהה לזמן שלפני חטא האדם הראשון כלומר שכינה נמצאת כאן . ואכן במדרש בראשית רבה כתוב בסתם משה הוריד למטה והפסוק ממנו נלמד הינו וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט)  כלומר אין שיוך הפעולה לא למעמד הר סיני ולא למשכן אבל הסברא נותנת שמשה הוריד במעמד הר סיני .

וכדי להבין את זה צריך להבין את מהותו של המשכן

אומר צרור המור שמות פרשת תרומה

במעשה בראשית כתיב ויכולו השמים והארץ. ובמשכן כתיב ותכל כל עבודת המשכן אהל מועד. במעשה בראשית כתיב ויברך אותם אלהים. ובמשכן כתיב ויברך אותם משה ע"כ. הרי כל מלאכת המשכן רמוזה במעשה בראשית. לרמוז כי לפי שבחטא אדם הראשון ובחטא העגל היו כל מעשה בראשית רפוים. וכמעט העולם היה מתמוטט. רצה הקדוש ברוך הוא לבראת עולם חדש. ולחזקו ולהעמידו על בוריו במעשה המשכן. וז"ש במאמר מה טעם אהבתי מעון ביתך. לפי ששקול כנגד בריאת עולמך. כי ענייני המשכן נתנו קיום לענייני העולם. ולכן הוצרך הכתוב לומר במשכן ופתח אהל מועד תשבו שבעת ימים. לקיים ולחזק ימי בראשית כמו שנפרש במקומו בעז"ה. ולכן כל הדברים הכתובים במעשה בראשית. נכתבו כנגדם במעשה המשכן. וכ"ז רמוז ביום הששי שבו נברא אדם הראשון ונתרחק. ובמשכן נתקרב אדם אחר כנגדו והוא אהרן. דכתיב ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. וז"ש הוקם המשכן סתם למעלה ולמטה:

אומר צרור המור שהמשכן הוקם בגלל חטא העגל . חטא העגל ערער את העולם . העולם הפך להיות רפוי כלומר עם סיכון לקיומו וכדי לייצב את העולם הקב"ה ציוה להקים את המשכן שיכפר על כל עם ישראל .

וכך כותב הזוהר הקדוש

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִלְמָלֵא נִגְנַז מִכֹּל וָכֹל, לֹא עוֹמֵד הָעוֹלָם אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, אֶלָּא נִגְנַז וְנִזְרַע כַּזֶּרַע הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת וּזְרָעִים וּפֵרוֹת, וּמִמֶּנּוּ הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. וְאֵין לְךְ יוֹם שֶׁלֹּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם וּמְקַיֵּם הַכֹּל שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת הָעוֹלָם. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, חוּט אֶחָד יוֹצֵא מֵאוֹתוֹ אוֹר גָּנוּז וְנִמְשָׁךְ עַל אוֹתָם שֶׁעוֹסְקִים בָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן לְמַטָּה, מַה כָּתוּב? (שמות מ) וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן. מַה זֶּה הֶעָנָן? חוּט אֶחָד הָיָה (עמוד הענן) מֵאוֹתוֹ צַד שֶׁל הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּצָא בְּשִׂמְחָה בַּכֹּל (של הכל) כְּשֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן שֶׁלְּמַטָּה, וּמֵאוֹתוֹ יוֹם (ראשון) לֹא נִגְלָה, אֲבָל שִׁמּוּשׁ מְשַׁמֵּשׁ בָּעוֹלָם, וְהוּא מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

כלומר המשכן הוא האמצעי בו הקב"ה מחדש כל יום את מעשה בראשית ובזכותו העולם מתקיים או יותר נכון עם ישראל מתקיים כי משה במעמד הר סיני קבע את מקומו לנצח עם "עם מרדכי". ראה מה שכתבתי  בפרשת כי תישא על "עם מרדכי" הם רבנן .

כמו שכתוב בדברים פרשת עקב פרק ט פסוק יד

הֶ֤רֶף מִמֶּ֙נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֽוֹתְךָ֔ לְגוֹי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ:

ואכן צרור המור אומר על אהרון שהוא זה שהתקרב ולא משה רבנו . וההסבר הוא שאהרון היה בחטא העגל ומשה רבנו לא היה בחטא העגל ולכן המשכן שייך לאהרון ופחות למשה .

"ובמשכן נתקרב אדם אחר כנגדו והוא אהרן. דכתיב ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. וז"ש הוקם המשכן סתם למעלה ולמטה:"

ויש שאלה מהותית אם באמת לא היה חטא העגל איך היית נעשית עבודת הקורבנות ? איפה היה ארון הקודש ?

אומר הספורנו כוונות התורה יסוד גדול

ובכן ראוי להתבונן כי אמנם קודם לחטא העגל תיכף אחר מתן תורה לא היו ישראל צריכים לכל אלה למען השרות שכינתו בתוכם ולא נצטוו על עשיית משכן וכליו וכהניו ומשרתיו ולא על שום קרבן לחובת צבור או יחיד כלל זולתי אחר מעשה העגל כאמרו יתברך כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח אבל הודיעם אז תיכף שאינם צריכים לכל אלה ולשום אמצעי להשרות שכינתו בתוכם ולא התחייבו לשום זבח ולא משכן וכלי ואמר שאם יתנדבו עולות ושלמים יספיק מזבח אדמה ואמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי והוא כל מקום שיקרא באמת בית אלהים כענין בתי מדרשות וזולתם אבוא אליך וברכתיך.

ועל זה מרחיב תורת משה שמות פרק כה פסוק י

* ועשו ארון ואח"כ ועשית שלחן ואח"כ ועשית מנורה וכו'. הנה בצלאל עשה תחלה המשכן ואח"כ הכלים כי אמר להיכן אכניסם. ותמוה למה הקדוש ברוך הוא צוה תחלה ארון ושלחן ואח"כ משכן, וקשה על זה קושית בצלאל היכן אכניסם. וי"ל לפי מה דאיתא ברמב"ן דציווי מלאכת המשכן הי' קודם עשיית העגל ואז היו בני ישראל בבחינתם ומעלתם יותר ממלאכי השרת וחירות ממלאך המות והכלל שהיו למעלה מן הטבע, ואין מפליא אם הי' הארון והשלחן עומדים בנס אויר הקודש ולא היו צריך המשכן כדי להכניס בתוכו הכלים, הלא גם אחר החטא הארון שבו הלוחות בנס הי' עומד (מגילה י' ע"ב), ופשיטא שקודם החטא יכולים כל הכלים לעמוד בנס באויר הקודש, אבל בצלאל עשה המשכן לאחר חטא העגל, והי' צריך התלבשות לעשות המשכן כדי להכניס בתוכו הכלים, ויפה הקשה בצלאל אחר החטא היכן אכניסם וק"ל.

כלומר משה רבנו שהיה היחיד שלא היה בחטא העגל לא היה צריך את המשכן ואם לא היה טא העגל גם עם ישראל לא היה צריך את המשכן .עם ישראל היה צריך את המשכן לכפר על חטא העגל .

אז למה ההבדל בן מעמד הר סיני שמשה נכנס בענן והקמת המשכן לא ?

אומר הספרי זוטא (הורוביץ) במדבר פרשת נשא פרק ז פסוק פט

(פט). ובבא משה אל אהל מועד, כתוב אחד אומר ובבא משה אל אהל מועד וכתוב אחד אומר ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כיצד נתקיימו שני כתובים הללו אלא בזמן ששכינה מגעת לארץ מהוא אומר ולא יכול משה מפני שנתנה רשות למחבלים לחבל ובזמן ששכינה מסתלקת מן הארץ מהוא אומר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו כיון שהיה נכנס היה מדבר עמו.

יש הבדל מהותי בן מעמד הר סיני שבוא חטא האדם הראשון תוקן והעולם נמצא יציב כי כל עם ישראל קבל על עצמו את התורה לבן הקמת המשכן שבו העולם רפוי והקמת המשכן נועדה כדי לכפר על עם ישראל . משה רבנו מנחה את אהרון ובניו כיצד לפעול במשכן אבל הוא עצמו לא צריך את המשכן ולכן הקב"ה לא רואה צורך להכניס את משה לתוך המשכן או על ידי שיתפוס אותו ויכניס אותו או שיעשה לו שביל כי משה לא כל כך שייך במשכן . אבל במעמד הר סיני משה היה חלק מהותי מקבלת התורה ולכן הקב"ה תופס אותו ומעלה אותו או עושה שביל תלוי במחלוקת תנאים .

ולכן רק בצלאל יכול לעשות את הכלים כי הוא חלק מעם ישראל ולא משה רבנו שלא היה בחטא העגל

וכך כותב המאור עינים ליקוטים

ונמצא בצלאל שהיה כוונתו על ידי המשכן לתכלית עיקר הכוונה של בריאה ומחשבה קדומה הוצרך לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ נתן לו הקדוש ברוך הוא כח זה שיוכל על זה בכדי שיבא לגמר התיקון ותהיה שכינה שורה סוד משכן ויזדככו כמו קודם החטא להתראות פני ה' ולכן כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה לעשות משכן התחיל מתמיה כי איך יוכל על זה ואמר הקדוש ברוך הוא שהוא יושב בסתר עליון על כל בריותיו איך יורידו אותו לשכון כמו שהיה קודם הסתלקות וזהו עליון שבחטא העגל נסתלק למעלה ונקרא עליון על כל בריותיו ואמר הכתוב בצל שדי יתלונן כי שדי נקרא שיש די באלהותו לכל ברי' והוא תמונת כל והכל מתראין שם בסוד צל וזהו צל שדי יתלונן באיזו צל בצל שעשה בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו שמים וארץ כי לו ניתן הכח ההוא ולא לזולתו והוא תיקן וזיכך העולם

לסיכום משה הוריד את השכינה במעמד הר סיני ואז הקב"ה תפס אותו והכניס אותו לפי דעה אחת או עשה לו שביל . הקמת המשכן בעיקר נועדה לכפר על עם ישראל בגלל חטא העגל . היחיד שלא היה בחטא העגל היה משה ולכן הקב"ה לא מכניס אותו לתוך הענן . כי צריך התערבות של הקב"ה להכניס בן אנוש לתוך הענן כי מקום כזה בתוך הענן הוא מקום שניתנת רשות למחבלים לחבל .

 

פרשת כי תשא מאיזה ספר רצה משה למחוק את עצמו ? האם הקב"ה מחל לעם ישראל גם לעתיד לבא ? מי זה עם מרדכי ? מה הקשר לקבלת התורה במעמד הר סיני ? למה המן לא השמיד רק את מרדכי ? האם קיומו של עם מרדכי התקבע במעמד הר סיני ? למה הקב"ה רוצה להשמיד את עם ישראל ולהשאיר את משה ? האם משה חושש לקיום עם ישראל לאחר שיעלו לארץ ישראל ? מה היה האיום של משה במידה והשכינה לא תלווה את עם ישראל לארץ ישראל ? למה רוצה משה להסתכל בכבוד הקב"ה ? מה הקשר לקיומו של עם ישראל ? עד מתי יהיה ספק בקיומם של "כל היהודים" ? מהו קשר התפילין ? מה הקשר של קשר התפילין של הקב"ה לעם מרדכי ? ‏כ"א/אדר/תשפ"א

 בס"ד

פרשת כי תשא מאיזה ספר רצה משה למחוק את עצמו ? האם הקב"ה מחל לעם ישראל גם לעתיד לבא ? מי זה עם מרדכי ? מה הקשר לקבלת התורה במעמד הר סיני ? למה המן לא השמיד רק את מרדכי ? האם קיומו של עם מרדכי התקבע במעמד הר סיני ? למה הקב"ה רוצה להשמיד את עם ישראל ולהשאיר את משה ? האם משה חושש לקיום עם ישראל לאחר שיעלו לארץ ישראל ? מה היה האיום של משה במידה והשכינה לא תלווה את עם ישראל לארץ ישראל ? למה רוצה משה להסתכל בכבוד הקב"ה ? מה הקשר לקיומו של עם ישראל ? עד מתי יהיה ספק בקיומם של "כל היהודים" ? מהו קשר התפילין ? מה הקשר של קשר התפילין של הקב"ה לעם מרדכי ?  ‏כ"א/אדר/תשפ"א

עם ישראל חטא בחטא העגל . הקב"ה רצה להשאיר את משה ולמחוק את עם ישראל

אומרת התורה בפרשת כי תשא שמות פרק לב פסוק ט - י

(ט) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא:

(י) וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:

וכתוב בשמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק לא - לד

(לא) וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְקֹוָ֖ק וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב:

(לב) וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ:

(לג) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי:

(לד) וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ׀ נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֛ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פָּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵהֶ֖ם חַטָּאתָֽם:

האם בזה נגמר הרצון של הקב"ה למחות את עם ישראל ועם ישראל ניצל לנצח ?

כדי להבין את זה צריך להבין מאיזה ספר רצה משה שימחקו אותו ?

אומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ב

ריב"ל אמר עליהם ועליהם כל ככל דברים הדברים מקרא משנה תלמוד ואגדה אפי' מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני מה טעם [קהלת א י] יש דבר שיאמר אדם ראה זה חדש הוא וגו' משיבו חבירו ואומר לו כבר היה לעולמים

כלומר הקב"ה ברוך הוא אמר למשה במעמד הר סיני את כל התורה כולה כולל התורה שבעל פה אפילו מה שתלמיד ותיק ישאל מרבו . כלומר במעמד הר סיני התקבע ספר התורה שבכתב ובעל פה . וצריך להגיד שזה הספר שמשה ביקש למחוק אותו במידה והקב"ה ישמיד את עם ישראל וישאיר אותו ויהפוך אותו לגוי גדול .

וזה מה שנקרא לדעתי עם מרדכי שהם רבנן

אומרת הגמרא חברותא מסכת מגילה דף יג עמוד ב

דאמר ריש לקיש: אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל, אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה. שנאמר: "כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים". והיינו, שקודם בורא הקדוש ברוך הוא רפואה לישראל, ואחר כך נגלה עון אפרים - על ידי מכה שמכה אותן.אבל אומות העולם - אינו כן. מכה אותן תחילה, ואחר כך בורא להם רפואה⁽⁵³⁹⁾. שנאמר: "ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא".כתיב: "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו וגו' ויבקש המן להשמיד את כל היהודים⁽⁵⁴⁰⁾ וגו' עם מרדכי".אמר רבא: בתחילה - רצה לשלוח יד במרדכי לבדו. ולבסוף - בעם מרדכי, ומנו - רבנן. ולבסוף - בכל היהודים.

כלומר יש 3 סוגים בעם ישראל מרדכי עצמו ומרדכי שקול למשה , יש את עם מרדכי הם רבנן והם מה שאומר התלמוד הירושלמי כל התלמידים  הותיקים שישאלו את רבותיהם שאלה . ואת שאר עם ישראל . כלומר צריך להגיד שבמעמד הר סיני משה שניצח את מי שניסו להילחם בו שלא יקבל את התורה נקבע לדורות . גם עם מרדכי הם רבנן נקבעו לדורות , רק שאר עם ישראל לא נקבע לדורות והוא נמצא עדיין בסכנת השמדה  .

וכך כתוב אסתר פרק ג פסוק ו

(ו) וַיִּ֣בֶז בְּעֵינָ֗יו לִשְׁלֹ֤חַ יָד֙ בְּמָרְדֳּכַ֣י לְבַדּ֔וֹ כִּֽי־הִגִּ֥ידוּ ל֖וֹ אֶת־עַ֣ם מָרְדֳּכָ֑י וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מָרְדֳּכָֽי:

המן מבין שהוא אינו יכול להשמיד את מרדכי ולא את עם מרדכי הם רבנן אבל כן את שאר כל היהודים . וזה הרצון של המן לפגוע בשאר עם ישראל .

את הניצחון החלקי של משה במעמד הר סיני נכתב במדרש דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא

רשע מכאן אין לך לומר כן לך ברח מלפני איני נותן נשמתי לך מיד חזר סמאל והשיב דבר לפני הגבורה א"ל הקדוש ברוך הוא לסמאל בא והבא נשמתו של משה מיד שלף חרבו מתערו ועמד על משה מיד קצף עליו משה ונטל את המטה בידו שחקוק בו שם המפורש ופגע בו בסמאל בכל כחו עד שנס מלפניו ורץ אחריו בשם המפורש ונטל קרן הודו מבין עיניו ועיור את עיניו עד כאן עלתה למשה

כלומר משה מצליח לנצח באופן חלקי את מי שנלחם בו לא לקיים את התורה .

ונשאלת השאלה האם בזה נפתרה הבעיה של קיום העם היהודי מי שהוא לא עם מרדכי ?

בהמשך הפרשה אנחנו רואים שאומנם משה עצר את הרצון של הקב"ה להשמיד את עם ישראל מיד אחרי חטא העגל אבל משה צופה לעתיד ומבין שיש כאן בעיה חמורה לעם ישראל

שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יב - טו

(יב) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְקֹוָ֗ק רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי:

(יג) וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה:

(יד) וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ:

(טו) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה:

משה מבין שיש פה בעיה מהותית . הקב"ה רוצה לשלוח את עם ישראל עם שליח לארץ ישראל ומשה כנראה מבין שאז יש ספק אם עם ישראל יצליח להתקיים ללא הקב"ה בעצמו ולא על ידי שליח .

וכך כותב המדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צ

[ט] [צ, א] [תפלה למשה איש האלהים]. כיון שיצאו ישראל ממצרים, עמד משה ומתפלל ואומר איני מכיר את הדרך, שנאמר הודיעני נא את דרכיך (שמות לג יג), אמר לו הקדוש ברוך הוא (הנני) [הנה אנכי] שולח מלאך לפניך (שם /שמות/ כג כ), אמר ליה משה אפילו אם אתה שולח כמה מלאכים אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה (שם /שמות/ לג טו), אמר לו הקדוש ברוך הוא הנה אני עושה גזירתך, שנאמר פני ילכו והניחותי לך (שם שם /שמות ל"ג/ יד).

אומר משה לקב"ה אם אתה לא עולה איתנו לארץ ישראל אל תעלה אותנו בכלל . הבין משה שבמידה והקב"ה לא יעלה עם  עם ישראל הגזירה שרצה לעשות הקב"ה מיד אחרי חטא העגל יכולה להגיע שנית . ולכן אומר משה לקב"ה עדיף שלא תעלה אותנו .  באותו דרך שהוא ביטל את העונש לאחר חטא העגל משה רוצה לדאוג לכך שהקב"ה בכבודו ובעצמו יעלה את עם ישראל לארץ ישראל ובכך יעלה ביד משה להבטיח את קיומו של עם ישראל .

ואכן הקב"ה נענה לדברי משה שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יז

(יז) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם:

אבל האם זה הסוף של העניין ? האם בזה בטוח משה בקיום העם היהודי באופן סופי ?

נאמר מיד ב שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יח - כג

(יח) וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ:

(יט) וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְקֹוָ֖ק לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם:

(כ) וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי:

(כא) וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ק הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר:

(כב) וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי:

(כג) וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ: ס

כלומר משה מסתפק בקיום העם היהודי כי הקב"ה דיבר על משה ולא על עם ישראל בכללות . משה מצא חן בעיני הקב"ה ולא כל עם שראל ולכן משה רוצה לראות יותר לעומק מה יהיה עם עם ישראל ואז במידה והקב"ה יראה לו את כבודו הוא יקבע עכשיו את קיומו של העם היהודי לדורות . וזה המשמעות של הראני נא את כבודך . משה רוצה לפעול עכשיו כאשר יש בכוחו לשנות את העתיד כרגע

וכך אומר רבינו בחיי שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יח

(יח) הראני נא את כבודך. יש כבוד למעלה מכבוד, ומה שהשיג משה במתן תורה שבע ספירות לכך בקש עתה למעלה מהם, והכבוד הנזכר בכאן הוא הכבוד הגדול העליון הנקרא כתר, אספקלריא המאירה, יהו"ה, ועל כן תמצא המלה חסרה וא"ו: "כבדך", ובמלת "את" יתכן לומר כי היא לרבות החכמה, כמו שכוונו רבותינו ז"ל במה שדרשו (פסחים כב ב): (דברים ו, יג) "את ה' אלהיך תירא", לרבות תלמידי חכמים, או יאמר "כבודך" על כבוד אחרון ואמר "הראני" כי בקש לראות בחוש העין.

ויש לדקדק אם היה זה מן הנמנע שיראה האדם "בכבוד" בעודו בחומר, איך חשב להשיגו. אבל משה, הגדול בנבואה, מפני שכבר תשש ונתדלדל חומרו בארבעים יום שהתענה, חשב בעצמו שלא יפסיד חומרו השגתו אלא שיהיה כמי שאינו ושישיג עתה מה שישיג אחר הפרדו מן החומר, והשיב לו ה' יתברך: "כי לא יראני האדם וחי", כלומר אדם שהוא מחובר מגוף ונפש אי אפשר שישיג זה בעודו בחומר אלא אחר ההפרד, וכענין שכתוב: (תהלים עג, כד) "ואחר כבוד תקחני".

משה כנראה יודע שהוא לא יכנס לארץ ישראל ועם ישראל יכנס לתוך ארץ ישראל ויעמוד מול האפשרות להכחדה . משה מנסה בכל דרך להבטיח את קיומו של כלל עם ישראל . משה יודע שעם מרדכי כלומר רבנן כל מי שהוא יהיה תלמיד ותיק יישאר לנצח אבל שאר עם ישראל נמצא בספק . מה שנמצא בסיכון זה עם ישראל או בלשון הגמרא כל היהודים . ומשה מנסה לתת מבט מעל השבע ספירות לקבע את קיומו של העם היהודי כולו ולא רק של עם מרדכי .

ואת הקשר בן עם מרדכי אלו רבנן ל"כבודו" של הקב"ה מסביר רבי עקיבא 

חברותא מסכת פסחים דף כב עמוד ב

כדתניא: שמעון העמסוני - ואמרי לה נחמיה העמסוני - היה דורש כל "אתים" שבתורה! וכל מקום שכתוב בו "את", היה מרבה ממנו דבר כלשהו.כיון שהגיע ל"את ה' אלקיך תירא",⁽⁸⁾ פירש! משום שאמר: וכי מה אפשר לרבות ולכלול עם יראת ה'?!אמרו לו תלמידיו: רבי, כל "אתים" שדרשת, מה תהא עליהן?!אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה.⁽⁹⁾ וחזר בו מכל הריבויים שריבה מכל "את" שבתורה.עד שבא רבי עקיבא ודרש: "את ה' אלהיך תירא" - לרבות תלמידי חכמים. ללמד שיהא מורא רבך עליך כמורא שמים.

כלומר חלק מכבוד שמים אלו תלמידי חכמים .

ואז אומר  הקב"ה למשה

וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ:

ואומר רש"י שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק כג

(כג) והסרותי את כפי - ואעדי ית דברת יקרי,פ כשאסלק הנהגת כבודי מנגד פניך ללכת משם ולהלן:

וראית את אחורי - הראהו קשר של תפילין:

אומר הקב"ה למשה הרצון שלך לראות את הכול לא יכול להתקיים יש דברים שהם נמצאים בספק ובהסתר ועד סוף ההיסטוריה יישארו בספק .הדבר היחידי שהתקבע ואתה תוכל לראות זה את קשר התפילין והזוהר הקדוש כותב על קשר של תפילין

תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, תְּפִלִּין שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם מַה כָּתוּב בָּהֶן? וְהוּא קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל יָד, שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה. וְזֶה שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, הֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין. שׁ' שֶׁלְּךְ מֹשֶׁה, כּוֹלֵל שְׁלֹשׁ פְּנֵי הָאָבוֹת לְמַעְלָה שֶׁתִּקְּנוּ שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, שֶׁסִּימָנָם: ''שַׁחֲרִית ''מִנְחָה ''עַרְבִית. מ''ה שֶׁלְּךְ תְּפִלַּת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית א) וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וְנִכְלְלָה מֶרְכָּבָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל אַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן לְמַעְלָה, וּבַת זוּגוֹ לְמַטָּה, אֵם כָּל חַי, שֵׁהוּא צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים.

וכפי שנראה לי זה מסתבר שקשר התפילין מרמז לכל גדולי העולם ששורשם בשלושת האבות עם מרדכי הם רבנן שנקבעו במעמד הר סיני . והשאר ? שאר עם ישראל נמצא בספק ומתי הספק הזה יהפוך לודאי ?  צריך להגיד שזה מלחמת גוג ומגוג בו יהיה ברור מי שייך לעם היהודי ומי לא . וזה היום היחידי שבו יצחק הקב"ה

וכך אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב אומרת דבר אחר :

דתניא, רבי יוסי אומר: לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין. ומי מקבלינן מינייהו? והתניא: אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה! אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו [וגו'], והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר: יושב בשמים ישחק [וגו']. א"ר יצחק: אין לו להקב"ה שחוק אלא אותו היום בלבד.

 

פורים מה ההבדל בין ההחלטות של מרדכי למשה רבנו ? למה משה רבנו בורח למדיין ולא מסתמך על בורא עולם ? למה משה רבנו על כל צעד וצעד שואל את הקב"ה ? למה מרדכי לא בורח ומסכן את עצמו ואת כל עם ישראל בניגוד למשה רבנו ? מה הקשר בן משה רבנו למרדכי ? האם שליחי מצווה לא ניזוקין ? מתי שליחי מצווה יכולים להינזק ? מה העצה של הקב"ה לשמואל ששאול לא יהרוג אותו בשליחות שלו למשוח את דוד המלך? למה מרדכי לובש שק בניגוד לחוקי המלך ? האם מרדכי מורד באומות העולם בניגוד ל 3 השבועות ? מה הקשר בן מרדכי לשאול ? האם ניתן להתפשר מול עמלק ? על מי התפקיד למחות את עמלק על עם ישראל או הקב"ה ? למה מרדכי החליט החלטות הרי גורל בלי להתייעץ עם נביא ? ‏י"ד/אדר/תשפ"א

 בס"ד

פורים  מה ההבדל בין ההחלטות של מרדכי למשה רבנו ?  למה משה רבנו בורח למדיין ולא מסתמך על בורא עולם ? למה משה רבנו על כל צעד וצעד שואל את הקב"ה ? למה מרדכי לא בורח ומסכן את עצמו ואת כל עם ישראל בניגוד למשה רבנו ? מה הקשר בן משה רבנו למרדכי ? האם  שליחי מצווה לא ניזוקין ? מתי שליחי מצווה יכולים להינזק ? מה העצה של הקב"ה לשמואל ששאול לא יהרוג אותו בשליחות שלו למשוח את דוד המלך? למה מרדכי לובש שק בניגוד לחוקי המלך ? האם מרדכי מורד באומות העולם בניגוד ל 3 השבועות ? מה הקשר בן מרדכי לשאול ? האם ניתן להתפשר מול עמלק ? על מי התפקיד למחות את עמלק על עם ישראל או הקב"ה ? למה מרדכי החליט החלטות הרי גורל בלי להתייעץ עם נביא ? ‏י"ד/אדר/תשפ"א

כתוב אסתר פרק ג פסוק א - ו

(א) אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה גִּדַּל֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֜וֹשׁ אֶת־הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י וַֽיְנַשְּׂאֵ֑הוּ וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֕ל כָּל־הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

(ב) וְכָל־עַבְדֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ כֹּרְעִ֤ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ לְהָמָ֔ן כִּי־כֵ֖ן צִוָּה־ל֣וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וּמָ֨רְדֳּכַ֔י לֹ֥א יִכְרַ֖ע וְלֹ֥א יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה:

(ג) וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ לְמָרְדֳּכָ֑י מַדּ֙וּעַ֙ אַתָּ֣ה עוֹבֵ֔ר אֵ֖ת מִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ:

(ד) וַיְהִ֗י <<באמרם>> כְּאָמְרָ֤ם אֵלָיו֙ י֣וֹם וָי֔וֹם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶ֑ם וַיַּגִּ֣ידוּ לְהָמָ֗ן לִרְאוֹת֙ הֲיַֽעַמְדוּ֙ דִּבְרֵ֣י מָרְדֳּכַ֔י כִּֽי־הִגִּ֥יד לָהֶ֖ם אֲשֶׁר־ה֥וּא יְהוּדִֽי:

(ה) וַיַּ֣רְא הָמָ֔ן כִּי־אֵ֣ין מָרְדֳּכַ֔י כֹּרֵ֥עַ וּמִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֖ן חֵמָֽה:

(ו) וַיִּ֣בֶז בְּעֵינָ֗יו לִשְׁלֹ֤חַ יָד֙ בְּמָרְדֳּכַ֣י לְבַדּ֔וֹ כִּֽי־הִגִּ֥ידוּ ל֖וֹ אֶת־עַ֣ם מָרְדֳּכָ֑י וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מָרְדֳּכָֽי:

ואומר רש"י אסתר פרק ג פסוק ד

(ד) היעמדו דברי מרדכי - האומר שלא ישתחוה עולמית כי הוא יהודי והוזהר על ע"א:

כלומר מרדכי קבע שלא ישתחווה להמן עולמית ולא משנה מה התוצאה של המעשה הזה . ומיד אנחנו רואים שהמן כתוצאה ממעשה של מרדכי וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ . ונשאלת השאלה איך מרדכי לקח על עצמו אחריות כזו גדולה לסכן את עצמו ואת כל ישראל ?

והקושיה חזקה יותר כי במרדכי היה כלול כל נשמות ישראל אומר חומת אנך אסתר פרק ג אות ט

אי נמי במה שכתב הרב יערות דבש דף צ"ז דמשה רבינו ע"ה היה כולל כל נשמות ישראל וכן מרדכי כמ"ש איש יהודי שהיה שקול כמשה רבינו ע"ה.

ובו נראה איך משה רבנו התנהג

שמות פרשת שמות פרק ב פסוק טו

(טו) וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־הַבְּאֵֽר:

ואומר רבינו בחיי שמות פרשת שמות פרק ב פסוק טו

ויברח משה מפני פרעה. מכאן למד דוד וברח, שנאמר: "ויברח וימלט" (שמואל - א יט, יב), "חבי כמעט רגע עד יעבר זעם" (ישעיה כו, כ):

וכותב ההדר זקנים שמות פרשת שמות פרק ב פסוק טו

(טו) ויבקש להרוג את משה. אמרו חכמים שמסרוהו לסרדיוט להורגו ולא שלטה בו חרב שנעשה צוארו שייש. ורמז מדלא כתיב ויברח מפני פרעה וישב בארץ מדין על הבאר. הרי מש"ה ויש"ב יתרים ועולים בגימ'. אב"ן שי"ש. מהר"ם:

כלומר משה רבנו על אף שידע שהקב"ה מסייע לו לא הסתמך על הנס וברח למדין עד שיעבור זעם . כלומר משה רבנו מתנהג שונה לגמרי ממרדכי . הוא זהיר מאוד בהנהגה שלו מול עם ישראל . לעומת זאת מרדכי עומד על קוצו של יוד מול המן ולא מוותר לו גם כשזה מכניס את עם ישראל לסכנה . וכדי שנבין את ההנהגה הזאת של משה צריך ללמוד את דברי הגמרא חברותא מסכת יומא דף יא עמוד א

ואמר רבי יהודה: מעשה בארטבין [שם אדם, או שם אומנותו] אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי. ובשעת מעשה מצאו קסדור אחד [שוטר ממונה מטעם המלך], ונטל ממנו, בעלילה שהוא עושה כשפים, אלף זוז.ותמהינן: וכי חוששין לסכנה בשעת קיום מצוה?והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן נזוקין.ומשנינן: היכא דקביע היזקא, וכגון בערים שמצוי בהם מעלילי עלילות, שאני. וחוששין אפילו בשעה שמקיים מצוה.דכתיב "ויאמר שמואל [לה']: איך אלך [למשוח את דוד], ושמע שאול, והרגני".והרי על פי הדבור הלך, ואף הקדוש ברוך הוא לא השיבו שאין לו לחשוש, אלא "ויאמר ה': עגלת בקר תקח בידך, ואמרת לזבוח לה' באתי".והטעם שחשש שמואל, מפני שהיה זה חשש מצוי.

הקב"ה שולח את שמואל למשוח  את דויד המלך . שמואל חושש משאול שיהרוג אותו כי הוא רוצה למשוח את דויד למלך . נלמד מפה שעל אף שמלך מלכי המלכים בורא העולם שולח שליח לבצע משימה יש מצבים שהאדם יכול להינזק  . הקב"ה לא משיב לשמואל ואומר לו לך ואני ישמור עליך . הוא אומר לשמואל ליצור מצג שווא שהא הולך להקריב קורבנות ואז שאול לא יהרוג אותו והוא יצליח לממש את השליחות שהקב"ה שלח אותו וזה להמליך את דויד למלך . שמואל היה נביא ודיבר עם הקב"ה וקיבל משימה מוגדרת ועל אף שהוא שליח מצווה לכאורה הקב"ה לא נותן לו "תעודת ביטוח " והוא צריך לקחת עליו את הסיכון ששאול יהרוג אותו וצריך לתמרן בצורה כזו שיעלים משאול את מעשיו . מרדכי היה לו רוח הקודש אבל הוא לא היה נביא כמו משה רבנו ובכל זאת הוא מתנהג שונה ממשה רבנו שדיבר עם הקב"ה וזה קושיה עצומה  .

ויש לנו גמרא נוספת האוסרת למרוד באומות העולם

חברותא מסכת כתובות דף קיא עמוד א

ורב יהודה סבר, כתיב קרא אחרינא [שיר השירים ב]: השבעתי אתכם בנות ירושלים, בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה [שאוהב ה' את עמו, ומושיבם בארצו] - עד שתחפץ.

ורבי זירא סבר, שההוא קרא מלמד שלא יעלו ישראל לארץ ישראל בחומה, ביד חזקה. אבל מותר לכל אחד לעלות כלעצמו, שלא בכח.ורב יהודה סבר, שקרא "השבעתי" אחרינא כתיב, האוסר לעלות אפילו שלא בכח.ורבי זירא סבר, שההוא "השבעתי" אחרינא - מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא. דאמר: ג' שבועות הללו - למה?אחת, שלא יעלו ישראל בחומה, יחד, ביד חזקה.ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם.ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.ורב יהודה סבר [שיר השירים ב] שיש כפל בלשון השבועה, שהרי "אם תעירו, ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ", כתיב, ונמצא שיש כאן שש שבועות, ואחת מהן באה ללמד כדבריו, שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל גם לכל יחיד!ורבי זירא סבר שכפל הלשון, מיבעי ליה ללמד כדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו - למה?תלתא - הני דאמרן.ואינך, השלש הנוספות - שלא יגלו נביאים שביניהם את הקץ, ושלא ירחקו⁽¹⁾ את הקץ בעוונותיהם, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים.[שיר השירים ב] "בצבאות או באילות השדה" -אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה מוטב.ואם לאו - אני מתיר מפקיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה שהן מאכל לחיות השדה.⁽²⁾

ולכאורה המעשה של מרדכי כמעט הביא את העונש למי שלא מקיים את 3 השבועות הללו " אני מתיר מפקיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה"

ומשה רבנו מתנהג הפוך ממרדכי כאשר הוא רואה שהעניינים מסתבכים מול פרעה הוא פונה מיד לקב"ה

שמות פרשת שמות פרק ה פסוק כב - כג

(כב) וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְקֹוָ֖ק וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי:

(כג) וּמֵאָ֞ז בָּ֤אתִי אֶל־פַּרְעֹה֙ לְדַבֵּ֣ר בִּשְׁמֶ֔ךָ הֵרַ֖ע לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְהַצֵּ֥ל לֹא־הִצַּ֖לְתָּ אֶת־עַמֶּֽךָ:

ומה עושה מרדכי כאשר הוא רואה את הגזירה ?

כתוב באסתר פרק ד פסוק א - ב

(א) וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה:

(ב) וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י אֵ֥ין לָב֛וֹא אֶל־שַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ בִּלְב֥וּשׁ שָֽׂק:

מרדכי נוסף לזעקה שלו מתנהג ההיפך מהחוקים של בית המלך אחשורוש . ויש עוד הבדלים בן משה רבנו למרדכי משה מבקש כלים מהקב"ה לשכנע את עם ישראל שהקב"ה שלח אותו

שמות פרשת שמות פרק ד פסוק א

(א) וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְקֹוָֽק:

ומרדכי נצמד למטרה ולא מתחשב באילוצים שנובעים מהמציאות המורכבת 

אסתר פרק ד פסוק י - יא

(י) וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ לַהֲתָ֔ךְ וַתְּצַוֵּ֖הוּ אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי:

(יא) כָּל־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יֽוֹדְעִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר יָבֽוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ֩ אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־ שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֙אתִי֙ לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים יֽוֹם:

אסתר פרק ד פסוק יב - יד

(יב) וַיַּגִּ֣ידוּ לְמָרְדֳּכָ֔י אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֶסְתֵּֽר: פ

(יג) וַיֹּ֥אמֶר מָרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל־אֶסְתֵּ֑ר אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִֽים:

(יד) כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת:

וצריך לתרץ את ההבדלים הגדולים  בין  מרדכי למשה רבנו

אסתר פרק ג פסוק א

(א) אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה גִּדַּל֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֜וֹשׁ אֶת־הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י וַֽיְנַשְּׂאֵ֑הוּ וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֕ל כָּל־הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

מרדכי יודע שהוא נלחם בעמלק . בהמן האגגי .

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ג פסוק י

האגגי צורר היהודים. מעולם הם צוררים היהודים, וישטום עשו את יעקב (בראשית כז, מא), בא עמלק ונלחם עם ישראל, וכאן בא המן בן המדתא:

עמלק הוא לא חלק מאומות העולם ולכן לא שייך בו לא למרוד באומות העולם . עמלק הוא בגדר של מחה אמחה את זכר עמלק . עם עמלק אין יכולת לעשות פשרות . מול עמלק יש מלחמה טוטאלית . המלחמה מול עמלק היא גם המלחמה של בורא עולם נגדם

שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק יד

(יד) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

אומר הרא"ש שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק יד

(יד) כי מחה אמחה את זכר עמלק. כתוב אחד אומר אמחה דמשמע דהוא בכבודו ימחה וכתוב א' אומר תמחה דמשמע שמצוה לישראל למחותו. לא קשייא כאן קודם שפשט ידו בזבול כאן לאחר שפשט ידו בזבול. כלומר קודם שיפשוט ידו להחריב בה"מק מצוה הקדוש ברוך הוא שימחו את זכר עמלק אבל לאחר שפשט ידו בבית המקדש הוא בכבודו ימחה וזהו שאמר כי מחה אמחה וכתיב כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור ויעשה מלחמה עמו בעד ישראל למען שמו אמן:

ולכן כאשר יודע מרדכי שהוא צריך לתקן את מעשה שאול מול אגג והקב"ה יש לו מלחמה בעמלק הדבר היחידי שנשאר לו זה לא להתחשב בנסיבות של המציאות ולהסתמך לחלוטין על האמונה בקב"ה .

אסתר רבה (וילנא) פרשה י סימן יג

כי מחה אמחה את זכר עמלק מחה בעולם הזה אמחה לעולם הבא, את זכר עמלק זה המן קרי ביה זכר עמלק ואף יעקב אבינו רמזה בברכת השבטים הה"ד (בראשית מ"ט) בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד זה שאול שהיה בקרן של ישראל שהיה תחלה למלכים והיה משבט בנימין והכה את עמלק ובזז את כל אשר להם, (שם /בראשית מ"ט/) ולערב יחלק שלל זה מרדכי ואסתר שעמדו להם לישראל בגלותם שהוא דומה לערב וחלקו שלל של המן שנמשל לזאב שהעמידו הקדוש ברוך הוא כנגד הזאב אלו מלכי מדי ופרס שנמשלו לזאב הה"ד (דניאל ז') וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב, תמן אמרין אלו מלכי מדי ופרס שאוכלין כדוב ואין להם מנוחה כדוב ומגדלין שער כדוב, העמיד הקדוש ברוך הוא כנגדן מרדכי ואסתר שהיו משבט בנימין דכתיב ביה זאב יטרף.

הבין מרדכי שהוא חייב לתקן את הקלקול של שבט בנימין שנעשה על ידי שאול המלך בעמלק . ויש עליו חיוב מלא לא להתפשר מול עמלק כמו שעשה שאול ולכן הוא אומר לאסתר

(יד) כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת:

וכך כותב המהרז"ו פרק מט

רצה הקדוש ברוך הוא. נ"ל בס"ד שרבי שמעון בן יוחאי לא בא אלא לעורר שצריך להבין למה שלח הקדוש ברוך הוא את שאול דוקא, ולמה נצטוה דוקא להכרית כל זרעו של עמלק, ולמה עמד השטן בזה לקטרגו שיחמול על אגג, ושמואל אמר לשאול על זה שהמצוה טוב יותר מזבח, בכל הנ"ל צריך להבין טעמי הדברים על מכונם. והביא דברי רבי פנחס לתרץ הכל מפני שצפה הקדוש ברוך הוא שיעמוד מזרע עמלק להרע לישראל, לכך רצה להכרית אותו קודם שיצא ממנו הזרע שירע לישראל, ולכך קטרג השטן ולא הניח לשאול לכלותו, והשאיר אגג ועמד ממנו המן האגגי שהרע לישראל, ועל ידי מרדכי ואסתר שהם מזרע שאול נכרתו המן וזרעו, ונתקיים רצונו של הקדוש ברוך הוא כביכול על ידיהם, ומה שהיה שראוי לעשות על ידי שאול נעשה על ידיהם.

ולגבי מרידה באומות העולם מרדכי לא מורד באחשורוש בדיוק ההיפך הוא מצטרף למלכות שלו בתור אחד משרי המלך

אסתר פרק י פסוק ג

כִּ֣י׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ:

ויש הבדל נוסף שלאחר מותו של משה התורה היא בבחינת לא בשמים היא

אומרת הגמרא חברותא מסכת תמורה דף טז עמוד א

גופא, הגמרא מביאה את מאמרו של רבי יהודה אמר שמואל בשלימותו.אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו, ישראל, ליהושע: שאל מן השמים,⁽¹⁰⁵⁾ ויודיעוך את ההלכות ששכחת.אמר להם יהושע: לא בשמים היא! [דברים ל]. כלומר, משמת משה לא ניתן לשאול ספיקות בתורה מן השמים⁽¹⁰⁶⁾ בדורות הבאים.אמרו לו ישראל, לשמואל: שאל!⁽¹⁰⁷⁾

אמר להם שמואל: אמרה תורה [ויקרא כז] "אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל". מלמד הכתוב שאין הנביא רשאי לחדש דבר, מעתה. והיינו, משמת משה, לא ניתן לשום נביא לחדש שום דבר הלכה מן השמים.⁽¹⁰⁸⁾