פרשת כי תשא מאיזה ספר רצה משה למחוק את עצמו ? האם הקב"ה מחל לעם ישראל גם לעתיד לבא ? מי זה עם מרדכי ? מה הקשר לקבלת התורה במעמד הר סיני ? למה המן לא השמיד רק את מרדכי ? האם קיומו של עם מרדכי התקבע במעמד הר סיני ? למה הקב"ה רוצה להשמיד את עם ישראל ולהשאיר את משה ? האם משה חושש לקיום עם ישראל לאחר שיעלו לארץ ישראל ? מה היה האיום של משה במידה והשכינה לא תלווה את עם ישראל לארץ ישראל ? למה רוצה משה להסתכל בכבוד הקב"ה ? מה הקשר לקיומו של עם ישראל ? עד מתי יהיה ספק בקיומם של "כל היהודים" ? מהו קשר התפילין ? מה הקשר של קשר התפילין של הקב"ה לעם מרדכי ? ‏כ"א/אדר/תשפ"א

 בס"ד

פרשת כי תשא מאיזה ספר רצה משה למחוק את עצמו ? האם הקב"ה מחל לעם ישראל גם לעתיד לבא ? מי זה עם מרדכי ? מה הקשר לקבלת התורה במעמד הר סיני ? למה המן לא השמיד רק את מרדכי ? האם קיומו של עם מרדכי התקבע במעמד הר סיני ? למה הקב"ה רוצה להשמיד את עם ישראל ולהשאיר את משה ? האם משה חושש לקיום עם ישראל לאחר שיעלו לארץ ישראל ? מה היה האיום של משה במידה והשכינה לא תלווה את עם ישראל לארץ ישראל ? למה רוצה משה להסתכל בכבוד הקב"ה ? מה הקשר לקיומו של עם ישראל ? עד מתי יהיה ספק בקיומם של "כל היהודים" ? מהו קשר התפילין ? מה הקשר של קשר התפילין של הקב"ה לעם מרדכי ?  ‏כ"א/אדר/תשפ"א

עם ישראל חטא בחטא העגל . הקב"ה רצה להשאיר את משה ולמחוק את עם ישראל

אומרת התורה בפרשת כי תשא שמות פרק לב פסוק ט - י

(ט) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא:

(י) וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:

וכתוב בשמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק לא - לד

(לא) וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְקֹוָ֖ק וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב:

(לב) וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ:

(לג) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי:

(לד) וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ׀ נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֛ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פָּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵהֶ֖ם חַטָּאתָֽם:

האם בזה נגמר הרצון של הקב"ה למחות את עם ישראל ועם ישראל ניצל לנצח ?

כדי להבין את זה צריך להבין מאיזה ספר רצה משה שימחקו אותו ?

אומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ב

ריב"ל אמר עליהם ועליהם כל ככל דברים הדברים מקרא משנה תלמוד ואגדה אפי' מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני מה טעם [קהלת א י] יש דבר שיאמר אדם ראה זה חדש הוא וגו' משיבו חבירו ואומר לו כבר היה לעולמים

כלומר הקב"ה ברוך הוא אמר למשה במעמד הר סיני את כל התורה כולה כולל התורה שבעל פה אפילו מה שתלמיד ותיק ישאל מרבו . כלומר במעמד הר סיני התקבע ספר התורה שבכתב ובעל פה . וצריך להגיד שזה הספר שמשה ביקש למחוק אותו במידה והקב"ה ישמיד את עם ישראל וישאיר אותו ויהפוך אותו לגוי גדול .

וזה מה שנקרא לדעתי עם מרדכי שהם רבנן

אומרת הגמרא חברותא מסכת מגילה דף יג עמוד ב

דאמר ריש לקיש: אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל, אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה. שנאמר: "כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים". והיינו, שקודם בורא הקדוש ברוך הוא רפואה לישראל, ואחר כך נגלה עון אפרים - על ידי מכה שמכה אותן.אבל אומות העולם - אינו כן. מכה אותן תחילה, ואחר כך בורא להם רפואה⁽⁵³⁹⁾. שנאמר: "ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא".כתיב: "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו וגו' ויבקש המן להשמיד את כל היהודים⁽⁵⁴⁰⁾ וגו' עם מרדכי".אמר רבא: בתחילה - רצה לשלוח יד במרדכי לבדו. ולבסוף - בעם מרדכי, ומנו - רבנן. ולבסוף - בכל היהודים.

כלומר יש 3 סוגים בעם ישראל מרדכי עצמו ומרדכי שקול למשה , יש את עם מרדכי הם רבנן והם מה שאומר התלמוד הירושלמי כל התלמידים  הותיקים שישאלו את רבותיהם שאלה . ואת שאר עם ישראל . כלומר צריך להגיד שבמעמד הר סיני משה שניצח את מי שניסו להילחם בו שלא יקבל את התורה נקבע לדורות . גם עם מרדכי הם רבנן נקבעו לדורות , רק שאר עם ישראל לא נקבע לדורות והוא נמצא עדיין בסכנת השמדה  .

וכך כתוב אסתר פרק ג פסוק ו

(ו) וַיִּ֣בֶז בְּעֵינָ֗יו לִשְׁלֹ֤חַ יָד֙ בְּמָרְדֳּכַ֣י לְבַדּ֔וֹ כִּֽי־הִגִּ֥ידוּ ל֖וֹ אֶת־עַ֣ם מָרְדֳּכָ֑י וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מָרְדֳּכָֽי:

המן מבין שהוא אינו יכול להשמיד את מרדכי ולא את עם מרדכי הם רבנן אבל כן את שאר כל היהודים . וזה הרצון של המן לפגוע בשאר עם ישראל .

את הניצחון החלקי של משה במעמד הר סיני נכתב במדרש דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא

רשע מכאן אין לך לומר כן לך ברח מלפני איני נותן נשמתי לך מיד חזר סמאל והשיב דבר לפני הגבורה א"ל הקדוש ברוך הוא לסמאל בא והבא נשמתו של משה מיד שלף חרבו מתערו ועמד על משה מיד קצף עליו משה ונטל את המטה בידו שחקוק בו שם המפורש ופגע בו בסמאל בכל כחו עד שנס מלפניו ורץ אחריו בשם המפורש ונטל קרן הודו מבין עיניו ועיור את עיניו עד כאן עלתה למשה

כלומר משה מצליח לנצח באופן חלקי את מי שנלחם בו לא לקיים את התורה .

ונשאלת השאלה האם בזה נפתרה הבעיה של קיום העם היהודי מי שהוא לא עם מרדכי ?

בהמשך הפרשה אנחנו רואים שאומנם משה עצר את הרצון של הקב"ה להשמיד את עם ישראל מיד אחרי חטא העגל אבל משה צופה לעתיד ומבין שיש כאן בעיה חמורה לעם ישראל

שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יב - טו

(יב) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְקֹוָ֗ק רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי:

(יג) וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה:

(יד) וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ:

(טו) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה:

משה מבין שיש פה בעיה מהותית . הקב"ה רוצה לשלוח את עם ישראל עם שליח לארץ ישראל ומשה כנראה מבין שאז יש ספק אם עם ישראל יצליח להתקיים ללא הקב"ה בעצמו ולא על ידי שליח .

וכך כותב המדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צ

[ט] [צ, א] [תפלה למשה איש האלהים]. כיון שיצאו ישראל ממצרים, עמד משה ומתפלל ואומר איני מכיר את הדרך, שנאמר הודיעני נא את דרכיך (שמות לג יג), אמר לו הקדוש ברוך הוא (הנני) [הנה אנכי] שולח מלאך לפניך (שם /שמות/ כג כ), אמר ליה משה אפילו אם אתה שולח כמה מלאכים אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה (שם /שמות/ לג טו), אמר לו הקדוש ברוך הוא הנה אני עושה גזירתך, שנאמר פני ילכו והניחותי לך (שם שם /שמות ל"ג/ יד).

אומר משה לקב"ה אם אתה לא עולה איתנו לארץ ישראל אל תעלה אותנו בכלל . הבין משה שבמידה והקב"ה לא יעלה עם  עם ישראל הגזירה שרצה לעשות הקב"ה מיד אחרי חטא העגל יכולה להגיע שנית . ולכן אומר משה לקב"ה עדיף שלא תעלה אותנו .  באותו דרך שהוא ביטל את העונש לאחר חטא העגל משה רוצה לדאוג לכך שהקב"ה בכבודו ובעצמו יעלה את עם ישראל לארץ ישראל ובכך יעלה ביד משה להבטיח את קיומו של עם ישראל .

ואכן הקב"ה נענה לדברי משה שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יז

(יז) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם:

אבל האם זה הסוף של העניין ? האם בזה בטוח משה בקיום העם היהודי באופן סופי ?

נאמר מיד ב שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יח - כג

(יח) וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ:

(יט) וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְקֹוָ֖ק לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם:

(כ) וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי:

(כא) וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ק הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר:

(כב) וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי:

(כג) וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ: ס

כלומר משה מסתפק בקיום העם היהודי כי הקב"ה דיבר על משה ולא על עם ישראל בכללות . משה מצא חן בעיני הקב"ה ולא כל עם שראל ולכן משה רוצה לראות יותר לעומק מה יהיה עם עם ישראל ואז במידה והקב"ה יראה לו את כבודו הוא יקבע עכשיו את קיומו של העם היהודי לדורות . וזה המשמעות של הראני נא את כבודך . משה רוצה לפעול עכשיו כאשר יש בכוחו לשנות את העתיד כרגע

וכך אומר רבינו בחיי שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק יח

(יח) הראני נא את כבודך. יש כבוד למעלה מכבוד, ומה שהשיג משה במתן תורה שבע ספירות לכך בקש עתה למעלה מהם, והכבוד הנזכר בכאן הוא הכבוד הגדול העליון הנקרא כתר, אספקלריא המאירה, יהו"ה, ועל כן תמצא המלה חסרה וא"ו: "כבדך", ובמלת "את" יתכן לומר כי היא לרבות החכמה, כמו שכוונו רבותינו ז"ל במה שדרשו (פסחים כב ב): (דברים ו, יג) "את ה' אלהיך תירא", לרבות תלמידי חכמים, או יאמר "כבודך" על כבוד אחרון ואמר "הראני" כי בקש לראות בחוש העין.

ויש לדקדק אם היה זה מן הנמנע שיראה האדם "בכבוד" בעודו בחומר, איך חשב להשיגו. אבל משה, הגדול בנבואה, מפני שכבר תשש ונתדלדל חומרו בארבעים יום שהתענה, חשב בעצמו שלא יפסיד חומרו השגתו אלא שיהיה כמי שאינו ושישיג עתה מה שישיג אחר הפרדו מן החומר, והשיב לו ה' יתברך: "כי לא יראני האדם וחי", כלומר אדם שהוא מחובר מגוף ונפש אי אפשר שישיג זה בעודו בחומר אלא אחר ההפרד, וכענין שכתוב: (תהלים עג, כד) "ואחר כבוד תקחני".

משה כנראה יודע שהוא לא יכנס לארץ ישראל ועם ישראל יכנס לתוך ארץ ישראל ויעמוד מול האפשרות להכחדה . משה מנסה בכל דרך להבטיח את קיומו של כלל עם ישראל . משה יודע שעם מרדכי כלומר רבנן כל מי שהוא יהיה תלמיד ותיק יישאר לנצח אבל שאר עם ישראל נמצא בספק . מה שנמצא בסיכון זה עם ישראל או בלשון הגמרא כל היהודים . ומשה מנסה לתת מבט מעל השבע ספירות לקבע את קיומו של העם היהודי כולו ולא רק של עם מרדכי .

ואת הקשר בן עם מרדכי אלו רבנן ל"כבודו" של הקב"ה מסביר רבי עקיבא 

חברותא מסכת פסחים דף כב עמוד ב

כדתניא: שמעון העמסוני - ואמרי לה נחמיה העמסוני - היה דורש כל "אתים" שבתורה! וכל מקום שכתוב בו "את", היה מרבה ממנו דבר כלשהו.כיון שהגיע ל"את ה' אלקיך תירא",⁽⁸⁾ פירש! משום שאמר: וכי מה אפשר לרבות ולכלול עם יראת ה'?!אמרו לו תלמידיו: רבי, כל "אתים" שדרשת, מה תהא עליהן?!אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה.⁽⁹⁾ וחזר בו מכל הריבויים שריבה מכל "את" שבתורה.עד שבא רבי עקיבא ודרש: "את ה' אלהיך תירא" - לרבות תלמידי חכמים. ללמד שיהא מורא רבך עליך כמורא שמים.

כלומר חלק מכבוד שמים אלו תלמידי חכמים .

ואז אומר  הקב"ה למשה

וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ:

ואומר רש"י שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק כג

(כג) והסרותי את כפי - ואעדי ית דברת יקרי,פ כשאסלק הנהגת כבודי מנגד פניך ללכת משם ולהלן:

וראית את אחורי - הראהו קשר של תפילין:

אומר הקב"ה למשה הרצון שלך לראות את הכול לא יכול להתקיים יש דברים שהם נמצאים בספק ובהסתר ועד סוף ההיסטוריה יישארו בספק .הדבר היחידי שהתקבע ואתה תוכל לראות זה את קשר התפילין והזוהר הקדוש כותב על קשר של תפילין

תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, תְּפִלִּין שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם מַה כָּתוּב בָּהֶן? וְהוּא קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל יָד, שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה. וְזֶה שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, הֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין. שׁ' שֶׁלְּךְ מֹשֶׁה, כּוֹלֵל שְׁלֹשׁ פְּנֵי הָאָבוֹת לְמַעְלָה שֶׁתִּקְּנוּ שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, שֶׁסִּימָנָם: ''שַׁחֲרִית ''מִנְחָה ''עַרְבִית. מ''ה שֶׁלְּךְ תְּפִלַּת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית א) וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וְנִכְלְלָה מֶרְכָּבָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל אַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן לְמַעְלָה, וּבַת זוּגוֹ לְמַטָּה, אֵם כָּל חַי, שֵׁהוּא צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים.

וכפי שנראה לי זה מסתבר שקשר התפילין מרמז לכל גדולי העולם ששורשם בשלושת האבות עם מרדכי הם רבנן שנקבעו במעמד הר סיני . והשאר ? שאר עם ישראל נמצא בספק ומתי הספק הזה יהפוך לודאי ?  צריך להגיד שזה מלחמת גוג ומגוג בו יהיה ברור מי שייך לעם היהודי ומי לא . וזה היום היחידי שבו יצחק הקב"ה

וכך אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב אומרת דבר אחר :

דתניא, רבי יוסי אומר: לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין. ומי מקבלינן מינייהו? והתניא: אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה! אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו [וגו'], והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר: יושב בשמים ישחק [וגו']. א"ר יצחק: אין לו להקב"ה שחוק אלא אותו היום בלבד.

 

פורים מה ההבדל בין ההחלטות של מרדכי למשה רבנו ? למה משה רבנו בורח למדיין ולא מסתמך על בורא עולם ? למה משה רבנו על כל צעד וצעד שואל את הקב"ה ? למה מרדכי לא בורח ומסכן את עצמו ואת כל עם ישראל בניגוד למשה רבנו ? מה הקשר בן משה רבנו למרדכי ? האם שליחי מצווה לא ניזוקין ? מתי שליחי מצווה יכולים להינזק ? מה העצה של הקב"ה לשמואל ששאול לא יהרוג אותו בשליחות שלו למשוח את דוד המלך? למה מרדכי לובש שק בניגוד לחוקי המלך ? האם מרדכי מורד באומות העולם בניגוד ל 3 השבועות ? מה הקשר בן מרדכי לשאול ? האם ניתן להתפשר מול עמלק ? על מי התפקיד למחות את עמלק על עם ישראל או הקב"ה ? למה מרדכי החליט החלטות הרי גורל בלי להתייעץ עם נביא ? ‏י"ד/אדר/תשפ"א

 בס"ד

פורים  מה ההבדל בין ההחלטות של מרדכי למשה רבנו ?  למה משה רבנו בורח למדיין ולא מסתמך על בורא עולם ? למה משה רבנו על כל צעד וצעד שואל את הקב"ה ? למה מרדכי לא בורח ומסכן את עצמו ואת כל עם ישראל בניגוד למשה רבנו ? מה הקשר בן משה רבנו למרדכי ? האם  שליחי מצווה לא ניזוקין ? מתי שליחי מצווה יכולים להינזק ? מה העצה של הקב"ה לשמואל ששאול לא יהרוג אותו בשליחות שלו למשוח את דוד המלך? למה מרדכי לובש שק בניגוד לחוקי המלך ? האם מרדכי מורד באומות העולם בניגוד ל 3 השבועות ? מה הקשר בן מרדכי לשאול ? האם ניתן להתפשר מול עמלק ? על מי התפקיד למחות את עמלק על עם ישראל או הקב"ה ? למה מרדכי החליט החלטות הרי גורל בלי להתייעץ עם נביא ? ‏י"ד/אדר/תשפ"א

כתוב אסתר פרק ג פסוק א - ו

(א) אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה גִּדַּל֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֜וֹשׁ אֶת־הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י וַֽיְנַשְּׂאֵ֑הוּ וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֕ל כָּל־הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

(ב) וְכָל־עַבְדֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ כֹּרְעִ֤ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ לְהָמָ֔ן כִּי־כֵ֖ן צִוָּה־ל֣וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וּמָ֨רְדֳּכַ֔י לֹ֥א יִכְרַ֖ע וְלֹ֥א יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה:

(ג) וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ לְמָרְדֳּכָ֑י מַדּ֙וּעַ֙ אַתָּ֣ה עוֹבֵ֔ר אֵ֖ת מִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ:

(ד) וַיְהִ֗י <<באמרם>> כְּאָמְרָ֤ם אֵלָיו֙ י֣וֹם וָי֔וֹם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶ֑ם וַיַּגִּ֣ידוּ לְהָמָ֗ן לִרְאוֹת֙ הֲיַֽעַמְדוּ֙ דִּבְרֵ֣י מָרְדֳּכַ֔י כִּֽי־הִגִּ֥יד לָהֶ֖ם אֲשֶׁר־ה֥וּא יְהוּדִֽי:

(ה) וַיַּ֣רְא הָמָ֔ן כִּי־אֵ֣ין מָרְדֳּכַ֔י כֹּרֵ֥עַ וּמִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֖ן חֵמָֽה:

(ו) וַיִּ֣בֶז בְּעֵינָ֗יו לִשְׁלֹ֤חַ יָד֙ בְּמָרְדֳּכַ֣י לְבַדּ֔וֹ כִּֽי־הִגִּ֥ידוּ ל֖וֹ אֶת־עַ֣ם מָרְדֳּכָ֑י וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מָרְדֳּכָֽי:

ואומר רש"י אסתר פרק ג פסוק ד

(ד) היעמדו דברי מרדכי - האומר שלא ישתחוה עולמית כי הוא יהודי והוזהר על ע"א:

כלומר מרדכי קבע שלא ישתחווה להמן עולמית ולא משנה מה התוצאה של המעשה הזה . ומיד אנחנו רואים שהמן כתוצאה ממעשה של מרדכי וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ . ונשאלת השאלה איך מרדכי לקח על עצמו אחריות כזו גדולה לסכן את עצמו ואת כל ישראל ?

והקושיה חזקה יותר כי במרדכי היה כלול כל נשמות ישראל אומר חומת אנך אסתר פרק ג אות ט

אי נמי במה שכתב הרב יערות דבש דף צ"ז דמשה רבינו ע"ה היה כולל כל נשמות ישראל וכן מרדכי כמ"ש איש יהודי שהיה שקול כמשה רבינו ע"ה.

ובו נראה איך משה רבנו התנהג

שמות פרשת שמות פרק ב פסוק טו

(טו) וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־הַבְּאֵֽר:

ואומר רבינו בחיי שמות פרשת שמות פרק ב פסוק טו

ויברח משה מפני פרעה. מכאן למד דוד וברח, שנאמר: "ויברח וימלט" (שמואל - א יט, יב), "חבי כמעט רגע עד יעבר זעם" (ישעיה כו, כ):

וכותב ההדר זקנים שמות פרשת שמות פרק ב פסוק טו

(טו) ויבקש להרוג את משה. אמרו חכמים שמסרוהו לסרדיוט להורגו ולא שלטה בו חרב שנעשה צוארו שייש. ורמז מדלא כתיב ויברח מפני פרעה וישב בארץ מדין על הבאר. הרי מש"ה ויש"ב יתרים ועולים בגימ'. אב"ן שי"ש. מהר"ם:

כלומר משה רבנו על אף שידע שהקב"ה מסייע לו לא הסתמך על הנס וברח למדין עד שיעבור זעם . כלומר משה רבנו מתנהג שונה לגמרי ממרדכי . הוא זהיר מאוד בהנהגה שלו מול עם ישראל . לעומת זאת מרדכי עומד על קוצו של יוד מול המן ולא מוותר לו גם כשזה מכניס את עם ישראל לסכנה . וכדי שנבין את ההנהגה הזאת של משה צריך ללמוד את דברי הגמרא חברותא מסכת יומא דף יא עמוד א

ואמר רבי יהודה: מעשה בארטבין [שם אדם, או שם אומנותו] אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי. ובשעת מעשה מצאו קסדור אחד [שוטר ממונה מטעם המלך], ונטל ממנו, בעלילה שהוא עושה כשפים, אלף זוז.ותמהינן: וכי חוששין לסכנה בשעת קיום מצוה?והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן נזוקין.ומשנינן: היכא דקביע היזקא, וכגון בערים שמצוי בהם מעלילי עלילות, שאני. וחוששין אפילו בשעה שמקיים מצוה.דכתיב "ויאמר שמואל [לה']: איך אלך [למשוח את דוד], ושמע שאול, והרגני".והרי על פי הדבור הלך, ואף הקדוש ברוך הוא לא השיבו שאין לו לחשוש, אלא "ויאמר ה': עגלת בקר תקח בידך, ואמרת לזבוח לה' באתי".והטעם שחשש שמואל, מפני שהיה זה חשש מצוי.

הקב"ה שולח את שמואל למשוח  את דויד המלך . שמואל חושש משאול שיהרוג אותו כי הוא רוצה למשוח את דויד למלך . נלמד מפה שעל אף שמלך מלכי המלכים בורא העולם שולח שליח לבצע משימה יש מצבים שהאדם יכול להינזק  . הקב"ה לא משיב לשמואל ואומר לו לך ואני ישמור עליך . הוא אומר לשמואל ליצור מצג שווא שהא הולך להקריב קורבנות ואז שאול לא יהרוג אותו והוא יצליח לממש את השליחות שהקב"ה שלח אותו וזה להמליך את דויד למלך . שמואל היה נביא ודיבר עם הקב"ה וקיבל משימה מוגדרת ועל אף שהוא שליח מצווה לכאורה הקב"ה לא נותן לו "תעודת ביטוח " והוא צריך לקחת עליו את הסיכון ששאול יהרוג אותו וצריך לתמרן בצורה כזו שיעלים משאול את מעשיו . מרדכי היה לו רוח הקודש אבל הוא לא היה נביא כמו משה רבנו ובכל זאת הוא מתנהג שונה ממשה רבנו שדיבר עם הקב"ה וזה קושיה עצומה  .

ויש לנו גמרא נוספת האוסרת למרוד באומות העולם

חברותא מסכת כתובות דף קיא עמוד א

ורב יהודה סבר, כתיב קרא אחרינא [שיר השירים ב]: השבעתי אתכם בנות ירושלים, בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה [שאוהב ה' את עמו, ומושיבם בארצו] - עד שתחפץ.

ורבי זירא סבר, שההוא קרא מלמד שלא יעלו ישראל לארץ ישראל בחומה, ביד חזקה. אבל מותר לכל אחד לעלות כלעצמו, שלא בכח.ורב יהודה סבר, שקרא "השבעתי" אחרינא כתיב, האוסר לעלות אפילו שלא בכח.ורבי זירא סבר, שההוא "השבעתי" אחרינא - מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא. דאמר: ג' שבועות הללו - למה?אחת, שלא יעלו ישראל בחומה, יחד, ביד חזקה.ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם.ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.ורב יהודה סבר [שיר השירים ב] שיש כפל בלשון השבועה, שהרי "אם תעירו, ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ", כתיב, ונמצא שיש כאן שש שבועות, ואחת מהן באה ללמד כדבריו, שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל גם לכל יחיד!ורבי זירא סבר שכפל הלשון, מיבעי ליה ללמד כדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו - למה?תלתא - הני דאמרן.ואינך, השלש הנוספות - שלא יגלו נביאים שביניהם את הקץ, ושלא ירחקו⁽¹⁾ את הקץ בעוונותיהם, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים.[שיר השירים ב] "בצבאות או באילות השדה" -אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה מוטב.ואם לאו - אני מתיר מפקיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה שהן מאכל לחיות השדה.⁽²⁾

ולכאורה המעשה של מרדכי כמעט הביא את העונש למי שלא מקיים את 3 השבועות הללו " אני מתיר מפקיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה"

ומשה רבנו מתנהג הפוך ממרדכי כאשר הוא רואה שהעניינים מסתבכים מול פרעה הוא פונה מיד לקב"ה

שמות פרשת שמות פרק ה פסוק כב - כג

(כב) וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְקֹוָ֖ק וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי:

(כג) וּמֵאָ֞ז בָּ֤אתִי אֶל־פַּרְעֹה֙ לְדַבֵּ֣ר בִּשְׁמֶ֔ךָ הֵרַ֖ע לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְהַצֵּ֥ל לֹא־הִצַּ֖לְתָּ אֶת־עַמֶּֽךָ:

ומה עושה מרדכי כאשר הוא רואה את הגזירה ?

כתוב באסתר פרק ד פסוק א - ב

(א) וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה:

(ב) וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י אֵ֥ין לָב֛וֹא אֶל־שַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ בִּלְב֥וּשׁ שָֽׂק:

מרדכי נוסף לזעקה שלו מתנהג ההיפך מהחוקים של בית המלך אחשורוש . ויש עוד הבדלים בן משה רבנו למרדכי משה מבקש כלים מהקב"ה לשכנע את עם ישראל שהקב"ה שלח אותו

שמות פרשת שמות פרק ד פסוק א

(א) וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְקֹוָֽק:

ומרדכי נצמד למטרה ולא מתחשב באילוצים שנובעים מהמציאות המורכבת 

אסתר פרק ד פסוק י - יא

(י) וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ לַהֲתָ֔ךְ וַתְּצַוֵּ֖הוּ אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי:

(יא) כָּל־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יֽוֹדְעִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר יָבֽוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ֩ אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־ שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֙אתִי֙ לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים יֽוֹם:

אסתר פרק ד פסוק יב - יד

(יב) וַיַּגִּ֣ידוּ לְמָרְדֳּכָ֔י אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֶסְתֵּֽר: פ

(יג) וַיֹּ֥אמֶר מָרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל־אֶסְתֵּ֑ר אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִֽים:

(יד) כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת:

וצריך לתרץ את ההבדלים הגדולים  בין  מרדכי למשה רבנו

אסתר פרק ג פסוק א

(א) אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה גִּדַּל֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֜וֹשׁ אֶת־הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י וַֽיְנַשְּׂאֵ֑הוּ וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֕ל כָּל־הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

מרדכי יודע שהוא נלחם בעמלק . בהמן האגגי .

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ג פסוק י

האגגי צורר היהודים. מעולם הם צוררים היהודים, וישטום עשו את יעקב (בראשית כז, מא), בא עמלק ונלחם עם ישראל, וכאן בא המן בן המדתא:

עמלק הוא לא חלק מאומות העולם ולכן לא שייך בו לא למרוד באומות העולם . עמלק הוא בגדר של מחה אמחה את זכר עמלק . עם עמלק אין יכולת לעשות פשרות . מול עמלק יש מלחמה טוטאלית . המלחמה מול עמלק היא גם המלחמה של בורא עולם נגדם

שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק יד

(יד) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

אומר הרא"ש שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק יד

(יד) כי מחה אמחה את זכר עמלק. כתוב אחד אומר אמחה דמשמע דהוא בכבודו ימחה וכתוב א' אומר תמחה דמשמע שמצוה לישראל למחותו. לא קשייא כאן קודם שפשט ידו בזבול כאן לאחר שפשט ידו בזבול. כלומר קודם שיפשוט ידו להחריב בה"מק מצוה הקדוש ברוך הוא שימחו את זכר עמלק אבל לאחר שפשט ידו בבית המקדש הוא בכבודו ימחה וזהו שאמר כי מחה אמחה וכתיב כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור ויעשה מלחמה עמו בעד ישראל למען שמו אמן:

ולכן כאשר יודע מרדכי שהוא צריך לתקן את מעשה שאול מול אגג והקב"ה יש לו מלחמה בעמלק הדבר היחידי שנשאר לו זה לא להתחשב בנסיבות של המציאות ולהסתמך לחלוטין על האמונה בקב"ה .

אסתר רבה (וילנא) פרשה י סימן יג

כי מחה אמחה את זכר עמלק מחה בעולם הזה אמחה לעולם הבא, את זכר עמלק זה המן קרי ביה זכר עמלק ואף יעקב אבינו רמזה בברכת השבטים הה"ד (בראשית מ"ט) בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד זה שאול שהיה בקרן של ישראל שהיה תחלה למלכים והיה משבט בנימין והכה את עמלק ובזז את כל אשר להם, (שם /בראשית מ"ט/) ולערב יחלק שלל זה מרדכי ואסתר שעמדו להם לישראל בגלותם שהוא דומה לערב וחלקו שלל של המן שנמשל לזאב שהעמידו הקדוש ברוך הוא כנגד הזאב אלו מלכי מדי ופרס שנמשלו לזאב הה"ד (דניאל ז') וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב, תמן אמרין אלו מלכי מדי ופרס שאוכלין כדוב ואין להם מנוחה כדוב ומגדלין שער כדוב, העמיד הקדוש ברוך הוא כנגדן מרדכי ואסתר שהיו משבט בנימין דכתיב ביה זאב יטרף.

הבין מרדכי שהוא חייב לתקן את הקלקול של שבט בנימין שנעשה על ידי שאול המלך בעמלק . ויש עליו חיוב מלא לא להתפשר מול עמלק כמו שעשה שאול ולכן הוא אומר לאסתר

(יד) כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת:

וכך כותב המהרז"ו פרק מט

רצה הקדוש ברוך הוא. נ"ל בס"ד שרבי שמעון בן יוחאי לא בא אלא לעורר שצריך להבין למה שלח הקדוש ברוך הוא את שאול דוקא, ולמה נצטוה דוקא להכרית כל זרעו של עמלק, ולמה עמד השטן בזה לקטרגו שיחמול על אגג, ושמואל אמר לשאול על זה שהמצוה טוב יותר מזבח, בכל הנ"ל צריך להבין טעמי הדברים על מכונם. והביא דברי רבי פנחס לתרץ הכל מפני שצפה הקדוש ברוך הוא שיעמוד מזרע עמלק להרע לישראל, לכך רצה להכרית אותו קודם שיצא ממנו הזרע שירע לישראל, ולכך קטרג השטן ולא הניח לשאול לכלותו, והשאיר אגג ועמד ממנו המן האגגי שהרע לישראל, ועל ידי מרדכי ואסתר שהם מזרע שאול נכרתו המן וזרעו, ונתקיים רצונו של הקדוש ברוך הוא כביכול על ידיהם, ומה שהיה שראוי לעשות על ידי שאול נעשה על ידיהם.

ולגבי מרידה באומות העולם מרדכי לא מורד באחשורוש בדיוק ההיפך הוא מצטרף למלכות שלו בתור אחד משרי המלך

אסתר פרק י פסוק ג

כִּ֣י׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ:

ויש הבדל נוסף שלאחר מותו של משה התורה היא בבחינת לא בשמים היא

אומרת הגמרא חברותא מסכת תמורה דף טז עמוד א

גופא, הגמרא מביאה את מאמרו של רבי יהודה אמר שמואל בשלימותו.אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו, ישראל, ליהושע: שאל מן השמים,⁽¹⁰⁵⁾ ויודיעוך את ההלכות ששכחת.אמר להם יהושע: לא בשמים היא! [דברים ל]. כלומר, משמת משה לא ניתן לשאול ספיקות בתורה מן השמים⁽¹⁰⁶⁾ בדורות הבאים.אמרו לו ישראל, לשמואל: שאל!⁽¹⁰⁷⁾

אמר להם שמואל: אמרה תורה [ויקרא כז] "אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל". מלמד הכתוב שאין הנביא רשאי לחדש דבר, מעתה. והיינו, משמת משה, לא ניתן לשום נביא לחדש שום דבר הלכה מן השמים.⁽¹⁰⁸⁾

 

 

 

 

 

 

פרשת תרומה – זכור : למה אסר הקב"ה להגיד שירה על מפלת פרעה ועל עמלק הקב"ה יצחק ? מה למד שאול מפרעה ? מה הקשר להשארת אגג בחיים ? מי היה יותר אכזר עמלק או פרעה ? למה יצאה בת קול ואמרה לשאול אל תהיה צדיק הרבה ? מה הקשר של בלק ובלעם לעמלק ? ממי למדו בלק ובלעם ? האם עמלק הוא הזרועה המבצעת של הנפילים ? למה התנגדו הנפילים לבריאת האדם ? מתי עמלק הפסיק להיות קיים באופן גלוי ? לאן נכנס עמלק ? מה הקשר לערב רב ? מה הקשר שלפי החתם סופר המן היה יהודי ? מה הקשר למהרסיך ומחרביך ממך יצאו ? מתי יהיה הברור הסופי מעמלק ? למה את עמלק צריך למחות מהעולם ? ‏ז'/אדר/תשפ"א

 בס"ד

פרשת תרומה – זכור : למה אסר הקב"ה להגיד שירה על מפלת פרעה ועל עמלק הקב"ה יצחק ? מה למד שאול מפרעה ? מה הקשר להשארת אגג בחיים ? מי היה יותר אכזר עמלק או פרעה ? למה יצאה בת קול ואמרה לשאול אל תהיה צדיק הרבה ? מה הקשר של בלק ובלעם לעמלק ? ממי למדו בלק ובלעם ? האם עמלק הוא הזרועה המבצעת של הנפילים ? למה התנגדו הנפילים לבריאת האדם ? מתי עמלק הפסיק להיות קיים באופן גלוי ? לאן נכנס עמלק ? מה הקשר לערב רב ? מה הקשר שלפי החתם סופר המן היה יהודי ? מה הקשר למהרסיך ומחרביך ממך יצאו ? מתי יהיה הברור הסופי מעמלק ? למה את עמלק צריך למחות מהעולם ?  ‏ז'/אדר/תשפ"א

כתוב בשמואל א פרק טו פסוק ז - ט

(ז) וַיַּ֥ךְ שָׁא֖וּל אֶת־עֲמָלֵ֑ק מֵֽחֲוִילָה֙ בּוֹאֲךָ֣ שׁ֔וּר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מִצְרָֽיִם:

(ח) וַיִּתְפֹּ֛שׂ אֶת־אֲגַ֥ג מֶֽלֶךְ־עֲמָלֵ֖ק חָ֑י וְאֶת־כָּל־הָעָ֖ם הֶחֱרִ֥ים לְפִי־חָֽרֶב:

(ט) וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל־אֲגָ֗ג וְעַל־מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַל־הַכָּרִים֙ וְעַל־כָּל־ הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכָל־הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ: פ

ומיד אחר כך בשמואל א פרק טו פסוק כו - כט

(כו) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְקֹוָ֔ק וַיִּמְאָסְךָ֣ יְקֹוָ֔ק מִהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל: ס

(כז) וַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַף־מְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽע:

(כח) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְקֹוָ֜ק אֶֽת־מַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּ:

(כט) וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם:

וצריך להבין למה המעשה של שאול היה כזה חמור עדי כדי כך ששאול נמאס על ידי הקב"ה ולמה עניין מחיית עמלק הוא עקרוני עד כדי כך והוא שונה לחלוטין מאויבים אחרים של עם ישראל ?

כתוב ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רלג

אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה [י"ד, כ] בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני:

וכתוב בילקוט שמעוני דברי הימים ב רמז תתרפה

א"ר יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו, לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים, דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקדוש ברוך הוא מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים לפני שירה א"ר יוסי בר חנינא הוא אינו שש אבל אחרים משיש ודיקא נמי דכתיב כן ישיש ולא כתיב ישוש:

לכאורה פרעה היה הרבה יותר אכזרי מעמלק שיעבד את עם ישראל בעבודת פרך ,גזר על הזכרים למיתה

וכך כותב ה שם משמואל שמות פרשת בשלח שנה תרעה

ולכאורה יפלא וכי שוטה גמור הי' פרעה לחשוב שישראל יתרצו לחזור למצרים לעבודת פרך ושהמצרים יוכלו למרר את חייהם ולשחוט את בניהם לרחוץ בדמם ולהשקיע את בניהם בבנין תחת לבנים. אך לפי דרכנו יש לומר עפ"י דברי הש"ס חולין (ז' ב) למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה

כלומר מצרים ופרעה את נראים יותר גרועים מעמלק . אבל על עמלק הקב"ה אומר בשמות פרשת בשלח פרק יז פסוק יד

(יד) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

ואפילו שאול מתוך סברא ולא רצון לעשות חטא חומל על הצאן וכך כותבת הגמרא בבלי חברותא מסכת יומא דף כב עמוד ב

כתיב כשיצא שאול למלחמה על עמלק: "ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל".אמר רבי מני: על עסקי נחל! שכביכול עשה ריב עם הקדוש ברוך הוא על עסקי נחל, דהיינו בענין עגלה ערופה שנערפת בנחל איתן.בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול: "לך והכית את עמלק".אמר שאול: ומה על הריגת נפש אחת אמרה תורה: הבא עגלה ערופה!כל הנפשות הללו, שהרגנו, על אחת כמה וכמה שאנו צריכים להביא כפרה.ולכן השאיר ממיטב הצאן והבקר כדי להקריב אותם כקרבנות לכפרה [רבינו חננאל].⁽¹⁰⁾ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה?ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו?יצאה בת קול ואמרה לו: "אל תהי צדיק הרבה"!ובשעה שאמר לו שאול לדואג: "סוב אתה ופגע בכהנים" שבעיר נוב על שנתנו מחסה לדוד, יצאה בת קול ואמרה לו: "אל תרשע הרבה"!

הגמרא לא סותרת את הסברא שלו ואומרת לו "אל תהי צדיק הרבה"  .

וכך כותב החומת אנך שמואל א פרק טו

הנה שמוע מזבח טוב וכו' כי חטאת קסם וכו' יען מאסת וכו'. ויש לדקדק בכללות הענין הזה ובפרטות מה עלתה על דעתו של שאול בחיר ה' לעבור את פי ה' ודן ק"ו אם על נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה בשביל כל הנשמות עאכ"ו אם אדם חטא בהמה וכו' כמשז"ל ביומא דף כ"ב על פסוק וירב בנחל ושם נאמר מיד יצאת ב"ק ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה. ותימה הוא מה זה הק"ו במקום מאמר ה' בפרטות בזה. ועוד תימה מה ענין ישראל לעמלק. ותו להבין מ"ש שמואל יען מאסת את דבר ה' דהול"ל יען עברת את דבר ה' והיכן מצינו שמאס דברו ח"ו. ומצאתי להרב מהר"ש שלם זלה"ה בס' דברי שלמה פ' תשא שכתב משם הרב כלי יקר ז"ל דכשבא לעיר עמלק קבלו עליהם להתגייר מפני הסכנה ואז דן ק"ו וסבר כי ציווי ה' היינו כשאינם מתגיירים וזש"ה ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל דאחר שבא לעיר עמלק וידע שקבלו גרות אז וירב בנחל עכ"ד אך עדיין קשה דהרי יצאת בת קול ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה ומשמע דהוא שמע הבת קול דקאמר יצאת ב"ק ואמרה לו. וצ"ל דאמר כר' יהושע אין משגיחין בב"ק לא בשמים היא. ולכן שאול היה סובר דלא עבר דבר ה' וכן אמר לשמואל ברוך אתה לה' הקימותי את דבר ה'. אך שגג בזה שלא העמיק להבין דבר ה'.

החומת אנך דן מסתכל על שאול בעין טובה ודן אותו לכף זכות .אומנם רש"י כותב על הפסוק בקהלת פרק ז פסוק טז

(טז) אַל־תְּהִ֤י צַדִּיק֙ הַרְבֵּ֔ה וְאַל־תִּתְחַכַּ֖ם יוֹתֵ֑ר לָ֖מָּה תִּשּׁוֹמֵֽם:

רש"י קהלת פרק ז פסוק טז

ואל תתחכם יותר - לדון ק"ו של שטות ומה על נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה וכו':

אבל הפרוש של החומת אנך מסתבר מאוד . ויש עוד נקודת זכות לשאול כי גם  פרעה שהיה לכאורה גרוע מאגג הקב"ה השאיר אותו ושאול יכול ללמוד את השארת אגג בחיים מפרעה

וכך כותב הפרקי דרבי אליעזר פרק מג

בֹּא וּרְאֵה מִפַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁמָּרַד בְּצוּר עֶלְיוֹן הַרְבֵּה מְאֹד, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות ה, ב] מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ. וּבְאוֹתוֹ לָשׁוֹן שֶׁחָטָא, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן עָשָׂה תְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם טו, יא] מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'. וְהִצִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבֵּין הַמֵּתִים. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ט, טו] כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ. וְהֶעֱמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבֵּין הַמֵּתִים לְסַפֵּר כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁהֶעֱמִידוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם טז] וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ. וְהָלַךְ וּמָלַךְ בְּנִינְוֵה.

אז מה ההבדל העקרוני בן פרעה לעמלק ?

וכך כתוב בזוהר על בלק ובלעם

וְהֵם: נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'נָקִים רְ'פָאִים עֲ'מָלֵקִים. וּבִגְלָלָם נָפְלָה ה' קְטַנָּה מִמְּקוֹמָהּ. בִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִצַּד שֶׁל עֲמָלֵק. תִּקַּח ע''ם מִן בִּלְעָם, ל''ק מִן בָּלָק, יִשָּׁאֵר בָּבֶל, (בראשית יא) כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם ז) וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. וּמֵאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם בְּגָלוּת רְבִיעִית, הֵם רָאשִׁים בְּקִיּוּם רַב, וְהֵם מַעֲמִידִים עַל יִשְׂרָאֵל כְּלֵי חָמָס, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ו) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. אֵלֶּה אוֹתָם עֲמָלֵקִים

כלומר עמלק הוא החיבור של בלק ובלעם . כל התורה של בלק ובלעם נלמדה והגיעה מהנפילים כמו שכותב הזוהר הקדוש

אָמַר לוֹ, כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ וְכָל מַה שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם, מֵאֵיזֶה מָקוֹם לָמַד אוֹתָם? אָמַר לוֹ, מֵאָבִיו. אֲבָל בְּאוֹתָם הַרֲרֵי קֶדֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ קֶדֶם, לָמַד כָּל הַכְּשָׁפִים וְכָל מִינֵי קְסָמִים, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָם הֶהָרִים הֵם הַמַּלְאָכִים עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל שֶׁהִפִּיל אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, וְהֵם קְשׁוּרִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וּמוֹדִיעִים כְּשָׁפִים לִבְנֵי אָדָם. וּמִשָּׁם הָיָה יוֹדֵעַ בִּלְעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם.

ומי הם  הנפילים ?  כך כותב הזוהר הקדוש

וְהֵם עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל, שֶׁמֵּהֶם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הָעֵרֶב רַב, שֶׁהֵם הַנְּפִילִים, שֶׁהִפִּילוּ עַצְמָם לִזְנוֹת אַחַר נָשִׁים שֶׁהֵן טוֹבוֹת, וְלָכֵן הִפִּילָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק שָׁם, וְנָתַן לָהֶם שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז) וּמְשַׁלֵּם לְשּׁנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ וְגוֹ'.

הַגִּבּוֹרִים - מִין שְׁלִישִׁי, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בראשית ז) הֵמָּה הַגִּבּרִים וְגוֹ' אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, וְהֵם מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם יא) הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וְגוֹ' וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וּבוֹנִים בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת, וְשָׂמִים בָּהֶם סֵפֶר תּוֹרָה וַעֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְלֹא לְשֵׁם ה', אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וְצַד אַחֵר מִתְגַּבְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וְגוֹזְלִים אוֹתָם וּמִתְבַּטֶּלֶת הָעֲבוֹדָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ז) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ.

הָרְפָאִים - מִין רְבִיעִי, אִם יִרְאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדחַק, מִתְרַפִּים מֵהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת לְהַצִּילָם וְלֹא רוֹצִים. וּמִתְרַפִּים מֵהַתּוֹרָה וּמֵאֵלֶּה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לַעֲשׂוֹת טוֹב עִם עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה כו) רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ. בִּזְמַן שֶׁתָּבֹא פְקִידָה לְיִשְׂרָאֵל, נֶאֱמָר בָּהֶם (שם) וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ.

הָעָנָקִים - מִין חֲמִישִׁי, שֶׁהֵם מְזַלְזְלִים לְאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (משלי א) וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךְ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דברים ב) רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים. שְׁקוּלִים זֶה לָזֶה. אֵלֶּה אוֹתָם שֶׁמַּחֲזִירִים אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ. וְסוֹד הַדָּבָר, [שבגללם] נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, שֶׁהִיא עִקַּר וְיִשּׁוּב הָעוֹלָם. מִיָּד כְּשֶׁיָּבא הָאוֹר, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִמָּחוּ מִן הָעוֹלָם וְיֹאבֵדוּ. אֲבָל הַגְּאֻלָּה אֵינָהּ תְּלוּיָה אֶלָּא בָּעֲמָלֵק עַד שֶׁיִּמָּחֶה, שֶׁבּוֹ הַשְּׁבוּעָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

ואותם נפילים היו מן פמליה של מעלה שהתנגדה לבריאת האדם כמו שכותב התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

וההמשך של זה נאמר בבראשית רבתי

ו, ב בני האלהים. ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך. א"ל הב"ה כבר נתתי לכם רשות. מיד ירדו והשליט בהם יצר הרע. כיון שראו בנות האדם שהם יפות תעו אחריהן ולא יכלו לכבוש ביצרן הדא ה"ד ויראו בני האלהים וגו'. ראה שמחזאי ריבה אחת ששמה אסטירה נתן עיניו בה, אמר לה השמעי לי, א"ל איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה

עמלק הוא ההמשך של אותם נפילים שהתנגדו לבריאת האדם . אין מקומם בארץ ואין הם חלק מאומות העולם . הם ירדו רק לקעקע את האדם כי הם חושבו שהם אלטרנטיבה טובה מן האדם וזה מהות הוכוח שלהם עם הקב"ה. עמלק נהפך לזרוע המבצעת של אותם נפילים שהקב"ה קשר אותם בהררי קדם . האסטרטגיה של הנפילים השתנתה במעמד קבלת התורה כי כוחם נחלש . עמלק נעלם ולא נמצא יותר באופן גלוי ולפי ההבנה שלי שהוא נכנס לתוך עם ישראל . ההעלמות של עמלק נכתבה בדברי הימים א פרק ד פסוק מב - מג

(מב) וּמֵהֶ֣ם׀ מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן הָלְכוּ֙ לְהַ֣ר שֵׂעִ֔יר אֲנָשִׁ֖ים חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּפְלַטְיָ֡ה וּ֠נְעַרְיָה וּרְפָיָ֧ה וְעֻזִּיאֵ֛ל בְּנֵ֥י יִשְׁעִ֖י בְּרֹאשָֽׁם:

(מג) וַיַּכּ֕וּ אֶת־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

וכך אומר רש"י דברי הימים א פרק ד פסוק מג

(מג) ויכו את שארית הפליטה - מהכרתת דוד כי דוד הכרית כל זכר באדום:

ולכן המקום היחידי שלהם להיות במקום שהם יכולים לקעקע את העם היהודי הוא מתוך העם היהודי

ואומר המצודת דוד ישעיהו פרק מט פסוק יז

מהרסיך - המהרסים והמחריבים אותך יצאו ממך ר"ל הרשעים שבקרבך הם סבבו ההריסה והחורבן ולא מאתי יצאה הרעה:

ואומר המהרא"ש הקדמה ותוכן עניינים

ובגמ' ברכות (ס"א א) יצה"ר דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחות הלב, שנא' - "זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח". ואמרתי הרעיון בזה עפי"מ שידוע שיש באויר זבובי מות דרכם למצוץ כח היין, ואם יפלו על עץ הגפן ישאבו ממנו כל כח היין. ויש עוד מין זבובים, אשר יבואו באויר הנשימ' והאדם שואף אותם, ובבואם בקרב האדם יזילו רוק מפיהם ובהתערב הרוק בדם האדם יתפוצצו העורקים ויעורר חולי רע ר"ל. ובארתי בזה הכתוב - "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו". ישעי' (מט) הרצון בזה - שיש שונאים הנראים כאוהבים ומתאחדים עם שלומי אמוני ישראל וטובם כחדק נהפך למרורת פתנים ומסך רוח, עושים להפריד בין אחים ובין אביהם של ישראל. והמה מהרסיך כאיש שונאי ישראל בגלוי. מגמתם להסיר משען ומשענה מכל איש הנושא שם ישראל, והמה מחריביך המחבלים כרם ה' גפן ישראל.

אם כן מדובר ביהודים ותהליך זה התרחש ביציאת מצרים כאשר משה הבין שיש כאלו מתוך הערב רב ששיכים לעם ישראל אבל יש כאלו ששיכים לעמלק

וּמֹשֶׁה, מִשּׁוּם שֶׁרָצָה לְהַכְנִיס גֵּרִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְחָשַׁב שֶׁהָיוּ מֵאֵלֶּה שֶׁנִּבְרְאוּ בְּה' וְנָתַן בָּהֶם אוֹת ה' שֶׁל אַבְרָהָם, גָּרְמוּ לוֹ יְרִידָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב) לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךְ. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הָאוֹת ה' בְּיִרְאָה שֶׁל יוֹ''ד וּבְאַהֲבָה שֶׁל ה', הוּא יָרַד מִדַּרְגָּתוֹ שֶׁהוּא ו'.

וְאוֹת ו' יָרְדָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד בֵּינֵיהֶם, שֶׁעָתִיד הוּא בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל לְהִתְעָרֵב בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת בֵּין עֵרֶב רַב, שֶׁהֵם נִשְׁמוֹתֵיהֶם מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה נא) כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְגוֹ'. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁלֹּא בִקֵּשׁ נֹחַ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְנֶאֱמַר בָּהֶם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ, בִּגְלַל שֶׁהָיוּ מֵאֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. וּמֹשֶׁה לֹא נִשְׁמַר מֵהֶם, וְהִפִּיל ה' בֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן הוּא לֹא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתָּשׁוּב ה' לִמְקוֹמָהּ. וְלָכֵן יָרַד הוּא מִדַּרְגָּתוֹ, וְיָרַד בּוֹ ו'. וְלָכֵן ה' נָפְלָה, ו' יָקִים אוֹתָהּ, ו' שֶׁל מֹשֶׁה.

וכך ניתן להבין מחידושו של החתם סופר שאומר שהמן היה יהודי

דף על הדף יבמות דף מח עמוד ב

וראה בתורת משה על החתם סופר  עה"ת במגילת אסתר על הפסוק ויגידו להמן היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, שהובא שם מס' שיר מעון במה שדייקו בפסוק זה שלכאו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי דהכא מיותר. אלא דאשר הוא יהודי, לא קאי על מרדכי, אלא קאי על המן, שכיון שמרדכי קנהו לעבד, הי' עבד כנעני מהול שהוא יהודי וחייב במצות, והעלבון הזה, שאמרו עליו על המן שהוא יהודי, זה לא הי' יכול בשום אופן לסלוח

פרוש : המן היה עבד כנעני מהול שטבל והיה חייב במצוות כמו אישה  (ואפילו היה מחויב בשמיעת המגילה )כלומר יש לו איזה שייכות לעם היהודי . ולכן ההבדל המהותי בן עמלק לבין פרעה שפרעה שייך לעולם הזה ולא הצליח לקיים את התורה שנתן הקב"ה לאדם אבל העמלקים הם חלק חיצוני שהתנגד מראש לבריאת האדם ולא שייך לעולם ולכן יש את המצווה למחוק את זכרו . ולכן הקב"ה לא רצה שהמלאכים יגידו שירה על מפלתו של פרעה כי פרעה שייך לעולם . אבל ביום שעמלק יצא מתוך העולם ומתוך עם ישראל יהיה היום היחידי שהקב"ה ישחק

וכך אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב אומרת דבר אחר :

דתניא, רבי יוסי אומר: לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין. ומי מקבלינן מינייהו? והתניא: אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה! אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו [וגו'], והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר: יושב בשמים ישחק [וגו']. א"ר יצחק: אין לו להקב"ה שחוק אלא אותו היום בלבד.

כל  אותם שנכנסו לתוך העם היהודי ולא שיכים לו כי אם לעמלק ברגע האמת הם יתחברו למהות שלהם לגוג ומגוג שאגג היה מזרעו ולא יישאר מהם זכר בתוך העם היהודי . כי כל אחד נמשך למהותו והרגע של מלחמת גוג ומגוג נותן לכל אחד להגיע למהותו

וזה יהיה יום שיושב בשמים ישחק . ויהיה הברור בן מי ששיך לעם ישראל ומי שלא .

וכך מקשר השם משמואל במדבר פרשת בלק שנה תרעב בין אגג לגוג ומגוג

הברכה השלישית מה טובו אוהליך יעקב שרומזת למקדשות, זה יום טוב של סוכות דוגמת המקדש ובו נתקיים הביאני המלך חדריו כמבואר במדרשים, כנחלים נטיו וגו' עד וזרעו במים רבים, שאז ישראל מתברכים במים, וירום מאגג מלכו יש בו רמז על מלחמת גוג ומגוג שכתבו הגאונים שקבלה בידם שתהי' בסוכות, וע"כ מפטירין בשבת חוה"מ סוכות במלחמת גוג:

לסיכום מחיית עמלק מהעולם כולל זכרו נובע מכך שעמלק לא שייך לעולם והוא נצא כאן ככוחם של המלאכים שהתנגדו לבריאת העולם