24.1.2020

פרשת וארא מה ההבדל בין אֲנִ֥י יְקֹוָֽק לבין בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י ? מה קשר לדרגת הנביאות של משה לשאר הנביאים ? מהו דין קשה ? מהו דין רפה ? מה הקשר של מידת הדין לקדושה ? מידת הרחמים היכן גדולה יותר בדין קשה או דין רפה ? מה הקשר לאמת ? מה הקשר של מידת דין לקבלת התורה ? מה הקשר לשבירת הלוחות הראשונים ? מה הקשר לאי כניסת משה לארץ ישראל ? למה ביטלו ארבע נביאים את ארבע הגזרות של משה ? ‏כ"ז/טבת/תש"פ

בס"ד
פרשת וארא מה ההבדל בין אֲנִ֥י יְקֹוָֽק   לבין בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י     ? מה קשר לדרגת הנביאות של משה לשאר הנביאים ? מהו דין קשה ? מהו דין רפה ? מה הקשר של מידת הדין לקדושה ? מידת הרחמים היכן גדולה יותר בדין קשה או דין רפה ? מה הקשר לאמת ? מה הקשר של מידת דין לקבלת התורה  ? מה הקשר לשבירת הלוחות הראשונים ? מה הקשר לאי כניסת משה לארץ ישראל ? למה ביטלו ארבע נביאים את ארבע הגזרות של משה ? ‏כ"ז/טבת/תש"פ

שמות פרק ו

(ב) וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְקֹוָֽק:

(ג) וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְקֹוָ֔ק לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם:

וצריך להבין את הדברים מה המשמעות של אֲנִ֥י יְקֹוָֽק  לעומת  בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י   שאומרת התורה שהקב"ה התגלה לאבות באל שדי ולא בשם ְקֹוָ֔ק.

ואומר רש"י שמות פרשת וארא פרק ו פסוק ב

(ב) וידבר אלהים אל משה - דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר (לעיל ה כב) למה הרעותה לעם הזה:

ועל רש"י אומר  השפתי חכמים שמות פרשת וארא פרק ו פסוק ב אות א

א דייק מדכתיב אלהים שהוא מדת הדין.

ומפרש הרמב"ן שמות פרק ו פסוק ב

ועל דרך האמת בא הכתוב כפשוטו ומשמעו, יאמר אני ה' נראתי להם באספקלריא של אל שדי, כטעם במראה אליו אתודע (במדבר יב ו), ואותי אני ה' לא נודעתי להם, שלא נסתכלו באספקלריא המאירה שידעו אותי, כטעם אשר ידעו ה' פנים אל פנים (דברים לד י), כי האבות ידעו ה' המיוחד אבל לא נודע להם בנבואה, ולכן כשידבר אברהם עם השם יזכיר השם המיוחד עם אלף דלת, או אלף דלת לבדו. והנה הענין, שהאבות היה גלוי השכינה להם והדבור עמהם במדת הדין רפה ונהג עמהם בה, ועם משה יתנהג ויודע במדת הרחמים שהוא בשמו הגדול,

כלומר ההתגלות של הקב"ה לאבות היה שונה מההתגלות של הקב"ה למשה . ואומר הרמב"ן שמידת הדין שנהג הקב"ה באבות הוא  דין רפה כלומר חלש יותר ומתוך כך ניתן להבין שמידת הדין עם משה היא מידת דין קשה . אבל יש כאן קושיה כי אומר הרמב"ן "ועם משה יתנהג ויודע במדת הרחמים שהוא בשמו הגדול" כלומר מצד ההיגיון אם מדת הדין עם משה היא קשה ולא רפה איך אומר הרמב"ן שהקב"ה יתנהג איתו במידת הרחמים ?

וכדי להבין את זה  נראה את דברי החידושי אגדות למהר"ל שבת דף קיט עמוד ב

ועוד יש לך לדעת כי הדבר שהוא קדוש כמו כל הדברים אשר זכרנו, כאשר הם מתחללים ראוי להם שיהיו נדונים באש, לגודל הכח והחוזק שיש באש כדכתיב (דברים ד') כי ה' אלקיך אש אכלה אל קנא וגו', ודבר הקדוש אשר יוצא חוץ לקדושתו נדון בכח מדת הדין הקשה היותר, כי דבר זה נתבאר ליודעי מדע כי מדת הדין של מטה רפה ומדת הדין של מעלה קשה, כי התחתונים הגשמיים אין בהם מדת הדין הקשה, ולפיכך הדברים הקדושים מצד קדושתם יש בהם דבר נבדל הוא הקדושה שחל עליהם, ומפני כך נדונים באש שהוא מדת [הדין] הקשה, כי אין דבר קשה יותר מן האש. וזה שאמר כאן שכל מקום שיש חלול שבת שהוא קדוש בקדושת עליונים, כאשר נגזור עליו הבטול נגזר במדת הדין הקשה, ואינו דומה למדת הדין של [מטה] ולכך נדון בשריפה דוקא ופירש זה נכון. וזה שאמר אחר כך גם כן [לא חרבה ירושלים] אלא בשביל שחללו בה את השבת כי חילול שבת בא על זה מדת הדין הקשה והיא מחרבת הכל, בשביל חלול קדושת שבת בא החורבן שכל חורבן הוא במדת הדין הקשה. [ואף] כי חלול שבת משפטו השריפה, היחיד העובר הוא בסקילה ולא בשריפה, כי אין דומה שריפה זאת שאמרנו הוא מצד ב"ד העליון שהוא מדת הדין הקשה אבל מדת הדין של מטה ומיתתם אינו כך כמו שאמרנו. [לא חרבה ירושלים כבר בארנו זה למעלה, ועוד תדע כי החורבן הוא בשביל בטול שבת כמו שהתבאר למעלה (ל"ג א') חיה רעה באה

כלומר  מידת הדין היא כמידה כנגד מידה ברמת הקדושה של אותו עניין . דבר קדוש יותר מידת הדין בו קשה יותר כי ככול שאתה מתקרב לקב"ה מידת הדין גוברת כי האמת גוברת וכאשר האמת גוברת מידת הדין חייבת להתגבר , וכאשר אתה מתרחק מהקב"ה מידת הדין קטנה והיא יותר רפה ולא קשה כי האמת רחוקה יותר וניתן לקיים יותר את מידת ארך האפים .

וכך מתאר הריקאנטי שמות פרק ו פסוק ג

ודע כי כל העשר ספירות נקראו אספקלריאות, ולאחרונה קראו שאינה מאירה כי יש בה טיפי חשך רמז למדת הדין, ועוד מפני שהיא מתרחקת מן המעין הגדול, והמשל על זה אם תשים לפני אור השמש בגד פשתן לבן דק מאוד יאיר השמש אורו, אבל יוכל אדם להעמיד עיניו כנגדו לסבול זוהר אורו יותר ממה שהיה יכול לסבול תחלה, ואם ישים עוד בגד שני יוכל לסבול יותר ויותר, וכל שכן אם ישים עשרה בגדים אף על פי שכולם דקים ולבנים כל אחד חשך מעט מאור השמש עד שמגיע לעשירי שאינו מונע עצמו מלהעמיד עיניו כנגד אורו ואינו מזיק לו. כך העשר ספירות אף על פי שכולם מאירות ומזהירות יוכלו הנביאים לסבול אור האחרונה יותר מן הראשונה אליה, לפי שאותן הספירות הנקראין אבות מקבלות זוהר האור הפנימי מלפני לפנים ולא מזולתו, ומהם מתפשט האור ההוא מזו לזו עד הסוף, ואינו דומה האור השנייה לאור הראשונה, והשלישית לאור השנייה. וכל הנביאים חוץ ממשה רבינו ע"ה קבלו הנבואה מן האחרונה הנקראת מדת לילה, חוץ ממשה רבינו שהשיג ממדת רחמים הנקראת מדת יום שהיא מוכתרת ברוח הקודש הפנימי המתפשט בו תמיד, ועל כן לא נתנבא אלא ביום, ונקרא בכל מקום בשם המיוחד, ואף על פי שעל המדה ההיא נאמר למשה [להלן לג, כ] כי לא יראני האדם וחי. הקול נשמע למשה רבינו ע"ה ממנה ומשיג ומרגיש כי מן השמים העליונים בא אליו הדיבור. ועל הענין הזה אמרו רבותינו זכרונם לברכה [בבא בתרא עה ע"א] פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה.

כלומר דרגתו של משה היא  שונה מדרגתם של האבות . ולפי  מדרגתו של משה ראה את המציאות באופן אמיתי יותר מהנביאים ומהאבות כמו שאומרת הגמרא חברותא יבמות דף מט עמוד ב

ומסבירה הגמרא:א. זה שאמר ישעיה "ואראה את ה'", בעוד שמשה רבינו אמר "לא יראני האדם וחי", אין בכך קושיה -כדתניא: כל הנביאים נסתכלו בהקב"ה באספקלריא [כלי הבטה] שאינה מאירה. ולכן הם חשבו שהם ראו את הקדוש ברוך הוא, אבל למעשה הם לא ראו!ואילו משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה, ונוכח לדעת שלא ראהו בפניו!

אומנם יש איזה גבול עליון לידיעה של בן אנוש אבל משה רבנו שראה בדרגת אספקלריה מאירה הגיע לראיה הכי ברורה של המציאות שבן אנוש יכול לראות . והיות והקב"ה ברא את העולם כמידה כנגד מידה הידיעה הברורה של משה נתנה לו את האפשרות להגיע לגבול העליון של מידת הרחמים . כלומר במקום שיש מידת הדין יותר גדולה כתוצאה מקדושה רבה יותר יש באותו מקום מידת הרחמים גדולה יותר . כי ככול שאתה מתקרב לקב"ה יותר כך אתה מקבל יותר ויותר את מידותיו של הקב"ה כפי שהם באים לידי ביטוי בעולם כמו שנאמר בתהלים פרק פט

 (ג) כִּֽי־אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה שָׁמַ֓יִם׀ תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם:

ואומר המלבי"ם תהלים פרק פט פסוק ג

(ג) כי אמרתי, והנה בעת בריאת העולם נתגלו שתי המדות כאחת, כי ראשית הבריאה היתה מצד החסד הגמור, כי אז לא היה עוד שום נמצא במציאות שיבטיח לו הקיום והמציאות, וחקי הטבע נתיסדו אז בלא הבטחה וחיוב קודם רק בחסד גמור, וז"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, שתחלת בנין העולם היה מצד החסד לבד אבל אחר שע"י חסדו ברא את העולם ויסד וחקק חקי הטבע בששת ימי המעשה, אז נתיסדה מדת אמונה, ר"ל שקיום הנמצאים אחר שבראם בחסדו, וכן קיום חקי הטבע אחר שחקקם בחסדו הוא מצד האמונה ומדת האמת, שהוא כאלו הבטיח אז שיעמדו החקים והנבראים כל ימי עולם ולא יפחתו מיניהם ולא יגרעו חקיהם, וחקי הטבע הקבועים הנוסדים על אמונה הם מן השמים שהוא מעולם הגלגלים ולמטה, כי למעלה מן השמים הוא עולמות השכליים ששם מקום הפלאות שהם למעלה מחקי הטבע שלנו, ועל זה אמר שמים תכין אמונתך בהם:

וכך מספרת הגמרא על משה  בחברותא ברכות דף לב עמוד א

אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב הוא, הרי זה דבר שאי אפשר לאומרו, שהרי לשון "הניחה לי" מלמד שכביכול תפסו משה להקדוש ברוך הוא, כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואינו מניח לו,(11) ואמר משה לפניו: רבונו של עולם, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם לישראל.

ומי יכול לעשות דבר כזה כמו משה ? לתפוס את הקב"ה בבגדו וכאילו "להכריח"  את הקב"ה לסלוח לעם ישראל . את זה יכול לעשות רק מי שהמציאות ברורה לו לחלוטין שהוא מבין ויודע את ההשלכות של מעשיו וגם להיות במצב שהוא יכול לתפוס את "בגדו " של הקב"ה .

ולכן ההבנה שמידת הדין היא מידה כנגד מידה של מידת הרחמים . ולכן מי שרמת הקדושה שלו זה נביאות מידת הדין שבו הקב"ה מתייחס אליו הוא "רפה " ובהתאם לכך מידת הרחמים היא מידה שקימת אבל לא מידת הרחמים של שמו הגדול כמו שנאמר על משה  .

ועכשיו מובן למה שבר משה את הלוחות כי מידת הדין הקשה לא התאימה לדרגתם של עם ישראל ומי שהתאים לדרגתו עם ישראל היו הנביאים שמידת הדין שלהם היא "רפה" ומידה כנגד מידה מידת הרחמים היא יותר קטנה וזה מסביר את הגלות והסבל שעובר עם ישראל  וכך  כותב המשך חכמה דברים פרק ה פסוק כה

(כה) היטיבו כל אשר דברו. במדרש (ויקרא רבה לב, ב) חד אמר כהטבת הנרות, וחד אמר כהטבת הקטורת. הכוונה, דהם טענו שהתכלית הוא הבחירה, ואם יהא האדם מוכרח בהשגתו, אין תועלת בקיומו התורה מתוך הכרח. ובהשגתם הבהירה במעמד הר סיני, הלא היו המה מוכרחים כמו שאמרו (שבת פח, א) כפה עליהם הר כגיגית. לכן אם ישמעו מפי נביא, אז יהיו בעלי בחירה, הן בשכל שיוכלו לתלות איזו סיבה לבלי לשמוע בקול המצוה, הן בתאות החומר.

וכך ניתן להבין שקבלת התורה התקיימה בדרגתו של משה וזה  במידת הדין הקשה

שמות פרק יט

(יב) וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת:

(יג) לֹא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר:

וכנגד זה מידת הרחמים היית גדולה במתן תורה אומר רש"י שמות פרשת יתרו פרק כ

(טו) וכל העם ראים - מלמד שלא היה בהם אחד סומא.ז ומנין שלא היה בהם אלם, תלמוד לומר (שמות יט ח) ויענו כל העם. ומנין שלא היה בהם חרש, תלמוד לומר נעשה ונשמע (שמות כד ז):

וגם מובן מדוע משה לא נכנס לארץ ישראל כי אם היה נכנס לארץ ישראל היה על מי שנמצא בארץ ישראל דין קשה ואז חס וחלילה עם ישראל לא היה נשאר והקב"ה היה משאיר את משה בלבד ואת כל תלמידי החכמים שהיו יוצאים ממנו וכך כותב אור החיים דברים פרק א פסוק לז

והנכון הוא על פי דבריהם ז"ל (תענית כ"ט א) שאמרו בפסוק (במדבר י"ד א') ויבכו העם בלילה וגו' קבעו בכיה לדורות כי ליל תשעה באב היתה שבו נחרב הבית, ואמרו עוד (סוטה ט' א) שאם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש לא היה הבית נחרב שאין אומה ולשון נוגעת בו, ואמרו עוד (מדרש תהלים עט) בפסוק מזמור לאסף אלהים באו גוים וגו' וז"ל קינה מבעי ליה אלא על שהשליך חמתו על עצים ואבנים, מעתה אם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש ולהשליך חמתו עליו לא אפשר כנזכר ויחר אף ה' בשונאי ישראל ויהיה כליונם במקום חורבן הבית,

כלומר בזכות הדין הקשה ומידת הרחמים משמו הגדול של הקב"ה קיבלו עם ישראל את התורה אבל כדי לשרוד עד ביאת משיח צדקנו חל על העולם ללא משה רבנו מידת הדין "רפה" מצד אחד ומידת רחמים קטנה יותר מצד שני ולכן המסע של עם ישראל לעבר ימות המשיח זה מסע הכולל בתוכו את הגלות ואת הייסורים אבל זה בדיוק מה שהשאיר את עם ישראל כאומה אחת כ 3300 שנה ממתן תורה .

וזה בדיוק מה שאומרת הגמרא על משה שגזר ארבע גזרות על עם ישראל מתוך מידת הדין הקשה אבל אותם גזרות התבטלו על ידי הנביאים מתוך מידת הדין הרפה

חברותא מכות דף כד עמוד א

אמר רבי יוסי בר חנינא: ארבע גזירות גזר משה רבינו על ישראל.באו ארבעה נביאים, וביטלום.ואלו הן:א. משה אמר [דברים לג] "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב". אימתי ישכון ישראל בטח, רק כשיהיו צדיקים כעין יעקב.בא עמוס, וביטלה.[שנאמר] [עמוס ז] "חדל נא, מי יקום יעקב, כי קטן הוא"."חדל נא" - אותה ברכה שאמר משה "וישכון ישראל","מי יקום יעקב!?"- מי יוכל להיות חסיד כיעקב."כי קטן הוא" - קטנים, הם הטובים, שיהיו צדיקים כיעקב.וכתיב: [שם] "ניחם ה' על זאת [וגו']", שניחם ה' על הברכה שבירך משה.ב. משה אמר [דברים כח] "ובגוים ההם לא תרגיע", שלא יהיה לכלל ישראל מנוחה בגלות.בא ירמיה, וביטלה. ואמר: [ירמיה לא] "הלוך להרגיעו ישראל", שיהא להם מנוחה בגלותם.ג. משה אמר [שמות לד] "פוקד עון אבות על בנים",בא יחזקאל, וביטלה: [יחזקאל יה] "הנפש החוטאת, היא תמות"ד. משה אמר [ויקרא כו] "ואבדתם בגוים".בא ישעיהו ואמר: [ישעיה כז] "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ" וגו'. מלמד שלא יהיו אבודים בין הגוים.

17.1.2020

פרשת שמות מה המשמעות של מה שהיה הוא שיהיה בפרשה שלנו ? אין חדש תחת השמש בפרשה שלנו ? מה המשמעות של איבוד הזיכרון של פרעה ? מה סופו של מי שמאבד את הזיכרון של בריאת העולם ? למה עם ישראל הוא איום על פרעה ? איך בא לידי ביטוי איבוד הזיכרון במדינת ישראל ? מה הקשר של אהרון ברק לעמנואל קאנט ? מה הקשר של עמנואל קאנט לפרעה ? האם יש איבוד זיכרון של בורא עולם אצל אנשים דתיים ? לאן נעלמה המדינה היהודית מפרשנות החוק ? האם שומרי המצוות החרדים מאימים על המדינה כמו שעם ישראל איים על פרעה ? איזה כלים השתמש פרעה כנגד עם ישראל ? איזה כלים משתמשים היום כנגד שומרי המצוות ? ‏כ'/טבת/תש"פ

בס"ד
פרשת שמות  מה המשמעות של מה שהיה הוא שיהיה בפרשה שלנו ? אין חדש תחת השמש בפרשה שלנו ? מה המשמעות של איבוד הזיכרון של פרעה ? מה סופו של מי שמאבד את הזיכרון של בריאת העולם ? למה עם ישראל הוא איום על פרעה ? איך בא לידי ביטוי איבוד הזיכרון במדינת ישראל ? מה הקשר של אהרון ברק לעמנואל קאנט ? מה הקשר של עמנואל קאנט לפרעה ? האם יש איבוד זיכרון של בורא עולם אצל אנשים דתיים ? לאן נעלמה  המדינה היהודית מפרשנות החוק ? האם שומרי המצוות  החרדים מאימים על המדינה כמו שעם ישראל איים על פרעה ? איזה כלים השתמש פרעה כנגד עם ישראל ? איזה כלים משתמשים היום כנגד שומרי המצוות  ? ‏כ'/טבת/תש"פ

כאשר התחלתי לקרוא את פרשת שמות שנים מקרא ואחד תרגום פתאום עלה במחשבתי הפסוק

קהלת פרק א

(ט) מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:

(י) יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה מִלְּפָנֵֽנוּ:

(יא) אֵ֥ין זִכְר֖וֹן לָרִאשֹׁנִ֑ים וְגַ֨ם לָאַחֲרֹנִ֜ים שֶׁיִּהְי֗וּ לֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ זִכָּר֔וֹן עִ֥ם שֶׁיִּהְי֖וּ לָאַחֲרֹנָֽה:

וכותב  רש"י קהלת פרק א פסוק י

(י) יש דבר - בא לידך תחת השמש שיאמר לך האומר עליו ראה זה דבר חדש הוא ואינו חדש שכבר היה בעולמים שעברו לפנינו אלא שאין זכרון לראשונים לכך דומה להיות חדש, וגם לאחרונים שיהיו לאחרינו לא יהיה להם זיכרון בדורות שיהיו לאחרונה להם,

כלומר חסר לאנשים את הזיכרון של ההיסטוריה של כל הדורות ולכן יש דברים שנראים  כחידוש בעולם אבל מי שמתבונן בהיסטוריה של עם ישראל רואה שזה תהליכים  שנובעים  מתוך עקרונות שהיו קיימים בעבר ויהיו קיימים בעתיד ורק צריך להבין טוב את העבר כדי להתבונן  בתהליכים המתרחשים היום בעולם ולהבין לאן הם מובילים .

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק א

(יא) אין זכרון לראשונים. אחר שדבר על ישראל שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש ימיהם כימי קדם, [דבר] על הרשעים: אין זכרון לראשונים. ר' יהודה בשם ר' שמעון אומר אין זכרון לאנשי דור אנוש ודור הפלגה ודור המבול: וגם לאחרונים. אלו אנשי סדום ועמורה והמצריים שכלו מן העולם: עד שיהיו לאחרונה. הם שמימות שלמה עד ימות המשיח לא יהיה להם זכרון לאותם הרשעים, עד שיהיו לאחרונה עם ישראל שעתיד הקדוש ברוך הוא להעמידם לאחרונה, כענין שנאמר (איוב יט, כה) ואחרון על עפר יקום.

ופרוש הדברים שמי שאין לו זיכרון של העבר והכוונה זיכרון על בריאת העולם  וזיכרון על מי שברא את העולם הוא בורא עולם בסופו של דבר לא יישאר ממנו זיכרון והוא יעבור מהעולם כאילו לא היה וזה מידה כנגד מידה . ומי שזוכר את בורא עולם ואת התורה שהקב"ה נתן סופו שהוא יישאר בעולם הזה ובעולם הבא .

ואובדן הזיכרון של בריאת העולם מביא את האדם לתחילת הכיליון של עצמו כי האדם מאבד את הזכות שלו להיות בעולם .     

אומרת המשנה מסכת אבות פרק ו

גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא שנאמר +משלי ד'+ כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא

וכך כתוב בפרשה שלנו פרשת שמות פרק א

(ח) וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף:

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת שמות פרק א סימן ח

אשר לא ידע את יוסף. כמו שלא ידע את יוסף, שהרי יוסף הביא את הכסף ביתה פרעה, וקנה כל אדמת מצרים לפרעה, ותיקן עליהם מס, שנאמר ונתתם חמישית לפרעה (בראשית מז כד), לפיכך כתוב אשר לא ידע את יוסף, כשם שכפר ביוסף, דכתיב אשר לא ידע את יוסף, כך כפר בבורא הכל, שהרי אמר לו יוסף את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה (שם מא כה), והוא אמר לא ידעתי את ה', ארורים הם הרשעים, שהם כפויי טובה, שכופרין במי שעשה עמהם טובה:

כלומר תחילת האובדן של מצרים זה אובדן הזיכרון של מי שברא את העולם ואובדן הזיכרון של בורא עולם הוא איבוד הבנת מהותו של האדם ותפקידו בעולם .

ומה קורה היום ? אהרון ברק הכיל על מערכת המשפט את פרשנותו לכבוד האדם וחירותו מתוך הפילוסופיה של עמנואל קאנט : וכך כתוב באתר מדרשת :

"הנחת היסוד של קנט היא שכל בני האדם הם יצורים בעלי תבונה ולפיכך שווים בערכם זה לזה. לכל אדם ערך מוחלט, בלתי מותנה, והוא תכלית לעצמו. תפיסה זאת מנוגדת לתפיסות מוסר דתיות המניחות שמקור המוסר הוא התגלות אלוהית על טבעית. הצו המוחלט ('הצו הקטגורי') נובע מהתבונה שכל בני האדם חולקים . "

וכך כתוב בויקיפדיה על כבוד האדם :

אחד ההוגים שהשפיעו באופן העמוק ביותר על התפתחות תפיסת כבוד האדם הוא הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט. קאנט קבע כי תמיד יש לראות בכל אדם לא רק אמצעי לקידום צרכיו של אדם אחר, אלא גם מטרה עצמאית בעלת ערך מוחלט העומדת בפני עצמה. כלומר: לעולם אין להתייחס לאדם כאילו היה חפץ, אלא תמיד יש לזכור גם את המתחייב מאנושיותו. ציווי זה נתפס עד היום כמבטא באופן הבהיר ביותר את משמעות כבוד האדם.

כלומר תפיסת האדם לפי מעצב של "החוקה " של מדינת ישראל זה אדם שהתנתק מבוראו ,אדם שאבד לו הזיכרון של בריאת העולם והזיכרון של בורא עולם . ממש בדיוק כמו פרעה "אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף"

אומנם כתוב בחוק היסוד מדינה יהודית אבל זה רק איזה סיסמה ללא תוכן . סיסמה ריקה לגמרי שאפילו שופט "דתי " כמו אליקים רובינשטיין כותב בפסק דין בו הוא פסל את חוק הגיוס על לומדי התורה

" א. יאוש. אין בפי מלה אחרת באשר לנושא דנא. הגיחוך – חוכא ואיטלולא – שנוצר בגלגולי ה"פינג פונג" בין הרשויות בעניין היורד לשורש השוויון וההגינות האנושית הבסיסית, בעוד אין נפגע לימוד התורה החשוב כל כך כהוא זה, מציב את השאלה אם לצחוק צריך או לבכות בכי תמרורים."

כלומר השופט ה"דתי " משוה את בחורי הישיבה שיושבים ולומדים תורה יומם ולילה שבלימוד שלהם מקיימים את העולם כולו ולולי אותם לומדי התורה העולם לא היה מתקיים לאותם אלו שאיבדו את הזיכרון מי ברא את העולם ולמה הוא ברא את העולם אלו שיושבים בתחנת שידור של הצבא ומשדרים דברים של תיפלות , בשם ערך "השוויון " המדומה  והמוסר הבסיסי ה"שטותי " של עמנואל קאנט .

ועל זה ניתן להגיד כי אין חדש מתחת לשמש כי את  הפילוסופיה הזאת "המציא " פרעה שאמר "עשיתני"  ואומר המלבי"ם ביאור המילות יחזקאל פרק כט פסוק ג

(ג) עשיתני. עשיתי את עצמי:

כלומר אני בראתי את עצמי אני "הקב"ה"  של עצמי ולכן יש לי את החרות להחליט מה שאני רוצה יש לי אוטונומיה כי אני הקב"ה של עצמי "ואף אחד לא יכול להגיד לי מה לחשוב ומה לדבר " כי אם אני הקב"ה בכבודו ובעצמו אז "מי אתה שתגיד לי מה לעשות או להגיד " ולכן יש לי ערך מוחלט כי אני הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו . ולכן יש לי זכות לכבוד וזכות לחרות מלאה גם אם אני זה שגורם להחרבת העולם .

חז"ל בתלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק א לימדו אותנו

גמ' תני ר"ש בן יוחי אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים מה טעמא [ירמי' ט יא] על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר ויאמר ה' על עזבם את תורתי רבי יודן נשייא שלח לרבי חייה ולר' אסי ולר' אמי למיעבור בקירייתא דארעא דישראל למתקנה לון ספרין ומתניינין עלין לחד אתר ולא אשכחון לא ספר ולא מתניין אמרין לון אייתון לן נטורי קרתא אייתון לון סנטורי [דף ו עמוד ב] קרתא אמרון לון אילין אינון נטורי קרתא לית אילין אלא חרובי קרתא

ואומר העלי תמר חגיגה פרק א הלכה ז

אילין אינון נטורי קרתא. השוקדים לבנות העיר ולשמרה בתפארתה לית אינון אלא חרובי קרתא עם כל שקידתם לבנות, דכתיב אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, ואיך ה' יבנה הבית אם אין שם בתי ספר ובתי תלמוד.

ואם לפחות היה איזה בסיס רציונאלי לאותו תבונה וירטואלית שהופכת את האדם לבורא של עצמו הייתי אומר ניחא אבל אין ולא קיים איזה הסבר רציונלי לנקודת המבט הזאת .  

וכאשר עומד מול פרעה עם ששומר את הזיכרון של בורא עולם מול מדינה שבראשה עומד פרעה שמחשיב את עצמו לבורא עולם של עצמו עם ישראל מהוה איום ישיר עליו וכך כתוב בשמות פרק א

(ט) וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ:

(י) הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ:

כלומר צריך למצוא פתרון לעם הזה שהוא איום ישיר על קיומי שאני אדם שברא את עצמו .

אומר השכל טוב (בובר) שמות פרשת שמות פרק א סימן י

נתחכמה. בלשון פיוס וענוה, אמר לעמו תנו עצה נתחכמה לו לעם בני ישראל, פן ירבה הגוי הזה, ויהיה יתר עלינו:

ומה קורה היום ? כך אומר נגיד בנק ישראל בחודש האחרון

"אם המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות יישמרו, ואם השתתפות החרדים בשוק העבודה תישאר כפי שהיא כיום, תידרש העלאה של כ-16% במסים הישירים (כמו מס הכנסה או מס חברות; א"ו) במונחי 2018 כדי לשמר את היקף גביית המסים בתוצר" - כך אמר הבוקר (שלישי) נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בוועידה הכלכלית של החברה החרדית בישראל.

"בנק ישראל מזהיר: ההשכלה החסרה של החרדים - סכנה לעתיד המשק

בדו"ח מיוחד מודגשים הפערים בנגישותם של החרדים להשכלה גבוהה, כאשר רק 10% מהם עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות. מחבר הדו"ח, ד"ר עדי ברנדר: "הבעיה היא לא תמריצים, אלא חוסר רצון בלימוד שנתפס כהשחתת זמן. הבעיה צריכה להיפתר במישור הפוליטי"

ולמה אתם חושבים בנק ישראל דואגים כל כך  ?

בנק ישראל: 42% מהעובדים משתכרים יותר מ־25 אלף שקל

אחרי שבנק ישראל דרש מהבנקים לדווח על התפלגות השכר, הוא חשף את נתוניו שלו, לבקשת כלכליסט. בין היתר מתברר כי רבע מעובדיו נהנים משכר של יותר מ־33 אלף שקל בחודש. בבנק מציינים כי הוצאות השכר יפחתו כשעובדים ותיקים יפרשו

הם דואגים מי בעתיד ישלם את המשכורות המנופחות שלהם . חייבים למצוא פתרון ודחוף. וכמה מרוויח "כבוד" השופט רובינשטיין ? זה שדואג למוסר השוויון ולהגינות הבסיסית ?   87134   אלף שקל לחודש .כלומר אהרון רובינשטיין שווה 16.4  עובדים שמקבלים שכר מינימום . עוד פעם נכתוב מי שדואג למוסר והגינות בסיסית מרוויח כמו 16.4 עובדים בשכר מינימום . היכן השוויון ? איפה כבוד האדם של אותו אדם שמרוויח אחד חלקי 16 מאהרון רובינשטיין ? למה להגינות בסיסית כזו לא דואג "כבוד " השופט רובינשטיין . וכך הוא כותב בפסק דין

"לכך יש להוסיף רכיב משמעותי, והוא הגידול הצפוי באחוז החרדים חייבי הגיוס, שלפי הערכות המועצה הלאומית לכלכלה (14.8.17) יגיע ב-2040 ל-20%, תוך גידול של 77% מן הקיים, הרבה יותר מכל סקטור אחר. ברי כי המדינה תיזקק להגן על עצמה בכל עת, ומשמעות הנתונים היא על פניהם שבלעדי החרדים ייפול נטל גדול בהרבה על המתגייסים. היכן היושר, לצד השכל הישר? לא בשמים היא שהחרדים ייכבדו ליתן כתף, וכפי שביקשתי להדגיש שוב ושוב, מבלי לפגוע כהוא זה בלימוד התורה, ותוך מאמץ לצמצם חששות פגיעה חברתית על-ידי חילון וכדומה ר"ל.

כלומר כבוד "השופט" רובינשטיין דואג לביטחון המדינה  בשנת 2040  אבל היום שהוא מטיל על שאר אזרחי המדינה את הנטל של המשכורת שלו שהיא פי 16.4  ממשכורת מינימום זה כנראה לא מדיר שינה מעיניו על הפגיעה המהותית בשוויון שהמשכורת שלו גורמת . והסכנה של שומרי המוות מהווה דאגה לעודד אנשים

וכך כותב העיתונאי נדב העצני ממש כמו פרעה בזמנו :

"סכנה ממשית למדינה

התמונה הזו מקוממת, אבל היא תהפוך לבלתי נסבלת כאשר ישתנה היחס בין חרדים למי שאינם כאלה. ההערכה היא שהמגזר החרדי מונה כ-700 עד 900 אלף איש. רבים מהם מתקיימים היום מקצבאות ילדים, תמיכות בישיבות ועוד שורה של כספי ממשלה עקיפים. על הרקע הזה, הגידול הדמוגרפי של החרדים חסר תקדים, והוא מגדיל כל העת את אחוזי ההשתמטות מהצבא וממעגל העבודה. על פי תחזיות שונות, בעוד כעשרים שנה ימנו החרדים כשלושה מיליון איש - כשליש עד כחצי מהאוכלוסייה היהודית."

ומה הפתרון לאותו איום ?  כתוב בשמות פרק א

(יא) וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־ רַעַמְסֵֽס:

ואומר בית הלוי שמות פרק א

וע"כ הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו, כי לבם לא נאמנה את הארץ והם מתנגדים להמדינה בכללה. וזהו שאמר וישימו עליו שרי מסים, דהשרים יעצו ושמו עליהם שרי מסים. כמו זה ראיתי במפרשים שפירשו מה דאיתא בהגדה של פסח, וירעו אותנו המצרים כמו שנאמר הבה נתחכמה, דפירושו וירעו אותנו שפירסמו אותנו לרעים כמו שנאמר הבה נתחכמה ואח"כ ויענונו:

כלומר השיטה של מצרים היא קודם כל להפוך את עם ישראל לרעים מה שנקרא היום דה לגיטימציה ואחר שהופכים את עם ישראל לרעים ניתן לענות אותם .

להלן תוכן המכתב המלא:

1. בתאריך 18.04.2019 ו 31.3.2019 הועברו לטיפולינו פניותיך שבסמך שמסגרתן ציינת מספר התבטאויות שלרון קובי ראש עיריית טבריה שלטענתך מהוות של הסתה לגזענות . על פי סעיף 144ב לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן החוק 9) וכן עבירה בהתאם לחוק איסור הפלייה במוצרים , בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. התשס"א 20101

2. כידוע משטרת ישראל היא המופקדת על חקירת עבירות פליליות ומשכך ככל שאתה סבור כי נעברו עבירות פליליות נבקשך לפנות ישירות למשטרת ישראל תוך ציון ההתבטאויות הרלוונטיות.

3. נזכיר כי סעיף 144א לחוק קובע את ההגדרה למנוח "גזענות" ולפיו מדובר ב"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה , עוינות , או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה , והכל בשל צבע או השתייכות לגבע או למוצא לאומי אתני.

4. על אף שניתן כמובן להסתייג מחלק מהתבטאויותיו של מר קובי, הרי שהמגזר החרדי אינו עומד בהגדרה הקבועה בסעיף 144א לחוק, שכן הוא אינו נבדל בצבעו, גזעו או מוצאו הלאומי- אתני. . לפיכך , נראה כי יסודות העבירה של ההסתה לגזענות אינם מתקיימים ביחס להתבטאויות אלו.

כלומר אותה התבטאות כנגד ערבי או אתיופי שנחשב לפי החוק לעבירה על החוק אצל חרדי זה מותר כי פרשנות החוק שבכל המקרים כאשר בג"ץ רוצה הוא מוצא לעצמו דרך לשנות אותו לפי רצנו הפעם כאשר זה נוגע לשומרי מצוות אז פתאום לשון החוק "המילונית" מופיעה . ומה עם כבוד האדם וחירותו שמכניס את ערך השוויון לכל פרשנות של חוק כלומר אותו ביטוי  נגד אדם אחד זה הסתה ונגד אדם  אחר זה לגיטימי לחלוטין ?  ברור לחלוטין שפרשנות החוק הולכת עם השקפת העולם של השופטים ואם רוב השופטים רואים בהשקפה דתית סכנה מהותית להשקפת  עולמם הם מנצלים את החוק כדי להשתמש בו להבטיח את האידיאולוגיה שלהם  ובאמת כבוד האדם וחירותו לא ממש מעניין אותם כמושג . מה שמעניין אותו זה כבוד האדם וחירותו של האדם "הנאור " מבית המדרש של פרעה ועמנואל קאנט .וכך אומר ברק:

"כאשר ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית אינם ניתנים ליישוב עם ערכיה כמדינה דמוקרטית, אין מנוס מהכרעה. הכרעה זו צריכה להיעשות לדעתי לפי תפיסותיו של הציבור הנאור בישראל".

 וכך אומר קאנט :

"נאורות היא יציאת האדם מחוסר בגרותו, שהוא עצמו אשם בו. חוסר בגרות הוא אי-יכולתו של האדם להשתמש בשכלו בלי הדרכת הזולת. אשמה בחוסר-בגרות קיימת, אם סיבתו איננה חוסר שכל, אלא חוסר החלטה ואומץ להשתמש בו בלי הדרכת הזולת. Sapere aude! – אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך! היא איפוא סיסמת הנאורות.

וכדי שנבין מהותית את המשמעות של צורת החשיבה של הפילוסוף עמנואל קאנט צריך לקרוא ביסודיות את המאמר המבריק של פרופסור זאב בכלר מן האפריורי אל השואה על האידיאולוגיה הנאצית ששאבה את מקור הסמכות שלה מהגותו של עמנואל קאנט . וכך כותב בסוף המאמר מבריק הפרופסור הפילוסוף זאב בכלר :

"לפני שנים רבות הזדמן לי לבקר בבית אחוזה קטן מאבן אפורה בוולסטורפ ליד גרנטהם במחוז לינקולנשר  שבאנגליה. נכנסים אליו דרך דלת צרה ונמוכה, ומשם מטפסים במדרגות צרות לחדרי השינה בקומה השנייה. בחדר שמשמאל, שבו נולד ניוטון ב-1642, נקבעה מעל האח טבלת-אבן, ועליה חקוקות שתי השורות שחיבר אלכסנדר פופ ב- 1734,  שבתרגום חפשי אומרות כך:
הטבע וחוקיו היו שרויים בחשכת הלילה;
ויצו אלהים, יהי ניוטון! – והכול היה אורה.  
לו היה פופ עדיין בחיים חמישים שנה אחרי כן, סביר שהיה מוסיף עוד שורה:
אך אז ציווה השטן, יהי קאנט! – והכול החשיך כבראשונה."
והשלב  השלישי הוא גזירה על הבנים כתוב שמות פרק א

(טו) וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה:

(טז) וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה:

ואומר האור החיים שמות פרק א פסוק טז

והנה עצה חכמה יעץ פרעה בדבר זה לבל יוכלו עלות מהארץ, והוא כי באמצעות שיהרגו כל זכר ויתרבו הנשים והן האשה טב למיתב טן דו ויתחברו נשי ישראל עם המצריים ויתחתנו בהם ומעתה אין מציאות לעלות מן הארץ כשיהיו לעם אחד. גם יפגימו הנפשות הקדושות בערבוב הנפשות הטמאות ויהיו שם עד עולם ב"מ. ותמצא שאמרו רז"ל (ויק"ר פל"ב) שלא נגאלו ישראל עד שהיו בהם ד' דברים וא' מהם ששמרו עצמם מן העריות, ועל זה מפורש בקבלה (שה"ש ד') גן נעול וגו', ואם היו מתחתנים עם המצריים לא היתה בר מינן תקומה לשונאיהם:

והיום מה קורה ?

היום לא ניתן לעשות את הגזירה של פרעה אבל ניתן בדרכים מתוחכמות לעשות מה שהאור חיים אומר

"רוב מוחלט של העולים שהגיעו לישראל ב-8 השני האחרונות הם אינם יהודים. כך עולה מתוך מענה לבקשת חופש מידע שהגישה עמותת חדו"ש "לחופש דת ושוויון" לרשות האוכלוסין וההגירה.

במהלך שמונה השנים האחרונות עלו לישראל כ-180,000 איש, מתוכם כ-154,000 אינם יהודים ורק כ-25,000 עלו כיהודים. מדובר על כ-85% מכלל העולים שהינם גויים בעוד פחות מ-14% בלבד הינם יהודים. אותם גויים, עלו לישראל במסגרת חוק השבות, שכן בני משפחתם (בני זוג, ילדים ונכדים) הינם יהודים. לאחר עלייתם לארץ, הינם אף זכאים לקבלת אזרחות ישראלית."

כלומר חילון עם ישראל על ידי הבאת עולם זה בעקיפין אותו גזירה של פרעה לנטרל את היהודי המאמין את היהודי שנמצא אצלו הזיכרון מי ברא את העולם ומה תפקידו של האדם בעולמו .

כמו כן שימוש בכלי מיסוי שונים כמו קצבאות ילדים או תקצוב שונה למגזר החרדי הינם כלים שמשמשים כיום בצורה כזו או אחרת להקשות ולהגביל את המגזר החרדי ומצד שני בכלים נוספים כמו הכנסת תכנים שונים ללמוד בבתי הספר והאקדמי לגרום לחילון במגזר הדתי לאומי שלפי מחקרים 50 אחוז ממי שלמד במסגרת ממלכתי דתי נהפך לחילוני .

כלומר אין חדש תחת השמש רק האנשים והכלים השתנו ועד שלא יגיע משיח צדקנו אנחנו נמצאים תמיד במאבק מתמיד  אומר הסדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר פסח

והיא שעמדה לאבותינו ולנו. שלא אחד בלבד עמד עלינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.

 

 

10.1.2020

פרשת ויחי מה משמעות המילים לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי ? מה הקשר לפלילי ? מה הקשר לתפילה ? האם התפילה היא מעשה של דין ושל "הפליה" כלומר ברור טענות ? למה בכלל אדם צריך להתפלל כאשר הקב"ה יודע בכל רגע את מצבו של האדם ? מה מועילים ה"טענות" של האדם שמתפלל לקב"ה ? אם ה"טענות " שלי גרועות אני יפסיד בדין של הקב"ה ? האם תפילה של אדם אחד יכולה לשנות את הדין של אדם אחר ? מה הפעם הראשונה בתורה שלומדים על מהות התפילה ? ‏י"ג/טבת/תש"פ

בס"ד
פרשת ויחי מה משמעות המילים לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי ?  מה הקשר לפלילי ? מה הקשר לתפילה ? האם התפילה היא מעשה של דין ושל "הפליה" כלומר ברור טענות ? למה בכלל אדם צריך להתפלל כאשר הקב"ה יודע בכל רגע את מצבו של האדם ? מה מועילים  ה"טענות"  של האדם שמתפלל לקב"ה ? אם ה"טענות " שלי גרועות אני יפסיד בדין של הקב"ה ?  האם תפילה של אדם אחד יכולה לשנות את הדין של אדם אחר ? מה הפעם הראשונה בתורה שלומדים על מהות התפילה ?   ‏י"ג/טבת/תש"פ

בראשית פרק מח

(יא) וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים גַּ֥ם אֶת־זַרְעֶֽךָ:

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויחי פרק מח סימן יא

א) ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי. כלומר לא הייתי מתפלל לראות פניך, לפי שנתייאשתי ממך ואמרתי טרוף טורף יוסף (בראשית  זלג), כי דבר שאדם סבור שהוא בעולם הוא מתפלל עליו רבונו של עולם זכיני לראותו:

כלומר לא פללתי מלשון תפילה . כלומר ניתן להבין שתפילה זה מעשה השתדלות של האדם בעולם .

וכך אומר העמק דבר בראשית פרק מח פסוק יא

(יא) ויאמר ישראל וגו' לא פללתי. פלילה אינה מחשבה בעלמא, אלא בהשתדלות להשיג דבר, ואמר יעקב הן לא השתדלתי אפילו לראות פניך שהרי הייתי מיואש ממך, והנה בלי השתדלות,

וכדי שנבין מהי התפילה צריך לראות מתי מופיע פעם ראשונה בתורה עניין התפילה

כתוב בבראשית פרק כ

(ו) וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ:

(ז) וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְ֑יֵה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ:

הפעם האשונה שעניין התפילה מוזכר בפרוש בתורה כשהקב"ה אומר לאבימלך שיבקש מאברהם שיתפלל עליו כדי שהוא יחיה . ומיד אחרי שאבימלך מרצה את אברהם שיתפלל עליו כתוב

בראשית פרק כ

(יז) וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ:

מכאן אנחנו רואים שהתפילה הוא מעשה השתדלות של האדם כדי לשנות את המציאות בעולם . אבימלך ביקש מאברהם שיתפלל עליו לבקשת הקב"ה ואברהם התפלל לקב"ה והקב"ה ריפא את אבימלך .

מכאן אנחנו לומדים מפורשות בתורה שמעשה התפילה הוא חלק בלתי נפרד מההשתדלות של האדם בעולם .

ואומר הכתב והקבלה פרשת וירא

(יז) ויתפלל. שם תפלה נגזר לרש"פ מן פלל שהוראתו חתוך פסק דין בין צדדי הטוענים, ועיקר שרשו שתי אותיות שממנו מלת פלה שהוראתו ברירה והבדל בין הצדדים (אויסזאָנדערן) כמו אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל.

וממשיך וכותב הכתב והקבלה

ומזה נגזר שם תפלה, והיינו בקשה שיבקש האדם את בוראו שיהיה נזקק לדינו ויעשה לו פלילה בינו ובין רוע מזלו הנשפט אתו, כי כשהאדם נתון בצרה וענין רע הרי הוא כאלו מתעצם בדין עם אותו הענין אם לנצח אותו או להתנצח ממנו והנה הוא מוסר דינו לשמים ועושה את הבורא ב"ה השליט על שניהם לדיין, ומסדר את טענותיו ומציע זכיות שבידו נגד הצד שכנגדו, ולבו נכון ובוטח שתהיה הכרעת דינו לכף זכות כפי מה שהוא משער שטענותיו וזכיותיו טובים ונכוחים, כי כל תפלה היא בקשה שיש עמה טענה (לפי שנגזר מן פלילים שהוראתו על פסוק דין הנעשה עפ"י דיינים), ומזה תפלות אברהם ומשה ע"ה, השופט כל הארץ לא יעשה משפט, למה יאמרו מצרים, זכר לאברהם, ושמעו מצרים כי העלית, ואמרו מבלתי יכולת, האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף, בכל אלה בא המתפלל בטענה ודין ודברים כאומר שהזכות מתחייב מצד היושר, והוא מעורר את מדת ישרו של הקדוש ברוך הוא.

אומר הכתב והקבלה שעניין התפילה הוא כעין העמדת טענה לקב"ה בדיוק כמו שעורך דין פלילי מעמיד את הטיעונים שלו מול השופט . והקב"ה לפי טענות המתפלל צריך "להפלות " כלומר להחליט מה לעשות עם ה"טענות" של המתפלל לקבל את הטענות או לדחות אותם .

והאמת שזה מציב קושיה מאוד גדולה על עניין הטענות . נגיד שאני לא "עורך דין פלילי " כזה טוב והטענות שלי לא ממש מוצלחות אז אני יפסיד בדין כי לא הצלחתי להעמיד "טענות" מוצלחות מול השופט שהוא הקב"ה?

ומביא הכתב והקבלה כמה דוגמאות של טענות למשל שמות פרק לב

(יב) לָמָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ:

(יג) זְכֹ֡ר לְאַבְרָהָם֩ לְיִצְחָ֨ק וּלְיִשְׂרָאֵ֜ל עֲבָדֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֣עְתָּ לָהֶם֘ בָּךְ֒ וַתְּדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אַרְבֶּה֙ אֶֽת־זַרְעֲכֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וְכָל־הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר אָמַ֗רְתִּי אֶתֵּן֙ לְזַרְעֲכֶ֔ם וְנָחֲל֖וּ לְעֹלָֽם:

(יד) וַיִּנָּ֖חֶם יְקֹוָ֑ק עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ: פ

אומר משה לקב"ה שני טיעונים האחד מה יכולים המצרים לחשוב על מעשיו של הקב"ה ולפקפק ביכולתו והשני מזכיר לו משה את הברית עם שלוש  האבות . ונשאלת השאלה הפשוטה מה הטיעונים הללו בכלל מוסיפים ? הקב"ה לא מכיר את כל הטיעונים הללו ? הוא פעם ראשונה "מבין " את ההשלכות של מעשיו ?  הרי ברור שזה לא המצב כי הקב"ה יודע הכול

וכתוב בירמיהו פרק יז פסוק י

אֲנִ֧י יְקֹוָ֛ק חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָי֑וֹת וְלָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ <כדרכו> כִּדְרָכָ֔יו כִּפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו: ס

וככה אנחנו מתפללים כל יום לפני ברכות השחר

"צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ/מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ"

אז מה צריך את התפילה כדי לטעון טענות שהקב"ה יודע הרבה יותר מכל אדם ומכל האנשים בעולם ועוד יש קושיה האדם עצמו מוגבל ברמת הידע שלו כמו שנאמר בבראשית רבה (וילנא) פרשת תולדות פרשה סה סימן יב

הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי, תני שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואלו הן, יום המיתה, ויום הנחמה, ועומק הדין, ואין אדם יודע במה הוא משתכר, ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו, ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, ומלכות הרשעה אימתי נופלת, יום המיתה מנין, דכתיב (קהלת ט) כי גם לא ידע האדם את עתו, יום הנחמה מנין, דכתיב (ישעיה ס) אני ה' בעתה אחישנה, ואין אדם יודע מה בעומקו של דין, שנאמר (דברים א) כי המשפט לאלהים הוא, ואין אדם יודע במה הוא משתכר, דכתיב (קהלת ג) מתת אלהים הוא, ואין אדם יודע מה בלבו של חברו, דכתיב (ירמיה יז) אני ה' חוקר לב, ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, דכתיב (קהלת יא) כעצמים בבטן המלאה, ומלכות הרשעה אימתי נופלת, דכתיב (ישעיה סג) כי יום נקם בלבי.

ואם כך מה יעזור הטיעונים של אדם בשר ודם המוגבל בתפיסת המציאות שלו ? מה יעזור כל הטענות של המתפלל כאשר הוא מתפלל לקב"ה מלשון פלל ? כדי שהקב"ה ידון אותו ?  הקב"ה תמיד יודע היכן האדם נמצא מה מצבו וכיצד יש לדון אותו   ולכאורה הטיעונים של האדם לא מסיפים לקב"ה דבר כי הוא יודע אותם גם ללא התפילה של האדם  , אם כך מה עניין התפילה ?

ולדעתי החידוש של התפילה כשהקב"ה מבקש  מאבימלך שישכנע את אברהם להתפלל עליו שהתפילה היא חלק מההשתדלות של האדם בעולם בדיוק כמו כל מעשה שהאדם עושה . מעשה התפילה משנה את מצבו של האדם והקב"ה דן את האדם לאחר התפילה לא באותו אופן  כמו שהיה האדם לפני התפילה כי התפילה עצמה שינתה את האדם והביאה אותו לדרגה חדשה שהוא לא היה בא לפני כן . התפילה עצמה משנה את האדם והמאמץ של האדם להעמיד טיעונים מול הקב"ה בתפילתו משנה את האדם עצמו . ולכן אבימלך לאחר ששכנע את אברהם להתפלל עליו הוא אדם אחר ואברהם שהתפלל לקב"ה שירפא את אבימלך הוא אדם אחר לאחר התפילה ולכן הקב"ה שדן אותם לאחר התפילה משנה את גזר הדין לפי מצבו העכשווי של האדם השקלול של מצבו של אבימלך ואברהם .  

במדבר פרק יא

(א) וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וַיִּשְׁמַ֤ע יְקֹוָק֙ וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְקֹוָ֔ק וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה:

(ב) וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ:

העם שצעק למשה הוא עם אחר מהעם שהיה לפני האש ששלח הקב"ה בעם . ומשה לאחר שהעם צעק והתפלל לקב"ה הוא אדם אחר אחרי התפילה . וכאשר הקב"ה דן את העם מחדש לאחר התפילה הפסיק את האש כי עכשיו דינו של העם ומשה שונה כי הם שינו את עצמם .

והיות והדין של עם ישראל זה דין של עם ולא יחידים ויש ערבות הדדית יכול אדם אחד לשנות את הדין בתפילה גם על אדם אחר

דברים פרק ט

(כ) וּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְקֹוָ֛ק מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִיד֑וֹ וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא:

 

 

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת עקב פרק ט סימן כ

[כ] ובאהרן התאנף ה' מאד. שביקש להרוג את כל בניו, ואין להשמידו אלא איבוד בנים, שנאמר ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת (עמוס ב ט), אלא נתפלל עליו משה רבינו ונעשה מחצה על מחצה, ועל זה נאמר על כל דבר פשע (שמות כב ח), על אותו הדבר שפשע אהרן, שאמר להם שיביאו זהב ויעשה להם העגל,

כלומר התפילה של משה הועילה לאהרון כי משה בתפילה שלו הביא את מצב הדין של השקלול של משה ואהרון למחצה על מחצה כלומר למצב שווה ואז הקב"ה שינה את הדין כלפי אהרון .

וכתוב בשמואל א פרק א

(כז) אֶל־הַנַּ֥עַר הַזֶּ֖ה הִתְפַּלָּ֑לְתִּי וַיִּתֵּ֨ן יְקֹוָ֥ק לִי֙ אֶת־שְׁאֵ֣לָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתִּי מֵעִמּֽוֹ:

ואומר המלבי"ם שמואל א פרק א פסוק כז

(כז) [ג] אל הנער הזה. ר"ל ועוד ראיה שנולד בענין נסיי ובכח התפלה, כי אני התפללתי אל הנער הזה, והוא שיהיה זכר ושיהיה זרע אנשים, גבר בגוברין וזרע שמובלע בין אנשים (כנ"ל יא) עד שיהיה ראוי לעמוד בהיכל מלך, ואם היה זה מקרה איך התכונן הדבר שיולד כפי השאלה בכל פרטיה. ד] ויתן ה' לי, שתיכף נתן ה' שאלתי, ולא עבר זמן מן התפלה עד שנפקדתי, שזה אות שהתפלה גרמה זאת. ה] שנתן לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו, בלא אמצעי, רק בחסד עליון כנ"ל.

כלומר  חנה שינתה את המציאות של עצמה על ידי התפילה עד שהגיעה לדרגה שהקב"ה ראה שהיא ראויה להביא את שמואל הנביא . כלומר התפילה היא מעשה שמשנה לחלוטין את מצבו של האדם מביא אותו לדרגה אחרת והקב"ה דן אות האדם כפי שהוא לאחר התפילה לפי הדרגה שהגיע אליה .

לסיכום התפילה הוא מעשה שמשנה את האדם ומביא אותו למצב אחר לאחר התפילה . חלק מ"טיעוני" התפילה הם "סימן"  למצבו החדש של האדם ולפי מצבו של האדם לאחר התפילה הקב"ה דן אותו .