פרשת חקת למה כתוב בנפש האדם ? מה המשמעות של מוות ומה המקור של המוות ? למה המטה ששמו בקודש הקודשים פרח ? איפה ניתן לראות בצורה מוחשית את החיים ואת המוות ? למה אדם שהוא טמא ונכנס לבית המקדש הוא בכרת ב'/תמוז/תשע"ט

בס"ד
פרשת חקת למה כתוב בנפש האדם ? מה המשמעות של מוות ומה המקור של המוות ? למה המטה ששמו
בקודש הקודשים פרח ? איפה ניתן לראות בצורה מוחשית את החיים ואת המוות ? למה אדם שהוא טמא
ונכנס לבית המקדש הוא בכרת ב'/תמוז/תשע"ט

במדבר פרק יט

(יג) כָּֽל־הַנֹּגֵ֡עַ בְּמֵ֣ת בְּנֶפֶשׁ֩ הָאָדָ֨ם אֲשֶׁר־יָמ֜וּת וְלֽאֹ יִתְחַטָּ֗א אֶת־מִשְׁכַּ֤ן יְקֹוָק֙ טִמֵּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַ נֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא

מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּי֩ מֵ֨י נִדָּ֜ה לאֹ־זֹרַ֤ק עָלָיו֙ טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה ע֖וֹד טֻמְאָת֥וֹ בֽוֹ:

ואומר רש"י במדבר פרשת חקת פרק יט פסוק יג

(יג) במת בנפש - ואי זה מת, של נפש האדם, להוציא נפש בהמה,פ שאין טומאתה צריכה הזאה.

דבר אחר בנפש זו רביעית דם:

את משכן ה' טמא - אם נכנס לעזרה אפילו בטבילה בלא הזאת שלישי ושביעי:

עוד טמאתו בו - אף על פי שטבל:

וצריך להבין למה יש כאן עונש כזה חמור על מי שנגע במת שהוא אבי אבות הטומאה וכניסה שלו לבית

המקדש טמא תגרום לו לכריתת הנפש שלו ?

וכך כותב הזוהר על אבי אבות הטומאה

וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת מִצַּד שֶׁל הַטּוֹב, כָּךְ יֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת מִצַּד הָרַע. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה) שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם. שֶׁזֶּה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים (קהלת ז), וְהָרְשָׁעִים הֵם אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, שֶׁהֵם טְמֵא מֵת וְשֶׁרֶץ, שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הָאָדָם מֵאֲוִירוֹ וּמִתּוֹכוֹ וּמִגַּבּוֹ. וַאֲפִלּוּ תּוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן נִטְמָא בָהֶם. וְלָכֵן (ויקרא כא) [ו] עַל כָּל נַפְשּת מֵת לֹא יָבא. שֶׁרָשָׁע קָרוּי מֵת. וּהַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא

המוות שייך לרע שנקרא מת . החיים שייכים לטוב לאור ולמנורה שמפיצה אור .

בית המקדש הוא מקום של הטוב ושל החיים במדבר פרק יז

(כב) וַיַּנַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֹּ֖ת לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק בְּאֹ֖הֶל הָעֵדֻֽת:

(כג) וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיָּב֤ אֹ מֹשֶׁה֙ אֶל־אֹ֣הֶל הָעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה־אַהֲ֣רֹן לְבֵ֣ית לִֵו֑י וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֙רַח֙ וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ

וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים:

והמשמעות של פריחת המטה אומר התולדות יצחק במדבר פרק יז פסוק כג

(כג) ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ

ויגמל שקדים והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ, הרבה נסים נעשו בזה. אחד שהוציא שני פרחים האחד נפל כשגמל שקדים שכן הדרך, השני נשאר לעולם וזה הוא שאמרו חכמים ז"ל [עי'במד"ר יח כג] שנגנז מטה אהרן בפרחו ושקדו וזה נס גדול. הנס השני, שטבע שאר אילנות כשנכרתים מוציאים פרח מצד לחלוחית שבהן, ואילן שקד כשנכרת מתייבש ואינו נשאר בו שום לחלוחית, ולזה ראה ירמיה [א יא] מקל שקד שאבד לחלוחית שבישראל. הנס השלישי, במדרש שאלו השקדים היו מתוקים ומרים, המתוקים מצד ימין המטה, והמרים מצד שמאל, וכשיהיו ישראל עושים רצונו של מקום, היו הפרחים המתוקים של צד ימין לחים ושל צד שמאל כמושין, וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום, היו הפרחים של צד שמאל לחים ושל צד ימין כמושין. והטעם שהוציא פרח רמז לבני אהרן שהן פרחי כהונה, לומר כי מיי' היתה זאת להם ויצץ ציץ על אהרן שעליו ציץ נזר הקדש, שקדים על הלוים השוקדים במקדש כל הימים, לומר שהקב"ה שלח למשה כל אלו המנויים כי לא מלבו, ומה שהקדים הפרח לציץ שכן התחילו בניו לעבוד כי בפרשת ויקרא כתיב [א ה] בני אהרן ולא הוזכר עדיין אהרן.

כלומר בית המקדש הוא המקום שבו נמצאת השכינה ולכן שם יש את החיים ולא את המוות . יש שם מוות

רק למי שמתנהג לא לפי חוקת התורה שנתנה על ידי הקב"ה . שם בבית המקדש נמצאת מידת הדין ולכן

מי שהולך כנגד התורה מידת הדין באה איתו במשפט . ומי שהולך לפי מצוות התורה מקבל את החיות

שלו מבית המקדש . והצד ההפוך של החיים זה המוות וזה סופו של מי שמכניס אש זרה לבית המקדש

ויקרא פרק י

(א) וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־֠אַהֲ רֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֨יבוּ לִפְנֵ֤י יְקֹוָק֙

אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר ל֦אֹ צִוָּ֖ה אֹתָֽם:

(ב) וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק וַתּ֣אֹכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥ י יְקֹוָֽק:

 

ומתי המיתה הגיעה לעולם ? כאשר האדם הראשון חטא והחטא שלו הכניס את המוות לעולם

שיר מעון במדבר פרק יט פסוק יג

איתא (בשבת נ"ה ע"ב) אמרו מה"ש לפני הקדוש ברוך הוא מפני מה קנסת מיתה לאדה"ר אמר

להם מצוה אחת צויתי לו ועבר עליה, אמרו מה"ש הלא משה ואהרן שקיימו כל התורה מאל"ף ועד

תי"ו וקנסת עליהם מיתה, אמר הקדוש ברוך הוא מקרה אחד לצדיק ולרשע. וי"ל כתיב (קהלת ח'

י"א) אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע, והכוונה

אם הרשע יענש מיד, הי' כל אדם ירא לנפשו לעשות עבירה, ואז תיבטל הבחירה ושכר ועונש, אבל

ע"י שהקב"ה מאריך אף מלא לב בני אדם לעשות רע. וזה פי' של מדרש הנ"ל, ע"י אדה"ר נגזר

מיתה לו ולכל הדורות לעולם, כי אם יראו שהצדיקים המקיימים תורה יחי' לעולם והרשעים ימותו,

א"כ מי פתי יחטא עוד, וזה שהשיב הקדוש ברוך הוא על אדה"ר נקנסה המיתה מפני שחטא,

וממילא צריך להיות מקרה אחד לצדיק ולרשע, חוץ מיחידים כמו אלי' הנביא זכור לטוב.

וזה בדיוק המשמעות של הבחירה של האדם דברים פרק ל

(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע:

והדרך לתיקון העולם לתיקון מהמוות הוא דרך הקמת בית המקדש . ובית המקדש הוא חלק מכפרת העוון

של המיתה שחזרה לעולם אחרי חטא העגל . במתן תורה תוקן חטא האדם הראשון והתבטלה המיתה אבל

חטא העגל החזיר את המיתה לעולם ואת הצורך בתיקון חטא העגל וזה היה חלק מהתפקיד של בית

המקדש אומר [רבינו] בחיי שמות פרק לד

אין לך פורענות שבאה על ישראל שאין בה קצת מפורענות של עגל. וא"כ איך יפקוד הקדוש ברוך

הוא בכל דור ודור קצת מאותו עון, ומדת הפקידה ואף כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אינה מתפשטת אלא עד ד' דורות, והתשובה בזה כי מה שאמור "פקדי ופקדתי" אין זה לשון פקידה

בכאן אלא לשון זכירה שהקב"ה זוכר עון העגל כשהדור חוטא, אבל אינו פוקדו, כי בחרבן בית

המקדש נפקד הכל ונמחה העון לגמרי, כי בודאי היה החרבן ההוא והאבדה ההיא העצומה שאבדו

ישראל שיתמרקו בה עונותיהם ולא ישאר להם מעון העגל כלום. והנה מצינו בחרבן בהמ"ק

שכתוב: (יחזקאל ט, א) "קרבו פקודות העיר ואיש כלי משחתו בידו", ובמלת "פקודות" רמז מקרא

זה: "וביום פקדי ופקדתי".

ולכן מיתה ובית מקדש זה דבר מנוגד . ולכן אם אתה מכניס לבית המקדש מוות למקום שהוא התמצית של

החיים המקום בממנו שממנו החיים נובעים אז אתה נמצא בכרת .

ואותו מקום של בית המקדש הוא המקום של אבן השתייה ממנו נברא העולם ואותו אבן שתייה היית לפני

בריאת העולם . וכך אומר הזוהר הקדוש

אָמַר לוֹ, שָׁאַלְתִּי עַל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ בַּפָּסוּק הַזֶּה [סוד של אבן השתיה שאמרת], וְהָאֶבֶן הַ את אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, שֶׁזּוֹ אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, [עכשו שמקשיב לדברי] אֵיךְ אֶפְשָׁר? שֶׁהֲרֵי אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה טֶרֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הָיְתָה, וּמִמֶּנָּה נִשְׁתַּל הָעוֹלָם, וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁיַּעֲקֹב שָׂם אוֹתָהּ כָּעֵת, וְכָתוּב וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשּתָיו?

וְעוֹד, שֶׁיַּעֲקֹב בְּבֵית אֵל הָיָה, וְהָאֶבֶן הַזּוֹ הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם. אָמַר לוֹ, כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִתְקַפְּלָה תַּחְתָּיו, וְאוֹתָהּ אֶבֶן תַּחְתָּיו הָיְתָה. אָמַר לוֹ, אֲשֶׁר שָׂם כָּתוּב, וְכָתוּב וְהָאֶבֶן הַ את אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה. אָמַר לוֹ, אִם יָדַעְתָּ הַדָּבָר - אֱמֹר אוֹתוֹ.

כלומר בית המקדש יושב על מקור החיים המקור של העולם . המוות הוא ההיפך של בית המקדש ולכו מי

שמכניס מוות לתוך בית המקדש סופו למות מיתה בידי שמים . וזה המשמעות של כניסה של אדם שנגע

במת ונכנס לבית המקדש טמא .

פרשת קרח חכמה בגויים תאמין 29 מאמר אחרון בסדרה . מאיפה מביא רבי יהושע את המים ? מה המהות של בארה של מרים ? מה הקשר לחטא העגל? למה המים שהוסיפו חכמי אתונא לא מילאו את הדלי ? למה לא הפסיקו חכמי אתונא למלא את הדלי ? מה הקשר לעולם המודרני שלנו ? למה הוכחות המדע עומדות על כרעי תרנגולת ? איזה מים כן יכולים למלא את הדלי של רבי יהושע כ"ה/סיון/תשע"ט

בס"ד
פרשת קרח חכמה בגויים תאמין 29 מאמר אחרון בסדרה . מאיפה מביא רבי יהושע את המים ? מה
המהות של בארה של מרים ? מה הקשר לחטא העגל? למה המים שהוסיפו חכמי אתונא לא מילאו  את
הדלי ? למה לא הפסיקו חכמי אתונא למלא את הדלי ? מה הקשר לעולם המודרני שלנו ? למה הוכחות
המדע עומדות על כרעי תרנגולת ? איזה מים כן יכולים למלא את הדלי של רבי יהושע כ"ה/סיון/תשע"ט

חברותא בכורות דף ט עמוד א

אייתי רבי יהושע הנהו מיא דאתו מבי בליעי, שדינהו בתיגדא, אמר להו רבי יהושע לחכמים: מליוהו להאי ואיזילו לכו, מלו ושדו ביה, קמאי קמאי ובלע להו, מלו עד דשמיט כתפייהו, ובלו להו ואזול.

[וכך עשה להם רבי יהושע, כדי שיכלו: לקח כלי ושם בו את המים שהם בולעים את כל המימות, וציוה להם למלאות את הכלי במים אחרים עד שיתמלא וייפטרו וילכו להם, אך כל מים ששפכו לשם היו נבלעים, ונזקקו לשאת על כתפיהם עוד ועוד מים, עד שבלו והלכו לאבדון].

וקודם כל צריך להבין מאיפה הביא רבי יהושע מים ?

אומר רבינו גרשום מסכת בכורות דף ט עמוד א

כי מטא לבי בליעי. מקום שיש בים שבולעין מים אחרים ואיכא דאמרי היינו בארה של מרים:

ולמה הוא לקח אותם דווקא מהבאר של מרים ?

לקושיה הזאת יש הסבר בזוהר הקדוש

בֹּא וּרְאֵה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁשָּׁבַר מֹשֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת, שֶׁכָּתוּב (שמות לב) וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר, צָף הָאוֹקְיָנוֹס מִמְּקוֹמוֹ וְעָלָה לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם. רָאָה מֹשֶׁה שֶׁאוֹקְיָנוֹס עוֹלֶה אֲלֵיהֶם וְהָיָה רוֹצֶה לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם, מִיָּד - וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וְגוֹ', וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. עָמַד מֹשֶׁה עַל מֵי הָאוֹקְיָנוֹס וְאָמַר: מַיִם מַיִם, מָה אַתֶּם רוֹצִים? אָמְרוּ: וְכִי מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם אֶלָּא בְּתוֹרַת הַלּוּחוֹת?! וְעַל הַתּוֹרָה שֶׁשִּׁקְּרוּ בָהּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ועשואתעגלהזהבאנורוציםלשטף את העולם).

מִיָּד אָמַר לָהֶם: הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל, הֲרֵי מָסוּר לָכֶם, וְלֹא דַי כָּל אוֹתָם הָאֲלָפִים שֶׁנָּפְלוּ מֵהֶם?! מִיָּד - וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְלֹא הָיוּ הַמַּיִם שׁוֹכְכִים עַד שֶׁנָּטַל מֵהֶם וְהִשְׁקָה אוֹתָם. מִיָּד נִשְׁקַע הָאוֹקְיָנוֹס בִּמְקוֹמוֹ.

שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַמִּדְבָּר לֹא הָיוּ מַיִם, שֶׁכָּתוּב (במדבר כ) לֹא מְקוֹם זֶרַע וְגוֹ'. וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת. וְאִם תֹּאמַר, לִבְאֵר מִרְיָם זָרַק - חַס וְשָׁלוֹם שֶׁשָּׁם יִזְרֹק מֹשֶׁה אֶת הַזִּכָּרוֹן הָרָע הַזֶּה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ אַחַר כָּךְ. וְעוֹד, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּאֵר, עַד שֶׁבָּאוּ לְמִדְבַּר מַתָּנָה, שֶׁכָּתוּב בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ'. וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. מִשָּׁם יָרְשׁוּ בְאֵר. כָּתוּב עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְכָתוּב שָׁם עַל פְּנֵי תְהוֹם.

במעשה חטא העגל כל המים רצו לעלות ולשטוף את העולם כי לכאורה הלוחות הראשונים נשברו והיה

תנאי במעמד הר סיני יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . ולכאורה עכשיו לאחר שבירת הלוחות

העולם חייב לחזור לתוהו ובהו כי אין עכשיו תורה בעולם . ולכן כתוב וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם . ולכן משה

זורק את האפר על פני המים ואותו אפר שמשה זורק על המים לכאורה מזהם את המים שלא ראויים לעם

ישראל לשתיה במדבר ,הם אומנם שימשו כמו מי סוטה אבל אין הם ראויים לעם שמקבל את התורה .

ולכן בארה של מריה היו המים שהם שתו לאורך כל מסעם במדבר ובארה של מרים עליו לא כתוב ויזור

משה כלומר המים הללו נשארו טהורים וראויים לשתיה במהלך המסע הניסי שעבר עם ישראל במדבר .

ואולי דברי הזהר הללו על הבאר ילמדו אותנו את האופי של המים שהיו בבאר של מרים

אומר הזוהר הקדוש דף קי''ד ע''ב

שֶׁלֹּא לְחִנָּם נִגְלְתָה לְךְ תּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל יִשְׂרָאֵל וְעָלְתָה אֵלֶיךְ כְּמוֹ מֵי הַבְּאֵר שֶׁעָלוּ אֵלֶיךְ, וְלֹא לָאָבוֹת וְלֹא לְאִישׁ, שֶׁהֲרֵי הַבְּאֵר מַכִּירָה אֶת אֲדוֹנֶיהָ. וְעַל הַתּוֹרָה הַזּוֹ נֶאֱמַר (במדבר כא) וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִיא הַבְּאֵר וְגוֹ'. הַבְּאֵר הִיא מְלֵאָה, וְלֹא יוֹצְאִים מֵימֶיהָ הַחוּצָה, וְהִיא בְּאֵר מֵי הַתּוֹרָה שֶׁמּוֹצִיאָה כָּל הַמַּיִם, וְכָל הַמַּיִם שֶׁל הָעוֹלָם נִכְנָסִים בָּהּ, וְלֹא יוֹצְאִים מֵימֶיהָ הַחוּצָה.

וְהִיא הַבְּאֵר שֶׁאֲפִלּוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם שׁוֹאֲבִים מִמֶּנָּה מַיִם וַאֲפִלּוּ כָּל עַנְנֵי הָעוֹלָם, לֹא חֲסֵרִים מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. מִשּׁוּם שֶׁבְּאֵר זוֹ אֵין לָהּ סוֹף. יוֹתֵר עֲמֻקָּה הִיא מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (איוב יא) וּרְחָבָה מִנִּי יָם. וּבַכַּד שֶׁל מִי שֶׁשּׁוֹאֵב מִמֶּנָּה מַיִם, הוּא בּוֹלֵעַ (כל מימות וכל חכמות) אֶת כָּל חָכְמוֹת הָעוֹלָם. כָּל שֶׁכֵּן הַבְּאֵר עַצְמָהּ.

כלומר עם ישראל הוא מעל המזל ומעל החוקיות כי הוא בחר בתורה שהיא המהות של העולם שהיא

נותנת למי שמקבל אותו על עצמו להיות מעל המזל . בארה של מרים נמצא מעל המזל כי מקורו נמצא

בעולם שממעל . ולכן לוקח רבי יהושע את המים הללו ומכניס אותם אל הדלי ונותן לחכמי אתונא למלא

את הכלי . אבל המים שהם זורקים אל הכלי נבלעים בתוך הכלי . וכך ממשיכים חכמי אתונא ומנסים

למלא את הכלי ללא הצלחה . והם ממשיכים וממשיכים עד שהם מתים מתוך המאמץ למלא את הכלי .

ולמה הם לא מפסיקים באמצע ואומרים : משהו פה לא מסתדר לנו . יש לנו כלי סופי . אנחנו שופכים מים

לתוך הכלי הרבה יותר מאשר הנפח של הכלי ועדיין הכלי לא מתמלא ?

למה הם ממשיכים וממשיכים עד כלות כוחם ומתים ולא מפסיקים באמצע ? כי חכמי אתונא לא מוכנים

לקבל עולם שמתנהג לא בסיבתיות . לכל דבר יש הסבר ויש חוקים . לא יכול להיות לפי דעתם שכלי שיש

לו גודל סופי ושופכים לתוכו נפח כמו הנפח של הכלי הכלי לא יתמלא . זה מצב לא אפשרי ולא הגיוני .

יש חוקיות והכול צריך לעמוד מול החוקיות ולכן מצב כזה לא אפשרי ולכן אנחנו נמשיך למלא אותו כי

כל רגע פתאום אולי הוא יתמלא . הם לא מוכנים לקבל עולם שלא מתנהג לפי החוקים . הם לא מוכנים

לקבל מציאות של עולם מעל המזל ומעל החוקיות . ולכן אין להם לכאורה ברירה אחרת ולהפסיק ולמלא

את הדלי כי משמעות ההבנה שיש כאן משהו מעל החוקיות תמוטט את השקפת עולמם . הם מוכנים למות

ולא למוטט את השקפת העולם של עצמם . ולכן בסופו של דבר הם מתים בגלל המאמץ למלא את אותו

דלי שלא מתמלא .

ואם יש למישהו מחשבה במדובר באנשים שאין להם שכל שאין להם תבונה צריך להסתכל על העולם

שלנו המודרני . השקפת העולם של המדע הוא השקפת עולם שהעולם הוא סיבתי . כלומר העולם הוא

אין סוף של אירועים שמתאפיינים בתיאור מצב > חוקיות > תוצאה מצב > חוקיות > תוצאה מצב >

חוקיות > תוצאה מצב > חוקיות > תוצאה .

זה התיאור של העולם . עולם ללא תכלית עולם ללא משמעות עולם דומם לחלוטין . ואם זה באמת

התיאור של העולם מה המדענים כל כך מתאמצים להוכיח ? הרי הם חלק מתוך העולם הטפל הזה כי

לשיטתם זה התיאור של עולם אז מה התועלת במאמץ שלהם לעשות ניסויים ולגלות את העולם ?

ולא רק זה כל כלי ההיסק של המדע מבוססים על אינדוקציה ודדוקציה והפילוסוף יום הפריך את התקפות של שיטת ההיסק הזאת וכך כתוב בויקיפדיה :

הפרכתו של יום את תקפות מנגנון האינדוקציה שומטת, כמובן, את הקרקע מתחת למדע, אשר נשען

בחלקו הרב על שיטת היסק זו (אם בניסויים רבים ראינו תופעה מסוימת, אנחנו מסיקים מכאן כי

זוהי תופעה קבועה שחייבת לחזור על עצמה גם בעתיד). למעשה, טיעונו של יום, על אף בעייתיותו

המעשית, עדיין לא הופרך.

קרל פופר ניסה אמנם להתגבר על הבעיה שהציב דייוויד יום בפני המדע בטענו כי המנגנון העיקרי

של המדע הוא דדוקטיבי, וכי המדע פועל בעזרת הפרכות דדוקטיביות ולא הוכחות אינדוקטיביות -

דהיינו, שתאוריה מדעית ניתן רק להפריך, אך לא לאמת (לדוגמה: ניתן לדעת כי התאוריה שקריאת

התרנגול אינה הסיבה לזריחת השמש על פי ההפרכה היסודית הקיימת לטענה זו).

ברם, מתנגדיו ומבקריו של פופר טענו כנגדו כי הוא למעשה מסתיר את בעיית האינדוקציה על ידי

מנגנון ההפרכה, ולא בהכרח פותרה: הם טענו, כי פופר מניח שאם תוצאותיו של ניסוי מצביעות על

הפרכתה של תורה כלשהי, תוצאות אלה בהכרח תחזורנה על עצמן גם בעתיד ובכך תפרכנה את

התורה שוב ושוב, ושוב יש כאן שימוש באינדוקציה. פופר מצידו יטען כי הפרכה של תאוריה -

איננה תאוריה בעצמה, ולכן דרישת ההדירות נתבעת רק מהתאוריה - לא מהפרכת התאוריה; פופר

אינו מתיימר אפוא להניח את חזרתן העתידית של תוצאות ההפרכה, אלא מתיימר רק לטעון כי די

במאורע חד-פעמי שאינו עולה בקנה אחד עם תורה נתונה - כדי לפרוך את הדירותה דהיינו את

תמידיותה - וממילא את תוקפה הכללי, וממילא: אותה עצמה.

ועדיין אתה רואה מדענים מכל העולם משקיעים משאבים אדירים להמשיך ולחקור את העולם מתוך הבנה

ותפיסת עולם סיבתי בדיוק כמו חכמי אתונא . כלומר זה לא מציאות של איזה סיפור שנראה סיפור משונה

של ויכוח בין חכמי אתונא לרבי יהושע זה מציאות יום יומית כפי שהיא באה לידי ביטוי בעולם המודרני

שלנו . שהעולם מנסה למלא את הדלי ולא מצליח ולרגע אחד הוא לא עומד ושאל את עצמו רגע אולי

העולם הוא לא כמו שאני חושב . ויש מציאות שהיא מעל המזל .

והמוות של חכמי אתונא הוכיח לרבי יהושע שחכמי אתונא הם לא מאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר

סיני כי הם מאלו שבמעמד הר סיני לא קיבלו את התורה . וגם לאחר מעמד הר סיני לא היו מוכנים ללמוד

את התורה שכתב להם יהושע כאשר נכנס לארץ ישראל . והם מאלו שהקב"ה דן אותם למיתה כי לא רצו

ללמוד וזה המשמעות של מה שכותבת הגמרא חברותא סוטה דף לה עמוד ב

אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו

נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה],

כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת

[גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.

 כלומר מי שלא מקבל את התורה נמצא מתחת למזל ושם כל המציאות של החיים הוא חוסר משמעות עמוק בדיוק כמו המאמץ של חכמי אתונא למלא דלי שלא מוכן להתמלא . כי המים שמכניסים חכמי אתונא לתוך הדלי שבו נמצאים מים מבארה של מרים נחשבים לכלום ולכן הם לא ממלאים את הדלי . המים של בארה של מרים קשור למהות של העולם לתורה שניתנה על ידי הקב"ה לעם ישראל אלו מים שלא נמצאים תחת החוקיות בדיוק כמו עם ישראל והניסיון להוסיף עליהם מים ולחבר אותם למים אחרים הוא ניסיון שלא יכול להצליח כי למים שמנסים חכמי אתונא להוסיף לדלי אין בכלל משמעות או אם נתאר את זה בצורה מתמטית המים של חכמי אתונא שווים לאפס ואם מוסיפים ל  X אפס התוצאה היא X .

למים של הבאר של מרים צריך להוסיף מים שמקורם מהעולם הרוחני  ולא מהעולם הפיזי ורק אז אותו דלי יכול להתמלא .

וזה מסכם את כל הויכוח עם חכמי אתונא . מי שלא מקבל על עצמו את התורה לא יכול להיות שייך

לעולם שנברא על ידי הסתכלות בתורה . אין שום דרך להשאיר אותם בעולם והם לא שייכים לעולם .

שום מאמץ כזה או אחר לא יכול להשאיר אותם בעולם וסופם של מי שלא קיבל על עצמו את התורה

להעלם לגמרי מן העולם ללא שום זכר

וכך אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב

גמרא. תנו רבנן: בכניסתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא

אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, ולא יכשלו חברי

בדבר הלכה ואשמח בהם. ביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית

המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות, שאני משכים והם משכימים – אני משכים לדברי תורה והם

משכימים לדברים בטלים, אני עמל והם עמלים – אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים

שכר, אני רץ והם רצים – אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת.

וסופם של חכמי אתונא הוא באר שחת או יותר מדויק אבדון

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שִׁבְעָה מְדוֹרוֹת יֵשׁ בַּגֵּיהִנֹּם בַּאֲשֶׁר נִדּוֹנִין הָרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְשִׁבְעָה פְּתָחִים יֵשׁ בַּגֵּיהִנֹּם כְּנֶגֶד שִׁבְעָה פְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְהִכָּנֵס בָּהֶם. כְּנֶגְדָּן יֵשׁ לְנֶפֶשׁ הָרָשָׁע שִׁבְעָה פְּתָחִים לְהִכָּנֵס בָּהֶם בַּגֵּיהִנֹּם, וְאֵלּוּ הֵם: אֹפֶל, צַלְמָוֶת, שַׁעֲרֵי מָוֶת, בְּאֵר שַׁחַת, טִיט הַיָּוֵן, שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן. וְשָׁם נִדּוֹנִים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְשָׁם יְצַפְצְפוּ בִּתְשׁוּבָה. וְנִשְׁמָתָם שֶׁל צַדִּיקִים פּוֹגְעִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַעֲלִים אוֹתָם מִשְּׁאוֹל, שֶׁהוּא הַמָּדוֹר הַשִּׁשִּׁי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב) מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.

וּמִי שֶׁנִּכְנָס בַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא אֲבַדּוֹן, שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה, שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנָס בַּשְּׁאוֹל, עוֹלֶה בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (חנה ב) מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתִּי קוֹלִי.

ומפרש הסולם לזוהר - בראשית פרשת נח מאמר דינא דגיהנם אות ע

ותרין מדורין וכו', ושני מדורים הם הסמוכים זה לזה, הנקראים שאול ואבדון. מי שיורד לשאול

דנים אותו שם. ומקבל ענשו, ואח"כ, מעלים אותו למדור אחר העליון מזה, וכן עולה מדרגה אחר

מדרגה, עד שמעלים אותו משם. אבל מי שיורד לאבדון, אינם מעלים אותו משם לעולם. ומשום זה

נקרא אבדון. כי הוא אבוד שם לגמרי.

ובזה הסתיים סדרת השיעורים על חוכמה בגויים תאמין

פרשת שלח לך מה המשמעות של ויעפילו ? למה החליטו המעפילים לעלות כנגד השבועה של הקב"ה ? למה הם חשבו שהשבועה התבטלה ? מה קשר לשלוש השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל? מה המשמעות לעלות בחומה ? למה יש כאלו שחושבים שהצהרת בלפור וועידת סאן רמו והחלטת כ"ט בנובמבר ביטלו את השבועות ? למה הסכימו אומות העולם ? האם אומות העולם עומדים בשבועה שהשביע אותם הקב"ה? למה מדינת ישראל זה לא עליה בחומה ? ולמה זה עליה של יחידים ? מתי יתבטלו 3 השבועות ? ‏י"ח/סיון/תשע"ט

בס"ד
פרשת שלח לך מה המשמעות של ויעפילו ? למה החליטו המעפילים לעלות כנגד השבועה של הקב"ה ? למה הם חשבו שהשבועה התבטלה ? מה קשר לשלוש השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל? מה המשמעות לעלות בחומה ? למה יש כאלו שחושבים שהצהרת בלפור וועידת סאן רמו והחלטת כ"ט בנובמבר ביטלו את השבועות ? למה הסכימו אומות העולם ? האם אומות העולם עומדים בשבועה שהשביע אותם הקב"ה? למה מדינת ישראל זה לא עליה בחומה ? ולמה זה עליה של יחידים ? מתי יתבטלו 3 השבועות ? ‏י"ח/סיון/תשע"ט

במדבר פרק יד

(מ) וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְקֹוָ֖ק כִּ֥י חָטָֽאנוּ:

(מא) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י יְקֹוָ֑ק וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח:

(מב) אַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְקֹוָ֖ק בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם:

(מג) כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְקֹוָ֔ק וְלֹא־ יִהְיֶ֥ה יְקֹוָ֖ק עִמָּכֶֽם:

(מד) וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְקֹוָק֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה:

(מה) וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד־הַֽחָרְמָֽה: פ

וצריך להבין מה המשמעות ויעפילו ?

תרגום ירושלמי במדבר פרק יד

(מד) ויעפילו וְזָרִיזוּ:

לכאורה יש כאן סתירה מצד אחד משה אומר להם לא לעלות מצד שני הם רוצים לעלות ולהזדרז לעשות את מצוות  הקב"ה לכבוש את הארץ במסירות נפש ולכפר על חטא המרגלים שאמרו

במדבר פרק יג

(לב) וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת:

(לג) וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם:

אבל מה שעמד מולם היה לכאורה השבועה של הקב"ה

במדבר פרק יד

(כא) וְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־יְקֹוָ֖ק אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ:

(כב) כִּ֣י כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי:

(כג) אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ:

כלומר לא תמיד רצון לעשות את מצוות השם הוא הדבר הנכון לעשותו כי לפעמים יש מניעה מהקב"ה לעשות את אותו המעשה . ומסירות הנפש לעשות מעשה שמקדים את זמנו או כנגד השבועה של הקב"ה זה מעשה של כוחי ועוצם ידי שגרם להשמדה הטוטלית שלהם

ואומר רש"י במדבר פרשת שלח פרק יד

(מד) ויעפלו - לשון חוזק וכן (חבקוק ב, ד) הנה עפלה. אינגרי"ש בלע"ז [עזי רוח] לשון עזות, וכן (מיכה ד, ח) עופל בת ציון, (ישעיה לב, יד) עופל ובחן. ומדרש תנחומא מפרשו לשון אופל, הלכו חשכים שלא ברשות:

והמדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת שלח פרק יד

[מד] ויעפילו. לשון חשך הוא. כמו ויאפילו לפי שהרשע נקרא חשך, שנאמר והיה במחשך (עיניהם) [מעשיהם] (ישעיה כ"ט ט"ו), ולמה שעשו הדבר בזדון, שמשה היה מונעם שלא ילכו ויכנסו בארץ, ואי אפשר לבטל הגזירה, והם היו בוטחים לבטל במה שאמרו כי חטאנו לך, לכך נאמר ויעפילו, כמה דתימא והכסיל בחשך הולך (קהלת ב' י"ד):

המדרש אגדה מוסיף עוד נתון שכאשר אמרו המעפילים למשה ולקב"ה כי חטאנו לך הם חשבו שהשבועה של הקב"ה בטלה ולכן הם יכולים לעלות בכוח לארץ ישראל . ועוד דבר שניתן ללמוד מהמשפט שלהם שכל המעשה לעלות לארץ ישראל הוא כדי להקים את בית המקדש וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְקֹוָ֖ק

ולמה לא אמרו ארץ ישראל ? כי תמיד מקום המקדש מופיע בתורה כמקום אשר יבחר ה' דברים פרק יב

(כו) רַ֧ק קָֽדָשֶׁ֛יךָ אֲשֶׁר־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְקֹוָֽק:

 כלומר מסירות הנפש של המעפילים לא עזרה להם על אף שכל המטרה שלהם היית להקים את בית השם את בית המקדש כדי שהשכינה יהיה לה מקום בקודש הקודשים .

ואת כוחי ועוצם ידי של המעפילים מתאר האברבנאל במדבר פרק יד

וכאשר לא ירד השם עמהם ירד הכנעני והעמלקי היושב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה שהוא שם מקום נקרא כן על שם המאורע שהכהו בהם והחרימום. ומלת ויעפילו הוא מלשון חוזק מלשון עפל בת ציון ורז"ל דרשוהו מלשון אופל שהלכו חשכים שלא ברשות גבוה. ואין ספק שישראל באמרם הננו ועלינו לא עשו תשובה גמורה כי היה להם לומר למשה התפלל בעד עבדיך כי חטאנו לה' אבל בטחו בכחם ובגבורתם לעשות חיל ולא בחר ה' בזה. ולכך לא הצליחו במעשיהם ולא קבל הקדוש ברוך הוא תשובתם כמו שקבל תשובת הנשוכים מהנחשים לפי שהודו לפשעם ואמרו למשה חטאנו כי דברנו בה' ובך ולכן קובלה תשובתם ונתרפאו:

כלומר ביטחון בכוחי ועוצם ידי יכול להביא לתוצאות נוראיות . לפעמים השכל רוצה לחשוב שמי שיכול לשנות את המציאות זה הפעולות של האדם על ידי כוחו אבל לא כך מראה לנו התורה וכך אומר הנביא

חבקוק פרק ב פסוק ד

הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא־יָשְׁרָ֥ה נַפְשׁ֖וֹ בּ֑וֹ וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִחְיֶֽה:

ואומר על זה הרד"ק חבקוק פרק ב פסוק ד

(ד) עפלה - ענין גבהות הלב וזדון וכן ויעפילו לעלות אל ראש ההר ורבי אחי רבי משה ז"ל פירש הנה עפלה מן עופל ובחן שהוא מבצר גבוה אמר מי שלא ישרה נפשו בו עפלה כלומר תשים עצמה בעופל ובחן להשגב שם מפני האויב ולא תשוב לאל ולא תבקש ממנו להצילה אבל הצדיק לא יצטרך להשגב במבצר כי באמונתו יחיה:

כלומר יש מצבים שבו אתה סומך על הקב"ה שהוא ידאג לתהליכים בעולם וכוחי ועוצם ידי יכול להביא להיפך רצון השם בייחוד שיש לנו אימרה מפורשת על רצון השם שלא יעלו לארץ ישראל רק לאחר 40 שנה במדבר . אומר הרד"ק צדיק באמונתו יחיה ולא יצטרך לשים את עצמו בתוך מבצר כמו אותו אחד שסומך על כוחי ועוצם ידי  

הכתב והקבלה דברים פרק כה

ונ"ל לפי המבואר למקצת בעלי הלשון שעיקר הוראת רשע הוא ההתחזקות וההתאמצות לעשות שלא כדת, כמ"ש אונקלס ויעפילו לעלות ההרה וארשיעו ר"ל התחזקו והתאמצו, כטעם עפל שענינו החוזק, ומזה בכל אשר יפנה ירשיע (ש"א ד') ר"ל יתחזק ויתאמץ שלא כדת, כחק המלכים לקחת ארצות זולתם בחזקה כענין כל דאלים גבר. ומזה לא יועילו אוצרות רשע (משלי יו"ד) חיל הנאסף בכח ועוצם יד. הנה לפי"ז יהיה טעם כדי רשעתו כפי חוזק כחותיו ואומץ גופו. ועיי' לחם משנה שם דממלת במספר הוא דילפי' לפי כחו, ויבואר אחר זה. הנה לכל אחד מהדרכים האלה לשון המקרא מבואר מוסכם לדעת רבותינו. והכתב והקבלה תואמים יחדיו:

ואני רציתי לקשר את זה לויכוח האם 3 שבועות שהשביע הקב"ה את עם ישראל התבטלו כפי שיש כאלו שאומרים

חברותא כתובות דף קי עמוד ב

רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, משום דבעא למיסק שרצה לעלות לארץ ישראל, וחשש שאם יראה אותו רב יהודה הוא יאסור עליו לעלות לשם.דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל בזמן הזה עובר בעשה. שנאמר: [ירמיהו כז] בבלה יובאו. ושמה יהיו - עד יום פקדי אותם, נאם ה'.ורבי זירא סבר, שההוא קרא בכלי שרת כתיב, כמבואר בפסוק הקודם, המדבר בכלי שרת, ולא בבני אדם.ורב יהודה סבר, כתיב קרא אחרינא [שיר השירים ב]: השבעתי אתכם בנות ירושלים, בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה [שאוהב ה' את עמו, ומושיבם בארצו] - עד שתחפץ.ורבי זירא סבר, שההוא קרא מלמד שלא יעלו ישראל לארץ ישראל בחומה, ביד חזקה. אבל מותר לכל אחד לעלות כלעצמו, שלא בכח.ורב יהודה סבר, שקרא "השבעתי" אחרינא כתיב, האוסר לעלות אפילו שלא בכח.ורבי זירא סבר, שההוא "השבעתי" אחרינא - מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא. דאמר: ג' שבועות הללו - למה?אחת, שלא יעלו ישראל בחומה, יחד, ביד חזקה.

ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם.

ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.

ורב יהודה סבר [שיר השירים ב] שיש כפל בלשון השבועה, שהרי "אם תעירו, ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ", כתיב, ונמצא שיש כאן שש שבועות, ואחת מהן באה ללמד כדבריו, שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל גם לכל יחיד!

ורבי זירא סבר שכפל הלשון, מיבעי ליה ללמד כדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו - למה?תלתא - הני דאמרן.

ואינך, השלש הנוספות - שלא יגלו נביאים שביניהם את הקץ, ושלא ירחקו⁽¹⁾ את הקץ בעוונותיהם, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים.

[שיר השירים ב] "בצבאות או באילות השדה" -

אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה מוטב.

ואם לאו - אני מתיר מפקיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה שהן מאכל לחיות השדה.⁽²⁾

וכך כותב בשו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן תנד

נב) והנה לפי"מ שבארנו דקרא דהשבעתי קאי על כל הארצות [וכל הגליות] יש ליתן טוב טעם על כל הגדולים שלא עלו לא"י. והחבר הודה למלך כוזר ואמר הובשתני מלך כוזר [כוזרי מאמר ב' סי' כ"ג]. ובאמת לכאורה הוא שאלה גדולה איך עברו כולם מ"ע. ולפמ"ש י"ל דכיון דהשבועה היא על כל הארצות. אלא דיחידים מותרין לעלות ואין השבועה רק שלא יעלו כולם ביחד. מ"מ א"א שיהי' חיוב על יחידים לעלות. דא"כ שוב יהי' חיוב על כל ישראל על כל יחיד ויחיד בפ"ע וזה א"א דהכל ביחד היינו בחומה דאסור. ואם ילכו יענשו בסילוק השגחה כנ"ל. וא"ת שילכו זה אח"ז. מי יקדים ומי יאחר. ובכל אחד נאמר זריזין מקדימין. נמצא שעולין הכל ביחד ע"כ אין חיוב על שום יחיד:

כלומר אומר האבני נזר ששלוש השבועות חלות על כל הגלויות אבל לא על היחיד .

ואני רוצה לפרש שכל האיסור של לעלות בחומה לארץ ישראל זה עליה לשם בנין בית המקדש . כמו מה שעשה יהושע שבא לרשת את הארץ על מנת להקים בארץ ישראל בית מקדש ולקיים בא את כל המצוות . כל עליה לארץ ישראל היא עליה של יחיד וצריכה רישיון מאומות העולם .

יש את הזרם של הציונות הדתית שלפי דעתם 3 השבועות בוטלו בעליה והקמה של ארץ ישראל כי לדעתם אומות העולם הסכימו לאותו העלייה והם מציינים 4 מאורעות

הצהרת בלפור , ועידת סן רמו , הצהרת כ"ט בנומבר ,

וזוהי הצהרת בלפור :

"משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917

לורד רוטשילד היקר,

לעונג רב לי להעביר לידיך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת".

אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית.

בכבוד רב,

ארתור ג'יימס בלפור"

וזה החלטת ועידת סן רמו :

"מועצת חבר הלאומים:

והואיל והסמכויות העיקריות של בעלות הברית הסכימו, לצורך ביצוע הוראות סעיף 22 לאמנה של חבר הלאומים, להפקיד במנדט שנבחר על ידי המעצמות האמורות את ניהול שטחה של פלסטין, שהיה שייך בעבר אל האימפריה הטורקית, בגבולות שייקבעו על ידם; ו

והואיל והסמיכויות העיקריות של בעלות-הברית הסכימו אף הן כי המנדטורי צריך להיות אחראי להכנסת ההצהרה שניתנה ב- 2 בנובמבר 1917 על ידי ממשלת הוד מלכותו הבריטי, ואומצה על-ידי המעצמות האמורות, לטובת הממסד בארץ-ישראל של בית לאומי לעם היהודי, ברור כי אין לעשות דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא-יהודיות הקיימות בארץ-ישראל, או בזכויות ובמעמד הפוליטי של יהודים בכל ארץ אחרת; ווהואיל והכרה זו ניתנה על-ידי ההתייחסות ההיסטורית של העם היהודי לארץ-ישראל ואל הקרקע לשיקום ביתם הלאומי במדינה זו; ווהואיל ומעצמות הברית העיקריות בחרו את מלכותו הבריטית כמנדט על פלסטין; ווהואיל והמנדט ביחס לפלסטין נוסח בתנאים הבאים והועבר למועצת הליגה לאישור; ווהואיל והוד מלכותו הבריטי קיבל את המנדט על ארץ-ישראל ונאלץ להפעיל אותו בשם חבר-הלאומים בהתאם להוראות הבאות: ווהואיל והסעיף 22 (פסקה 8) הנ"ל, נקבע כי מידת הסמכות, השליטה או הניהול שיופעלו על ידי המנדטורי, שלא הוסכם עליהם קודם לכן על-ידי חברי הליגה, יוגדר במפורש על-ידי המועצה של חבר הלאומים"

החלטת כ"ט בנובמבר חלק מההחלטה על חלוקת הארץ :

א. סיום המנדט, חלוקה ועצמאות

המנדט לארץ ישראל יסתיים במהירות האפשרית, על כל פנים לא יאוחר מה - 1

באוגוסט 1948. כוחותיה המזוינים של מעצמת-המנדט יוצאו בהדרגה מארץ ישראל, הוצאתם של

אלו תושלם במהירות האפשרית, על כל פנים לא יאוחר מה-1 באוגוסט 1948.המעצמה המנדטורית תודיע לועדה, בהקדם עד כמה שאפשר, על דעתה לסיים את המנדט ולפנות כל שטח ושטח מא"י. המעצמה המנדטורית תעשה כמיטב יכולתה להבטיח, ששטח הנמצא בטריטוריה של המדינה היהודית, ובכלל זה נמל-ים ועורף (הינטרלנד) מספיק למתן אפשרויות לעליה ממשית, יפונו בהקדם האפשרי, על כל פנים לא יאוחר מה-1 בפברואר, 1948. 2 . במדינות העצמאיות, הערבית והיהודית, והמשטר הבינלאומי המיוחד לעירירושלים, כפי שמצוין בחלק שלישי של תכנית זו, יוקמו חודשיים לאחר שיושלם פינויים של הכוחות המזוינים של המעצמה המנדטורית ועל כל פנים לא יאוחר מה-1 באוקטובר, 1948. הגבולות של המדינה הערבית, המדינה היהודית והעיר ירושלים יהיו כפי שהם מתוארים בחלק השני והשלישי דלהלן.התקופה שבין קבלת ההמלצות על ידי האספה הכללית בנוגע לבעיית ארץ-ישראל לבין הקמת המדינות הערבית והיהודית תהיה תקופת מעבר

.

מה שאנחנו רואים בכל החלטות זה שאומות העולם החליטו על הקמת מדינה לאומית ליהודים . בכל מקרה כל הזכויות של הדתות האחרות בארץ ישראל נשארו כולל קיום מסגד על הר הבית ששם היה קודש קודשים . כלומר בשום מקום לא ניתנו ליהודים זכויות מלאות על ארץ ישראל כפי שכתוב בתורה ומשמעות הדבר הזה הוא איזה רישיון ליהודים לעלות לארץ ישראל כיחידים ולא כעם יהודי אשר התורה היא הבסיס שלו ובטח לא הרישיון לעלות ולבנות את בית המקדש שזו המשמעות האמיתית של איך שיהושע עלה לארץ ישראל בחומה והכוונה בחוזקה תוך השמדת 7 עמים שהיו בארץ ישראל לטובת הקמה של מלכות בית דויד    שהמהות שלה היא הדת היהודית ולכן אין כל סברא להגיד ששלוש השבועות האלו באמת התבטלו כתוצאה מההסכמה של אומות העולם . כל ההסכמה של אומות העולם היית שיהיה כאן איזה מדינה לאומית ליהודים בתור יחידים יהודים ולא כמלכות של העם היהודי .  ואולי זה חלק ממה שאומות העולם הושבעו על ידי הקב"ה ",שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי" ולכן נתנו אומות העולם לעם ישראל מדינה ליחידים ולא למדינה של מלכות  ישראל .

וברור מזה שאין העלייה  של  היהודים לארץ ישראל זה לעלות בחומה כי חומה משמעותה הקמת בית מקדש ומלכות  שהבסיס שלה היא התורה . ולכן אנחנו נמצאים במצב שאנחנו עדיין תחת שלוש השבועות וצריכים לזכור את הלקח מסיפור המעפילים וצחוק הגורל שהתנועה הציונית קראה לאלו שעלו לארץ מעפילים אבל ברור שלא היו אלו באמת מעפילים כדי לבנות את בית המקדש

 וכך אומר המלבי"ם חבקוק פרק ב פסוק ד

ד) הנה עפלה לא ישרה נפשו בו. מי שנפשו אשר בו לא ישרה הנפש ההיא תתפעל ותתחזק לחשב קצין ולדחק את הקץ, הודיע לו כי רבים יכשלו ויעפילו לעלות בכח ובתוקף להביא את הקץ, כמ"ש ופריצי בני עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו, שיעמדו כמה נביאים מזוייפים ויגרמו כמה רעות לישראל, ושיעמדו רבים שיעפילו להעמיד חזון ולחשב קצין וכשלא יבא בזמן הנחשב להם יצאו מן הדת, אבל וצדיק באמונתו יחיה, הצדיק אשר ישרה נפשו בו, לא תעפל נפשו לחשב קצין ולהעמיד חזון, רק יחיה באמונתו ויאמין כי יש יום לה' וידום לה' ויתחולל לו:

וכך אומר האלשיך על בית המקדש לעתיד לבא אלשיך על מיכה פרק ד פסוק ח

(ח) ואתה מגדל עדר כו'. הנה ידענו כי המקדש העתיד רוחני מעשה שמים ירד מן השמים, גם ידענו כי כבר הוא עשוי למעלה ואין צריך רק להורידו, ובכן ואמר ואתה מגדל הוא בית המקדש של מטה העתיד להיות מרעה עדרים, התבשר לעתיד כי אותו עופל בו ציון הוא הרוחני אשר הוא למעלה,

מתוך דברי האלשיך בית המקדש יגיע מוכן מהשמים ולכן לפי שיטתו שלש השבועות עומדות וקימות עד זמן ביאת משיח צדקנו .