שביעי של פסח חוכמה בגויים תאמין 19 האם מלח נשאר לנצח ? איך מלח מתקלקל ? האם מלח יכול לשמור על מוצרים שונים ? האם מלח יכול לקלקל מוצרים שונים ? למה הפתרון לקלקול המלח הוא שליה ? מה מיוחד בשליה ? מה הקשר המיוחד של שלייה לפרו ורבו ? למה אין תקנה לאומות העולם ? מתי התחילה השלייה לשמור על "המלח " של עם ישראל ? ‏כ'/ניסן/תשע"ט

בס"ד
שביעי של פסח חוכמה בגויים תאמין 19 האם מלח נשאר לנצח ? איך מלח מתקלקל ? האם מלח יכול לשמור על מוצרים שונים ? האם מלח יכול לקלקל מוצרים שונים ? למה הפתרון לקלקול המלח הוא שליה ? מה מיוחד בשליה ? מה הקשר המיוחד של שלייה לפרו ורבו ? למה אין תקנה לאומות העולם ? מתי התחילה השלייה לשמור על "המלח " של עם ישראל ? ‏כ'/ניסן/תשע"ט

השאלה הרביעית של חכמי אתונא את רבי יהושע היא : חברותא בכורות דף ח עמוד ב

עוד שאלוהו: מילחא כי סריא במאי מלחי לה? אמר להו: בסילתא דכודניתא; אמרו לו: ומי איכא סילתא לכודניתא? אמר להם: ומילחא מי סרי!?

[עוד שאלוהו: מלח שהסריח במה מתקנים אותו? ענה להם: בשליית הפירדה; תמהו עליו: וכי יש שילייא לפירדה, והרי אינה יולדת!? ענה להם: וכי יש מלח מסריח!?].

השאלה הזאת נשמעת  מאוד משונה כי בהתחלה היא שואלת על מלח שהסריח ובסוף קובע רבי יהושע שמלח לא מסריח . אז כיצד השאלה והתשובה מסתדרת ? וכדי שנבין את זה נבין קודם כל מהו מלח

וכך כתוב בויקיפדיה

מלח בישול או נתרן כלורי הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים. משמש לתיבול ולהכנת מזון.

מלח הבישול הוא מוצק גבישי המורכב מאניונים של כלור וקטיונים של נתרן המסודרים בסריג יוני: אריזה קובית צפופה (cubic close packed - ccp) - כל יון מוקף ב-6 יונים במטען מנוגד (קואורדינציה אוקטאדרית).

האם מלח נשאר לעולם ולא מתקלקל ?

כך כתוב באתר של אוניברסיטת בר אילן מחלקה לכימיה

באחסון ממושך מתגבש מלח הבישול לכדי גוש מוצק אשר קשה להשתמש בו בבית או בתעשייה. הסיבה לכך בהיגרוסקופיות של המלח (יכולת ספיגת הלחות מן האוויר) - נוצרות טיפות של תמיסת מלח ואלה מדביקות את הגבישים זה לזה חזק מאוד. צורת הגבישים (קוביות) מקלה על התהליך. כדי למנוע היווצרות הגוש ולקבל "מלח רץ", מוסיפים לנתרן כלורי חומרים בעלי יכולת מוגברת לספיגת לחות. החומרים האלה חייבים להיות קשי-תמס, חסרי טעם ולא רעילים - למשל, אבקות דקות של סידן פחמתי (גיר), מגנזיום פחמתי, סיליקט הסידן ועוד. האבקות לא רק סופגות את הלחות, הן גם מכסות את גבישי כלוריד הנתרן ויוצרות על פניהם שכבת מגן דקיקה אשר מונעת את הידבקות הגבישים. בשיטה מורכבת יותר למניעת ההידבקות משנים את צורת הגבישים של נתרן כלורי ע"י אידוי מהיר של תמיסתו, וכך נוצרים גבישים בצורת כוכב. אני עצמי מסתפקת בשיטה של סבתות - מכניסה למלחיה יחד עם מלח הבישול מעט גרגרי אורז אשר מצטיין בספיגת הלחות.

כלומר אם נאכסן מלח במקום אידיאלי ללא לחות באוויר המלח יישאר טוב לתקופה מאוד ארוכה אבל בתנאים רגילים המלח סופג את הלחות ומתקלקל .

כלומר מלח שנמצא בצורה מבודדת נשאר לאורך זמן  ומלח שנמצא בסביבה רגילה לאורך זמן סופג את הלחות ומתקלקל . למלח יש גם יכולת לשמור על דברים שלא יתקלקלו

וכך כתוב בויקיפדיה על שימוש של מלח

המלח משמש הן לתיבול המזון והן בתהליכי ההכנה והשימור שלו. הוא משמש לשימור בשר לאורך זמן, לכבישת ירקות ופירות, לחביצת גבינות ולהוצאת הדם מהבשר (גם מטעמי כשרות). מייחסים למלח תכונות חיטוי, למשל כטיפול בדלקת גרון. או להלבנת שיניים.[2] הבדואים משתמשים במלח סדום לריפוי צאן ובקר.

ולכן השאלה של חכמי אתונא לרבי יהושע איך מתקנים את המלח שסופג את הלחות ומתקלקל ?

המהרש"א חידושי אגדות מסכת בכורות דף ח עמוד ב

וא"ל מלחא כי סריא במאי מלחי ליה כו' מבואר כי הברית אשר לו יתב' עמנו הוא הברית לעולם כמו המלח שהיא הדבר המתקיים לעולם וכמ"ש ברית מלח עולם כו' אבל הכופרים אומרים שאינו לעולם וכבר ביטל הברית עמנו בהיותנו בגלות המר ואותם לקח לעם תחתינו וז"ש מלחא כי סריא כיון שהברית מלח אשר עמנו סריא ואינו קיים בגלות במאי מלחי ליה שוב להתקיים לעולם

אומר המהרש"א שהמלח המדובר הוא ברית המלח שכרת עים עם ישראל לעולם אבל הברית הזאת לכאורה התקלקלה בית המקדש נחרב ועם ישראל התפזר בגלות וזה כמו מלח שהתקלקל בספיגת הלחות  וקלקול כזה האם ניתן לתיקון ?

אומרת התורה וברית המלח נכתבה במדבר פרק יח

(יט) כֹּ֣ל׀ תְּרוּמֹ֣ת הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ימוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לַֽיקֹוָק֒ נָתַ֣תִּֽי לְךָ֗ וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחָק־עוֹלָ֑ם בְּרִית֩ מֶ֨לַח עוֹלָ֥ם הִוא֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֥ אִתָּֽךְ:

רש"י במדבר פרשת קרח פרק יח פסוק יט

ברית מלח עולם - כרת ברית עם אהרן בדבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים:

ברית מלח - כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם:

כלומר מצד אחד המלח לא מסריח לעולם . אבל מצד שני אומר כתר יונתן במדבר פרק יח פסוק יט

(יט) כל תרומת הקודשים אשר יקדשו בני ישׂראל לפני יי נתתי לך ולבניך ולִבנותיך עִמך לחק עולם ולא יתבטל כמו מלח שׁמבשׂם בשׂר קרבנות שׁחֹק עולם הוא לפני יי כמו כן הוא לך ולבניך:

פרוש : מצד אחד המלח לא מסריח אבל מצד שני המלח של הקורבנות "נעלם " בתוך הבשר של הקורבנות . יש למלח אפשרות מצד אחד להישאר לזמן רב או ממש להיעלם כאשר משתמשים בו לבשר הקורבנות . ויש עוד דבר במלח והוא אופן השימוש בו וכך אומר ההעמק דבר במדבר פרק יח פסוק יט

ברית מלח עולם היא. כמו מלח שהוא בא להמתיק המאכל אם נשמרים בו שלא יהא יותר מן הצורך, אבל אם משתמשים בו שלא במדה הדרושה, ה"ז מקלקל המאכל, כך ברית כהונה, אם משתמשים בקדושה כראוי הרי זה זכות גדול, ואם משתמשים שלא כראוי ה"ז משחית הנפש, וכדאי' ביומא ס"פ בא לו דלהכי כתיב בכהונה זָר וקרינן זֵר אם זכה נזר ואם לא זכה זרה הימנו:

ומתוך ההבנה הזאת שמלח מצד אחד יכול להתקלקל ומצד שני יכול להישאר לזמן ארוך כאשר הוא נמצא בתנאים מסוימים ומצד אחד יכול לשמור על האוכל ומצד שני יכול לקלקל את האוכל נותן רבי יהושע את התשובה שלו והוא  סילתא  =  שלייה.

 השִׁלְיָה (בלטינית: פְּלָצֶנְטָה, Placenta) היא איבר שמתפתח יחד עם העובר במהלך ההיריון אצל נקבות יונקים שאינם יונקי כיס או יונקי ביב. תפקידה העיקרי לאפשר חילוף חומרים בין האם לעובר. תפקידים נוספים - ייצור והפרשת הורמונים וכן שכבת מגן נוספת המגנה על העובר מפני חבלות ומפני חדירת מיקרו-אורגניזמים.

השליה נושאת את החומר התורשתי של העובר, אולם היא אינה חלק מהעובר ואינה חלק מהאם. השליה ממוקמת בדופן הרחם וממנה יוצא חבל הטבור. כלי הדם של האם מעבירים חמצן ומזון לשליה שם מתבצע חילוף חומרים בין דם האם לדם העובר ללא מגע ישיר ביניהם. העובר קולט את החומרים דרך חבל הטבור והפסולת שנאגרת בדמו עוברת בכיוון ההפוך על מנת שהאם תפריש אותה. השליה מפרישה בעצמה פרוגסטרון לאחר כשלושה חודשים של היריון.

כלומר השלייה מייצרת את המקום בו יש את התנאים האידיאלים שבו העובר יכול להתפתח ולגדול בצורה מוגנת ונכונה . היא נותנת את סביבת העבודה הנכונה לעובר . ויש עוד מעלה לעובר בתוך השלייה

וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך. ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא. ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים, שנאמר מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני, ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים – הוי אומר אלו ירחי לידה. ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר – ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם – בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.

אותו עובר נמצא גם בסביבה פיזית נאותה וגם בסביבה רוחנית שבו העובר מקבל את כל מה שהוא צריך . כלומר השלייה היא אותו מקום ששומר על "ברית המלח" ברית לעולם במצב שהמלח לא יכול להתקלקל כמו שאומר רש"י ברית מלח - כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם  כי זה סביבה מבודדת לגמרי והמלח לא מתערבב בשום דבר .  כלומר הפתרון של רבי יהושע לקלקול המלח הוא השלייה שהיא חלק מהותי מפרו ורבו שדיברנו עליו במאמר הקודם שהוא תהליך הגדילה וההתרוממות של האדם להגיע לייעודו  . מכאן יוצא שהמשמעות של פרו ורבו העיקרית הוא אותם חכמים שהראה הקב"ה לאדם הראשון שהם צריכים להוציא לפועל את כל התורה בכללותה ועד שהתורה לא תושלם על ידי אותם דורות עדיין יהיה משמעות לפרו ורבו כמו שאומרת הגמרא חברותא עבודה זרה דף ה עמוד א

ואמר רבי יוסי [גירסא אחרת: רב אסי]: אין בן דוד, מלך המשיח, בא - עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, הנמצאות באוצר הנשמות הנקרא "גוף". והיינו, כל הנשמות נבראו בימי בראשית, ונתנם הקדוש ברוך הוא שם באוצר ["גוף"], ועד שלא תכלינה כל הנשמות שבאוצר על ידי שתינתנה בבני אדם, תתעכב הגאולה -שנאמר [ישעיה נז]: אמר הקדוש ברוך הוא: ["כי לא לעולם אריב, ולא לנצח אקצוף]. כי רוח מלפני יעטוף, ונשמות אני עשיתי".ודרשינן: לא אאחר זמן הגאולה לעולם, ולא לנצח אקצוף מלגאלם. ומה שהגאולה מתעכבת מלבוא, "כי רוח מלפני יעטוף", הנשמות שעדיין נמצאות לפני באוצר ושמו גוף", הנשמות שאני עשיתי, הן המעכבות את הגאולה, וכשיכלו - אז אביא את הגאולה⁽⁸⁾.הרי שעד זמן הגאולה, עוד יוולדו להם, והרבה נשמות יבואו לעולם הזה?⁽⁹⁾

ומה שיגרום לכך שברית המלח עם עם ישראל לא תתקלקל זה פרו ורבו שהוא התהליך של התגשמות בעולם של כל הנשמות שנמצאות במקום שנקרא גוף שבו נמצאות כל הנשמות שצריכות להגיע לעולם . והדרך שלהם להגיע לעולם הוא דרך השלייה שבו יש את כל התנאים שהמלח (ברית המלח ) יהיה נצחי ולא יתקלקל גם אם בחוץ יש גלות והעולם נראה מקולקל תהליך הפרו ורבו נותן לנו את האפשרות לדאוג שברית המלח לא תתקלקל . ואת התהליך הזה של פרו ורבו כבר כתבתי בעבר שהתחיל כאשר אברהם קיים את כל התורה כולה כלמור מרגע שעשה ברית. וכך כתבתי פרשת חוקת ‏ט'/תמוז/תשע"ח

"אבל ראינו שלפי ההבנה במהרש"א גם עשיו ויעקב למדו את התורה כאשר היו במעי אימם רבקה . וצריך לתרץ  שמי שאביו קיים את כל התורה כולה לפני מתן תורה היה מלאך שלימד אותו . אברהם שקיים את התורה בנו יצחק למד על ידי מלאך וגם יעקב ועשיו שאביהם קיים את כל התורה לימד אותו מלאך רק שאצל עשיו היצר הרע היה חזק ממנו אבל בסופו של דבר ראשו של עשיו נמצא במערת המכפלה עם האבות  . וישמעאל שאביו כאשר נולד לא קיים את התורה כי עדיין לא מל את עצמו מלאך לא לימד אותו" .

ומה שאומר רבי יהושע לחכמי אתונא : בגלל שויתרתם על התורה ולא רציתם לקבל את התורה הדבר היחידי שיכל לשמור אותכם בעולם זה תהליך הפרו ורבו והשלייה שהיית נותנת לכם את התנאים לא להתקלקל בעולם של גלות . אבל אתם בחרתם להיות פרדה שלא יולדת כלומר בחרתם בדבר שאין לו שלייה ולכן הקב"ה הוציא אותכם מהעולם ואין ולא יכול להיות לכם תקנה . אתם מלח שנמצא בתנאים של לחות שהופך את המלח לדבר שאין לו שימוש . ועם ישראל שבחר בתורה הוא מלח שלא יכול להתקלקל כי יש לו את תהליך הפרו ורבו דרך השלייה שבו יש את התנאים שמבודדים אותו מהעולם ונותנים לו את הכוח להישאר מלח ללא לחות שיכול לעמוד לנצח . וזה הכוונה של רבי יהושע שאמר ומילחא מי סרי!?

ובלי נדר נמשיך שבוע הבא בשאלה החמישית

פסח חוכמה בגויים תאמין 18 מה המשמעות של כודניתא ? מה רצה רבי יהושע להסביר לחכמי אתונא? למה פרדה שלא יולדת מסמלת את עולם ההבל והכזב ? למה ניתן בעולם שלנו לבנות עולמות של הבל וכזב ? איך נבחין בן עולם אמיתי לעולם של הבל וכזב? האם אמת יכולה לפורר עולם של הבל וכזב ? מה הקשר לעוג שהיה במשתה של הולדת יצחק ? מה הקשר של השאלה השלישית של רבי יהושע לפסח ? למה המלאך הגיע ליהושע על עסקי ביטול תורה ונתן לו עונש על ביטול פרו ורבו ? האם לימוד תורה מבטל פרו ורבו או לפחות עונש על ביטול פרו ורבו ? מה התפקיד של פרו ורבו ומה הקשר ללימוד תורה ? ‏י"ד/ניסן/תשע"ט

בס"ד
פסח  חוכמה בגויים תאמין 18 מה המשמעות של כודניתא  ? מה רצה רבי יהושע להסביר לחכמי אתונא? למה פרדה שלא יולדת מסמלת את עולם ההבל והכזב ? למה ניתן בעולם שלנו לבנות עולמות של הבל וכזב ? איך נבחין בן עולם אמיתי לעולם של הבל וכזב? האם אמת יכולה לפורר עולם של הבל וכזב ? מה הקשר לעוג שהיה במשתה של הולדת יצחק ? מה הקשר של השאלה השלישית של רבי יהושע לפסח ? למה המלאך הגיע ליהושע על עסקי ביטול תורה ונתן לו עונש על ביטול פרו ורבו ? האם לימוד תורה מבטל פרו ורבו או לפחות עונש על ביטול פרו ורבו ? מה התפקיד של פרו ורבו ומה הקשר ללימוד תורה ? ‏י"ד/ניסן/תשע"ט

השאלה השלישית ששאלו  חכמי אתונא את רבי יהושע  חברותא בכורות דף ח עמוד ב

אמרו ליה: אימא לן מילי דכדי [אמור לנו דברי הבאי]!⁽¹⁰⁾

אמר להו רבי יהושע: הוה ההוא כודניתא דילידא, והוה תלי ליה פיתקא, וכתב ביה "דמסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי"; אמרו ליה חכמי אתונה: וכודניתא מי ילדה!? אמר להו: הי ניהו מילי דכדי.

[אמר להם רבי יהושע: מעשה בפירדה שילדה, והיה תלוי שטר על צואר הולד ונאמר בו שיש לו חוב לגביה בבית אבא מאה אלף זוז. ותמהו עליו חכמי אתונה: וכי פירדה יולדת!? אמר להם: אלו הם דברי ההבאי].

אומר   רש"י מסכת בכורות דף ח עמוד ב

מילי דכדי - דברי רוח ל"א מילי דכזיב דברי כזב.

וההבנה שלי שהשאלה נובעת מתוך התשובות הראשונות של רבי יהושע . רבי יהושע העמיד לפניהם את הדעה שיש בורא לעולם . הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם . התורה זה הדבר היחידי שבו ניתן להבין את העולם ואז מתעוררת השאלה אם העולם נברא על ידי הקב"ה לפי התורה  איך זה שיש בעולם דברים של כזב ,דברים של הבל ,דברים שלא מקדמים את העולם . מה הסיבה שיש שקר וכזב בעולם ? כלומר הם מבינים שלשיטת רבי יהושע הקב"ה ברא אבל מדוע הוא ברא דברי כהבל וכזב ומה התפקיד שלהם בעולם איך זה מסתדר  עם השקפת התורה . ודבר שני אנחנו צריכים להבין מה המשמעות של דברי הבל וכזב בראיה של התורה .

התשובה של רבי יהושע מהם דברי הבל ודברי כזב זה כודניתא = פרד  ומשמעות העניין שפרד לא מוליד ולא יכול להוליד . כלומר דבר שלא יכול להוליד הוא דברי הבל וכזב .

כאשר ברא הקב"ה את השרצים ואת העוף ביום החמישי הקב"ה בירך את מי שנברא ביום החמישי בפרו ורבו .  בראשית פרק א

(כ) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם:

(כא) וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

(כב) וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ:

(כג) וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי: פ

והדבר הראשון שברך את האדם שברא הוא בברכת פרו ורבו  בראשית פרק א

(כז) וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם:

(כח) וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֘ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ:

כלומר המהות של הבריאה היא פרו ורבו . ודבר שהוא לא נמצא בפרו ורבו הוא דבר הבל ודבר כזב . כל  המשמעות של הבריאה היא פרו ורבו כלומר תהליך של מחזוריות של גדילה ומה שהוא לא נמצא בתוך הגדר של פרו ורבו הוא אותו חלק שנחשב לדברי הבל וכזב . כלומר הקב"ה ברא את  העולם במהותו כעולם שבו מתקיים  תהליך של פרו ורבו ואותם חלקים בעולם שהם לא חלק מהפרו ורבו הם חלק של הבל וכזב . וכדי שנבין את העוצמה של הפרו ורבו נראה מה הביא את דור הפלגה לבנות מגדל ולהלחם עם הקב"ה   אלשיך בראשית פרק יא

והנה לבא אל הענין, ראוי לשית לב מה עלה על לב העם ההוא ומה יזמו לעשות. והנה רבותינו ז"ל (שם) אמרו שדברו על ה' אלהינו ה' אחד, ועל אחד היה אברהם, אמרו אברהם זה פרדה עקרה הוא אינו מוליד, ועל ה' אלהינו אמרו לא כל הימנו לבור את העליונים וליתן לנו את התחתונים, אלא בואו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודה זרה בראשו וניתן חרב בידו, ותהיא נראה כאילו עושה עמו מלחמה ע"כ.

כלומר זה שאברהם היה בעיניהם פרדה עקרה הביא אותם למחשבה שהם יוכלו להלחם מול הקב"ה כי הקב"ה הבטיח לאברהם זרע והמציאות הנוכחית הראתה להם שהוא עקר כמו פרדה עקרה וזה נתן להם את האומץ לצאת כנגד הקב"ה .

ואז אומר להם רבי יהושע דבר נוסף תלי ליה פיתקא, וכתב ביה "דמסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי  כלומר על אותה פרדה עקרה שלא יכולה ללדת כתוב שיש לו חוב בבית אבא של מאה אלף זוז . מה המשמעות של מה שהוסיף רבי יהושע בעניין הפתק הנ"ל ? בא רבי יהושע ואמר שאותו חלק שמהות חייו הוא הבל וכזב שמהות חייו הוא עולם שלא יכול להוליד ולא יכול להתקיים ולא יכול להיות בתהליך של פרו ורבו עדין הקב"ה נתן לו את היכולת ולהיאחז בדברי הבל וכזב . כלומר אומנם מהות העולם זה פרו ורבו תהליך של בריאה וגדילה אבל הקב"ה נתן לעולם את יכולת הבחירה ואדם יכול לבחור גם בהבל וכזב ועדיין עולם כזה שכל מהותו הבל וכזב יכול להתקיים בעולם הזה כי הוא חלק מהבחירה של האדם .

דברים פרק ל

(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע:

זה מהות הבחירה שאתה יכול לבחור במוות וברע כי המוות והרע לא נמצאים בתהליך של פרו ורבו הוא תמיד נמצא בתהליך של מוות ושל חיסרון . רק מי שבוחר בחיים ובטוב נמצא בתוך עולם של פרו ורבו

ומיד הפסוק הבא בדברים פרק ל

(טז) אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֘ הַיּוֹם֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:

ומהות הבחירה בתורה וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙  . חיים מובילים לרבית כלומר לפרו  ורבו וזה מוביל לברכה של הקב"ה .

וכאשר זה עומד לפניך הבחירה בן חיים למות דברים פרק ל

(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

אתה יכול לבחור בחיים למען תחיה והבחירה בדברי כזב והבל יביאו אותך למוות להעלמות מהעולם בדיוק כמו פרדה עקרה שנעלמת מהעולם ללא זרע . ולכן אחד שבחר בהבל ובכזב יכול לבנות לעצמו מגדלים פורחים באוויר ולטעון שבית אבא חייב לו מאה אלף זוז על אף שהוא עצמו לא יכול להיות קיים כי אמו לא יכולה ללדת . וזה בדיוק כמו דור הפלגה שחשב שהוא יכול להלחם בקב"ה בעצמו כי תפיסת המציאות שלו שבנויה על הבל נותנת לו את ההבנה שהוא יכול להלחם נגד הקב"ה . וגם כאשר המציאות משנה את פניה תמיד ימצא אצל מי שבחר בהבל וכזב את התירוץ למה שינוי המציאות לא ישנה את דעתו

דברים רבה (וילנא) פרשת דברים פרשה א

ד"א כי בידך נתתי אותו, כי בידך אתננו אין כתיב כאן אלא כי בידך נתתי אותו, כבר פסקתי את דינו מימות יצחק כיצד בשעה שמל אברהם את יצחק בנו עשה משתה וקרא לכל מלכי כנען שנאמר (בראשית כא) ויעש אברהם משתה גדול וגו' מהו גדול שכל גדולים היו שם אף עוג היה שם, באותה שעה אמרו לו לעוג לא כך היית אומר אברהם פרדה עקרה הוא ואינו מוליד כיון שראה את יצחק אמר מהו זה אין זה כלום באצבעי אני הורגו אמר לו הקדוש ברוך הוא כך אמרת ע"מ שתראה אלפים ורבבות יוצאים ממנו ובידם אותו האיש עתיד ליפול,

כלומר עוג מלך הבשן לעג לאברהם על שהיה פרדה עקרה אבל כאשר המציאות טפחה לו על הפנים וראה את יצחק שנולד מאברהם שעכשיו הוא לא פרדה עקרה אמר על יצחק : באצבע קטנה אני יכול להרוג אותו . ולכן כוונתו של רבי יהושע להסביר להם שהקב"ה ברא את העולם גם עם היכולת להכחיש את החיים ואת הטוב וזה חלק מהותי מהבחירה החופשית שנתן לבני האדם לבנות לעצמם תפיסת עולם לא נכונה שמהותה הבל וכזב ותפיסת העולם הזאת עדיין יכולה להחזיק מעמד בעולם שלנו . שאלו חכמי אתונא את רבי יהושע הרי פרידה לא יכולה להוליד ואיך יש עליה פתק שחייבים לה מבית אבא מאה אלף זוזו ? אומר להם רבי יהושע אתם צודקים . כל הבסיס של ההשקפה שלכם בנויה על עולם שאין לו מציאות של קיום ולכן כל הדברים המתבססים על הבסיס הזה אין לו קיום . כלומר אדם צריך להגיע למהות הקיום שלו ומתוך זה לבנות את עולמו אבל אם בסיס הקיום שלו לא קיים שאר המגדלים שבנה אין להם קיום . הבסיס היחידי לקיום האדם הוא הקב"ה ולכן בהשקפת עולם ללא הקב"ה אין בסיס לשאר הדברים . וזה בדיוק המצב היום בעולם שאין שום בסיס לקיומו של האדם והכוונה קיומו של התודעה של האדם ואפשרות הבחירה שלו ללא הנחת היסוד שהעולם נברא על ידי הקב"ה  .

תפיסת העולם של המדע שהעולם הוא סיבתי במהותו ושוללת קיומו של אדם בעל תודעה ובעל בחירה .זה המהות של השאלה השלישית של חכמי אתונא .

ואיך השאלה הזאת קשורה לפסח ?  

כך כתוב בהפטרה של פסח

יהושע פרק ה

(יג) וַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת יְהוֹשֻׁעַ֘ בִּירִיחוֹ֒ וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִישׁ֙ עֹמֵ֣ד לְנֶגְדּ֔וֹ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלוּפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיֵּ֨לֶךְ יְהוֹשֻׁ֤עַ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ הֲלָ֥נוּ אַתָּ֖ה אִם־לְצָרֵֽינוּ:

(יד) וַיֹּ֣אמֶר׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְקֹוָ֖ק עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ:

(טו) וַיֹּאמֶר֩ שַׂר־צְבָ֨א יְקֹוָ֜ק אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ שַׁל־נַֽעַלְךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔ךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא וַיַּ֥עַשׂ יְהוֹשֻׁ֖עַ כֵּֽן:

חברותא עירובין דף סג עמוד ב

ופליגא - הא דאמר רב לוי, שנענש יהושע על שהורה הלכה בפני רבו - דרבי אבא בר פפא.

דאמר רבי אבא בר פפא: לא נענש יהושע - להיות ערירי - אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה, ועל כן נענש מדה כנגד מדה [ריטב"א ור"ן].שנאמר: ויהי בהיות יהושע ביריחו [סמוך ליריחו, כשהיה צר על העיר], וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו. וילך יהושע אליו, ויאמר לו: הלנו אתה, אם לצרינו? ויאמר: לא, כי אני שר צבא ה', עתה באתי!ומדכתיב "וחרבו שלופה בידו" מכלל דלפורענות בא. ומדקאמר "עתה באתי", דהיינו על עבירה של עכשיו. מכלל, דהיתה עוד עבירה. ועל כרחך, הכי אמר לו ליהושע: אמש, כלומר: לפנות ערב זה, ביטלתם תמיד של בין הערבים [שהיו הכהנים טרודים בנשיאת הארון שיוצא עמהם למלחמה - ריטב"א מגילה ג א]. ועכשיו משחשיכה, שהוא זמנם ללמוד, שאינם עסוקים במלחמה שהיא ביום, ביטלתם [אתם מבטלים] תלמוד תורה. אמר שאל לו יהושע: על איזה מהן מהעבירות באת? אמר לו על של "עתה" באתי, דהיינו על ביטול תלמוד תורה. וראיה לכך שעל תלמוד תורה הוכיחו, שהרי מיד, כלומר: במלחמת העי שהיתה אחר מלחמה זו, נזהר יהושע מלבטל תלמוד תורה.שנאמר שם: וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם. וכתיב בתריה: וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק.ואמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה [גירסת הב"ח] בתוך העם.⁽⁸⁾והשתא ילפינן מהכא שביטל את העם מפריה ורביה, שהרי הטעם שביטלם מתלמוד תורה, מפני שהיו אורבין על העיר בלילה. וממילא לא החזירו את הארון - שהיו נושאים עמם במלחמה - למקומו. וגמירי: דכל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן - אסורין בתשמיש המטה.

ויש בגמרא הזאת קושי מסוים מצד אחד המלאך אומר שבא על ביטול תורה וחרב בידו ומצד שני נענש יהושע בערירות על נושא של פרו ורבו שהיה תוצאה של המלחמה וגם ביטול התורה היה תוצאה של המלחמה ועדיין אם יהושע לא היה מבטל תורה עדיין היה ביטול של פרו ורבו כי הארון היה איתם במלחמה והעם היה אסור בתשמיש במיטה כל עוד הארון לא היה במקומו .  ומובן מכאן שאם יהושע לא היה מבטל תורה המלאך לא היה מגיע עם חרב בידו . וצריך לומר שבאמת עיקר העניין זה ביטול התורה ובגלל עוון ביטול התורה הוא נענש גם על הפרו ורבו שביטל . מתוך זה אנחנו מבינים שלימוד תורה עצמו יכול לפתור את ביטול פרו ורבו כי לימוד התורה עצמו הוא חלק מבריאה והתחדשות של העולם ויש לי על זה כמה ראיות

1.משה רבנו פרש מן האישה לאחר מתן תורה כלומר בדרגתו של משה לימוד התורה פוטר אותו מפרו ורבו .

2.בן עזאי שלא נשא אישה   חברותא יבמות דף סג עמוד ב

תניא: רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה, הרי זה כאילו שופך דמים [שמחסר הנפשות מן העולם וכאילו שופך דמן, עץ יוסף].שנאמר: "שופך דם האדם" - באדם דמו ישפך, כי בצלם אלהים עשה את האדם.וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו.רבי עקיבא אומר: כאילו ממעט הדמות.⁽²⁶⁾שנאמר: כי בצלם אלהים עשה את האדם.וכתיב בתריה⁽²⁷⁾: ואתם פרו ורבו.

בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וגם ממעט הדמות.. שנאמר: שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם. ואתם פרו ורבו. שהואיל ונאמר פסוק זה אחר שני ענינים האלו, הוא הולך על שניהם.⁽²⁸⁾אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, ויש נאה מקיים ואין נאה דורש.ואילו אתה נאה דורש ואין נאה מקיים, שגירש את אשתו קודם שקיים מצות פריה ורביה [תוספות].אמר להם בן עזאי: ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה. אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.⁽²⁹⁾

3.לאחר מתן תורה אומר ריש לקיש  חברותא עבודה זרה דף ה עמוד א

אמר ריש לקיש: בואו ונחזיק טובה לאבותינו עושי העגל! שאלמלא הן לא חטאו, שאם הם לא היו חוטאין בעגל, והיו נשארים במעמדם כמלאכים בשעת מתן תורה - אנו לא באנו לעולם!

ומנין אנו למדים שאבותינו הגיעו לדרגת מלאכים, ובעקבות העגל חזרו להיות כבני אדם?

שנאמר [תהלים פב]: אמר הקדוש ברוך הוא: "אני אמרתי אלהים אתם, ובני עליון כולכם. [אבל משעה שחטאתם בעוון העגל], אכן, כאדם תמותון, וכאחד השרים תפלו".

ודרשינן כך: "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם" בשעת מתן תורה. אבל - חבלתם מעשיכם, כאשר עשיתם את העגל. ולכן, "אכן, כאדם תמותון", והרי אתם כבני אדם, בני תמותה.

ולאחר משא  ומתן של הגמרא המסקנה שלאחר מתן תורה לפי ריש לקיש המיתה הייתה  צריכה להתבטל אבל לא הפרו ורבו לפחות לא של אלו שהקב"ה הראה לאדם הראשון  

חברותא עבודה זרה דף ה עמוד א

מלמד הכתוב שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור ופרנסיו -כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא, שמח בתורתו ונתעצב במיתתו.שנאמר בפרק הנדרש על אדם הראשון [תהלים קלט] "ולי מה יקרו רעך אל, מה עצמו ראשיהם".אמר אדם הראשון "ולי, מה יקרו רעך אל", והוא דורו של רבי עקיבא, שהיו "רעי אל", כביכול, לפי שמסרו נפשם על קדוש ה'⁽⁷⁾.הרי שגם אחרי מתן תורה, היו עתידים להוליד, והקב"ה אף הראה לאדם את כל הדורות?

מכאן יוצא שהמשמעות של פרו ורבו העיקרית הוא אותם חכמים שהראה הקב"ה לאדם הראשון שהם צריכים להוציא לפועל את כל התורה בכללותה ועד שהתורה לא תושלם על ידי אותם דורות עדיין יהיה משמעות לפרו ורבו כמו שאומרת הגמרא חברותא עבודה זרה דף ה עמוד א

ואמר רבי יוסי [גירסא אחרת: רב אסי]: אין בן דוד, מלך המשיח, בא - עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, הנמצאות באוצר הנשמות הנקרא "גוף". והיינו, כל הנשמות נבראו בימי בראשית, ונתנם הקדוש ברוך הוא שם באוצר ["גוף"], ועד שלא תכלינה כל הנשמות שבאוצר על ידי שתינתנה בבני אדם, תתעכב הגאולה -שנאמר [ישעיה נז]: אמר הקדוש ברוך הוא: ["כי לא לעולם אריב, ולא לנצח אקצוף]. כי רוח מלפני יעטוף, ונשמות אני עשיתי".ודרשינן: לא אאחר זמן הגאולה לעולם, ולא לנצח אקצוף מלגאלם. ומה שהגאולה מתעכבת מלבוא, "כי רוח מלפני יעטוף", הנשמות שעדיין נמצאות לפני באוצר ושמו גוף", הנשמות שאני עשיתי, הן המעכבות את הגאולה, וכשיכלו - אז אביא את הגאולה⁽⁸⁾.הרי שעד זמן הגאולה, עוד יוולדו להם, והרבה נשמות יבואו לעולם הזה?⁽⁹⁾

מסקנת הדברים שהתורה היא העיקר וממנה נובעת  מצוות פרו ורבו ויהושע נענש על ביטול תורה אבל נענש על פרו ורבו שהיה תוצאה של ביטול התורה . אבל אם לא היה מבטל תורה לא היה נענש .

מסקנת הדברים מדבריו של רבי יהושע לחכמי אתונא שהקב"ה ברא את העולם . הסתכל בתורה וברא את העולם . משמעות העולם היא להביא את התורה לשלמותה על ידי דור דור ודורשיו והמצווה העיקרית שנותנת לנו לעשות את זה היא פרו ורבו . מה שהוא לא בתוך הגדר הזה הוא הבל וכזב ולא בר קיום בעולם והקב"ה שנתן לנו בחירה חופשית נתן לנו את האפשרות לבנות עולם של הבל וכזב כחלק מהבחירה שלנו . כדי להבין מה הוא נכון ומה הוא הבל וכזב ניתנה לנו התורה להבחין בן זה לזה .   

ובלי נדר נמשיך שבוע הבא

 

פרשת מצורע חכמה בגויים תאמין 17 מה הקשר של פרשת מצורע לשאלה השנייה של חכמי אתונא את רבי יהושע ? מה הקשר בן זיווג לפרנסה ? מה הקשר בן הבת קול שמכריזה כל יום בת פלוני לפלוני! בית פלוני לפלוני! שדה פלוני לפלוני! לעניין הפרנסה ? האם הפרנסה של האדם הוא כמעשיו כמו זיווג ? למה פרנסה של האדם קשורה למעשה בראשית ? האם התנאי שהתנה הקב"ה עם העולם קשור לפרנסתו של האדם ? מה הקשר של הפרנסה של אומות העולם לעם ישראל ? ‏ז'/ניסן/תשע"ט

בס"ד
פרשת מצורע חכמה בגויים תאמין 17  מה הקשר של פרשת מצורע לשאלה השנייה של חכמי אתונא את רבי יהושע ? מה הקשר בן זיווג לפרנסה ? מה הקשר בן הבת קול שמכריזה כל יום בת פלוני לפלוני! בית פלוני לפלוני! שדה פלוני לפלוני! לעניין הפרנסה ? האם הפרנסה של האדם הוא כמעשיו כמו זיווג ? למה פרנסה של האדם קשורה למעשה בראשית ? האם התנאי שהתנה הקב"ה עם העולם קשור לפרנסתו של האדם ? מה הקשר של הפרנסה של אומות העולם לעם ישראל ?  ‏ז'/ניסן/תשע"ט

ויקרא פרק יד

(לג) וַיְדַבֵּ֣ר יְקֹוָ֔ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:

(לד) כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַאֲחֻזָּ֑ה וְנָתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץ אֲחֻזַּתְכֶֽם:

ומה משמעות הענין הזה של צרעת רק בארץ ישראל ?

אומר הילקוט שמעוני צפניה רמז תקסז

כרתי גוים נשמו פנותם וגו'. א"ר אלעזר אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר, וכתיב אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר. אתה מוצא כשחטאו ישראל ובקש הקדוש ברוך הוא להגלותם, אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מגלה את ישראל תחלה עכשו נעשו חרפה וקלון לכל האומות, מה עשה הביא לסנחריב על כל האומות והגלה אותם שנאמר ותמצא כקן ידי וכתיב ואסיר גבולות עמים, אמר הקדוש ברוך הוא יהיו ישראל רואים שהגליתי עובדי אלילים ויעשו תשובה שנאמר הכרתי גוים נשמו פנותם, כיון שלא עשו תשובה מיד גלו, וכן אתה מוצא ונתתי נגע צרעת בבית, למה העצים והאבנים לוקים, כדי שיראו הבעלים ויעשו תשובה: לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד.

כלומר הקב"ה ברא את בעולם ושיעבד את העולם לתורה ולעם ישראל שקיבל את התורה וזה בדיוק המהות של השאלה השנייה של רבי יהושע לחכמי אתונא .

השאלה השניה של חכמי אתונה לרבי יהושע בבבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב

ועוד שאלוהו: גברא דאוזיף וטריף מלקוחות, מאי חזי דהדר אוזיף!? אמר להו רבי יהושע: גברא אזל לאגמא קטל קמא טונא ולא מצי ביה, הדר קטיל ומנח עילויה, עד דאיתרמי איניש מדלי ליה.

[עוד שאלוהו: אדם שהלוה כסף ולא הצליח ליפרע מן הלוה עד שהוצרך לטרוף מן הלקוחות שקנו מהלוה, מה ראה להוסיף ולהלוות כספים!? ענה להם רבי יהושע: משל לאדם שהלך לאגם לקצור קנים, ועשה מהם חבילה, ולא הצליח להרימו על כתיפו, ומכל מקום מוסיף הוא לקצור ומניח חבילה על חבילה, כי סובר הוא, בינתיים יבוא כאן אדם ויטעינני את חבילותי].ואף כאן, אם כי נתקל באדם לא נאמן, יוסיף וילוה לאחר, עד שימצא אדם נאמן ויעשה עמו עיסקא.⁽⁹⁾

ורש"י מפרש מסכת בכורות דף ח עמוד ב

גברא דאוזיף וטריף - שהלוה מעות לחבירו ולא נפרע ממנו אלא בקושי שטרף לקוחות.

מאי חזי דהדר אוזיף - לאחריני ולא נתייסר מן הראשון.

שמדובר שהלוה לאדם אחד וטרף שדותשל לקוחותיו והשאלה מהו להלוות לאדם אחר  ?  

המהרש"א מפרש בחידושי אגדות מסכת בכורות דף ח עמוד ב

הב' שאלו לו כלפי מ"ש בכ"מ שהתורה ניתנה לישראל במתנה דר"ל כדרך הנותן לחבירו שהוא מקנה לעולם ולא כמלוה לחבירו שאינו רק לזמן שהתורה ניתנית לנו לעולם בלי זמן אבל אלו הכופרים אומרים שאינה דרך מתנה רק דרך הלואה ושאלה ליבטל לזמן וז"ש גברא דאוזיף לחבריה פ"א וטרפו שלא שלם לו ולא קיים הבטחתו לשלם לזמן קבוע הנקבע לו מאי חזא דהדר יזיף ליה דודאי אינו מלוה לו שנית

שמדובר להלוות לאותו אדם כך או כך להבנתי מהותה של השאלה זה פרנסתו של האדם מה המהות של הפרנסה של האדם .  בשאלה הקודמת דובר על זיווגו של האדם וכאן מדובר על פרנסתו של האדם .

אומרת הגמרא חברותא פסחים דף קיח עמוד א

אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף.

כלומר, שנס גדול עושה הקדוש ברוך הוא למי שהוא נותן לו מזונות כאשר עשה לישראל שקרע להם ים סוף [והנפקא מינה מזה כדי שיבקש אדם רחמים על מזונותיו, רשב"ם].דכתיב "נותן לחם לכל בשר", וסמיך ליה "לגוזר ים סוף לגזרים".

וגם על זיווג נאמרה ההשוואה לקריעת ים סוף

חברותא סנהדרין דף כב עמוד א

ועל זה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: קשה לפני המקום לזווגם, אותם שהם לפי מעשיהם כמו קריעת ים סוף, שנשתנו סדרי בראשית.ודרשתו היא: שנאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות". ודרשינן: הקדוש ברוך הוא מושיב להם לאיש ואשה יחידים - בית, דהיינו שמזווגם יחד, (אל תקרי מוציא אסירים אלא: כמוציא אסירים. כלומר, כמו שהוציא את בני ישראל ממצרים. אל תקרי בכושרות, אלא: בכי ושירות בכי למצריים ושירה לבני ישראל ששרו על הים) הרי ששווה זיווגו של אדם לקריעת ים סוף.

ומה המיוחד בקריעת ים סוף הרי יציאת מצרים היא  נס גדול יותר וקשה יותר מקריעת ים סוף

שמות רבה (וילנא) פרשת בשלח פרשה כב

ומה בין יציאת מצרים לקריעת ים סוף אלא שיציאת מצרים קשה שנא' (שם /דברים/ ד) או הנסה אלהים, ואתכם לקח ה', תדע לך שזו קשה מזו שביציאת מצרים כתיב אנכי ה' אלהיך אבל בקריעת ים סוף אינו מזכיר את השם, ולמה צריך להזכיר קריעת ים סוף באמת ויציב לפי שכיון שקרע להם את הים האמינו בו שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ובזכות האמנה שהאמינו זכו לומר שירה ושרתה עליהם שכינה,

המהות של קריעת ים סוף זה האמונה בבורא עולם . אומנם יציאת מצרים היא  נס גדול יותר אבל קריעת ים סוף היא שגרמה לעם ישראל להאמין בבורא עולם מתוך ההבנה של מהות נס קריאת ים סוף .

וזה המשמעות של זיווג ופרנסה אומרת הגמרא  חברותא סוטה דף ב עמוד א :

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן -וקשין אותן הזיווגין שנקבעים על פי מעשיו של האדם, לפני הקדוש ברוך הוא לזווגן, כקריעת ים סוף, שהקב"ה היה צריך לבקוע להם את הים ולשנות סדרי בראשית. שנאמר בתחילת הפסוק: "אלהים מושיב יחידים, הקדוש ברוך הוא מזווג איש יחיד ואשה יחידה ביתה". מיישב מהם בית. ובסוף הפסוק נאמר: "מוציא אסירים שהקב"ה הוציא את בני ישראל ממצרים בכושרות". בחודש ניסן, שהוא זמן מוכשר ליציאה, שהוא חודש לא קר ולא חם.הרי שהפסוק מקיש את זיווגו של אדם לקריעת ים סוף: ושואלת הגמרא: איני, איך אפשר לומר שהזיווג נקבע לפי מעשיו של האדם.והא אמר רב יהודה אמר רב -ארבעים יום קודם יצירת הולד, קודם יצירת הזכר, ואפילו אם הנקיבה עדיין לא נולדה⁽⁷⁾.בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני! בית פלוני לפלוני! שדה פלוני לפלוני!⁽⁸⁾

כלומר מעשיו של האדם קובעים את זיווגו וגם את פרנסתו כי הדברים משולבים כמו שאנחנו רואים בבת הקול שיוצאת ומכריזה על בת פלוני לפלוני – זיווג  בית פלוני לפלוני – התוצאה של זיווג ופרנסה   שדה פלוני לפלוני – פרנסה .

וזה מהות הויכוח בן רבי יהושע לחכמי אתונא אצל חכמי אתונא הזיווג או הפרנסה נמצאת תחת חוקיות מסוימת אם האדם הלווה כסף לאדם ונאלץ לטרוף קרקע מלקוחותיו של האדם מוכיח  לפי חכמי אתונא שהאדם הזה כנראה לא יודע להתנהל ולכן אין טעם שילווה לאנשים אחרים . יש סיכוי גבוה שהוא  "ייפול " עם אנשים אחרים כמו שהוא נפל עם הלווה האחרון . אבל לפי ההבנה שלנו את המציאות אומר רבי יהושע האדם צריך לסומך על מעשיו ועל הקב"ה הוא ילך ויקצוץ קנים וימתין שהקב"ה יזמן לו אדם אחר שיוכל להטעין את הקנים על כתפו כי אותו אדם מכיר את עצמו ומכיר את מעשיו ויודע שהוא יכול לצפות לסיעתא דשמיא .

גם בפרנסה יש את ההבדל בן אומות העלם לעם ישראל שעם ישראל נמצא מעל המזל אבל אומות העולם נמצאים בתוך המזל.

ואומרת הגמרא חברותא שבת דף נג עמוד ב

תנו רבנן: מעשה באדם אחד שמתה אשתו. והניחה בן לינק. ולא היה לו שכר מניקה ליתן. ונעשה לו נס, ונפתחו לו דדין, כשני דדי אשה. והניק את בנו.אמר רב יוסף: בא וראה כמה גדול אדם זה, שנעשה לו נס כזה! אמר ליה אביי: אדרבה, כמה גרוע אדם זה. שנשתנו לו סדרי בראשית⁽⁶⁶⁾.

אמר רב יהודה: בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם. שבשביל שיינק בנו, נשתנו עליו סדרי בראשית, ולא זכה להתפרנס בדרך רגילה. אמר רב נחמן: תדע⁽⁶⁷⁾ שכך הוא, דהרי מתרחיש ניסא מן השמים להצלת כמה נפשות אדם. אבל לא שכיח דאברו [שיבראו] מזוני לצדיקים בביתם, כגון שימצאו חיטין גדלים באוצרותיהם. נמצא שהשגת מזונות קשה יותר מהצלת נפשות בדרך נס.

ואומר החברותא - הערות שבת דף נג עמוד ב הערה (66

(66). וכתב הגר"א שלא נחלקו, אלא אביי הוסיף שמהנס ניכר שלא נעשה רק בזכותו שאם כן היה הנס שיתפרנס בריוח, אלא שאף זכות הבן גרם לנס כדי שיתקיים, וכן כתב היעב"ץ. והמהרש"א פירש לשון "גרוע" שכיון שנעשה לו נס גלוי נתמעטו מזכויותיו "ונגרע" על ידי הנס. ובספר ביאורי הגר"ח מואלוז'ין מובא, שתמה הגר"ח הרי מצינו כמה וכמה תנאים ואמוראים שנעשו להם ניסים גלויים [כמו רבי מאיר בעל הנס ורבי חנינא בן דוסא] ושבחו זאת חז"ל? ותירץ, שאם נעשה נס לחכם וחסיד ידוע, בודאי שהסיבה היא מצד מעלתו הגדולה, אבל כאן לא נאמר מעשה "בחסיד" אחד אלא "מעשה באחד" והיינו שלא היה ידוע כבעל מעלות ומעשים טובים, ולכן עליו אמרו שהנס לא מלמד על מעלתו אלא להיפך שהוא גרוע שנשתנה מסדרי בראשית. וראה להלן.

כלומר  עם ישראל נמצא מעל המזל מעשיו של יחיד מישראל הוא חלק מהותי מכלל עם ישראל ולכן מעשיו והתוצאה של מעשיו משנים את העולם על ידי בורא עולם שמנווט את העולם לפי החשבון של כלל ישראל שהעולם נברא בשבילו . ולכן כל דבר שקשור לזיווגו של האדם ולפרנסתו של האדם הוא  חלק ממעשה בראשית של הקב"ה ולכן קשה זיווגו של האדם ופרנסתו כמו קריעת ים סוף .

ועצם שיעבוד העולם למעשיו של עם ישראל הוא תנאי שהקב"ה התנה בבריאת העולם . הקב"ה  התנה עם הים שיקרע ביציאת מצרים . כלומר החוקיות בעולם שנקבעה בבריאת העולם ניתנת לשינוי לטובת עם ישראל לפי מעשיו בגלל עצם התנאי שהתנה הקב"ה עם העולם במעשה בראשית .

וכך אומר הזוהר הקדוש

שֶׁשָּׁנִינוּ, מַה שֶּׁכָּתוּב וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה, מְלַמֵּד שֶׁבָּאוּ מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְשַׁבֵּחַ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לָהֶם: וְכִי (בני) מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם מְשַׁבְּחִים לְפָנַי?! מִיָּד - וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה. מַה כָּתוּב? וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר. הִשְׁגִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁהִקְדִּים בַּבֹּקֶר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן רִבּוֹנוֹ, כַּכָּתוּב וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. אָז חָזַר הַיָּם, וּבָרְחוּ הַמַּיִם מִלִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל.

שֶׁכָּתוּב, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ. וְשָׁנִינוּ, לְאֵיתָנוֹ - לִתְנָאוֹ, לְאוֹתוֹ תְנַאי שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם. לְאֵיתָנוֹ, כָּתוּב כָּאן לְאֵיתָנוֹ, וְכָתוּב שָׁם (תהלים פט) מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי, וְעַל זֶה לִפְנוֹת בֹּקֶר, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִקְדִּים אַבְרָהָם לַעֲשׂוֹת רְצוֹן רִבּוֹנוֹ אָז נִקְרַע הַיָּם, (כאן ויהם את מחנה מצרים) וְלָכֵן קָשֶׁה הָיָה לְפָנָיו קְרִיעַת יַם סוּף.

וזה בעצם המשמעות שעם ישראל נמצא מעל המזל ומעל החוקיות . אבל צריך להיות ברור שכל זה הוא בגלל שעם ישראל הוא העם היחידי שקיבל עליו את התורה . וכמו שכתבתי שבוע שעבר חברותא שבת דף ל עמוד ב

תחילתו דברי תורה. דכתיב [א ג] "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש". ואמרי דבי רבי ינאי: אם יעמול אדם במה שהוא תחת השמש - הוא דאין לו יתרון בכל עמלו. אבל, אם יעמול בתורה, שהיא היתה קודם השמש, אז יש לו יתרון בעמלו.וכן סופו דברי תורה, דכתיב [יב יג] "סוף דבר הכל נשמע: את האלהים ירא, ואת מצוותיו שמור, כי זה - כל האדם!".

התורה היא הבסיס של העולם  והתורה קדמה לעולם ולכן התורה זה הדבר היחידי שיכול לתת לאדם את הכוח להתרומם מעל החוקיות שנמצאת מתחת לשמש.

וזה ההבדל בן חכמי ישראל לחכמי אתונא . עם ישראל נמצא מעל המזל בזכות קבלת התורה . אומות העולם שלא קיבלו את התורה נמצאים מתחת למזל בתוך חוקיות של העולם וללא יכולת לשנות את מצבם ,הם נמצאים בעולם סיבתי ולכן באופן עקרוני אין משמעות לקיומם מחוץ להיותם מצד אחד כלי של הקב"ה מול עם ישראל מצד אחד ומצד שני ברור של אלו שיהיו גרים שהמזל שלהם היה בממד הר סיני .

ובלי נדר נמשיך בנסיון להבין את שאר השאלות ששאלו חכמי אתונא את רבי יהושע .