פרשת מצורע חכמה בגויים תאמין 17 מה הקשר של פרשת מצורע לשאלה השנייה של חכמי אתונא את רבי יהושע ? מה הקשר בן זיווג לפרנסה ? מה הקשר בן הבת קול שמכריזה כל יום בת פלוני לפלוני! בית פלוני לפלוני! שדה פלוני לפלוני! לעניין הפרנסה ? האם הפרנסה של האדם הוא כמעשיו כמו זיווג ? למה פרנסה של האדם קשורה למעשה בראשית ? האם התנאי שהתנה הקב"ה עם העולם קשור לפרנסתו של האדם ? מה הקשר של הפרנסה של אומות העולם לעם ישראל ? ‏ז'/ניסן/תשע"ט

בס"ד
פרשת מצורע חכמה בגויים תאמין 17  מה הקשר של פרשת מצורע לשאלה השנייה של חכמי אתונא את רבי יהושע ? מה הקשר בן זיווג לפרנסה ? מה הקשר בן הבת קול שמכריזה כל יום בת פלוני לפלוני! בית פלוני לפלוני! שדה פלוני לפלוני! לעניין הפרנסה ? האם הפרנסה של האדם הוא כמעשיו כמו זיווג ? למה פרנסה של האדם קשורה למעשה בראשית ? האם התנאי שהתנה הקב"ה עם העולם קשור לפרנסתו של האדם ? מה הקשר של הפרנסה של אומות העולם לעם ישראל ?  ‏ז'/ניסן/תשע"ט

ויקרא פרק יד

(לג) וַיְדַבֵּ֣ר יְקֹוָ֔ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:

(לד) כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַאֲחֻזָּ֑ה וְנָתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץ אֲחֻזַּתְכֶֽם:

ומה משמעות הענין הזה של צרעת רק בארץ ישראל ?

אומר הילקוט שמעוני צפניה רמז תקסז

כרתי גוים נשמו פנותם וגו'. א"ר אלעזר אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר, וכתיב אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר. אתה מוצא כשחטאו ישראל ובקש הקדוש ברוך הוא להגלותם, אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מגלה את ישראל תחלה עכשו נעשו חרפה וקלון לכל האומות, מה עשה הביא לסנחריב על כל האומות והגלה אותם שנאמר ותמצא כקן ידי וכתיב ואסיר גבולות עמים, אמר הקדוש ברוך הוא יהיו ישראל רואים שהגליתי עובדי אלילים ויעשו תשובה שנאמר הכרתי גוים נשמו פנותם, כיון שלא עשו תשובה מיד גלו, וכן אתה מוצא ונתתי נגע צרעת בבית, למה העצים והאבנים לוקים, כדי שיראו הבעלים ויעשו תשובה: לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד.

כלומר הקב"ה ברא את בעולם ושיעבד את העולם לתורה ולעם ישראל שקיבל את התורה וזה בדיוק המהות של השאלה השנייה של רבי יהושע לחכמי אתונא .

השאלה השניה של חכמי אתונה לרבי יהושע בבבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב

ועוד שאלוהו: גברא דאוזיף וטריף מלקוחות, מאי חזי דהדר אוזיף!? אמר להו רבי יהושע: גברא אזל לאגמא קטל קמא טונא ולא מצי ביה, הדר קטיל ומנח עילויה, עד דאיתרמי איניש מדלי ליה.

[עוד שאלוהו: אדם שהלוה כסף ולא הצליח ליפרע מן הלוה עד שהוצרך לטרוף מן הלקוחות שקנו מהלוה, מה ראה להוסיף ולהלוות כספים!? ענה להם רבי יהושע: משל לאדם שהלך לאגם לקצור קנים, ועשה מהם חבילה, ולא הצליח להרימו על כתיפו, ומכל מקום מוסיף הוא לקצור ומניח חבילה על חבילה, כי סובר הוא, בינתיים יבוא כאן אדם ויטעינני את חבילותי].ואף כאן, אם כי נתקל באדם לא נאמן, יוסיף וילוה לאחר, עד שימצא אדם נאמן ויעשה עמו עיסקא.⁽⁹⁾

ורש"י מפרש מסכת בכורות דף ח עמוד ב

גברא דאוזיף וטריף - שהלוה מעות לחבירו ולא נפרע ממנו אלא בקושי שטרף לקוחות.

מאי חזי דהדר אוזיף - לאחריני ולא נתייסר מן הראשון.

שמדובר שהלוה לאדם אחד וטרף שדותשל לקוחותיו והשאלה מהו להלוות לאדם אחר  ?  

המהרש"א מפרש בחידושי אגדות מסכת בכורות דף ח עמוד ב

הב' שאלו לו כלפי מ"ש בכ"מ שהתורה ניתנה לישראל במתנה דר"ל כדרך הנותן לחבירו שהוא מקנה לעולם ולא כמלוה לחבירו שאינו רק לזמן שהתורה ניתנית לנו לעולם בלי זמן אבל אלו הכופרים אומרים שאינה דרך מתנה רק דרך הלואה ושאלה ליבטל לזמן וז"ש גברא דאוזיף לחבריה פ"א וטרפו שלא שלם לו ולא קיים הבטחתו לשלם לזמן קבוע הנקבע לו מאי חזא דהדר יזיף ליה דודאי אינו מלוה לו שנית

שמדובר להלוות לאותו אדם כך או כך להבנתי מהותה של השאלה זה פרנסתו של האדם מה המהות של הפרנסה של האדם .  בשאלה הקודמת דובר על זיווגו של האדם וכאן מדובר על פרנסתו של האדם .

אומרת הגמרא חברותא פסחים דף קיח עמוד א

אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף.

כלומר, שנס גדול עושה הקדוש ברוך הוא למי שהוא נותן לו מזונות כאשר עשה לישראל שקרע להם ים סוף [והנפקא מינה מזה כדי שיבקש אדם רחמים על מזונותיו, רשב"ם].דכתיב "נותן לחם לכל בשר", וסמיך ליה "לגוזר ים סוף לגזרים".

וגם על זיווג נאמרה ההשוואה לקריעת ים סוף

חברותא סנהדרין דף כב עמוד א

ועל זה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: קשה לפני המקום לזווגם, אותם שהם לפי מעשיהם כמו קריעת ים סוף, שנשתנו סדרי בראשית.ודרשתו היא: שנאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות". ודרשינן: הקדוש ברוך הוא מושיב להם לאיש ואשה יחידים - בית, דהיינו שמזווגם יחד, (אל תקרי מוציא אסירים אלא: כמוציא אסירים. כלומר, כמו שהוציא את בני ישראל ממצרים. אל תקרי בכושרות, אלא: בכי ושירות בכי למצריים ושירה לבני ישראל ששרו על הים) הרי ששווה זיווגו של אדם לקריעת ים סוף.

ומה המיוחד בקריעת ים סוף הרי יציאת מצרים היא  נס גדול יותר וקשה יותר מקריעת ים סוף

שמות רבה (וילנא) פרשת בשלח פרשה כב

ומה בין יציאת מצרים לקריעת ים סוף אלא שיציאת מצרים קשה שנא' (שם /דברים/ ד) או הנסה אלהים, ואתכם לקח ה', תדע לך שזו קשה מזו שביציאת מצרים כתיב אנכי ה' אלהיך אבל בקריעת ים סוף אינו מזכיר את השם, ולמה צריך להזכיר קריעת ים סוף באמת ויציב לפי שכיון שקרע להם את הים האמינו בו שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ובזכות האמנה שהאמינו זכו לומר שירה ושרתה עליהם שכינה,

המהות של קריעת ים סוף זה האמונה בבורא עולם . אומנם יציאת מצרים היא  נס גדול יותר אבל קריעת ים סוף היא שגרמה לעם ישראל להאמין בבורא עולם מתוך ההבנה של מהות נס קריאת ים סוף .

וזה המשמעות של זיווג ופרנסה אומרת הגמרא  חברותא סוטה דף ב עמוד א :

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן -וקשין אותן הזיווגין שנקבעים על פי מעשיו של האדם, לפני הקדוש ברוך הוא לזווגן, כקריעת ים סוף, שהקב"ה היה צריך לבקוע להם את הים ולשנות סדרי בראשית. שנאמר בתחילת הפסוק: "אלהים מושיב יחידים, הקדוש ברוך הוא מזווג איש יחיד ואשה יחידה ביתה". מיישב מהם בית. ובסוף הפסוק נאמר: "מוציא אסירים שהקב"ה הוציא את בני ישראל ממצרים בכושרות". בחודש ניסן, שהוא זמן מוכשר ליציאה, שהוא חודש לא קר ולא חם.הרי שהפסוק מקיש את זיווגו של אדם לקריעת ים סוף: ושואלת הגמרא: איני, איך אפשר לומר שהזיווג נקבע לפי מעשיו של האדם.והא אמר רב יהודה אמר רב -ארבעים יום קודם יצירת הולד, קודם יצירת הזכר, ואפילו אם הנקיבה עדיין לא נולדה⁽⁷⁾.בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני! בית פלוני לפלוני! שדה פלוני לפלוני!⁽⁸⁾

כלומר מעשיו של האדם קובעים את זיווגו וגם את פרנסתו כי הדברים משולבים כמו שאנחנו רואים בבת הקול שיוצאת ומכריזה על בת פלוני לפלוני – זיווג  בית פלוני לפלוני – התוצאה של זיווג ופרנסה   שדה פלוני לפלוני – פרנסה .

וזה מהות הויכוח בן רבי יהושע לחכמי אתונא אצל חכמי אתונא הזיווג או הפרנסה נמצאת תחת חוקיות מסוימת אם האדם הלווה כסף לאדם ונאלץ לטרוף קרקע מלקוחותיו של האדם מוכיח  לפי חכמי אתונא שהאדם הזה כנראה לא יודע להתנהל ולכן אין טעם שילווה לאנשים אחרים . יש סיכוי גבוה שהוא  "ייפול " עם אנשים אחרים כמו שהוא נפל עם הלווה האחרון . אבל לפי ההבנה שלנו את המציאות אומר רבי יהושע האדם צריך לסומך על מעשיו ועל הקב"ה הוא ילך ויקצוץ קנים וימתין שהקב"ה יזמן לו אדם אחר שיוכל להטעין את הקנים על כתפו כי אותו אדם מכיר את עצמו ומכיר את מעשיו ויודע שהוא יכול לצפות לסיעתא דשמיא .

גם בפרנסה יש את ההבדל בן אומות העלם לעם ישראל שעם ישראל נמצא מעל המזל אבל אומות העולם נמצאים בתוך המזל.

ואומרת הגמרא חברותא שבת דף נג עמוד ב

תנו רבנן: מעשה באדם אחד שמתה אשתו. והניחה בן לינק. ולא היה לו שכר מניקה ליתן. ונעשה לו נס, ונפתחו לו דדין, כשני דדי אשה. והניק את בנו.אמר רב יוסף: בא וראה כמה גדול אדם זה, שנעשה לו נס כזה! אמר ליה אביי: אדרבה, כמה גרוע אדם זה. שנשתנו לו סדרי בראשית⁽⁶⁶⁾.

אמר רב יהודה: בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם. שבשביל שיינק בנו, נשתנו עליו סדרי בראשית, ולא זכה להתפרנס בדרך רגילה. אמר רב נחמן: תדע⁽⁶⁷⁾ שכך הוא, דהרי מתרחיש ניסא מן השמים להצלת כמה נפשות אדם. אבל לא שכיח דאברו [שיבראו] מזוני לצדיקים בביתם, כגון שימצאו חיטין גדלים באוצרותיהם. נמצא שהשגת מזונות קשה יותר מהצלת נפשות בדרך נס.

ואומר החברותא - הערות שבת דף נג עמוד ב הערה (66

(66). וכתב הגר"א שלא נחלקו, אלא אביי הוסיף שמהנס ניכר שלא נעשה רק בזכותו שאם כן היה הנס שיתפרנס בריוח, אלא שאף זכות הבן גרם לנס כדי שיתקיים, וכן כתב היעב"ץ. והמהרש"א פירש לשון "גרוע" שכיון שנעשה לו נס גלוי נתמעטו מזכויותיו "ונגרע" על ידי הנס. ובספר ביאורי הגר"ח מואלוז'ין מובא, שתמה הגר"ח הרי מצינו כמה וכמה תנאים ואמוראים שנעשו להם ניסים גלויים [כמו רבי מאיר בעל הנס ורבי חנינא בן דוסא] ושבחו זאת חז"ל? ותירץ, שאם נעשה נס לחכם וחסיד ידוע, בודאי שהסיבה היא מצד מעלתו הגדולה, אבל כאן לא נאמר מעשה "בחסיד" אחד אלא "מעשה באחד" והיינו שלא היה ידוע כבעל מעלות ומעשים טובים, ולכן עליו אמרו שהנס לא מלמד על מעלתו אלא להיפך שהוא גרוע שנשתנה מסדרי בראשית. וראה להלן.

כלומר  עם ישראל נמצא מעל המזל מעשיו של יחיד מישראל הוא חלק מהותי מכלל עם ישראל ולכן מעשיו והתוצאה של מעשיו משנים את העולם על ידי בורא עולם שמנווט את העולם לפי החשבון של כלל ישראל שהעולם נברא בשבילו . ולכן כל דבר שקשור לזיווגו של האדם ולפרנסתו של האדם הוא  חלק ממעשה בראשית של הקב"ה ולכן קשה זיווגו של האדם ופרנסתו כמו קריעת ים סוף .

ועצם שיעבוד העולם למעשיו של עם ישראל הוא תנאי שהקב"ה התנה בבריאת העולם . הקב"ה  התנה עם הים שיקרע ביציאת מצרים . כלומר החוקיות בעולם שנקבעה בבריאת העולם ניתנת לשינוי לטובת עם ישראל לפי מעשיו בגלל עצם התנאי שהתנה הקב"ה עם העולם במעשה בראשית .

וכך אומר הזוהר הקדוש

שֶׁשָּׁנִינוּ, מַה שֶּׁכָּתוּב וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה, מְלַמֵּד שֶׁבָּאוּ מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְשַׁבֵּחַ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לָהֶם: וְכִי (בני) מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם מְשַׁבְּחִים לְפָנַי?! מִיָּד - וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה. מַה כָּתוּב? וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר. הִשְׁגִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁהִקְדִּים בַּבֹּקֶר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן רִבּוֹנוֹ, כַּכָּתוּב וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. אָז חָזַר הַיָּם, וּבָרְחוּ הַמַּיִם מִלִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל.

שֶׁכָּתוּב, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ. וְשָׁנִינוּ, לְאֵיתָנוֹ - לִתְנָאוֹ, לְאוֹתוֹ תְנַאי שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם. לְאֵיתָנוֹ, כָּתוּב כָּאן לְאֵיתָנוֹ, וְכָתוּב שָׁם (תהלים פט) מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי, וְעַל זֶה לִפְנוֹת בֹּקֶר, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִקְדִּים אַבְרָהָם לַעֲשׂוֹת רְצוֹן רִבּוֹנוֹ אָז נִקְרַע הַיָּם, (כאן ויהם את מחנה מצרים) וְלָכֵן קָשֶׁה הָיָה לְפָנָיו קְרִיעַת יַם סוּף.

וזה בעצם המשמעות שעם ישראל נמצא מעל המזל ומעל החוקיות . אבל צריך להיות ברור שכל זה הוא בגלל שעם ישראל הוא העם היחידי שקיבל עליו את התורה . וכמו שכתבתי שבוע שעבר חברותא שבת דף ל עמוד ב

תחילתו דברי תורה. דכתיב [א ג] "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש". ואמרי דבי רבי ינאי: אם יעמול אדם במה שהוא תחת השמש - הוא דאין לו יתרון בכל עמלו. אבל, אם יעמול בתורה, שהיא היתה קודם השמש, אז יש לו יתרון בעמלו.וכן סופו דברי תורה, דכתיב [יב יג] "סוף דבר הכל נשמע: את האלהים ירא, ואת מצוותיו שמור, כי זה - כל האדם!".

התורה היא הבסיס של העולם  והתורה קדמה לעולם ולכן התורה זה הדבר היחידי שיכול לתת לאדם את הכוח להתרומם מעל החוקיות שנמצאת מתחת לשמש.

וזה ההבדל בן חכמי ישראל לחכמי אתונא . עם ישראל נמצא מעל המזל בזכות קבלת התורה . אומות העולם שלא קיבלו את התורה נמצאים מתחת למזל בתוך חוקיות של העולם וללא יכולת לשנות את מצבם ,הם נמצאים בעולם סיבתי ולכן באופן עקרוני אין משמעות לקיומם מחוץ להיותם מצד אחד כלי של הקב"ה מול עם ישראל מצד אחד ומצד שני ברור של אלו שיהיו גרים שהמזל שלהם היה בממד הר סיני .

ובלי נדר נמשיך בנסיון להבין את שאר השאלות ששאלו חכמי אתונא את רבי יהושע .

 

פרשת תזריע חוכמה בגויים תאמין 16 מה הקשר של השאלה הראשונה של חכמי אתונא לפרשת השבוע ? מה הכונה "בת מזלו" ? האם יש זיווג שהוא לא מעשה של הקב"ה ? האם לאומות העולם יש זיווג ? למה המטרונה הבינה שבאמת מי שמזווג זיווגים הוא רק הקב"ה ? למה זיווג הוא בריאה מחדש ? מה המשמעות שעם ישראל נמצא מעל המזל ? ממתי יש בת קול לזיווג ? האם היה בת קול לעשו ? מי הייתה זיווג של עשו ? בזכות מי עם ישראל נמצא מעל המזל ? ‏כ"ט/אדר ב/תשע"ט

בס"ד
פרשת תזריע חוכמה בגויים תאמין 16 מה הקשר של השאלה הראשונה של חכמי אתונא לפרשת השבוע ? מה הכונה "בת מזלו"  ? האם יש זיווג שהוא לא מעשה של הקב"ה ? האם לאומות העולם יש זיווג ? למה המטרונה הבינה שבאמת מי שמזווג זיווגים הוא רק הקב"ה ? למה זיווג הוא בריאה מחדש ? מה המשמעות שעם ישראל נמצא מעל המזל ?  ממתי יש בת קול לזיווג ? האם היה בת קול לעשו  ? מי הייתה זיווג של עשו ? בזכות מי עם ישראל נמצא מעל המזל ?  ‏כ"ט/אדר ב/תשע"ט

הפרשה שלנו מתחילה בדיוק בנושא שקשור לשאלה הראשונה של חכמי אתונה אתרבי יהושע והוא זיווג

וכותב אור החיים ויקרא פרק יב

כי תזריע וילדה מודיע הכתוב כי עיקר הלידה היא בשעת ההזרעה שכאשר תזריע כבר ילדה והיה מה שהיה אם נפש טהורה אם לא ואין תקוה להפך מה שכבר הוא, ומעתה מה שיתעצם האדם בבחינת הלידה הוא בשעת ההזרעה כי אז היא עיקר הלידה לבחינת הנפש שהוא העיקרית באדם, והויות הדבר והמצאתו הגם שהוא נעלם תקרא לידה.

וממשיך אור החיים ויקרא פרק יב

אשה כי תזריע וגו' פירוש אשה שתעשה פעולה זו שתזריע כאן שלל מניעת הזיווג, וילדה פירוש תהיה כוונתה בהזרעתה לתכלית הלידה ולא לתאוה בהמית, ואם לא אמר אלא אשה כי תלד היתה הכוונה כל שתלד הוא אומר, ולא כן הוא, אלא מי שמכוונת בזווגה אל הלידה זאת האשה היא במדרגת זכר, והוא אומרו זכר, ואמר וילדה ולא תלד, לומר שלא תשיג הגדר ההוא אלא אחר שיצא הדבר לפועל.

כלומר תוצאה של זיווג הוא "כי תזריע "ופעולת ההזרעה היא תכלית הזיווג .

וכך היא השאלה הראשונה של חכמי אתונא את רבי יהושע חברותא בכורות דף ח עמוד ב

אמרו ליה: ההוא גברא דאזיל ובעי איתתא ולא יהבו ליה, מאי חזי ליה דאזיל היכא דמידלו מינה!? שהרי לכאורה כל שכן שלא יתנו לו; שקל רבי יהושע שיכתא, תתאי דצה - לא עאל, דלי דצה - ועאל; אמר: האי נמי מיתרמי בת מזליה. [שאלוהו חכמי אתונה לרבי יהושע: אדם שביקש לשאת אשה וסירבו לתת לו, מה ראה⁽⁸⁾ לילך ולבקש אשה מיוחסת מן הראשונה, והרי כל שכן שלא יתנו לו!? נטל רבי יהושע מחט, ונעצה בכותל בתחתיתו ולא נכנס, ושוב העלה את ידו ונעצה במקום גבוה יותר - ואכן ננעצה; אמר להם רבי יהושע: אף זה טוב עושה אם מבקש הוא אשה מיוחסת מן הראשונה, כי שמא היא בת מזלו].

וצריך להבין מה מהות הויכוח בן חכמי אתונא לרבי יהושע.חכמי אתונא שואלים את רבי יהושע אדם שלא נתנו לו זיווג עם אישה בעלת ייחוס מסוים האם יתכן שהוא יבקש לשאת אישה עם ייחוס יותר גבוה ? הרי זה קל וחומר אם לא נתנו לו את האישה בגלל יחוס לא יתכן שיתנו לו אישה עם יחוס גבוה יותר . זה לא מסתדר עם השכל הישר . אומר להם רבי יהושע זיווג לא קשור לשכל הישר הוא קשור לדבר אחר שמכנה אותו רבי יהושע "בת מזלו ". אומרת הגמרא  חברותא סוטה דף ב עמוד א :

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן -וקשין אותן הזיווגין שנקבעים על פי מעשיו של האדם, לפני הקדוש ברוך הוא לזווגן, כקריעת ים סוף, שהקב"ה היה צריך לבקוע להם את הים ולשנות סדרי בראשית. שנאמר בתחילת הפסוק: "אלהים מושיב יחידים, הקדוש ברוך הוא מזווג איש יחיד ואשה יחידה ביתה". מיישב מהם בית. ובסוף הפסוק נאמר: "מוציא אסירים שהקב"ה הוציא את בני ישראל ממצרים בכושרות". בחודש ניסן, שהוא זמן מוכשר ליציאה, שהוא חודש לא קר ולא חם.הרי שהפסוק מקיש את זיווגו של אדם לקריעת ים סוף: ושואלת הגמרא: איני, איך אפשר לומר שהזיווג נקבע לפי מעשיו של האדם.והא אמר רב יהודה אמר רב -ארבעים יום קודם יצירת הולד, קודם יצירת הזכר, ואפילו אם הנקיבה עדיין לא נולדה⁽⁷⁾.בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני! בית פלוני לפלוני! שדה פלוני לפלוני!⁽⁸⁾ הרי שהזיווג נקבע כבר קודם שנולד האדם, ואיך אפשר לומר שהזיווג נקבע לפי מעשיו של האדם.ומשנינן: לא קשיא:הא בזוג ראשון, הא בזוג שני.הזווג הראשון נקבע ארבעים יום קודם יצירת הולד לפי המזל, אבל הזיווג השני, [היינו אלמן לאלמנה⁽⁹⁾], כיון שהיא אינה בת זוגו שנקבעה ארבעים יום קודם יצירת הולד, אלא צריך להתאים אותה אליו, דבר זה נקבע לפי מעשיו של האדם, והוא קשה כקריעת ים סוף.

אומרת הגמרא שזיווג זה מעשה ששייך אך ורק לקב"ה כי רק הקב"ה מזווג זיווגים .כך אומר רבי יהושע לחכמי אתונה זיווג לא קשור לקל וחומר או לשיקול כזה או אחר של האדם . זיווג קשור אך ורק  למעשה שהוא כמו קריעת ים סוף ומי שעושה אותו זה רק הקב"ה . ולכן יכול להיות שאישה עם יחוס  גבוה יותר תשתדך עם אדם שנדחה על שידוך עם אישה בעלת  יחוס נמוך יותר . כי השנייה היא בת מזלו כלומר כמעשיו והראשונה היא לא  כמעשיו .

וכדי להבין את זה יותר בבירור נראה את מה שכותב בבראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה סח

ד רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה, מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אמר לה לששת ימים כדכתיב (שמות כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו, אמר לה הקדוש ברוך הוא יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני, אמרה לו ודא הוא אומנתיה אף אני יכולה לעשות כן כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן, אמר לה אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף, הלך לו ר' יוסי בר חלפתא מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות אמרה פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני, וזיווגה אותן בלילה אחת, למחר אתון לגבה דין מוחיה פציעא, דין עינו שמיטא, דין רגליה תבירא, אמרה להון מה לכון, דא אמרה לית אנא בעי לדין, ודין אמר לית אנא בעי לדא, מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לית אלוה כאלהכון אמת היא תורתכון נאה ומשובחת יפה אמרת, אמר לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף, הקדוש ברוך הוא מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן, הה"ד (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, מהו בכושרות בכי ושירות, מאן דבעי אומר שירה ומאן דלא בעי בכי,

בו נבין את המדרש ואת המשא ומתן בין רבי יוסי בר חלפתא למטרונה . המטרונה אמרה לרבי יוסי אני יכולה לזווג זיווגים בלילה אחד בקלות אני לא מבינה למה זה עסק כזה מסובך שהקדוש ברוך הוא מתעסק בנושא זיווגים ממגמר הבריאה ולמה  זה קשה כקריעת ים סוף הרי זה די פשוט לזווג בן אנשים אמרה ועשתה ובלילה אחת השיאה 1000 עבדים ל 1000 שפחות.  בבוקר הגיעו המזווגים כל אחד עם בעיה אחרת ופתאום המטרונה הבינה ואמרה אלוהכון אמת מה קרה פתאום שהבינה זאת הרי כולם יודעים שיש נישואין לא טובים עם בעיות אז למה הבעיות הללו צריכים לגרום לה להאמין פתאום בקב"ה ?  כיצד מכופרת כמו שאומר רבא בגמרא הופכת למאמינה מוחלטת בקב"ה ? מאין ההוכחה המוחצת שאומנם אלוכון אמת ? ולפי התשובה של רבי יוסי מבינים את העניין אומר לה רבי יוסי תראי את חשבת שאת מזווגת זיווגים וההחלטה שלך על 1000 העבדים הייתה שלך אז תדעי שזה לא כך מי שזיווג אותם את העבדים היה הקדוש ברוך הוא .אומנם את היית השליח אבל המפעיל האמיתי היה הקדוש ברוך הוא ורק הוא מזווג זיווגים וגם בעל כרחן ושלא בטובתן אלה לפי מעשיו של האדם  מאן דבעי אומר שירה ומאן דלא בעי בכי יש כאלו שאומרים שירה ויש כאלו שאומרים בכי אבל את כולם זיווג הקב"ה

והיות והיו אלו העבדים שלך הזיווג היה לפי מעשי המטרונה והיות והיא היית כופרת ורצתה להתערב במה שהוא בלעדי לקב"ה זיווג זיווגים ולכן הקב"ה זיווג אותם לפי מעשיו של האדם ומעשיה היו כפירה . ואומר  רבי יוסי  מאן דבעי אומר שירה ומאן דלא בעי בכי  כלומר כל אחד מקבל לפי מעשיו או שירה או בכי אז מובן שהעבדים של המטרונה יהיו בבכי . והמטרונה ראתה שכל ה 1000 זיווגים יצאו בבכי והבינה שזה לא טבעי כי אם זה היה מקרי זה היה צריך להיות כמו התפלגות מקרית כלומר כאלו שיהיה להם טוב כאלו שיהיו רע  וכאלו באמצע לא טוב ולא רע אבל אם כל ה 1000 יצאו בבכי יש כאן מכוון המטרונה ידעה את מעשיה והבינה שהקב"ה מזווג לפי  מעשי האדם היא הבינה שרק הקב"ה יכול לזווג את הזיווגים שהיא חשבה שהיא מזווגת . היא הבינה ששום אדם גם אם יכוון לכך לא יכול לעשות 1000 זיווגים שיהיו בבכי . זה דבר בלתי אפשרי רק אחד שיכול לקרוע את ים סוף יכול לגרום לכך ש 1000 זיווגים יהיו בבכי . ולכן המסקנה שלה היחידה האפשרית  שאכן "אלוה כאלהכון אמת היא תורתכון נאה ומשובחת יפה אמרת" מסקנת הדברים שהקדוש ברוך הוא  מזווג זיווגים ורק הוא או ע"י בת קול ביום העיבור או ע"י מעשיו . זה מעשה ששיך רק לקב"ה וכל זיווג שנעשה זה אך ורק בהכוונה של הקב"ה ושום אדם לא יכול להתערב במעשה "בראשית " ומי שמנסה להתערב במעשה שהוא בריאה של עולם חדש הוא כופר . ויוצא לנו שגם אחד שחושב שיש דבר כזה זיווג לא על ידי הקב"ה אולי אין פה כפירה אבל ריח של כפירה בודאי יש פה . 

וכדי שנבין שזיווג הוא מעשה בריאה וזה מעשה רק של הקב"ה יש לקרוא את הזוהר הקדוש

וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וָהָלְאָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת, וּמִי הֵם? זִוּוּגֵי בְּנֵי הָאָדָם. שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַוֵּג זִוּוּגִים וְאוֹמֵר: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. וְאֵלּוּ הֵם הָעוֹלָמוֹת שֶׁהוּא בוֹרֵא. בּא רְאֵה, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, אָנֹכִי - זוֹ הִיא הַדַּרְגָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֱחַז בָּהּ בַּתְּחִלָּה.

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת לך לך מאמר היה דבר ה' אל אברם במחזה אות רעט

ומההוא יומא ולהלאה וכו': ומיום ההוא ואילך, הקדוש ברוך הוא בורא עולמות. ומי המה, הם הזווגים של בני אדם. כי מזמן ההוא, הקדוש ברוך הוא מזווג זווגים, ואומר בת פלוני לפלוני ואלו הם העולמות שהוא בורא. כי כל זווג נבחן לעולם.

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת לך לך מאמר הקב"ה מזווג זווגים אות שמז

א"ר יוסי מאי קא מיירי וכו': אר"י מה הוא הכונה, במה שאומר שהקב"ה אמר בת פלוני לפלוני. הרי כתוב אין כל חדש תחת השמש. אלא הכל כבר נעשה במעשה בראשית ולדברך יהיו ענין הזווגים דבר חדש בכל זווג, שצריך להכריז בת פלוני לפלוני. אמר ר' יהודה תחת השמש כתוב, מה שאין כן למעלה מהשמש יש חדש. אמר ר' יוסי למה הכריז כאן, לומר בת פלוני לפלוני, והרי אמר ר' חזקיה אמר ר' חייא, באותה שעה ממש שהאדם נולד ויוצא לעולם, מזדמנת לו בת זוגו.

ואולי ההבדל בן רבי יהושע לחכמי אתונא הוא ההבדל בן יהודי לאומות העולם עם ישראל נמצא מעל המזל ואומות העולם נמצאים תחת השמש . אומות העולם נמצאים בעולם סיבתי שכנראה כמעט לא ניתן לשינוי ועם ישראל נמצא בעולם מעל הסיבתיות ומעל החוקיות והוא יכול לנווט את עצמו מעל החוקיות .

חברותא שבת דף קנו עמוד ב

ומדשמואל נמי שמעינן, דסבר: אין מזל לישראל. דשמואל ואבלט [שם חכם נכרי שהיה חוזה בכוכבים] הוו יתבי. והוו קאזלי הנך אינשי בדרכם לאגמא לקצוץ קנים, ועברו לפניהם. אמר ליה אבלט לשמואל על אדם אחד מהם: האי גברא אזיל לאגם, ולא אתי בחזרה משם. משום דטריק [הכיש] ליה חיויא [נחש] לאותו אדם, ומיית. אמר ליה שמואל: אי אותו אדם בר ישראל הוא, לא יתקיים מה שחזית בו. אלא הוה אזיל ואתי בחזרה, ולא ימות. לפי שאין מזל לישראל. ותפלה תועיל לו להנצל ממזלו.אדיתבי [בעוד שהיו יושבים], אזיל אותו אדם, ואתי מהאגם. קם אבלט, ושדיה לטוניה [הסיר את משאו] דההוא גברא. אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי [כשהוא חתוך לשתי חתיכות]. שקצץ את הנחש יחד עם הקנים, בלא ידיעתו. אמר ליה שמואל לההוא גברא: מאי מעשה עבדת, שבזכותו נצלת ממזלך? אמר ליה: כל יומא הוה מרמינן [מטילין] כל בני החבורה ריפתא [פת] בהדי הדדי לתוך סל אחד, ואכלינן את סעודתנו יחד. ואחד מאתנו היה גובה את הפת מכולם. האידנא, הוה איכא חד גברא מינן דלא הוה ליה ריפתא להטיל לסל. הוה קא מיכסף [מתביש] בכך. אמינא להו לבני החבורה: אנא קאימנא וארמינא [אני אעמוד ואגבה מכולם].כי מטאי לגביה דההוא גברא, שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה [עשיתי עצמי כמו שאני לוקח ממנו פת], כי היכי דלא ליכסיף.אמר ליה שמואל: מצוה עבדת. ובזכות זה נצלת מהנחש.

ובזכות מה יש ליהודי יתרון על אומות העולם ?  רק בזכות התורה  חברותא שבת דף ל עמוד ב

תחילתו דברי תורה. דכתיב [א ג] "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש". ואמרי דבי רבי ינאי: אם יעמול אדם במה שהוא תחת השמש - הוא דאין לו יתרון בכל עמלו. אבל, אם יעמול בתורה, שהיא היתה קודם השמש, אז יש לו יתרון בעמלו.וכן סופו דברי תורה, דכתיב [יב יג] "סוף דבר הכל נשמע: את האלהים ירא, ואת מצוותיו שמור, כי זה - כל האדם!".

התורה היא הבסיס של העולם  והתורה קדמה לעולם ולכן התורה זה הדבר היחידי שיכול לתת לאדם את הכוח להתרומם מעל החוקיות שנמצאת מתחת לשמש.

וממתי יש את הבת קול שיוצאת ומכריזה על בריאה של זיווג ? נראה לי שזה צריך להיות מזמן אברהם ואומר הבאר מים חיים במדבר פרשת נשא

כי לפי שיש חשבון תקופות ומזלות בעולם המראים לכל בחינת הטבע שכן צריך להיות בעת הזאת קור וחום מלחמה ושלום בעולם. או מי יחיה ומי ימות וזה לא יהיה לו בנים וכדומה כידוע מהני כלדאי החוזים בכוכבים שאומרים לפי דרכם בחינת העתידות מה יהיה בעולם. וכל זה מתנהג באומות העולם כי לא ישונו מכפי טבע המזלות ולא יאורע להם לעולם דבר למעלה מן הטבע מה שאין כן בישראל שהגביהם הקדוש ברוך הוא למעלה ממזלות השמים כמאמר חז"ל (בראשית רבה מ"ד, י"ב) ונאמר לאברהם (בראשית ט"ו, ה') הבט נא השמימה ואין הבטה אלא מלמעלה למטה שהגביהו למעלה מן המזלות ואמר לו צא מאיצטגנינות שלך וכו' כמאמר חז"ל (שבת קנ"ו א). ובפרט אחר קבלת התורה שהוציא הקדוש ברוך הוא את עמלי תורה מחיובא דכוכביא ומזליא כמו שאיתא בזוה"ק (פנחס רט"ז ב) וכמאמר הכתוב (ירמיה י', ב') כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאֹתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה וגו'. כי רק הגוים מתנהגים אחרי המזלות ולא עמו ישראל.

כלומר מזמן שאברם נהיה אברהם בזמן שהוא מל את עצמו עבר אברהם להיות מעל המזל ומעל הכוכבים וכל זרע אברהם כולל עשו נכללו מאותם שהזיווג שלהם היא בריה חדשה שנבראה מעל השמש ולא תחת השמש  וכך כותב השם משמואל בראשית פרשת ויצא

ומעתה לפי הכוונה שהיתה ביצירת יעקב ועשו, שזה יזכה ע"י עשה טוב וזה ע"י סור מרע, הי' זיווגם מתחילת היצירה נאות להם רחל ליעקב ולאה לעשו, ובודאי כך הי' בהכרזת המלאך בת פלוני לפלוני רחל ליעקב ולאה לעשו [כי ההכרזה הוא לעולם לפי מה שהוא מוכן לזה, וכן הוא בזוה"ק שאם אדם קלקל מעשיו מונעים ממנו בת זיווגו, מכלל שהכרזת הזיווג לפי מה שהוא מוכן לעשות ולא לפי מעשיו של אח"כ, וכן בדין שהבחירה חפשית, והדברים עתיקים]:

ובלי נדר נמשיך בשיעור הבא  

פרשת שמיני חכמה בגויים תאמין 15 איך מוכן רבי יהושע לבטל תורה כדי ללמוד תורה יונית ? למה רבי משקיע זמן רב בלימוד עם אנטונינוס ? מדוע מוכן רבי יהושע להפקיר את עצמו לחכמי אתונא אם יפסיד בויכוח ? למה רבי יהושע לא עושה בדיוק הפוך לחכמי אתונא עם ינצח בויכוח ? למה אומות העולם נחשבים למתים לאחר מתן תורה ? מדוע הקב"ה מאריך אפו לאומות העולם ? ‏כ"ב/ אדר ב/תשע"ט

בס"ד
פרשת שמיני  חכמה בגויים תאמין 15 איך מוכן רבי יהושע לבטל תורה כדי ללמוד תורה יונית ? למה רבי משקיע זמן רב בלימוד עם אנטונינוס ? מדוע מוכן רבי יהושע להפקיר את עצמו לחכמי אתונא אם יפסיד בויכוח ? למה רבי יהושע לא עושה בדיוק הפוך לחכמי אתונא עם ינצח בויכוח ? למה אומות העולם נחשבים למתים לאחר מתן תורה ? מדוע הקב"ה מאריך אפו לאומות העולם ? ‏כ"ב/ אדר ב/תשע"ט

המשך המעשה של רבי יהושע וחכמי אתונא , אומרת הגמרא בבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב

אמרו ליה הזקנים לרבי יהושע: מאי עבידתיך? אמר להו רבי יהושע: חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו; אמרו ליה: אי הכי ניבעי לך? אמר להו רבי יהושע: לחיי! אי זכיתו לי, כל דבעיתו עבידו בי, ואי זכינא בכו, איכלו נהמא גבאי בספינתא. [שאלוהו היושבים שם מה מעשיך? ויאמר להם: חכם היהודים אני, ורצוני ללמוד מכם דברי חכמה; אמרו לו: אם כך נבחון אותך! אמר להם רבי יהושע: מסכים אני, ואם תנצחוני, עשו בי ככל שתרצו, ואם אני אנצח אתכם, תבואו לאכול אתי לחם בספינה].⁽⁷⁾אמרו ליה: ההוא גברא דאזיל ובעי איתתא ולא יהבו ליה, מאי חזי ליה דאזיל היכא דמידלו מינה!? שהרי לכאורה כל שכן שלא יתנו לו; שקל רבי יהושע שיכתא, תתאי דצה - לא עאל, דלי דצה - ועאל; אמר: האי נמי מיתרמי בת מזליה.[שאלוהו חכמי אתונה לרבי יהושע: אדם שביקש לשאת אשה וסירבו לתת לו, מה ראה⁽⁸⁾ לילך ולבקש אשה מיוחסת מן הראשונה, והרי כל שכן שלא יתנו לו!? נטל רבי יהושע מחט, ונעצה בכותל בתחתיתו ולא נכנס, ושוב העלה את ידו ונעצה במקום גבוה יותר - ואכן ננעצה; אמר להם רבי יהושע: אף זה טוב עושה אם מבקש הוא אשה מיוחסת מן הראשונה, כי שמא היא בת מזלו].

במאמר חכמה בגויים תאמין 14 בפרשת פיקודי דיברתי עד הרגע שבו אומר רבי יהושע לחכמי אתונא

חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו; והסברתי שרצה רבי יהושע להבין האם יש מי מחכמי אתונא כאלו שהמזל שלהם היה בהר סיני והם חלק מעם ישראל ויש להם חלק בתורת ישראל ולכן מאמץ כזה מועיל וראוי להיעשות על ידי חכם יהודי כי פעולה זו של רבי יהושע להקדיש זמן לחכמת יון מתנגש עם דעתו של רבי ישמעאל  חברותא מנחות דף צט עמוד ב

שאל בן דמה בן אחותו של רבי ישמעאל, את רבי ישמעאל: כגון אני, שלמדתי כל התורה כולה, מהו שיהא מותר לי ללמוד חכמת יונית? קרא עליו - רבי ישמעאל על בן אחותו - את המקרא הזה:

"לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה"; צא ובדוק [ומצא] שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה, ולמוד בה חכמת יונית.

וכך נפסק בשולחן ערוך שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו

א] כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורים, ב] בין בחור בין זקן גדול. אפילו עני המחזר על הפתחים, ג] אפילו בעל אשה ובנים, (א) ד] חייב (ב) לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ה] ביום ובלילה, שנאמר: והגית בו יומם ולילה (יהושע א, ח). א ו] {א} ובשעת הדחק, אפילו לא קרא רק א'} קריאת שמע שחרית וערבית, לא ימושו מפיך (ישעיהו נט, כא) קרינן ביה (הגהות מיימוני פ"א וסמ"ג עשין י"ב).

כלומר לכתחילה אדם חייב להגות בתורה יומם ולילה . ולכן צריך להגיד שרבי יהושע הבין שהפעולה שהוא עושה כדי לברר אם חכמי אתונא שייכים בצורה כזו או אחרת לתורה היא מצווה שביטולה של תורה היא יסודה. אומר התלמוד בבלי מסכת מנחות דף צט עמוד א

אמר ריש לקיש: פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה, דכתיב: אשר שברת - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: יישר כחך ששברת.

ואומר בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

כלומר פעולת איסוף הגרים לתוך עם ישראל אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני זו מצווה חשובה  עד כדי כך שרבי יהושע מוכן להקדיש לזה זמן ולבטל תורה ולנסות להבין אם אותם חכמי אתונא כולם או חלקם הם כאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני . בדיוק כמו שרבי הקדיש לא מעט זמן לאנטונינוס . אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף י עמוד ב

כי שכיב אנטונינוס, א"ר: נתפרדה חבילה; כי שכיב אדרכן, אמר רב: נתפרדה חבילה

ואומר רש"י מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א

נתפרדה חבילה - אהבתינו שנקשרה נפש בנפש.

כלומר רבי הקדיש זמן רב לאנטונינוס ולמד איתו תורה שכנארה היה על חשבון לימוד תורה עם חכמים כי הבין רבי שאנטונינוס שייך לעם ישראל ולכן נפשו נקשרה בנפשו של אנטונינוס .

לאחר שאומר את זה רבי יהושע לחכמי אתונא הוא אומר להם דבר מדהים

אמר להו רבי יהושע: לחיי! אי זכיתו לי, כל דבעיתו עבידו בי, ואי זכינא בכו, איכלו נהמא גבאי בספינתא. [שאלוהו היושבים שם מה מעשיך? ויאמר להם: חכם היהודים אני, ורצוני ללמוד מכם דברי חכמה; אמרו לו: אם כך נבחון אותך! אמר להם רבי יהושע: מסכים אני, ואם תנצחוני, עשו בי ככל שתרצו, ואם אני אנצח אתכם, תבואו לאכול אתי לחם בספינה

אומר רבי יהושע לחכמי אתונא "אם תנצחוני עשו בי ככל שתרצו "  

איך מסוגל רבי יהושע להפקיר את עצמו מול חכמי אתונא ?

וכדי להבין את זה אביא את הגמרא תלמוד בבלי מסכת מנחות דף צט עמוד ב

ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו: תורה ניתנה בארבעים ונשמה נוצרה בארבעים, כל המשמר תורתו נשמתו משתמרת, וכל שאינו משמר את התורה אין נשמתו משתמרת. תנא דבי רבי ישמעאל: משל לאדם שמסר צפור דרור לעבדו, אמר: כמדומה אתה שאם אתה מאבדה שאני נוטל ממך איסר בדמיה? נשמתך אני נוטל ממך.

ואומר החפץ חיים - תורה אור פרק ז

פסוק זה משל למלך שמסר צפור דרור לעבדו אמר לו כמדומה אתה שאם אתה מאבדה שצפור בדינר אני נוטל ממך אלא נשמתך אני נוטל ממך ולפי מש"כ אינו בגדר עונש אלא שכן הדבר בהכרח שהתורה היא נשמת הנפש המחיה אותה לנצח ולכן כל מה שמגרע האדם מחלק התורה שעליו להשיג בימי חייו הוא מגרע מחיות נפשו ושלימותה בעולם הנצח ולהיפך כל מה שמרבה האדם להתדבק בתורה ולקנות חלקי התורה (ע"י עצמו או ע"י החזקתו למי שאי אפשר לו בעצמו) בימי חייו הוא מרבה לתת כח וחיות בנפשו ולהשלימה בקדושתה לנצח נצחים ובעו"ה

וההבנה של העניין מאוד פשוטה הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם . אם אין תורה אין עולם ואם חס וחלילה חכמי אתונא מנצחים את רבי יהושע משמעות הדבר שאין לתורה משמעות ולכן אין לחיים משמעות ולכן אומר רבי יהושע תוכלו לעשות בי מה שתרצו . עולם ללא תורה זה עולם של תוהו ובהו ואין משמעות לעולם כזה . בעולם של תוהו ובהו ללא תורה אין משמעות אם אני חי או מת כי אם אין לי נשמה שהקב"ה נתן לי והבדיל אותי מכל יצורי העולם ונתן לי כלי להבין את העולם אין משמעות לחיים שלי .

אומר החכמה ומוסר חלק א סימן מ

ואמר לו "כמדומה שאם אתה מאבדו אני נוטל איסר בדמו", ר"ל, כמדומה אתה שבהתרשלותך בענין השמירה, דמים אתה מאבד, לא - "נשמתך אני נוטל ממך", ר"ל, מגלה אני ומודיע אותך כי באבדך אותו - נשמתך אתה מאבד, והנך מת גמור, כי הוא חייך.

וכך אומר  חוכמה ומוסר התורה הם חייך אם אין לך תורה אתה מת גמור כי חייך היא התורה .

וכך אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן יד

את מוצא כשבקש הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל החזירה על כל האומות ולא קבלוה בקש להחזיר העולם למדידת מימיו שנאמר (חבקוק ג) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים כיון שקבלוה ישראל נתיישב העולם לפיכך וידבר אלהים.

רבי יהושע אומר לחכמי אתונא אם יש תורה יש עולם ואם חס וחלילה אין תורה אין עולם ואז אני מפקיר את עצמי אליכם . זה ההבדל המהותי בן רבי יהושע לחכמי אתונא לרבי יהושע התורה היא הכול וחכמי אתונא מסתכלים על העולם כעולם ללא תורה עולם של חוכמה בשר ודם .

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמיני

וכך הקדוש ברוך הוא התיר לגוים עובדי כוכבים שקצים ורמשים ואת כל העבירות לפי שהן לגיהנם, אבל לישראל שהם לחיי גן עדן, אמר להם (והייתם קדושים כי קדוש אני) אל תשקצו את נפשותיכם (ויקרא יא מג), [והייתם קדושים כי קדוש אני] (שם שם /ויקרא י"א/ מד), את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו, למה שהן חיים, שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד ד), הוי עמד וימודד ארץ וגו'.

אומר המדרש שאם ינצח רבי יהושע את חכמי אתונא על אף שהם בחזקת מתים רבי יהושע הוא לא יהרוג אותם ויתן להם הזדמנות נוספת לקבל על עצמם את התורה ולהפוך ממתים לחיים . רבי יהושע למד את זה ממידתו של הקב"ה

 דברים רבה (ליברמן) פרשת וזאת הברכה

ויאמר ה' מסיני בא וגו', מלמד שחזר הקדוש ברוך הוא את התורה על כל האומו' ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה, שנא' וזרח משעיר למו, אלו בני עשו שהם בני שעיר, הופיע מהר פארן אלו ישמעאל, שנא' וישב בהר פארן, ואחר עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, כיון שראה שלא רצו לשמוע ולקבל את התורה הקפיצם בגהינם, שנא' לנתר בהם על הארץ, וכתי' במקום אחר יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך, ועדיין אנו צריכין ללמוד, שמא רצו לשמוע ולקבל, בא מיכה המורשתי ופסק את הדבר, ועשיתי באף ובחמה נקם את כל הגוים אשר לא שמעו וגו', הא למדת שלא רצו לשמוע לקבל את התורה, בא דוד ונתן הודאה להקב"ה על כך, שנא' אתה האל עושה פלא וגו', אמר לפניו דוד, רבש"ע, פלא עשית בעולמך שהודעת תורתך לא"ה, ואין עוזך אלא תורה, שנא' ה' עוז לעמו יתן. א"ר אבא גלוי וידוע לפני מי שאמ' והיה העולם שאין א"ה מקבלין את התורה, ומפני מה יצא ידיהם, אלא מדותיו של הקדוש ברוך הוא כך [הן] שיצא ידי בריותיו (אח"כ) [ואח"כ] טורדן מן העולם, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטירונייא על בריותיו.

כלומר על אף שאומות העולם לא קיבלו את התורה נתן להם הקב"ה הזדמנות נוספת על אף שידוע שהם לא יקבלו את התורה אבל לפי הבנתי עשה זאת כדי לברור מתוכם את אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ולכן נותן להם רבי יהושע בסוף הויכוח עוד הזדמנות לקבל על עצמם את התורה .

ובלי נדר נמשיך להבין את המשך הויכוח

פורים למה קוראים למגילת אסתר מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי ? למה נעלם מרדכי במשא ומתן עם חכמים לגבי קביעת המגילה לדורות ? למה היה 2 כתיבות המגילה ? מה עיקר הנס בפורים ? האם אסתר היא חלק עיקרי מהנס ? למה אסתר היא לא חלק עיקרי של הנס ? ‏י"ד/אדר ב/תשע"ט

בס"ד
פורים למה קוראים למגילת אסתר מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי ? למה נעלם מרדכי במשא ומתן עם חכמים לגבי קביעת המגילה לדורות ? למה היה 2 כתיבות המגילה ? מה עיקר הנס בפורים ? האם אסתר היא חלק עיקרי מהנס ? למה אסתר היא לא חלק עיקרי של הנס ? ‏י"ד/אדר ב/תשע"ט

לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה

אסתר פרק ט

(כ) וַיִּכְתֹּ֣ב מָרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּכָל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ הַקְּרוֹבִ֖ים וְהָרְחוֹקִֽים:

(כא) לְקַיֵּם֘ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

(כב) כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים:

(כג) וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מָרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם:

מתוך הפסוקים הללו נראה מאוד קשה למה מגילת אסתר היא  מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי . כאשר כתוב  וַיִּכְתֹּ֣ב מָרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים  אסתר לא מוזכרת בכלל ולכאורה נראה מאוד משונה מדוע המגילה לא נקראת מגילת מרדכי ?

ועוד יותר קשה מדוע המשא ומתן של אסתר מול חכמים האם לקבוע את המגילה לדורות מתבצע מול אסתר ולא מול מרדכי ראש הסנהדרין שכתב את המגילה הזאת ?  

חברותא מגילה דף ז עמוד א

דאמר רב שמואל בר יהודה: בתחילה קבעוה, לקרות את אגרת הפורים - בשושן, ולבסוף - בכל העולם כולו⁽²²¹⁾. והיינו דכתיב "לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית", שקבעוה פעם שניה לכל העולם כולו. אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים בשנה השניה: קבעוני מעתה חובה לדורות, לעשות יום טוב ולקרות מגילה, כדי להיות לי לשם! שלחו לה חכמים: אם נעשה כן, הרי שקנאה את מעוררת עלינו לבין האומות! שיאמרו שאנו שמחים להזכיר את מפלתן⁽²²²⁾. שלחה להם: הלא כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס! ואם כן, הרי שם הם רואים כבר את מפלתן, ושוב אין חשש לקבוע שמחה וקריאת המגילה לדורות⁽²²³⁾. רב ורב חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו האי מלתא דלקמן. ומפסקינן למילתא, ואמרינן, דבכוליה סדר מועד, כל היכא דמתני כי האי זוגא - ארבעה חכמים אלו דלעיל, בעינן לחלופי רבי יוחנן, שהוזכר שם בטעות, ומעייל במקומו את רבי יונתן.

והכי מתנו: לאחר שקבלו חכמים את דבריה של אסתר, וקבעו קריאת המגילה לדורות, שלחה להם אסתר לחכמים עוד: כתבוני לדורות בספרי הכתובים!⁽²²⁴⁾שלחו לה חכמים: הרי אמר שלמה: "הט אזנך ושמע דברי חכמים". והיינו חנוכה ופורים, שאינן בכלל המצוות הכתובות, שנאמרו ברוח הקדש, אלא דברי חכמים הן. ומסיים קרא: "הלא כתבתי לך שלישים ולא רבעים". והכי פירושו: "שלישים" דווקא - דבשלשה מקומות יש לנו להזכיר מלחמת עמלק: בספר שמות, בספר משנה תורה, ובספר שמואל. ולא "רבעים", שאין אנו רשאים להוסיף עוד⁽²²⁵⁾.עד שמצאו לו חכמים סמך, לכתבה בכלל הכתובים, ממקרא הכתוב בתורה. דכתיב בענין מלחמת עמלק: "כתב זאת זכרון בספר". ודרשינן ליה לקרא הכי: "כתב זאת" - מה שכתוב כאן [בספר שמות] ובמשנה תורה, שכל מה שכתוב בתורה, קוראו הכתוב מקרא אחד. "זכרון" - היינו מה שכתוב בנביאים [בספר שמואל]. "בספר" - מה שכתוב במגילה⁽²²⁶⁾. ולהכי קבעוה בין הכתובים, דחשבינן למגילה מכלל "שלישים".

זה נראה מאוד קשה שמרדכי שהוא חלק מהסנהדרין זה שהוביל את המאבק בהמן והצליח להציל את עם ישראל נעלם פתאום ונותן לאסתר לנהל את המשא ומתן מול הסנהדרין והוא לא חלק מהמשא ומתן עם חכמים וזה נהפך לדבר בלעדי של אסתר .

ועוד יותר קשה שמגילת אסתר נאמרה ברוח הקודש ואף אחת מהסיבות האפשריות לא קשורות לרוח הקודש של אסתר עצמה חברותא מגילה דף ז עמוד א

תניא, רבי אליעזר אומר: מגילת אסתר - ברוח הקודש נאמרה. שנאמר "ויאמר המן בלבו". ומנין ידעו כותבי המגילה מה היה בליבו? אלא ודאי - ברוח הקודש נאמרה. רבי עקיבא אומר: מהכא מוכח דאסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר: "ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה". דמנא ידעינן שנשאה חן בעיני כולם? על כרחך, דעל ידי רוח הקודש ידעינן! רבי מאיר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה. שנאמר בענין בגתן ותרש: "ויודע הדבר למרדכי". ומנין נודעה לו מזימתם? אלא ודאי שרוח הקודש שרתה עליו⁽²²⁸⁾. רבי יוסי בן דורמסקית אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה. שנאמר: "ובבזה לא שלחו את ידם". ומנא ידעינן דאפילו במקומות הרחוקים לא שלחו את ידם בביזה? על כרחך דברוח הקודש נאמרה⁽²²⁹⁾. אמר שמואל: אי הואי התם⁽²³⁰⁾ כשדנו בדבר זה, הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, דמהכא מוכח דברוח הקודש נאמרה: שנאמר: "קימו וקבלו", ודרשינן: קימו למעלה, בשמים⁽²³¹⁾ - מה שקיבלו ישראל למטה⁽²³²⁾. ולידע דקבלו בשמים, ודאי דבעינן רוח הקודש!

אמר רבא: לכולהו הנך ראיות שהביאו האמוראים לעיל, להוכיח שאסתר נאמרה ברוח הקודש - אית להו פירכא, לבר מהך דשמואל - דלית ליה פירכא⁽²³³⁾.

והתירוץ שלא ניתן להפריך אותו  שכתוב באסתר פרק ט

(כז) קִיְּמ֣וּ <וקבל> וְקִבְּל֣וּ הַיְּהוּדִים֩׀ עֲלֵיהֶ֨ם׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כָּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

קשור למה שכתב מרדכי כלומר למה שכתוב במגילה  אסתר פרק ט

(כ) וַיִּכְתֹּ֣ב מָרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּכָל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ הַקְּרוֹבִ֖ים וְהָרְחוֹקִֽים:

(כא) לְקַיֵּם֘ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

ולכן המגילה היא לא מגילת אסתר בגלל רוח הקודש שלה ולכן חיבים להבין לעומק את הנושא ולנסות ולתרץ אותו . וכדי להבין את כל העניין צריך להבין את מה שכתוב במגילה

אסתר פרק ט

(כט) וַ֠תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמָרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כָּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפּוּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית:

למה אסתר צריכה לכתוב את המגילה שנית ולמה פתאום אסתר מופיעה ראשונה ומרדכי שני . לפתע אנחנו רואים היפוך תפקידים בן אסתר למרדכי .

וככה אומרת הגמרא חברותא מגילה דף יט עמוד א

"ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף", חזינן שהקפיד הכתוב להזכיר את כל תוקף.

ובהכי איפליגו:מאן דאמר דצריך לקרות את כולה, סבר ד"כל תוקף" היינו תוקפו של אחשורוש, והרי מתחילת המגילה עד סופה מוזכר תוקפו.ומאן דאמר מ"איש יהודי" - תוקפו של מרדכי.

ומאן דאמר מ"אחר הדברים האלה" - תוקפו של המן.ומאן דאמר מ"בלילה ההוא" - תוקפו של נס⁽⁷⁷⁾.

אנחנו רואים שמגילת אסתר לכל השיטות זה תוקפו של מרדכי ו/או תוקפו של אחשורוש ו/או המן ו/או הנס עצמו . כלומר כל הדעות לגבי הנס לא מזכירים את "תוקפה" של אסתר כלומר היא חלק מהנס אבל לא עיקר הנס . והוכחה לכך הוא מה שאומר מרדכי לאסתר  אסתר פרק ד

(יג) וַיֹּ֥אמֶר מָרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל־אֶסְתֵּ֑ר אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִֽים:

(יד) כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת:

כלומר אסתר היא לא עיקר הנס היא חלק ממנו ולא עיקר הנס .

וכדי לתרץ את זה אני צריך להבין את סוף במגילה  אסתר פרק י

(ג) כִּ֣י׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ:

נוצר בסוף המגילה איזה שבר לגבי מעמדו של מרדכי שהיה ראש הסנהדרין

אומר רש"י אסתר פרק י פסוק ג

(ג) לרוב אחיו - ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו:

כלומר מהות של נס פורים הוא קבלת התורה באהבה ומרדכי שהיה ראש הסנהדרין קלקל במהות הנס שהיא קבלת התורה . וצריך להגיד שהקלקול הזה נעשה בעיקר בן הכתיבה הראשונה של מרדכי לבן הכתיבה השנייה של אסתר המלכה  . הקלקול הזה פגם במהות הנס של פורים

והגמרא במגילה טז: מרחיבה :

" כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין " ומיד אחר כך " דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד' ולבסוף בתר חמישה "

ומפרש רשי במגילה "לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו " 

כלומר ברור לכולם שיש חסרון במרדכי שהיה מספר 4 ועכשיו מספר 5  ומה הבעיה ? נוצר חיסרון באהבת הנס לפחות בעיני המתבונן מפלת המן לא השתנתה אבל יש חיסרון בגדולת מרדכי והחיסרון הוא במהות של פורים חסרון בלימוד התורה ופורים הרי הוא קבלת התורה באהבה . ואם יש חיסרון באהבת הנס יש אפשרות של אי קבלת המצוות מרצון . כי כל קבלת התורה באהבה היה בגלל הנס המיוחד של פורים כמו שאומרים התוספות  תוספות מסכת שבת דף פח עמוד א

מודעא רבה לאורייתא - והא דאמר בנדרים (דף כה.) שכרת משה ברית עם ישראל על התורה והמצות והשביעם על כך ובפ' אלו נאמרין (סוטה לז:) שקבלו את כל התורה בהר גרזים ובהר עיבל אור"ת דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס ..

כלומר בן כתיבה ראשונה לכתיבה שנייה נפגם תוקפו של הנס בגלל הקלקול של מרדכי . ולכן כתבה אסתר שנית את המגילה כי מעשה זה לא היה יכול להיעשות על ידי מרדכי ולכן כל המשא ומתן עם חכמים היה מול אסתר ולא מול מרדכי ואסתר בכתיבה השניה הדגישה את תוקפו של הנס שהוא תלוי במרדכי ,המן, אחשורוש והנס עצמו .

ולכן  ברור לכולם שיש חסרון במרדכי שהיה מספר 4 ועכשיו מספר 5  ומה הבעיה ? נוצר חיסרון באהבת הנס לפחות בעיני המתבונן מפלת המן לא השתנתה אבל יש חיסרון בגדולת מרדכי והחיסרון הוא במהות של פורים חסרון בלימוד התורה ופורים הרי הוא קבלת התורה באהבה . ואם יש חיסרון באהבת הנס יש אפשרות של אי קבלת המצוות מרצון ואז חוזרת השאלה של רב אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא ורבא שתירץ את הקושיה של אחא בר יעקב הבין את הבעיה החמורה שנוצרה במהות קבלת התורה ומצא פתרון במגילה ז:  " אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי "

בו נבחן את הבעיה. מי שמתבונן במרדכי מבין שלאחר הנס הוא ירד מגדולתו מ 4 ל  5 והחיסרון שלו נבע מביטול התורה והרי מהות פורים זה קבלת התורה באהבה ועכשיו אנו צריכים פתרון שיאפשר לנו לחזור ולראות את מרדכי כפי שהיה בנס כדי לא נחסר מגודל הנס של רוממות מרדכי . ושתית היין היא זו שמתקנת את החיסרון שנוצר נא ראה מה שכתבתי בנושא למה שותים יין בפורים .

ולכן מגילת אסתר נקראת מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי כי היא זו שהצליחה לכתוב את "תוקף " הנס ולתקן את החיסרון שנוצר על ידי מרדכי בסוף המגילה ולהכניס את מגילת אסתר לדורות וחלק מכתבי הנ"ך .