פרשת שמיני חכמה בגויים תאמין 15 איך מוכן רבי יהושע לבטל תורה כדי ללמוד תורה יונית ? למה רבי משקיע זמן רב בלימוד עם אנטונינוס ? מדוע מוכן רבי יהושע להפקיר את עצמו לחכמי אתונא אם יפסיד בויכוח ? למה רבי יהושע לא עושה בדיוק הפוך לחכמי אתונא עם ינצח בויכוח ? למה אומות העולם נחשבים למתים לאחר מתן תורה ? מדוע הקב"ה מאריך אפו לאומות העולם ? ‏כ"ב/ אדר ב/תשע"ט

בס"ד
פרשת שמיני  חכמה בגויים תאמין 15 איך מוכן רבי יהושע לבטל תורה כדי ללמוד תורה יונית ? למה רבי משקיע זמן רב בלימוד עם אנטונינוס ? מדוע מוכן רבי יהושע להפקיר את עצמו לחכמי אתונא אם יפסיד בויכוח ? למה רבי יהושע לא עושה בדיוק הפוך לחכמי אתונא עם ינצח בויכוח ? למה אומות העולם נחשבים למתים לאחר מתן תורה ? מדוע הקב"ה מאריך אפו לאומות העולם ? ‏כ"ב/ אדר ב/תשע"ט

המשך המעשה של רבי יהושע וחכמי אתונא , אומרת הגמרא בבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב

אמרו ליה הזקנים לרבי יהושע: מאי עבידתיך? אמר להו רבי יהושע: חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו; אמרו ליה: אי הכי ניבעי לך? אמר להו רבי יהושע: לחיי! אי זכיתו לי, כל דבעיתו עבידו בי, ואי זכינא בכו, איכלו נהמא גבאי בספינתא. [שאלוהו היושבים שם מה מעשיך? ויאמר להם: חכם היהודים אני, ורצוני ללמוד מכם דברי חכמה; אמרו לו: אם כך נבחון אותך! אמר להם רבי יהושע: מסכים אני, ואם תנצחוני, עשו בי ככל שתרצו, ואם אני אנצח אתכם, תבואו לאכול אתי לחם בספינה].⁽⁷⁾אמרו ליה: ההוא גברא דאזיל ובעי איתתא ולא יהבו ליה, מאי חזי ליה דאזיל היכא דמידלו מינה!? שהרי לכאורה כל שכן שלא יתנו לו; שקל רבי יהושע שיכתא, תתאי דצה - לא עאל, דלי דצה - ועאל; אמר: האי נמי מיתרמי בת מזליה.[שאלוהו חכמי אתונה לרבי יהושע: אדם שביקש לשאת אשה וסירבו לתת לו, מה ראה⁽⁸⁾ לילך ולבקש אשה מיוחסת מן הראשונה, והרי כל שכן שלא יתנו לו!? נטל רבי יהושע מחט, ונעצה בכותל בתחתיתו ולא נכנס, ושוב העלה את ידו ונעצה במקום גבוה יותר - ואכן ננעצה; אמר להם רבי יהושע: אף זה טוב עושה אם מבקש הוא אשה מיוחסת מן הראשונה, כי שמא היא בת מזלו].

במאמר חכמה בגויים תאמין 14 בפרשת פיקודי דיברתי עד הרגע שבו אומר רבי יהושע לחכמי אתונא

חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו; והסברתי שרצה רבי יהושע להבין האם יש מי מחכמי אתונא כאלו שהמזל שלהם היה בהר סיני והם חלק מעם ישראל ויש להם חלק בתורת ישראל ולכן מאמץ כזה מועיל וראוי להיעשות על ידי חכם יהודי כי פעולה זו של רבי יהושע להקדיש זמן לחכמת יון מתנגש עם דעתו של רבי ישמעאל  חברותא מנחות דף צט עמוד ב

שאל בן דמה בן אחותו של רבי ישמעאל, את רבי ישמעאל: כגון אני, שלמדתי כל התורה כולה, מהו שיהא מותר לי ללמוד חכמת יונית? קרא עליו - רבי ישמעאל על בן אחותו - את המקרא הזה:

"לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה"; צא ובדוק [ומצא] שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה, ולמוד בה חכמת יונית.

וכך נפסק בשולחן ערוך שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו

א] כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורים, ב] בין בחור בין זקן גדול. אפילו עני המחזר על הפתחים, ג] אפילו בעל אשה ובנים, (א) ד] חייב (ב) לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ה] ביום ובלילה, שנאמר: והגית בו יומם ולילה (יהושע א, ח). א ו] {א} ובשעת הדחק, אפילו לא קרא רק א'} קריאת שמע שחרית וערבית, לא ימושו מפיך (ישעיהו נט, כא) קרינן ביה (הגהות מיימוני פ"א וסמ"ג עשין י"ב).

כלומר לכתחילה אדם חייב להגות בתורה יומם ולילה . ולכן צריך להגיד שרבי יהושע הבין שהפעולה שהוא עושה כדי לברר אם חכמי אתונא שייכים בצורה כזו או אחרת לתורה היא מצווה שביטולה של תורה היא יסודה. אומר התלמוד בבלי מסכת מנחות דף צט עמוד א

אמר ריש לקיש: פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה, דכתיב: אשר שברת - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: יישר כחך ששברת.

ואומר בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

כלומר פעולת איסוף הגרים לתוך עם ישראל אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני זו מצווה חשובה  עד כדי כך שרבי יהושע מוכן להקדיש לזה זמן ולבטל תורה ולנסות להבין אם אותם חכמי אתונא כולם או חלקם הם כאלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני . בדיוק כמו שרבי הקדיש לא מעט זמן לאנטונינוס . אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף י עמוד ב

כי שכיב אנטונינוס, א"ר: נתפרדה חבילה; כי שכיב אדרכן, אמר רב: נתפרדה חבילה

ואומר רש"י מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א

נתפרדה חבילה - אהבתינו שנקשרה נפש בנפש.

כלומר רבי הקדיש זמן רב לאנטונינוס ולמד איתו תורה שכנארה היה על חשבון לימוד תורה עם חכמים כי הבין רבי שאנטונינוס שייך לעם ישראל ולכן נפשו נקשרה בנפשו של אנטונינוס .

לאחר שאומר את זה רבי יהושע לחכמי אתונא הוא אומר להם דבר מדהים

אמר להו רבי יהושע: לחיי! אי זכיתו לי, כל דבעיתו עבידו בי, ואי זכינא בכו, איכלו נהמא גבאי בספינתא. [שאלוהו היושבים שם מה מעשיך? ויאמר להם: חכם היהודים אני, ורצוני ללמוד מכם דברי חכמה; אמרו לו: אם כך נבחון אותך! אמר להם רבי יהושע: מסכים אני, ואם תנצחוני, עשו בי ככל שתרצו, ואם אני אנצח אתכם, תבואו לאכול אתי לחם בספינה

אומר רבי יהושע לחכמי אתונא "אם תנצחוני עשו בי ככל שתרצו "  

איך מסוגל רבי יהושע להפקיר את עצמו מול חכמי אתונא ?

וכדי להבין את זה אביא את הגמרא תלמוד בבלי מסכת מנחות דף צט עמוד ב

ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו: תורה ניתנה בארבעים ונשמה נוצרה בארבעים, כל המשמר תורתו נשמתו משתמרת, וכל שאינו משמר את התורה אין נשמתו משתמרת. תנא דבי רבי ישמעאל: משל לאדם שמסר צפור דרור לעבדו, אמר: כמדומה אתה שאם אתה מאבדה שאני נוטל ממך איסר בדמיה? נשמתך אני נוטל ממך.

ואומר החפץ חיים - תורה אור פרק ז

פסוק זה משל למלך שמסר צפור דרור לעבדו אמר לו כמדומה אתה שאם אתה מאבדה שצפור בדינר אני נוטל ממך אלא נשמתך אני נוטל ממך ולפי מש"כ אינו בגדר עונש אלא שכן הדבר בהכרח שהתורה היא נשמת הנפש המחיה אותה לנצח ולכן כל מה שמגרע האדם מחלק התורה שעליו להשיג בימי חייו הוא מגרע מחיות נפשו ושלימותה בעולם הנצח ולהיפך כל מה שמרבה האדם להתדבק בתורה ולקנות חלקי התורה (ע"י עצמו או ע"י החזקתו למי שאי אפשר לו בעצמו) בימי חייו הוא מרבה לתת כח וחיות בנפשו ולהשלימה בקדושתה לנצח נצחים ובעו"ה

וההבנה של העניין מאוד פשוטה הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם . אם אין תורה אין עולם ואם חס וחלילה חכמי אתונא מנצחים את רבי יהושע משמעות הדבר שאין לתורה משמעות ולכן אין לחיים משמעות ולכן אומר רבי יהושע תוכלו לעשות בי מה שתרצו . עולם ללא תורה זה עולם של תוהו ובהו ואין משמעות לעולם כזה . בעולם של תוהו ובהו ללא תורה אין משמעות אם אני חי או מת כי אם אין לי נשמה שהקב"ה נתן לי והבדיל אותי מכל יצורי העולם ונתן לי כלי להבין את העולם אין משמעות לחיים שלי .

אומר החכמה ומוסר חלק א סימן מ

ואמר לו "כמדומה שאם אתה מאבדו אני נוטל איסר בדמו", ר"ל, כמדומה אתה שבהתרשלותך בענין השמירה, דמים אתה מאבד, לא - "נשמתך אני נוטל ממך", ר"ל, מגלה אני ומודיע אותך כי באבדך אותו - נשמתך אתה מאבד, והנך מת גמור, כי הוא חייך.

וכך אומר  חוכמה ומוסר התורה הם חייך אם אין לך תורה אתה מת גמור כי חייך היא התורה .

וכך אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן יד

את מוצא כשבקש הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל החזירה על כל האומות ולא קבלוה בקש להחזיר העולם למדידת מימיו שנאמר (חבקוק ג) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים כיון שקבלוה ישראל נתיישב העולם לפיכך וידבר אלהים.

רבי יהושע אומר לחכמי אתונא אם יש תורה יש עולם ואם חס וחלילה אין תורה אין עולם ואז אני מפקיר את עצמי אליכם . זה ההבדל המהותי בן רבי יהושע לחכמי אתונא לרבי יהושע התורה היא הכול וחכמי אתונא מסתכלים על העולם כעולם ללא תורה עולם של חוכמה בשר ודם .

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמיני

וכך הקדוש ברוך הוא התיר לגוים עובדי כוכבים שקצים ורמשים ואת כל העבירות לפי שהן לגיהנם, אבל לישראל שהם לחיי גן עדן, אמר להם (והייתם קדושים כי קדוש אני) אל תשקצו את נפשותיכם (ויקרא יא מג), [והייתם קדושים כי קדוש אני] (שם שם /ויקרא י"א/ מד), את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו, למה שהן חיים, שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד ד), הוי עמד וימודד ארץ וגו'.

אומר המדרש שאם ינצח רבי יהושע את חכמי אתונא על אף שהם בחזקת מתים רבי יהושע הוא לא יהרוג אותם ויתן להם הזדמנות נוספת לקבל על עצמם את התורה ולהפוך ממתים לחיים . רבי יהושע למד את זה ממידתו של הקב"ה

 דברים רבה (ליברמן) פרשת וזאת הברכה

ויאמר ה' מסיני בא וגו', מלמד שחזר הקדוש ברוך הוא את התורה על כל האומו' ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה, שנא' וזרח משעיר למו, אלו בני עשו שהם בני שעיר, הופיע מהר פארן אלו ישמעאל, שנא' וישב בהר פארן, ואחר עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, כיון שראה שלא רצו לשמוע ולקבל את התורה הקפיצם בגהינם, שנא' לנתר בהם על הארץ, וכתי' במקום אחר יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך, ועדיין אנו צריכין ללמוד, שמא רצו לשמוע ולקבל, בא מיכה המורשתי ופסק את הדבר, ועשיתי באף ובחמה נקם את כל הגוים אשר לא שמעו וגו', הא למדת שלא רצו לשמוע לקבל את התורה, בא דוד ונתן הודאה להקב"ה על כך, שנא' אתה האל עושה פלא וגו', אמר לפניו דוד, רבש"ע, פלא עשית בעולמך שהודעת תורתך לא"ה, ואין עוזך אלא תורה, שנא' ה' עוז לעמו יתן. א"ר אבא גלוי וידוע לפני מי שאמ' והיה העולם שאין א"ה מקבלין את התורה, ומפני מה יצא ידיהם, אלא מדותיו של הקדוש ברוך הוא כך [הן] שיצא ידי בריותיו (אח"כ) [ואח"כ] טורדן מן העולם, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטירונייא על בריותיו.

כלומר על אף שאומות העולם לא קיבלו את התורה נתן להם הקב"ה הזדמנות נוספת על אף שידוע שהם לא יקבלו את התורה אבל לפי הבנתי עשה זאת כדי לברור מתוכם את אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ולכן נותן להם רבי יהושע בסוף הויכוח עוד הזדמנות לקבל על עצמם את התורה .

ובלי נדר נמשיך להבין את המשך הויכוח

פורים למה קוראים למגילת אסתר מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי ? למה נעלם מרדכי במשא ומתן עם חכמים לגבי קביעת המגילה לדורות ? למה היה 2 כתיבות המגילה ? מה עיקר הנס בפורים ? האם אסתר היא חלק עיקרי מהנס ? למה אסתר היא לא חלק עיקרי של הנס ? ‏י"ד/אדר ב/תשע"ט

בס"ד
פורים למה קוראים למגילת אסתר מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי ? למה נעלם מרדכי במשא ומתן עם חכמים לגבי קביעת המגילה לדורות ? למה היה 2 כתיבות המגילה ? מה עיקר הנס בפורים ? האם אסתר היא חלק עיקרי מהנס ? למה אסתר היא לא חלק עיקרי של הנס ? ‏י"ד/אדר ב/תשע"ט

לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה

אסתר פרק ט

(כ) וַיִּכְתֹּ֣ב מָרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּכָל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ הַקְּרוֹבִ֖ים וְהָרְחוֹקִֽים:

(כא) לְקַיֵּם֘ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

(כב) כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים:

(כג) וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מָרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם:

מתוך הפסוקים הללו נראה מאוד קשה למה מגילת אסתר היא  מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי . כאשר כתוב  וַיִּכְתֹּ֣ב מָרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים  אסתר לא מוזכרת בכלל ולכאורה נראה מאוד משונה מדוע המגילה לא נקראת מגילת מרדכי ?

ועוד יותר קשה מדוע המשא ומתן של אסתר מול חכמים האם לקבוע את המגילה לדורות מתבצע מול אסתר ולא מול מרדכי ראש הסנהדרין שכתב את המגילה הזאת ?  

חברותא מגילה דף ז עמוד א

דאמר רב שמואל בר יהודה: בתחילה קבעוה, לקרות את אגרת הפורים - בשושן, ולבסוף - בכל העולם כולו⁽²²¹⁾. והיינו דכתיב "לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית", שקבעוה פעם שניה לכל העולם כולו. אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים בשנה השניה: קבעוני מעתה חובה לדורות, לעשות יום טוב ולקרות מגילה, כדי להיות לי לשם! שלחו לה חכמים: אם נעשה כן, הרי שקנאה את מעוררת עלינו לבין האומות! שיאמרו שאנו שמחים להזכיר את מפלתן⁽²²²⁾. שלחה להם: הלא כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס! ואם כן, הרי שם הם רואים כבר את מפלתן, ושוב אין חשש לקבוע שמחה וקריאת המגילה לדורות⁽²²³⁾. רב ורב חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו האי מלתא דלקמן. ומפסקינן למילתא, ואמרינן, דבכוליה סדר מועד, כל היכא דמתני כי האי זוגא - ארבעה חכמים אלו דלעיל, בעינן לחלופי רבי יוחנן, שהוזכר שם בטעות, ומעייל במקומו את רבי יונתן.

והכי מתנו: לאחר שקבלו חכמים את דבריה של אסתר, וקבעו קריאת המגילה לדורות, שלחה להם אסתר לחכמים עוד: כתבוני לדורות בספרי הכתובים!⁽²²⁴⁾שלחו לה חכמים: הרי אמר שלמה: "הט אזנך ושמע דברי חכמים". והיינו חנוכה ופורים, שאינן בכלל המצוות הכתובות, שנאמרו ברוח הקדש, אלא דברי חכמים הן. ומסיים קרא: "הלא כתבתי לך שלישים ולא רבעים". והכי פירושו: "שלישים" דווקא - דבשלשה מקומות יש לנו להזכיר מלחמת עמלק: בספר שמות, בספר משנה תורה, ובספר שמואל. ולא "רבעים", שאין אנו רשאים להוסיף עוד⁽²²⁵⁾.עד שמצאו לו חכמים סמך, לכתבה בכלל הכתובים, ממקרא הכתוב בתורה. דכתיב בענין מלחמת עמלק: "כתב זאת זכרון בספר". ודרשינן ליה לקרא הכי: "כתב זאת" - מה שכתוב כאן [בספר שמות] ובמשנה תורה, שכל מה שכתוב בתורה, קוראו הכתוב מקרא אחד. "זכרון" - היינו מה שכתוב בנביאים [בספר שמואל]. "בספר" - מה שכתוב במגילה⁽²²⁶⁾. ולהכי קבעוה בין הכתובים, דחשבינן למגילה מכלל "שלישים".

זה נראה מאוד קשה שמרדכי שהוא חלק מהסנהדרין זה שהוביל את המאבק בהמן והצליח להציל את עם ישראל נעלם פתאום ונותן לאסתר לנהל את המשא ומתן מול הסנהדרין והוא לא חלק מהמשא ומתן עם חכמים וזה נהפך לדבר בלעדי של אסתר .

ועוד יותר קשה שמגילת אסתר נאמרה ברוח הקודש ואף אחת מהסיבות האפשריות לא קשורות לרוח הקודש של אסתר עצמה חברותא מגילה דף ז עמוד א

תניא, רבי אליעזר אומר: מגילת אסתר - ברוח הקודש נאמרה. שנאמר "ויאמר המן בלבו". ומנין ידעו כותבי המגילה מה היה בליבו? אלא ודאי - ברוח הקודש נאמרה. רבי עקיבא אומר: מהכא מוכח דאסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר: "ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה". דמנא ידעינן שנשאה חן בעיני כולם? על כרחך, דעל ידי רוח הקודש ידעינן! רבי מאיר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה. שנאמר בענין בגתן ותרש: "ויודע הדבר למרדכי". ומנין נודעה לו מזימתם? אלא ודאי שרוח הקודש שרתה עליו⁽²²⁸⁾. רבי יוסי בן דורמסקית אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה. שנאמר: "ובבזה לא שלחו את ידם". ומנא ידעינן דאפילו במקומות הרחוקים לא שלחו את ידם בביזה? על כרחך דברוח הקודש נאמרה⁽²²⁹⁾. אמר שמואל: אי הואי התם⁽²³⁰⁾ כשדנו בדבר זה, הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, דמהכא מוכח דברוח הקודש נאמרה: שנאמר: "קימו וקבלו", ודרשינן: קימו למעלה, בשמים⁽²³¹⁾ - מה שקיבלו ישראל למטה⁽²³²⁾. ולידע דקבלו בשמים, ודאי דבעינן רוח הקודש!

אמר רבא: לכולהו הנך ראיות שהביאו האמוראים לעיל, להוכיח שאסתר נאמרה ברוח הקודש - אית להו פירכא, לבר מהך דשמואל - דלית ליה פירכא⁽²³³⁾.

והתירוץ שלא ניתן להפריך אותו  שכתוב באסתר פרק ט

(כז) קִיְּמ֣וּ <וקבל> וְקִבְּל֣וּ הַיְּהוּדִים֩׀ עֲלֵיהֶ֨ם׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כָּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

קשור למה שכתב מרדכי כלומר למה שכתוב במגילה  אסתר פרק ט

(כ) וַיִּכְתֹּ֣ב מָרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּכָל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ הַקְּרוֹבִ֖ים וְהָרְחוֹקִֽים:

(כא) לְקַיֵּם֘ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

ולכן המגילה היא לא מגילת אסתר בגלל רוח הקודש שלה ולכן חיבים להבין לעומק את הנושא ולנסות ולתרץ אותו . וכדי להבין את כל העניין צריך להבין את מה שכתוב במגילה

אסתר פרק ט

(כט) וַ֠תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמָרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כָּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפּוּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית:

למה אסתר צריכה לכתוב את המגילה שנית ולמה פתאום אסתר מופיעה ראשונה ומרדכי שני . לפתע אנחנו רואים היפוך תפקידים בן אסתר למרדכי .

וככה אומרת הגמרא חברותא מגילה דף יט עמוד א

"ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף", חזינן שהקפיד הכתוב להזכיר את כל תוקף.

ובהכי איפליגו:מאן דאמר דצריך לקרות את כולה, סבר ד"כל תוקף" היינו תוקפו של אחשורוש, והרי מתחילת המגילה עד סופה מוזכר תוקפו.ומאן דאמר מ"איש יהודי" - תוקפו של מרדכי.

ומאן דאמר מ"אחר הדברים האלה" - תוקפו של המן.ומאן דאמר מ"בלילה ההוא" - תוקפו של נס⁽⁷⁷⁾.

אנחנו רואים שמגילת אסתר לכל השיטות זה תוקפו של מרדכי ו/או תוקפו של אחשורוש ו/או המן ו/או הנס עצמו . כלומר כל הדעות לגבי הנס לא מזכירים את "תוקפה" של אסתר כלומר היא חלק מהנס אבל לא עיקר הנס . והוכחה לכך הוא מה שאומר מרדכי לאסתר  אסתר פרק ד

(יג) וַיֹּ֥אמֶר מָרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל־אֶסְתֵּ֑ר אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִֽים:

(יד) כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת:

כלומר אסתר היא לא עיקר הנס היא חלק ממנו ולא עיקר הנס .

וכדי לתרץ את זה אני צריך להבין את סוף במגילה  אסתר פרק י

(ג) כִּ֣י׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ:

נוצר בסוף המגילה איזה שבר לגבי מעמדו של מרדכי שהיה ראש הסנהדרין

אומר רש"י אסתר פרק י פסוק ג

(ג) לרוב אחיו - ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו:

כלומר מהות של נס פורים הוא קבלת התורה באהבה ומרדכי שהיה ראש הסנהדרין קלקל במהות הנס שהיא קבלת התורה . וצריך להגיד שהקלקול הזה נעשה בעיקר בן הכתיבה הראשונה של מרדכי לבן הכתיבה השנייה של אסתר המלכה  . הקלקול הזה פגם במהות הנס של פורים

והגמרא במגילה טז: מרחיבה :

" כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין " ומיד אחר כך " דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד' ולבסוף בתר חמישה "

ומפרש רשי במגילה "לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו " 

כלומר ברור לכולם שיש חסרון במרדכי שהיה מספר 4 ועכשיו מספר 5  ומה הבעיה ? נוצר חיסרון באהבת הנס לפחות בעיני המתבונן מפלת המן לא השתנתה אבל יש חיסרון בגדולת מרדכי והחיסרון הוא במהות של פורים חסרון בלימוד התורה ופורים הרי הוא קבלת התורה באהבה . ואם יש חיסרון באהבת הנס יש אפשרות של אי קבלת המצוות מרצון . כי כל קבלת התורה באהבה היה בגלל הנס המיוחד של פורים כמו שאומרים התוספות  תוספות מסכת שבת דף פח עמוד א

מודעא רבה לאורייתא - והא דאמר בנדרים (דף כה.) שכרת משה ברית עם ישראל על התורה והמצות והשביעם על כך ובפ' אלו נאמרין (סוטה לז:) שקבלו את כל התורה בהר גרזים ובהר עיבל אור"ת דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס ..

כלומר בן כתיבה ראשונה לכתיבה שנייה נפגם תוקפו של הנס בגלל הקלקול של מרדכי . ולכן כתבה אסתר שנית את המגילה כי מעשה זה לא היה יכול להיעשות על ידי מרדכי ולכן כל המשא ומתן עם חכמים היה מול אסתר ולא מול מרדכי ואסתר בכתיבה השניה הדגישה את תוקפו של הנס שהוא תלוי במרדכי ,המן, אחשורוש והנס עצמו .

ולכן  ברור לכולם שיש חסרון במרדכי שהיה מספר 4 ועכשיו מספר 5  ומה הבעיה ? נוצר חיסרון באהבת הנס לפחות בעיני המתבונן מפלת המן לא השתנתה אבל יש חיסרון בגדולת מרדכי והחיסרון הוא במהות של פורים חסרון בלימוד התורה ופורים הרי הוא קבלת התורה באהבה . ואם יש חיסרון באהבת הנס יש אפשרות של אי קבלת המצוות מרצון ואז חוזרת השאלה של רב אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא ורבא שתירץ את הקושיה של אחא בר יעקב הבין את הבעיה החמורה שנוצרה במהות קבלת התורה ומצא פתרון במגילה ז:  " אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי "

בו נבחן את הבעיה. מי שמתבונן במרדכי מבין שלאחר הנס הוא ירד מגדולתו מ 4 ל  5 והחיסרון שלו נבע מביטול התורה והרי מהות פורים זה קבלת התורה באהבה ועכשיו אנו צריכים פתרון שיאפשר לנו לחזור ולראות את מרדכי כפי שהיה בנס כדי לא נחסר מגודל הנס של רוממות מרדכי . ושתית היין היא זו שמתקנת את החיסרון שנוצר נא ראה מה שכתבתי בנושא למה שותים יין בפורים .

ולכן מגילת אסתר נקראת מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי כי היא זו שהצליחה לכתוב את "תוקף " הנס ולתקן את החיסרון שנוצר על ידי מרדכי בסוף המגילה ולהכניס את מגילת אסתר לדורות וחלק מכתבי הנ"ך .

 

 

פרשת פקודי חכמה בגויים תאמין 14 למה חכמי אתונא מחולקים לזקנים ולצעירים ? למה חשש רבי יהושע להקדים שלום לאחד הכתות ? למה חכמי ישראל יושבים בגורן ? למה אצל חכמי ישראל ניתן לדעת בדיוק מי חכם יותר ומי חכם פחות ? למה לא ניתן לדעת מי חכם יותר אצל חכמי אתונא ? מה הקשר של החשש של רבי יהושע לאהבת לרעך כמוך ולחייך קודמים ? למה אמר רבי יהושע לחכמי אתונא שהוא רוצה ללמוד מהם ? ‏א'/אדר ב/תשע"ט

בס"ד
פרשת פקודי  חכמה בגויים תאמין 14  למה חכמי אתונא מחולקים לזקנים ולצעירים ? למה חשש רבי יהושע להקדים שלום לאחד הכתות ? למה חכמי ישראל יושבים בגורן ? למה אצל חכמי ישראל ניתן לדעת בדיוק מי חכם יותר ומי חכם פחות ? למה לא ניתן לדעת מי חכם יותר אצל חכמי אתונא ? מה הקשר של החשש של רבי יהושע לאהבת לרעך כמוך ולחייך קודמים ? למה אמר רבי יהושע לחכמי אתונא שהוא רוצה ללמוד מהם ? ‏א'/אדר ב/תשע"ט

השיעור נמסר לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה

בפרשת ויקהל ראינו איך גורם רבי יהושע לקריסת מערך השמירה של המערה של חכמי אתונא . מה שהראה רבי יהושע לחכמי אתונא שחוכמה של בשר ודם תמיד תוביל לקריסה פנימית . וההבנה הבסיסית היא שחוכמה של בשר ודם תמיד תגיע לאיזה סתירה פנימית ומתוך הסתירה הפנימית לקריסה . הכלי היחידי שיכול להוביל את האדם בעולם זה התורה והסיבה לכך היא פשוטה הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם ולכן הדבר היחידי שיכול להחזיק לאורך זמן בעולם זה פעולות שנובעות מתוך חוכמת האמת שהיא חוכמת התורה ולא חוכמה של בשר ודם . חכמה של בשר ודם תמיד תוביל לנקודה שהיא עומדת  בסתירה למציאות של העולם ובהכרח  תוביל לקריסה פנימית .  וכך הגיע רבי יהושע לפני חכמי אתונא שנשארו ערומים משמירה ואין להם ברירה אלה לדבר עם רבי יהושע .

אומרת הגמרא בבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב

נתחכם רבי יהושע, והפך את סנדלו האחת, כדי שתיראה בשעת עומדו על המפתן כניסה ויציאה כאחת, ומשראו כן הזקנים הרגו את כל השומרים, שהיה נראה להם שמעלו כולם בתפקידם].אזל רבי יהושע אשכח דהוו יתבי ינוקי מלעיל וסבי מלתחת; אמר רבי יהושע: אי יהיבנא שלמא להני [לינוקי], קטלי לי הני [הזקנים], סברי: אנן עדיפינן, דאנן קשי טפי ואינהו דרדקי; ואי יהיבנא שלמא להני [לזקנים] קטלי לי הני, אמרי: אנן עדיפנא, דאנן עילאי ואינון תתאי; ולכן אמר להו רבי יהושע: שלמא לכולהו חכימאי! [הלך ומצא שם רבי יהושע, שהיו יושבים צעירים למעלה וזקנים למטה; אמר רבי יהושע בלבו: אם אתן שלום לאלו הצעירים, יהרגוני הזקנים, כי יאמרו: הרי אנחנו זקנים והם צעירים; ואם אתן תחילה שלום לזקנים, יהרגוני הצעירים, כי יאמרו: הרי אנחנו יושבים מלמעלה ואילו הם למטה; ולכן אמר רבי יהושע: "שלום לכל החכמים"]. אמרו ליה הזקנים לרבי יהושע: מאי עבידתיך? אמר להו רבי יהושע: חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו; אמרו ליה: אי הכי ניבעי לך? אמר להו רבי יהושע: לחיי! אי זכיתו לי, כל דבעיתו עבידו בי, ואי זכינא בכו, איכלו נהמא גבאי בספינתא. [שאלוהו היושבים שם מה מעשיך? ויאמר להם: חכם היהודים אני, ורצוני ללמוד מכם דברי חכמה; אמרו לו: אם כך נבחון אותך! אמר להם רבי יהושע: מסכים אני, ואם תנצחוני, עשו בי ככל שתרצו, ואם אני אנצח אתכם, תבואו לאכול אתי לחם בספינה].⁽⁷⁾

וצריך להבין את המשמעות של צורת הישיבה וההתלבטות של רבי יהושע . חכמי אתונא מיצגים את החכמים שחוכמתם היא של חכמה בשר ודם . צורת הישיבה של חכמי אתונא מייצגת את צורת החשיבה שלהם ואת מהותם . חכמי אתונא  עושים הפרדה של גיל בן החכמים . הזקנים יושבים למטה והצעירים יושבים למטה . ההפרדה הזאת היא הפרדה מהותית כי אתה רואה שרבי יהושע חושש להקדים לשלום לאחד מן הכתות הזקנים שיושבים למטה והצעירים שיושבים למעלה. כלומר חכמי אתונא מסודרים לפי פרמטר חיצוני כי זה הפרמטר היחידי שהם יכולים לעשות דרכו הפרדה ודירוג של החכמים . גיל של אדם זה דבר שניתן למדוד ולכן הם עשו הפרה מלאכותית של זקנים וצעירים . סביר להניח שיש צעירים יותר חכמים מזקנים אבל חוכמה של בשר ודם כמעט לא ניתן למדוד ולכן לא נותר לחכמי אתונא לעשות הפרדה מלאכותית ופשוטה של זקנים למטה וצעירים למעלה . חלוקה  כזו יוצרת מתח בן שני הקבוצות ולכן פוחד רבי יהושע לתת שלום לזקנים בהתחלה או לצעירים בהתחלה ולכן הוא פונה בבת אחת לשניהם כדי לא לפגוע בהם דבר שיכול לגרום לחכמי אתונא להרוג את רבי יהושע . מתוך החלוקה של חכמי אתונא לצעירים וזקנים אתה רואה את המגבלות של חכמה בשר ודם . לא ניתן לדרג את החכמים לפי חוכמתם כי באמת חוכמה בשר ודם זה לא דבר מוחלט זה דבר שמשתנה מאוד וקשה למדוד אותו וגם קשה להגדרה .

וכך כתוב באתר אלכסון  על נושא אינטליגנציה שנכתב על ידי ארז פירט :

"מהי אינטליגנציה? מפתיע לשמוע שאין מי שבאמת יודע. לכאורה, אמורה להיות לשאלה זו תשובה ברורה, מנוסחת היטב ומגובה בתאוריה מבוססת. לכל אדם מוח, שכל וגוף, ולמרות זאת נדמה שהמדע מתמודד טוב יותר עם שאלות העוסקות בקטן מאד המרכיב את החומר, בגדול מאד המרכיב את היקום וברחוק מאד, שהתרחש לפני מיליארדי שנים, מאשר עם שאלת מהות האינטליגנציה או אופן פעולתו של המוח כמכלול. ריצ'רד גרגורי, פסיכולוג ופרופסור לנוירופסיכולוגיה, אמר כי ישנם מספר רב של מבחנים למדידת האינטליגנציה, אך למרות זאת אין איש שבטוח מהי בדיוק אינטליגנציה, או אפילו רק מה בדיוק הוא הדבר אותו מודדים מבחנים אלה."

ולכן מתוך חוסר ברירה בוחרים חכמי אתונא מעין פרמטר כללי שיכול להיות שיש בינו לבן חכמה בשר ודם מתאם לגיל . סביר שאדם מבוגר יותר יהיה חכם יותר בגלל ניסיון החיים שלו אבל זה אולי יהיה נכון ברוב המקרים אבל לא בכולם . ובו נראה מה המצב אצל חכמי ישראל כיצד הם מתנהגים בחלוקה בין חכמים

בבלי פרוש חברותא סנהדרין דף לו עמוד ב

סנהדרין - בין גדולה של שבעים ואחד, ובין קטנה של עשרים ושלשה -⁽¹⁾ היתה יושבת כמין חצי גורן עגולה, כלומר בחצי עיגול, וזאת, כדי שיהו הסנהדרין רואין זה את זה.⁽²⁾  ....

ושלש שורות של תלמידי חכמים - בכל שורה עשרים ושלשה תלמידי חכמים⁽¹⁾ - יושבין לפניהן של סנהדרי קטנה⁽²⁾ אף הם בחצי עגולה ועל הקרקע, ואילו הסנהדרין יושבים על הספסלים -וכל אחד ואחד מתלמידי החכמים מכיר את מקומו, כלומר:היו מושיבים את תלמידי החכמים לפי חשיבותם, דהיינו: היושבים בשורה הראשונה גדולים מאלו שבשורה השניה, והיושבים בשורה השניה גדולים מאלו שבשלישית; וגם בכל שורה ושורה הושיבום לפי סדר חשיבותם, הגדול בראש השורה והקטן ממנו למטה הימנו וכן הלאה, ולפיכך צריך כל אחד להכיר את מקומו.אם הוצרכו הסנהדרין לסמוך את אחד מתלמידי החכמים כדי לצרפו לסנהדרין, וכגון שמת אחד מהם:סומכין אחד מן השורה הראשונה, דהיינו את היושב בראש השורה הראשונה שהוא הגדול מכולם; ואחד מן תלמידי החכמים שבשורה השניה [הוא הגדול שבהם, שהיה יושב בראש השורה השניה] בא לו [מתיישב] לסוף שורה הראשונה, ואחד מן תלמידי החכמים שבשורה השלישית [היינו הגדול שבהם] בא לו לסוף שורה השניה -ובוררים להם עוד אחד מן הקהל, ומושיבין אותו בשורה השלישית שהתפנה שם מקום, ואולם לא היה יושב במקומו של ראשון [היינו של אותו תלמיד חכם שהוא בא במקומו] אלא יושב במקום הראוי לו, כלומר: יושב הוא לסוף השורה השלישית, ומשום שהעובר לשורה השניה היה יושב בראש השורה השלישית כי הוא גדול מכל אלו שבשורה השלישית, ואילו זה שנכנס תחתיו קטן הוא מכל יושבי השורה השלישית, ולכן יושב הוא בסוף השורה השלישית.⁽³⁾

כלומר חכמי ישראל ידעו כל אחד ואחד את מקומו והמקומות היו מדד מדויק לחכמה של אותם חכמים .כאשר התורה היא דבר מוחלט ואמיתי ניתן לקבוע בדיוק מי קרוב יותר לתורה ומי רחוק מהתורה ולכן כל אחד יודע את מקומו המדויק . כאשר החוכמה היא דבר לא מובן ולא ברור לא ניתן לדעת מי חכם יותר ומי חכם פחות ולכן צריך לקחת  איזה פרמטר  כללי כמו אצל חכמי אתונא שלקחו את הגיל וחילקו אותו לצעירים ולזקנים . חלוקה לא אמיתית גורמת למתח בן הקבוצות כי תמיד יהיה כאלו צעירים שירגישו שהם חכמים יותר מהזקנים ועיוות כזה גורם למתח שבא לידי ביטוי בדילמה של רבי יהושע לא לגרום לכעס לאחת מהקבוצות . יש עוד הבדל בן צורת הישיבה של חכמי אתונא לחכמי ישראל . חכמי ישראל ישבו בגורן כדי שכל אחד יוכל לראות אחד את השני . חכמי אתונה ישבו ביציע שבו יש למעלה ולמטה . אצל חכמי ישראל כולם נמצאים למטרה אחת והיא להגדיל תורה ולאדירה ולכן כולם הם חלק אחד שנמצא תחת התורה הקדושה שקיבלנו מהקב"ה אצל חכמי אתונהא זה מאבק אישי של אחד ואחד מול השני ולכן יש למעלה ולמטה ואם נותנים לקבוצה אחת שלום זה פוגע בקבוצה השנייה כי כל אדם עומד בפני עצמו . חכמי אתונא הם לא חלק מהעולם  הם חלק מקבוצה קטנה שיש לה כללים כאשר  הדבר היחידי שהם משרתים זה את האינטרס העצמי שלהם  ולכן כל שבח לזקנים זה עלבון לצעירים והפוך .

אומר התוספות מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

ברור לו מיתה יפה - י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין וי"מ משום דכתיב ברישיה דקרא לא תקום ולא תטור ולשון נקימה היינו מיתה כדאמרינן לקמן בפ' ארבע מיתות (דף נב:) גבי נקום ינקם כשהוא אומר והבאתי עליכם חרב כו'.

תוספות אומר שאדם לא יכול לקיים את אהבת לרעך כמוך ב 100 אחוז כי חייך קודמים . כלומר יש כאן שני צדדים מצד אחד אהבת לרעך כמוך ומצד שני חייך קודמים . ולכן משתמע מכאן שכל אדם לאדם ולא משנה מיהו מתחרה מול האדם  השני ולכן לא שייך שאדם יעשה לאדם אחר ואהבת לרעך כמוך כי חייך קודמים .חייך קודמים מתנגש עם ואהבת לרעך כמוך . וכאן ההבדל הגמור בן חכמי אתונא לחכמי ישראל ,לחכמי אתונא אין בורא עולם ולכן הכלל ואהבת לרעך כמוך לא קיים . מה שנשאר לחכמי אתונא זה חייך קודמים בלי הציווי של אהבת לרעך כמוך ולכן כל יתרון של אדם אחר זה חסרון לגבי עצמך ולכן אם רבי יהושע היה משבח את הזקנים הצעירים היו הורגים אותו והפוך כלומר חייך קודמים נהפך לכלל בלעדי שמניע את האדם וכנגדו אצל חכמי בשר ודם אין מה שיאזן את חייך קודמים .

חכמי ישראל שלומדים את תורת האמת יכולים לדעת בדיוק כל אחד ואחד את בקיאותו ואת חריפותו של השני ולכן כל אחד מהחכמים יודע בדיוק את מקומו

והפנה אותי האברך נתנאל כהן לבבלי חברותא עירובין דף נג עמוד א

כי והאמר רבי יוחנן: י"ב תלמידים היו לו לרבי אושעיא בריבי, וי"ח ימים גידלתי ביניהן, ולמדתי להכיר לב כל אחד ואחד כמה הוא מחודד וחריף, וחכמת כל אחד ואחד כמה הוא למד⁽⁶⁾.

ולכן חכמי ישראל יכלו לשבת בגורן וחכמי אתונא נאלצו לשבת בקומות זה בדיוק ההבדל בן חכמה בשר ודם לחכמה של בורא עולם והיא חכמת התורה . ואומר להם רבי יהושע לחכמי אתונא אני חכם יהודי . אני לא חלק מכם שאתם חכמי בשר ודם אני חכם ששיך לתורה הקדושה שניתנה על ידי בורא עולם .

וכאן אומר רבי יהושע לחכמי אתונא דבר המצריך ביאור אומרת הגמרא בבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב

אמרו ליה הזקנים לרבי יהושע: מאי עבידתיך? אמר להו רבי יהושע: חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו;

ונשאלת השאלה מה יש לבי יהושע ללמוד מחכמי אתונא ? חוכמת התורה היא החוכמה שעל ידה ברא הקב"ה את העולם אז מה יש לרבי יהושע ללמוד מחכמי אתונא  ?

והתשובה טמונה במאמרים הקודמים שלי שבו הסברתי שיש חלקי תורה שנמצאים אצל מי שיהיה לעתיד גר אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני . ורבי יהושע אומר להם בעצם אני צריך להבין אולי יש מישהו מכם שמזלו היה במעמד הר סיני ואם כן יש בידו חלק מחלקי התורה כמו יתרו וכמו אנטונינוס ולכן אני רוצה לשמוע אותכם אולי באמת מישהו מכם שייך לעם היהודי כגר שהמזל שלו היה במעמד הר סיני .

ובלי נדר נמשיך שבוע הבא בנושא  

 

ויקהל חכמה בגויים תאמין 13 מה היה שיטת השמירה של חכמי אתונא ? כיצד קרסה השיטה של חכמי אתונא ? למה חכמי אתונא הרגו את כל השומרים ? האם כללים של אדם בשר ודם מובילים תמיד לקריסה פנימית ? האם זה דומה למחלה אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת ?מה הקשר של רבי יהושע לאליעזר עבד אברהם ? כיצד השיטה הסדומית קורסת לתוך עצמה ? מה הקשר לרבי חנינה בר חמה וכיצד זה קשור להבדל בין חכמת בשר ודם לחוכמת התורה ? ‏כא'/אדר א/תשע"ט

בס"ד
ויקהל חכמה בגויים תאמין 13  מה היה שיטת השמירה של חכמי אתונא ? כיצד קרסה השיטה של חכמי אתונא ? למה חכמי אתונא הרגו את כל השומרים ? האם כללים של אדם בשר ודם מובילים תמיד לקריסה פנימית ? האם זה דומה למחלה אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת ?מה הקשר של רבי יהושע לאליעזר עבד אברהם ? כיצד השיטה הסדומית קורסת לתוך עצמה ? מה הקשר לרבי חנינה בר חמה וכיצד זה קשור להבדל בין חכמת בשר ודם לחוכמת התורה ? ‏כא'/אדר א/תשע"ט

בפרשת כי תשא דנתי במשמעות המערה שנמצאו בא חכמי אתונא ואת ההבדל ביניהם לבין חכמי ישראל 

"כלומר חכמי ישראל עוסקים בבנין העולם כי הם קושרים את עצמם למי שברא את העולם . חכמי אומות העולם ניתקו את עצמם מבורא עולם ולא נותר להם רק לדאוג לעצמם ולשרוד בעולם בתוך "מערה" שתשמור עליהם מהעולם ".

אומרת הגמרא חברותא בכורות דף ח עמוד ב

"אזל רבי יהושע, אשכח דרבנאי מגואי, שהיו שומרים שלא יכנס זר, ודרבנאי מבראי, שהיו שומרים שלא יצא אחד מן הזקנים לחוץ -והיו שופכים על איסקופת החדר סובין או עפר, שהיה ניכר עליהם פסיעות אדם, דאי חזו - זקני אתונה - כרעא דעיילא של זר, קטלי להו לרבנאי דגוואי שפשעו בתפקידם,⁽³⁾ ואי חזו כרעא דנפקא, קטלי להו לרבנאי דבראי.⁽⁴⁾התחכם רבי יהושע ונכנס על המפתן,⁽⁵⁾ ואפכה לסנדליה האחת, כך שבעומדו על האיסקופה היתה נראית פסיעה כלפי פנים ופסיעה כלפי חוץ, וקטלינהו לכולהו, כי היה נראה לזקנים שאחד נכנס ואחד יצא.⁽⁶⁾[ראה רבי יהושע שיש אורבים השומרים על הפתח מבפנים שלא ייכנס אדם זר, ואורבים השומרים מבחוץ שלא יצא לחוץ אחד מבני הבית; והיו הזקנים רואים על מפתן הבית - ששפכו עליו סובין או עפר שיהיה ניכר שם פסיעותיהם של הנכנסים והיוצאים - אם נכנס אדם זר או יצא אחד מהם, על ידי שהיו בוחנים את הפסיעות על המפתן, אם הכיוון הוא כלפי חוץ או כלפי פנים, וכשהיו מוצאים פסיעות כלפי פנים - ובהכרח שנכנס שם זר - היו הורגים את השומרים הפנימיים שמעלו בתפקידם, ואם היו הפסיעות כלפי חוץ, היו הורגים את השומרים החיצוניים שמעלו בתפקידם -נתחכם רבי יהושע, והפך את סנדלו האחת, כדי שתיראה בשעת עומדו על המפתן כניסה ויציאה כאחת, ומשראו כן הזקנים הרגו את כל השומרים, שהיה נראה להם שמעלו כולם בתפקידם]."  עד כאן הגמרא עם פרוש חברותא

אני רוצה להסביר את המשמעות של מה שעשה רבי יהושע מול חכמי אתונא . חכמי אתונא יצרו  כללים כדי לשמור על עצמם מכניסה של אנשים מהחוץ  ולשמור על חכמים שלא יצאו מהמערה  לחוץ . הם  יצרו שני כתות שומרים ללא תלות אחד מהשני . כת שומרים על כניסה מהחוץ לפנים  וכת שומרים מהפנים לחוץ . הם יצרו חוקים שנובעים מתוך השכל האנושי שלהם . לכאורה שני האיומים הללו זה שני איומים שונים לגמרי בלתי תלויים אחד בשני כי איום אחד תלוי בעולם החיצון שרוצה להיכנס לתוך המערה והאיום השני זה אותם חכמים שנמצאים בתוך המערה שהם חלק משישים החכמים שרוצים לצאת החוצה ,אין קשר בין שני האיומים ולכן מה שקבעו חכמי אתונה היה אמור להספיק כדי לוודא שהשומרים יעשו את המשימה שלהם בצורה ראויה. במידה והם כשלו חכמי אתונא היו הורגים אותם . אבל לכל רעיון שמגיע מתוך השכל האנושי מתוך חוכמה של בשר ודם יהיה תמיד איזה חסרון או כשל כלשהו שהשכל האנושי לא חשב עליו . תמיד יהיה איזה "בג" שדרכו יהיה ניתן לעקוף את אותו טבעת ביטחון שהאדם עושה כדי לשמור על עצמו . וזה בדיוק מה שעשה רבי יהושע הוא גרם לכך שכל המערך הזה שיצרו חכמי אתונא יקרוס לתוך עצמו . ולא רק שזה קרס לתוך עצמו הכללים שקבעו חכמי אתונא הם שגרמו לכך שהכול יקרוס וחכמי אתונאי נשארו ללא שומרים . הכללים שלהם קבעו שאם יהיה מי שיכנס פנימה השומרים האחראים על הכניסה יהרגו ואם ימצא אדם שיצא החוצה השומרים האחראים על כך יהרגו אבל חכמי אתונהא לא לקחו בחשבון פעולה בו זמנית שתגרום לכך שהם יישארו ללא שומרים . ועוד דבר ניתן ללמוד על חכמי אתונא שמיצגים את חכמה בשר ודם שאדם קובע כללים קשה לו לשנות את הכללים וזה מגבלה של חכמה בשר ודם  ש"מיצרת כללים "  אבל אותם כללים הם אלו שגורמים למציאות לקרוס  על אף שברור להם שהפעולה שלהם תגרום לקריסה. הם כנראה הבינו שהם יישארו ללא שומרים אבל עדיין הם הרגו את כל השומרים כי היה להם קשה לצאת מתוך אותם כללים שהם קבעו . וזה בדיוק מה שאנחנו רואים בכל ההיסטוריה האנושית כיצד תרבויות שלמות נעלמות וקורסות לתוך עצמם ומה שגורם להם לקרוס זה אותם כללים שהם יצרו אבל אותם כללים לא יכולים להחזיק לאורך זמן ומתי שהוא אותם כללים הם הם שיגרמו לקריסה . ברפואה זה נקרא מחלות אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת וכך כתוב בויקיפדיה

מחלת חיסון עצמי (בלועזית: אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת, auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון (נוגדנים ולימפוציטים מסוג T) מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון[1].

 

ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של רקמות בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של לימפוציטים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה למטרת הרס ופגיעה בתפקודה התקין. במקרים מסוימים קיימת נטייה גנטית מולדת לפיתוח מחלות אוטואימוניות. ברוב המקרים עדיין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.

מחלות חיסון עצמי הן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. הטיפול הוא בעיקר סימפטומלי – טיפול המנסה להקל על התסמינים, אך אינו מתיימר לרפא את המחלה.

ובדיוק את המציאות של חכמה בשר ודם שגורמת לקריסה עצמית  ניתן לראות בגמרא עפ פרוש חברותא סנהדרין דף קט עמוד ב

דפדע ליה לחבריה [מי שפצע את חבירו], אמרי ליה למוכה: הב ליה אגרא, דשקל לך דמא [תן למכה שכר, שהרי הקיז לך דם].דעבר במברא - יהיב ארבעה זוזי. ואילו דעבר במיא [מי שעבר במים, ולא השתמש במעבורת] - יהיב תמני [שמונה] זוזי⁽⁹⁰³⁾.זימנא חדא אתא ההוא כובס, אילקע להתם [פעם אחת בא כובס, ונקלע לשם, למקום שעוברים את המים במעבורת]. אמרו ליה: הב [תן] ארבע זוזי.אמר להו: אנא במיא עברי [אני עברתי במים].אמרו ליה: אם כן - הב תמניא, דעברת במיא.לא יהיב [לא נתן להם]. פדיוהו [פצעוהו].אתא לקמיה דדיינא [בא אותו כובס לפני הדיין שבסדום], לקבול על כך שפצעוהו.אמר ליה הדיין לכובס: הב ליה אגרא, דשקיל לך דמא [תן לו שכר על כך שהקיז לך דם], ועוד תמניא זוזי - על כך דעברת במיא.אליעזר עבד אברהם איתרמי התם [נקרה בדרכו לשם]. פדיוהי [פצעוהו] אנשי סדום.אתא לקמיה דיינא.אמר ליה הדיין לאליעזר: הב ליה אגרא, דשקל לך דמא!שקל גללא [נטל אליעזר מקל⁽⁹⁰⁴⁾], ופדיוהי איהו לדיינא [ופצע הוא את הדיין].אמר לו הדיין: מאי האי? מה זה שפצעתני?אמר ליה אליעזר: אגרא דנפק לי מנך [השכר שמגיע לי ממך] על כך שהקזתי לך דם - הב ניהליה להאי [תן אותו לבעל דיני, שפצעני]. וזוזי דידי - כדקיימי קיימי [והכסף שלי ישאר במקומו].

גם כאן אותו כלל של בשר ודם הביא את אליעזר להראות לדייני סדום ועמורה שהכללים שלהם מביאים לקריסה פנימית  .

ועוד סיפור על הקריסה הפנימית של חוק בשר ודם

חברותא סנהדרין דף קט עמוד ב

כי הוה מתרמי להו עניא [כאשר היה נקלע עני לסדום], יהבו ליה כל חד וחד דינרא [נתנו לו כל אחד ואחד דינר], וכתיב שמיה עליה [ושם הנותן היה כתוב על המטבע], וריפתא לא הוו ממטי ליה [ופת לא היו נותנים לו, לעני], כדי שימות ברעב.כי הוה מית [כאשר היה אותו עני מת ברעב], אתי כל חד וחד, שקיל דידיה [בא כל אחד ואחד מבני סדום, מזהה את מטבעו על פי השם שהיה כתוב עליה, ונוטלה].הכי אתני בינייהו [כך התנו ביניהם] אנשי סדום: כל מאן דמזמין גברא לבי הילולא [כל מי שמזמין אורח לסעודת שמחה] - לשלח גלימא [יטלו ממנו את בגדו].פעם אחת הוי האי הילולא [היתה שם שמחה], אקלע אליעזר להתם, ולא יהבו ליה נהמא [ולא נתנו לו פת].כי בעי למסעד [כשרצו להתחיל לסעוד], אתא אליעזר, ויתיב לסיפא דכולהו [בא אליעזר, והתיישב בסוף הקרואים].אמרו ליה: מאן אזמנך להכא [מי הזמינך לכאן]?אמר ליה לההוא דיתיב [אמר אליעזר לזה שישב לצידו]: אתה זמנתן [הזמנתני].אמר אותו אדם שישב לצידו בליבו: דילמא שמעי בי דאנא אזמינתיה [שמא ישמעו הציבור את דבריו של אליעזר, שאני הזמנתיו], ומשלחי ליה מאניה דהאי גברא [ויטלו ממני את בגדי]!שקל גלימיה ההוא דיתיב גביה [נטל אותו אדם את בגדו], ורהט לברא [וברח החוצה].וכן עבד לכולהו [וכך עשה אליעזר לכולם, שאמר על כל אחד מהם שהוא הזמינו], עד דנפקי כולהו [עד שיצאו וברחו כולם], ואכלא איהו לסעודתא [ואכל הוא, אליעזר, את כל הסעודה].

בדיוק אותו רעיון של קריסה פנימית של כללים שנקבעו על ידי בשר ודם . כי תמיד סופם של אותם כללים לגרום לקריסה פנימית  שתמיד תגיע . וכך הראה להם רבי יהושע שהכללים שאדם בשר ודם חושב עליהם סופם  לא להחזיק מעמד ולקרוס בצורה כזו או אחרת .

הניסיון למשל בתחום הפצחנות של מערכות מידע "האקרים " מראה שאין ולא נמצא כיום מערכת שלא ניתן לפרוץ לתוכה למרות כל המשאבים העצומים שמשקיעים בעניין ,  כלומר השכל האנושי לא יכול להגיע למערכת "מושלמת " וכאן נכנס הקב"ה לעולם שלנו שהוא נותן לנו את הכלים להתמודד מול העולם וזוהי חוכמה לא של בשר ודם זה חוכמה של התורה . וכדאי לראות את הגמרא שמספרת על מקרה כזה שבו השכל או היכולת האנושית לא יכולה להספיק לאדם וצריך את הסיוע של הקב"ה כדי לשרוד . וכך נאמר חברותא עבודה זרה דף י עמוד ב

כל יומא, כל יום שבא לבית רבי, הוה מייתי הביא אתו תרי עבדא שני עבדים ללוותו ולשמרו. חד, עבד אחד קטליה, הרג אותו⁽¹³⁾ אבבא דבי רבי על פתח בית רבי, וחד את העבד השני, קטליה הרג אותו אבבא דביתיה, על פתח ביתו, בחזרתו.וכל זה עשה כדי שלא יוודעו קשריו עם רבי. ועוד עשה, שביקש מרבי שיסתיר את הדבר -אמר ליה לרבי: בעידנא דאתינא, בעת ביאתי אליך, לא נשכח גבר קמך, לא יימצא אף איש לפניך!יומא חד יום אחד אשכחיה מצא לרבי חנינא בר חמא, דהוה יתיב שיושב לפני רבי.אמר אנטונינוס: לא אמינא לך, וכי לא אמרתי לך כי בעידנא דאתינא, לא נשכח גבר קמך?!

אמר ליה רבי: לית דין, בר אינש! אדם זה אינו בן אדם,⁽¹⁴⁾ אלא מלאך.אמר ליה אנטונינוס לרבי חנינא: לימא ליה, צא ואמור לו לההוא עבדא, לעבד ההוא דגני אבבא, השוכב על הפתח, דקאים וליתי, שיקום ויבא!⁽¹⁵⁾אזל, הלך רבי חנינא בר חמא. אשכחיה, ומצאו דהוה קטיל, שהוא הרוג!אמר חשב רבי חנינא לעצמו: היכי אעביד, איך אעשה עתה? אי איזיל ואימא ליה דקטיל, אם אחזור ואודיע שהוא מת, הרי אין משיבין תשובה על הקלקלה, על דבר רע [כלומר, אין מבשרין בשורות רעות]. ואם אשבקיה אעזבנו ואיזיל ואלך לי, קא מזלזלינן במלכותא, הוי זלזול בכבוד המלך, שאינני מבצע את פקודותיו.

מה עשה? -בעי רחמי עליה, בקש עליו רחמים, ואחייה, והקים אותו לתחיה, ושדריה, ושלחו לאנטונינוס! אמר אנטונינוס לרבי, בראותו את עבדו שהחיה רבי חנינא: ידענא, יודע אני, שזוטי דאית בכו, אפילו הקטן שבכם, מחיה מתים! מיהו, בכל זאת אני מבקש כי בעידנא דאתינא, בעת ביאתי אליך, לא נשכח אינש קמך, לא ימצא אף אדם לפניך.

כלומר רק התערבות של חוכמת התורה ורק סיוע מהקב"ה יכול להציל את האדם מפעולה של עצמו . זה בדיוק מה שאנחנו רואים אצל רבי חנינה בר חמה . וזה בדיוק הטענה של רבי יהושע לחכמי אתונא האדם לא יכול להתקיים לאורך זמן כי בסופו של דבר הוא מגיע לרגע שהכללים שהוא יצר יוצאים נגדו בדיוק כמו מחלה אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת   שנלחמת כנגד האדם אותו הכלי שנותן לו יכולת לשרוד נלחם כנגדו , רק בורא עולם שנתן לנו את התורה ונותן לנו סיוע בעולם בגלל קיום התורה יכול לתת לנו את הכלים לשרוד בעולם . ולכן אומר להם רבי יהושע  חברותא בכורות דף ח עמוד ב

אמרו ליה הזקנים לרבי יהושע: מאי עבידתיך? אמר להו רבי יהושע: חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו;

אני חכם יהודי ומשתמע מכם שאתם חכמים מסוג אחר אתם חכמים בשר ודם , אני הוכחתי לכם שכל השיטה שלכם קרסה אין תוחלת לחוכמה של בשר ודם . אבל ממשיך רבי יהושע ואומר להם אבל אני רוצה ללמוד מכם והעניין צריך ביאור .

ובלי נדר נמשיך את הענין שבוע הבא .