פרשת צו מה המקום של המלאכים בבריאה 5 ? מה המיוחד בפורים ? למה בפורים יש את המלחמה של אומות העולם ועמלק בישראל ? למה דריוש היה העד האחרון שעם ישראל קיים את התורה ? מה היה המטרה של אחשורוש בקיום הסעודה ? מה הקשר לושתי ? למה ושתי קשורה ללילית ? מה ממוכן שהוא המן יעץ לאחשורוש ? מה הקשר לנחש ? כיצד כסילותו של אחשורוש היה חלק מהמלחמה של המן בעם ישראל? ‏ז'/ניסן/תשע"ח

בס"ד
פרשת צו מה המקום של המלאכים בבריאה 5   ? מה המיוחד בפורים ? למה בפורים יש את המלחמה של אומות העולם ועמלק בישראל ? למה דריוש היה העד האחרון שעם ישראל קיים את התורה ? מה היה המטרה של אחשורוש בקיום הסעודה ? מה הקשר לושתי ? למה ושתי קשורה ללילית ? מה ממוכן שהוא המן יעץ לאחשורוש ? מה הקשר לנחש ? כיצד כסילותו של אחשורוש היה חלק מהמלחמה של המן בעם ישראל? ‏ז'/ניסן/תשע"ח

במאמר הקודם בפרשת ויקרא סיכמנו את כל התקופות של עמלק

" אם כן אפשר לסכם את התקופות השונות

תקופת משה : בעיקר לפני מתן תורה עמלק יוזם לבדו התקפה על עם ישראל . לאחר מתן תורה ניסיון לזנב בישראל ולהלחם בישראל מתוך עם ישראל על ידי ערב רב שעלה ממצרים .

תקופת משה עד שמואל : עמלק לא מתקיף את עם ישראל לבד רק עם עוד עם נוסף או עמון או מדין או צידון או וכאשר הוא מתקיף את ישראל זה רק את הנשים ולא הורג אף אחד מהנשים

תקופת שמואל עד מרדכי  : מיד לאחר שהנביא שמואל מת שאול המלך שנהרג על ידי עמלקי שהוא בנו של דואג האדומי שהוא חלק מעם ישראל . כלומר עמלק נעלם מהעולם , סנחריב גם מבלבל את כל אומות העולם ובני שמעון לכאורה מחסלים את שארית הפליטה של עמלק כאומה נפרדת ועמלק נעלם לתוך עם ישראל כערב רב בתוך ישראל ".

ולכאורה במגילת אסתר אנחנו רואים את ההתמודדות של עמלק הוא הזרוע של המלאכים שהתנגדו לבריאת האדם מתוך עם ישראל ונגד עם ישראל . לאחר מגילת אסתר וההתמודדות מול עמלק מתחיל התקופה של מרדכי עד מלך המשיח ובלי נדר ננסה להבין מה המשמעות של התקופה הזאת לאחר שננסה להבין את ההתמודדות של מרדכי בעמלק במגילת אסתר .

כדי להבין את העניין של פורים צריך לחזור  ולהבין שביציאת מצרים הקב"ה גלגל את העולם לתוהו ובהו בעשר מכות מצרים והחל מיום ט"ו שבו עם ישראל התחיל לספור את ספירת העומר נברא העולם מחדש אבל עם החידוש של קבלת התנאי שהתנה הקב"ה בבריאת העולם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . ובמתן תורה הגיע בריאת העולם מחדש לסיומו על ידי קבלת התנאי הזה על ידי כל עם ישראל .

אבל כמו שכתבתי בעבר היחידי שהגיע לדרגה של קבלת התורה מרצון ומתוך הדרגה השייכת לו היה משה רבנו כל העם חוץ ממנו לא היה בדרגה לקבל את התורה ולכן הקב"ה כפה עליהם הר כגיגית כלומר העלה אותם לדרגה שלא שייכת להם ומתוך הדרגה הזאת לשום אדם אין את היכולת לא לקבל את התורה כי בדרגה של משה המציאות מכריחה את האדם שהגיע לדרגה כזו להבין בצורה ודאית ללא כל פקפוק שהעולם ובתורה זה דבר אחד ולכן אם אין תורה לא יכול להיות עולם . אבל מיד בחטא העגל כל עם ישראל למעט משה ירדו מהדרגה שהביא אותם הקב"ה  .

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד א

ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר.

ואומר רש"י מסכת שבת דף פח עמוד א

מודעא רבה - שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם - יש להם תשובה, שקבלוה באונס.

כלומר עם ישראל קיבל את התורה באונס ולא ברצון ולכן עדיין העולם לא הגיע לשלמותו ויש עדיין כוח על ידי עמלק לקעקע את עם ישראל ולהשמיד אותו . את משה לא ניתן יותר להשמיד כי הוא קיבל על עצמו את התורה מתוך דרגתו האמיתית ולא היה זה באונס כי אם ברצון אבל שאר עם ישראל שקיבל באונס את התורה נמצא באפשרות שעמלק שהוא זרוע ביצוע של המלאכים להשמיד אותו . וכבר כתבתי בעבר שאנחנו רואים זאת  בדברי הקב"ה למשה בשמות פרק לב

(ט) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא:

(י) וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:

כלומר לאחר מתן תורה וקבלת התנאי של הקב"ה על ידי עם ישראל ואפילו שזה היה באונס  עם ישראל הוא היחידי שיש לו משמעות בעולם החדש לאחר יציאת מצרים וכל שאר האומות שלא קיבלו על עצמם את התנאי הזה איבדו  את החשיבות שלהם בעולם וכך כתוב בפתרון תורה פרשת ראה אנכי עמוד 258

אמ' ר' יוחנן וכי הבהמות היו מחזיקין בדברי תורה, מה תל' לומ' ובן אדם יחזיק בה, אילא כל העוסק בדברי תורה נקרא אדם וכל שאינו עוסק בתורה נקרא בהמה.

ולכן שאומות העולם מנסות להתווכח עם הקב"ה מדוע לא כפה עליהם הר כגיגית כלומר מדוע רק את עם ישראל העלה הקב"ה לדרגה שיראו את המציאות שהתורה זה העולם והעולם זה התורה ולמה לא עשה את זה גם לאומות העולם  אומר להם הקב"ה עם ישראל  קבלו את התורה ואתם לא קיבלתם והביא עדים

מאומות העולם שיעידו על כך תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ואמר: אם ישראל מקבלין את תורתי - מוטב, ואם לאו - אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו; (והיינו דאמר חזקיה) +מסורת הש"ס: [ואמר חזקיה]+ מאי דכתיב: משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה? אם יראה, למה שקטה? ואם שקטה, למה יראה? אלא בתחלה יראה ולבסוף שקטה! אמר להם הקדוש ברוך הוא: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה, יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה, יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה, יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה, שנאמר: יתנו עידיהם ויצדקו.

ולכאורה העד האחרון בזמן הוא דריוש שמלך לפני כורש שנתן את ההרשאה לבנות את בית המקדש . ולכן הוא האחרון שיכול לתת עדות לקיום התורה על ידי עם ישראל  . כלומר מרגע תחילת תהליך של הרצון לבנות את בית המקדש השני הוא הרגע האחרון שבו ניתן להעיד על ישראל שהם קיימו את התורה . כי החל מהסיפור של מגילת אסתר שמתחיל ברצון להקים את בית המקדש הוא זמן שבו התחיל הקבלה מרצון של התורה על ידי עם ישראל וכל התהליך הזה יוצר מצב שלא ניתן יותר לערער את המעמד של עם ישראל כמרכזו של העולם . כי קבלת התורה באהבה על ידי עם ישראל הוא הרגע בו נוצר ההבדל הבלתי ניתן לשינוי בן אומות העולם לעם ישראל זה הרגע בו התקבע שעם ישראל הוא המהות של העולם כי הוא קיבל על עצמו את התורה שהיא מהות העולם . ולכן דריוש הוא המלך האחרון שיכול להעיד על עם ישראל כי קיים את התורה כי אם היה מעיד בזמן הזה שלא קיים את התורה אולי ניתן היה לשנות את המעמד של אומות העולם אבל מרגע התחלת קבלת התורה של עם ישראל מרצון שהתחיל מכורש לא ניתן יותר לשנות את המעמד של אומות העולם ביחס לעם ישראל או בזמן הזה  התחילה המלחמה האחרונה האפשרית של אומות העולם בישראל ודריוש לא היה חלק מזה  וכורש הוא שהתחיל את המלחמה הזאת

וכאן מתחיל החלק של עמלק ואומות העולם שמבינים שזה הרגע האחרון שבו הם יכולים לפגוע ולהשמיד את עם ישראל . כי הרגע שבו עם ישראל מקבל על עצמו את התורה באהבה מסמל את הרגע שלא ניתן יותר להשמיד את עם ישראל כי הוא נהפך לחלק מהותי ובלתי נפרד מהעולם .

ומגילת אסתר זה המלחמה האחרונה האפשרית של עמלק בעם ישראל ,אבל הפעם זה בא מתוך עם ישראל ולא מבחוץ כי ראינו שהמלך האחרון שהעיד בישראל היה דריוש ולכן הכוח של אומות העולם ירד בצורה משמעותית ולכן הכוח היחידי שיכול להלחם בישראל הוא מתוך עם ישראל ולא מבחוץ  ולכן המן היה יהודי או שהיה עבד למרדכי שחייב מצוות כמו אישה או עבר משוחרר  שהוא יהודי לכל דבר .

לפני המלחמה של המן בישראל נעשה ניסיון אחרון של אומות העולם לשנות את המציאות ואת המעמד של אומות העולם . אסתר פרק א

(א) וַיְהִ֖י בִּימֵ֣י אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ ה֣וּא אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ הַמֹּלֵךְ֙ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֔וּשׁ שֶׁ֛בַע וְעֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָ֖ה מְדִינָֽה:

ואומר ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה א

א"ר לוי ארבעה הן ששלטו מסוף העולם ועד סופו, שנים מישראל ושנים גוים, שלמה ואחאב, שכתיב באחאב אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך וגו' (מ"א =מלכים א'= יח י), ונבוכדנצר ואחשורוש,

כלומר אחשורוש לכאורה מנסה לחזור למצב של האדם הראשון תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א

אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון - מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים. כיון שסרח - הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר ותשת עלי כפכה.

ואומר אור חדש למהר"ל על פרק א פסוק י

אמר למהומן בזתא חרבונא (אסתר א, י) הנה תמצא כי כל כוונת אחשורוש שיהיה מלכותא דארעא כמלכותא דרקיע ולכך היה לו שבעה משרתים כמו מלמעלה שהם שבת"י צד"ק מאדי"ם חמ"ה נוג"ה כוכ"ב לבנ"ה ז' משרתים ואלו ז' משרתים כל א' מושל ביומו כמו שהוא ידוע וכן כאן כל א' היה משרת ביומו

כלומר אחשורוש רצה להיות שליט על כל הבריאה ולכן גם לקח את בגדי הכהונה המסמלים את מלכות שמים ולבש אותם אסתר פרק א

(ד) בְּהַרְאֹת֗וֹ אֶת־עֹ֙שֶׁר֙ כְּב֣וֹד מַלְכוּת֔וֹ וְאֶ֨ת־יְקָ֔ר תִּפְאֶ֖רֶת גְּדוּלָּת֑וֹ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים שְׁמוֹנִ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם:

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק א סימן ד

ואת יקר תפארת גדולתו. א"ר יוסי ב"ר חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה, כתיב כאן תפארת גדולתו, וכתיב התם לכבוד ולתפארת (שמות כח, י):

ואומר אור חדש למהר"ל על פרק א פסוק ד

ביום השביעי כטוב לב המלך ואמרו (מגילה יב, ב) כי שבת היה, וראוי שיהיה יום הז' שבת כפי מה שאמרנו שהם כנגד ז' ימי בראשית,

כלומר יש כאן ניסיון לכאורה לתקן את החטא של האדם הראשון ולהביא את עצמו להיות שליט על כל העולם על העליונים ועל התחתונים אבל כדי להשלים את זה הוא צריך לתקן את הקלקול שנגרם על ידי לילית שברחה לאדם הראשון ואומר אוצר מדרשים (אייזנשטיין) אלפא ביתא דבן סירא

כשברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון יחיד, אמר לא טוב היות האדם לבדו, ברא לו אשה מן האדמה כמוהו וקראה לילית, מיד התחילו מתגרין זה בזה, אמרה היא איני שוכבת למטה, והוא אומר איני שוכב למטה אלא למעלה שאת ראויה למטה ואני למעלה, אמרה לו שנינו שוין לפי ששנינו מאדמה, ולא היו שומעין זה לזה, כיון שראתה לילית אמרה שם המפורש ופרחה באויר העולם, עמד אדם בתפלה לפני קונו ואמר, רבש"ע אשה שנתת לי ברחה ממני, מיד שגר הקדוש ברוך הוא שלשה מלאכים הללו אחריה להחזירה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אם תרצה לחזור מוטב, ואם לאו תקבל על עצמה שימותו מבניה בכל יום מאה בנים,

ועכשיו רוצה אחשורוש לתקן את מה שהתקלקל אצל האדם הראשון אסתר פרק א

(י) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י כְּט֥וֹב לֵב־הַמֶּ֖לֶךְ בַּיָּ֑יִן אָמַ֡ר לִ֠מְהוּמָן בִּזְּתָ֨א חַרְבוֹנָ֜א בִּגְתָ֤א וַאֲבַגְתָא֙ זֵתַ֣ר וְכַרְכַּ֔ס שִׁבְעַת֙ הַסָּ֣רִיסִ֔ים הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים אֶת־פְּנֵ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ:

(יא) לְ֠הָבִיא אֶת־וַשְׁתִּ֧י הַמַּלְכָּ֛ה לִפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ בְּכֶ֣תֶר מַלְכ֑וּת לְהַרְא֨וֹת הָֽעַמִּ֤ים וְהַשָּׂרִים֙ אֶת־ יָפְיָ֔הּ כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא:

(יב) וַתְּמָאֵ֞ן הַמַּלְכָּ֣ה וַשְׁתִּ֗י לָבוֹא֙ בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֖ר בְּיַ֣ד הַסָּרִיסִ֑ים וַיִּקְצֹ֤ף הַמֶּ֙לֶךְ֙ מְאֹ֔ד וַחֲמָת֖וֹ בָּעֲרָ֥ה בֽוֹ:

וכך כותב קדושת לוי קדושות לפורים קדושה שניה

'ותחת הסרפד יעלה הדס' (ישעיה נה, יג), תחת ושתי הרשעה (ששפך) [ששרף] רפידתו של זהב, אשר ושתי מרכבה לנוקבה טמאה היא לילית, כלומר במקום החיצונים שהוא בתוך הטבע ששם מושב החיצונים, 'יעלה הדס' זו אסתר, הנס דמרדכי ואסתר.

כלומר הניסיון הזה של אחשורוש לתקן את מה שהתקלקל אצל האדם הראשון נכשל לכן המן הוא ממוכן אומר לו באסתר פרק א

(טז) וַיֹּ֣אמֶר מְמוּכָ֗ן לִפְנֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהַשָּׂרִ֔ים לֹ֤א עַל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְבַדּ֔וֹ עָוְתָ֖ה וַשְׁתִּ֣י הַמַּלְכָּ֑ה כִּ֤י עַל־כָּל־הַשָּׂרִים֙ וְעַל־כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֕ר בְּכָל־מְדִינ֖וֹת הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ:

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד ב

ויאמר ממוכן, תנא: ממוכן זה המן. ולמה נקרא שמו ממוכן - שמוכן לפורענות.

ומי זה המן ?

תלמוד בבלי מסכת חולין דף קלט עמוד ב

המן מן התורה מנין? המן העץ,

כלומר המן מן התורה מהפסוק בראשית פרק ג פסוק יא

וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ:

ואומר האלשיך משלי פרק ל

וכן המן בגלות השני הוא נחש באמת, כי הנה נחש יקרא אשר הוא מרכבת סמאל, כמאמר פר"א על נחש שפיתה את חוה שרכב עליו סמאל כרוכב על הסוס וכו', כן עמלק הוא היה כח פנימיות חלאת עשו, הוא מרכבה עצמיית אל שרו של עשו, לכן המן נחש יקרא.

כלומר המן הוא מהשלב הבא לאחר לילית כי הנחש פיתה את חוה ולא את לילית . אחשורוש נכשל עם ושתי כמו שהאדם הראשון נכשל עם חוה הראשונה (לילית ) ועכשיו ממוכן הוא המן מנווט את אחשורוש לשלב הבא שהוא  העזר כנגדו בדיוק כמו האדם הראשון עם חוה שבאה לאחר חוה הראשונה היא לילית ושם ינסה את כוחו להכשיל את עם ישראל דרך אסתר .

וכך כתוב באסתר פרק א

(כ) וְנִשְׁמַע֩ פִּתְגָ֨ם הַמֶּ֤לֶךְ אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂה֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ כִּ֥י רַבָּ֖ה הִ֑יא וְכָל־הַנָּשִׁ֗ים יִתְּנ֤וּ יְקָר֙ לְבַעְלֵיהֶ֔ן לְמִגָּד֖וֹל וְעַד־קָטָֽן:

(כא) וַיִּיטַב֙ הַדָּבָ֔ר בְּעֵינֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַשָּׂרִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ הַמֶּ֖לֶךְ כִּדְבַ֥ר מְמוּכָֽן:

והמן שהיה נחש והיה ערום כמו הנחש לעומת אחשורוש שהיה כסיל תימרן את אחשורוש למצב שהוא יכול להיפרע מעם ישראל דרך אסתר

ואומר חברותא מגילה דף יב עמוד ב

אמר רב: מאי האי דכתיב: "כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרוש אולת"?

"כל ערום יעשה בדעת" - זה דוד. דכתיב ביה: "ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה", שביקש שיביאו אליו נערה אחת בלבד. ולכן כל מאן דהוה ליה ברתא - אייתה ניהליה, שהראה אותה לשלוחיו של דוד, שמא תמצא חן בעיניהם.

"וכסיל יפרוש אולת" - זה אחשורוש. דכתיב ביה: "ויפקד המלך פקידים", שצוה לקבוץ אליו את כל הבתולות, וידעו שיבעל את כולן, ולא יקח אלא אחת. ולכן כל מאן דהוה ליה ברתא - איטמרה [החביאה] מיניה⁽⁴⁷³⁾.

כלומר הבין המן שיביאו לאחשורוש את כל הבתולות כולל בתולות מעם ישראל ודרכם הוא יוכל דרך יצר הרע של ערווה לנסות להפיל שוב את עם ישראל .

ובלי נדר נמשיך את הנושא בשבוע הבא

 

פרשת ויקרא מה המקום של המלאכים בבריאה 4 ? מה התהליך שעובר על עמלק מדורו של משה לדורו של שמואל לדורו של מרדכי ואסתר ? מה מאפיין כל אחד מהשלבים הללו ? לאן נעלם עמלק ? מתי נעלם עמלק ? לאן נעלם עמלק ? למה המן היה יהודי ? ‏כ"ט/אדר/תשע"ח

בס"ד
פרשת ויקרא  מה המקום של המלאכים בבריאה 4   ? מה התהליך שעובר על עמלק מדורו של משה לדורו של שמואל לדורו של מרדכי ואסתר ? מה מאפיין כל אחד מהשלבים הללו ? לאן נעלם עמלק ? מתי נעלם עמלק ? לאן נעלם עמלק ? למה המן היה יהודי ? ‏כ"ט/אדר/תשע"ח

בפרשת ויקהל פקודי דיברתי על המלאכים והמאבק שלהם בעם ישראל לפני מתן תורה דרך עמלק . לפני מתן תורה זה היה הפעם היחידה שעמלק נלחם ביוזמתו נגד עם ישראל שמות פרק יז

(ח) וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם:

לאחר מתן תורה ולאחר שמשה ניצח את המלאכים וקיבל את התורה יש שינוי מהותי של הצורה בה נלחם עמלק בעם ישראל וצורת הלחימה שלו בעיקר זה מתוך עם ישראל ולא מבחוץ כמו שהיה עם בלעם שניסה לקלל את עם ישראל מבחוץ אבל לא הצליח ולכן הדרך היחידה שלו לפגוע בישראל לגרום לעם ישראל לזנות עם בנות מדין פרק כד

(כה) וַיָּ֣קָם בִּלְעָ֔ם וַיֵּ֖לֶךְ וַיָּ֣שָׁב לִמְקֹמ֑וֹ וְגַם־בָּלָ֖ק הָלַ֥ךְ לְדַרְכּֽוֹ: פ

ואומר השם משמואל במדבר פרשת פינחס

והנה כתיב ויקם בלעם וילך וישב למקומו וגם בלק הלך לדרכו, ואף שמעצמו מובן שלא נשאר עומד על ראש ההר לעולם, מ"מ השמיענו הכתוב שהלך לעשות דרכו מאז וכמו עצתו הראשונה לקבץ כחות הטומאה יחד ובזה יבוא לפגום ענין כנס"י ח"ו, לאותו דרך הלך גם עתה, וזה הי' ענין שליחת הנשים במחנה. ויתבאר עפ"י דברי הזוה"ק (ק"צ א) בכזבי דעטרו לה בחרשיהון למתפס רישא דלהון, והיינו דכולם ידעו מעלת מרע"ה שהי' כלול והי' כהן לוי ומלך, וכולם חזרו בזכות משה, ע"כ עטרו לה לכזבי בכל מיני כישוף שבעולם למען תהי' כלולה בטומאה לעומת מרע"ה שהי' כלול בקדושה וחשבו לתפוס את מרע"ה, אך ח"ו אי אפשר הי' להיות להם שום נגיעה בו.

כלומר  יש שינוי בכוחו ובהמותו של עמלק לאחר מתן תורה ועכשיו ננסה לראות את זה לאור מדרש בתנחומא (ורשא) פרשת כי תצא

מדור דור אמר הקדוש ברוך הוא מדור דור אנא בתריה לדרי דרין, ר"א ורבי יהושע ורבי יוסי, רבי אליעזר אומר מדורו של משה עד דורו של שמואל, ורבי יהושע אומר מדורו של שמואל עד דורו של מרדכי ואסתר ורבי יוסי אמר מדורו של מרדכי ואסתר עד מלך המשיח שהוא שלשה דורות,

המדרש נותן 4 תקופות לעמלק . עד תקופתו של משה מתקופתו של משה עד שמואל משמואל עד מרדכי ואסתר ממרדכי עד מלך המשיח .

בתקופתו של משה היה המלחמה היחידה שיזם עמלק נגד עם ישראל ולאחר מתן תורה עמלק מנסה לזנב באותם שיצאו מתחת ענני הכבוד בעיקר שבט דן .

וכאן מתחילה תקופה ממשה עד שמואל שבו אנחנו רואים את השינוי שנעשה לאחר מתן תורה

בתקופת השופטים פרק ג

(יג) וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־עִ֥יר הַתְּמָרִֽים:

(יד) וַיַּעַבְד֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־עֶגְל֣וֹן מֶֽלֶךְ־מוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה: ס

(טו) וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ אֶל־יְקֹוָק֒ וַיָּקֶם֩ יְקֹוָ֨ק לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת־אֵה֤וּד בֶּן־גֵּרָא֙ בֶּן־הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד־יְמִינ֑וֹ וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל בְּיָדוֹ֙ מִנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֥לֶךְ מוֹאָֽב:

אהוד בן גרא השופט השני לאחר יהושע וכאן עמלק לא מופיע לבד ותמיד הוא מופיע מכאן ואילך עם עוד עם נוסף . מיד לאחר זמן דבורה הגיע זמנו של גדעון להושיע את עם ישראל מעמלק ומדין וגם כאן רואים את עמלק עם עוד עם ובמקרה הזה מדין

שופטים פרק ו

(א) וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְקֹוָ֑ק וַיִּתְּנֵ֧ם יְקֹוָ֛ק בְּיַד־מִדְיָ֖ן שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים:

(ב) וַתָּ֥עָז יַד־מִדְיָ֖ן עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל מִפְּנֵ֨י מִדְיָ֜ן עָשֽׂוּ לָהֶ֣ם׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַמִּנְהָרוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר בֶּֽהָרִ֔ים וְאֶת־הַמְּעָר֖וֹת וְאֶת־הַמְּצָדֽוֹת:

(ג) וְהָיָ֖ה אִם־זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֑ל וְעָלָ֨ה מִדְיָ֧ן וַֽעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי־קֶ֖דֶם וְעָל֥וּ עָלָֽיו:

ולאחר מכן כתוב בשופטים פרק י

(י) וַֽיִּזְעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־יְקֹוָ֖ק לֵאמֹ֑ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ וְכִ֤י עָזַ֙בְנוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֔ינוּ וַֽנַּעֲבֹ֖ד אֶת־ הַבְּעָלִֽים: פ

(יא) וַ֥יֹּאמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ וּמִן־הָ֣אֱמֹרִ֔י וּמִן־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וּמִן־פְּלִשְׁתִּֽים:

(יב) וְצִידוֹנִ֤ים וַֽעֲמָלֵק֙ וּמָע֔וֹן לָחֲצ֖וּ אֶתְכֶ֑ם וַתִּצְעֲק֣וּ אֵלַ֔י וָאוֹשִׁ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם מִיָּדָֽם:

ומי שהושיע אותם היה השופט יפתח הגלעדי  . כלומר מלחמה עם עוד עם .

ובזמנו של שמואל נאמר בשמואל א פרק טו

(א) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְקֹוָק֙ לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַל־עַמּ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְקֹוָֽק: ס

(ב) כֹּ֤ה אָמַר֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִם:

(ג) עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּֽיתָ֜ה אֶת־עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד־אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד־יוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַד־שֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד־חֲמֽוֹר: ס

הנביא שמואל שולח את שאול להלחם בעמלק אבל שאול שלא הורג את כל עמלק מפסיד את המלוכה לדוד המלך בגלל עמלק  . עמלק בזמן שאול גם לא עומד בפני עצמו כי הוא נמצא ביחד עם הקיני

שמואל א פרק טו

(ה) וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל עַד־עִ֣יר עֲמָלֵ֑ק וַיָּ֖רֶב בַּנָּֽחַל:

(ו) וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל אֶֽל־הַקֵּינִ֡י לְכוּ֩ סֻּ֨רוּ רְד֜וּ מִתּ֣וֹךְ עֲמָלֵקִ֗י פֶּן־אֹֽסִפְךָ֙ עִמּ֔וֹ וְאַתָּ֞ה עָשִׂ֤יתָה חֶ֙סֶד֙ עִם־כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּעֲלוֹתָ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּ֥סַר קֵינִ֖י מִתּ֥וֹךְ עֲמָלֵֽק:

(ז) וַיַּ֥ךְ שָׁא֖וּל אֶת־עֲמָלֵ֑ק מֵֽחֲוִילָה֙ בּוֹאֲךָ֣ שׁ֔וּר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מִצְרָֽיִם:

ושאול בסופו של דבר נהרג על ידי עמלקי אבל לא עמלקי שנלחם בו כי אם עמלקי שהוא בן של עמלק שהתגייר הוא דואג האדומי . כלומר עמלק מצליח להיכנס לתוך העם היהודי ומבפנים מצליח להרוג את שאול וכך כתוב בשמואל ב פרק א

(ה) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד אֶל־הַנַּ֖עַר הַמַּגִּ֣יד ל֑וֹ אֵ֣יךְ יָדַ֔עְתָּ כִּי־מֵ֥ת שָׁא֖וּל וִיהוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ:

(ו) וַיֹּ֜אמֶר הַנַּ֣עַר׀ הַמַּגִּ֣יד ל֗וֹ נִקְרֹ֤א נִקְרֵ֙יתִי֙ בְּהַ֣ר הַגִּלְבֹּ֔עַ וְהִנֵּ֥ה שָׁא֖וּל נִשְׁעָ֣ן עַל־חֲנִית֑וֹ וְהִנֵּ֥ה הָרֶ֛כֶב וּבַעֲלֵ֥י הַפָּרָשִׁ֖ים הִדְבִּקֻֽהוּ:

(ז) וַיִּ֥פֶן אַחֲרָ֖יו וַיִּרְאֵ֑נִי וַיִּקְרָ֣א אֵלָ֔י וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי:

(ח) וַיֹּ֥אמֶר לִ֖י מִי־אָ֑תָּה <ויאמר> וָאֹמַ֣ר אֵלָ֔יו עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי:

(ט) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲמָד־נָ֤א עָלַי֙ וּמֹ֣תְתֵ֔נִי כִּ֥י אֲחָזַ֖נִי הַשָּׁבָ֑ץ כִּֽי־כָל־ע֥וֹד נַפְשִׁ֖י בִּֽי:

(י) וָאֶעֱמֹ֤ד עָלָיו֙ וַאֲמֹ֣תְתֵ֔הוּ כִּ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י לֹ֥א יִֽחְיֶ֖ה אַחֲרֵ֣י נִפְל֑וֹ וָאֶקַּ֞ח הַנֵּ֣זֶר׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־רֹאשׁ֗וֹ וְאֶצְעָדָה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־זְרֹע֔וֹ וָאֲבִיאֵ֥ם אֶל־אֲדֹנִ֖י הֵֽנָּה:

אבל יש מקום אחד שלאחר מתן תורה עמלק תוקף את ישראל והיה זה בצקלג ולכאורה זה קשה על המהלך שעמלק לאחר מתן תורה חלש יותר . נאמר בשמואל א פרק ל

(א) וַיְהִ֞י בְּבֹ֨א דָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו צִֽקְלַ֖ג בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַעֲמָלֵקִ֣י פָֽשְׁט֗וּ אֶל־נֶ֙גֶב֙ וְאֶל־צִ֣קְלַ֔ג וַיַּכּוּ֙ אֶת־ צִ֣קְלַ֔ג וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖הּ בָּאֵֽשׁ:

(ב) וַיִּשְׁבּ֨וּ אֶת־הַנָּשִׁ֤ים אֲשֶׁר־בָּהּ֙ מִקָּטֹ֣ן וְעַד־גָּד֔וֹל לֹ֥א הֵמִ֖יתוּ אִ֑ישׁ וַיִּֽנְהֲג֔וּ וַיֵּלְכ֖וּ לְדַרְכָּֽם:

ובהמשך כתוב

(ה) וּשְׁתֵּ֥י נְשֵֽׁי־דָוִ֖ד נִשְׁבּ֑וּ אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי:

אבל היה זה מלחמה מאוד משונה וכך כותב הרד"ק בשמואל א פרק ל פסוק ב

(ב) וישבו את הנשים - כי אנשים לא היו בה כי עם דוד הלכו ולא נשארו בה כי אם הנשים והבנים והבנות לפיכך לכדום כי לא היה בעיר מי שילחם:

עמלק נלחם רק מול נשים ועוד דבר מאוד משונה הוא לא הרג אף אחד מהנשים וכך יכול היה דוד המלך להציל את כל הנשים . כלומר זה היה מלחמה של חולשה ולא של עוצמה .

וכאשר מת הנביא שמואל מהזמן הזה לא נזכר מלחמה בעמלק חוץ מה שכתוב שבני שמעון הלכו להר שעיר ושם הכו את שארית הפלטה של עמלק

דברי הימים א פרק ד

(מא) וַיָּבֹ֡אוּ אֵלֶּה֩ הַכְּתוּבִ֨ים בְּשֵׁמ֜וֹת בִּימֵ֣י׀ יְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וַיַּכּ֨וּ אֶת־אָהֳלֵיהֶ֜ם וְאֶת־ <המעינים> הַמְּעוּנִ֨ים אֲשֶׁ֤ר נִמְצְאוּ־שָׁ֙מָּה֙ וַיַּחֲרִימֻם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתֵּיהֶ֑ם כִּֽי־מִרְעֶ֥ה לְצֹאנָ֖ם שָֽׁם:

(מב) וּמֵהֶ֣ם׀ מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן הָלְכוּ֙ לְהַ֣ר שֵׂעִ֔יר אֲנָשִׁ֖ים חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּפְלַטְיָ֡ה וּ֠נְעַרְיָה וּרְפָיָ֧ה וְעֻזִּיאֵ֛ל בְּנֵ֥י יִשְׁעִ֖י בְּרֹאשָֽׁם:

(מג) וַיַּכּ֕וּ אֶת־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

אם כן אפשר לסכם את התקופות השונות

תקופת משה : בעיקר לפני מתן תורה עמלק יוזם לבדו התקפה על עם ישראל . לאחר מתן תורה ניסיון לזנב בישראל ולהלחם בישראל מתוך עם ישראל על ידי ערב רב שעלה ממצרים .

תקופת משה עד שמואל : עמלק לא מתקיף את עם ישראל לבד רק עם עוד עם נוסף או עמון או מדין או צידון או וכאשר הוא מתקיף את ישראל זה רק את הנשים וגם התקפה משונה שלא הורג אף אחד מהנשים תקופת שמואל עד מרדכי  : מיד לאחר שהנביא שמואל מת שאול המלך נהרג על ידי עמלקי שהוא בנו של דואג האדומי כלומר מתחילה תקופה שבו חוץ מהזכרה אחת לשארית הפליטה של עמלק אין זכר לעמלק כאילו עמלק נעלם . וצריך להגיד שהוא נעלם לתוך עם ישראל כי בזמנו של מרדכי הוא מופיע בתור המן שלפי החתם סופר היה יהודי . היה עבד של מרדכי ויש אומרים שהיה עבד משוחרר שהוא יהודי גמור ולא עבד שמחויב במצוות כמו אישה .

יש לנו תהליך שזרוע הביצוע  של המלאכים שהוא עמלק משנה את האסטרטגיה של הלחימה שלו בעם ישראל מצורה של מלחמה ישירה לפני מתן תורה בלחימה עקיפה בעזרת עמים אחרים מצד אחד ומצד שני ניסיון להלחם מתוך העם היהודי על ידי ערב רב שנכנס לתוך העם היהודי . בסופו של דבר עמלק הצליח להרוג את שאול רק כאשר הוא נכנס לעם היהודי בתור בן של עמלק שהתגייר הוא דואג האדומי ולכאורה מרגע זה עמלק נעלם בתוך  עם ישראל או כמו שנאמר בדברי הימים וַיַּכּ֕וּ אֶת־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַעֲמָלֵ֑ק ולכאורה הוא נטמע ונשאר רק בתוך עם ישראל ומופיע במגילת אסתר בתור המן .

באותו תקופה לפני מגילת אסתר יש תהליך של בלבול אומות העולם על ידי סנחריב

חברותא ברכות דף כח עמוד א

אמר לו רבן גמליאל לרבי יהושע: והלא כבר נאמר [דברים כג ד] "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'", ואיך עלתה על דעתך להתירו?

אמר לו רבי יהושע: וכי עמון ומואב, במקומן הן יושבין? והלא כבר עלה סנחריב מלך אשור, ובלבל את כל האומות, שנאמר בדברי סנחריב [ישעיה י יג] "ואסיר גבולות עמים, ועתידותיהם שוסתי [בזזתי], ואוריד כאביר יושבים" - שהעביר את כל יושבי הארצות ממקומם למקום אחר, בכדי שלא יתחזקו וימרדו בו. לפיכך, אין הבאים מארץ עמון בחזקת עמונים, אלא כל גוי בכל מקום שהוא, הוא ספק עמוני. אבל אין לאסרו משום כן, שהרי העמונים הם מיעוט בין אנשי העולם, והולכים אחר רוב העולם שאינם עמונים,

 

כלומר התקופה משמואל עד מרדכי זה התהליך של היעלמות עמלק כעם ולדעתי הם מתקיימים רק בתוך עם ישראל כערב רב  וסוף התהליך זה מה שקורה במגילת אסתר .

ובלי נדר נמשיך בשבוע הבא את מה שקורה במגילת אסתר לאור ההבנה הזאת ולנסות להסביר את המהות של תקופת מרדכי עד ביאת מלך המשיח

 

 

 

פרשת ויקהל מה המקום של המלאכים בבריאה 3 ? מי המלאך שלא חזר בתשובה ועדיין משפיע על העולם ? מה הקשר של עמלק למלאכים ? מה טיעון שלא שכנע את המלאכים כאשר משה תפס בכסא הכבוד? ומה הטיעון שכן שכנע אותם ? מי הם ערב רב ? כיצד הם קשורים למלאכים? מה הצליח לבלעם ? מה הקשר של דואג האדומי לעמלק וכיצד זה קשור לשינוי שעבר עמלק ? למה חכמים הצליחו לנטרל את יצר הרע של עבודה זרה ולמה לא של יצר של ערווה ? וכיצד זה קשור למתן תורה ולמלאכים ? ‏כ"ב/אדר/תשע"ח

בס"ד
פרשת ויקהל מה המקום של המלאכים בבריאה 3  ? מי המלאך שלא חזר בתשובה ועדיין משפיע על העולם ? מה הקשר של עמלק למלאכים ? מה טיעון שלא שכנע את המלאכים כאשר משה תפס בכסא הכבוד? ומה הטיעון שכן שכנע אותם ? מי הם ערב רב ? כיצד הם קשורים למלאכים? מה הצליח לבלעם ? מה הקשר של דואג האדומי לעמלק וכיצד זה קשור לשינוי שעבר עמלק ? למה חכמים הצליחו לנטרל את יצר הרע של עבודה זרה ולמה לא של יצר של ערווה ? וכיצד זה קשור למתן תורה ולמלאכים  ? ‏כ"ב/אדר/תשע"ח

שבוע שעבר בפרשת כי תשא במאמר מה המקום של המלאכים בבריאה 2   דיברתי על כך שעמלק הוא ההמשך של  המלחמה של המלאכים בבריאה של האדם ובעם ישראל  . המלאכים  התנגדו לבריאה  של האדם ונאלצו להסכים לקב"ה שברא  את האדם . כאשר הקב"ה רצה לברא את העולם מחדש ולגלגל אותו לתוהו ובהו ירדו המלאכים עוזא ועזאל לעולם כי חשבו שהם פתרון יותר טוב לעולם מבריאת האדם . כאשר היה המבול עוזא חזר בתשובה ועזאל המשיך לנסות להחטיא את האדם ביצר רע של עריות

ואומר אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמחזי ועזאזל עמוד 550

 אמר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה"כ איל אחד לה' שיכפר על בני ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.

אבל המגבלות ששם הקב"ה על אותם מלאכים גרם להם להמשיך את המלחמה שלהם דרך עמלק אומר הזוהר הקדוש

אָמַר לוֹ, כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ וְכָל מַה שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם, מֵאֵיזֶה מָקוֹם לָמַד אוֹתָם? אָמַר לוֹ, מֵאָבִיו. אֲבָל בְּאוֹתָם הַרֲרֵי קֶדֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ קֶדֶם, לָמַד כָּל הַכְּשָׁפִים וְכָל מִינֵי קְסָמִים, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָם הֶהָרִים הֵם הַמַּלְאָכִים עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל שֶׁהִפִּיל אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, וְהֵם קְשׁוּרִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וּמוֹדִיעִים כְּשָׁפִים לִבְנֵי אָדָם. וּמִשָּׁם הָיָה יוֹדֵעַ בִּלְעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם.

עמלק לפני מתן תורה הגיע לתקוף את עם ישראל ובמלחמה השנייה לאחר מתן תורה לאחר שמשה הצליח לנצח את המלאכים כמו שכתוב במדרש פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כ - פ' מתן תורה השתנתה צורת המאבק של המלאכים בעם ישראל

אמר לפניו רבון של עולם מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם, אמר (להם) [לו] אחוז בכסא כבודי והחזר להם דבר, מיד נתחזק והחזיר תשובה למלאכי השרת, אמר להם כתוב בתורה אנכי ה' אלהיך (שמות כ' ב') כלום אלהים יש לכם, כתוב בתורה לא יהיה לך אלהים אחרים (שם שם /שמות כ'/ ב') חלוקה יש לכם שתי רשויות יש לכם, כתוב בתורה כבד את אביך ואת אמך (שם /שמות כ'/ י"ב) אב ואם יש לכם, כתוב בתורה לא תחמוד (שם /שמות כ'/ י"ד) חימוד יש לכם, פתחו ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח' י'), ולא עוד אלא מלאך המות מסר לו דבר

וניתן להבין מה באמת הטיעון שניצח משה את המלאכים כאשר תפס את כיסא הכבוד . רק בטיעון האחרון חימוד יש לכם   אמרו המלאכים פתחו ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח' י'), ולא עוד אלא מלאך המות מסר לו דבר. 

כלומר  כל הטיעונים לפני כן לא גרמו למלאכים להבין שמשה ניצח אותם רק הטיעון האחרון שיש לבני האדם יצר רע של עריות רק אז הם הודו למשה כי כמו שאמרתי יצר הרע של עבודה זרה קיים גם אצל מלאכים . הטעון של משה אב ואם יש לכם ?  קצת קשה כי אין אצל מלאכים זכר ונקבה אבל ניתן להגיד בדוחק שהקב"ה הוא האב והאם של המלאכים ויש כיבוד אב ואם של המלאכים לקב"ה או שניתן להגיד שיש כאן 2 טיעונים שבכל טיעון 2 חלקים טיעון ראשון זה יצר רע של עבודה זרה וטיעון שני של יצר רע של ערווה כאשר הטיעון של כיבוד אב ואם הוא אותו חלק שנוצר מבריאת חוה שאיתה נולד היצר הרע של העריות . ועל הטיעון של יצר הרע של ערווה המלאכים הסכימו עם משה כי זה מה שנוסף לאדם בבריאה של חוה . האדם הראשון נולד כמו מלאך ורק לאחר מכן ברא את חוה ונוסף לאדם יצר הרע של הערווה . הניצחון של משה את המלאכים וקבלת התורה על ידי משה שינתה את המציאות בעולם ולכן אומר הקב"ה למלאכים שאילמלא אין ישראל מקבלין את התורה אין דירה לא לי ולא לכם.  

הניצחון הזה של משה את המלאכים קיבע את המצב שהעולם הגיע למצב שלא ניתן יותר להחזיר את העולם לתוהו ובהו כי אנחנו רואים שמשה קיבל דבר ממלאך המוות כלומר משה הגיע לדרגה שהמוות לא

שולט בו נאמר בדברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא

באותה שעה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע אם אין אתה מכניס אותי לא"י הניח אותי בעולם הזה ואחיה ולא אמות אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אם לא אמיתך בעולם הזה היאך אחייך לעולם הבא ולא עוד אלא שאתה עושה תורתי פלסתר שכתוב בתורתי על ידך ואין מידי מציל

כלומר משה לא שייך במיתה אבל רק בגלל פסוק בתורה הקב"ה המית את משה .

וכתוב במדרש דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא את הניצחון החלקי של משה על השטן הוא מלאך המוות  כאשר משה הצליח לעוור את עינו בזמן מותו

רשע מכאן אין לך לומר כן לך ברח מלפני איני נותן נשמתי לך מיד חזר סמאל והשיב דבר לפני הגבורה א"ל הקדוש ברוך הוא לסמאל בא והבא נשמתו של משה מיד שלף חרבו מתערו ועמד על משה מיד קצף עליו משה ונטל את המטה בידו שחקוק בו שם המפורש ופגע בו בסמאל בכל כחו עד +שנס מלפניו ורץ אחריו בשם המפורש ונטל קרן הודו מבין עיניו ועיור את עיניו עד כאן עלתה למשה

כלומר משה מצליח לנצח את המלאכים ולהתרומם עד כסא הכבוד ומה שנותר למלאכים וכבר כתבתי את זה בעבר לנסות ולפגוע בשאר עם ישראל שלא הגיעו לדרגה של משה והם עדיין נמצאים בתוך האפשרות של מות וזה בדיוק מה שאומר הקב"ה למשה בשמות פרק לב

(ט) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא:

(י) וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:

כלומר המלחמה של עמלק באה לאחר מתן תורה מתוך עם ישראל ולא מבחוץ כאשר המקור של ערב רב הוא מנפילים כמו שאומר הזוהר .

וְהֵם עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל, שֶׁמֵּהֶם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הָעֵרֶב רַב, שֶׁהֵם הַנְּפִילִים, שֶׁהִפִּילוּ עַצְמָם לִזְנוֹת אַחַר נָשִׁים שֶׁהֵן טוֹבוֹת, וְלָכֵן הִפִּילָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק שָׁם, וְנָתַן לָהֶם שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז) וּמְשַׁלֵּם לְשּׁנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ וְגוֹ'.

ואת הקשר ליצר הרע של ערווה אומר הזוהר הקדוש במפורש

זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נ) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל וּשְׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְזוֹהִי עֶרְוַת הַשְּׁכִינָה. וְעֶרְוָה זוֹ הִיא לִילִית, אִמָּם שֶׁל עֵרֶב רַב. וְעֵרֶב רַב הֵם עֲרָיוֹת שֶׁלָּהּ וַעֲרָיוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (ויקרא יח) עֶרְוַת אָבִיךְ וְגוֹ' לֹא תְגַלֵּה.

וְהֵם הִפְרִידוּ בֵּין ה' ה' שֶׁלֹּא תִתְקָרֵב ו' בֵּינֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה. וְהֵם שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָעֵרֶב רַב, שֶׁהֵם: נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'מָלֵקִים רְ'פָאִים עֲ'נָקִים, בֵּין ה' לְה', אֵין רְשׁוּת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְקָרֵב בֵּינֵיהֶם, וְסוֹד הַדָּבָר - (ישעיה יט) וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. יֶחֱרַב בְּה' עֶלְיוֹנָה, וְיָבֵשׁ בְּה' תַּחְתּוֹנָה. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּרְנְסוּ עֵרֶב רַב מִו' שֶׁהִיא עֵץ הַחַיִּים. וְלָכֵן אֵין הִתְקָרְבוּת לְו' בֵּין ה' ה' בִּזְמַן שֶׁעֵרֶב רַב בֵּינֵיהֶם.

כלומר אותו ערב רב זה הדרך של אותם מלאכים להלחם בעם ישראל . לפני מתן תורה מבחוץ ולאחר מתן תורה מבפנים דרך ערב רב  ובעיקר דרך יצר הרע של ערווה . וכך כותב הזוהר

וַחֲמִשָּׁה מִינִים הֵם בְּעֵרֶב רַב, וְהֵם: נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'נָקִים רְ'פָאִים עֲ'מָלֵקִים. וּבִגְלָלָם נָפְלָה ה' קְטַנָּה מִמְּקוֹמָהּ. בִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִצַּד שֶׁל עֲמָלֵק. תִּקַּח ע''ם מִן בִּלְעָם, ל''ק מִן בָּלָק, יִשָּׁאֵר בָּבֶל, (בראשית יא) כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם ז) וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. וּמֵאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם בְּגָלוּת רְבִיעִית, הֵם רָאשִׁים בְּקִיּוּם רַב, וְהֵם מַעֲמִידִים עַל יִשְׂרָאֵל כְּלֵי חָמָס, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ו) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. אֵלֶּה אוֹתָם עֲמָלֵקִים.

כלומר הכול מגיע מהנפילים ומסתיים בעמלק והוא הזרוע שנשארה בעולם להלחם בעם ישראל וכך כותב הזוהר על העמלקים

וְסוֹד הַדָּבָר, [שבגללם] נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, שֶׁהִיא עִקַּר וְיִשּׁוּב הָעוֹלָם. מִיָּד כְּשֶׁיָּבא הָאוֹר, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִמָּחוּ מִן הָעוֹלָם וְיֹאבֵדוּ. אֲבָל הַגְּאֻלָּה אֵינָהּ תְּלוּיָה אֶלָּא בָּעֲמָלֵק עַד שֶׁיִּמָּחֶה, שֶׁבּוֹ הַשְּׁבוּעָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

לפי ההבנה שלי לאחר מתן תורה והניצחון של משה את המלאכים הכוח של עמלק הינו לזנב בבני ישראל את אותם אלו שיצאו מתחת הענן וכך אומר השכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק יז

וילחם עם ישראל. ר' אלעזר המודעי אומר היה עמלק נכנס סמוך לכנפי הענן. וגונב נפשות מבני דן, שהיו נוסעין באחרונה, והיה בהם זהוהי הלב, שהיו זונים אחר פסלו של מיכה שהוציאו עמהם ממצרים, ולפיכך היה הענן פולטם, והיה עמלק גונבם ומחתך את מילתם וזורקן כלפי מעלה, ואמר ראה מה שאני עושה בבני בריתך, שנאמר ויזנב בך כל הנחשלים (דברים כה יח):

וגם בלעם שהוא ההמשך של אותם מלאכים מנסה לאחר שלא הצליח לקלל את עם ישראל מבחוץ לפגוע בעם ישראל דרך ייצר הרע של ערווה ומבפנים  . מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק פרק כה סימן א

וישב ישראל וגו'. בלק ובני פלטין שלו העמידו את בנותיהם בשוק של זונות, כמו שיעץ עליהם בלעם הרשע, ועשו שם אוהלים, והיו מקשטים את הנערות ומעמידין אותם בפנים, והזקנות עומדות מבחוץ, והי' אדם מישראל הולך ליטול מהם חפץ, והיו הזקנות אומרות להם היכנס לפנים, ואני מראה לך פנים יפות, וכיון שהי' נכנס רואה אותה יושבת ומקושטת ומתחלה היין של גוים הי' מותר לישראל, ומאותו היום נאסר, והית' הנערה מוזגת לו מן היין העמוני שהוא יפה ומפתה את הלב ואת הגוף לזנות, והוא מקבל מידה ושותה מאותו היין שמביאו לזנות, שנאמר זנות יין ותירוש (הושע ד יא), מיד הי' יצר הרע נכנס בלבו, והוא אומר השמיעי לי, והיתה מוציאה ע"ז מתוך פונדתה ואומרת לו השתחוה לזאת ואני נשמעת לך, והוא אומר לה לע"ז איני משתחוה, והיא אומרת לו אין אתה מגלה עצמך לי, מה הבדל בין שתתגלה לי, בין שתתגלה לע"ז, כי פעור זו היא עבודתו, שיגלה אדם את התחתון שלו לפניה, וכן אמרו רבותינו ז"ל הפוער אדם את עצמו לפעור, זו היא עבודתו, וכן מרקוליס שזורק אבן לפניה זו היא עבודתה:

והעצה של בלעם כמעט הצליחה ורק פינחס שעמד בפרץ הציל את עם ישראל במדבר פרק כה

(ז) וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֙קָם֙ מִתּ֣וֹךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ:

(ח) וַ֠יָּבֹא אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

כלומר הניסיון לפגוע מבחוץ לעם ישראל נכשל כמו שראינו בבלעם שניסה מבחוץ לקלל את עם ישראל ולכן עמלק משנה את האסטרטגיה שלו ומנסה לפגוע בעם ישראל מבפנים . ובדיוק כך אנחנו רואים

מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תצא

[יח] ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק (שמות יז טז), תני בשם ר' אלעזר, שבועה נשבע הקדוש ברוך הוא, ואמר ימיני ימיני, כסאי כסאי, אם יבואו גוים מכל האומות אני מקבלן, ומזרעו של עמלק איני מקבל, ואף דוד עשה כן, שנאמר ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי (ש"ב =שמואל ב'= א יג), אמר ר' יצחק בנו של דואג האדומי היה, ויאמר לו דוד דמך על ראשך (שם שם /שמואל ב' א'/ טז), [דמיך כתיב], הרבה דמים שפכת בנוב עיר הכהנים.

כלמור דואג האדומי הוא מעמלק והוא היה בתוך עם ישראל ובנו העמלקי הוא זה שהרג את שאול המלך ובסופו נהרג על ידי דויד המלך

שמואל ב פרק א

(יג) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶל־הַנַּ֙עַר֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ אֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר בֶּן־אִ֛ישׁ גֵּ֥ר עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי:

(יד) וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דָּוִ֑ד אֵ֚יךְ לֹ֣א יָרֵ֔אתָ לִשְׁלֹ֙חַ֙ יָֽדְךָ֔ לְשַׁחֵ֖ת אֶת־מְשִׁ֥יחַ יְקֹוָֽק:

(טו) וַיִּקְרָ֣א דָוִ֗ד לְאַחַד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר גַּ֣שׁ פְּגַע־בּ֑וֹ וַיַּכֵּ֖הוּ וַיָּמֹֽת:

הניצחון של משה את המלאכים הביא בסופו של דבר להתגברות על היצר הרע של עבודה זרה אבל על יצר הרע של ערווה הצליחו להחליש אותו אבל לא לבטל אותו כי כל עוד נצא בעולם עזאל שמשפיע דרך עכלק לא ניתן לבטל אותו .וכך נאמר חברותא יומא דף סט עמוד ב

ועדיין יצר הרע הזה מרקד בינן, בינותינו. כלום, הרי זה שיהבתיה לן שנתת לנו את יצר הרע הזה אינו אלא לקבולי ביה אגרא, שנקבל שכר בהתמודדתנו עמו.לא איהו בעינן, ולא אגריה בעינן. איננו רוצים לא אותו ולא את השכר על ההתמודדות אתו!

נפל להו פיתקא כתב מרקיעא, דהוה כתב בה: אמת! שאישר הקדוש ברוך הוא את בקשתם בכך.אמר רב חנינא, שמע מינה: חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת.

אותיבו ישבו בתעניתא תלתא שלשה יומין ותלתא לילואתא לילות.לבסוף, מסרוהו משמים ליצר הרע של עבודה זרה - ניהליהו, לידם.נפק, יצא אותו יצר הרע, אתא והוא בא ונראה כי כמו גוריא דנורא גור אריה [לפי רש"י סנהדרין סד א] של אש, בצאתו מבית קדשי הקדשים.

אמר להו הנביא זכריה בן עדו לישראל: היינו יצרא דעבודה זרה. שנאמר [זכריה ה] "ויאמר: זאת הרשעה". בהדי דתפסוה ליה כאשר תפסוהו, אשתמיט נשמטה ביניתא שערה אחת ממזייא, מאדרת שערו, ורמא קלא, והרים גור הארי של אש את קולו, ואזל קליה והלך קול שאגתו עד מרחק של ארבע מאה פרסי.אמרו ישראל: היכי נעביד, מה נעשה? כי אם נשאיר אותו כמות שהוא בידינו, דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא, כשישמעו קולו המתחנן.

אמר להו נביא: שדיוהו השליכוהו בדודא דאברא, בתוך דוד של עופרת, וחפיוהו לפומיה באברא, וכסו את פי הדוד בעופרת, היות דאברא - משאב שאיב קולטת קלא. ולא ישמע קולו.שנאמר [זכריה ה] "ויאמר: זאת הרשעה! וישלך אתה אל תוך האיפה, וישלך את אבן העופרת אל פיה".אמרו: הואיל ועת רצון הוא, נבעי רחמי גם איצרא דעבירה. שימסר בידינו גם יצר הרע של עריות.בעו רחמי, ואמסר ונמסר בידייהו.אמר להו יצר הרע של עריות: חזו, ראו דאי קטליתו ליה לההוא, אם תקטלו אותו [והתכוון לעצמו] - כליא עלמא, יכלה העולם, לפי שרק מכח היצר הזה עוסק העולם בפריה ורביה, ואי אפשר לחלקו בין מעשה מותר למעשה אסור. חבשוהו תלתא יומי, כלאו אותו במשך שלשה ימים.

ואכן נפסק כח היצר לגמרי, ולא עסקו עוד בפריה ורביה. ובעו ובקשו ביעתא ביצה בת יומא, שנולדה היום, בכל ארץ ישראל - ולא אשתכח, לפי שגם התרנגולות הפסיקו להטיל ביצים.

אמרי: היכי נעביד? אם נקטליה ליצר הזה - כליא עלמא! אם ניבעי רחמי אפלגא, על מחצית כח היצר, שיביא לכך שתמשיך פריה ורביה בעולם רק בהיתר ולא באיסור.

דבר זה לא יתכן. כי פלגא, מחצית היצר - ברקיעא משמים לא יהבי אין נותנים.

כחלינהו, סמאוהו בצבע "כחול" לעיניה, ושבקוהו, ושחררוהו. ואהני, והועיל מה שעוורוהו לכך דלא מיגרי ביה לאיניש שלא מתגרה אדם בקריבתה, בקרובותיו.

כלומר יצר הרע של עבודה זרה יכלו להכניס אותו לדוד של עופרת ולהתגבר עליו אבל יצר הרע של ערווה נמצא בעולם עד לאותו רגע שנוכל להתגבר על עמלק שהוא מנסה לקעקע את עם ישראל מבפנים את אותו חלק ששיך במיתה ולא את חלק של עם ישראל שנקרא עם מרדכי כמו שכתבתי

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2017/08/blog-post_4.html

כי אותו חלק הוא בלתי נפרד ממשה  כמו שאומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תשא

[יז] ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה (שמות לד כז). זש"ה אכתוב לו רובי תורתי (הושע ח יב), כשבא הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה, אמרה למשה על סדר, המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד, שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה (שם /שמות/ כ א), אפילו מה שישאל תלמיד ותיק לרבו,

כלומר כל מי שנקרא תלמיד ותיק ולמעלה ממנו הוא חלק מעם מרדכי והוא חלק שלא יעלם לעולם לאחר מתן תורה רק מי שהוא מתחת לתלמיד ותיק הם אלה שעמלק מנסה להעביר מהעולם דרך ערב רב שהוא חלק מהמאמץ של המלאכים כנגד בריאת האדם ועם ישראל

ובלי נדר שבוע הבא נמשיך בנושא