פרשת קדושים באיזה מצבים יש לאדם בחירה
חופשית אמיתית ומלאה ? מהי יראת שמים אמיתית שבו יש לאדם יכולת בחירה אמיתית ומהם
הדברים המסורים ללב ? כ"ה/ניסן/תשע"ד
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג עמוד ב
ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ
מיראת שמים, שנאמר +דברים י'+: ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה
רש"י מסכת ברכות דף לג עמוד ב
כל בידי שמים - כל הבא על האדם ביד
הקדוש ברוך הוא; כגון ארוך, קצר, עני, עשיר, חכם, שוטה, לבן, שחור, הכל בידי שמים
הוא, אבל צדיק ורשע אינו בא על ידי שמים, את זו מסר בידו של אדם, ונתן לפניו שתי
דרכים, והוא יבחר לו יראת שמים.
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ל עמוד א
והתניא: הכל בידי שמים, חוץ מצינים פחים,
שנאמר: +משלי כ"ב+ צינים פחים בדרך עיקש שומר נפשו ירחק מהם!
רש"י מסכת כתובות דף ל עמוד א
צינים פחים - קור וחום.
בידי שמים - אם באים פורעניות על
האדם גזירת המלך הוא.
חוץ מצינים ופחים - שפעמים שבאין
בפשיעה.
אדם חי בעצם בעולם שרובו מתוכנן
ע"י הקב"ה והקב"ה מתכנן לו את הכול אבל השאיר בידי האם שני כלים שבהם הוא יכול לשנות את מצבו או
נחשב שהוא חופשי לגמרי לבחור
- יראת שמים
- צינים ופחים
יראת שמים זה דבר המסור ללב במקום
שהתוצאה הסופית של מעשיו של האדם לא יכולים להתפרש לרעה או לטובה כלומר אנשים
אחרים הצופים במעשה לא יכולים לפרש אותו לטובה או לרעה כי זה תלוי בכונה האמיתית
של האדם והכונה הזאת יכולה לתת למעשה תואר שלילי או חיובי וזה רק הקב"ה יודע .
ובמקרה כזה נכנס יראת השמים של האדם לפעולה כי הוא יכול לעשות את המעשה עם כונה
חיובית או שלילית מבלי שאנשים אחרים חוץ מהקב"ה ידע לנכון מה הכונה האמיתית .
וזה בעצם אותו מצב בו ניתן לאדם את החופש המוחלט להחליט מה הוא יעשה וזה מה שישנה
את מצבו . בשאר המקרים בעצם אין לאדם יכולת בחירה
חופשית מלאה הוא חלק ממה שהוחלט עליו ברגע שנולד אי אפשר להגיד שאין לו
יכולת בחירה אבל יש השפעה רבה של המציאות על מעשיו . על אף שהוא מרגיש כאילו יש לו
חופש בחירה מוחלט. בחירה ברע וכולם יכולים
לראות את זה נחשב מעשה בידי שמים זה לא
בחירה חופשית מלאה זה מושפע ע"י היצר
הרע ע"י כל התנאים מסביב ולכאורה אין לאדם יכולת חופשית מלאה יש לו רק יכולת בחירה חלקית . לעשות מצוה וכולם רואים את זה גם פה אין יכולת
בחירה חופשית מלאה נקבע הרבה ע"י המציאות מסביב .
צינים ופחים זה מצב שאדם מכניס את עצמו
בפשיעה למצב שבו מצבו יכול להשתנות לרעה או לטובה אבל זה לא בידי שמים כלומר יש
לאדם חופש לשנות את מצבו ע"י הכנסת עצמו למצבים שבו חוקי הטבע יכולים להשפיע
עליו וזה לא נקבע בידי שמים רק ע"י האדם עצמו
חידושי הרשב"א מסכת כתובות דף ל
עמוד ב
אלא איפוך אריא וגנבי בידי שמים. דכל
שאינו יכול להשמר ממנו הוי בידי שמים, וצנים פחים בידי אדם שבבחירתו ופשיעתו הוא
ניזוק
ונראה מה המקומות המופיעים בחומש שבו
מופיע יראת שמים ובו מפרש רשי שזה מסור ללב האדם :
ויקרא פרק יט
(יד) לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי
עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְקֹוָק:
ויקרא פרק יט
רש"י ויקרא פרשת קדושים פרק יט
פסוק יד
ויראת מאלהיך - לפי שהדבר הזה אינו
מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה, ויכול להשמט ולומר לטובה נתכוונתי,
לפיכך נאמר בו ויראת מאלהיך המכיר מחשבותיך. וכן כל דבר המסור ללבו של אדם העושהו
ואין שאר הבריות מכירות בו, נאמר בו ויראת מאלהיך:
(לב) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם
וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְקֹוָק: פ
ויקרא פרק כה
רש"י ויקרא פרק יט פסוק לב
והדרת פני זקן - איזהו הדור, לא ישב
במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו. יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו, לכך
נאמר ויראת מאלהיך, שהרי דבר זה מסור ללבו של עושהו, שאין מכיר בו אלא הוא, וכל
דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך:
(יז) וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת
עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:
ויקרא פרק כה
רש"י ויקרא פרק כה פסוק יז
(יז) ולא תונו איש את עמיתו - כאן
הזהיר על אונאת דברים, שלא יקניט איש את חברו לא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי
דרכו והנאתו של יועץ. ואם תאמר, מי יודע אם נתכוונתי לרעה, לכך נאמר ויראת מאלהיך,
היודע מחשבות הוא יודע. כל דבר המסור ללב, שאין מכיר אלא מי שהמחשבה בלבו, נאמר בו
ויראת מאלהיך:
(לו) אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ
וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ:
רש"י ויקרא פרק כה פסוק לו
ויראת מאלהיך - לפי שדעתו של אדם
נמשכת אחר הרבית וקשה לפרוש הימנו ומורה לעצמו היתר בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלו,
הוצרך לומר ויראת מאלהיך. או התולה מעותיו בנכרי, כדי להלוותם לישראל ברבית, הרי
זה דבר המסור ללבו של אדם ומחשבתו, לכך הוצרך לומר ויראת מאלהיך:
ויקרא פרק כה
(מג) לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ:
רש"י ויקרא פרק כה פסוק מג
(מג) לא תרדה בו בפרך - מלאכה שלא
לצורך, כדי לענותו. אל תאמר לו החם לי את הכוס הזה, והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן
עד שאבוא. שמא תאמר אין מכיר בדבר אם לצורך אם לאו, ואומר אני לו שהוא לצורך, הרי
הדבר הזה מסור ללב, לכך נאמר ויראת:
ואומר הכלי יקר ויקרא פרק טז
והזהיר עוד על התשובה הפנימית הלבבית
שהיא לפני ה' כי הדבר המסור ללב אינו נגלה כי אם לה' לבדו, שלא יהיה מן הצבועים
הצמים ומתענים ומרבים תחינות כדי שיהיו מוחזקים לצדיקים והוא דור טהור בעיני
הבריות ומצואתו הפנימית לא רוחץ, לכך נאמר לפני ה' תטהרו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה