בס"ד פרשת שמיני מה הקשר בן כי קדוש אני להבנה שלנו על אומות העולם ? כמה סוגי גרים קיימים ? מה מיוחד בגרים ? האם יש גרים שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני ? לאיזה סוג שייכת רות המואבייה ? למה הגרים לא היו במעמד הר סיני ? כיצד זה משפיע עליהם ? למה גר הוא בריה חדשה ? מה קורה בזמן הגיור ? מהם גרים גרורים ? מה הקשר לערב רב ? מה קשה יותר לעשות ברור בתוך עם ישראל או מחוץ לעם ישראל ? למה יש מצוות מיוחדות לגרים ? מה ההבדל העקרוני בן גר ליהודי מבטן ? ‏כ"ז/ניסן/תשפ"א

 בס"ד

פרשת שמיני מה הקשר בן כי קדוש אני להבנה שלנו על אומות העולם ? כמה סוגי גרים קיימים ? מה מיוחד בגרים ? האם יש גרים שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני ? לאיזה סוג שייכת רות המואבייה ? למה הגרים לא היו במעמד הר סיני ? כיצד זה משפיע עליהם ? למה גר הוא בריה חדשה ? מה קורה בזמן הגיור ? מהם גרים גרורים ? מה הקשר לערב רב ? מה קשה יותר לעשות ברור בתוך עם ישראל או מחוץ לעם ישראל ? למה יש מצוות מיוחדות לגרים ? מה ההבדל העקרוני בן גר ליהודי מבטן ? ‏כ"ז/ניסן/תשפ"א

כתוב בפרשה  ויקרא (פרשת שמיני) פרק יא פסוק מד

(מד) כִּ֣י אֲנִ֣י יְקֹוָק֘ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙ אֶת־ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ:

ואומר הזוהר הקדוש

רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת. מַה זֶּה שַׁבָּת? יוֹם שֶׁבּוֹ נָחִים שְׁאָר הַיָּמִים, וְהוּא כְּלָל שֶׁל כָּל אוֹתָם שֵׁשֶׁת הָאֲחֵרִים, וּמִמֶּנּוּ הֵם מִתְבָּרְכִים. רַבִּי יֵיסָא אָמַר, וְכֵן גַּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת שַׁבָּת, מִשּׁוּם שֶׁהִיא בַּת זוּגוֹ, וְזוֹהִי כַּלָּה, שֶׁכָּתוּב (שמות לא) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם. לָכֶם וְלֹא לִשְׁאָר הָעַמִּים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְזוֹהִי נַחֲלַת יְרֻשַּׁת עוֹלָמִים לְיִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן כָּתוּב (ישעיה נח) אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלְךְ וְגוֹ', וּבִמְקוֹמוֹ בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים.

כלומר יש את עם ישראל ויש את אומות העולם . ששת ימי הבריאה מסמלים את הבריאה ושבת את כלל הבריאה והיא שייכת רק לעם ישראל ולא לאומות העולם . עד כדי כך שגוי ששומר שבת דינו מיתה בידי שמים . ואני רוצה לברר את הסוגים השונים שנמצאים בתוך עם ישראל מתוך הבנת דברי הגמרא והזוהר הקדוש  

אומרת הגמרא חברותא מסכת שבת דף קמה עמוד ב

ועוד שאלוהו: מפני מה עובדי כוכבים מזוהמין?אמר להם: מפני שלא עמדו על הר סיני.ומפרשינן: שהרי בשעה שבא נחש על חוה [שבשעה שהשיאה לאכול מעץ הדעת, בא עליה. דכתיב "הנחש השיאני" והוא לשון "נשואין"], הטיל בה זוהמא.ישראל שעמדו על הר סיני, פסקה זוהמתן. שכל אלו שעמדו שם נתקדשו ונטהרו ונרפאו מכל מום. אבל עובדי כוכבים, שלא עמדו על הר סיני, לא פסקה זוהמתן. ומשום כך הם מזוהמין עד היום.אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים, שאף הם לא היו בהר סיני, מאי? מהיכן פסקה זוהמתן?אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו בהר סיני, מזלייהו הוו התם. ומשום כן פסקה זוהמתן. וכדכתיב "כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום". כלומר אף אלו שעתידים להסתפח לישראל, הרי הם בכלל הברית. והא דאמרן דלא פסקה זוהמת הנחש עד סיני, פליגא אדרב אבא בר כהנא.דאמר רב אבא בר כהנא: עד שלשה דורות לא פסקה זוהמא מאבותינו. שהרי אברהם הוליד את ישמעאל ויצחק הוליד את עשו, אבל מיעקב ואילך פסקה זוהמא. שהרי הוליד י"ב שבטים שלא היה בהן שום דופי. אלמא, אף קודם סיני פסקה זוהמא.

כלומר יש את אומות העולם מצד אחד ואת עם ישראל מצד שני אבל יש עוד צד בעם ישראל שהם הגרים שהם עצמם לא היו במעמד הר סיני אבל המזל שלהם היה במעמד הר סיני . ונשאלת  השאלה האם כל גר הוא זה שהמזל שלו היה במעמד הר סיני בלבד ?

אומר הנחל אשכול רות פרק ג פסוק ט

(ט) אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גואל אתה. אפשר במשז"ל על פסוק מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני שנצנצה בה רוח הקדש שיכירה בדרך כל הארץ וגם בסמוך כתבנו משם ס' התמונה שהיתה רות נשמת ישראל ובת זוגו של בועז ובהכי ניחא שלא שינו שמה כשנתגיירה כדרך הגרים שמשנים שמם לגמרי או איזה שינוי וזו שמה אשר יקראו לה רות כי ידעה נעמי וכל קדושים עמה דנשמתה נשמת ישראל וז"ש אנכי רות אמתך דידוע דהשם נקרא לנשמה כי היא עיקר ולא הגוף

וכך כותב הכסא דוד דרוש ז - לשבת הגדול

ב. בחלוקת דלים במאמר הכנפים ומאמר ר' חסא. הנה הרב האר"י ז"צל כתב דאין לומר תחת כנפי השכינה אלא לגר ולזה נקרא גר צדק. וידוע מ"ש דנשמת רות היתה נשמת ישראל כמו שהבאתי בעניותי בשמחת הדגל רות דנ"ג ע"א. וא"כ רות אינה כמו שאר גרים ומשו"ה דרש אשר באת לחסות תחת כנפיו דאינו ר"ל תחת כנפי השכינה כי היא נשמת ישראל רק ר"ל ע"ד ובצל כנפיך יחסיון שבעלי צדקה וג"ח חסים בצל כנפיך וזה מה שסיים במאמר הנז' הוי אשר באת לחסות תחת כנפיו דהיינו לרבותא שעשתה עם חמותה ג"ח כמשז"ל וז"ש ר' חסא כלפי מ"ש בעז ישלם ה' וכו' מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו בא ר' חסא לומר דמ"ש ישלם ה' וכו' מעם ה' אלהי ישראל היינו שהיא נשמת ישראל ואין לה דין גר וז"ש אשר באת לחסות תחת כנפיו דייקא שהוא דכור' ולא תחת כנפי השכינה ודוק.

כלומר יש שני סוגי גרים גר שהנשמה שלו היא מעם ישראל והיית במעמד הר סיני ויש גרים מסוג אחר למשל כמו יתרו שהוא עצמו לא היה במעמד הר סיני אבל המזל שלו היה במעמד הר סיני . ואומר המהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף קמו עמוד א

מזלייהו הוה כו'. כל דורות העתידים לבא הוו נמי בכלל אשר איננו פה וגו' כדאמרי' בר"פ שבועות הדיינין אלא לגבי ישראל איכא למימר אף על גב דגופן לא הוו נשמותיהן הצרורות בצרור החיים הוו אבל בגרים לא שייך למימר הכי אלא דמזלן הוה וק"ל:

וצריך להבין מהו ההבדל בן יהודי שהנשמה שלו היית במעמד הר סיני לגר שרק המזל שלו היה במעמד הר סיני

אומרת הגמרא חברותא מסכת יבמות דף מח עמוד ב

תניא, רבי חנניא בנו של רבן גמליאל אומר: מפני מה גרים בזמן הזה מעונין, ויסורין באין עליהן?

מפני שלא קיימו שבע מצות בני נח בגיותן. וכשהיו גויים לא נפרעו מהם מיד, אלא עונשם היה גנוז לעתיד, שבעתיד יהיה העונש גדול יותר. אבל משהתגיירו נפרעים מהם מיד, כדי שתמחק כעת חובתם, ולא תשאר לעתיד.רבי יוסי אומר: אין מענישים את הגרים על עבירות שעשו בגיותם, כי גר שנתגייר - כקטן שנולד דמי!אלא, מפני מה מעונין? - לפי שאין הגרים בקיאין בדקדוקי מצות כישראל, ונכשלים בהם.אבא חנן אומר משום רבי אלעזר: לפי שאין עושין את המצות מאהבה של הקדוש ברוך הוא אלא מיראה של העונש הגיהנם והפורענות.אחרים אומרים: מפני ששהו עצמם להכנס תחת כנפי השכינה.אמר רבי אבהו, ואיתימא רבי חנינא: מאי קראה, שנענשים על שהייתם מלהתגייר?שנאמר במגילת רות [פרק ב] "ישלם ה' פעלך, ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל, אשר באת לחסות", וגומר. על שמיהרת ולא איחרת להתגייר.

ועל זה כותב השיר מעון שמות פרק כג פסוק ט

(ט) וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים. ביבמות (מ"ח ע"ב) איתא מפני מה גרים מעונים ומדוכאים מפני ששהו לבוא לגייר עצמם, יל"ד מה עונש מגיע להם על זה הלא עתה באו לדעת ולהכיר האמת ונתגיירו, ומקודם לא נתברר להם האמת. ויש ליישב ע"פ מה שהובא בספרים בשם האר"י ז"ל כי כאשר חזר הקדוש ברוך הוא על כל או"ה ורצה ליתן להם התורה והמה מיאנו בה (ע"ז ב' ע"ב) אעפי"כ הי' ביניהם כמה וכמה שרצו לקבל התורה, אבל כיון שהרוב מיאנו לא יכלו לעמוד נגד הרוב, והמה נשמות הגרים אשר מתגיירים בכל דור ודור (ואף על גב דאינהו לא חזי מזלייהו חזי, מגילה ג' ע"א) א"כ הי' מוטבע בנשמה זו מתחילת ביאתה לעוה"ז להתגייר לכן נענשים על שאיחרו לבוא להתגייר לטוב.

ובזה יל"פ הקרא וגר לא תלחץ וגו', על שאיחר להתגייר, כי אתם ידעתם נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים והי' בכם הרבה שתשוקתם הי' לעבוד ה' ולא יכולתם מחמת שהייתם משוקעים בין מצרים, כן הגר ג"כ שנטמע בתוך בני עמו לא הי' יכול להתאמץ כ"כ להקדים בביאתו להתגייר.

כלומר ההבדל המהותי בן עם ישראל לגרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני שהם קבלו על עצמם את התורה באופן עקרוני אבל לא באופן מוחלט כמו עם ישראל וזה בא לידי ביטוי בנחישות שלהם והם התמהמהו לקבל את התורה ולכן הם עצמם לא היו במעמד הר סיני אלה רק המזל שלהם היה במעמד הר  סיני וזה הביטוי לרצונם באופן עקרוני לקבל את התורה אבל היה להם חסרון בנחישות שלהם לקבל את התורה במעמד הר סיני .

ומה ההבדל בינם לבין אומות העולם ? שאומות העולם איבדו את ההזדמנות לקבל על עצמם את התורה במעמד הר סיני כי לא היה להם שום רצון לקבל את התורה לעומת הגרים לעתיד לבא שרצו לקבל את התורה אבל לא במספיק נחישות . ומה המשמעות של האיחור שלהם לקבל את התורה ?

וכך מפרש השפת אמת מסכת שבת דף קמו עמוד א

בגמ' גרים מאי כו' אף על פי דאינהו לא הוו מזלייהו הוו כו' לכאורה הפי' דפסקה זוהמא מאז שעמדו על הר סיני היינו דבשביל דפסק הזוהמא מאבותיהם שעמדו שם נפסק הזוהמא ממילא מבניהם אבל בגרים קשה דנהי דעכשיו נתגייר אחד מבניהם האיך פסק מהם הזוהמא כיון שלא פסקה הזוהמא מאבותיהם וצ"ל שפסק הזוהמא מהרוחות שלהם והיינו דאמרי' מזלייהו הוו:

כלומר הזוהמה של הגרים נפסקה מהמזל שלהם ולכן יש להם יכולת על ידי הרצון שלהם להתגייר להתחבר למזל שלהם האמיתי וזה יגרום לכך שהם יתחילו להיות בתהליך של טיהור הזוהמה שלהם בהבדל מאומות העולם שגם הם וגם המזל שלהם לא היו במעמד הר סיני והזוהמה שהטיל הנחש לא ניתן לשינוי  . מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני יכול להתחבר למזל שלו ולהיטהר .  

אבל חייבים להגיד שהגרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני הוא חלק מהכלל של עם ישראל

וכך כותב הפנים יפות במדבר (פרשת שלח) פרק טו פסוק טו

והנה החוקים שהוא למעלה מן השכל שא"א להשיגו שם הוא שורש ואחדות התורה שכלולה כל כנסת ישראל והגרים שנבראו מן הנצוצות שנפלו בהתפשטות הגשמיות, אבל למעלה הוא אחדות האמיתי, וז"ש הקהל חוקה אחת לכם פירוש במקום הקהל שהיא אחדות אין פירוד בין נשמת ישראל לנשמת גרים כי הכל אחד הוא, וכיון ששורשם אחד ע"כ בהגייר הגרים וחוזרים ומתחברים בישראל גם מקום התורה והמשפט יהיה כאחד, והיינו דאמר תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם, כיון שכולם נאצלים משורש אחד, וכבר כתבנו למעלה שבחינת המנחות והנסכים הם סוד חכמה ובינה לכך כתיב הקהל חוקה אחת וגו' גבי פרשת נסכים:

ומה זה בדיוק המזל ?  וכותב רש"י מסכת מגילה דף ג עמוד א

מזלייהו - שר של כל אדם למעלה.

והבבלי נותן עוד הסבר לעניין המזל של האדם חברותא מסכת מגילה דף ג עמוד א

כתיב: "ואשא עת עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים וגו', וראיתי אני דניאל לבדי את המראה. והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה, אבל חרדה גדולה נפלה עליהם, ויברחו בהחבא [למקום מסתור]".מאן נינהו אותם אנשים אשר היו עם דניאל⁽⁷²⁾?אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: זה חגי, זכריה, ומלאכי⁽⁷³⁾.אינהו - חגי זכריה ומלאכי - עדיפי מיניה [מדניאל], ואיהו - עדיף מינייהו.אינהו עדיפי מיניה, דאינהו נביאי, שנתנבאו לישראל בשליחותו של מקום, ואיהו לאו נביא, שהרי לא נשתלח לישראל בשום נבואה. אבל רוח הקודש היתה שורה עליו, וידע הכל [תוס' הרא"ש]⁽⁷⁴⁾ואילו איהו - עדיף מינייהו, דאיהו חזא את אותו מראה, ואינהו - לא חזו.ותמהינן: וכי מאחר דאינהו לא חזו, מאי טעמא איבעיתו, כדכתיב "אבל חרדה גדולה נפלה עליהם"?ומתרצינן: אף על גב דאינהו גופייהו לא חזו, מזלייהו [שר שלהם למעלה] - חזו, ולהכי איבעיתו.אמר רבינא: שמע מינה, האי מאן דמיבעית, ואינו יודע ממה הוא נפחד, אף על גב דאיהו לא חזי מידי - מזליה חזי, ולהכי מבעית.מאי תקנתיה, מה יעשה כדי שלא יוזק?ליקרי קריאת שמע!⁽⁷⁵⁾

וכאשר הגר שהמזל שלו היה במעמד הר סיני והוא מתגייר האיחוד הזה בן המזל שלו למעשים שלו ולגוף שלו  גורמים לגר להיות בריה חדש תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מח עמוד ב

רבי יוסי אומר: גר שנתגייר כקטן שנולד דמי

ולכן הגר מתנתק מהייחוס שלו לחלוטין  . ומה ההבדל בן גר ליהודי שהנשמה שלו היית במעמד הר סיני ?

וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך. ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא. ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים, שנאמר מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני, ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים – הוי אומר אלו ירחי לידה. ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר – ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם – בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.

גם הגוף וגם הנשמה של יהודי מבטן עברו תהליך של קבלת התורה כמו שהיה במעמד הר סיני ואצל הגר אומנם המזל שלו היה במעמד הר סיני אבל גופו לא היה ולכן יש הבדל בן גר ליהודי מבטן . הגר על ידי מעשיו צריך להשלים את החיסרון שהיה לו במעמד הר סיני שלא הגיע למעמד הר סיני בזמן ועכשיו הוא צריך להשקיע הרבה מאמץ כדי להשלים את החיסרון שלו . ויש הבדל בן גר ליהודי מבטן

וכך כתוב בדברים (פרשת שופטים) פרק יז פסוק טו

(טו) שׂ֣וֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא:

כלומר גר לא יכול להיות מלך אם כן גר שונה מיהודי מבטן . וכך כותב המדרש הגדול דברים (פרשת שופטים) פרק יז פסוק טו

לא תוכל לתת עליך איש נכרי. להוציא את הגר, משמע מוציא את הגר, או אם לא יהא משבט יהודה לא יעמד משבט בנימין, אמרת והלא כל ישראל ראויין למלכות, הא מה ת"ל איש נכרי, להוציא את הגר מעשה באגריפס שמשחוהו ישראל מלך עליהן וכיון שהגיע מוצאי שביעית לקרות המלך בספר תורה עמד הוא וקרא ושבחוהו חכמים. וכיון שהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי, זלגו עיניו דמעות, ענו ואמרו לו אל תירא אגריפס, אחינו אתה אחינו אתה.

ויש סוג שלישי של גרים וזה מה שנקרא גרים גרורים והם אותם ערב רב שנמצאים בתוך עם ישראל . המושג ערב רב הינו תערובת וכך מפרש רש"י שמות (פרשת בא) פרק יב פסוק לח

(לח) ערב רב - תערובות אומות של גרים:

כלומר בתוך ערב רב יש מה ששייך לעם ישראל אבל גם מה שלא שייך לעם ישראל וכך כותב הזוהר הקדוש

וַהֲרֵי כַּמָּה הֵם עֵרֶב רַב רָעִים בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת, אֲבָל יֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל אֻמּוֹת עַכּוּ''ם שֶׁדּוֹמִים לְחַיּוֹת וּבַהֲמוֹת הַשָּׂדֶה, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל מַזִּיקִים, שֶׁנִּשְׁמָתָם שֶׁל רְשָׁעִים הֵם מַזִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב שֶׁל שֵׁדִים וְרוּחוֹת וְלִילִין, וְהַכֹּל מְעֻרְבָּבִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְאֵין בְּכֻלָּם מְקֻלָּל כַּעֲמָלֵק, שֶׁהוּא נָחָשׁ רַע אֵל אַחֵר. הוּא גִלּוּי לְכָל הָעֲרָיוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, רוֹצֵחַ הוּא, וּבַת זוּגוֹ סַם מָוֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַכֹּל סמא''ל. וְיֵשׁ סמא''ל וְיֵשׁ סמא''ל, וְלֹא הַכֹּל שָׁוִים. אֲבָל אוֹתוֹ צַד שֶׁל הַנָּחָשׁ הוּא מְקֵלָּל עַל הַכֹּל.

וכך מתאר את זה הזוהר הקדוש

וּמִצַד שֶׁל תְּבוּאוֹת חֲמִשָּׁה מִינֵי לֶחֶם, שְׁבוּרִים מִכֻּלָּם, וְהֵם: חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְכֻסֶּמֶת, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן. הִמְשִׁיל אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיהכ) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, בְּה'. כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵהַגָּלוּת, כָּךְ יִהְיוּ שְׁבוּרִים, עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת, שֶׁהַיְנוּ קַשׁ, עֵרֶב רַב, עַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִוָּדְעוּ יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ בַּר שֶׁנִּבְרָר מִתּוֹךְ מוֹץ וָתֶבֶן. וְעַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ מֵהֶם, י', שֶׁהִיא מַעֲשֵׂר, לֹא שׁוֹרָה עַל ה', שֶׁהוּא לֶחֶם שֶׁל חֲמִשָּׁה מִינִים, לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה (שמות יז) כִּי יָד עַל כֵּס יָ''הּ.

והזוהר הקדוש מדמה את הערב רב לשאור שבעיסה לעומר אומות העולם שהם כמו מוץ

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת פנחס מאמר טחול ומרה אות שעז

ובגין דערב רב וכו': ומשום שהערב רב הם שאור שבעיסה, דהיינו שנתערבו בישראל כמו שאור בעיסה. ואומות העולם דומות למוץ, הערב רב מעכבים את ישראל בגלות יותר מן האומות עכו"ם. כמו שהעמידו חכמים, מי מעכב, שאור שבעיסה מעכב (ברכות יז א) כי הערב רב דבקים בישראל כשאור בעיסה. אבל אומות העולם אינם אלא כמוץ אשר תדפנו רוח.

כלומר ניתן יותר בקלות לעשות ברור בן עם ישראל לאומות העולם לעומת הברור בתוך עם ישראל מי שייך לעם ישראל ומי הוא חלק מהערב רב .

ואת המשמעות של הברור הזה כותב הזוהר הקדוש

שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהֶבֶל הֲרָגוֹ קַיִן, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה יוֹצֵא מִי שֶׁיִּנְקוֹם בִּשְׁבִילוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, רוֹעֶה יִנְקוֹם לְרוֹעֶה, וְאַחַר כָּךְ אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יהו''ה, אֲבָל כְּשֶׁעֲמָלֵק, שֶׁהֵם בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, עֵרֶב רַב הַמְעֹרָבִים עִם יִשְׂרָאֵל, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶם שָׂרִיד, שֶׁאֵלּוּ הֵם עִרְבּוּבְיָה מִכָּל הָאֻמּוֹת וַאֲפִלּוּ מִקַּיִן, וּמִיָּד כְּשֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם, אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'.

כלומר בלי הברור הזה בן  מי ששייך לעם ישראל ומי שלא משפיע מהותית על החלת שמו של הקב"ה

וכך כותב שו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן מב על ההבדל בן גרים גרורים לבן גרים אבל ההבדל הזה לא בא לידי ביטוי במציאות כי לא ניתן לדעת איזה גר שייך לעם ישראל ואיזה גר שייך לגרים הגרורים .

הספר נחלת בנימין שם כותב בזה, דשני מיני גרים יש, יש גרים אשר מנן אינון ואותן מזלייהו עמדו על הר סיני כמבואר במאמרות מאכ"ח ח"ג סח, א"ך יש עוד גרים אשר לא עמדו מזלייהו על הר סיני והם אותן ממה שנתערבו ניצוצי טוב ברע ע"י מעשה הנחש והם הגרים אשר מגיירים שלא לשם שמים, ובאזהרת וגר לא תונה נכלל כל מין גרים עיין שם, וא"כ לפי הוספת ההסבר כנז' יצא לנו שיש חילוק בין גר לגר, ורק אלה דמינן הוי ואידחי הוא דאמרינן בהו דפיקוח נפש שלהם דוחה שבת, וזה לא שמענו, אלא ודאי דזה אינו, ואין לנו עסק בנסתרות באי יש להם אחיזה באותיות התורה או לא, ולפי הנגלות לנו ולבנינו עד עולם ההלכ' הפסוקה שידעינן היא כפי שכותב הישמח משה בתחילת הדברים, דקיי"ל דכיון דנתגייר הרי הוא כישראל לכל דבריו, הרי פקוח נפש שלו דוחה שבת בפשיטות].

וברור שההבדל בן גר ליהודי מבטן הביאה את התורה ליחד מצוות השייכות רק בגר

חברותא מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב

תנו רבנן: המאנה את הגר באונאת דברים, עובר בשלשה לאוין. והלוחצו, שתובע ממנו ממון, עובר בשנים.והוינן בה: מאי שנא מאנה בדברים, שאמרת דכתיבי בו שלשה לאוין, והם:[שמות כ"ב] וגר לא תונה.⁽³⁷⁾[ויקרא י"ט] וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו.[ויקרא כ"ה] ולא תונו איש את עמיתו.

וקיימא לן גר בכלל עמיתו הוא,הרי לוחצו נמי, שלשה לאווין כתיבי בו![שמות כב] ולא תלחצנו.

[שמות כג] וגר לא תלחץ.[שמות כב] ולא תהיה לו כנושה.וגר בכלל הוא!ומסקינן: אלא, אחד זה מאנה את הגר, ואחד זה הלוחצו, שניהם עוברים בשלשה לאווין.תניא רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות, ואמרי לה, בארבעים וששה מקומות, בגר שלא לצערו!?

מפני שסורו רע, שיכול לחזור לסורו מפני שהונו אותו.⁽³⁸⁾

כלומר התורה אומרת שיש הבדל בן גר ליהודי מבטן . ועל כן אנחנו מחויבים להתחשב במצבו ולפי זה לפעול בצורה המיוחדת ומתאימה לגר צדק .