פרשת ויצא איזה סוגי ניסים נעשו ליעקב ? לאן הגיעה ההבנה של יעקב את המקום בו חלם על סולם יעקב ? איך נקבעה במציאות הקשר הקבוע של עם ישראל לבית המקדש ? כיצד זה קשור לאבן השתייה ? ‏ט'/כסלו/תשע"ז

בס"ד

פרשת ויצא איזה סוגי ניסים נעשו ליעקב ? לאן הגיעה ההבנה של יעקב את המקום בו חלם על סולם יעקב ?  איך  נקבעה במציאות הקשר הקבוע של עם ישראל לבית המקדש ? כיצד זה קשור לאבן השתייה ? ‏ט'/כסלו/תשע"ז

צריך להבין איזה סוגי  ניסים נעשה ליעקב בראשית פרק כח

(י) וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה:

(יא) וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא:

ואומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק כח סימן יא

(ירמיה ז טז): וילן שם כי בא השמש. אמר הקדוש ברוך הוא צדיק בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה, מיד העריב לו השמש, שנאמר כי בא השמש, אמר הקדוש ברוך הוא שמש הבאה בעבורו יזרח לו בעבורו, דכתיב ויזרח לו השמש

כלומר ליעקב נעשה נס של כיווץ הזמן לעומת הזמן הרגיל

רש"י בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק יא

וישם מראשותיו - עשאן כמין מרזבמ סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו,נ זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת, וזהו שנאמר (פסוק יח) ויקח את האבן אשר שם מראשותיו:

התמזגות כל האבנים לאבן אחד שזה נס בחומר של האבנים

בראשית פרק כח

(יג) וְהִנֵּ֨ה יְקֹוָ֜ק נִצָּ֣ב עָלָיו֘ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְקֹוָ֗ק אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ:

ואומר רש"י בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק יג

שכב עליה - קיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו,פ רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו:

כלומר שינוי המרחב . כל ארץ ישראל התכווצה לאבן שהוא שכב עליה

אומר הבראשית פרק כח

(יח) וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־ רֹאשָֽׁהּ:

וכתוב במדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צא

חזר יעקב ללקוט את האבנים ומצאן אבן אחת, לקח יעקב את האבן ושם אותה מצבה בתוך המקום, וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה, שנאמר ויצק שמן על ראשה (שם שם /בראשית כ"ח/ יח)

כלומר היה נס של פח השמן ויש מקשרים אותו לאותו שמן של חנוכה . כלומר סוג של קשר בן העולם העליון לתחתון . וכתוב בבראשית פרק כח

(יז) וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם:

ואומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק כח סימן יז

מה נורא המקום הזה. אמרו חכמינו ראה בית המקדש בנוי וחרב ובנוי. בנוי שנאמר מה נורא המקום הזה. וחרב, שנאמר אין זה. ובנוי, שנאמר כי אם בית אלהים וגו'

כלומר אותו מקום שהוא מקום בית המקדש . יעקב מגיע לדרגה בו הוא מסוגל לראות את כל הניסים שנעשו שם וכן את בית המקדש והעתיד של בית המקדש  ולכן הקב"ה הבין שניתן לקבוע את המקום באופן קבוע וכך אומר המדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צא

ורבנן אמרו מיעוט אבנים שנים והשכים יעקב ומצאן אחת, והיה בפחד גדול, ואמר ביתו של הקדוש ברוך הוא במקום הזה, ולא ידעתי שכינתו, שנאמר ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלהים (בראשית כח יז), מכאן אמרו, כי כל מי שהוא מתפלל בירושלים, כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד, ששער השמים הוא שם, ופתח פתוח לשמוע תפלה, שנאמר וזה שער השמים (שם שם /בראשית כ"ח/), חזר יעקב ללקוט את האבנים ומצאן אבן אחת, לקח יעקב את האבן ושם אותה מצבה בתוך המקום, וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה, שנאמר ויצק שמן על ראשה (שם שם /בראשית כ"ח/ יח), מה עשה הקדוש ברוך הוא, נטל רגל ימינו, וטבע אותה עד עומק תהומות, ועשה אותה סניף לארץ, כאדם שהוא נותן סניף לכיפה, לפיכך נקראת אבן שתיה, ששם טבור הארץ, ומשם נפתחה כל הארץ, ועליה היכל ה', שנאמר והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים (שם שם /בראשית כ"ח/ כב), ונפל יעקב ארצה לפני אבן שתיה, והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא,

וזה מה שאומר הזהר על ההבנה של יעקב

תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר, יוֹמָא חַד הֲוָה קָאִימְנָא קָמֵיהּ דְּר' יְהוּדָה סָבָא, שָׁאִילְנָא לֵיהּ, מַאי דִּכְתִּיב, (בראשית כח) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא וְגוֹ'. מַאי קָא חָמָא, דְּקָאָמַר דְּאִיהוּ נּוֹרָא. אָמַר לִי, חָמָא שְׁלִימוּ דִּמְהֵימָנוּתָא קַדִּישָׁא, דְּהֲוָה שְׁכִיחַ בְּהַהוּא אֲתָר, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וּבְכָל אֲתָר דְּהַוִי שְׁלֵימוּתָא שְׁכִיחַ, אִקְרֵי נוֹרָא.

שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה הַזָּקֵן וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב (שם כח) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא וְגוֹ'. מָה רָאָה שֶׁאָמַר שֶׁהוּא נוֹרָא? אָמַר לִי, רָאָה שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמְּצוּיָה שְׁלֵמוּת נִקְרָא נוֹרָא.

כלומר מה שאנחנו רואים שההבנה של האדם משנה  את המציאות כי שהקב"ה ראה שיעקב מבין את קדושת המקום של בית המקדש משנה הקב"ה את העולם בהתאם לדרגתו וההבנה של יעקב ולכן הוא קובע את אבן השתייה ומקבע את המקום של בית המקדש .

וזה הרגע בו הקשר של עם ישראל לארץ ישראל למקום בית המקדש הופך להיות עובדה במציאות

 

פרשת ויצא האם ניתן לקצר או להאריך את הזמן ? מתי תיקן הקב"ה את הזמן שהשתנה ביעקב בחלום סולם יעקב ? מה ההבדל בן שינוי הזמן של יעקב לשינוי הזמן שהיה אצל משה יהושע ונקדימון ? כמה היה סה"כ הזמן שהתארך ? האם יהיה לזה תיקון בעתיד לבא וכיצד זה קשור לביאת המשיח בהיסח הדעת ? ‏ט'/כסלו/תשע"ז

בס"ד
פרשת ויצא האם ניתן לקצר או להאריך את הזמן ? מתי תיקן הקב"ה את הזמן שהשתנה ביעקב בחלום סולם יעקב ? מה ההבדל בן שינוי הזמן של יעקב לשינוי הזמן שהיה אצל  משה יהושע ונקדימון ? כמה היה סה"כ הזמן שהתארך  ? האם יהיה לזה תיקון בעתיד לבא וכיצד זה קשור לביאת המשיח בהיסח הדעת ? ‏ט'/כסלו/תשע"ז

בראשית פרק כח

(י) וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה:

(יא) וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא:

ואומר רש"י בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק יא

כי בא השמש - היה לו לכתוב ויבא השמש.ל כי בא השמש, משמע ששקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם:

וכתוב בבראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה סח

ר' פנחס בשם רבי חנין דציפורן אמר שמע קולן של מלאכי השרת אומרים בא השמש בא השמש, אתא שימשא, אתא שימשא, בשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי שמש, אותן שתי שעות שהשקיע לו הקדוש ברוך הוא חמה בצאתו מבית אביו אימתי החזירן בחזירתו לבית אביו, הה"ד (בראשית לב) ויזרח לו השמש, אמר לו הקדוש ברוך הוא את סימן לבניך מה אתה בצאתך השקעתי חמה ובחזירתך החזרתי לך גלגל חמה כך בניך בצאתם (ירמיה טו) אומללה יולדת השבעה, ובחזירתן (מלאכי ג) וזרחה לכם יראי שמי וגו'.

יוצא לנו כאן מרש"י ומהמדרש שהקב"ה אומר לעם ישראל שיכול להיות תזוזה בזמן שקיעה זה זמן שעובר יותר מהר מהרגיל וזריחה זה זמן שעובר יותר איטי מהרגיל אבל אומר הקב"ה ששני הזמנים הללו מתקזזים כלומר היה  שקיעה ליעקב ומצד שני זריחה סה"כ אם מחברים את שניהם מגיעים לזמן הרגיל כלומר יכול להיות שינוי בזמן אבל יהיה שינוי  בכיוון הפוך שיקזז את השינוי הראשון .

וכמו כן כתוב בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צו עמוד א

דאמר רבי יוחנן: אותו היום שמת בו אחז שתי שעות היה, וכי חלה חזקיהו ואיתפח - אהדרינהו קודשא בריך הוא להנך עשר שעי ניהליה, דכתיב הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה –

גם כאן היה שינוי בזמן לכיוון אחד והקב"ה החזיר אותם לכיוון השני כך שסה"כ השינוי בסיכום היה אפס . אבל היו שינויים אחרים שסכום השינוי לא היה אפס

תלמוד בבלי מסכת תענית דף כ עמוד א

תנו רבנן: שלשה נקדמה להם חמה בעבורן: משה, ויהושע, ונקדימון בן גוריון.

ואת ההבדל בן שינוי בזמן של יעקב או במקרה של חזקיהו מסביר התוספות

תוספות מסכת עבודה זרה דף כה עמוד א

למשה ליהושע ולנקדימון - הא דלא קחשיב נמי יעקב כי שם לא היו רק תשלומין כדאמרי' (חולין דף צא:) שמש ששקעה בעבורו זרחה בעבורו ומהאי טעמא נמי לא חשיב חזקיה שלא היו רק תשלומין ליום שנתקצר בימי אחז והר"ר אלחנן אומר דההוא מעשה דחזקיה לא היה אלא אות בעלמא שהרי לא עמד השמש כלל במקום אחד אלא שהלך לאחוריו דבבראשית רבה איכא נמי למ"ד וישם ה' לקין אות מלמד שהעמיד לו גלגל חמה.

מסביר התוספות שיש הבדל בן המקרים של יעקב חזקיהו וקין שלכולם היו תשלומים אבל למעשה של משה יהושע ונקדימון לכאורה לא היו תשלומים ולכן הגמרא מביאה את שינוי הזמן שלא היו לו תשלומים בתור מעשה של שינוי זמן ולא את המקרים בהם היו תשלומים . ובו נחשב את הזמן הזה שאין לו תשלומים אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת לך לך [המתחיל ברמז סב]

מופת הששי שמש בגבעון דום שבא יהושע ועשה מלחמת ישראל והגיע ערב שבת וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת עד שראה חכמי הגוים רוגשים במזלות לבא על ישראל, מה עשה פשט את ידו לאור השמש והירח והזכיר עליהם את השם ועמד כל אחד ואחד במקומו ל"ו שעות עד מוצאי שבת,

כלומר היה מהלך של 36 שעות שבו השמש עמדה

ואומר הכתר יונתן דברים פרשת דברים פרק ב פסוק כה

(כה) היום הזה אחל לתת פחדך ויראתך על פני כל הגוים שתחת כל השמים שישמעו שמועת זכותך איך עמדו שמש וירח בִשׁבילך ופסקו מִן לומר שירה כמידת יום ומחצה עמדו במדורם עד שׁנִלחמת מִלחמה בסיחון ויפחדו וירעדו מִן לפניך:

וגם אצל משה העמדת השמש היית במשך 36 שעות . ובו נראה כמה היה אצל נקדימון בן גוריון תלמוד

 

בבלי מסכת תענית דף כ עמוד א

חזר ונכנס לבית המקדש, נתעטף ועמד בתפלה, ואמר לפניו: רבונו של עולם! הודע שיש לך אהובים בעולמך! מיד נתפזרו העבים וזרחה החמה. באותה שעה אמר לו האדון: אילו לא נקדרה החמה - היה לי פתחון פה עליך שאוציא ממך מעותיי.

המעשה של נקדימון היה לזמן מאוד קצר מאוד כמו שאומר גבורת ארי מסכת תענית דף כ עמוד א

ויש לומר דמכל מקום כשחזרה לא שקעה מיד אלא שהתה קצת בעמידה במקום אחד כדי שתראה ויהיה ניכרת הזריחה לכל. שאילו שקעה מיד לא היה ניכר הזריחה לכל. ועדיין היה פתחון פה לאותו האדון וכיון שבעל כרחך אי אפשר שתשקע מיד אלא שהתה ממילא תיכף לזריחה עמדה קצת במקום אחד:

יוצא לנו שלפי החשבון היה כן במצטבר 72 שעות ועוד קצת כלומר יותר מ 72 שעות ופחות מ 73 שעות של עמידת השמש במצטבר סה"כ כ 3 ימים וקצת וצריך להבין האם 3 הימים הללו יבאו בחשבון ויתקזזו ונאמר בשכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק כב

ד) ביום השלישי. היה השטן מבלבלו ואינו מניחו לראות כבוד השכינה עד ג' ימים, אמר הקדוש ברוך הוא איני מניח הצדיק בצער יותר מג' ימים, וכן אתה מוצא בשבטים, ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו (בראשית מב יח), וכן במתן תורה ויהי ביום השלישי בהיות הבקר (שמות יט טז), וכן ונחבאתם שם (שלשה) [שלשת] ימים (יהושע ב טז), וכן באסתר ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות (אסתר ה א), וכן ביונה ויהי יונה במעי הדגה שלשה ימים (יונה ב א), וכן בעולי הגולה, ונחנה שם (שלשה ימים) [ימים שלשה] (עזרא ח טו), וכן לעתיד לבא, דכתיב יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו (הושע ו ב):

כלומר לפי ההבנה שלי שלשה ימים זה זמן של שינוי ושלושה ימים זה זמן המכסימלי שניתן לשנות את הזמן מהזמן הרגיל של העולם מבלי להתקזז ולכן היה באפשרות משה יהושע ונקדימון במצטבר לשנות את הזמן עד 3 ימים שזה 72 שעות כלומר הם השתמשו בכוח שלהם עד קצה היכולת וכמו שאומר הדברים רבה (וילנא) פרשת האזינו פרשה י

ד"א כך ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו יום שיהא יום ולילה שיהא לילה, בא יעקב ועשה את היום לילה ששקע לו הקדוש ברוך הוא את השמש שלא בעונתה שנאמר (בראשית כח) ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש בא יהושע ועשה הלילה יום שנא' (יהושע י) שמש בגבעון דום הרי שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו של הקדוש ברוך הוא כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו,

שיש כוח לצדיקים לשנות את העולם ואת הזמן אבל כוח זה מוגבל עד שלשה ימים במצטבר

ואולי ניתן גם להסביר את הגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צז עמוד א

דבר אחר: עד שיתייאשו מן הגאולה. שנאמר ואפס עצור ועזוב - כביכול אין סומך ועוזר לישראל. כי הא דרבי זירא, כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה, אמר להו: במטותא, בעינא מנייכו לא תרחקוה. דתנינא: שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה, ועקרב.

כי לכאורה המשיח צריך להגיע 3 ימים לפני הזמן שהוא החשבון הרגיל כי הקב"ה צריך להקדים את הזמן ב 3 ימים אותו זמן שעמד במצטבר בגלל משה יהושע ונקדימון  ולכן יהיה בזמן שאנשים לא חושבים שיגיע המשיח כי הם לא מחשבים את 3 הימים שבו התארך הזמן ללא קיזוז