9.1.2015

פרשת שמות מה המשמעות של ראיה של הקב"ה ? מה המשמעות של הידע של הקב"ה ? מה ההבדל בן עם ישראל לאומות העולם ? ומי נמצא מעל המזל ? ‏י"ח/טבת/תשע"ה


בס"ד

פרשת שמות   מה המשמעות של ראיה של הקב"ה ? מה המשמעות של הידע של הקב"ה ? מה ההבדל בן עם ישראל לאומות העולם ? ומי נמצא מעל המזל ? ‏י"ח/טבת/תשע"ה

לעילוי נשמת שושנה בת נעמי

כתוב בשמות פרק ב

 

(כה) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים: ס

 

ואומר השכל טוב (בובר) שמות פרשת שמות פרק ב סימן כה

 

כה) וירא אלהים את בני ישראל. מה ראה, ראה שעשו תשובה כל אחד ואחד בפני עצמו, ולא הי' מכיר זה מזה, שנא' וידע אלהים, הוא לבדו ידע, ולא שידעו איש בחבירו, ורבותינו דרשו וירא אלהים את בני ישראל, ראה שיעבודם: וידע אלהים, ידע את מי ישלח לגאול אותם, ולפיכך נסמך לו ומשה:

השכל טוב מפרש שני פרושים על ראית הקב"ה ועל ידיעת הקב"ה ובו נבין את ההבדלים בן השני הפרושים .הפרוש הראשון מדבר על ההווה כלומר הקב"ה רואה את המצב עכשיו ומה הוא ראה?  את עם ישראל עושה תשובה כלומר ראיה זה הסתכלות על המצב הנוכחי . וממשיך ומבאר מה זה ידיעה זה דבר הנתון לראיה רק של הקב"ה הרואה את המציאות כפי שהיא, ומה יודע הקב"ה?  את החזרה בתשובה של כל אחד ואחד דבר ששום אדם לא יכול לדעת ובעצם כאן מבינים את התכונה של הקב"ה ששום דבר במציאות לא נעלמת מהראיה שלו ,  גם ידיעה על דבר שנמצא בליבו של אדם כלומר לקב"ה יש את היכולת לראות את המציאות כפי שהיא ללא שום הסתר או מגבלה .

ההסבר השני של רבותינו לדעתי לא בא כדי לסתור את הדעה הראשונה אלה כדי להרחיב את ההבנה שלנו על הקב"ה . לדעה הראשונה הוא רואה את המציאות בדיוק כפי שהיא ללא כל מגבלה . הדעה השנייה באה להגיד לנו ולהסביר שבעצם הקב"ה רואה את המציאות לא רק עכשיו אלה כל ראיה שלו זה ראיה ללא מגבלה של מימד הזמן כלומר הקב"ה רואה את ההווה ואת העתיד בבת אחד . כלומר הראיה של הקב"ה זה גם הידיעה את העתיד וקל וחומר על העבר . כלומר אנו מבינים שאצל הקב"ה אין עבר הווה ועתיד הוא נמצא במקום שהכול אחד . כל ראיה שלו זה גם ידיעה . כלומר ההווה והעתיד זה דבר אחד אצל הקב"ה . ואם כך הפסוק הזה בתורה נותן לנו קצת הבנה על המהות של הקב"ה .

ועדיין נשאלת השאלה למה כתוב "את בני ישראל "

ואומר בית הלוי שמות פרק יט

רק הענין דהנה מעשה עוה"ז נקראו במגילה זו תחת השמש, וכמו שהסביר המהרש"א שם יען כי המה תחת המזל והנהגה הטבעית דהשמש הוא ראש להמזלות והטבע שבעולם השפל, אבל תורה ומצות הם למעלה מן השמש שאינם תחת הטבע.

דף על הדף מועד קטן דף כח עמוד א

ויישוב הסתירה וקושיית הילקוט הראובני הוא: בזכות התורה, לימודה וקיום מצוותיה, מתעלים ישראל מעל המזל.

ומפורש כן בדברי הזוה"ק ברעיא מהימנא (פרשת פנחס רטז, ב) כתב בהקשר לדברי הגמרא בשבת ובנדרים, שהקב"ה אמר לאברהם אבינו - צא מאצטגנינות שלך, "שכל בריות העולם קודם שניתנה תורה לישראל היו תלויים במזל ואפילו בנים חיים ומזון. אבל אחר שניתנה תורה לישראל הוציאם מן החיוב של כוכבים ומזלות. וזאת למדנו מאברהם, משום שבניו היו עתידים לקבל אות ה' מאברהם שהיא חמשה חומשי תורה - משום זה כל העוסק בתורה בטל ממנו החיוב של כוכבים ומזלות". [וז"ל הזוה"ק: "כל בריין דעלמא קודם דאתייהיבת אורייתא לישראל הוו תליין במזלא, ואפילו בני חיי ומזוני, אבל בתר דאתייהיבת אורייתא לישראל אפיק לון מחיובא דככביא ומזליו, דא אוליפנא מאברהם, בגין דהוו עתידין בנוי לקבלא ה' מאברהם דאיהי חמשה חומשי תורה - ובגין דא כל המשתדל באורייתא בטיל מניה חיובא דככביא ומזלי"].

אם כך מובן למה מדובר על בני ישראל . כל העולם כולו נמצא מתחת לשמש ובעצם מונהג ע"י כוכבים ומזלות והכוונה שאין בידם לעלות מעל חוקי הטבע ורק מי שעוסק בתורה יש לו את הכוח לעלות מעל המזל מעל חוקי הטבע  ובעצם לשנות את גורלו ואת עתידו ורק לאלו שמעל למזל יש משמעות לראיה או לידיעה של הקב"ה כי ראיה וידיעה על כל העולם שייך לא רק בקב"ה ורק ראיה וידיעה על מי שנמצא מעל המזל שייך רק בראיה וידיעה של הקב"ה .

וזה דברי הדף על הדף מועד קטן דף כח עמוד א  המביא מדבריו של המהר"ל

 

ואף המהר"ל (חידושי אגדות על מסכת שבת קנו, א) כתב: "ואין מזל לישראל, פירוש, שאפשר להכריע את המזל על ידי מצוות, אף שאינו מתפלל כלל, רק מעצמו נהפך על ידי מצוות, דעל ידי תפילה דבר פשוט דמועיל, שהוא יתברך יעשה מה שירצה בשמים ובארץ. אבל כך אמר שאין מזל לישראל, דהיינו, לכלל ישראל אין מזל שישלוט המזל עליהם, ואף ליחיד אם עושה מצוה, דבר זה שקול, כלל ישראל מצד עצמם יש להם מדריגה עליונה נבדלת, וכמו היחיד כאשר עושה מצוה אלקית נבדל, דבר זה הוא על המזל (פירושו כמו "מעל" המזל), ואין הפירוש שלא ישלוט המזל עליהם כלל, כי הכל לפי מה שהוא, כי אם המזל כנגד ישראל, מאוד צריכים ישראל זכות גדול להכריע את המזל, כמו במצרים שהיה מורה המזל רעה, כמו שאמר ראו כי רעה נגד פניכם, והשי"ת הפך אותו לטוב בשביל זכות אבות, מ"מ אין מזל לישראל שיהיה שולט לגמרי עליהם, דבר זה אינו, וזה משמעות אין מזל לישראל שיהיו לגמרי תחת המזל כמו שהם שאר האומות".

לסיכום ראיה וידיעה של הקב"ה זה ראיה וידיעה ללא מגבלה של הסתר או זמן . מי שעוסק בתורה נמצא מעל המזל ולכן יכול לשלוט בגורלו מה שאין כן שאר העולם שפועלים לפי חוקי הטבע ובהם לא שייך ראיה או ידיעה של הקב"ה כי כל הפעולות שלהם זה לפי חוקי המזל כלומר הטבע .

 

 

.

פרשת שמות למה יש הפרדה בן השבטים ליוסף ? מה התפקיד של יוסף מול מצרים לפני השיעבוד ? מה המשמעות שפרעה לא ידע את יוסף ? ומה תפקידו של משיח בן יוסף ? ‏י"ח/טבת/תשע"ה


בס"ד

פרשת שמות  למה יש הפרדה בן השבטים ליוסף ? מה התפקיד של יוסף מול מצרים לפני השיעבוד ? מה המשמעות שפרעה לא ידע את יוסף ? ומה תפקידו של משיח בן יוסף ?  ‏י"ח/טבת/תשע"ה

שמות פרק א

(א) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ:

(ב) רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה:

(ג) יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן:

(ד) דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר:

(ה) וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם:

(ו) וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא:

אנחנו רואים שיש כאן הפרדה בן כל השבטים לבין יוסף.  יוסף מוזכר לא יחד עם השבטים אלה מיד אחרי הזכרת  יוצאי ירך יעקב . וכמו כן מוזכר מיקומו של יוסף במצרים ונשאלת השאלה למה יש הפרדה כזו בין יוסף לשאר השבטים ?

רות פרק ד

(יא) וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְקֹוָק אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם:

ואומר רש"י רות פרק ד פסוק יא

(יא) כרחל וכלאה - אף על פי שהיו משבט יהודה ומבני לאה מודים הם על רחל שהיתה עיקרה של בית והקדימו רחל ללאה:

כלומר רחל זה העיקר של עם ישראל ולכן הבכור של רחל הוא העיקר של עם ישראל .

וכדי להבין את התפקיד של יוסף בעם ישראל נראה מה המדרש אומר

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק לח

לפיכך נקראו זרע אמת כולו זרע אמת, וכשבאו לגבול מצרים נתייחסו כל הזכרים ששים ושש איש ויוסף ושני בניו במצרים הרי תשעה וששים, וכתי' בשבעים נפש, מה עשה הב"ה נכנס במניין עמהם ועלו במספר שבעים נפש לקיים מה שנ' אנכי ארד עמך מצרימה, וכשעלו ישראל ממצרים נתייחסו כל הזכרים ששים רבוא חסר אחד, מה עשה הב"ה נכנס במניין עמהם ועלה במספר עמהם, לקיים מה שנ' ואנכי אעלך גם עלה,

כלומר יוסף הוא העיקר של עם ישראל כי הוא זה שעם בניו אפרים ומנשה הגיע עם ישראל  למספר שבעים יחד עם הקב"ה כי אם לא היה שבעים איש לא היה חס וחלילה יכולת קיום לעם ישראל ויוסף יחד עם בניו השלים את המניין ,ולכן יוסף מוזכר בנפרד מהשבטים ומיד לאחר שהפסוק אומר שבעים נפש .

ולכן השעבוד של עם ישראל מתחיל במות יוסף כי אז רק אז ניתן לשעבד את עם ישראל וזה מה שאומר הכתוב

שמות פרק א

(ח) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף:

כי כשיוסף נמצא כל העולם מבין את גדולתו ואת גדולת עם ישראל ולא ניתן לשעבד אותו וברגע שהוא מת אז המלך "לא יודע" את המהות של עם ישראל כי הוא חסר ואז יכול המלך לחשוב שהוא יכול לעם ישראל ואז ניתן להתחכם עם עם ישראל

 שמות פרק א

(י) הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ:

ושיוסף לא נמצא ואין את הכוח של שבעים לעם ישראל אז יכול פרעה להגיד  

יחזקאל פרק כט

(ג) דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי:

כלומר להגיע למצב שפרעה יכול לחשוב שהוא הבורא הוא עשה את עצמו זה בגלל שכנגדו לא נמצא הכוח של שבעים של עם ישראל יחד עם הקב"ה . וצריך להגיד שרק שיחזור כוחו של יוסף ויהיה חלק של עם ישראל אז יוכל המשיח לבא

 

 

 

 

 

ואומר רבינו בחיי שמות פרשת שמות פרק א פסוק ה

עם יוסף שהיה במצרים. וידוע כי במצרים היה, אך מפני שהגאולה העתידה תהיה בדמיון גאולת מצרים, על כן ירמוז כי תחלת גלות ראשון היו שבעים נפש, ובסוף בגלות אחרון עתידים לירש שבעים אומות, זהו שאמר "ויוסף היה במצרים", הזכיר יוסף באחרונה לרמוז על משיח בן יוסף העתיד לבא באחרונה לגאול את ישראל.

ולכן צריך להגיד שזה התפקיד של משיח בן יוסף לחזור חזרה ולהעמיד בעולם את הכוח של שבעים נפש שהוא הכוח שסותר את כוחה של מצרים ואז לכאורה נחזור למצב שבו מצרים מכירה בכוח של עם ישראל ולא עומדת בכוח נגדי מבחינת מה שנאמר ע"י פרעה בשמות פרק ה

(ב) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְקֹוָק אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְקֹוָק וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ:

ולכן באחרית הימים לאחר בואו של משיח בן יוסף יכול לבא האחדות של שבעים נפש של עם ישראל עם שבעים האומות ויהיה מה שנאמר בישעיהו פרק יט

(כד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: