7.6.2019

שבועות חכמה בגויים תאמין 27 מה הקשר של השאלה האחרונה של חכמי אתונה לשאר השאלות ? האם חכמי אתונא מוכנים רק לשרת את עם ישראל ? למה הנזק של מי שמוכן לשרת את עם ישראל גדול על התועלת שלו ? מה הקשר לקבלת התורה ? למה הקב"ה צריך להחריב את העולם ולבנות אותו מחדש לרבי אלעזר בן פדת ? האם בעולם הבא יש גם חוסר צדק ? מתי יגיע הרגע של הצדק המוחלט ? מה הקשר ליום היחידי שבו יצחק הקב"ה ? מה יקרה באותו היום עם צאצאי עשו ? ‏ד'/סיון/תשע"ט

בס"ד
שבועות חכמה בגויים תאמין 27 מה הקשר של השאלה האחרונה של חכמי אתונה לשאר השאלות ? האם חכמי אתונא מוכנים רק לשרת את עם ישראל ? למה הנזק של מי שמוכן לשרת את עם ישראל גדול על התועלת שלו ? מה הקשר לקבלת התורה ? למה הקב"ה צריך להחריב את העולם ולבנות אותו מחדש לרבי אלעזר בן פדת ? האם בעולם הבא יש גם חוסר צדק ? מתי יגיע הרגע של הצדק המוחלט ? מה הקשר ליום היחידי שבו יצחק הקב"ה ? מה יקרה באותו היום עם צאצאי עשו ? ‏ד'/סיון/תשע"ט 

השאלה האחרונה והשנים עשרה של חכמי אתונא את רבי יהושע :

חברותא בכורות דף ח עמוד ב

בקשו ממנו: אחוי לן מנא דלא שוי חביליה! אייתי רבי יהושע בודיא - פשטוה, ולא הוה עיל בתרעא; אמר להו רבי יהושע: אם כן אייתו מרי וחצינא וסיתרוה לכותל, והיינו מנא [היא המחצלת] דלא שוו חביליה.

[הראה לנו כלי שאינו שוה את ההפסד שהוא גורם; הביא להם מחצלת ופשט אותה, ומשניסו להכניסה לשער כשהיא פשוטה, לא נכנסה מרוב רחבה; אמר להם רבי יהושע: הביאו כלים וסיתרו את הכותל, כדי שתיכנס המחצלת, והרי לכם כלי שאינו שוה את ההפסד שהוא גורם].

וצריך להבין את השאלה האחרונה בהקשר של כל השאלות . חכמי אתונה רצו לדעת האם יש להם מקום בעולם . חכמי אתונה הבינו שהם דחו את התורה שהקב"ה רצה לתת להם לפני מתן תורה , בזמן מתן תורה , ולאחר מכן כאשר יהושע בן נון כתב את התורה ב 70 לשון והקב"ה נתן להם בינה להבין את התורה והם לא רצו ללמוד והקב"ה דן אותם למיתה . ועכשיו הם בררו עם רבי יהושע האם גם במצב כזה יש להם איזה מקום בעולם . הסביר להם רבי יהושע שאין להם שום אפשרות להישאר בעולם גם לא בעזרת עם ישראל , כאשר רבי יהושע אמר את השם המפורש ועמד בשמים ואמר להם תביאו לי טיט ולבנים ואני אבנה לכם את הבית כלומר אני לא יכול לעזור לכם אם אתה לא יכולים לעזור לעצמכם , ואז שאלו אותו חכמי אתונא מה הדרך של עם ישראל להוציא אותם מן העולם . רבי יהושע הסביר להם שזה תפקידו של משיח צדקנו שהחמור והקרן הוא הסמל שלו שהוא יוציא אותם מן העולם את ערוגת הסכינים של עשו כי עם ישראל עצמו לא יוכל להלחם בהם ישירות כי החרב הוא הירושה של עשו וכוחו של עם ישראל הוא בפה בעמל התורה . ואז שאלו אותו איך יתמודדו מול הערב רב שיתחבא בתוך עם ישראל והסביר להם רבי יהושע כי רק מי שהוא במהותו טהור יהודי או גר שהמזל שלו היה במעמד הר סיני יוכלו להישאר בעם היהודי כאשר האמת תגיע בזמן של מלחמת גוג ומגוג . ועדיין שאלו אתו כיצד ימחק הזיכרון של עשו הוא עמלק מן העולם והסביר להם רבי יהושע שזה התפקיד של הקב"ה כי עמלק נברא על ידי הקב"ה וגם הוא יעלם על ידי הקב"ה אבל בתנאי שעם ישראל יעשה את ההשתדלות למחוק את עמלק המעל פני האדמה כאשר יגיע הרגע של מלחמת גוג ומגוג .

השאלה האחרונה של חכמי אתונא אם כך מסתדרת יפה עם שאר השאלות . שואלים חכמי אתונה את רבי יהושע בסדר הבנו שאין לנו מקום בעולם . לא קיבלנו את התורה ואין לנו מקום בעולם . אבל אולי התועלת שלנו לעולם הוא קטן מנזק שאנחנו גורמים . הרי סוף סוף אנחנו יכולים להביא תועלת ונוכל לשרת את העם היהודי שקיבל את התורה והתועלת הזאת תהיה הרבה יותר מהנזק שאנחנו גורמים לעולם שלא קיבלנו את התורה  . אנחנו מוכנים לקבל על עצמנו ולהפוך רק לכלי שיביא תועלת והוא יהיה גדול מהנזק שלנו .

אמר להו רבי יהושע: אם כן אייתו מרי וחצינא וסיתרוה לכותל, והיינו מנא [היא המחצלת] דלא שוו חביליה  . אמר להם רבי יהושע: הביאו כלים וסיתרו את הכותל, כדי שתיכנס המחצלת, והרי לכם כלי שאינו שוה את ההפסד שהוא גורם.

אומר להם רבי יהושע הנזק שאתם גורמים לעולם הוא הרבה יותר גדול מהתועלת שלכם כי העולם נברא בשביל מי שמוכן לקבל על עצמו את התורה . מי שלא קיבל על עצמו את התורה לא מתאים לעולם וכדי שהוא יתאים לעולם אנחנו צריכים לשנות את העולם והנזק של סתירת העולם עולה הרבה יותר מהתועלת שאולי יש בידכם לעשות לעם ישראל .

ומה המשמעות של התשובה של רבי יהשוע לחכמי אתונא ?

חברותא תענית דף כה עמוד א

רבי אלעזר בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא [היה דחוק בפרנסתו מאוד].עבד מלתא [הקיז דם], ולמרות שנחלש מחמת ההקזה, והיה עליו לאכול סעודה מלאה, לא הוה ליה מידי למטעם [מרוב עניותו לא היה לו דבר לאכול].הדבר היחיד שמצא לאכול, היה חתיכת שום.שקל ברא דתומא [נטל רבי אלעזר צלע שום], ושדייה בפומיה [והניחו בפיו, ואכלו].חלש לביה - ונים [התעלף מרוב חולשה - ונרדם].

אזול רבנן לשיולי ביה [באו החכמים לבקרו].חזיוהו דקא בכי וחייך [ראו אותו החכמים בשנתו, שהוא בוכה ולאחר מכן צוחק], ונפק צוציתא דנורא מאפותיה [ויוצא ניצוץ אש ממצחו].כי אתער [כאשר התעורר משנתו לבסוף], אמרו ליה: מאי טעמא קבכית וחייכת [למה בכית וצחקת בשנתך]?אמר להו: דהוה יתיב עמי הקדוש ברוך הוא [כי היה הקדוש ברוך הוא יושב עמי](1470).ואמרי ליה [ואמרתי לו]: עד מתי אצטער בהאי עלמא [עד מתי אצטער בעניות בעולם הזה]?ואמר לי הקדוש ברוך הוא: אלעזר בני, ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא [האם נוח לך שאהפוך את העולם מתחילתו](1471), אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני [שאז אולי תיוולד בשעה ובמזל של מזון בריוח]?!(1472)אמרי לקמיה [אמרתי לפני הקדוש ברוך הוא]: כולי האי, כל כך הרבה עשית בעולמך, ועדיין אתה אומר רק שאפשר, שספק הוא, שמא איוולד במזל של מזון?(1473)אמרי ליה [אמרתי ושאלתי לפניו]: דחיי טפי [האם השנים שחייתי כבר - מרובות על השנים שאחיה, כלומר, האם עברתי כבר את רוב ימי חיי], או שמא דחיינא [השנים שאחיה מכאן ואילך - מרובות על השנים שחייתי כבר]?אמר לי הקדוש ברוך הוא: דחיית [החיים שחיית כבר, מרובות על החיים שתחיה מכאן ולהלן].אמרי לקמיה [אמרתי לו]: אם כן, שנותרו לי מעט שנים, לא בעינא [אינני רוצה שתחריב את העולם ותבראהו מחדש לצורך אותן מעט שנים](1474).

אמר לי: בהאי אגרא דאמרת לא בעינא [בשכר שאמרת כך, שאינך רוצה שאחריב את העולם], יהיבנא לך לעלמא דאתי תליסרי נהרוותא דמשחא אפרסמון(1475), דכיין כפרת ודיגלת, דמענגת בהו [אתן לך לעולם הבא שלש עשרה(1476) נהרות שמן אפרסמון(1477), טהורים כנהרות פרת וחדקל, שתתענג בהן].

וזהו שבכה רבי אלעזר בשנתו, על שהודיעו הקדוש ברוך הוא שנותרו לו מעט שנים. וצחק ושמח על כך שבישרו הקדוש ברוך הוא על אותן שלש עשרה נהרות אפרסמון.אמרי לקמיה [אמרתי לפניו]: האי, ותו לא [רק זה תתן לי, ולא יותר]?אמר לי: ואם אתן לך יותר, לחברך מאי יהיבנא [לחבריך, החכמים האחרים, מה אתן]?אמרי ליה: ואנא מגברא דלית ליה בעינא [וכי אני מבקש את הבקשה מבשר ודם, שהוא מוגבל באפשרויות הנתינה שלו]? והרי אני מבקש ממי שהכל שלו, ובידו לתת גם לי וגם לחברי!(1478)מחיין באסקוטלא אפותאי [היכני הקדוש ברוך(1479) הוא על מצחי על ידי הכאת אצבע באצבע(1480)], ואמר לי: אלעזר ברי, גירי בך, גירי [הכיתי בך בחיצים]!(1481)וזהו שיצא ניצוץ של אש ממצחו בתוך שנתו, מחמת הכאתו של הקדוש ברוך הוא(1482).

כלומר הקב"ה ברא עולם עם חוקים ועם אנשים . העולם הזה מורכב כי לכל אדם ואדם יש את החשבון שלו כי החשבון של האחד משתנה עם החשבון של השני ולכן אומר הקב"ה  לרבי אליעזר בן פדת שכדי שאני ישנה את מה שמגיע לך על פי ההתנהגות שלך עד היום אני צריך להחריב את העולם ולהתחיל אותו מחדש וגם אז לא בטוח שהתוצאה תהיה שיהיה לך רוחה כלכלית . כלומר לא תמיד מה שהאדם עובר יכול להשתנות בעולם הזה כי החשבונות השונים של כל יצורי העולם שקשורים זה בזה יוצרים גבולות שלא ניתנים לשינוי מבלי שכל החשבון של העולם ישתנה . כלומר יכול להיות מצב שהקב"ה ישנה את כל העולם בשביל אדם אחד אבל גם אז החשבונות השונים לא יביאו למצב ידוע מראש . וזה המשמעות של הבחירה החופשית של האדם  שיש אפשרות לפי בחירת האדם לשנות את כל העולם כולו ולא משנה שזה יעשה על ידי החרבת העולם ובנייתו מחדש . ולכן מה שאמר רבי יהושע לחכמי אתונא שהעולם נבנה למי שקיבל על עצמו את התורה . כי הקב"ה הסתכל על התורה וברא את העולם , העולם לא מתאים למי שלא קיבל על עצמו את התורה ולכן כדי שהוא יתאים לעולם צריך לשנות ולסתור את העולם . ולכן במקרה הזה של חכמי אתונא התועלת שלהם קטנה מן הנזק .

אצל רבי  אלעזר בן פדת  החשבון של כמה שנותר לו לחיות בדוחק לעומת הסיכוי שבעולם החדש הוא יהיה בעל רווחה כלכלית או לחילופין שוב יחיה בדוחק את רוב חייו הביא אותו למסקנה שהוא לא רוצה מהקב"ה שיחריב את עולמו  כי התועלת של ההשארות שלו בעולם גדול על הנזק שיכול להיגרם לו בעולם חדש . אבל אצל חכמי אתונא תמיד הנזק שלהם לעולם יהיה גדול מהתועלת ולכן אין להם מקום בעולם גם לא בתור כלי שמביא איזה תועלת .

וזה המשמעות של קבלת התורה במעמד הר סיני אם עם ישראל לא היה מקבל את התורה הנזק שלהם היה גדול מהתועלת ועם ישראל לא היה מתקיים וגם העולם לא היה מתקיים כי המשמעות של בריאת העולם היא להיות מקום שבו הנבראים מקבלים על עצמם את התורה ואז קיום העולם וקיום מי שקיבל על עצמו את התורה מתאחדים לדבר אחד .

ומהגמרא הזאת ברור שהשכר של העולם הזה הוא בעולם הבא כמו שאומרת הגמרא חברותא קידושין דף לט עמוד ב

הא, ברייתא זו, מני? רבי יעקב היא! דאמר: שכר מצוה בהאי עלמא, ליכא!

דתניא רבי יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה, כדי ללמדך שהשכר האמור בה הוא לעתיד לבוא ולא כאן בעולם הזה.

וצריך להגיד  שחוסר היכולת לעשות צדק מוחלט בעולם הזה בגלל  שהחשבון בעולם הזה אשר תלוי באין סוף משתנים  בא לגמר דיוקו בעולם הבא . אבל גם לעולם הבא יש עדיין מגבלות כמו שראינו בסיפור של בן פדת שגם שם יש מגבלה על מתן שכר וצריך להגיד שהחשבון הסופי שיהיה ביום הדין הגדול הוא זה שיביא את הצדק המוחלט חברותא בבא קמא דף נ עמוד א

אמר רבי חנינא: כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא ומוותר על פשעי ישראל, יותרו ויופקרו חייו וגופו שגורם שיחטאו הבריות! שנאמר: "הצור תמים פעלו כי כל צרכיו משפט" ומוכח דדרכיו במשפט הם ואינו מוותר.

 וזה מה שאנחנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים

ישעיהו פרק ה

(טז) וַיִּגְבַּ֛הּ יְקֹוָ֥ק צְבָא֖וֹת בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהָאֵל֙ הַקָּד֔וֹשׁ נִקְדָּ֖שׁ בִּצְדָקָֽה:

ואומר הרד"ק ישעיהו פרק ה פסוק טז

(טז) ויגבה - באותו משפט שיעשה ברשעי ישראל יהיה הוא גבוה במשפטו, ויאמרו כי הוא רם ונשא ושופט העולם כרצונו והאל הקדוש בעשותו בהם המשפט יהיה נקדש בהם, כמו שאמר בקרובי אקדש, ונאמר ונקדשתי בם, ופירוש בצדקה ביושר כמו משפט:

וזה היום היחידי בו הקב"ה יצחק כי אז הצדק יעשה בעולם

וכך נראה התהליך הזה בגמרא בחברותא עבודה זרה דף ג עמוד ב

והא תניא הרי שנינו: אין מקבלים גרים לימות המשיח [ונדרש ממה שאמר הנביא ישעיה [נד]: "מי גר אתך עליך יפול". כלומר, רק מי שגר עם בני ישראל בעת גלותם, הוא זה שיפול ויצטרף אליהם בעת גאולתם ופדות נפשם. כי שאר הגרים, אינם מתגיירים מתוך הכרת דעת האמת, אלא מפני רצונם לקבל שכר בתוך בני ישראל].כיוצא בו מצאנו, שלא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה, בעת שבית ישראל היו שלווים על אדמתם, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.ומתרצינן: אכן, אנו אין מקבלים אותם - אלא שנעשו גרים גרורים, שהם מתגיירים מאליהן, ובאים להתגייר בראותם גדלותם של ישראל(14).וממשיך רבי יוסי מאמרו: לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים ומתגיירין, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם.כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג שניבא עליה הנביא יחזקאל [פרק לח] שיבואו לארץ ישראל לכבשה לעתיד לבוא אחרי שיתיישבו ישראל על אדמתם(15) -אומר [גירסת הרש"ש: אומרים, כלומר הגרים הגרורים] להם, לגוג ומגוג: על מה באתם?אומרים לו [גירסת הרש"ש: להם] גוג ומגוג: על ה' ועל משיחו, ללחום נגדם! שנאמר [שם]: "למה רגשו גוים, ולאומים יהגו ריק, יתיצבו מלכי ארץ, ורוזנים נוסדו יחד, על ה' ועל משיחו".וכשהגרים הגרורים רואים זאת, חושבים שגוג ומגוג ינצחו את בני ישראל, עוזבים את עם ישראל, ומתחרטים על גירותם, וכל אחד מנתק מצוותו, והולך.שנאמר [שם]: "ננתקה את מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבותימו" - והם המצוות, שרק זה עתה התחילו לקיים.(16)והקדוש ברוך הוא יושב ומשחק על שטותם, שנאמר [שם] "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו".ועל מאמר זה של רבי יוסי, אמר רבי יצחק: אין לו להקדוש ברוך הוא שחוק, אלא אותו היום בלבד.

כי אז צאצאי עשו שלא קבלו על עצמם את התורה יאבדו מהעולם ואפילו לשרת את עם ישראל לא יוכלו כי הם לא מתאימים לעולם שהתורה הוא הבסיס שלה כי הם עצמם דחו את התורה . ואז ביום הדין הגדול יעשה המשפט של הקב"ה לכל דקדוקיו וְהָאֵל֙ הַקָּד֔וֹשׁ נִקְדָּ֖שׁ בִּצְדָקָֽה

פרשת נשא חוכמה בגויים תאמין 26 מה הקשר בן השאלה האחת עשרה לשאלה העשירית ? מה הקשר בן האפרוח לעמלק ? מה הבעיה של הישארות הנשמה של עמלק בעולם ? האם האדם יכול למחוק את הזיכרון של עמלק ? מה הקשר של דברי הזוהר לפיזיקה קוונטית ? מה המשמעות של עולם בו האדם נראה ולא נראה ? מה קשר לבריאת חלקיקים בריק ? ולמה הפיזיקה הקוונטית קשורה להתערבות הקב"ה בעולם בצורה שקטה ?‏ד'/סיון/תשע"ט

בס"ד
פרשת נשא חוכמה בגויים תאמין 26  מה הקשר בן השאלה האחת עשרה לשאלה  העשירית ? מה הקשר בן האפרוח לעמלק ? מה הבעיה של הישארות הנשמה של עמלק בעולם ? האם האדם יכול למחוק את הזיכרון של עמלק ?  מה הקשר של דברי הזוהר לפיזיקה קוונטית ? מה המשמעות של עולם בו האדם נראה ולא נראה ? מה קשר לבריאת חלקיקים בריק ? ולמה הפיזיקה הקוונטית קשורה להתערבות הקב"ה בעולם בצורה שקטה ? ‏ד'/סיון/תשע"ט
השאלה האחת עשרה של חכמי אתונא את רבי יהושע
חברותא בכורות דף ח עמוד ב
עוד שאלוהו: ורצוצא דמית בגו ביעתא, מהיכא נפק רוחיה!? אמר להו: מהיכא דעל משם נפק!
שאלוהו על אפרוח שמת בתוך ביצתו והיא שלימה, אם כן מהיכן יצאה רוחו!? ענה להם: ממקום שנכנס משם יצא, כלומר, כדרך שנכנס לביצה שלימה כך יצא ממנה
וצריך להבין את השאלה של חכמי אתונא את רבי יהושע . ההבנה שלי שזה ההמשך של השאלות האחרות . חכמי אתונא הלכו מהכבד לקל . ניסו לראות האם יש להם שייכות לעולם על אף שהם דחו את קבלת התורה . רבי יהושע הסביר להם שאין בכוחו לעזור להם אחרי שדחו את התורה כי הם לא מסוגלים להתרומם מעל המזל מעל השמש והכוכבים . היחידים שיכולים  לעשות את זה מי שקיבל על עצמו את התורה . גם אחד שקיבל על עצמו את התורה לא יכול להרים מי שנמצא מתחת לשמש ולכוכבים . לאחר מכן שאלו אותו חכמי אתונא איך עם ישראל יוכלו להתמודד עם החרב של עשו והסביר להם רבי יהושוע שזה התפקיד של המשיח שהחמור והקרן מסמלים אותו שיתמודד מול עשו מכוח אמת התורה שתגרום לרשע להעלם כעשן . דבר שאין בו ממשות . השאלה הבאה היית איך יתמודדו מול אלו שיכנסו לתוך עם  ישראל והתשובה של רבי יהושע היא שרק מה שהוא טהור כלומר אמת יכול להעשות לגבינה כמו למשהו ממשי ואלו שהם לא טהורים וטמאים ל יהיה להם קיום ולכן ברגע האמת הגרים הגרורים יזרקו את התפילין והציצית שלבשו רק מתוך אינטרס ולא מתוך קבלת התורה וזה יהיה צורת הבירור בזמן מלחמת גוג ומגוג . ואז מגיע רבי יהושע לשאלה האחד עשרה שההבנה שלי היא כזו אומרים חכמי אתונא לרבי יהושע לשיטתך הצלחתם להוציא אותנו מן העולם עלי ידי המשיח  " ולקצור את ערוגת הסכינים " ולהוציא את הגרים הגרורים על ידי הברור מי יכול ל"הפוך לגבינה" (כי רק חלב  טהור הופך לגבינה וחלב טמא לא הופך לגבינה )  אבל סוף סוף יש לנו נשמה ואיך היא תעלם מהעולם הפיזי . וצריך להגיד כי תפיסת העולם שלהם את העולם כעולם פיזי סגור בדיוק כמו ביצה שבתוכו מת אפרוח ואז לכאורה הרוח שלו נשארת בתוך הביצה הסגורה ולא יכולה לצאת מתוך הביצה הסגורה . ומה הבעיה של הרוח שנשארת בתוך הביצה ? שמות פרק יז

(יג) וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב: פ

(יד) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

(טו) וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְקֹוָ֥ק׀ נִסִּֽי:

(טז) וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיקֹוָ֖ק בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר:

מפסוקי התורה מבינים שצריך למחות את עמלק לא רק פיזית אלה גם את החלק הרוחני של עשו. ומה שאומרים חכמי אתונא לרבי יהושע אנחנו מבינים  שלפי שיטתך אנחנו נאבד מן העולם אבל איך תוכל למחוק את החלק הרוחני שלנו איך הוא יצא מן העולם כך שאפילו לא יהיה זכר עמלק בעולם כאשר אנחנו מבינים שהעולם שלנו הוא עולם סגור והזיכרון של עמלק ודאי יישאר בעולם ?

ואומר הזוהר הקדוש  

כְּתֹב זאת זִכָּרוֹן, זאת דַּוְקָא. וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֲרֵי הוּא עָתִיד לַהֲרֹג מְלָכִים אֲחֵרִים. כִּי מָחֹה אֶמְחֶה, מָחֹה - לְמַעְלָה, אֶמְחֶה - לְמַטָּה. זֵכֶר - זִכָּרוֹן שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּתִיב כִּי מָחֹה אֶמְחֶה, וּכְתִיב (דברים כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. אֶלָּא, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַתּוּן מָחוּן דּוּכְרָנֵיהּ לְתַתָּא, וַאֲנָא אֶמְחֶה דּוּכְרָנֵיהּ לְעֵילָּא.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּתוּב כִּי מָחֹה אֶמְחֶה, וְכָתוּב (דבריםכה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. אֶלָּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם מְחוּ אֶת זִכְרוֹנוֹ לְמַטָּה, וַאֲנִי אֶמְחֶה אֶת זִכְרוֹנוֹ לְמַעְלָה

ואנחנו מבינים שאת זכר עמלק רק הקב"ה יוכל למחוק ולא האדם . האדם לא יכול למחוק זיכרון של מה שהתרחש במציאות וזה אמור להיות התפקיד של הקב"ה . האדם יוכל לפעול בהשתדלות שלו במסגרת היכולות שלו אבל יש דברים שהם מעבר להשתדלות של האדם ורק מי שברא את העולם מי שהוא יחידו של העולם שאין עליו שום מגבלה רק הוא יכול לפעול ללא מגבלות . וכאן יש שילוב של המאמצים . מאמץ של האדם עד גבול היכולת שלו וברגע שהאדם עושה את זה משם ממשיך הקב"ה .

וזה בדיוק מה שאמור רבי יהושע  לחכמי אתונא  אמר להו: מהיכא דעל משם נפק! 

ענה להם: ממקום שנכנס משם יצא, כלומר, כדרך שנכנס לביצה שלימה כך יצא ממנה.

זה התפקיד של הקב"ה למחוק את הזכרון של עמלק מן העולם .

ואת הקשר בן בורא עולם לעולם שלנו מגדיר הזוהר הקדוש

אֲבָל בּא וּרְאֵה, כָּתוּב (בראשית א) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ. (בכל הוא כעין דגמה שלמעלה. בא ראה) סוֹד הַדָּבָר - שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁהוּא נִסְתָּר בְּתוֹכָם. עוֹלָם רִאשׁוֹן, אוֹתוֹ עֶלְיוֹן נִסְתַּר הַכֹּל, שֶׁלֹּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וְלֹא נוֹדָע בּוֹ, פְּרָט לוֹ שֶׁהוּא גָנוּז בְּתוֹכוֹ.

עוֹלָם שֵׁנִי, שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּאוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְזֶהוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹדָע מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיח) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, זֶה הַשַּׁעַר לַה'. וְזֶהוּ עוֹלָם שֵׁנִי.

עוֹלָם שְׁלִישִׁי, אוֹתוֹ עוֹלָם תַּחְתּוֹן מֵהֶם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ פֵּרוּד, וְזֶהוּ עוֹלָם שֶׁמַּלְאָכִים עֶלְיוֹנִים שׁוֹרִים בְּתוֹכוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בּוֹ וְלֹא נִמְצָא. נִמְצָא בּוֹ כָּעֵת. כְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל וְלָדַעַת אוֹתוֹ, מִסְתַּלֵּק מֵהֶם, וְלֹא נִרְאֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. (יחזקאל ג) בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. וְזֶהוּ עוֹלָם שֶׁלֹּא נִמְצָא בוֹ תָּמִיד.


כְּמוֹ זֶה, (בראשית ט) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. אָז יֵשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת. עוֹלָם רִאשׁוֹן - הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא עוֹלַם הַפֵּרוּד, וְהָאָדָם נִמְצָא בּוֹ וְלֹא נִמְצָא. כְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, מִסְתַּלֵּק מֵהֶם וְלֹא נִרְאֶה.

עוֹלָם שֵׁנִי - עוֹלָם שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּאוֹתוֹ עוֹלָם עֶלְיוֹן, וְזֶהוּ גַּן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ, שֶׁזֶּהוּ קָשׁוּר בְּעוֹלָם עֶלְיוֹן אַחֵר, וּמִזֶּה נוֹדָע וּמִתְיַדֵּעַ עוֹלָם אַחֵר.

עוֹלָם שְׁלִישִׁי - עוֹלָם עֶלְיוֹן טָמִיר, גָּנוּז וְנִסְתָּר, שֶׁאֵין מִי שֶׁיֵּדַע אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סד) עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ. וְהַכֹּל כְּדֻגְמָה עֶלְיוֹנָה, (ראשון שאמרתי ובאמת) שֶׁכָּתוּב (בראשית ט) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. (בא ראה, ודאי) עֵל זֶה כָּתוּב, (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ', כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ. וְאֵלּוּ הֵם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, וְאֵלּוּ יוֹרְשִׁים יְרֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה כְּמוֹ שֶׁלּוֹ. וְעַל זֶה מֻזְהָרִים בַּתּוֹרָה (דברים יד) לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה. שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱבָד, וַהֲרֵי מָצוּי בְּעוֹלָמוֹת טוֹבִים עֶלְיוֹנִים וּמְכֻבָּדִים, לִהְיוֹת שְׂמֵחִים כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק (צדיק) מֵהָעוֹלָם הַזֶּה.

העולם שלנו שבו אנחנו נמצאים נקרא עולם הפרוד וזה הגדרה של הזוהר הקדוש לעולם הזה

עוֹלָם רִאשׁוֹן - הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא עוֹלַם הַפֵּרוּד, וְהָאָדָם נִמְצָא בּוֹ וְלֹא נִמְצָא. כְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, מִסְתַּלֵּק מֵהֶם וְלֹא נִרְאֶה

כלומר זה עולם שמסתכלים בו הוא לא נראה .כמו עולם שנמצא ולא נמצא . וכך כתוב בויקיפדיה על עולם הפיזיקה קוונטית כמו שהוא בא לידי ביטוי בריק :

מכניקת הקוונטים מגלה כי גם ריק אידיאלי, עם לחץ מדוד של 0 torr הוא לא ממש ריק. סיבה אחת היא שקירות מכל הריק קורנים אור בצורה של קרינת גוף שחור: אור נראה אם הם בטמפרטורות של אלפי מעלות צלזיוס, אור תת אדום אם הם קרים יותר. המרק הזה של פוטונים יהיו בשיווי משקל תרמודינמי עם הקירות, והריק יכול להיות בעל טמפרטורה מסוימת.

בתורת השדות הקוונטית, מצב היסוד (המצב בעל האנרגיה הנמוכה ביותר) מכונה מצב הוואקום כיוון שבמצב זה אין חלקיקים.

גם ריק תאורטי איננו באמת ריק, הוא רוחש פעילות של זוגות חלקיקים ואנטי חלקיקים שנוצרים יש מאין ומיד מאיינים זה את זה תוך פליטת אנרגיה. החלקיקים כביכול "לווים" אנרגיה מתוך הריק ומחזירים אותה בפרק זמן שמותר לפי עקרון האי-ודאות, וממוצע האנרגיה של הוואקום נשאר אפס. בגלל משך חייהם הקצר חלקיקים אלה נקראים חלקיקים וירטואליים. התופעה נקראת "תנודות קוונטיות", והיא באה לידי ביטוי באפקט קזימיר.

על פי התאוריה חלקיקים וירטואליים שנוצרו בריק היו הזרעים שמהם צמח היקום, וייתכן שאנרגיית הריק אחראית להתפשטות היקום והיא הסיבה לערך הנמדד של הקבוע הקוסמולוגי.

זה בדיוק התיאור של העולם שלנו נראה ולא נראה וכך יכול הקב"ה להתערב בעולם בצורה שקטה ללא יכולת של האדם להבין את זה ליצור כל רגע ורגע חלקיקים ולהעלים אותם וכך לגרום לשינוי בעולם שלנו . ולאן נעלם עמלק ? המקור של עמלק הוא בבריאה של העולם ולשם הוא יחזור לתוך העולם שהוא נסתר מכולם ואין לאף יצור יכולת להגיע אליו או להבין אותו 

עוֹלָם רִאשׁוֹן, אוֹתוֹ עֶלְיוֹן נִסְתַּר הַכֹּל, שֶׁלֹּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וְלֹא נוֹדָע בּוֹ, פְּרָט לוֹ שֶׁהוּא גָנוּז בְּתוֹכוֹ.

זה העולם האין סופי של הקב"ה שממנו הוא ברא את העולמות ולכן זה המקום שהרוח של עמלק תחזור את תוך האין סוף  אמר להו: מהיכא דעל משם נפק! 

ענה להם: ממקום שנכנס משם יצא, כלומר, כדרך שנכנס לביצה שלימה כך יצא ממנה.

ואז הוא יעלם מהעולם  שבו נמצא האדם וגם מהעולם שבו יגיע האדם עוֹלָם שְׁלִישִׁי - עוֹלָם עֶלְיוֹן טָמִיר, גָּנוּז וְנִסְתָּר, שֶׁאֵין מִי שֶׁיֵּדַע אוֹתוֹ