פרשת כי תצא מה הקשר בן שילוח הקן למצוות לא יהיה כלי גבר על אישה ? למה סמיכות הפסוקים ? ומה הקשר למציאות היום בעולם המודרני ? ‏י"ג/אלול/תשע"ו

בס"ד
פרשת כי תצא מה הקשר בן שילוח הקן למצוות לא יהיה כלי גבר על אישה ? למה סמיכות הפסוקים ? ומה הקשר למציאות היום בעולם המודרני ? ‏י"ג/אלול/תשע"ו

כתוב בדברים פרק כב

(ה) לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה: פ

(ו) כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ׀ א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ עַל־ הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים:

(ז) שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים: ס

התורה מסמיכה את הפסוקים של מצוות שילוח הקן לפסוקים של לא יהיה כלי גבר על אישה וצריך להבין מה הקשר בן הדברים .

כדי להבין את נושא כלי גבר על אישה נביא את ספר החינוך מצוה תקמב

(א) שלא ילבשו הנשים מלבושי האנשים ולא יזדיינו בזיונם, ועל זה נאמר [דברים כ"ב, ה'], לא יהיה כלי גבר על אשה, ותרגם אנקלוס לא יהא תיקון זין דגבר על אתתא. ומן הדומה כי מפני כן פירש הכתוב בכלי זין, לפי שהם הכלים המיוחדים לגמרי לאנשים, שאין דרך אשה בעולם לצאת בכלי זין, אבל הוא הדין שאסור להם מדאוריתא לצאת במלבושים שדרך האנשים באותו המקום להשתמש בהם, כגון שתשים בראשה מצנפת או שאר כלים המיוחדים לאיש.

משרשי המצוה להרחיק מאומתנו הקדושה דבר ערוה וכל ענין וכל צד שיהיה הכשלון באותו דבר מצוי מתוכו, וכענין שיאמרו זכרונם לברכה [סנהדרין ק"ו ע"א] על דרך משל, שאלקינו שונא זמה הוא, כלומר שלאהבתנו הרחיקנו מן הזמה שהיא דבר מכוער ביותר ויקח לב האדם ומדיחו מדרך טובה ומחשבה רצויה לדרך רעה ומחשבה של שטות. ואין ספק כי אם יהיו מלבושי האנשים והנשים שוים, יתערבו אלו עם אלו תמיד ומלאה הארץ זמה. ועוד אמרו בטעם מצוה זו שהיא להרחיק כל ענין עבודה זרה שדרכן של עובדי עבודה זרה היה בכך. ואלה שני הטעמים מצאתים בספרי הרמב"ם ז"ל אחר כתבי אותם.

אומר ספר החנוך שני טעמים לנושא אם לא יהיה הבדל בן מלבושי נשים לגברים יהיה תערובת מצויה כל הזמן של גברים ונשים וזה יגרום לזימה , וטעם שני שדרכם של עובדי עבודה זרה שנשים לבשו בגדי גברים והפוך . כלומר יש עניין גדול בהפרדה בן נשים לגברים מבחינת שמירת המצוות וצריך להבין מדוע

אומר התלמוד בבלי מסכת נזיר דף נט עמוד א

מיבעי ליה לכדתניא: לא יהיה כלי גבר על אשה - מאי תלמוד לומר? אם שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש, הרי כבר נאמר תועבה היא, ואין כאן תועבה! אלא, שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים, ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים;

אומר הריקאנטי דברים פרשת כי תצא פרק כב פסוק ה

(ה) וטעם לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה [שם ה]. פשטו ידוע, אמנם על דרך הקבלה יש לך לדעת כי הרמז הוא שלא ישנה סדרי בראשית, כי האיש הלובש שמלת אשה עושה מן המשפיע מקבל, והאשה הלובשת בגדי איש עושה מן המקבל משפיע, וסוד המלבוש סוד גדול לבעלי הקבלה רמזתיו במקום אחר. ועוד יש מפרשין כי גם הנה רמז לסוד העבור, ורמז רמז מופלא שלא יתחלפו נשמת זכר ונקבה בגלגול, כענין שלא עשאני אשה, והבן זה:

המצוות נגזרות מתוך המציאות של העולם שיש גברים ויש נשים ולכל אחד יש את תפקידו  בעולם ומתוך התפקיד של כל אחד נגזרים המצוות ושינוי מן המצוות גורמות לכך שכל התכלית של מעשה בראשית משתבשת .

אומרת המשנה מסכת מגילה פרק ד משנה ט

האומר יברכוך טובים הרי זו דרך המינות על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו המכנה בעריות משתקין אותו האומר מזרעך לא תתן להעביר למולך (ויקרא י"ח) ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה:

אומרת הגמרא תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כה עמוד א

גמרא. בשלמא מודים מודים - דמיחזי כשתי רשויות, ועל טוב יזכר שמך נמי, דמשמע: על טוב - אין, ועל רע - לא, ותנן: חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה. אלא, על קן צפור יגיעו רחמיך מאי טעמא? פליגי בה תרי אמוראי במערבא: רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד אמר: מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית, וחד אמר: מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים, ואינן אלא גזירות.

 

 

אומר רש"י מסכת מגילה דף כה עמוד א

ואינן אלא גזירת מלך - להטיל עלינו עולו, להודיע שאנחנו עבדיו ושומרי מצותיו.

אומר התוספות מסכת מגילה דף כה עמוד א

מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים והן אינם אלא גזירות - ק' להר"ר אלחנן על מה שיסד הקליר בקדושת' שאנו אומרים ביום ב' של פסח צדקו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד דמשמע שר"ל שהקב"ה חס על אותו ואת בנו והוא אינו אלא גזירה.

וכך כתוב קדושת בפיוט

דכתיב "צַדְּקוּ אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בַּל תִּשְׁחָטוּ, מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ, מִפְעֲלוֹתֶיךָ לְרוֹמְמֵנוּ".

התוספות מקשה שיש מקומות שאכן אנחנו מסתכלים על המצווה בתוך רחמים  אבל לדעתי יש הבדל מהותי בן שני הציורים במקרה של קן הציפור מי שמתפלל מדבר על הרחמים על הציפור ואילו בפיוט מדובר על רחמים על עם ישראל ולכן במקרה הראשון משתיקים אותו ואילו במקרה השני לא משתיקים אותו וכך ניתן להבין מחברותא - הערות מגילה דף כה עמוד א הערה

במאירי פירש להך ד"האומר על קן צפור יגיעו רחמיך וכו'", דהיינו, שהוא מייחד השגחה פרטית על בעלי חיים. ובאמת אינו כן, שהרי אמר הנביא כמתרעם: "ותעשה אדם כדגי הים"! הורה שאין השגחה פרטית בבע"ח, רק לאדם לבדו. ועיי"ש שכתב דזהו הפירוש של "מטיל קנאה במעשה בראשית".

וכאן ניתן להבין את ההצמדה של שני המצוות הללו להסביר לנו שהמצוות הם נגזרת של בריאת העולם שנברא רק לטובת האדם וכל הבריאה כפופה למטרה הזאת ומתוך המטרה הזאת יש את הנגזרת של כל המצוות . ואם אנחנו מנתקים את ההבנה הזאת שהעולם נברא למען האדם מתוך מידת החסד של הקב"ה ואנחנו משתמשים בהגיון השכלי שלנו כדי להבין את העולם במנותק למהות של העולם אנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו מחריבים את העולם וזה המשמעות של הטלת קנאה במעשה בראשית שעיקר של העולם זה האדם והוא נותן את הטעם לבריאה של העולם וללא האדם לא יהיה קיים העולם וכדי להבין את זה ניתנה לנו מצוות שילוח הקן והצמידו את זה למצוות לא יהיה כלי גבר על אשה

וכך כותב הגור אריה בראשית פרק א

והנה הקושר העולמות שעל ידו יתאחדו העליונים והתחתונים הוא האדם, ואם לא היה האדם היה קנאה במעשה בראשית. ופירוש הקנאה הזאת - החילוק וההתנגדות שהיו לנמצאות, שהרי העליונים הם בדמותו של הקדוש ברוך הוא, והתחתונים אינם בדמותו של הקדוש ברוך הוא, ואין כאן אחדות וקשור, ולפיכך ראוי להיות האדם נברא שבו יתקשרו הנמצאות, והוא עושה שלום וקשור בין עליונים והתחתונים, ומאחד הכל. וכאשר יש האדם בתחתונים הנה מקושרים כל הנמצאות, לפי שכל הנמצאים בתחתונים כלם בשביל האדם, והאדם יש בו דמות וצלם של הקדוש ברוך הוא, ולפיכך הם כולם אחד:

וכאן הקשר בן מצות שילוח הקן ללא יהיה כלי גבר על אישה שהעולם נברא ע"י הקב"ה למען האדם וכל המצוות הם גזרות של הקב"ה למען מטרה זו וסמיכות הפסוקים בא להוציא מאיתנו את הרצון של היצר של האדם לפרש את המציאות על ידי הגיון השכל שלו במנותק מהמטרה של בריאת העולם ולהסביר לנו שכל מצווה אסור שתהיה מנותקת מההבנה מה מטרת העולם ולשם מה נברא ולהזהיר אותנו מניתוק השכל של האדם מבוראו כי ניתוק כזה משמעותו הרס העולם .

והיום אנחנו רואים במוחש את הרצון של חלק מהעולם המודרני לנתק את הקשר הזה בן האדם לבוראו ואחד המצוות שבו יש  הכי הרבה מאמץ לנתק אותנו ממה שציוה הקב"ה אותנו הוא  ביטול ההפרדה בן גבר לאישה ולהפוך את הגבר לאישה והפוך עד כדי הפיכת ההפרדה בן נשים לגברים לנושא שהוא מחוץ לחוק . ואנחנו אן לנו אלה ללמוד את התורה ולראות מה נכתב לפני 700 שנה בספר החינוך ולאות את האקטואליה של זה להיום

פרשת ראה האם השכל האנושי יכול להדריך את האדם ? מי בוחר בקללה ולא בברכה ? האם יש דבר כזה אדם רציונאלי ? מה הדרך להגיע לברכה ? כ"ט/אב/תשע"ו

בס"ד    
פרשת ראה האם השכל האנושי יכול להדריך את האדם ? מי בוחר בקללה ולא בברכה ? האם יש דבר כזה אדם רציונאלי ? מה הדרך להגיע לברכה ? כ"ט/אב/תשע"ו

כתוב בדברים פרק יא

(כו) רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה:(כז) אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם:(כח) וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם:

 

צריך להבין את הפסוקים . הקב"ה אומר לנו שיש דבר כזה שנקרא ברכה ויש קללה . והפסוקים מסבירים הברכה זה רק אם תשמעו אל המצוות והקללה זה אם לא תשמעו את המצוות .     

מה שמובן מהפסוקים שכדי שתהיה ברכה אנחנו חייבים לשמוע את המצוות של הקב"ה . והעיקרון  הזה מובן כי שהקב"ה ברא את העולם הוא  הסתכל בתורה וברא את העולם כמו שכתוב בזוהר פרשת תרומה

 

כֵּיוָן דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, כָּל מִלָּה וּמִלָּה לָא הֲוָה מִתְקַיֵּים, עַד דְּסָלִיק בִּרְעוּתָא לְמִבְרֵי אָדָם, דִּיהֱוֵי מִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וּבְגִינָהּ אִתְקְיָּים עָלְמָא. הַשְּׁתָּא (דף קס''א ע''ב) כָּל מַאן דְּאִסְתָּכַּל בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִשְׁתָּדַּל בָּהּ, כִּבְיָכוֹל, הוּא מְקַיֵּים כָּל עָלְמָא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתָּכַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וּבָרָא עָלְמָא. בַּר נָשׁ מִסְתַּכֵּל בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא וּמְקַיֵים עָלְמָא. אִשְׁתְּכַח דְּעוֹבָדָא וְקִיּוּמָא דְּכָל עָלְמָא, אוֹרַיְיתָא אִיהִי. בְּגִין כַּךְ זַכָּאָה אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא אִיהוּ מְקַיֵּים עָלְמָא.   

תרגום

כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, לֹא הִתְקַיֵּם עַד שֶׁעָלָה בְרָצוֹן לִבְרֹא אָדָם שֶׁיִּהְיֶה מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, וּבִגְלָלָהּ הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. כָּעֵת, כָּל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּמִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, כִּבְיָכוֹל הוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם. אָדָם מִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה וְקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם הִיא הַתּוֹרָה. מִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם.    

                                                                                                                        

אם העולם נברא על ידי הסתכלות בתורה זה מובן שאם תשמע מה שכתוב בתורה ותעשה את מה שכתוב בתורה כלומר את המצוות אז תקבל את הברכה . אבל בעולם המודרני שלנו השתרשה ההבנה שמה שצריך להדריך אותנו זה הרציונאליות כלומר האדם המודרני רואה את עצמו כרציונאלי כזה שיכול על ידי ההיגיון של השכל שלו לקבוע מה טוב ומה לא     וזה הגדרה של הרציונאליות בויקיפדיה    :    "ההגישה העומדת בבסיס הפילוסופיה המערבית המודרנית, שעל-פיה כל התופעות בעולם ניתנות לתיאור ולהסבר באמצעות כללי הלוגיקה והדיאלקטיקה. גישה זו שוללת הסברים מיסטיים ועל-טבעיים, או לפחות דוחה אותם כבלתי-רלוונטיים. את הגישה הזאת נהוג לכנות - רציונליות.שכל שלו לדעת מה טוב לו ומה לא . "

וחז"ל ממשיכים ומלמדים אותנו  שאפילו אם עומד לפני האדם ברכה או קללה השכל שלו יכול לבחור בקללה וזה מדובר באדם שיודע שהקב"ה ברא את העולם והוא נתן לנו את המצוות אבל  השכל האנושי יכול לחשוב אחרת ולבחור בדבר שהוא לא רציונאלי וזה דברי חז"ל בספרי דברים פרשת ראה פיסקא נג

 

(יא כו) ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, למה נאמר לפי שנאמר +דברים ל יט+ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה, שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן המקום לפנינו שני דרכים דרך חיים ודרך מות נלך באיזו מהם שנרצה תלמוד לומר +שם /דברים ל יט/+ ובחרת בחיים משל לאחד שהיה יושב על פרשת דרכים והיו לפניו שני שבילים אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחילתו קוצים וסופו מישור והיה מודיע את העוברים ואת השבים ואומר להם אתם רואים את שביל זה שתחילתו מישור כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים במישור וסופו לצאת לקוצים ואתם

רואים את שביל זה שתחילתו קוצים כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים בקוצים וסופו לצאת למישור

 

אומרים לנו חז"ל שיש אפשרות שהאדם יבחר בקללה כי זה אחד האפשריות שהקב"ה נתן לו . כלומר השכל האנושי מספיק גמיש כדי לתת לעצמו תירוץ לבחור בקללה כי לפעמים הבחירה בקללה היא הקלה יותר (ואולי השורש של המילה קללה נגזר מן המילה קלה)  כי יש בה פחות קשיים בהתחלה ולכן מתוך עצלות יבחר האדם בקללה וישכנע את עצמו שהקב"ה נתן שני אפשריות ולכן האדם בוחר  באפשרות של הקללה עד כמה שזה נשמע מגוחך אבל זה המציאות של השכל האנושי . אז ברור שקל וחומר שאדם שלא מבין שנמצא לפניו ברכה וקללה שלא מבין שהקב"ה ברא את האדם לא יכול לנווט את עצמו לבחור את הברכה   ולכן התורה כותבת לנו  פסוק מיוחד כדי שלא יעלה בדעתנו לבחור בקללה 

וכך כתוב בדברים פרק ל פסוק יט

הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

ולכן המסקנה מדברי חז"ל שלא יכול להיות דבר כזה לבחור בברכה רק מתוך ההיגיון של השכל האנושי כי השכל האנושי פועל בצורה כזו שהוא יכול לבחור לא בדבר ההגיוני והוא יכול לבחור  בדרך הקלה וממציא לעצמו תירוצים למה לבחור בדרך הקלה .

וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף ג עמוד א

ריש לקיש אמר: אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, שנא': איש איש כי תשטה אשתו, תשטה כתיב

ויש פילוסוף ששמו קורט גדל שהוכיח שאפילו במערכת סגורה של הנחות כמו מתמטיקה יש דברים שלא ניתן להוכיח אותם . כלומר גם מה שלא קשור למציאות של העולם רק במערכת שבנויה רק על השכל האנושי מערכת סגורה שהוא ממציא את ההיגיון שלה לא ניתן להגיע ל 100 הבנה של העולם שהאדם בורא בעצמו שלא קשור למציאות רק לכללים שהוא המציא וכך זה כתוב בויקיפדיה

גדל הראה שכל מערכת אקסיומות אפקטיבית ועשירה מספיק (כזו המכילה חלק מספיק גדול מאקסיומות האריתמטיקה) שהיא עקבית, היא בהכרח לא שלמה, משמע שקיימות טענות שלא ניתנות להכרעה, כלומר שלא ניתן להוכיחן או להפריכן. בכך גדל שם קץ לניסיונות רבים לבנות מערכת אקסיומטית כוללת שממנה תנבע כל המתמטיקה.

והמשמעות של הדברים שלא ניתן לבנות מערכת כלשהיא שהיא תוצר של ההיגיון של האדם שיש בו  100 אחוז של הבנה . כלומר תמיד יישאר דבר שלא ניתן להוכיח אותו או להפריך אותו. ולהבנתי זה מראה על המוגבלות של השכל האנושי ומוגבלות זו של האדם לא  נותנת לו את היכולת לנווט את עצמו  לברכה ולכן מה שנשאר לאדם זה התורה  הקדושה שלנו וקיום המצוות שרק הוא יכול להביא אותנו לברכה ולא לקללה  .

ולכן התורה אומרת בדברים פרק יז פסוק יא

עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל:

אבל האדם  "הרציונלי " יגחך על הפסוק הזה  אבל אותו אדם "רציונלי " לא יכול להביא שום הוכחה שתפריך  את המשפט . אבל האדם המאמין הוא הרציונאלי באמת שמבין שרק יראת השם היא שיכולה להדריך אותו כמו שכתוב ב דברים פרק י

(יב) וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־ דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ: