פורים למה קוראים למגילת אסתר מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי ? למה נעלם מרדכי במשא ומתן עם חכמים לגבי קביעת המגילה לדורות ? למה היה 2 כתיבות המגילה ? מה עיקר הנס בפורים ? האם אסתר היא חלק עיקרי מהנס ? למה אסתר היא לא חלק עיקרי של הנס ? ‏י"ד/אדר ב/תשע"ט

בס"ד
פורים למה קוראים למגילת אסתר מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי ? למה נעלם מרדכי במשא ומתן עם חכמים לגבי קביעת המגילה לדורות ? למה היה 2 כתיבות המגילה ? מה עיקר הנס בפורים ? האם אסתר היא חלק עיקרי מהנס ? למה אסתר היא לא חלק עיקרי של הנס ? ‏י"ד/אדר ב/תשע"ט

לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה

אסתר פרק ט

(כ) וַיִּכְתֹּ֣ב מָרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּכָל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ הַקְּרוֹבִ֖ים וְהָרְחוֹקִֽים:

(כא) לְקַיֵּם֘ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

(כב) כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים:

(כג) וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מָרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם:

מתוך הפסוקים הללו נראה מאוד קשה למה מגילת אסתר היא  מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי . כאשר כתוב  וַיִּכְתֹּ֣ב מָרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים  אסתר לא מוזכרת בכלל ולכאורה נראה מאוד משונה מדוע המגילה לא נקראת מגילת מרדכי ?

ועוד יותר קשה מדוע המשא ומתן של אסתר מול חכמים האם לקבוע את המגילה לדורות מתבצע מול אסתר ולא מול מרדכי ראש הסנהדרין שכתב את המגילה הזאת ?  

חברותא מגילה דף ז עמוד א

דאמר רב שמואל בר יהודה: בתחילה קבעוה, לקרות את אגרת הפורים - בשושן, ולבסוף - בכל העולם כולו⁽²²¹⁾. והיינו דכתיב "לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית", שקבעוה פעם שניה לכל העולם כולו. אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים בשנה השניה: קבעוני מעתה חובה לדורות, לעשות יום טוב ולקרות מגילה, כדי להיות לי לשם! שלחו לה חכמים: אם נעשה כן, הרי שקנאה את מעוררת עלינו לבין האומות! שיאמרו שאנו שמחים להזכיר את מפלתן⁽²²²⁾. שלחה להם: הלא כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס! ואם כן, הרי שם הם רואים כבר את מפלתן, ושוב אין חשש לקבוע שמחה וקריאת המגילה לדורות⁽²²³⁾. רב ורב חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו האי מלתא דלקמן. ומפסקינן למילתא, ואמרינן, דבכוליה סדר מועד, כל היכא דמתני כי האי זוגא - ארבעה חכמים אלו דלעיל, בעינן לחלופי רבי יוחנן, שהוזכר שם בטעות, ומעייל במקומו את רבי יונתן.

והכי מתנו: לאחר שקבלו חכמים את דבריה של אסתר, וקבעו קריאת המגילה לדורות, שלחה להם אסתר לחכמים עוד: כתבוני לדורות בספרי הכתובים!⁽²²⁴⁾שלחו לה חכמים: הרי אמר שלמה: "הט אזנך ושמע דברי חכמים". והיינו חנוכה ופורים, שאינן בכלל המצוות הכתובות, שנאמרו ברוח הקדש, אלא דברי חכמים הן. ומסיים קרא: "הלא כתבתי לך שלישים ולא רבעים". והכי פירושו: "שלישים" דווקא - דבשלשה מקומות יש לנו להזכיר מלחמת עמלק: בספר שמות, בספר משנה תורה, ובספר שמואל. ולא "רבעים", שאין אנו רשאים להוסיף עוד⁽²²⁵⁾.עד שמצאו לו חכמים סמך, לכתבה בכלל הכתובים, ממקרא הכתוב בתורה. דכתיב בענין מלחמת עמלק: "כתב זאת זכרון בספר". ודרשינן ליה לקרא הכי: "כתב זאת" - מה שכתוב כאן [בספר שמות] ובמשנה תורה, שכל מה שכתוב בתורה, קוראו הכתוב מקרא אחד. "זכרון" - היינו מה שכתוב בנביאים [בספר שמואל]. "בספר" - מה שכתוב במגילה⁽²²⁶⁾. ולהכי קבעוה בין הכתובים, דחשבינן למגילה מכלל "שלישים".

זה נראה מאוד קשה שמרדכי שהוא חלק מהסנהדרין זה שהוביל את המאבק בהמן והצליח להציל את עם ישראל נעלם פתאום ונותן לאסתר לנהל את המשא ומתן מול הסנהדרין והוא לא חלק מהמשא ומתן עם חכמים וזה נהפך לדבר בלעדי של אסתר .

ועוד יותר קשה שמגילת אסתר נאמרה ברוח הקודש ואף אחת מהסיבות האפשריות לא קשורות לרוח הקודש של אסתר עצמה חברותא מגילה דף ז עמוד א

תניא, רבי אליעזר אומר: מגילת אסתר - ברוח הקודש נאמרה. שנאמר "ויאמר המן בלבו". ומנין ידעו כותבי המגילה מה היה בליבו? אלא ודאי - ברוח הקודש נאמרה. רבי עקיבא אומר: מהכא מוכח דאסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר: "ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה". דמנא ידעינן שנשאה חן בעיני כולם? על כרחך, דעל ידי רוח הקודש ידעינן! רבי מאיר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה. שנאמר בענין בגתן ותרש: "ויודע הדבר למרדכי". ומנין נודעה לו מזימתם? אלא ודאי שרוח הקודש שרתה עליו⁽²²⁸⁾. רבי יוסי בן דורמסקית אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה. שנאמר: "ובבזה לא שלחו את ידם". ומנא ידעינן דאפילו במקומות הרחוקים לא שלחו את ידם בביזה? על כרחך דברוח הקודש נאמרה⁽²²⁹⁾. אמר שמואל: אי הואי התם⁽²³⁰⁾ כשדנו בדבר זה, הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, דמהכא מוכח דברוח הקודש נאמרה: שנאמר: "קימו וקבלו", ודרשינן: קימו למעלה, בשמים⁽²³¹⁾ - מה שקיבלו ישראל למטה⁽²³²⁾. ולידע דקבלו בשמים, ודאי דבעינן רוח הקודש!

אמר רבא: לכולהו הנך ראיות שהביאו האמוראים לעיל, להוכיח שאסתר נאמרה ברוח הקודש - אית להו פירכא, לבר מהך דשמואל - דלית ליה פירכא⁽²³³⁾.

והתירוץ שלא ניתן להפריך אותו  שכתוב באסתר פרק ט

(כז) קִיְּמ֣וּ <וקבל> וְקִבְּל֣וּ הַיְּהוּדִים֩׀ עֲלֵיהֶ֨ם׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כָּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

קשור למה שכתב מרדכי כלומר למה שכתוב במגילה  אסתר פרק ט

(כ) וַיִּכְתֹּ֣ב מָרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּכָל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ הַקְּרוֹבִ֖ים וְהָרְחוֹקִֽים:

(כא) לְקַיֵּם֘ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

ולכן המגילה היא לא מגילת אסתר בגלל רוח הקודש שלה ולכן חיבים להבין לעומק את הנושא ולנסות ולתרץ אותו . וכדי להבין את כל העניין צריך להבין את מה שכתוב במגילה

אסתר פרק ט

(כט) וַ֠תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמָרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כָּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפּוּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית:

למה אסתר צריכה לכתוב את המגילה שנית ולמה פתאום אסתר מופיעה ראשונה ומרדכי שני . לפתע אנחנו רואים היפוך תפקידים בן אסתר למרדכי .

וככה אומרת הגמרא חברותא מגילה דף יט עמוד א

"ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף", חזינן שהקפיד הכתוב להזכיר את כל תוקף.

ובהכי איפליגו:מאן דאמר דצריך לקרות את כולה, סבר ד"כל תוקף" היינו תוקפו של אחשורוש, והרי מתחילת המגילה עד סופה מוזכר תוקפו.ומאן דאמר מ"איש יהודי" - תוקפו של מרדכי.

ומאן דאמר מ"אחר הדברים האלה" - תוקפו של המן.ומאן דאמר מ"בלילה ההוא" - תוקפו של נס⁽⁷⁷⁾.

אנחנו רואים שמגילת אסתר לכל השיטות זה תוקפו של מרדכי ו/או תוקפו של אחשורוש ו/או המן ו/או הנס עצמו . כלומר כל הדעות לגבי הנס לא מזכירים את "תוקפה" של אסתר כלומר היא חלק מהנס אבל לא עיקר הנס . והוכחה לכך הוא מה שאומר מרדכי לאסתר  אסתר פרק ד

(יג) וַיֹּ֥אמֶר מָרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל־אֶסְתֵּ֑ר אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִֽים:

(יד) כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת:

כלומר אסתר היא לא עיקר הנס היא חלק ממנו ולא עיקר הנס .

וכדי לתרץ את זה אני צריך להבין את סוף במגילה  אסתר פרק י

(ג) כִּ֣י׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ:

נוצר בסוף המגילה איזה שבר לגבי מעמדו של מרדכי שהיה ראש הסנהדרין

אומר רש"י אסתר פרק י פסוק ג

(ג) לרוב אחיו - ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו:

כלומר מהות של נס פורים הוא קבלת התורה באהבה ומרדכי שהיה ראש הסנהדרין קלקל במהות הנס שהיא קבלת התורה . וצריך להגיד שהקלקול הזה נעשה בעיקר בן הכתיבה הראשונה של מרדכי לבן הכתיבה השנייה של אסתר המלכה  . הקלקול הזה פגם במהות הנס של פורים

והגמרא במגילה טז: מרחיבה :

" כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין " ומיד אחר כך " דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד' ולבסוף בתר חמישה "

ומפרש רשי במגילה "לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו " 

כלומר ברור לכולם שיש חסרון במרדכי שהיה מספר 4 ועכשיו מספר 5  ומה הבעיה ? נוצר חיסרון באהבת הנס לפחות בעיני המתבונן מפלת המן לא השתנתה אבל יש חיסרון בגדולת מרדכי והחיסרון הוא במהות של פורים חסרון בלימוד התורה ופורים הרי הוא קבלת התורה באהבה . ואם יש חיסרון באהבת הנס יש אפשרות של אי קבלת המצוות מרצון . כי כל קבלת התורה באהבה היה בגלל הנס המיוחד של פורים כמו שאומרים התוספות  תוספות מסכת שבת דף פח עמוד א

מודעא רבה לאורייתא - והא דאמר בנדרים (דף כה.) שכרת משה ברית עם ישראל על התורה והמצות והשביעם על כך ובפ' אלו נאמרין (סוטה לז:) שקבלו את כל התורה בהר גרזים ובהר עיבל אור"ת דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס ..

כלומר בן כתיבה ראשונה לכתיבה שנייה נפגם תוקפו של הנס בגלל הקלקול של מרדכי . ולכן כתבה אסתר שנית את המגילה כי מעשה זה לא היה יכול להיעשות על ידי מרדכי ולכן כל המשא ומתן עם חכמים היה מול אסתר ולא מול מרדכי ואסתר בכתיבה השניה הדגישה את תוקפו של הנס שהוא תלוי במרדכי ,המן, אחשורוש והנס עצמו .

ולכן  ברור לכולם שיש חסרון במרדכי שהיה מספר 4 ועכשיו מספר 5  ומה הבעיה ? נוצר חיסרון באהבת הנס לפחות בעיני המתבונן מפלת המן לא השתנתה אבל יש חיסרון בגדולת מרדכי והחיסרון הוא במהות של פורים חסרון בלימוד התורה ופורים הרי הוא קבלת התורה באהבה . ואם יש חיסרון באהבת הנס יש אפשרות של אי קבלת המצוות מרצון ואז חוזרת השאלה של רב אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא ורבא שתירץ את הקושיה של אחא בר יעקב הבין את הבעיה החמורה שנוצרה במהות קבלת התורה ומצא פתרון במגילה ז:  " אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי "

בו נבחן את הבעיה. מי שמתבונן במרדכי מבין שלאחר הנס הוא ירד מגדולתו מ 4 ל  5 והחיסרון שלו נבע מביטול התורה והרי מהות פורים זה קבלת התורה באהבה ועכשיו אנו צריכים פתרון שיאפשר לנו לחזור ולראות את מרדכי כפי שהיה בנס כדי לא נחסר מגודל הנס של רוממות מרדכי . ושתית היין היא זו שמתקנת את החיסרון שנוצר נא ראה מה שכתבתי בנושא למה שותים יין בפורים .

ולכן מגילת אסתר נקראת מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי כי היא זו שהצליחה לכתוב את "תוקף " הנס ולתקן את החיסרון שנוצר על ידי מרדכי בסוף המגילה ולהכניס את מגילת אסתר לדורות וחלק מכתבי הנ"ך .