פרשת האזינו מה התפקיד של השמים והארץ בברית שעשה משה עם עם ישראל ביום האחרון שלו ? איך הגמרא בעבודה זרה מגדירה את השמים והארץ ? למה השמים והארץ הם עדים נוגעים בדבר ? מה היה קורה אם השמים והארץ היו מעידים שעם ישראל לא קיבל על עצמו את המצוות ? איך משה לוקח כעדים את השמים והארץ כאשר הם עדים הנוגעים בדבר ? מה ההבדל בן קבלת המצוות לבן קיום המצוות לאחר מתן תורה ? האם העולם תלוי בכלל ישראל או גם ביחידים ? האם לאחר מתן תורה התקבע נצחיותו של עם ישראל ? מדוע השמים והארץ כעדים על קיום המצוות אינם עדים הנוגעים בדבר? ‏י"א/תשרי/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת האזינו מה התפקיד של השמים והארץ בברית שעשה משה עם עם ישראל ביום האחרון שלו ? איך הגמרא בעבודה זרה מגדירה את השמים והארץ ? למה השמים והארץ הם עדים נוגעים בדבר ? מה היה קורה אם השמים והארץ היו מעידים שעם ישראל לא קיבל על עצמו את המצוות ? איך משה לוקח כעדים את השמים והארץ כאשר הם עדים הנוגעים בדבר ? מה ההבדל בן קבלת המצוות לבן קיום המצוות לאחר מתן תורה ? האם העולם תלוי בכלל ישראל או גם ביחידים ? האם לאחר מתן תורה התקבע נצחיותו של עם ישראל ? מדוע השמים והארץ כעדים על קיום המצוות אינם עדים הנוגעים בדבר?  ‏י"א/תשרי/תשפ"ב

דברים (פרשת האזינו) פרק לב פסוק א

(א) הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי:

ואומר רש"י דברים (פרשת האזינו) פרק לב פסוק א

(א) האזינו השמים - שאני מתרה בהם בישראל ותהיו אתם עדים בדבר (לעיל ל, יט) שכך אמרתי להםב שאתם תהיו עדים, וכן ותשמע הארץ. ולמה העיד בהם שמים וארץ,ג אמר משה אני בשר ודם למחר אני מת,ד אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית מי בא ומכחישם, לפיכך העיד בהם שמים וארץ, עדים שהן קיימים לעולם. ועוד, שאם יזכו, יבואו העדים ויתנו שכרם, הגפן תתן פריה, והארץ תתן יבולה, והשמים יתנו טלם. ואם יתחייבו, תהיה בהם יד העדים תחלה (לעיל יא, יז), ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה, ואחר כך ואבדתם מהרה על ידי האומות:

כלומר הקב"ה העיד את השמים והארץ על עם ישראל . הם יהיו עדים על קיום מצוות התורה . ובמידה ועם ישראל לא יעשה כמצוות התורה הם יהיו בגדר של "יד העדים תחלה"

אבל יש קושי גדול מול דברי הגמרא  חברותא מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

ו[כך] אומרים [העובדי כוכבים] לפני הקדוש ברוך הוא:רבונו של עולם! ישראל, שקיבלוה את התורה המונחת בחיקו של הקדוש ברוך הוא - היכן קיימוה? הרי גם הם לא קיימוה!אמר להם הקדוש ברוך הוא: אני מעיד בהם שקיימו את התורה [כולה]!אומרים לפניו: רבונו של עולם! כלום האם יש אב שמעיד על בנו?!⁽⁵⁾ דכתיב [שמות ד] שאמר הקדוש ברוך הוא למשה "בני בכורי ישראל".אמר להם הקדוש ברוך הוא: שמים וארץ יעידו בהם - בבני ישראל, שקיימו את התורה כולה!אומרים לפניו: רבונו של עולם! שמים וארץ פסולין להעיד כי הן נוגעין בעדותן מפחדם שמא יתמוטטו.והגמרא מביאה את הדרשה שכל קיום שמים וארץ הוא בזכות התורה שישראל מקיימין אותה -שנאמר [ירמיה לג] שהקב"ה אומר: "אם לא בריתי יומם ולילה [תורתי שנאמר בה: "והגית בו יומם ולילה"] - חוקות שמים וארץ לא שמתי".וכן אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי, מה הוא הביאור בהאי דכתיב [בראשית א]: "ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי", בה"א הידיעה, ואילו בשאר ימי בראשית נאמר "יום חמישי" "יום רביעי" -מלמד, שהתנה הקדוש ברוך הוא תנאי עם מעשה בראשית, וכך אמר: אם ישראל מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - אני אחזיר אתכם לתהו ובהו. לכן נרמז בסיום מעשה בראשית "הששי", שמעשה בראשית תלוי ועומד עד יום "הששי" הידוע, ששי בסיון, והוא יום קבלת התורה בסיני⁽⁶⁾.הגמרא מביאה דרשה דומה, והיינו דאמר [גירסא אחרת ואמר] חזקיה:מאי, מה הוא הביאור בהאי דכתיב תהלים עו]: "משמים השמעתה דין - ארץ יראה ושקטה", "השמעת דין" היינו מתן תורה.וקשה, אם יראה - למה שקטה, ואם שקטה - למה יראה?אלא, בתחילה טרם שקיבלו ישראל את התורה - יראה הארץ, מפחדה שמא לא יקבלו את התורה, ותחזור לתהו ובהו, ולבסוף כשקבלוה, ואמרו "נעשה ונשמע" - שקטה.אם כן, טוענים אומות העולם, איך מעידין שמים וארץ, הרי הם "נוגעין בעדותן"⁽⁷⁾?אמר להם הקדוש ברוך הוא: אין אנו צריכים לעדות אחרת, אלא מכם מבני אומותיכם, יבואו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה!

יש כאן קושיה גדולה הגמרא אומרת שהשמים והארץ הם עדים נוגעים בעדותן כי אם עם ישראל לא קיבלו על עצמם את התורה העולם לא יהיה קיים כולל השמים והארץ ולכן השמים והארץ לא יכולים להעיד האם עם ישראל קבלו את התורה או לא קבלו אותה ולכן נשאלת השאלה כיצד מעיד משה את השמים ואת הארץ כעדים על עם ישראל בברית שכרת איתם ביום מותו בפרשת האזינו כאשר הגמרא קובעת בנחרצות שהם עדים נוגעים בעדותן ?

אומרת התורה דברים (פרשת נצבים) פרק כט פסוק ט

(ט) אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל:

רש"י דברים (פרשת נצבים) פרק כט פסוק ט

(ט) אתם נצבים - מלמד שכנסם משה לפני הקדוש ברוך הוא ביום מותו להכניסם בברית:

ראשיכם שבטיכם -ג ראשיכם לשבטיכם:

וכך כותב רמב"ן דברים (פרשת נצבים) פרק כט פסוק ט

(ט) טעם אתם נצבים היום לפני ה' אלהיכם - שאתם עומדים ומזומנים לפני השם כדי לעמוד בבריתו, כי לקבל התורה בבאורה נאספו אליו. או שהיו עומדים לפני הארון. והברית, הוא השבועה והאלה אשר יזכיר לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו - ויתכן שכרת עוד עמם ברית כברית הראשונה אשר כרת אתם בהר סיני (שמות כד ה - ח), שהקריב עליהם עולה ולקח חצי הדם לזרוק על המזבח וחצי הדם זרק על העם, אבל לא הוצרך להזכיר זה. ועל דרך האמת, כבר הודעתיך הברית הזאת:

התוספות במקום מקשה קושיה  הנוגעת בעקיפין לקושיה שלנו וכך כותב התוספות מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

נוגעים בעדותן הן - וא"ת והרי ראיה גדולה שקיימו שהרי שמים וארץ קיימים הם וי"ל דאין חוששין בזו הראיה דאין אב מעיד על בנו ועוד י"ל שהם קיימים ממה שקבלו כדאמר אם ישראל מקבלים.

מקשה התוספות קושיה נוספת אם העולם קיים אז ברור שעם ישראל קבל את התורה כי אחרת העולם לא היה קיים והתירוץ שלהם  שהיה כאן משפט לפני הקב"ה ויש סדרי דין כמו שאבא לא יכול להעיד בבנו על אף שהוא אומר את האמת כך השמים והארץ לא יכולים להיות עדים במשפט כזה כי הם נוגעים בדבר

ואומר המהרש"א [חדושי אגדות] מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

בד"ה נוגעים בעדותן וכו' ועוד י"ל שהם קיימים ממה שקבלו וכו' עכ"ל. ואעפ"כ מקרו נוגעים בעדותם מצד הנאתם שהגיע להם כבר על ידי קבלתם של ישראל ודו"ק:

ועדיין קשה שאם לא קבלו עם ישראל את התורה איך בפועל השמים והארץ קיימים ? וצריך להגיד לפי הבנתי את התוספות שיש כאן משפט ואכן אם היה נפסק במשפט שעם ישראל חס וחלילה לא קבלו את התורה העולם היה נחרב אבל עכשיו אנחנו נמצאים לפני גמר הדין של המשפט ולכן עדיין הם קיימים . ואכן הקב"ה מביא עדים אחרים שעם ישראל קבל את התורה ולכן אין צורך חס וחלילה להחריב את העולם . אבל עדיין חייבים אנחנו תרוץ איך משה לקח את השמים והארץ לעדים כאשר הם עדים נוגעים בדבר כמו שכתב המהרש"א?

וצריך להגיד שיש הבדל בין קבלת התורה לבין קיום הברית . אם עם ישראל לא היה מקבל את התורה באמת העולם היה נחרב כולל שמים וארץ אבל בנושא קיום המצוות לאחר מתן תורה השמים והארץ הם לא עדים נוגעים בדבר כי העדות שלהם בקיום המצוות בניגוד לקבלת התורה לא יכולה לגרום להחרבת העולם כי קיום העולם לאחר מתן תורה לא תלוי בכלל עם ישראל הוא תלוי ביחידים וגם יחיד יכול להחזיק את העולם

וכך כותב רבינו בחיי דברים (פרשת נצבים) פרק כט פסוק ט

אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל. נתקבצו עתה בכאן כל ישראל בברית השני כשם שנתקבצו בברית הראשון במעמד הר סיני, ומפני שבטלו הברית הראשון שבסיני באמרם: (שמות לב, ד) "אלה אלהיך ישראל", לפיכך חזר כאן בארץ מואב לכרות עמהם ברית אחר וקבלוהו עליהם באלה ובשבועה, ומזה יאמר להם משה: אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם, כלומר המעמד הזה שאתם בברית הזאת נצבים כלכם לפני השי"ת כמו שהיו אבותיכם בהר סיני בברית הראשון, הוא שתכנסו בברית הש"י ושתקבלו אותו עליכם באלה ובשבועה מה שלא נעשה בראשון. ויתכן לומר כי נכללו בפסוק זה שתי הבטחות: האחת, שיהיו ישראל קיימין ולא יתבטלו לעולם אבל יהיו דור אחרון ולעולם יעמדו, והשני, שיהיו זוכין לחיי העוה"ב בקיום התורה. והוצרך להבטיח כן מפני שישראל היו ראוין להאבד לכובד התוכחות שהזכיר למעלה שעברו עליהם, ועל כן אמר שיהיו נצבים היום בעולם הזה, כלשון: (תהלים קיט, פט) "לעולם ה' דברך נצב בשמים", ולא יאבדו מפני התוכחות הקשות אבל תהיינה להם מרוק עונות שבהן יזכו לחיי העוה"ב, והוא שאמר: לפני ה' אלהיכם, כלשון: (דברים ו, כה) "וצדקה תהיה לנו לפני ה' אלהינו", שהיא הבטחה בשכר העוה"ב, וזהו לשון "כלכם", כלשון רז"ל שאמרו: (סנהדרין צ א) כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב.

ובמדרש: (תנחומא א) אתם נצבים היום, מה היום הזה תחלתו מאפיל ואחר כך מאיר, כך אפלה שלכם עתידה להאיר, שנאמר: (ישעיה ס, יט) "והיה לך ה' לאור עולם ואלהיך לתפארתך":

רבינו החיי אומר שנכללו בפסוק אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם, שני הבטחות שעם ישראל לא יתבטל לעולם ולעם ישראל יהיה חלק בעולם הבא ולכן בנושא קיום המצוות השמים והארץ הם לא עדים נוגעים בדבר בנושא הזה לא כמו שהם נוגעים בדבר בנושא קבלת התורה .

והוכחה לכך דברי רבי שמעון בר יוחאי שאומר שהוא ובנו בצרוף יותם בן עוזיהו יכולים לפטור את העולם כולו מיום שנברא עד סופו .

חברותא מסכת סוכה דף מה עמוד ב

ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין בזכות סבלי,⁽²⁾ מיום שנבראתי עד עתה.ואילמלי ואם יהיה אליעזר בני עמי בחישוב הסבל - יכולים שנינו ביחד לפטור את העולם מן הדין מכח סבלנו, מיום שנברא העולם ועד עכשיו.ואילמלי ואם יותם בן עוזיהו יהיה עמנו - יכולים שלשתנו יחד לפטור את העולם מן הדין, מיום שנברא העולם עד סופו.

ומשה רבנו קבל מהקב"ה מה שיגיד תלמיד ותיק לרבו כל שכן את דבריו של רבי שמעון בר יוחאי

ואומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תשא

 [יז] ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה (שמות לד כז). זש"ה אכתוב לו רובי תורתי (הושע ח יב), כשבא הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה, אמרה למשה על סדר, המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד, שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה (שם /שמות/ כ א), אפילו מה שישאל תלמיד ותיק לרבו,

ולכן כאשר העולם הוא יציב ולא יחרב בגלל אי קיום המצוות של עם ישראל יכול היה משה להעיד את השמים ואת הארץ . ואת התלות של קיום העולם בקבלת התורה אומר במפורש המדרש בזמן המלחמה של המלאכים במשה כדי שהקב"ה לא יתן  תורה לישראל

אומר המדרש הגדול שמות (פרשת משפטים) פרק כד פסוק יח

ואמר לו הדדניאל דעו מימיכם אנשי מריבה אתם כשבקשתי לברות אדם הראשון עשיתם קטיגור לפני ואמרתם מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח, ה) ולא עזבתם אותי עד ששרפתי מכם כתות כתות באש, עכשו אתם עומדים לקטרג ואי אתם מניחים לי ליתן תורה לישראל שאלמלא אין ישראל מקבלין תורה אין לי דירה לא לי ולא לכם ברקיע שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה לג, כה). כיון ששמע הדדניאל עמד בתחנונים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו שלעולם גלוי וידוע לפניך שלא ידעתי בקשתך, עכשו שידעתי בוא משה אני אהיה לו שליח והולך לפניו כתלמיד לפני רבו.

לסיכום מתן תורה על ידי משה קבע את עם ישראל כעם הנצח שאפילו 3 אנשים בודדים מספיקים כדי למנוע מהקב"ה להחריב את העולם (בזמנו כתבתי מאמר על עם מרדכי = רבנן ) ולכן משה יכול להעמיד את השמים והארץ כעדים . כאשר היה משפט לפני הקב"ה האם עם ישראל קבל את התורה השמים והארץ היו עדים נוגעים בדבר ולכן הקב"ה היה צריך להביא עדים אחרים .

 

 

 

 

 

יום הכיפורים למה בתפילה של יום הכיפורים מביאים את 10 הרוגי המלכות ? למה רבי עקיבא היה צריך כפרה ? על איזה מעשים ? מה הקשר לזמרי בן סלוא ? כיצד ניסה רבי עקיבא לתקן עם 24000 תלמידיו ? למה התיקון לא צלח ? למה אמר רבי עקיבא "מתי יבא החיוב האמור בפסוק זה לידי, ואקיימנו ? מה הקשר לחילול השם של זמרי בן סלוא ? למה דווקא מיתה בקידוש השם בפרהסיה ? ‏ט'/תשרי/תשפ"ב

 בס"ד

יום הכיפורים למה בתפילה של יום הכיפורים מביאים את 10 הרוגי המלכות ? למה רבי עקיבא היה צריך כפרה ? על איזה מעשים ? מה הקשר לזמרי בן סלוא ? כיצד ניסה רבי עקיבא לתקן עם 24000 תלמידיו ? למה התיקון לא צלח ? למה אמר רבי עקיבא "מתי יבא החיוב האמור בפסוק זה לידי, ואקיימנו ? מה הקשר לחילול השם של זמרי בן סלוא ? למה דווקא מיתה בקידוש השם בפרהסיה ?  ‏ט'/תשרי/תשפ"ב

מה הקשר של רבי עקיבא מעשרה הרוגי מלכות ליום הכיפורים ?

כתוב בגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף מז עמוד ב

הרוגי מלכות שנהרגו על ידי הגויים להרוגי בית דין כגון עיר הנדחת!?

הרוגי מלכות, כיון דשלא בדין קא מיקטלי לכן הויא להו כפרה.

אבל הרוגי בית דין, כיון דבדין קא מיקטלי לא הוי להו כפרה.

כלומר להרוגי המלכות יש כפרה בעצם המיתה שלהם . מתוך כך אנחנו מבינים שרבי עקיבא היה צריך כפרה . כלומר צורת המוות שלו היה כפרה . וצריך להבין מדוע רבי עקיבא היה צריך כפרה ועל איזה מעשים

אומרת הגמרא חברותא מסכת ברכות דף סא עמוד ב

בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה, זמן קריאת שמע היה.והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל,⁽⁵⁵⁾ והיה רבי עקיבא קורא קריאת שמע בשעת מעשה, ומקבל עליו עול מלכות שמים.אמרו לו תלמידיו: האם עד כאן חייב אדם בקבלת עול מלכות שמים, ואסור לו להניחה אפילו מחמת יסורים קשים כל כך?!אמר להם: כל ימי⁽⁵⁶⁾ הייתי מצטער על פסוק זה - "בכל נפשך", שדרשו בו ש"אפילו נוטל את נשמתך", אתה מצווה לאהבו, ולמסור את נפשך על אהבתו.⁽⁵⁷⁾ואמרתי בצפיה: מתי יבא החיוב האמור בפסוק זה לידי, ואקיימנו!?⁽⁵⁸⁾ועכשיו, שבא לידי קיום ההזדמנות הזאת למות על קידוש ה', וכי לא אקיימנו?!ומה שציפה רבי עקיבא כל ימיו שימות על קידוש ה' ולא שימות מיתה רגילה, משום שהמצוה הגדולה ביותר שיכול האדם לקיים היא למות על קידוש ה'. ובכל משך ימי חייו לא מזדמנת לו לאדם מצוה גדולה שכזאת, אלא רק בשעת מותו.היה רבי עקיבא מאריך ב"אחד", עד שיצתה נשמתו ב"אחד".⁽⁵⁹⁾

כלומר רבי עקיבא עצמו יחל לרגע שהוא יכול למות על קידוש השם . וזה קצת קשה שכתוב בתורה

ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק ד - ה

(ד) אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶֽם:

(ה) וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָֽק: ס

וגם כתוב דברים (פרשת נצבים) פרק ל פסוק יט

(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

אז איך רבי עקיבא ביקש מתי יבוא לידי ואקיימנו ?

אומר השו"ת משנה הלכות חלק ח סימן רכד

ובס' חסד לאברהם (אזולאי) מעין ה' נהר כ"ה בשם רח"ו זמרי נתגלגל ברבי עקיבא והכ"ד אלף שמתו במגפה היו כ"ד אלף תלמידי ר"ע שמתו בין פסח לעצרת ואשת טורנוסופוס היתה גלגול כזבי עצמה ונתגיירה וזכתה להעמיד ישיבתו של ר"ע שהיא היתה אחד משלשה שהעשירה את ר"ע כמבואר בחז"ל שם ועיין מי השילוח פ' פנחס ודו"ק.

כלמור עקיבא היה הגלגול של זמרי בן סלוא

כתוב במדבר (פרשת בלק) פרק כה פסוק ז - ח

(ז) וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֙קָם֙ מִתּ֣וֹךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ:

(ח) וַ֠יָּבֹא אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

כלומר זמרי בן סלוא מת ונשמתו יצאה ברגע ביצוע עברה בכזבי בת צור . כלומר יציאת הנשמה שלו היה תוך חילול השם . על אף שזמרי בן סלוא מת לפי הדין לא היה לו כפרה כמו שאומרת הגמרא "אבל הרוגי בית דין, כיון דבדין קא מיקטלי לא הוי להו כפרה."

רבי עקיבא מבין שהוא צריך לתקן את מעשה זמרי בן סלוא הוא ניסה לתקן את זה בלימוד תורה של 24000 תלמידי חכמים כנגד 24000 אנשים שהביא זמרי בן סלוא נגד משה רבנו כמו שאומר הספרי

במדבר פרשת בלק פיסקא קלא

ויאמר משה אל שופטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור בא לו שבטו של שמעון אצל זמרי אמר לו הרי אתה יושב שליוה ואנו נדונים בהריגה עמד וכינס עשרים וארבעה אלף משבטו ובא לו אצל כזבי אמר לה השמיעי לי אמרה לו איני נשמעת אלא לגדול שבכם שהוא כיוצא במשה רבך אמר לה אף אני רב השבט ולא עוד אלא ששבטי גדול משבטו שאני לשני והוא לשלישי. אחזה בידו והעבירה באמצע כל ישראל שנאמר והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל

אבל זה לא צלח לו כי אותם תלמידי חכמים חטאו באותו דבר שחטא זמרי בן סלוא . זמרי לא נהג כבוד במשה רבנו כאשר בא בפרהסיה על כזבי בת צור כי רצה להראות למשה שההלכה לא כמותו . וכך נאמר על 24000 תלמידי רבי עקיבא חברותא מסכת יבמות דף סב עמוד ב

שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס [שמות מקומות הן, וכולם היו בין זה לזה].וכולן מתו בפרק אחד [בזמן אחד, בין פסח לעצרת כדמפרש ואזיל], מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.

והיות והניסיון לתקן את המעשה של זמרי בן סלוא לא צלח הבין רבי עקיבא שהדרך היחידה לתקן את המעשה של זמרי בן סלוא ולכפר על מעשיו הוא לקדש את השם בזמן יציאת הנשמה . וזה בדיוק מה שאומר רבי עקיבא " ואמרתי בצפיה: מתי יבא החיוב האמור בפסוק זה לידי, ואקיימנו!?⁽⁵⁸⁾ועכשיו, שבא לידי קיום ההזדמנות הזאת למות על קידוש ה', וכי לא אקיימנו?!"

כלומר המיתה של רבי עקיבא הוא הכפרה על מעשה זמרי בן סלוא . קידוש השם תוך כדי יסורים בפרהסיא ויציאת הנשמה הוא התיקון של חילול השם של זמרי בן סלוא בפרהסיה תוך כדי יציאת הנשמה . ולכן ביום הכיפורים מתפללים על 10 הרוגי מלכות שאחד מהם הוא רבי עקיבא כדי להבין את העומק של הכפרה שאדם צריך לעשות . הקב"ה אומר למלאכי השרת שמידת הדין הזאת והכפרה הזאת מובילה את עקיבא לחיים כלומר רבי עקיבא שתיקן במיתה שלו את מעשיו של זמרי בן סלוא וכיפר על מעשיו הביא את עצמו ואת זמרי בן סלוא לחיים כלומר לעולם הבא

חברותא מסכת ברכות דף סא עמוד ב

יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא, שיצאה נשמתך ב"אחד".אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: וכי זו תורה וזו שכרה!? וטענתם נרמזת בפסוק [תהלים יז יד] "ממתים ידך ה', ממתים מחלד", שפירושו: מידך היה לו למות, ולא מידי בשר ודם, והיכולת בידך להמיתו בדרך כל העולם ["חלד" - עולם], ולא במיתה משונה.אמר להם הקדוש ברוך הוא: שכרם של הצדיקים לא יהיה בעולם הזה, אלא בעולם הבא, כמו שנאמר בסוף הפסוק "חלקם בחיים! ", כלומר, ב"ארץ החיים" שהיא העולם הבא.⁽⁶⁰⁾יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא, שאתה מזומן לחיי העולם הבא!⁽⁶¹⁾

מתוך זה צריך להבין שכל אחד מהרוגי המלכות תיקן במותו את הטעון תיקון כדי לכפר על מעשיו או על מעשי הגלגול שלו ואולי צריך להכנס לכל אחד מהרודי המלכות להבין על מה היה צריך כפרה  .