פרשת אחרי מות למה כתוב "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם" ? ובשבת כתוב " שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיקֹוָק"

פרשת אחרי מות למה כתוב "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם" ? ובשבת כתוב " שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיקֹוָק"

 ‏י"א/ניסן/תשע"ד

כתוב בשמות פרק לא
(טו) שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיקֹוָק כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת:

ויקרא פרק טז

(לא) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם:

שמות פרק לה

(ב) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיקֹוָק כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת:

ויקרא פרק כג

(לב) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם: פ

שמות פרק טז

(טו) וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְקֹוָק לָכֶם לְאָכְלָה:

ויקרא פרק יא

(לט) וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב:

בשבת כתוב לה'  וביום הכיפורים לכם מה ההבדל בין יום הכיפורים ליום השבת . הבריאה נעשתה בשבע ימים ע"י הקב"ה ללא התערבות האדם ולכן יום השבת הוא קדש לשם . יום הכיפורים הוא ביום העשירי והקב"ה ברא את העולם בעשר מאמרות

משנה מסכת אבות פרק ה

[א] בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות:

פרוש הקב"ה ברא את העולם בעשר מאמרות כדי לתת כוח לאדם להיות חלק מהבריאה כדי לקבל שכר או כדי לקבל עונש ולכן היכולת של האדם לענות את נפשו ולהתכפר ובעצם זה היכולת לשנות את הבריאה כי משמעות הכפרה היא  שינוי הבריאה לכאורה להחזיר את הבריאה אחורה למצב לפני החטא. כי לאחר כפרה זה עולם אחר שהיה לפני הכפרה .

ואומר הריקאנטי שמות פרק יז

ספר הבהיר [אות קל"ז - קל"ח] והיה כאשר ירים משה ידו וגו', מלמד שהמדה שנקראת ישראל בתוכה תורת אמת, ומאי ניהו תורת אמת, שמורה על אמתות העולמים ופעולתו במחשבה והוא מעמיד עשר מאמרות שבהן העולם עומד והוא אחד מהן, וברא באדם כנגד אותן עשר מאמרות עשר אצבעות ידים, וכשהיה משה מרים ידו ונתכוון במעט כוונת הלב באותה מדה שנקראת ישראל ובתוכה תורת אמת

עשר האצבעות זה כנגד עשר מאמרות וזה מראה  על היכולת של האדם לשנות את הבריאה ע"י מעשיו . ואי אכילה ביום הכיפורים זה  החלטה של האדם לעשות סייג בדבר שהוא שלו כי כתוב וביקרא פרק יא

לט) וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב:

פרוש : הקב"ה נתן לאדם את הבהמה לאכילה והאדם מחליט מרצונו לא לאכול ביום הכיפורים אפילו במה שהוא שלו על פי כל דין כדי   להתכפר . כלומר הקב"ה נתן לאדם את העולם אבל האדם קיבל יכולת לשנות את העולם ע"י מצוות  שעושה במה  שהוא שלו וזה המשמעות של שבת שבתון היא לכם .

 

 

פרשת אחרי מות למה אוכלים מצה ביום הראשון ? ולמה מקריבים את מנחת העומר ביום השני ? ולמה שוחטים את הפסח ביום י"ד ? ‏י"א/ניסן/תשע"ד

פרשת אחרי מות  למה אוכלים מצה ביום הראשון ? ולמה מקריבים את מנחת העומר ביום השני ? ולמה שוחטים את הפסח ביום י"ד ?  ‏י"א/ניסן/תשע"ד

במאמרנו הקודם בפרשת מצורע  העמדתי את היסוד של בריאת העולם מחדש ב 7 ימים ארוכים שכל אחד 7 ימים ולא נספר היום הראשון של פסח  והוא כנגד  השער החמישים של טומאה וכנגד המצב של תוהו ובוהו של היום הראשון של הבריאה לפני בריאת היום הראשון . והיום החמישים של מתן תורה זה כנגד 50 שערי בינה או טהרה . היום הראשון של פסח ויום מתן תורה הם מחוץ ליכולת האנושית להגיע אליהם . היכולת האנושים היא בתחום  49 שערי טומאה וטהרה וזה גם ימי הספירה שלנו בספירת העומר .

ונשאלת השאלה למה שוחטים את הפסח ביום ה י"ד ואוכלים אותו היום ט"ו , וכמו כן למה אוכלים מצה בליל ט"ו ומקריבים את מנחת העומר ב ט"ז ?

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מ עמוד א

על פירות הארץ וכו'. פשיטא! - אמר רב נחמן בר יצחק: לא נצרכה אלא לרבי יהודה דאמר חטה מין אילן היא; דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר: +בראשית ט'+ וישת מן היין וישכר; רבי נחמיה אומר: תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר +בראשית ג'+ ויתפרו עלה תאנה; רבי יהודה אומר: חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן.

יש מחלוקת מה היה עץ הדעת ויש אומרים חיטה היה , יש אומרים גפן היה , ויש אומרים תאנה היה .

והזהר כותב שבעצם כל 7 המינים הם בעצם הסתעפות או ביטוי של עץ הדעת , בתחילה זה היה דבר אחד ולאחר מכן התפצל ל 7 מינים ואומר הזוהר חדש - תיקונים כרך ב דף עז עמוד ב

בגין דחב אדם בשבע מינין דאינון חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון זית שמן ודבש. ובגין דא הוו אמרי רבנן דמתני' [ברכות מ'] אילן שאכל אדה"ר חטה היה ואחרנין אמרין גפן הוה ואחרנין אמרין תאנה היתה ולא הוו חולקין במילולייהו דכלא קשוט דשבעת מינין (נטועין) [כתיבין] בארץ חטה ושעורה והיינו דתנן [ר"ה דט"ז] בעצרת על פירות האילן נידון כל עלמא. כלהו קרא לון אילן חד מסטרא חד. ומסטרא אחרא מתפרשן לז' מינין.

ויש להגיד שאכילת מצה ושתית ארבע כוסות של יין וכן אכילת חרוסת היא תיקון לחטא האדם הראשון לכל הדעות חיטה או גפן או תאנה . ואומר הערוך השולחן אורח חיים הלכות פסח סימן תעג

חרוסת צריך להיות עב זכר לטיט שנשתעבדו בו אבותינו במצרים כדכתיב בחומר ובלבנים ואח"כ צריך לרככו במשקה זכר לדם ששפכו המצרים מישראל כדכתיב [שמות א, כב] כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וגם היו נותנים ילדים בבנין כמבואר באגדות ויש לעשות החרוסת מפירות שישראל נמשלו בו תאנה ואגוז תמרים ורמונים.

כלומר חרוסת זה התאנה .

ואומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף יז עמוד א

ורבי אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי: רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות; יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם, ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם.

חמץ זה יצר הרע השאור שבעיסה , ולכן תחילת המסע למתן תורה הוא בהוצאת השאור לחלוטין וזה אכילת המצה ביום הראשון .

ויש לפרש כי היום הראשון של פסח שהוא לא בידי האדם לעשות ,צריך לתקן ע"י אכילה מה שקלקל האדם הראשון באכילה מעץ הדעת ,והתיקון הזה הוא מעשה שלא תלוי במעשה האדם או בדעה שלו והקדוש ברוך הוא נתן לנו בחסדו הגדול מצוות אלו כדי שנוכל להתחיל לספור  49 יום ולבנות את העולם מחדש כדי שנוכל להגיע ליום ה 49 ואז יכול הקדוש ברוך הוא להכניס אותנו לשער החמישים שזה מתן תורה . וזה בנית העולם מחדש עם תנאי של קבלת תורה , בנית העולם ע"י הבורא וע"י הנבראים .

שחיטת הפסח הוא ביטול של האלוקים של מצרים שזה שער החמישים של טומאה כמו שכתבתי בפרשת מצורע כי פרעה החשיב את עצמו לאלוקים וזה הטומאה הגדולה ביותר הקיימת . אכילת הפסח זה תיקון לכפירה של האדם הראשון במעשה החטא שעשה

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון מין היה, שנאמר +בראשית ה' /ג'/+ ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה - אן נטה לבך.

ומה שאנחנו עושים ביום ראשון של פסח זה לבנות בסיס לתחילת הספירה לקראת מתן תורה . כלומר היום הראשון של פסח הוא הבסיס לכל ,בלעדי זה לא ניתן להגיע לספירה לקראת מתן תורה . הקדוש ברוך הוא שרואה אותנו מקימים את המצוות של יום ראשון של פסח מרומם אותנו ליום ט"ז שהוא היום הראשון לספירה . ואז בכוח הספירה שלנו אנו מגיעים ליום ה 49 ושם הקדוש ברוך הוא מכניס אותנו ליום החמישים .

 

וביום הראשון לספירה אנחנו עושים את מנחת העומר ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת ראש השנה דף טז עמוד א

דר"י לטעמיה דס"ל בפרק בן סורר ומורה דעץ הדעת שאכל אדם הראשון חטה היה שאין התינוק יודע כו' וע"ש בחדושנו והוא מבואר שאמר הכתוב מהחל חרמש גו' שהוא קציר שעורים תחל לספור שבעה שבועות שהוא יום קציר חטים שהם ב' הלחם והכונה בו כי בצאתם ממצרים שנקראו חמורים והיו ישראל גם כן בלא מצות לא היו ראוים רק למאכל בהמה שהן שעורים כמ"ש צא ובשר לחמורים עד ספירת ז' שבועות ע"ש וכמטמונים תחפשנה שהוכנו אז לדעה שמביא מאכל חטים שאז קבלו התורה וע"כ מביא ב' הלחם מחטים שמביא הדעת כדאמרי' בפ' בן סורר וע"כ אמרו בפ' מי שמת (ב"ב קמ"ז.) י"ט של עצרת ברור זרעו חטין כמפורש שם וע"כ אמר מהחל חרמש בקמה שהוא קציר שעורים מאכל בהמה תספור נ' יום עד הבאת ב' הלחם שבאה מן החטין לקבל דעה וחכמת התורה:

תחילת ההשתדלות שלנו מתחיל ביום הט"ז במנחת העומר שזה מאכל בהמה והמאמץ שלנו מביא אותנו ליום החמישים שזה שתי הלחם שזה מאכל אדם . וזה בנית העולם מחדש ותיקונו ע"י שילוב של השתדלות האדם וקבלת התורה ע"י הקב"ה שבחסדו הרים אותנו החמישים שערי טומאה לחמישים שערי בינה . והמסע הזה מתחיל ביום י"ד ומסתיים בעצרת ביום מתן תורה .

יהיה רצון שנקבל את התורה בשלמות ונראה בקרוב את משיח צדקנו