פרשת נח למה הקב"ה צריך לרדת לעולם כדי לדון את דור הפלגה ? האם הירידה לעולם מלמדת על מגבלה חס וחלילה של הקב"ה בעולם ? מה התירוץ של רש"י לקושיה ? איך התירוץ הזה מסתדר עם מדרש שאומר שהקב"ה ירד לעולם 10 פעמים ? מה ההסבר של הזוהר הקדוש ? האם הקב"ה יורד לעולם רק כדי לדון את העולם כולו בדבר המשפיע על גורל העולם באופן מהותי ? האם ניתן להסביר את זה ב 10 הירידות של הקב"ה ? האם בראש השנה הקב"ה לא יורד לעולם כאשר הוא דן את כל העולם כולו ? מי דן את האדם כאשר הקב"ה לא יורד לעולם ? האם זה דין זמני ? האם יש גורמים נוספים שמשתתפים בדין של האדם והעולם ואם יכול להיות דין בטעות ? מתי רק הקב"ה דן את האדם והעולם באופן בלעדי ? מה הקשר לבחירה חופשית ? האם יכול להיות בחירה חופשית כאשר הקב"ה יורד לעולם ודן אותו ? ‏ב'/חשון/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת נח למה הקב"ה צריך לרדת לעולם כדי לדון את דור הפלגה ? האם הירידה לעולם מלמדת על מגבלה חס וחלילה של הקב"ה בעולם ? מה התירוץ של רש"י לקושיה ? איך התירוץ הזה מסתדר עם מדרש שאומר שהקב"ה ירד לעולם 10 פעמים ? מה ההסבר של הזוהר הקדוש ? האם הקב"ה יורד לעולם רק כדי לדון את העולם כולו בדבר המשפיע על גורל העולם באופן מהותי ? האם ניתן להסביר את זה  ב 10 הירידות של הקב"ה ? האם בראש השנה הקב"ה לא יורד לעולם כאשר הוא דן את כל העולם כולו ? מי דן את האדם כאשר הקב"ה לא יורד לעולם ? האם זה דין זמני ? האם יש גורמים נוספים שמשתתפים בדין של האדם והעולם ואם יכול להיות דין בטעות ? מתי רק הקב"ה דן את האדם והעולם באופן בלעדי ? מה הקשר לבחירה חופשית ? האם יכול להיות בחירה חופשית כאשר הקב"ה יורד לעולם ודן אותו ? ‏ב'/חשון/תשפ"ב

כתוב בבראשית (פרשת נח) פרק יא פסוק ה - ז

(ה) וַיֵּ֣רֶד יְקֹוָ֔ק לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם:

(ו) וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֗ק הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת:

(ז) הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֥ם שְׂפָתָֽם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ:

ונשאלת השאלה הקשה למה הקב"ה צריך לרדת כדי לראות את העיר ? ולמה הוא צריך לרדת ולבלבל את שפתם "הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֥ם שְׂפָתָֽם"  ? נשמע כאילו יש לקב"ה איזה מגבלה חס וחלילה לעשות דין בלי הירידה לעולם . רש"י מנסה לפתור את הקושיה  ואומר רש"י בראשית (פרשת נח) פרק יא פסוק ה

(ה) וירד ה' לראות - לא הוצרך לכך, אלא בא ללמד לדיינים שלא ירשיעו הנדון עד שיראו ויבינו. במדרש רבי תנחומא (אות יח):

כלומר הקב"ה לא צריך לרדת כדי לדון את דור הפלגה אבל הוא ירד כדי ללמד את הדיינים שלא ירשיעו עד שיראו ויבינו . אבל התירוץ הזה קשה למדרש של חז"ל מדרש הגדול בראשית (פרשת נח) פרק יא פסוק ה

ה) וירד ה'. כל מקום שנגלה הקדוש ברוך הוא לעולמו לטובה או לרעה ליחיד או לרבים נקראת ירידה, כביכול שאינן כדאי שיגלה להן. עשר ירידות ירדה שכינה ואלו הן. אחת בגן עדן, דכתיב דודי ירד לגנו (שיר השירים ו, ב). ואחת בדור הפלגה, דכתיב וירד ה' לראות. ואחת בסדום, דכתיב ארדה נא ואראה (בראשית יח, כא). ואחת במצרים, דכתיב אנכי ארד עמך מצרימה (שם מו, ד). ואחת בסנה, דכתיב וארד להצילו (שמות ג, ח). ואחת בסיני, דכתיב וירד ה' על הר סיני (שם יט, כ). ואחת בנקרת הצור, דכתיב וירד ה' בענן (שם לד, ה). ושתים באהל מועד. אחת במרים, דכתיב וירד ה' בעמוד ענן (במדבר יב, ה). ואחת ביהושע, דכתיב קרא את יהושע (דברים לא, יד). וירד ה' בענן (במדבר יא, כה). ואחת לעתיד לבוא כשיגלה הקדוש ברוך הוא ליפרע מאדום הרשעה, דכתיב כי הנה ה' יוצא ממקומו וירד ודרך על במתי ארץ (מיכה א, ג).

כלומר הקב"ה ירד 10 פעמים לעולם כלומר יש מצב שהקב"ה לא יורד לעולם ויש מצב שהוא נמצא בעולם ולא ניתן להגיד שכל הפעמים שהוא ירד לעולם כדי ללמד את הדיינים שלא ירשיעו עד שיראו ויבינו וזה מצריך עיון . צריך להבין את המצב הזה שבו הקב"ה נמצא יורד לעולם ובו הוא לכאורה מסתלק מן העולם . תרוץ אחד נמצא בזוהר הקדוש

ואומר הזוהר הקדוש

וְזְהִ שֶׁאָמַר וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם. וַתְּסִיתֵי לְבַלְּעוֹ לֹא כָתוּב, אֶלָּא וַתְּסִיתֵנִי בוֹ, בּוֹ עוֹמֵד בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהוּא חָשַׁב שֶׁהֲרֵי תְּסִיתֵנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ. [אמר איוב, התפתתי על דברי אותו מקטרג] כְּמוֹ זֶה (תהלים עח) וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ. וַיְפַתּוּהוּ וַיְכַזְּבוּ לוֹ לֹא כָתוּב, אֶלָּא וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם. בְּפִיהֶם עוֹמֵד הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי הִתְפַּתָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַכֹּל הוּא יָפֶה, אֲבָל כָּךְ לָמַדְנוּ, שֶׁשָּׁנִינוּ, עוֹלֶה וּמַסְטִין. וְכִי הוּא יָכוֹל לְהַסְטִין? כֵּן, שֶׁהֲרֵי הוּא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, שֶׁכָּתוּב (קהלת ד) טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. וְעַל זֶה יָכוֹל לְהַסְטִין לָאָדם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהוּא נֶאֱמָן עַל מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם.

בֹּא רְאֵה, זֶה בְּדִין הַיָּחִיד, אֲבָל בְּדִין הָעוֹלָם כָּתוּב (בראשית יא) וַיֵּרֶד ה' לִרְאוֹת. אֵרֲדָה נָא וְאֶרְאֶה. שֶׁלֹּא נִתְּנָה הָאֱמוּנָה אֶלָּא בְּיָדוֹ לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא רָצָה לְאַבֵּד אֶת הָעוֹלָם עַל מַאֲמַר אוֹתוֹ מְקַטְרֵג שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ תָּמִיד לְהַשְׁמִיד. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (איוב כח) קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר. לְהַשְׁמִיד הַכֹּל הוּא חוֹקֵר. וְזֶהוּ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, וַדַּאי כְּדֵי לְהַשְׁמִיד.

ואומר פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת בא מאמר ויהי היום- ויבא גם השטן בתוכם אות כ

ת"ח האי בדינא וכו': בוא וראה, זה, הוא רק בדין של יחיד, אבל בדין העולם, כתוב, וירד ה' לראות. ארדה נא ואראה. שלא נתנה לו אמונה, אלא הוא בידיו של הקדוש ברוך הוא בלבדו. כי לא רצה להאביד העולם על פיו של המקטרג, שתאותו הוא תמיד להשחית. מאין לנו. כי כתוב, קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר. שפירושו, שהוא חוקר להשחית הכל. וזה הוא, קץ כל בשר בא לפני. שהשטן הנקרא קץ כל בשר, בא ודאי להשחית. (כנ"ל פ' נח אות כ"ט).

כלומר כאשר הקב"ה עושה דין לעולם הוא יורד לעולם כאשר הוא עושה דין של יחיד הוא לא יורד לעולם . כלומר יש דין שבו העולם נידון על ידי הקב"ה שיורד לעולם כדי לדון אותו . וקצת קשה כי אנחנו יודעים שכל ראש שנה הקב"ה דן את העולם כולו וזה לא נכלל בזמן שהקב"ה יורד לעולם . וצריך להגיד שכל המקרים המוזכרים במדרש הם זמנים בו נקבע גורלו של העולם ואז הקב"ה מפעיל בעולם מידת דין שבאה לידי ביטוי בירידה שלו לעולם . וננסה לעבור על כל הירידות לראות אם מתאימים לתירוץ הנ"ל  

1. גן עדן זה בריאת העולם

2. דור הפלגה זה ניסיון של דור הפלגה לשנות את העולם ולהעביר את השפע שיורד לעולם מבית המקדש לבבל .

וכך אומר התורת המנחה פרשת נח / דרשה ד עמוד 25

ועל כן בנו עיר ומגדל, כי מה היה להם בשניהם, די להם באחד מהם. אלא העיר כנגד ירושלים הבנויה כעיר וגו', והמגדל כנגד ציון, מגדל דוד. והם כנגד ציון וירושלים העליונים, שגם ציון העליונה תקרא מגדל, ועליה נאמר (משלי יח י) מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב. ועל כן אמרו ונעשה לנו שם, על שם מגדל עוז שם ה'. ובזה המגדל ירוץ הצדיק, לא אמר אליו ירוץ הצדיק, אלא בו ירוץ צדיק ונשגב, מלמד שהצדיק עם המגדל יחד הם. ועל כן נקרא גם כן צדיק וכמו שאמרנו בתחילה.

לכאורה הם חשבו שהם גם יוכלו להינצל מהמיתה שגזר על האדם הראשון . וכך אומר [רבינו] בחיי בראשית פרק יא

ועוד לטעם אחר, כי מפני שראו שגזר הקדוש ברוך הוא מיתה על אדם הראשון והיו רואים עצמם בעלי כח וגבורה עצומה וגדולים בחכמה ובקומה, והיו חייהם ארוכים ולא יבצר מהם לעשות כל דבר, והנה הם בני תמותה, ענפים מקולקלים בקלקול השרש, לכך חשבו תחבולה שיעשו בנין ולהגביה למעלה עד שיעור ידוע כדי להנצל מן המיתה. ומטעם הזה הפיצם ה' שחשבו כנגד גזרתו יתברך.

כלומר הצלחה שלהם הייתה  משנה את העולם ולכן הקב"ה היה צריך לרדת ולעשות דין בעצמו בעולם . ועכשיו נעבור על שאר המקרים המוזכרים במדרש של ירידת הקב"ה לעולם

3. סדום ועמורה וצריך להבין מה הקשר לדין של כל העולם בסדום ? להבנתי בסדום ועמורה התחדש שהקב"ה שיתף את אברהם בדין של העולם וזה היה חידוש שהשפיע על כל העולם . כל המשא ומתן של הקב"ה עם אברהם זה פעם ראשונה מבריאת העולם שהאדם משתתף בדין של העולם והכוונה משתף יחיד שזה אברהם בדין של העולם

4. מצרים  - כפי שכתבתי בעבר כל יציאת מצרים עד מכת בכורות זה גלגול העולם חזרה לתהו ובהו ומזמן יציאת מצרים זה בריאת העולם מחדש בשיתוף עם ישראל עד קבלת התורה במעמד הר סיני . כאשר ספירת העומר היא הביטוי לשיתוף של עם ישראל בבריאת העולם . החידוש ביציאת מצרים זה קבלת התנאי של הקב"ה בבריאת העולם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . ובמעמד הר סיני התקבע קבלת התנאי הזה על ידי עם ישראל ולכן הקב"ה היה צריך לעשות דין כי הוא משפיע על כל העולם ועל עתידו של העולם

5. כתוב ב שמות (פרשת שמות) פרק ג פסוק ח

וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֘ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי:

עניין יציאת מצרים ועם ישראל וירושת ארץ ישראל שהוא חלק מהותי מהדין של כל העולם כי הוא חלק בלתי נפרד ממצוות התורה והקיום של עם ישראל בארץ ישראל , קיומו של עם ישראל העם היחידי שקיבל את העולם יכול להכריע לשבט או לחסד את העולם .

6. מתן תורה הוא גם חלק בלתי נפרד מדינו של העולם כי קבלת התורה הוא תנאי לקיום  העולם

7. הקב"ה רצה להשמיד את עם ישראל לאחר חטא העגל ואז התרצה למשה ונתן לו את הלוחות השניים  

וכך כתוב שמות (פרשת כי תשא) פרק לד פסוק ה

וַיֵּ֤רֶד יְקֹוָק֙ בֶּֽעָנָ֔ן וַיִּתְיַצֵּ֥ב עִמּ֖וֹ שָׁ֑ם וַיִּקְרָ֥א בְשֵׁ֖ם יְקֹוָֽק:

כלמור הכרעה על גורלו של העולם האם יהיה על ידי כלל עם ישראל או על ידי משה עצמו בלבד

8. במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יב פסוק ה - ח

(ה) וַיֵּ֤רֶד יְקֹוָק֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם:

(ו) וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְקֹוָ֗ק בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ:

(ז) לֹא־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכָל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא:

(ח) פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְקֹוָ֖ק יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה:

וצריך לתרץ שהירידה של הקב"ה לדון את מרים ואהרון הוא חלק מדין של כל העולם כי משה רבנו מסמל את התורה כולה ופגיעה בו הוא פגיעה בתורה ופגיעה בתורה היא ערעור של העולם כולו ולכן היה כאן צורך ירידה של הקב"ה לעולם לדון את אהרון ומרים .

וכך כתוב יהושע פרק ח פסוק ל - לא

(ל) אָ֣ז יִבְנֶ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽיקֹוָ֖ק אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר עֵיבָֽל:

(לא) כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּה֩ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְקֹוָ֜ק אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּכָּתוּב֙ בְּסֵ֙פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה מִזְבַּח֙ אֲבָנִ֣ים שְׁלֵמ֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־הֵנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ן בַּרְזֶ֑ל וַיַּעֲל֨וּ עָלָ֤יו עֹלוֹת֙ לַֽיקֹוָ֔ק וַֽיִּזְבְּח֖וּ שְׁלָמִֽים:

התורה שלנו נקרת בספר יהושע תורת משה .

9. כתוב בספר דברים (פרשת וילך) פרק לא פסוק יד

וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִֽיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:

כאן הירידה היא לצורך המשכיות התורה ליהושע וזה חלק מהותי מהדין של העולם כי המשכיות התורה בעולם  היא חלק מהותי מהדין של העולם

10. כתוב ב במדבר (פרשת בהעלותך) פרק יא פסוק כה

וַיֵּ֨רֶד יְקֹוָ֥ק׀ בֶּעָנָן֘ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ:

כאן כמו בסעיף 9  האצלת רוח על 70 זקני ישראל הוא חלק מהותי מהדין של העולם כי הצורך בהמשכת התורה ממשה ליהושע ומיהושע לזקנים הוא חלק מדינו של העולם ולצורך זה יש כאן ירידה לעולם לקבוע את גורלו של העולם .

הירידה האחרונה תהיה במלחמת גוג ומגוג כמו שלמדנו בנבואה של יחזקאל שמי שנלחם ב 70 אומות העולם היה הקב"ה בעצמו ועם ישראל לא נלחם במלחמת גוג ומגוג . ואז יגיע רגע של יום הדין הגדול שבו כל יחיד ויחיד יוכרע דינו הסופי לחיי נצח או חס וחלילה לדיראון עולם דין זה הוא אך ורק כאשר הקב"ה ירד לעולם כי יש כאן הכרעה סופית לגבי היחיד והעולם .

מתוך המדרש אנחנו מבינים שיש דרגות שונות של דין וכאשר צריך לדון את העולם לשבט או לחסד אז הקב"ה יורד לעולם ודן אותו או את דינו של היחיד ביום הדין הגדול  . מכאן יוצא שהדין של יחיד או דין של העולם כולו שלא קובע את גורלו של העולם באופן מהותי נידון גם  על ידי שליחים של הקב"ה ודין זה הוא דין זמני עד אשר יגיע זמן יום הדין הגדול או כמו שראינו שבנקודת הכרעה הקב"ה יורד לעולם ודן אותו . ולהסביר את זה יותר באופן בהיר צריך לעיין בגמרא בחגיגה על מרים .

חברותא מסכת חגיגה דף ד עמוד ב

כי הא דרב ביבי בר אביי, הוה שכיח גביה מלאך המות [מלאך המות היה שכיח בביתו, ומספר לו מעשיו, תוספות].ויספר לו מלאך המות: פעם אחת אמר ליה מלאך המות לשלוחיה: זיל אייתי לי מרים מגדלא שער נשייא [לך הרוג והבא לי את נשמת מרים, קולעת שער הנשים]!אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי [הלך השליח, ובטעות הרג את מרים מגדלת התינוקות] כי נתחלף לו "מגדלא שער נשייא" ב"מגדלי דרדקי".משראה כן מלאך המות, אמר ליה לשלוחו: הרי אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך [הרי את מרים קולעת שער הנשים אמרתי לך להרוג] ולא את מרים זו.משנוכח השליח בטעותו, אמר ליה השליח למלאך המות: אי הכי, אהדרה [אחזיר לה נשמתה]?אמר ליה מלאך המות לשלוחו: לא תחזיר, כי הואיל ואייתיתיה [והבאת אותו] - ליהוי למניינא, למנין הנשמות שאני צריך לאסוף.אלא, היכי יכלת לה!? [אבל כיצד היית יכול להורגה, הואיל ולא הגיע זמנה למות]?!אמר לו השליח למלאך המות: הוה נקטא מתארא בידה [אוחזת היתה בידה אוד של תנור], והות קא שגרא ומחריא תנורא [היתה מכבדת את התנור], שקלתא, ואנחתה אגבא דכרעה [לקחה את האוד, והניחתו על גב רגלה].קדחה, ואיתרע מזלה, ואייתיתה [נשרפה רגלה, והורע מזלה, שמתה, והבאתי לך נשמתה].

אמר ליה רב ביבי בר אביי למלאך המות: האם אית לכו רשותא למיעבד הכי [ניתנה לכם רשות לעשות כן]?!אמר ליה מלאך המות לרב ביבי: והאם לא כתיב: ויש נספה בלא משפט?!אמר ליה רב ביבי למלאך המות: והכתיב: דור הולך, ודור בא?! ומשמע שנשלמים אצל כל אדם שנים של "דור", שהן השנים המיועדות לו, ואינן נפסקות באמצע, ללא משפט.אמר לו מלאך המות לרב ביבי: יכול אני להפסיק את שנות חייו של אדם גם ללא משפט, וביאור הפסוק "דור הולך ודור בא", הוא כך:דרעינא להו אנא, עד דמלו להו לדרא [רועה אני ושומר את נשמותיהם אצלי, והן שטות ומתגלגלות עמי עד שיתמלאו שנות הדור], ורק הדר, משלימנא ליה לדומה [לאחר מכן מעביר אני את הנשמות לשומר המתים, ששמו דומה].⁽¹⁾אמר ליה רב ביבי למלאך המות: סוף סוף, שניה מאי עבדת [שנות החיים שהוקצבו לאדם זה, מה יהא עליהם]?!אמר לו מלאך המות לרב ביבי: אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה, מוסיפנא להו ליה, והויא חילופיה [אם יש תלמיד חכם המעביר על מדותיו, מוסיף אני לו את שנותיו של זה, כדי שיחיה בחילופיו של המת].

כלומר מלאך המוות יש לו כוח לקחת את מרים לעולם הבא גם אם זה היה בטעות תוך תיקון על ידי אמצעים נוספים . לסיכום דין סופי ודינו של העולם שמשנה את מהלך העולם נעשה ונקבע על ידי הקב"ה ובמקרה כזה הוא יורד לעולם  ודן אותו , בדינו הזמני של העולם כמו בראש השנה ודינו הזמני של האדם משתתפים גורמים נוספים שהם חלק ממה שקבע הקב"ה בעולמו כדי לתת לאדם יכולת בחירה חופשית .

ונראה לי שאם הדין בעולם היה נעשה רק על ידי הקב"ה כאשר הוא בעולם לא היה לאדם בחירה חופשית וחלק מהותי מהבחירה החופשית זה הצמצום שעשה הקב"ה כאשר ברא את העולם לכוחו ונתן מקום לבחירה של האדם ומתוך כך הכניס לעולם גורמים נוספים שהם חלק מדינו הזמני של האדם . .