פרשת בהעלותך יש חמישה ספרי תורה או שבעה ספרי תורה ? כיצד ניתן להזיז פסוקים מבלי לפגוע בשלמות התורה ? מה יהיה גורלם של הנ' ההפוכים לעתיד לבא ? ומה הויכוח בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל ? וכיצד זה קשור לנס של הארון אינו מן המידה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ה

בס"ד

פרשת בהעלותך יש חמישה ספרי תורה או שבעה ספרי תורה ? כיצד ניתן להזיז פסוקים מבלי לפגוע בשלמות התורה ? מה יהיה גורלם של הנ' ההפוכים לעתיד לבא ? ומה הויכוח בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל ? וכיצד זה קשור לנס של הארון אינו מן המידה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

במדבר פרק י

(לה) וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ:

(לו) וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְקֹוָק רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: פ

וכתוב נ הפוכה  לפני ויהי ואחרי אלפי ישראל . וכדי שנבין את מהות ה נ' ההפוכה הגמרא דנה בנושא

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קטו עמוד ב

תנו רבנן: +במדבר י+ ויהי בנסע הארן ויאמר משה, פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו. כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: +משלי ט+ חצבה עמודיה שבעה - אלו שבעה ספרי תורה. כמאן - כרבי. מאן תנא דפליג עליה דרבי - רבן שמעון בן גמליאל הוא, דתניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן - כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. פורענות שנייה מאי היא? - +במדבר יא+ ויהי העם כמתאננים. פורענות ראשונה - +במדבר י+ ויסעו מהר ה'; ואמר רבי חמא ברבי חנינא: שסרו מאחרי ה'. והיכן מקומה? - אמר רב אשי: בדגלים.

פרוש הויכוח בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל  מה מהות ה נ ההפוכה בפסוקים הללו . וניתן להבין שנחלקו רבי ורבן שמעון בן גמליאל על שני נושאים האחד : האם הפסוקים הללו הם במקום הנכון ?

השני : האם יש שבעה ספרי תורה או חמישה ספרי תורה ?  .

לכאורה לפי רבי יש שבעה ספרי תורה והפסוקים נכתבו במקומם והנ'  ההפוכים באו כדי שנבין שהם חשובים כספר בפני עצמו ולפי רבן שמעון בן גמליאל יש חמישה ספרים והפסוקים לא נכתבו במקומם כי לעתיד לבא הם יחזרו למקומם ואז לכאורה יש  רק חמישה ספרי תורה והנ' ההפוכים באו להסביר לנו שזה לא המקום של הפסוקים וכל המטרה של הפסוקים להפריד בן פורענות לפורענות .

ולפי הסבר זה לעתיד לבא ה נ' ההפוכים לא יהיו יותר כי כל המטרה שלהם להסביר שהפסוקים הללו לא במקומם ולכן כשהפסוקים  יחזרו למקום הם לא נצרכים יותר והחידוש של רבן שמעון בן גמליאל הוא כפול האחד שניתן לקחת פסוקים ולהעביר אותם למקום אחר וניתן להוסיף סימנים בתורה ולעתיד לבא התורה תשתנה כי יהיה חסר בה 2 נ' הפוכים  .

וקשה לי מאוד  ההבנה שיש כאן ויכוח יסודי בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל כי לדעתי בויכוח כזה מהותי הגמרא היית צריכה  להעמיק  ולחקור בקושי  של העתקת הפסוקים  ומחיקת אותיות בתורה שניתנה לעם ישראל .

ואני רוצה לחדש  ולהקטין את ההפרש  בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל .

לדעתי גם לרבי וגם לרבן שמעון בן גמליאל ניתן לראות את התורה כחמישה חומשי תורה כמו שכולם יודעים ומכירים , וגם ניתן להסתכל על התורה כשבעה ספרים כמו שרבי מבין ובנושא הזה אין ויכוח ביניהם . כי גם רבן שמעון בן גמליאל מבין שהנ' ההפוכים זה סימן שמראה על חשיבות הפסוקים כספר תורה בפני עצמו . אז אם כך מה ההפרש בן רבי לבין רבן שמעון בן גמליאל ?

ההבדל בניהם זה המיקום של הפסוקים רבי אומר שהפסוקים במקום ולכן הנ' ההפוכים מראים על חשיבות הפסוקים  כספר בפני עצמו אבל רבן שמעון בן גמליאל אומר שהפסוקים לא במקומם ולכן הנ' ההפוכים הם סימן לכך שהפרשה לא נמצאת במקומם ולכן עכשיו  הוא לא ספר בפני עצמו אבל לעתיד לבא כאשר הפסוקים יועתקו למקומם יחד עם ה נ' ההפוכים הם יראו על חשיבות הפסוקים כספר בפני עצמו ולכן ניתן להסתכל על התורה כחמישה חומשי תורה וגם שבעה ספרי תורה . ומה שכתוב שהנ' ההפוכים הם סימניות ניתן לתרץ  שלעתיד לבא כשהנ' ההפוכים יגיעו למקומם לא יהיה לנו ספק שהפסוקים הללו הם ספר בפני עצמו כי לעתיד לבא האמת תהיה גלויה .

ונשאלת השאלה האם התורה זה חמשה ספרים או שבעה ספרים ?  ולכאורה לפי המהלך שלי התורה זה גם חמישה ספרים וגם שבעה ספרים אז כיצד ניתן להגיד בו זמנית את שני הדברים כי זה או חמישה או שבעה ? ועוד יש לשאול לשיטה של רבן שמעון בן גמליאל  כיצד ניתן להבין את המעבר של הפסוקים למקום הזה ואת חזרתם למקומם לעתיד לבא ?

 

 

וכאן אני רוצה לתת הסבר מחודש לקושיה

תלמוד בבלי מסכת יומא דף כא עמוד א

והאמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, מקום ארון אינו מן המדה.

ואומר רש"י מסכת יומא דף כא עמוד א

מקום ארון אינו מן המדה - אינו תופס למעט ממדת החלל של בית כלום, דתניא: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות אויר לכל רוח כשניתן באמצע בית הכפורת, והרי כל החלל לא היה אלא עשרים על עשרים, שנאמר (מלכים א, פרק ו) ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב נמצא שאין מקום הארון ממעט כלום.

כלומר הארון היה עומד בנס ולא היה תופס כלום כי הארון אינו מן המידה . ועל אותה דרך הפסוקים מדברים על הארון ,ועל נסיעת הארון וניתן להסביר לשיטת רבן שמעון בן גמליאל שכמו שהארון אינו מן המידה וגם הארון היה נוסע או חונה על פי פקודת השם כך אותם פסוקים המדברים על הארון ועל נסיעת הארון ניתן להעביר אותם ממקום למקום על פי הקב"ה כי הארון אינו מן המידה כלומר בגלל התכונה של הארון שאינו מן המידה ניתן להעביר את הפסוקים הקשורים בו ממקום למקום מבלי לפגוע בשלמות של ספר התורה ולכן ניתן לראות את התורה כחמישה ספרים וגם שבעה ספרים אך ורק בגלל שהתורה אינו מן המידה . ורבי לא סבר  כך כי הוא לומד   ממשלי פרק ט פסוק א

חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:

הלימוד של רבי לפי דעתי זה מהמילה חצבה כלומר קבוע ולומד רבי שהפסוקים מלמדים על קביעות ולא על ניידות אבל רבן שמעון בן גמליאל  לא לומד את "חצבה"  ולכן הוא רואה שיש יכולת להעביר את הפסוקים ממקום למקום . רבן שמעון בן גמליאל  לומד את השבעה ספרים כלומר לא חולק על שבע ספרים אבל לדעתו עכשיו שהפסוקים נמצאים במצב של "נסיעה" אין משמעות לשבע ספרים אלה רק לעתיד לבא .

ומה הקשר של הארון והעברת הפסוקים לפורענות  ?

אומר המלבי"ם במדבר פרק י

(לה) ויהי בנסוע הארון, באשר הלכו אז כדי לכנס לארץ מיד, וה' הבטיחם שלא יצטרכו לשום מלחמה רק ה' ילך לפניהם ויגרש מפניהם אויב ויאמר השמד, שע"ז הלך ארון הברית שעליו שכינת ה', בראשם, להקדים לפניהם לגרש את האויב,

ולשיטת רבן שמעון בן גמליאל בגלל הפורענות לא  היה לעם ישראל  את כוח זכות המצות להלחם באויבים ולכן הדרך היחידה שלהם להנחיל את הארץ זה בזכות ארון הקודש שהלך לפניהם וגירש את  האויב

לסיכום המחלוקת בן רבי לרבן שמעון בן גמליאל זה על לימוד המילה "חצבה "   ממשלי   לרבי לא ניתן לנייד פסוקים ולכן הפסוקים הללו קבועים ולכן הם ספר בפני עצמו עכשיו . לרבן שמעון בן גמליאל הארון אינו מן המידה והוא לא לומד את המילה "חצבה"  ולכן ניתן לנייד את הפסוקים על הארון מבלי לפגוע בשלמות ספר התורה . ולעתיד לבא הפסוקים יחזרו למקומם ואז כולם נדע שזה ספר בפני עצמו . וכן אכן ניתן להגיד חמישה חומשי תורה וגם שבעה ספרי תורה וזה לא קושיה כי הארון אינו מן המידה . 

פרשת בהעלותך כתוב "לא ינקה" וכתוב "ונקה" כיצד ניתן להסביר את הסתירה ? למה אנחנו אומרים באמירת שלוש עשרה מידות רק את "ונקה" ולא אומרים את "לא ינקה"? מה ההבדל בן הנהגת הקב"ה בקבלת תורה להנהגת הקב"ה לאחר חטא העגל ? ‏י"ח/סיון/תשע"ה

בס"ד

פרשת בהעלותך כתוב "לא ינקה" וכתוב "ונקה"  כיצד ניתן להסביר את הסתירה  ?  למה אנחנו אומרים באמירת שלוש עשרה מידות רק את "ונקה"   ולא אומרים את "לא ינקה"? מה ההבדל בן הנהגת הקב"ה בקבלת תורה להנהגת הקב"ה  לאחר חטא העגל ?    ‏י"ח/סיון/תשע"ה
נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה
כתוב בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף יח עמוד א

ומאי חומרא דשבועה מנדר? אילימא משום דחיילא אפילו על דבר שאין בו ממש, נדר נמי חמור שכן חל על המצוה כרשות! אלא משום דכתיב בה בשבועה +שמות כ+ לא ינקה.

כלומר בשבועת שקר יש חומרה שהקב"ה לא ינקה . והמשמעות הפשוטה של העניין שלא יועיל חזרה בתשובה לאדם כי בחטא כזה הקב"ה לא ינקה . וזה  מאוד קשה כי כתוב בשמות פרק לד

(ד) וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים:

(ה) וַיֵּרֶד יְקֹוָק בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְקֹוָק:

(ו) וַיַּעֲבֹר יְקֹוָק עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:

(ז) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:

כלומר אחת משלוש עשרה מידות זה ונקה וצריך להבין את הסתירה . ועוד יותר בפסוק עצמו כתוב לא ינקה כלומר הסתירה נמצאת בתוך הפסוק עצמו . קושי זה היה גם לגמרא והפתרון של הגמרא בתלמוד בבלי מסכת יומא דף פו עמוד א

אמר מר: לפי שנאמר בחורב ונקה, מנא לן? דתניא, רבי אלעזר אומר: אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה, ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר נקה. הא כיצד? מנקה הוא לשבין, ואינו מנקה לשאינן שבין.

כלומר הגמרא פותרת את הקושי על ידי חילוק בין שבים ובין לא שבים . אבל למה אנחנו צריכים את הלא ינקה ונקה כדי לדעת שיש כפרה לשבים הרי אנחנו לומדים את זה ממקום אחר

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ח

דרש ראב"ע [ויקרא טז ל] מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר ושבינו לבין חבירו אין יה"כ מכפר עד שירצה את חבירו אר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנא' [יחזקאל לו כה] וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' ואומר [ירמי' יז יג] מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:

ולכן צריך להבין למה התורה מביאה גם את נקה וגם את לא ינקה ולמה לימוד זה נצרך .

המקור ללא ינקה מופיע בעשרת הדיברות במעמד הר סיני בשמות פרק כ

(ז) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְקֹוָק אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא: פ

לעומת זאת ונקה מופיע לאחר חטא העגל לאחר קבלת הלוחות השניים ע"י משה

אומר האלשיך ויקרא פרק כא

וימי העמדת הר סיני לגמור מירוק וליבון הזוהמא עד תומה. ויהי כן, וכמאמרם ז"ל (שבת קמו א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ועל כן היה להם חירות ממלאך המות, כי בבטול הזוהמא אין עוד מיתה. אך אחרי כן על ידי העגל חזרה הזוהמא למקומה. ועל ידי כן חזרה המיתה הכרוכה באדם על ידי הזוהמא, כי היא מבחינת המיתה והיא דבקה בחומר ובנפש ומה גם בחלק הנשאר עם הגוף.

פירוש העניין שבמעמד הר סיני פסקה המיתה מעם ישראל כלומר תוקן לכאורה חטא חוה והאדם הראשון  שהביאו מיתה לעולם ולכאורה היה עם ישראל יכול להיכנס לארץ ישראל לבנות את בית המקדש וכך להגיע ישירות לאחרית הימים . אבל חטא העגל גרם למות לחזור לעולם .

ואני רוצה להגיד שבגלל חטא העגל  ההנהגה של הקב"ה השתנתה וזה בעצם מה שלימד הקב"ה את משה בשלוש עשרה המידות מיד לאחר קבלת הלוחות השנים וכך ניתן ללמוד מתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב

ויעבר ה' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. ה' ה' - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה. אל רחום וחנון, אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר +שמות לד+ הנה אנכי כרת ברית.

 

 

כלומר לקב"ה יש הנהגה אחת במעמד הר סיני והנהגה אחרת לאחר חטא העגל

ההנהגה במעמד הר סיני זה הנהגה של אחד שבא לידי ביטוי בשמות פרק כ

 (ב - ג) אָנֹכִי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:

ולאחר חטא העגל הנהגה של שלוש עשרה מידות כפי שכתוב בפסוק . וידוע שאחד זה גמטריה 13   כלומר שזה שני צדדים של אותו הדבר .

ועל פי זה ניתן לפרש את ההבדל בן לא ינקה לונקה . כאשר  ההנהגה של הקב"ה היא אחד אז מידת הדין שולטת בעולם ואז לא ינקה זה המידה . כי באמת בעולם שהוא אחד עולם של אמת יש רק צד אחד ולכן המידה היא לא ינקה וכמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף נ עמוד א

אמר ר' חנינא: כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא - יותרו חייו, שנאמר: +דברים ל"ב+ הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט.

וזה הסיבה שבמעמד הר סיני מידת הדין שלטה  בעולם כמו שכתוב בשמות פרק יט

(כא) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְקֹוָק לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב:

אבל לאחר חטא העגל שהעולם לא יכול להתקיים ללא ההנהגה שלש עשרה של הקב"ה המידה היה ונקה

ולעתיד לבא ההנהגה של העולם תחזור להנהגה של אחד להנהגה של לא ינקה .

וזה הסיבה שבכל הסידורים אנחנו אומרים את שלוש עשרה המידות שנגמר בונקה  ולא אומרים את ולא ינקה כי זה המידה של הקב"ה בעולם של לוחות שניים .

וכך אומר השל"ה שער האותיות אות אל"ף - אמת ואמונה שהמידה השלוש עשרה זה ונקה בלבד

לא. 'ונקה'. מדה שלש עשרה, דאמרו רבותינו ז"ל (יומא פו א) שמנקה ביסורין לבעלי תשובה למרק העוון, 'ונקה' לשבים, 'לא ינקה' לשאינם שבים, עכ"ל (ספר הדרת קודש).

לסיכום במעמד הר סיני  הגיע העולם לשלמות והמוות  לא שלט בעולם והקב"ה שלט בעולם במידת הדין ולכן כתוב לא ינקה אבל לאחר חטא העגל לאחר שבירת הלוחות  מידת הרחמים שולטת בעולם שהיא מידת השלוש עשרה מידות ולכן המידה השלוש עשרה היא ונקה . לעתיד לבא שמידת האחד תחזור לעולם תחזור לשלוט מידת הדין ואז המידה תהיה לא ינקה .