פרשת ויחי למה מלאכי השרת לא יכלו להחליט על בריאת העולם ? כיצד נברא העולם ? מה הקשר לחוק אי הודאות בפיסיקה קוונטית ? מה הקשר לחסד ואמת ? מה הקשר לעולם סימטרי ? ‏ט"ו/טבת/תשע"ז

בס"ד
פרשת ויחי  למה מלאכי השרת לא יכלו להחליט על בריאת העולם ? כיצד נברא העולם ? מה הקשר לחוק אי הודאות  בפיסיקה קוונטית  ? מה הקשר לחסד ואמת ? מה הקשר לעולם סימטרי ? ‏ט"ו/טבת/תשע"ז

כתוב בבראשית פרק מז

(כט) וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם:

כתוב בתהלים פרק פה פסוק יא

חֶֽסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ:

ועל כך כותב  הבראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ח

ה א"ר סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח, רבנן אמרי לה בשם ר' חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמר, מאד, הוא אדם, הה"ד וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, והנה טוב אדם, ר' הונא רבה של צפורין אמר עד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו בראו הקדוש ברוך הוא, אמר להן מה אתם מדיינין כבר נעשה אדם.

יש לנו כאן תאור של בריאת העולם כאשר יש דיון של המלאכים שברא הקב"ה שדנים האם לברא את העולם . והתיאור הזה מלמד אותנו שיש כאן חוסר יכולת של המלאכים להחליט על בריאת העולם והאדם . יש כאן מעין סימטריה בו יש  כוחות מנוגדים ושווים .

חסד מול אמת צדק מול שלום כלומר יש מעין סימטריה שלא ניתנת לשבירה והיחיד שיכול לשבור אותה זה הקב"ה שנאמר "אמר להן מה אתם מדיינין כבר נעשה אדם"

וגם כך כותב התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

כלומר גם אחרי שברא הקב"ה את מלאכי השרת לא היה בכוחם לברוא את העולם והיחידי שיכול לברוא את האדם והעולם זה הקב"ה . עולם שנמצא בשיווי משקל מלא בעצם לא יכול להיות קיים והיחיד שיכול להוציא את העולם משיווי משקל ולברא את האדם זה הקב"ה

ומכאן נעבור להבנה של חוקי הפיסיקה כיום וכך כתוב בויקיפדיה על חוק נתר

"משפט נתר הוא משפט חשוב בפיזיקה תאורטית הקושר בין סימטריות של מערכת פיזיקלית וחוקי שימור שהיא מקיימת.

למשפט נתר חשיבות גדולה בפיזיקה תאורטית. המשפט קושר בין כל חוקי השימור הפיזיקליים (כולם נובעים בעצם מאותה סיבה בסיסית - סימטריה). יתירה מזו, חוקי השימור הבסיסיים והחשובים (אנרגיה, תנע, תנע זוויתי) נובעים בעצם מהנחות מאוד בסיסיות ואינטואיטיביות - ההומוגניות והאיזוטרופיות של חוקי הפיזיקה"

כלומר העולם הוא סימטרי ולכן מקיים כמה וכמה חוקי שימור

חוק שימור האנרגיה הנובע מסימטריה להזזה בזמן

חוק שימור התנע הקווי הנובע מסימטריה להזזה מרחבית

חוק שימור התנע הזוויתי  הנובע מסימטריה לסיבוב

    כיול  חוק שימור המטען החשמלי הנובע מסימטרית

ולפיזיקאים יש את אותו בעיה אם העולם הוא סימטרי כיצד נברא העולם ?

יש בפיזיקה המודרנית הבנה של מצב שנקרא מצב של ריק או מצב יסוד וכך כתוב :

"בתורת השדות הקוונטית, מצב היסוד  (המצב בעל האנרגיה הנמוכה ביותר) מכונה מצב הוואקום כיוון שבמצב זה אין חלקיקים.

גם ריק תאורטי איננו באמת ריק, הוא רוחש פעילות של זוגות חלקיקים ואנטי חלקיקים שנוצרים יש מאין ומיד מאיינים זה את זה תוך פליטת אנרגיה. החלקיקים כביכול "לווים" אנרגיה מתוך הריק ומחזירים אותה בפרק זמן שמותר לפי עקרון האי-ודאות, וממוצע האנרגיה של הוואקום נשאר אפס. בגלל משך חייהם הקצר חלקיקים אלה נקראים חלקיקים וירטואליים. התופעה נקראת "תנודות קוונטיות", והיא באה לידי ביטוי באפקט קזימיר.

כלומר הפיזיקה המודרנית מוכיחה שיש מצבים שלא נשמרים בהם חוקי הסימטריה אבל מצב כזה יכול להיות לזמן קצר מאוד כך שאם מסתכלים על טווחי זמנים גדולים חוקי השימור נשמרים אבל בזמנים קצרים יש מצבים שבו יכולים חלקיקים להיברא יש מאין להפר את חוקי השימור אבל כמו שהם נבראים הם נעלמים וסה"כ חוקי השימור נשמרים .

וכך מתאר פילוסוף אלמוני את יצירת היקום לפי דעתו

"ומה קרה לפני כן? אף אחד לא ממש יודע ולכן נאלצים להסתפק בניחושים מושכלים. היקום כנראה היה סופר-סימטרי, מה שאומר שהכול נמצא בשיווי משקל מוחלט – כל החלקיקים, ארבע הכוחות המוכרים לנו והמרחב-זמן עצמם עדיין לא היו קיימים בפועל. כל מה שקיים הוא פוטנציאל בלבד, בעל סימטריה מושלמת.

אחרי זמן קצר להפליא, שנקרא זמן פלאנק (10 בחזקת מינוס 43 של שנייה) ), הסימטריה נשברת באופן ספונטני והפוטנציאל הופך לאנרגיה וחומר – חלקיקים וכוחות נולדים. כל זה קורה בתוך פחות ממאיות מיליארדיות של שנייה, ואחריהן נוצרים קווארקים ולפטונים (אלקטרונים, נייטרינו וכו) "

 

התיאור הזה הוא בדיוק דומה לתיאור של המדרש של חז"ל . היה סימטריה של העולם ללא יכולת של מלאכי השרת להחליט  על בריאת  העולם ורק הקב"ה הוא היחידי שיכול לברוא את העולם כי הוא היחידי שיכול לשבור את הסימטריה  . וחוסר הסימטריה שהכניס בעולם יכול לתת לנו  את הכוח להתקיים בעולם עם זכות הבחירה  .  

ואותו סוד של חוסר סימטריה זה סוד ה  "הצימצום "  וסוד זה הינו סוד שלהבנתי לעולם לא נוכל להבין אותו כי הקב"ה הוא אין סופי ממלא את כל העולם כולו   ללא שום הגבלה לא בזמן לא במקום  והוא ברא  עולם שלכאורה יש בו מקום לבני אדם שניתן להם את היכולת לבחור בן טוב ורע כלומר בעולם ש"חסר " קצת מהקב"ה וכאורה להיות בעל כוח להתרומם מעל  החוקיות וזה משמעות של "צלם אלוקים " שנתן הקב"ה לאדם שיש לו איזה מידה כלשהיא של היכולת האלוקית לבחור ולהיות מעל החוקיות ואת זה לעולם לא נוכל להבין לאמיתו  נוכל להתקרב להבנה אבל לעולם לא נוכל להבין את זה כי היחידי שיכול להבין את זה הקב"ה   . כמו שכתוב בשמות פרק לג פסוק כ

וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי:

וזה המשמעות של חסד ואמת חסד עכשיו ואמת לעתיד לבא . צדק עכשיו ושלום שזה שלמות לעתיד לבא ובינתיים אנחנו בעולם של חוסר ודאות זמני שנותן לנו את היכולת להתקיים ואנחנו שואפים להגיע לשלום לעולם שבו נגיע לשלמות ויגמר חוסר הודאות אבל הדרך לשם נעשית על ידי המאמצים שלנו בעזרת התורה שהקב"ה נתן לנו .

פרשת ויחי מה הקשר של השבועה של יוסף ליעקב לשבועה של יוסף לפרעה ? האם יכול היה יוסף להישאל על השבועה לפרעה בניגוד לדעת פרעה ? האם היה יכול יוסף להישאל על שבועתו ליעקב ? למה השתכנע פרעה לתת ליוסף לצאת ממצרים ? מה הצד השווה בן שני השבועות ? ‏ט"ו/טבת/תשע"ז

בס"ד

פרשת ויחי מה הקשר של השבועה של יוסף ליעקב לשבועה של יוסף לפרעה ? האם יכול היה יוסף להישאל על השבועה לפרעה בניגוד לדעת פרעה ? האם היה יכול יוסף להישאל על שבועתו ליעקב ? למה השתכנע פרעה לתת ליוסף לצאת ממצרים ? מה הצד השווה בן שני השבועות ? ‏ט"ו/טבת/תשע"ז

כתוב בבראשית פרק מז

(כט) וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם:

(ל) וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֙נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ:

(לא) וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה: פ

ונשאלת השאלה למה לאחר שיוסף אמר אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ  היה צריך יוסף  להישבע האם יעקב לא האמין ליוסף ?

מתרץ  השכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק מז סימן לא

לא) ויאמר השבעה לי. אמר מכיון שאינך רוצה ליגע במילתי השבע לי בדיבור: וישבע לו. בדיבור:

ותרוץ נוסף של הרמב"ן בראשית פרשת ויחי פרק מז פסוק לא

(לא) השבעה לי וישבע לו - לא היה יעקב חושד בבנו הצדיק האהוב לו שימרה על מצות אביו ועל הדבר אשר הבטיחו ואמר אנכי אעשה כדבריך, אבל עשה כן לחזק הענין בעיני פרעה, אולי לא יתן לו רשות להפרד ממנו ויאמר לו שלח את אחיך ואת עבדיך ויעלוהו שם, או שיחפוץ פרעה שיקבר הנביא בארצו לכבוד להם ולזכות, ולכן השביעו, כי לא יהיה נכון להעבירו על שבועתו, וגם יוסף יצטרך יותר להשתדל בענין מפני השבועה, וכן היה הדבר כמו שאמר (להלן נ ו) עלה וקבור את אביך כאשר השביעך:

ותירוץ נוסף ר' יוסף בכור שור בראשית פרשת ויחי פרק מז פסוק לא

(לא) ויאמר השבעה לי: נראה עתה ש"שים נא ידך תחת ירכי" אינו על דרך שבועה, אלא על דרך להיות משועבד לו, כמו שפירשתי, שלאחר שהודה להיות תחת יריכו, אמר לו: "השבעה לי". וישתחו ישראל על ראש המטה: להודות להקב"ה על שנתן בלבו של יוסף לעשות רצונו. ורבותינו פירשו כי ליוסף השתחוה, ואמרו על זה: "תעלא בעידניה סגיד ליה".

וכדי להבין את הסוגיה נסתכל על מה שאומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף לו עמוד ב

א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, בשעה שאמר לו פרעה ליוסף: ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו', אמרו איצטגניני פרעה: עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו? אמר להן: גנוני מלכות אני רואה בו: אמרו לו: א"כ, יהא יודע בשבעים לשון! בא גבריאל ולימדו שבעים לשון, לא הוה קגמר, הוסיף לו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא ולמד, שנאמר: עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים (שפת לא ידעתי אשמע). ולמחר, כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה. אישתעי איהו בלשון הקדש, לא הוה קא ידע מאי הוה אמר, א"ל: אגמרי! אגמריה ולא גמר, אמר ליה: אישתבע לי דלא מגלית, אישתבע לו. כי א"ל: אבי השביעני לאמור, א"ל: זיל איתשיל אשבועתך, אמר ליה: ואיתשלי נמי אדידך! ואף על גב דלא ניחא ליה,

אומר יוסף לפרעה שלא היה מוכן שיוסף יצא ממצרים לקבור את יעקב אם אתה רוצה שאני ילך להישאל  על שבועתי לאבי אני ילך גם להישאל  על שבועתי אליך ולכן בסופו של דבר פרעה "מסכים" ליוסף וכדי להבין את ההתנגדות של פרעה ליציאת יוסף נאמר במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק ג

(ב). ומשה היה רועה וכו' וירא מלאך ה' אליו וכו'. ר' שמעון בן יוחאי אומר מפני מה נגלה הקדוש ברוך הוא משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה. אלא מה הסנה <הזה> קשה מכל אילנות שבעולם שכל צפור שנכנסת לתוכה אינה יוצאת מתוכו בשלום עד שמתחתכת איברים איברים. כך היה שיעבודן של ישראל במצרים קשה מכל שיעבוד שבעולם. ומעולם לא יצא ממצרים <לא> עבד ולא שפחה בן חורין אלא הגר בלבד שנא' ויצו עליו פרעה וגו' (בר' יב כ).

כלומר היה זה חידוש מסוכן לפרעה שעבד יצא מחוץ למצרים . אבל התוספות מקשה על מה שיוסף אומר לפרעה כי אדם שנדר על דעת חברו לא יכול להישאל  על נדרו ללא הסכמת חברו

ואומר התוספות מסכת סוטה דף לו עמוד ב

איתשיל נמי אדידך ואף על גב דלא ניחא ליה – ותימה הלא לא היה יכול לישאל על נדרו כי אם מדעתו של פרעה כמו ההוא מעשה דצדקיהו ונבוכדנצר דמייתי התם מיהו מהכא משמע דהוה בפניו דאמר בפ' ר' אליעזר בנדרים (דף סה.) המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו פי' בפניו ואפילו בעל כרחו ומיהו תימה לומר דהנודר על דעת חבירו מתירים לו שלא מדעת חבירו ושמא אוקמיה במלתא דגיזום בעלמא שגיזמו כך מיהו לא היה יכול לישאל עליו אי לא ניחא ליה לפרעה.

שבאמת יוסף רק איים על פרעה באיום סרק כי הוא לא היה יכול להתיר את נדרו ללא הסכמת פרעה ונשאלת השאלה איך היה יכול יוסף להישאל על נדרו לאביו הרי גם אצל יעקב היה צריך להישאל על דעת אביו וזה הוא לא היה יכול לעשות כי יעקב בזמן הזה היה מת . מתרץ על זה התוספות הרא"ש מסכת סוטה דף לו עמוד ב

אמר ליה זיל איתשיל אשבועתך. אף על גב דאמרינן במדין נדרת לך והתר נדרך במדין בנדרים פרק ר' אליעזר, אומר ר"ת דאין צריך להתיר בפני המדיר ומדעתו אלא היכא שעשה לו טובה ומחמת אותה טובה הוצרך לידור לו דומיא דמשה דמחמת הנדר נתן לו יתרו בתו, וכן צדקיהו היה מסור ביד נבוכדנצר להורגו ומחמת השבועה לא הרגו, אבל יוסף שנדר לאביו מדעתו ולא הוצרך לידור מחמת שום דוחק היה יכול להתיר שלא מדעת אביו.

אומר התוספות רא"ש שאם הנדר לא ניתן תמורת איזה טובה יכול היה יוסף להישאל על נדרו ללא הסכמת אביו . וקצת קשה כי יעקב נתן ליוסף בבראשית פרק מח

(כב) וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֙חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי: פ

ואומר רש"י בראשית פרשת ויחי פרק מח פסוק כב

(כב) ואני נתתי לך - לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי, וגם אני נתתי לך  נחלה שתקבר בה, ואי זו, זו שכם, שנאמר (יהושע כד לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם:

שכם אחד על אחיך - שכם ממש, היא תהיה לךא חלק אחד יתירה על אחיך:

ואני רוצה להסביר את הסוגיה  בזווית אחרת בהמשך לפרוש של הרמב"ן . השבועה של יוסף לפני יעקב להבנתי היית לדעת  השכינה ולא לדעת יעקב

אומר ההעמק דבר בראשית פרשת ויחי פרק מז פסוק לא

על ראש המטה. להקב"ה השתחוה, ורק באשר יוסף עמד לפניו לא רצה להשתחוות על פניו כדרך ישיבתו, שלא יהי נראה משתחוה ליוסף, והיה בזה הקפד הרבה כמש"כ לעיל מ"ו כ"ט, על כן היסב ראשו על צדו לראש המטה:

כלומר כאשר נשבע יוסף היה גם יעקב וגם השכינה בחדר ולכן ניתן להגיד שמה שנשבע יוסף היה על דעת השכינה ולא על דעת יעקב וגם כאשר נשבע יוסף לפרעה היה זה על דעת השכינה כי כל הקשר  של יוסף ופרעה היה דרך הקב"ה כמו שאומר יוסף לפרעה בבראשית פרק מא

(טז) וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה:

ועל זה אומר הבת עין בראשית דרושים לחנוכה

וז"ש יוסף בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה ותרגום אונקלוס לא מן חכמתי אלהין מן קדם ה' יתותב ית שלמא דפרעה. פי' שהיה יוסף בבחינת ענוה וזכה לבחינת השראת השכינה בחינת נבואה. ובחינת ענוה מכונה בשם כ"ה מלשון יד כה"ה פי' שמצד עצמו אין לו שום כח לעשות פעולה גדולה או קטנה רק הכל נשפע עליו מהבורא ב"ה.

ונאמר בבראשית פרק מא

(לז) וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־עֲבָדָֽיו:

ואומר הזוהר ( תרגום ) 

כְּמוֹ זֶה (בראשית מז) וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה, וְכִי אֶל בְּנוֹ הוּא הִשְׁתַּחֲוָה? אֶלָּא לִמְקוֹם הַשְּׁכִינָה כָּרַע וְהִשְׁתַּחֲוָה, אַף כָּאן וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם. מַה זֶּה וְהוּא? זוֹ שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו [כרע], וְזוֹהִי שְׁמִירָה עֶלְיוֹנָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב, אָמַר, הִנֵּה זְמַן לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ עִמּוֹ.

כלומר פרעה הסכים עם יוסף שכל הקשר של יוסף לפרעה הוא  דרך הקב"ה ולכן גם פרעה לכאורה הסכים שמה שאומר יוסף זה מה שהקב"ה שם בפיו ולכן השבועה של יוסף לפרעה היה על דעת השכינה וגם אצל יעקב שמיד לאחר שיוסף נשבע קם והשתחווה על ראש המיטה היה זו הסכמה שלו שמה שנאמר היה על דעת השכינה ולא על דעתו ולכן יש להגיד ששני השבועות הללו היו במעמד שווה שנעשה על דעת השכינה ולכן אם היה יכול יוסף להישאל על השבועה ליעקב היה יכול להישאל על השבועה לפרעה ולכן הבין פרעה שאין לו ברירה וצריך לתת ליוסף לצאת ממצרים על אף התקדים של יציאת עבד מארץ מיצרים .

לסיכום צריך להגיד שיעקב הבין שאם לא ישבע לו יוסף לא יוכל יוסף לשכנע את פרעה לתת לו לצאת ממצרים ולכן השביע אותו בנוכחות השכינה כדי ששני השבועות יהיו בדרגה שווה כדי שפרעה יבין שאם ניתן להישאל על השבועה של יוסף לאביו ניתן גם להישאל על השבועה של יוסף לפרעה