7.4.2017

פרשת צו למה מנחה חייבת להיות מצה ללא שאור ? מי הקריב את המנחה הראשונה בעולם ? מה הקשר של קין לפסח ? למה אוכלים מצה בפסח ? ולמה אוכלים שתי לחם חמץ בשבועות ? מה הקשר של יתרו לפסח ? ‏יום שישי י"א ניסן תשע"ז

בס"ד
פרשת צו למה מנחה חייבת להיות מצה  ללא שאור ? מי הקריב את המנחה הראשונה בעולם ? מה הקשר של קין לפסח ? למה אוכלים מצה בפסח ? ולמה אוכלים שתי לחם חמץ בשבועות ? מה הקשר של יתרו לפסח ? ‏יום שישי י"א ניסן תשע"ז

כתוב בויקרא פרק ו

(ז) וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַמִּנְחָ֑ה הַקְרֵ֨ב אֹתָ֤הּ בְּנֵֽי־אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק אֶל־פְּנֵ֖י הַמִּזְבֵּֽחַ:

(ח) וְהֵרִ֨ים מִמֶּ֜נּוּ בְּקֻמְצ֗וֹ מִסֹּ֤לֶת הַמִּנְחָה֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ וְאֵת֙ כָּל־הַלְּבֹנָ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּנְחָ֑ה וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֗חַ רֵ֧יחַ נִיחֹ֛חַ אַזְכָּרָתָ֖הּ לַיקֹוָֽק:

(ט) וְהַנּוֹתֶ֣רֶת מִמֶּ֔נָּה יֹאכְל֖וּ אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו מַצּ֤וֹת תֵּֽאָכֵל֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ בַּחֲצַ֥ר אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יֹאכְלֽוּהָ:

(י) לֹ֤א תֵאָפֶה֙ חָמֵ֔ץ חֶלְקָ֛ם נָתַ֥תִּי אֹתָ֖הּ מֵאִשָּׁ֑י קֹ֤דֶשׁ קָֽדָשִׁים֙ הִ֔וא כַּחַטָּ֖את וְכָאָשָֽׁם:

(יא) כָּל־זָכָ֞ר בִּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ יֹֽאכֲלֶ֔נָּה חָק־עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵאִשֵּׁ֖י יְקֹוָ֑ק כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ: פ

ואומר רש"י ויקרא פרשת צו פרק ו פסוק י

(י) לא תאפה חמץ חלקם - אף השירים ד אסורים בחמץ:

ואומר האבן עזרא ויקרא פרשת צו פרק ו פסוק י

(י) וטעם לא תאפה חמץ הוא העקר במצות פסח. כחטאת וכאשם כן המנחה:

האבן עזרא מקשר את מצוות המנחה לפסח  ולא ברור מה הקשר בן פסח לבן מצות מנחה וכדי להבין את הקשר נראה מהי המנחה הראשונה המוזכרת בתורה

כתוב בבראשית פרק ד

(ב) וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה:

(ג) וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיקֹוָֽק:

ואומר מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת בראשית פרק ד סימן ג

[ג] ויהי מקץ ימים. זמן פסח היה, אמר אדם לבניו עתידים ישראל כולם להביא פסחיהם ויהיו לרצון ועת רצון היא זאת, אף אתם הביאו קרבניכם לפניו וירצה לכם:

מיד אנחנו רואים את הקשר בן פסח לבן מנחה כי המנחה הראשונה שהוקרבה בעולם היה על ידי קין וזה היה בפסח . וכדי שנבין יותר את הקשר לפסח נראה את דברי המשך חכמה בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ג

(ג - ה) ויבא קין מפרי האדמה וכו' ואל קין (ואל מנחתו לא שעה). הנה כפי המבואר בירושלמי בכורים א, ג דדבש מקרי פירות כמו תמרים, ובדבש כתוב: "קרבן ראשית תקריבו אותם לה', ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח" (ויקרא ב, יב). לכן לא שעה אל מנחת קין שהביא מפרי האדמה, דגם בן נח בבמה דידיה אסור בשאור ופשוט. יעוין בירושלמי ריש עבודה זרה. עבודה זרה וותרנית היא... (התורה אמרה "לא תזבח על חמץ דם זבחי" (שמות כג, יח), ועבודה זרה אמרה) "וקטר מחמץ תודה" (עמוס ד, ה). והענין מושכל, כי לא בחר השם בקרבן כי אם בהשתתף מעשה האדם בזה, כמו בעל חי שהאדם טורח בטיפולו ובגידולו. לכן אסרה תורה מחוסר זמן, שכיון שנולד והוא נגמר מהטבע בלבד, לא ירצה. וכן הפרי, כיון שגידולו נגמר מהטבע בלבד בלא מעשה אדם, לא ירצה לריח נחוח לפני השם יתברך. לכן לא ירצה למנחה רק סולת חטים או גרש כרמל - שנשתתף מעשה האדם, וכן יין ושמן שהכל בא במעשה האדם. ודובשא דתמרי ושאר פירות המשקין היוצאין לא חשיבי, כדאמר פרק כיצד מברכין (ברכות לח, א) דמברכין עליהם שהכל, ואכמ"ל. לכן גם בתורת בן נח כן, דפרי לא ירצה לריח נחוח ודו"ק.

מסביר המשך חוכמה שהקב"ה לא קיבל את הקרבן של קין כי הוא היה עם שאור כלומר חמץ וזה קשה לדעה שהיה זה זרע פשתן כי זרע פשתן הוא לא מאחד חמישה מיני דגן ולכן הוא לא יכול להיות  חמץ . ועל זה יש לי שני תירוצים האחד למשך חוכמה יש דעה שהמנחה של קין לא היה זרע פשתן אבל ניתן להגיד שלדעה שגם בן נוח לא יכול להביא קרבן עם שאור לא יכול להתקבל קרבן שלא יכול להחמיץ . כי כל העניין לדעתו של המשך חוכמה שצריך להביא קורבן שהוא בחלקו נעשה על ידי האדם כלומר ההקפדה של האדם שקרבן במנחה לא יחמיץ זה מעשה מובהק של כונה וביצוע שמצריכים ידע וזריזות ולכן אם אדם מביא קרבן שאכן הוא לא חמץ אבל גם לא יכול להחמיץ קרבן זה הוא פסול כי אין בו את החלק של ההשתדלות של האדם בהקרבת הקרבן וכך כותב האלשיך על בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ה

(ה) והנה היה ראוי לכתוב תחלה שלא שעה אל קין - שהקריב תחלה, ואחר כך יאמר שאל הבל ואל מנחתו שעה. אך יהיה כי בראות קין כי שעה אל הבל ואל מנחתו, כיוון גם הוא לכוין כאילו מקריב את עצמו, ולא שוה לו כי היה מצות אנשים מלומדה. וזהו שאחר אומרו וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, אמר ואל קין ואל מנחתו לא שעה,

קין חיפש את הגרוע ביותר חיפש את הקרבן שללא טרחה לא יהיה חמץ ולכן הקב"ה הראה לו את המשמעות של שכר ועונש בעולם שהוא הויכוח בן הבל לקין והכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ח  מביא את המשא ומתן בין הבל לקין :

(ח) ויאמר קין אל הבל אחיו בא ונצא שנינו לשדה ויהי כאשר יצאו שניהם לשדה ענה קין ואמר להבל מסתכל אני שברחמים נברא עולם אבל לא בפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים יש בדין מן בגלל מה התקבל קרבנך וקרבני ממני לא התקבל ברצון. ענה הבל ואמר לקין ברחמים נברא עולם ובפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים אין בדין ועל שהיו פרי מעשי טובים משלך וקודמים לשלך התקבל ברצון קרבני ענה קין ואמר להבל אין דין ואין דיין ואין עולם אחר ואין מתת שכר טוב לצדיקים ואין נפרעים מהרשעים, ענה הבל ואמר יש דין ויש דיין ויש עולם אחר ויש מתת שכר טוב לצדיקים ויש שנפרעים מהרשעים ועל ענין דברים האלו היו נִצים על פני השדה ויקם קין על הבל אחיו והטביע אבן במצחו והרגו:

ומכאן הקשר לפסח ולמצות . מצה היא  סילוק מוחלט של היצר . ולכן כשאנחנו מתחילים במסע לקבל את התורה ואומרת לנו התורה שתחילת המסע הוא בפסח תיקון לקלקול של קין שהביא קלקול לעולם על ידי הקרבת מנחה ללא כונה ומעשה לכבוד בורא עולם .  כי  רק במצה תוך סילוק של היצר הרע כלומר השאור ניתן  לעבוד בקודש ,עבודה בקודש חייבת להיות בסילוק מוחלט של היצר הרע ואם היצר הרע מעורב בעבודת הקודש הקב"ה לא יכול לקבל עבודה כזו . אם כן למה אנחנו לא אוכלים מצה כל השנה ? ורק בפסח יש לנו מצווה לא לאכול חמץ ולאכול ביום הראשון מצה ? ולי נראה להגיד שבעולם שבו יש יצר הרע לא באמת ניתן לעבוד שנה שלמה בקודש כי זה מעל כוחות האדם וראיה לדברי זה דברי התלמוד בבלי מסכת קידושין דף ל עמוד ב

כך הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה - אין אתם נמסרים בידו, שנאמר: הלא אם תטיב שאת, ואם אין אתם עוסקין בתורה - אתם נמסרים בידו, שנא': לפתח חטאת רובץ, ולא עוד, אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר: ואליך תשוקתו, ואם אתה רוצה אתה מושל בו, שנאמר: ואתה תמשל בו.

כלומר אדם באמת לא יכול לעמוד מול היצר ולכן לא יכול לעבוד את הקב"ה בסילוק מוחלט של היצר . יש רק דבר שעל ידו ניתן להתגבר על היצר וזה התורה . ולכן בן אדם יכול להתגבר בסילוק היצר באופן גמור רק למשך 7 ימים ולא יותר ולכן הוא יכול להימנע מחמץ רק בפסח אבל שאר השנה ההתגברות על יצר כלומר ערבוב של חמישה מיני דגן ושאור יכול להיות רק ע"י לימוד התורה . ולכן המסע הזה של 50 יום מפסח לקבלת התורה מתחיל במה שצריך להיות המטרה וזה סילוק היצר ולכן אנחנו אוכלים מצה ביום הראשון של פסח אבל כדי שנוכל להתגבר על היצר אנחנו עורכים את המסע לקבלת התורה . ורק בשבועות יום מתן תורתנו אנחנו אוכלים את שתי הלחם הוא הקרבן היחידי חוץ ממנחת תודה הבא חמץ כי רק אז אנחנו על ידי קבלת התורה לעבוד גם בקודש עם יצר הרע עם הכלים שהתורה נותנת לנו לשלוט בו ולכן ניתן להקריב את שתי הלחם חמץ וכך אומר השם משמואל ויקרא פרשת שמיני

וכן נמי יש לנו שלשה דברים, בדיקה, ביטול, וביעור, כל אלה מסלק כח רע של קין, ואכילת המצה שהיא דביקות אהבה בעולם החירות מתקנת ענין הבל, ובזה נשלם התיקון בצד מה לעומת קין והבל כנ"ל:

וכך כותב תיקוני הזוהר הקדוש

וּמִשּׁוּם זֶה, כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁבַּמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן הַזֶּה הָיָה תָלוּי הֶבֶל, מִיָּד וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יהו''ה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא, כָּאן שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְהִתְחָרֵט, בִּגְלַל זֶה וַיָּשֶׂם יהו''ה לְקַיִן אוֹת, כָּאן רֶמֶז אוֹת בְּרִית מִילָה שֶׁקִּבֵּל יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה, שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, (וחבר הקיני נפרד מקין), וּבְיִתְרוֹ הִתְתַּקֵּן קַיִן מֵחֶטְאוֹ, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ זְמַן קִבֵּל אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהֶרְאָה לוֹ בְּנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לִהְיוֹת בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, אָמַר, וְכִי אֶת הָרְשָׁעִים קִבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְשׁוּבָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֶת הַצַּדִּיקִים, מִיָּד וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יהו''ה, בָּזֶה יָצָא מִן הַדִּין וְקִבֵּל עָלָיו כָּל מַה שֶּׁנִּגְזַר בּוֹ, שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד. מַה שֶּׁאָמַר לוֹ נָד, שָׂם עָלָיו ו' וְנַעֲשָׂה נוֹד, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיָּשֶׂם יהו''ה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אוֹתוֹ, שֶׁאִם הָיָה נָד, נֶאֱמַר בּוֹ וְהָיָה כָל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי, וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה וְקִבֵּל עָלָיו אוֹת בְּרִית, שָׂם עָלָיו הָאוֹת ו' לְהַצִּילוֹ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשָּׂם אוֹתוֹ קִדְמַת עֵדֶן, שֶׁבִּגְלָלוֹ זָכָה לְגַן עֵדֶן.

יתרו שבא ושמע על קבלת התורה וקיבל על עצמו את עול התורה ותיקן את החטא של קין שעשה ההיפך ורצה להתחמק מהעול של המצוות להביא את מנחה המינימאלית  ללא טרחה .

לסיכום היום הראשון של פסח הוא היום בו אנחנו רואים בו את התכלית של הוצאת היצר מהאדם אבל בעולם הזה זה ניתן לחיות בהוצאת היצר לחלוטין  ורק על ידי קבלת התורה שנותנת לנו את הכוח לשלוט ביצר ולא לבטל אותו ניתן להתקיים העולם ,ולכן על ידי קבלת התורה ניתן לעבוד בקודש גם עם מנחה חמץ שהיא שתי הלחם וזה קורה ביום מתן תורתנו חג השבועות