ויקהל חכמה בגויים תאמין 13 מה היה שיטת השמירה של חכמי אתונא ? כיצד קרסה השיטה של חכמי אתונא ? למה חכמי אתונא הרגו את כל השומרים ? האם כללים של אדם בשר ודם מובילים תמיד לקריסה פנימית ? האם זה דומה למחלה אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת ?מה הקשר של רבי יהושע לאליעזר עבד אברהם ? כיצד השיטה הסדומית קורסת לתוך עצמה ? מה הקשר לרבי חנינה בר חמה וכיצד זה קשור להבדל בין חכמת בשר ודם לחוכמת התורה ? ‏כא'/אדר א/תשע"ט

בס"ד
ויקהל חכמה בגויים תאמין 13  מה היה שיטת השמירה של חכמי אתונא ? כיצד קרסה השיטה של חכמי אתונא ? למה חכמי אתונא הרגו את כל השומרים ? האם כללים של אדם בשר ודם מובילים תמיד לקריסה פנימית ? האם זה דומה למחלה אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת ?מה הקשר של רבי יהושע לאליעזר עבד אברהם ? כיצד השיטה הסדומית קורסת לתוך עצמה ? מה הקשר לרבי חנינה בר חמה וכיצד זה קשור להבדל בין חכמת בשר ודם לחוכמת התורה ? ‏כא'/אדר א/תשע"ט

בפרשת כי תשא דנתי במשמעות המערה שנמצאו בא חכמי אתונא ואת ההבדל ביניהם לבין חכמי ישראל 

"כלומר חכמי ישראל עוסקים בבנין העולם כי הם קושרים את עצמם למי שברא את העולם . חכמי אומות העולם ניתקו את עצמם מבורא עולם ולא נותר להם רק לדאוג לעצמם ולשרוד בעולם בתוך "מערה" שתשמור עליהם מהעולם ".

אומרת הגמרא חברותא בכורות דף ח עמוד ב

"אזל רבי יהושע, אשכח דרבנאי מגואי, שהיו שומרים שלא יכנס זר, ודרבנאי מבראי, שהיו שומרים שלא יצא אחד מן הזקנים לחוץ -והיו שופכים על איסקופת החדר סובין או עפר, שהיה ניכר עליהם פסיעות אדם, דאי חזו - זקני אתונה - כרעא דעיילא של זר, קטלי להו לרבנאי דגוואי שפשעו בתפקידם,⁽³⁾ ואי חזו כרעא דנפקא, קטלי להו לרבנאי דבראי.⁽⁴⁾התחכם רבי יהושע ונכנס על המפתן,⁽⁵⁾ ואפכה לסנדליה האחת, כך שבעומדו על האיסקופה היתה נראית פסיעה כלפי פנים ופסיעה כלפי חוץ, וקטלינהו לכולהו, כי היה נראה לזקנים שאחד נכנס ואחד יצא.⁽⁶⁾[ראה רבי יהושע שיש אורבים השומרים על הפתח מבפנים שלא ייכנס אדם זר, ואורבים השומרים מבחוץ שלא יצא לחוץ אחד מבני הבית; והיו הזקנים רואים על מפתן הבית - ששפכו עליו סובין או עפר שיהיה ניכר שם פסיעותיהם של הנכנסים והיוצאים - אם נכנס אדם זר או יצא אחד מהם, על ידי שהיו בוחנים את הפסיעות על המפתן, אם הכיוון הוא כלפי חוץ או כלפי פנים, וכשהיו מוצאים פסיעות כלפי פנים - ובהכרח שנכנס שם זר - היו הורגים את השומרים הפנימיים שמעלו בתפקידם, ואם היו הפסיעות כלפי חוץ, היו הורגים את השומרים החיצוניים שמעלו בתפקידם -נתחכם רבי יהושע, והפך את סנדלו האחת, כדי שתיראה בשעת עומדו על המפתן כניסה ויציאה כאחת, ומשראו כן הזקנים הרגו את כל השומרים, שהיה נראה להם שמעלו כולם בתפקידם]."  עד כאן הגמרא עם פרוש חברותא

אני רוצה להסביר את המשמעות של מה שעשה רבי יהושע מול חכמי אתונא . חכמי אתונא יצרו  כללים כדי לשמור על עצמם מכניסה של אנשים מהחוץ  ולשמור על חכמים שלא יצאו מהמערה  לחוץ . הם  יצרו שני כתות שומרים ללא תלות אחד מהשני . כת שומרים על כניסה מהחוץ לפנים  וכת שומרים מהפנים לחוץ . הם יצרו חוקים שנובעים מתוך השכל האנושי שלהם . לכאורה שני האיומים הללו זה שני איומים שונים לגמרי בלתי תלויים אחד בשני כי איום אחד תלוי בעולם החיצון שרוצה להיכנס לתוך המערה והאיום השני זה אותם חכמים שנמצאים בתוך המערה שהם חלק משישים החכמים שרוצים לצאת החוצה ,אין קשר בין שני האיומים ולכן מה שקבעו חכמי אתונה היה אמור להספיק כדי לוודא שהשומרים יעשו את המשימה שלהם בצורה ראויה. במידה והם כשלו חכמי אתונא היו הורגים אותם . אבל לכל רעיון שמגיע מתוך השכל האנושי מתוך חוכמה של בשר ודם יהיה תמיד איזה חסרון או כשל כלשהו שהשכל האנושי לא חשב עליו . תמיד יהיה איזה "בג" שדרכו יהיה ניתן לעקוף את אותו טבעת ביטחון שהאדם עושה כדי לשמור על עצמו . וזה בדיוק מה שעשה רבי יהושע הוא גרם לכך שכל המערך הזה שיצרו חכמי אתונא יקרוס לתוך עצמו . ולא רק שזה קרס לתוך עצמו הכללים שקבעו חכמי אתונא הם שגרמו לכך שהכול יקרוס וחכמי אתונאי נשארו ללא שומרים . הכללים שלהם קבעו שאם יהיה מי שיכנס פנימה השומרים האחראים על הכניסה יהרגו ואם ימצא אדם שיצא החוצה השומרים האחראים על כך יהרגו אבל חכמי אתונהא לא לקחו בחשבון פעולה בו זמנית שתגרום לכך שהם יישארו ללא שומרים . ועוד דבר ניתן ללמוד על חכמי אתונא שמיצגים את חכמה בשר ודם שאדם קובע כללים קשה לו לשנות את הכללים וזה מגבלה של חכמה בשר ודם  ש"מיצרת כללים "  אבל אותם כללים הם אלו שגורמים למציאות לקרוס  על אף שברור להם שהפעולה שלהם תגרום לקריסה. הם כנראה הבינו שהם יישארו ללא שומרים אבל עדיין הם הרגו את כל השומרים כי היה להם קשה לצאת מתוך אותם כללים שהם קבעו . וזה בדיוק מה שאנחנו רואים בכל ההיסטוריה האנושית כיצד תרבויות שלמות נעלמות וקורסות לתוך עצמם ומה שגורם להם לקרוס זה אותם כללים שהם יצרו אבל אותם כללים לא יכולים להחזיק לאורך זמן ומתי שהוא אותם כללים הם הם שיגרמו לקריסה . ברפואה זה נקרא מחלות אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת וכך כתוב בויקיפדיה

מחלת חיסון עצמי (בלועזית: אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת, auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון (נוגדנים ולימפוציטים מסוג T) מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון[1].

 

ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של רקמות בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של לימפוציטים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה למטרת הרס ופגיעה בתפקודה התקין. במקרים מסוימים קיימת נטייה גנטית מולדת לפיתוח מחלות אוטואימוניות. ברוב המקרים עדיין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.

מחלות חיסון עצמי הן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. הטיפול הוא בעיקר סימפטומלי – טיפול המנסה להקל על התסמינים, אך אינו מתיימר לרפא את המחלה.

ובדיוק את המציאות של חכמה בשר ודם שגורמת לקריסה עצמית  ניתן לראות בגמרא עפ פרוש חברותא סנהדרין דף קט עמוד ב

דפדע ליה לחבריה [מי שפצע את חבירו], אמרי ליה למוכה: הב ליה אגרא, דשקל לך דמא [תן למכה שכר, שהרי הקיז לך דם].דעבר במברא - יהיב ארבעה זוזי. ואילו דעבר במיא [מי שעבר במים, ולא השתמש במעבורת] - יהיב תמני [שמונה] זוזי⁽⁹⁰³⁾.זימנא חדא אתא ההוא כובס, אילקע להתם [פעם אחת בא כובס, ונקלע לשם, למקום שעוברים את המים במעבורת]. אמרו ליה: הב [תן] ארבע זוזי.אמר להו: אנא במיא עברי [אני עברתי במים].אמרו ליה: אם כן - הב תמניא, דעברת במיא.לא יהיב [לא נתן להם]. פדיוהו [פצעוהו].אתא לקמיה דדיינא [בא אותו כובס לפני הדיין שבסדום], לקבול על כך שפצעוהו.אמר ליה הדיין לכובס: הב ליה אגרא, דשקיל לך דמא [תן לו שכר על כך שהקיז לך דם], ועוד תמניא זוזי - על כך דעברת במיא.אליעזר עבד אברהם איתרמי התם [נקרה בדרכו לשם]. פדיוהי [פצעוהו] אנשי סדום.אתא לקמיה דיינא.אמר ליה הדיין לאליעזר: הב ליה אגרא, דשקל לך דמא!שקל גללא [נטל אליעזר מקל⁽⁹⁰⁴⁾], ופדיוהי איהו לדיינא [ופצע הוא את הדיין].אמר לו הדיין: מאי האי? מה זה שפצעתני?אמר ליה אליעזר: אגרא דנפק לי מנך [השכר שמגיע לי ממך] על כך שהקזתי לך דם - הב ניהליה להאי [תן אותו לבעל דיני, שפצעני]. וזוזי דידי - כדקיימי קיימי [והכסף שלי ישאר במקומו].

גם כאן אותו כלל של בשר ודם הביא את אליעזר להראות לדייני סדום ועמורה שהכללים שלהם מביאים לקריסה פנימית  .

ועוד סיפור על הקריסה הפנימית של חוק בשר ודם

חברותא סנהדרין דף קט עמוד ב

כי הוה מתרמי להו עניא [כאשר היה נקלע עני לסדום], יהבו ליה כל חד וחד דינרא [נתנו לו כל אחד ואחד דינר], וכתיב שמיה עליה [ושם הנותן היה כתוב על המטבע], וריפתא לא הוו ממטי ליה [ופת לא היו נותנים לו, לעני], כדי שימות ברעב.כי הוה מית [כאשר היה אותו עני מת ברעב], אתי כל חד וחד, שקיל דידיה [בא כל אחד ואחד מבני סדום, מזהה את מטבעו על פי השם שהיה כתוב עליה, ונוטלה].הכי אתני בינייהו [כך התנו ביניהם] אנשי סדום: כל מאן דמזמין גברא לבי הילולא [כל מי שמזמין אורח לסעודת שמחה] - לשלח גלימא [יטלו ממנו את בגדו].פעם אחת הוי האי הילולא [היתה שם שמחה], אקלע אליעזר להתם, ולא יהבו ליה נהמא [ולא נתנו לו פת].כי בעי למסעד [כשרצו להתחיל לסעוד], אתא אליעזר, ויתיב לסיפא דכולהו [בא אליעזר, והתיישב בסוף הקרואים].אמרו ליה: מאן אזמנך להכא [מי הזמינך לכאן]?אמר ליה לההוא דיתיב [אמר אליעזר לזה שישב לצידו]: אתה זמנתן [הזמנתני].אמר אותו אדם שישב לצידו בליבו: דילמא שמעי בי דאנא אזמינתיה [שמא ישמעו הציבור את דבריו של אליעזר, שאני הזמנתיו], ומשלחי ליה מאניה דהאי גברא [ויטלו ממני את בגדי]!שקל גלימיה ההוא דיתיב גביה [נטל אותו אדם את בגדו], ורהט לברא [וברח החוצה].וכן עבד לכולהו [וכך עשה אליעזר לכולם, שאמר על כל אחד מהם שהוא הזמינו], עד דנפקי כולהו [עד שיצאו וברחו כולם], ואכלא איהו לסעודתא [ואכל הוא, אליעזר, את כל הסעודה].

בדיוק אותו רעיון של קריסה פנימית של כללים שנקבעו על ידי בשר ודם . כי תמיד סופם של אותם כללים לגרום לקריסה פנימית  שתמיד תגיע . וכך הראה להם רבי יהושע שהכללים שאדם בשר ודם חושב עליהם סופם  לא להחזיק מעמד ולקרוס בצורה כזו או אחרת .

הניסיון למשל בתחום הפצחנות של מערכות מידע "האקרים " מראה שאין ולא נמצא כיום מערכת שלא ניתן לפרוץ לתוכה למרות כל המשאבים העצומים שמשקיעים בעניין ,  כלומר השכל האנושי לא יכול להגיע למערכת "מושלמת " וכאן נכנס הקב"ה לעולם שלנו שהוא נותן לנו את הכלים להתמודד מול העולם וזוהי חוכמה לא של בשר ודם זה חוכמה של התורה . וכדאי לראות את הגמרא שמספרת על מקרה כזה שבו השכל או היכולת האנושית לא יכולה להספיק לאדם וצריך את הסיוע של הקב"ה כדי לשרוד . וכך נאמר חברותא עבודה זרה דף י עמוד ב

כל יומא, כל יום שבא לבית רבי, הוה מייתי הביא אתו תרי עבדא שני עבדים ללוותו ולשמרו. חד, עבד אחד קטליה, הרג אותו⁽¹³⁾ אבבא דבי רבי על פתח בית רבי, וחד את העבד השני, קטליה הרג אותו אבבא דביתיה, על פתח ביתו, בחזרתו.וכל זה עשה כדי שלא יוודעו קשריו עם רבי. ועוד עשה, שביקש מרבי שיסתיר את הדבר -אמר ליה לרבי: בעידנא דאתינא, בעת ביאתי אליך, לא נשכח גבר קמך, לא יימצא אף איש לפניך!יומא חד יום אחד אשכחיה מצא לרבי חנינא בר חמא, דהוה יתיב שיושב לפני רבי.אמר אנטונינוס: לא אמינא לך, וכי לא אמרתי לך כי בעידנא דאתינא, לא נשכח גבר קמך?!

אמר ליה רבי: לית דין, בר אינש! אדם זה אינו בן אדם,⁽¹⁴⁾ אלא מלאך.אמר ליה אנטונינוס לרבי חנינא: לימא ליה, צא ואמור לו לההוא עבדא, לעבד ההוא דגני אבבא, השוכב על הפתח, דקאים וליתי, שיקום ויבא!⁽¹⁵⁾אזל, הלך רבי חנינא בר חמא. אשכחיה, ומצאו דהוה קטיל, שהוא הרוג!אמר חשב רבי חנינא לעצמו: היכי אעביד, איך אעשה עתה? אי איזיל ואימא ליה דקטיל, אם אחזור ואודיע שהוא מת, הרי אין משיבין תשובה על הקלקלה, על דבר רע [כלומר, אין מבשרין בשורות רעות]. ואם אשבקיה אעזבנו ואיזיל ואלך לי, קא מזלזלינן במלכותא, הוי זלזול בכבוד המלך, שאינני מבצע את פקודותיו.

מה עשה? -בעי רחמי עליה, בקש עליו רחמים, ואחייה, והקים אותו לתחיה, ושדריה, ושלחו לאנטונינוס! אמר אנטונינוס לרבי, בראותו את עבדו שהחיה רבי חנינא: ידענא, יודע אני, שזוטי דאית בכו, אפילו הקטן שבכם, מחיה מתים! מיהו, בכל זאת אני מבקש כי בעידנא דאתינא, בעת ביאתי אליך, לא נשכח אינש קמך, לא ימצא אף אדם לפניך.

כלומר רק התערבות של חוכמת התורה ורק סיוע מהקב"ה יכול להציל את האדם מפעולה של עצמו . זה בדיוק מה שאנחנו רואים אצל רבי חנינה בר חמה . וזה בדיוק הטענה של רבי יהושע לחכמי אתונא האדם לא יכול להתקיים לאורך זמן כי בסופו של דבר הוא מגיע לרגע שהכללים שהוא יצר יוצאים נגדו בדיוק כמו מחלה אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת   שנלחמת כנגד האדם אותו הכלי שנותן לו יכולת לשרוד נלחם כנגדו , רק בורא עולם שנתן לנו את התורה ונותן לנו סיוע בעולם בגלל קיום התורה יכול לתת לנו את הכלים לשרוד בעולם . ולכן אומר להם רבי יהושע  חברותא בכורות דף ח עמוד ב

אמרו ליה הזקנים לרבי יהושע: מאי עבידתיך? אמר להו רבי יהושע: חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו;

אני חכם יהודי ומשתמע מכם שאתם חכמים מסוג אחר אתם חכמים בשר ודם , אני הוכחתי לכם שכל השיטה שלכם קרסה אין תוחלת לחוכמה של בשר ודם . אבל ממשיך רבי יהושע ואומר להם אבל אני רוצה ללמוד מכם והעניין צריך ביאור .

ובלי נדר נמשיך את הענין שבוע הבא .