בס"ד
פרשת כי תצא מהם 3 הדילמות המוסריות בתחילת פרשת
כי תצא ? כיצד נראות הדילמות של אשת יפת תואר , בן סורר ומורה במשקפיים מודרניות ?
האם הדת היהודית היא דת "פרימיטיבית " ? מה הקשר של פרעה לתרבות
המודרנית ? האם התרבות המודרנית בסיסה באסכולה של פרעה ? מה הקשר של הקומוניזם והנאציזים
לאסכולה של פרעה ? האם ההתנגשות של עם ישראל עם מצריים זה אותו סוג התנגשות של
היהדות מול העולם המודרני ? האם עמנואל קאנט אביו מולידו של "כבוד האדם"
שמערכת המשפט הישראלי מבוססת עליו הוא הבסיס לאידיאולוגיה הנאצית ? האם כל המוסר המודרני הוא בעצם פיקציה ? מה הקשר
לקריסה של האידיאולוגיות ה"אנושיות " ? מה המוסר היחידי שיכול להיות
קיים ? י"ג/אלול/תשפ"א
דברים (פרשת כי תצא) פרק כא פסוק י - יד
(י) כִּֽי־תֵצֵ֥א
לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ
וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ:
(יא) וְרָאִיתָ֙
בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖
לְאִשָּֽׁה:
(יב) וַהֲבֵאתָ֖הּ
אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּרְנֶֽיהָ:
(יג) וְהֵסִ֩ירָה֩
אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה
אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּב֤וֹא אֵלֶ֙יהָ֙
וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה:
(יד) וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א
חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה
בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ: ס
וכתוב בדברים (פרשת כי תצא) פרק כא פסוק טו - יז
(טו) כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ
לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה
וְיָֽלְדוּ־ל֣וֹ בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ר
לַשְּׂנִיאָֽה:
(טז) וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת
אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י
בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר:
(יז) כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר
לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית
אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה: ס
וכתוב בדברים (פרשת כי תצא) פרק כא פסוק יח - כא
(יח) כִּֽי־יִהְיֶ֣ה
לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל
אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם:
(יט) וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ
אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר
מְקֹמֽוֹ:
(כ) וְאָמְר֞וּ
אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ
בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא:
(כא) וּ֠רְגָמֻהוּ
כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ: ס
פרשת כי תצא מתחילה ב 3 דילמות מוסריות הראשונה
שבזמן מלחמה אתה רואה אשת יפת תואר שנפלה בשבי ואתה חושק בה . התורה מדריכה אותך
כיצד לנהל את הדילמה המוסרית בדרך התורה . הדילמה השנייה זה מצב שבו יש לך ילדים
משני נשים אחת שנואה והשני האהובה התורה מצווה אותך להתגבר על הנגיעות האישיות שלך
ולתת לבן הבכור כפי שמגיע לו כי בן בכור מקבל פי שנים מכל ילד . הדילמה השלישית
שהתורה מדריכה אותך מה לעשות עם בן סורר ומורה כאשר ברור לכולם שקשה עד בלתי אפשרי
להורים למסור את בנם לזקני העיר כדי לרגום אותו באבנים .
כל 3 הדילמות הללו מתנגש חזיתית מול "המוסר
" המערבי הליברלי . בעיני אותם בעלי מוסר ליברלי יש כאן מעבר של קו אדום
"מוסרי" כפי שהם מגדירים את המוסר האנושי הדילמה של אשת יפת תואר פוגעת
בזכויות של אשת יפת תואר הדילמה השנייה פוגעת באוטונומיה של האדם לעשות בכספו כרצונו
. והדילמה השלישית פוגעת גם בזכויות של הבן
סורר ומורה וגם באוטונומיה של האדם להחליט בעצמו על עתיד ילדיו ונשאלת השאלה כיצד
אנחנו כאנשים שמקבלים את התורה משמים חיים בעולם "ליברלי" שמסתכל עלינו
כיצורים פרימיטיביים שנמצאים שנות אור מ "הקידמה" המערבית מהמוסר "האוניברסאלי"
הליברלי ?
כדי להבין את ההתנגשות של העולם המערבי מול עולם
היהדות צריך להגיע לתחילת ההקמה של עם ישראל . עם ישראל התגבש במצרים מול פרעה .
מצרים של פרעה זה הניגוד הגמור לעם ישראל
וכך כותב הפנים יפות ויקרא פרק כו
(יג) ואשבור מוטות עלכם ואולך אתכם קוממיות. כבר כתבנו בפסוק [שמות יג, יח] וחמושים עלו בני ישראל שנתעלו ביציאתם ממצרים ממ"ט שערי טומאה שהיו שקועים בה, ונתעלו במ"ט יום עד קבלת התורה במ"ט שערי קדושה, ולכך היה יציאתם בחפזון שאילו היו שקועים עוד שעה היו נכנסין בשער החמישים של ש"ט ולא היה אפשר להוציאם, וכבר כתבנו דהיינו דאמרו במערבא [ברכות ד ב] נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל [עמוס ה, ב], פירוש במצרים כשנפלו נפילה שאם נפלו יותר לא היה אפשר להושיען אז נתקיים קום בתולת ישראל,
חמישים שערי טהרה זה מתן תורה חמישים שערי טומאה זה מצרים . מי שנכנס לחמישים שערי טומאה אין לו תקומה כי בחמישים שערי טומאה לא נמצא הקב"ה כי הפילוסופיה המצרית הוציאה לחלוטין את הקב"ה מהעולם . הפילוסופיה של פרעה היא פשוטה נאמר ביחזקאל פרק כט פסוק ג
(ג) דַּבֵּ֨ר
וְאָמַרְתָּ֜ כֹּֽה־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֗ק הִנְנִ֤י עָלֶ֙יךָ֙ פַּרְעֹ֣ה
מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם הַתַּנִּים֙ הַגָּד֔וֹל הָרֹבֵ֖ץ בְּת֣וֹךְ יְאֹרָ֑יו אֲשֶׁ֥ר
אָמַ֛ר לִ֥י יְאֹרִ֖י וַאֲנִ֥י עֲשִׂיתִֽנִי:
ואומר המלבי"ם ביאור המילות יחזקאל פרק כט פסוק ג
(ג) עשיתני. עשיתי את עצמי:
פרעה הוא הבורא של עצמו . בעולמו של פרעה אין
קב"ה בכלל כי פרעה עצמו הוא הקב"ה של עצמו ולכן אם הוא ברא את עצמו הוא
היחידי שקובע מהו המוסר של עצמו מה טוב ומה רע . מה מוסרי ומה לא מוסרי . ובתור
בורא עצמו אין מי שיכול להגיד לפרעה "מה לעשות" כי בתור בורא של עצמו יש
לו אוטונומיה מלאה על עצמו .
מי שהמשיך את פרעה ונחשב לאבי הפילוסופיה המערבית
ליברלית הוא הפילוסוף עמנואל קאנט
אהרון ברק הכיל על מערכת המשפט את פרשנותו לכבוד
האדם וחירותו מתוך הפילוסופיה של עמנואל קאנט : וכך כתוב באתר מדרשת :
"הנחת
היסוד של קנט היא שכל בני האדם הם יצורים בעלי תבונה ולפיכך שווים בערכם זה לזה.
לכל אדם ערך מוחלט, בלתי מותנה, והוא תכלית לעצמו. תפיסה זאת מנוגדת לתפיסות מוסר
דתיות המניחות שמקור המוסר הוא התגלות אלוהית על טבעית. הצו המוחלט ('הצו
הקטגורי') נובע מהתבונה שכל בני האדם חולקים . "
וכך כתוב בויקיפדיה על כבוד האדם :
אחד ההוגים שהשפיעו באופן העמוק ביותר על התפתחות
תפיסת כבוד האדם הוא הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט. קאנט קבע כי תמיד יש לראות בכל
אדם לא רק אמצעי לקידום צרכיו של אדם אחר, אלא גם מטרה עצמאית בעלת ערך מוחלט
העומדת בפני עצמה. כלומר: לעולם אין להתייחס לאדם כאילו היה חפץ, אלא תמיד יש
לזכור גם את המתחייב מאנושיותו. ציווי זה נתפס עד היום כמבטא באופן הבהיר ביותר את
משמעות כבוד האדם.
כלומר התפיסה המערבית ליברלית היא המשך ישיר
למייסד הפילוסופיה שהוציאה את בורא העולם מהמשחק ובמקומו הכניסה את האדם כבורא של
עצמו . זה שני הצדדים של המאבק של . עם ישראל קיבל את ההבנה שיש בורא לעולם
והוא נתן לנו את התורה ועם ישראל קיבל על עצמו את התורה . התורה זה הכלי היחידי
להבין את העולם וכך כתוב בזוהר הקדוש
כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּכָל
דָּבָר וְדָבָר, לֹא הִתְקַיֵּם עַד שֶׁעָלָה בְרָצוֹן לִבְרֹא אָדָם שֶׁיִּהְיֶה
מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, וּבִגְלָלָהּ הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. כָּעֵת, כָּל מִי
שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּמִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, כִּבְיָכוֹל הוּא מְקַיֵּם אֶת
הָעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם.
אָדָם מִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה
וְקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם הִיא הַתּוֹרָה. מִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי הָאִישׁ
שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם.
כלומר ההבנה של העם היהודי שבורא עולם ברא את
העולם תוך הסתכלות בתורה ולכן התורה היא הכלי היחידי להבין את העולם
. הקב"ה שהוא מעל כל סיבתיות ולעולם אין הוא נמצא תחת סיבתיות והוא נתן לאדם
את אותו חלק שנקרא צלם אלוקים שנותן לנו את היכולת לבחור בעולם כלמור להיות מעל
המזל (מזל זה חוקיות העולם ) .
חברותא מסכת שבת דף קנו עמוד ב
ומדשמואל נמי שמעינן, דסבר: אין מזל לישראל.דשמואל
ואבלט [שם חכם נכרי שהיה חוזה בכוכבים] הוו יתבי. והוו קאזלי הנך אינשי
בדרכם לאגמא לקצוץ קנים, ועברו לפניהם. אמר ליה אבלט לשמואל על אדם
אחד מהם: האי גברא אזיל לאגם, ולא אתי בחזרה משם. משום דטריק
[הכיש] ליה חיויא [נחש] לאותו אדם, ומיית.אמר ליה שמואל: אי אותו
אדם בר ישראל הוא, לא יתקיים מה שחזית בו. אלא הוה אזיל ואתי בחזרה,
ולא ימות. לפי שאין מזל לישראל. ותפלה תועיל לו להנצל ממזלו.אדיתבי [בעוד
שהיו יושבים], אזיל אותו אדם, ואתי מהאגם. קם אבלט, ושדיה לטוניה
[הסיר את משאו] דההוא גברא. אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי [כשהוא
חתוך לשתי חתיכות]. שקצץ את הנחש יחד עם הקנים, בלא ידיעתו.אמר ליה שמואל
לההוא גברא: מאי מעשה עבדת, שבזכותו נצלת ממזלך?אמר ליה: כל יומא
הוה מרמינן [מטילין] כל בני החבורה ריפתא [פת] בהדי הדדי לתוך
סל אחד, ואכלינן את סעודתנו יחד. ואחד מאתנו היה גובה את הפת מכולם. האידנא,
הוה איכא חד גברא מינן דלא הוה ליה ריפתא להטיל לסל. הוה קא מיכסף
[מתביש] בכך. אמינא להו לבני החבורה: אנא קאימנא וארמינא [אני אעמוד
ואגבה מכולם].כי מטאי לגביה דההוא גברא, שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה
[עשיתי עצמי כמו שאני לוקח ממנו פת], כי היכי דלא ליכסיף.אמר ליה שמואל:
מצוה עבדת. ובזכות זה נצלת מהנחש.נפק שמואל ודרש: הא דכתיב "וצדקה
תציל ממות", לא ממיתה משונה בלבד היא מצילתו להביאו למיתה הגונה, אלא
ממיתה עצמה הוא ניצל, והיא נותנת לו חיים(1).
כלומר העולם לקראת מתן תורה נמצא בן הקצה של מצרים מצד אחד ומתן תורה
מצד שני . זה שני הקצוות שבו מתנהל העולם החל מהרגע בו התגבש העם היהודי . זה
המאבק העיקרי שאנחנו מתמודדים מולו וזה הפילוסופיה
של פרעה שהמירה את עצמה לפילוסופיה של העולם המודרני העולם הליברלי כמו שהוא בא
לידי ביטוי כיום (יש עוד מאבק וזה המאבק מול עמלק שהוא היד הארוכה של המלאכים
שהתנגדו לבריאת האדם ) . גם הקומוניזם וגם
הנאציזים בא מאותו בית מדרש . האדם שהפך את עצמו לבורא עולם ממציא לעצמו אידיאות
שהמרכז שלהם הוא האדם שיש לו אוטונומיה להמציא תיאוריה ולנסות לממש אותה בעולם בבחינת
אני בראתי את עצמי . לא סתם גם הקומוניזם וגם הנאציזים היה אנטי יהדות והמוטיב
האתאיסיטי היה דומיננטי בפילוסופיה שלהם
וכך כותב מרקס על הדת :
"האדם יוצר את הדת, הדת לא יוצרת את
האדם. הדת היא, אכן, המודעות העצמית והתפיסה העצמית של אדם שעדיין לא ניצח עבור
עצמו, או שכבר הפסיד את עצמו שוב. אך האדם אינו ישות אבסטרקטית המשתופפת מחוץ
לעולם. האדם הוא עולמו של האדם - מדינה, חברה. מדינה זו וחברה זו מייצרות את הדת,
שהיא תודעה מהופכת של העולם, משום שהן בעצמן עולם מהופך. הדת היא התאוריה הכללית
של העולם הזה, המצאי האנציקלופדי שלו, ההיגיון שלו בצורתו העממית, המגננה הרוחנית
על כבודו, התלהבותו, עיצומו המוסרי, משלימתו החגיגית ובסיס הנחמה וההצדקה
האוניברסלי שלו. היא המימוש הדמיוני למהות האנושית, משום שהמהות האנושית לא רכשה
שום מציאות אמיתית. אי לכך, המאבק נגד הדת הוא באופן עקיף המאבק נגד אותו עולם
שניחוחו הרוחני הוא הדת.הסבל הדתי הוא בו זמנית הבעה של הסבל האמיתי יחד עם מחאה
נגד הסבל האמיתי. הדת היא אנחתו של יצור מדוכא, לבו של עולם חסר לב, כפי שהיא
נשמתם של תנאים חסרי נשמה.היא האופיום של ההמונים."
ואת הקשר בן הנאציזים לאסכולה של פרעה (לפי דעתי ) ולעמנואל קאנט כותב
במאמר מכונן הפרופסור זאב בכלר :
"חיבור קטלני זה
בין פיקציה ו"אמונה תבונית" היה משהו שיהדות גרמניה לא הבינה,
ולכן גם לא היתה מסוגלת לראות שכל רעיונות החזרה אל האותנטיות והאפריורי של הלאום
נתפשו ע"י מנהיגי הנאציות כ"אמונה תבונית", כפיקציה גרידא של
התבונה המעשית, ולכן כמכשיר רגולטיבי בלבד שאיפשר להם להמציא לעצמם את האידיאות
ש"נדרשו" (כמו הפוסטולאטים של קאנט) לצורך בניית האידיאה (ולכן
האידיאולוגיה) של הגזע הגרמני. אולי כתוצאה מכך לא יכלה יהדות גרמניה גם לתפוש
שהשמדת עמים יכולה להוות ביטוי לחובה מוסרית לממש איזה אפריורי שנבחר כפיקציה
גרידא, ומתוך ה"דרישה" ל"אמונה תבונית" הפך לדוֹגמה מכוננת של
האומה הגרמנית המתחדשת. בשיחה שהתקיימה עם אחד ממקורביו הסביר לו היטלר כך:
אני יודע היטב, כמו כל האינטלקטואלים החכמים להפליא האלה,
שמבחינה מדעית אין דבר כזה, גזע.[...] אך אני כפוליטיקאי זקוק למושג שיאפשר לבטל
את הסדר שהתקיים עד כה על בסיס היסטורי ולהשליט בכוח סדר חדש ולא-היסטורי לחלוטין,
וכמו כן עלי לספק לו בסיס אינטלקטואלי. (ראושנינג, היטלר מדבר :229)
לפני שנים רבות הזדמן לי לבקר בבית אחוזה קטן מאבן אפורה
בוולסטורפ ליד גרנטהם במחוז לינקולנשר שבאנגליה. נכנסים אליו דרך דלת צרה
ונמוכה, ומשם מטפסים במדרגות צרות לחדרי השינה בקומה השנייה. בחדר שמשמאל, שבו
נולד ניוטון ב-1642, נקבעה מעל האח טבלת-אבן, ועליה חקוקות שתי השורות שחיבר
אלכסנדר פופ ב- 1734, שבתרגום חפשי אומרות כך:
הטבע וחוקיו היו שרויים בחשכת הלילה;
ויצו אלהים, יהי ניוטון! – והכול היה אורה.
לו היה פופ עדיין בחיים חמישים שנה אחרי כן, סביר שהיה מוסיף
עוד שורה:
אך אז ציווה השטן, יהי קאנט! – והכול החשיך כבראשונה.
(ממליץ לקרוא את כל המאמר) :
http://www.tau.ac.il/~bechler/docs/25sep05_Kant_for_Galileol.doc
כלומר אין חדש השמש ואנחנו נמצאים
מתמודדים מול האסכולה של פרעה בורסיות שונות (או ברוח הימים הללו מוטאציות שונות )
שמאתגרים אותנו ומנסים להפוך אותנו לפיקציה ולקוריוז כאשר לפי האמת כל אותם אידיאולוגיות
המציאו כמו פרעה את הפיקציה שהם בראו את עצמם ומתוך כך יש להם אוטונומיה לחשוב ולעשות
כפי שהם רוצים. לרעיון הזה אין שום ביסוס לוגי , ההיפך יש לו סתירה מהותית להבנה
של המדע שהעולם סיבתי , ובעולם סיבתי (שקיים בו רק חוקיות ) לא יכול להיות קיום
לתודעה . עולם סיבתי הוא עולם שהדבר היחידי שמתרחש בו הוא אין סוף אירועים של מצב >
חוקיות > תוצאה וזהו . בעולם כזה לא יכול להיות תודעה ולא יכול להיות שום דבר .
העולם המודרני נמצא במצב שהוא "ממציא
" מוסר שהוא בניגוד גמור לתפיסת עולמו .
סיכומו של דבר המוסר היחידי שיכול להתקיים בעולם הוא אותו המוסר של התורה
. אם הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם המוסר היחידי שבא בחשבון זה מוסר התורה
. כל שאר תורות המוסר שלא נובעות מהתורה הם בבחינת פיקציה ללא בסיס רציונאלי וסופם
של מי שיבסס את חייו לפי הפיקציה הזאת יהיה קריסה פנימית טוטאלית בדיוק כמו סופו
של הקומוניזם סופו של הנאציים וסופה של כל תורה אנושית מומצאת לקרוס לתוך עצמה .
