פרשת פקודי חכמה בגויים תאמין 14 למה חכמי אתונא מחולקים לזקנים ולצעירים ? למה חשש רבי יהושע להקדים שלום לאחד הכתות ? למה חכמי ישראל יושבים בגורן ? למה אצל חכמי ישראל ניתן לדעת בדיוק מי חכם יותר ומי חכם פחות ? למה לא ניתן לדעת מי חכם יותר אצל חכמי אתונא ? מה הקשר של החשש של רבי יהושע לאהבת לרעך כמוך ולחייך קודמים ? למה אמר רבי יהושע לחכמי אתונא שהוא רוצה ללמוד מהם ? ‏א'/אדר ב/תשע"ט

בס"ד
פרשת פקודי  חכמה בגויים תאמין 14  למה חכמי אתונא מחולקים לזקנים ולצעירים ? למה חשש רבי יהושע להקדים שלום לאחד הכתות ? למה חכמי ישראל יושבים בגורן ? למה אצל חכמי ישראל ניתן לדעת בדיוק מי חכם יותר ומי חכם פחות ? למה לא ניתן לדעת מי חכם יותר אצל חכמי אתונא ? מה הקשר של החשש של רבי יהושע לאהבת לרעך כמוך ולחייך קודמים ? למה אמר רבי יהושע לחכמי אתונא שהוא רוצה ללמוד מהם ? ‏א'/אדר ב/תשע"ט

השיעור נמסר לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה

בפרשת ויקהל ראינו איך גורם רבי יהושע לקריסת מערך השמירה של המערה של חכמי אתונא . מה שהראה רבי יהושע לחכמי אתונא שחוכמה של בשר ודם תמיד תוביל לקריסה פנימית . וההבנה הבסיסית היא שחוכמה של בשר ודם תמיד תגיע לאיזה סתירה פנימית ומתוך הסתירה הפנימית לקריסה . הכלי היחידי שיכול להוביל את האדם בעולם זה התורה והסיבה לכך היא פשוטה הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם ולכן הדבר היחידי שיכול להחזיק לאורך זמן בעולם זה פעולות שנובעות מתוך חוכמת האמת שהיא חוכמת התורה ולא חוכמה של בשר ודם . חכמה של בשר ודם תמיד תוביל לנקודה שהיא עומדת  בסתירה למציאות של העולם ובהכרח  תוביל לקריסה פנימית .  וכך הגיע רבי יהושע לפני חכמי אתונא שנשארו ערומים משמירה ואין להם ברירה אלה לדבר עם רבי יהושע .

אומרת הגמרא בבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב

נתחכם רבי יהושע, והפך את סנדלו האחת, כדי שתיראה בשעת עומדו על המפתן כניסה ויציאה כאחת, ומשראו כן הזקנים הרגו את כל השומרים, שהיה נראה להם שמעלו כולם בתפקידם].אזל רבי יהושע אשכח דהוו יתבי ינוקי מלעיל וסבי מלתחת; אמר רבי יהושע: אי יהיבנא שלמא להני [לינוקי], קטלי לי הני [הזקנים], סברי: אנן עדיפינן, דאנן קשי טפי ואינהו דרדקי; ואי יהיבנא שלמא להני [לזקנים] קטלי לי הני, אמרי: אנן עדיפנא, דאנן עילאי ואינון תתאי; ולכן אמר להו רבי יהושע: שלמא לכולהו חכימאי! [הלך ומצא שם רבי יהושע, שהיו יושבים צעירים למעלה וזקנים למטה; אמר רבי יהושע בלבו: אם אתן שלום לאלו הצעירים, יהרגוני הזקנים, כי יאמרו: הרי אנחנו זקנים והם צעירים; ואם אתן תחילה שלום לזקנים, יהרגוני הצעירים, כי יאמרו: הרי אנחנו יושבים מלמעלה ואילו הם למטה; ולכן אמר רבי יהושע: "שלום לכל החכמים"]. אמרו ליה הזקנים לרבי יהושע: מאי עבידתיך? אמר להו רבי יהושע: חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו; אמרו ליה: אי הכי ניבעי לך? אמר להו רבי יהושע: לחיי! אי זכיתו לי, כל דבעיתו עבידו בי, ואי זכינא בכו, איכלו נהמא גבאי בספינתא. [שאלוהו היושבים שם מה מעשיך? ויאמר להם: חכם היהודים אני, ורצוני ללמוד מכם דברי חכמה; אמרו לו: אם כך נבחון אותך! אמר להם רבי יהושע: מסכים אני, ואם תנצחוני, עשו בי ככל שתרצו, ואם אני אנצח אתכם, תבואו לאכול אתי לחם בספינה].⁽⁷⁾

וצריך להבין את המשמעות של צורת הישיבה וההתלבטות של רבי יהושע . חכמי אתונא מיצגים את החכמים שחוכמתם היא של חכמה בשר ודם . צורת הישיבה של חכמי אתונא מייצגת את צורת החשיבה שלהם ואת מהותם . חכמי אתונא  עושים הפרדה של גיל בן החכמים . הזקנים יושבים למטה והצעירים יושבים למטה . ההפרדה הזאת היא הפרדה מהותית כי אתה רואה שרבי יהושע חושש להקדים לשלום לאחד מן הכתות הזקנים שיושבים למטה והצעירים שיושבים למעלה. כלומר חכמי אתונא מסודרים לפי פרמטר חיצוני כי זה הפרמטר היחידי שהם יכולים לעשות דרכו הפרדה ודירוג של החכמים . גיל של אדם זה דבר שניתן למדוד ולכן הם עשו הפרה מלאכותית של זקנים וצעירים . סביר להניח שיש צעירים יותר חכמים מזקנים אבל חוכמה של בשר ודם כמעט לא ניתן למדוד ולכן לא נותר לחכמי אתונא לעשות הפרדה מלאכותית ופשוטה של זקנים למטה וצעירים למעלה . חלוקה  כזו יוצרת מתח בן שני הקבוצות ולכן פוחד רבי יהושע לתת שלום לזקנים בהתחלה או לצעירים בהתחלה ולכן הוא פונה בבת אחת לשניהם כדי לא לפגוע בהם דבר שיכול לגרום לחכמי אתונא להרוג את רבי יהושע . מתוך החלוקה של חכמי אתונא לצעירים וזקנים אתה רואה את המגבלות של חכמה בשר ודם . לא ניתן לדרג את החכמים לפי חוכמתם כי באמת חוכמה בשר ודם זה לא דבר מוחלט זה דבר שמשתנה מאוד וקשה למדוד אותו וגם קשה להגדרה .

וכך כתוב באתר אלכסון  על נושא אינטליגנציה שנכתב על ידי ארז פירט :

"מהי אינטליגנציה? מפתיע לשמוע שאין מי שבאמת יודע. לכאורה, אמורה להיות לשאלה זו תשובה ברורה, מנוסחת היטב ומגובה בתאוריה מבוססת. לכל אדם מוח, שכל וגוף, ולמרות זאת נדמה שהמדע מתמודד טוב יותר עם שאלות העוסקות בקטן מאד המרכיב את החומר, בגדול מאד המרכיב את היקום וברחוק מאד, שהתרחש לפני מיליארדי שנים, מאשר עם שאלת מהות האינטליגנציה או אופן פעולתו של המוח כמכלול. ריצ'רד גרגורי, פסיכולוג ופרופסור לנוירופסיכולוגיה, אמר כי ישנם מספר רב של מבחנים למדידת האינטליגנציה, אך למרות זאת אין איש שבטוח מהי בדיוק אינטליגנציה, או אפילו רק מה בדיוק הוא הדבר אותו מודדים מבחנים אלה."

ולכן מתוך חוסר ברירה בוחרים חכמי אתונא מעין פרמטר כללי שיכול להיות שיש בינו לבן חכמה בשר ודם מתאם לגיל . סביר שאדם מבוגר יותר יהיה חכם יותר בגלל ניסיון החיים שלו אבל זה אולי יהיה נכון ברוב המקרים אבל לא בכולם . ובו נראה מה המצב אצל חכמי ישראל כיצד הם מתנהגים בחלוקה בין חכמים

בבלי פרוש חברותא סנהדרין דף לו עמוד ב

סנהדרין - בין גדולה של שבעים ואחד, ובין קטנה של עשרים ושלשה -⁽¹⁾ היתה יושבת כמין חצי גורן עגולה, כלומר בחצי עיגול, וזאת, כדי שיהו הסנהדרין רואין זה את זה.⁽²⁾  ....

ושלש שורות של תלמידי חכמים - בכל שורה עשרים ושלשה תלמידי חכמים⁽¹⁾ - יושבין לפניהן של סנהדרי קטנה⁽²⁾ אף הם בחצי עגולה ועל הקרקע, ואילו הסנהדרין יושבים על הספסלים -וכל אחד ואחד מתלמידי החכמים מכיר את מקומו, כלומר:היו מושיבים את תלמידי החכמים לפי חשיבותם, דהיינו: היושבים בשורה הראשונה גדולים מאלו שבשורה השניה, והיושבים בשורה השניה גדולים מאלו שבשלישית; וגם בכל שורה ושורה הושיבום לפי סדר חשיבותם, הגדול בראש השורה והקטן ממנו למטה הימנו וכן הלאה, ולפיכך צריך כל אחד להכיר את מקומו.אם הוצרכו הסנהדרין לסמוך את אחד מתלמידי החכמים כדי לצרפו לסנהדרין, וכגון שמת אחד מהם:סומכין אחד מן השורה הראשונה, דהיינו את היושב בראש השורה הראשונה שהוא הגדול מכולם; ואחד מן תלמידי החכמים שבשורה השניה [הוא הגדול שבהם, שהיה יושב בראש השורה השניה] בא לו [מתיישב] לסוף שורה הראשונה, ואחד מן תלמידי החכמים שבשורה השלישית [היינו הגדול שבהם] בא לו לסוף שורה השניה -ובוררים להם עוד אחד מן הקהל, ומושיבין אותו בשורה השלישית שהתפנה שם מקום, ואולם לא היה יושב במקומו של ראשון [היינו של אותו תלמיד חכם שהוא בא במקומו] אלא יושב במקום הראוי לו, כלומר: יושב הוא לסוף השורה השלישית, ומשום שהעובר לשורה השניה היה יושב בראש השורה השלישית כי הוא גדול מכל אלו שבשורה השלישית, ואילו זה שנכנס תחתיו קטן הוא מכל יושבי השורה השלישית, ולכן יושב הוא בסוף השורה השלישית.⁽³⁾

כלומר חכמי ישראל ידעו כל אחד ואחד את מקומו והמקומות היו מדד מדויק לחכמה של אותם חכמים .כאשר התורה היא דבר מוחלט ואמיתי ניתן לקבוע בדיוק מי קרוב יותר לתורה ומי רחוק מהתורה ולכן כל אחד יודע את מקומו המדויק . כאשר החוכמה היא דבר לא מובן ולא ברור לא ניתן לדעת מי חכם יותר ומי חכם פחות ולכן צריך לקחת  איזה פרמטר  כללי כמו אצל חכמי אתונא שלקחו את הגיל וחילקו אותו לצעירים ולזקנים . חלוקה לא אמיתית גורמת למתח בן הקבוצות כי תמיד יהיה כאלו צעירים שירגישו שהם חכמים יותר מהזקנים ועיוות כזה גורם למתח שבא לידי ביטוי בדילמה של רבי יהושע לא לגרום לכעס לאחת מהקבוצות . יש עוד הבדל בן צורת הישיבה של חכמי אתונא לחכמי ישראל . חכמי ישראל ישבו בגורן כדי שכל אחד יוכל לראות אחד את השני . חכמי אתונה ישבו ביציע שבו יש למעלה ולמטה . אצל חכמי ישראל כולם נמצאים למטרה אחת והיא להגדיל תורה ולאדירה ולכן כולם הם חלק אחד שנמצא תחת התורה הקדושה שקיבלנו מהקב"ה אצל חכמי אתונהא זה מאבק אישי של אחד ואחד מול השני ולכן יש למעלה ולמטה ואם נותנים לקבוצה אחת שלום זה פוגע בקבוצה השנייה כי כל אדם עומד בפני עצמו . חכמי אתונא הם לא חלק מהעולם  הם חלק מקבוצה קטנה שיש לה כללים כאשר  הדבר היחידי שהם משרתים זה את האינטרס העצמי שלהם  ולכן כל שבח לזקנים זה עלבון לצעירים והפוך .

אומר התוספות מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

ברור לו מיתה יפה - י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין וי"מ משום דכתיב ברישיה דקרא לא תקום ולא תטור ולשון נקימה היינו מיתה כדאמרינן לקמן בפ' ארבע מיתות (דף נב:) גבי נקום ינקם כשהוא אומר והבאתי עליכם חרב כו'.

תוספות אומר שאדם לא יכול לקיים את אהבת לרעך כמוך ב 100 אחוז כי חייך קודמים . כלומר יש כאן שני צדדים מצד אחד אהבת לרעך כמוך ומצד שני חייך קודמים . ולכן משתמע מכאן שכל אדם לאדם ולא משנה מיהו מתחרה מול האדם  השני ולכן לא שייך שאדם יעשה לאדם אחר ואהבת לרעך כמוך כי חייך קודמים .חייך קודמים מתנגש עם ואהבת לרעך כמוך . וכאן ההבדל הגמור בן חכמי אתונא לחכמי ישראל ,לחכמי אתונא אין בורא עולם ולכן הכלל ואהבת לרעך כמוך לא קיים . מה שנשאר לחכמי אתונא זה חייך קודמים בלי הציווי של אהבת לרעך כמוך ולכן כל יתרון של אדם אחר זה חסרון לגבי עצמך ולכן אם רבי יהושע היה משבח את הזקנים הצעירים היו הורגים אותו והפוך כלומר חייך קודמים נהפך לכלל בלעדי שמניע את האדם וכנגדו אצל חכמי בשר ודם אין מה שיאזן את חייך קודמים .

חכמי ישראל שלומדים את תורת האמת יכולים לדעת בדיוק כל אחד ואחד את בקיאותו ואת חריפותו של השני ולכן כל אחד מהחכמים יודע בדיוק את מקומו

והפנה אותי האברך נתנאל כהן לבבלי חברותא עירובין דף נג עמוד א

כי והאמר רבי יוחנן: י"ב תלמידים היו לו לרבי אושעיא בריבי, וי"ח ימים גידלתי ביניהן, ולמדתי להכיר לב כל אחד ואחד כמה הוא מחודד וחריף, וחכמת כל אחד ואחד כמה הוא למד⁽⁶⁾.

ולכן חכמי ישראל יכלו לשבת בגורן וחכמי אתונא נאלצו לשבת בקומות זה בדיוק ההבדל בן חכמה בשר ודם לחכמה של בורא עולם והיא חכמת התורה . ואומר להם רבי יהושע לחכמי אתונא אני חכם יהודי . אני לא חלק מכם שאתם חכמי בשר ודם אני חכם ששיך לתורה הקדושה שניתנה על ידי בורא עולם .

וכאן אומר רבי יהושע לחכמי אתונא דבר המצריך ביאור אומרת הגמרא בבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב

אמרו ליה הזקנים לרבי יהושע: מאי עבידתיך? אמר להו רבי יהושע: חכימא דיהודאי אנא, ובעינא למיגמר חכמתא מינייכו;

ונשאלת השאלה מה יש לבי יהושע ללמוד מחכמי אתונא ? חוכמת התורה היא החוכמה שעל ידה ברא הקב"ה את העולם אז מה יש לרבי יהושע ללמוד מחכמי אתונא  ?

והתשובה טמונה במאמרים הקודמים שלי שבו הסברתי שיש חלקי תורה שנמצאים אצל מי שיהיה לעתיד גר אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני . ורבי יהושע אומר להם בעצם אני צריך להבין אולי יש מישהו מכם שמזלו היה במעמד הר סיני ואם כן יש בידו חלק מחלקי התורה כמו יתרו וכמו אנטונינוס ולכן אני רוצה לשמוע אותכם אולי באמת מישהו מכם שייך לעם היהודי כגר שהמזל שלו היה במעמד הר סיני .

ובלי נדר נמשיך שבוע הבא בנושא