שבועות איך מתחלקים שנות העולם ? מתי מתחיל ימות מתן תורה ? ממה חששו אומות העולם כאשר היה מתן תורה ? איך הרגיע בלעם את אומות העולם ? מה שייכות של הגרים לעם ישראל ? מה הקשר של הגרים לגלות של עם ישראל ? מתי יהיה הברור הסופי בן אומות העולם לגרים ? מתי היום היחידי שבו ישחק הקב"ה ? ‏ד'/סיון/תשע"ח

בס"ד
שבועות  איך מתחלקים שנות  העולם ? מתי מתחיל ימות מתן תורה ? ממה חששו אומות העולם כאשר היה מתן תורה ? איך הרגיע בלעם את אומות העולם ? מה שייכות של הגרים לעם ישראל ? מה הקשר של הגרים לגלות של עם ישראל ? מתי יהיה הברור הסופי בן אומות העולם לגרים ? מתי היום היחידי שבו ישחק הקב"ה ?  ‏ד'/סיון/תשע"ח

הגמרא דנה בעבודה זרה ט מתי מתחיל זמן מתן תורה כי כתוב שהעולם 2000 שנה תוהו 2000 שנה מתן תורה ו 2000 ימות המשיח כותב החברותא עבודה זרה דף ט עמוד א

תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, נגזר על העולם להתקיים, כנגד ששת ימי המעשה, כשכל אלף שנים משולות ליום אחד, ואחריהן אלף שנים שתהיינה שבת ומנוחה לעולם.

מששת אלפים אלו, שני אלפים מהן, נגזר על העולם להיות "שנות תהו", בלא תורה. שני אלפים אחריהן, הן "שנות תורה", בלא ימות המשיח. ושני אלפים אחריהן הן השנים הראויות להיות "ימות המשיח", שראוי לבוא בהם המשיח.

אבל, בעונותינו שרבו, יצאו מהן, כבר עברו משנות המשיח מה שיצאו מהן, כמה וכמה שנים שכבר חלפו, ועדיין משיח לא בא!

והגמרא מבארת את הברייתא:

שני אלפים שנות תורה, מאימת, מאימתי מתחילין למנות אותן?

אי נימא, אם נאמר שהמנין של אלפיים שנות תורה הוא ממתן תורה עד השתא, עד סוף ארבעת אלפים שנה מבריאת העולם, קשה, הרי ליכא כולי האי! שהרי מזמן מתן תורה עד שנת ארבעת אלפים לבריאה אין בהן אלפיים שנה. דכי מעיינת בהו, כשתעיין באלפים השנים הקודמות של תהו [אם תעשה חשבונן, כמו שיבואר], תרי אלפי, שני "אלפי שנים" שלמים, ופרטי דהאי אלפא, ועוד כמה חלקים מהאלף השלישי, הוא דהואי!

שהרי שנות התהו מבריאת העולם עד מתן תורה הם יותר מאלפיים שנה, כי התורה ניתנה בשנת אלפיים ארבע מאות ארבעים ושמונה שנים לבריאת העולם.

וחישוב השנים על פי פסוקי התורה הוא כך:

אדם הראשון - 1

שת - 130

אנוש - 235

קינן - 325

מהללאל - 395

חנוך - 622

מתושלח - 687

למך - 874

נח - 1056

שם - 1558

המבול - 1656

ארפכשד - 1658

שלח - 1693

עבר - 1723

פלג - 1757

רעו - 1787

שרוג - 1819

נחור - 1849

תרח - 1878

אברהם - 1948

דור הפלגה - 1996

יצחק - 2048

יעקב - 2108

יעקב במצרים - 2238

גלות מצרים - 210 שנים

יציאת מצרים וקבלת התורה - 2448

וקשה, שהרי מעת מתן תורה עד סוף האלף הרביעי יש רק אלף וחמש מאות וחמישים ושתים שנים?⁽¹⁾ [1552= 2448 - 4000], והחשבון חסר ארבע מאות ארבעים ושמונה שנים [448 =1552 - 2000].

ומתרצינן: שני אלפים שנים של תורה אינם מתחילים מזמן מתן תורה, אלא מהזמן שנאמר עליו "ואת הנפש אשר עשו בחרן". והיינו, מעת שאברהם אבינו הכניס נפשות תחת כנפי השכינה, ושיעבדם לתורה, מהעת ההיא מתחילים למנות שני אלפים של תורה.

ומתי התחיל אברהם לעשות נפשות בחרן?

גמירי, מסורת בידינו, דאברהם בההיא שעתא, בעת ההיא, בר חמשין ותרתי היה, היה בן חמישים ושתים.⁽²⁾

[אברהם נולד בשנת אלף תתקמ"ח 1948, הוסף עליהם חמישים ושתים שנים +52= 2000].

כמה בצרן מדתני תנא, כמה שנים חסר לך מהשנים שאמר התנא? - ארבע מאה וארבעים ותמניא, ארבע מאות ארבעים ושמונה שנים.

כי מעיינת ביה, כשתעיין ותחשב כמה זמן יש מהעת שנאמר עליה "הנפש אשר עשו בחרן" עד מתן תורה, יצא לך החשבון שארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין.

מעת שהיה אברהם בן חמישים ושתים עד מתן תורה, זה בדיוק ארבע מאות וארבעים ושמונה שנים. ונמצא, שאלפיים שנות תורה נגמרו מאה ושבעים ושתים שנה אחרי חורבן הבית [ראה בטבלה].

אברהם בן 52 שנים - 2000

יציאת מצרים ומתן תורה - 2448

ביהמ"ק הראשון - 480 שנה אחרי יציאת מצרים - 2928

חורבן ביהמ"ק הראשון - אחרי שעמד 410 שנים - 3338

בנין ביהמ"ק השני אחרי 70 שנות גלות בבל - 3408

חורבן ביהמ"ק השני לאחר שעמד 420 שנים - 3828

172 שנים אחר החורבן – 4000  עד כאן הגמרא

יוצא לנו כאן שהזמן שנחשב מתן תורה הוא מהרגע שאברהם התחיל לעשות נפשות בחרן . וצריך להבין למה זמן מתן תורה הוא מהזמן הזה . ולא מהזמן של קבלת התורה ?

אומר הבבבלי במסכת שבת דף קמו עמוד א

שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב +דברים כט+ את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'

כלומר במעמד הר סיני יש לנו שלוש סוגים של אנשים . ישראל שעמדו על הר סיני ,גרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ,ואומות העולם שלא היו במעמד הר סיני .

אומות העולם לכאורה היו מחוץ למעמד הר סיני וכך כותב התלמוד על הזמן הזה

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קטז עמוד א

ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, שנאמר: ובהיכלו כולו אומר כבוד, נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם? (אמר להם) ה' למבול ישב! [אמר להם]: וישב ה' מלך לעולם, כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם, אמרו לו: מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא? שנא': כי (הנה) באש ה' נשפט! אמר להן: כבר נשבע שאינו משחית כל בשר, ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם: חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם, וביקש ליתנה לבניו, שנאמר: ה' עוז לעמו יתן, [מיד] פתחו כולם ואמרו: ה' יברך את עמו בשלום;

כלומר אומות העולם התענינו האם מתן תורה על ידי הקב"ה יגרום להם  להסתלק מהעולם כמו שהמבול סילק את דור המבול כי הם הבינו שהם לא שיכים לעולם ,  או על ידי אש שיסלק אותם מהעולם למה הם חשבו שהם לא שיכים לעולם יותר ? כי הם הבינו שהעולם שייך רק למי שקיבל על עצמו את התנאי יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם והם לא קיבלו על עצמם את התורה , אז מה קרה שהם לכאורה "נרגעו" ואמרו ה' יברך את עמו בשלום  ?

הם הבינו שיש בתוכם חלק שלכאורה שייך לעם ישראל ואלו מי  שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני . כלומר יש כאלו שנמצאים בתוך אומות העולם אבל חלק שלהם היה במעמד הר סיני וזה שייך אותם לעם ישראל .  כלומר צריך להיות איזה תהליך של ברור מי שייך לאומות העולם ומי שייך לעם ישראל מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני שייך לעם ישראל ומי שלא שייך לאומות העולם . . ולכן הם הבינו שבאופן מידי אין להם סכנה ותהליך הברור ארוך כי הוא יתחיל רק בימות המשיח וימות המשיח מתחיל משנת 4000 . וצריך להגיד שמי שהבין את זה היה בלעם שניחן בתכונות של יודע דעת עליון .

וצריך לשאול מאיפה הם הבינו את העניין ? כתוב בראשית פרק יב

(ה) וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן:

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יב סימן ה

ה) ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן. אלו הגרים. א"ר חוניא אברהם גייר אנשים ושרה גיירה נשים, והביאום תחת כנפי השכינה, לכך נאמר אשר עשו, כאילו הם בראם:

כלומר הבינו אומות העולם שיש את אלו שהם מזרע אברהם ויש כאלו שהם לא מזרע אברהם אבל אברהם "בראם" והם אלו אותם הגרים שהמזל שלהם יהיה  במעמד הר סיני .כי הם למדו את הפסוק  

שנאמר בבראשית פרק יב

(ג) וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה:

ואומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת חיי שרה

אמר ר' לוי הוא שהקב"ה אמר לו ונברכו בך כל משפחות האדמה (בראשית יב ג), שעלה אלהים בדור הפלגה והפיץ מהם שלשים משפחות, שנאמר ויפץ ה' אותם וגו' (שם /בראשית/ יא ח). אמר ר' לוי אמר הקדוש ברוך הוא ממך אני מעמידן, הוא שהקב"ה אמר לו ונברכו בך, והעמיד ממנו שלשים משפחות, ואלו הן י"ב נשיאים שהעמיד מישמעאל, ושש עשרה בני קטורה, ושני גוים בבטנך הרי שלשים משפחות, הוי ויוסף אברהם ויקח אשה.

כלומר התהליך שהתחיל אברהם הוא תהליך בנית העם היהודי בשילוב של  אותם שהקב"ה הפיץ בדור הפלגה וחלק ממנו שייך לעם היהודי כי בתוך אותם המשפחות יש חלק שמברכים את אברהם ויש כאלו שמקללים אותו . כלומר בלעם הבין שהתחלת מתן תורה התחיל בגיור של אברהם .ואתם אלו ששיכים לעם היהודי אבל נמצאים בתוך אומות העולם  הם חלק בלתי נפרד מהעם היהודי . וכדי להבין את המשמעות שלהם כתוב בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

כלומר התהליך של אלו שהם לא ישראל התחיל מאברהם בחרן נמשך במעמד הר סיני שבו התקבע מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני . ולכן תחילת ימות מתן תורה הוא הזמן שבו התחיל אברהם לעשות נפשות בחרן . את הדבר הזה הבין בלעם שהרגיע את אומות העולם שהבינו שיש כאן תהליך ארוך בו צריך לדעת מי שייך לעם היהודי ומי לא שייך לעם היהודי והתהליך הזה התחיל בשנת 2000 לבריאת העולם כאשר אברהם היה בן 52 ויסתים בתוך ימות המשיח .  ואיך העניין יסתיים ?

חברותא עבודה זרה דף ג עמוד ב

דתניא, רבי יוסי אומר: לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים, ומתגיירין.

וטרם שרבי יוסי גומר דבריו, מקשינן: ומי מקבלינן מינייהו?! האם נקבל מהם גרים לעתיד לבוא?! -

והא תניא הרי שנינו: אין מקבלים גרים לימות המשיח [ונדרש ממה שאמר הנביא ישעיה [נד]: "מי גר אתך עליך יפול". כלומר, רק מי שגר עם בני ישראל בעת גלותם, הוא זה שיפול ויצטרף אליהם בעת גאולתם ופדות נפשם. כי שאר הגרים, אינם מתגיירים מתוך הכרת דעת האמת, אלא מפני רצונם לקבל שכר בתוך בני ישראל].

כיוצא בו מצאנו, שלא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה, בעת שבית ישראל היו שלווים על אדמתם, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.

ומתרצינן: אכן, אנו אין מקבלים אותם - אלא שנעשו גרים גרורים, שהם מתגיירים מאליהן, ובאים להתגייר בראותם גדלותם של ישראל⁽¹⁴⁾.

וממשיך רבי יוסי מאמרו: לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים ומתגיירין, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם.

כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג שניבא עליה הנביא יחזקאל [פרק לח] שיבואו לארץ ישראל לכבשה לעתיד לבוא אחרי שיתיישבו ישראל על אדמתם⁽¹⁵⁾ -

אומר [גירסת הרש"ש: אומרים, כלומר הגרים הגרורים] להם, לגוג ומגוג: על מה באתם?

אומרים לו [גירסת הרש"ש: להם] גוג ומגוג: על ה' ועל משיחו, ללחום נגדם!

שנאמר [שם]: "למה רגשו גוים, ולאומים יהגו ריק, יתיצבו מלכי ארץ, ורוזנים נוסדו יחד, על ה' ועל משיחו".

וכשהגרים הגרורים רואים זאת, חושבים שגוג ומגוג ינצחו את בני ישראל, עוזבים את עם ישראל, ומתחרטים על גירותם, וכל אחד מנתק מצוותו, והולך.

שנאמר [שם]: "ננתקה את מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבותימו" - והם המצוות, שרק זה עתה התחילו לקיים.⁽¹⁶⁾

והקדוש ברוך הוא יושב ומשחק על שטותם, שנאמר [שם] "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו".

ועל מאמר זה של רבי יוסי, אמר רבי יצחק: אין לו להקדוש ברוך הוא שחוק, אלא אותו היום בלבד.

כלומר התחלה של מתן תורה מתחיל בהכנסה  של הגרים על ידי  אברהם אבינו תחת כנפי השכינה ממשיך במעמד הר סיני שבו נקבע מי יהיה גר וזה מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני ונמשך עד הבירור הסופי בזמן גוג ומגוג מי הוא גר ומי הוא מהגרים הגרורים .

וכל עוד התהליך הזה לא יושלם עדיין מבינים אומות העולם שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני שיש להם חלק בעולם .