סוכות קהלת : "הבל הבלים הכל הבל" האם זה ביטוי חיובי או ביטוי שלילי ? הבל היה עובד השם אז למה הבל נהפך לביטוי שלילי ? מה הסיבה שהבל נהפך לביטוי שלילי ? ומה כל זה קשור לסוכות ? ‏ט"ז/תשרי/תשע"ה

 

בס"ד

סוכות קהלת : "הבל הבלים  הכל הבל"    האם זה ביטוי חיובי או ביטוי שלילי ? הבל היה עובד השם אז למה הבל  נהפך לביטוי שלילי ? ומה כל זה קשור לסוכות ? ‏ט"ז/תשרי/תשע"ה

כתוב בקהלת פרק א

(ב) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל:

(ג) מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:

הפעם הראשונה שנכתב בתורה את המילה הבל בבראשית פרק ד

(ב) וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה:

ורש"י בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ב  מפרש שהבל היה עובד השם

 (ב) רועה צאן - לפי שנתקללה האדמה, פירש לו מעבודתה:

וכמו כן כתוב בהמשך במפורש שהבל היה עובד השם   בראשית פרק ד

 (ד) וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְקֹוָק אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ:

ואומר רש"י בראשית פרק ד פסוק ד

וישע - ירדה אש וליחכה מנחתו:     היה רצוי לקב"ה

אם כך אנו רואים שהבל היה עובד השם ונשאלת השאלה מדוע אנחנו מפרשים את השם הבל בצורה שלילית הרי הבל היה מקובל לפני הקב"ה והוא קיבל את קורבנו ומנחתו ?

ואומר הכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ד

(ד) והבל הביא גם הוא מבכירי הצאן ומפוטמיהם ויהי רצון לפני יי וסבר פנים בהבל ובקרבנו:

וזה פלא עצום שאפילו הנביא מתייחס אל השם הבל בצורה שלילית 

כתוה ירמיהו פרק ב

(ה) כֹּה אָמַר יְקֹוָק מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ:

וכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ח  מביא את המשא ומתן בין הבל לקין :

(ח) ויאמר קין אל הבל אחיו בא ונצא שנינו לשדה ויהי כאשר יצאו שניהם לשדה ענה קין ואמר להבל מסתכל אני שברחמים נברא עולם אבל לא בפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים יש בדין מן בגלל מה התקבל קרבנך וקרבני ממני לא התקבל ברצון. ענה הבל ואמר לקין ברחמים נברא עולם ובפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים אין בדין ועל שהיו פרי מעשי טובים משלך וקודמים לשלך התקבל ברצון קרבני ענה קין ואמר להבל אין דין ואין דיין ואין עולם אחר ואין מתת שכר טוב לצדיקים ואין נפרעים מהרשעים, ענה הבל ואמר יש דין ויש דיין ויש עולם אחר ויש מתת שכר טוב לצדיקים ויש שנפרעים מהרשעים ועל ענין דברים האלו היו נִצים על פני השדה ויקם קין על הבל אחיו והטביע אבן במצחו והרגו:

וממשיך הכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ז

(ז) הלא אם תיטיב מעשיך יסלח לך חטאך ואם לא תיטיב מעשיך בעולם הזה ליום הדין הגדול חטאך נשמר ועל שערי לבך חטא רובץ ובידך מסרתי רשותו של יצר הרע ואליך יהיה מתאוה ואתה תהיה שלוט בו בין לזכות ובין לחטוא:

אנחנו רואים ויכוח על מהותו של העולם בין הבל לקין הבל רואה את העולם מונהג ע"י הקב"ה בדין אמת וברחמים וקין מסתכל על העולם שמונהג בחוסר צדק ומשוא פנים .

קין לכאורה לא רואה את העולם מונהג ע"י הקב"ה באופן מוחלט ולא מוכן לקבל את הנהגתו של הקב"ה ולכן הוא חושב שע"י ההשתדלות שלו ללא קשר להנהגת הקב"ה יוכל לקבל יתרון על פני אחיו . ולכן הוא הורג אותו כדי שהעולם יהיה שלו ללא מתחרים . ולא רק זאת הוא חושב שהוא יכול להתמודד מול הקב"ה . קין חושב  שבכוחו שלו הוא יכול לגלגל את העולם למצב הראשוני שלו כלומר להיות לפחות כמו הקב"ה בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ב

ובהו זה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו,

וקין הגיע למצב שהוא חושב שהוא יכול להסתיר את הרצח של אחיו הבל בראשית פרק ד

(ט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי

פרוש שקין בטוח בכוחו מול הקב"ה להתמודד מולו ולהסתיר ממנו את מעשיו כי הוא בעצם לא מאמין בכוחו של הקב"ה .

ובתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קא עמוד ב  הגמרא אומרת שקין בא בעלילה לקב"ה שהדין שהוא עשה עימו אינו צודק

תנו רבנן: שלשה באו בעלילה, אלו הן: קין, עשו, ומנשה. קין - דכתיב +בראשית ד'+ גדול עוני מנשוא. אמר לפניו: רבונו של עולם! כלום גדול עוני מששים ריבוא שעתידין לחטוא לפניך, ואתה סולח להם?

כלומר יש כאן התמודדות בין הבל שהוא צדיק לבין קין שהוא רשע . והתוצאה קין הורג את הבל .

וכל מי שמתבונן על המעשה מבין שבעצם יש כאן את הנידון צדיק ורע לו רשע וטוב לו . עובד השם הבל נרצח  ולכאורה מפסיד מול אותו רשע שלא מקבל את  הקב"ה כמלך על  העולם ,למנהיג העולם ובעצם מתריס כלפי שמיא,  ומאמין בכוחי ועוצם ידי .

אם כך ברור לנו שהביטוי הבל הוא על אותם אנשים המסתכלים בצורה שטחית על המציאות ללא הבנה וחושבים שבאמת אדם יכול להיות לו יתרון בכוחי ועוצם ידי נגד ההנהגה של הקב"ה . ראיה כזו שהבל הפסיד וקין ניצח זה מחשבה של הבל מחשבה של אדם שלא מבין את המציאות

כי סופו של קין כתוב בקהלת רבה (וילנא) פרשה ו

א [ג] אם יוליד איש מאה, זה קין שהוליד מאה בנים, ושנים רבות יחיה, שחיה שנים הרבה, ורב שיהיו ימי שניו, שלא שבע נפשו מממונו ולא שבע מטובו של עולם, וגם קבורה לא היתה לו, שהיה תלוי ברפיון ובא המבול ושטפו

וסופו של הבל היה בגלגול במשה כמו שכותב של"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש שלישי (א)

הנה, בריאת העולם - אדם, קין, הבל. ישראל נקראים 'אדם' (יבמות סא א), ונודע מה שכתבו המקובלים (עץ חיים שער קרית ארבע פק"ו; שער הגלגולים הקדמה לו) הבל - משה גלגולו באמצעית 'שת', קין נתגלגל לזכך ביתרו.

ומשה קיבל התורה מידי הקב"ה . אותו תורה שבגללה נברא העולם כלומר אותם אלו שמסתכלים במבט שטחי על מה שקרה להבל אומרים אין דין ואין דין אבל מי שמסתכל בעיון ובהבנה על העולם יודע שיש דין ויש דין . הסתכלות שטחית כזו על הבל נקרא הבל מלשון ריק

והמלבי"ם תהלים פרק סב פסוק י

 (י) אך בני אדם הם הבל, שאין בם ממש, וגם בני איש הגדולים שיש בהם איזה ממש, הם כזב, שהוא דבר הפוסק ואינו מתקיים,

וזה הכונה של קהלת בסיום קהלת פרק יב

(יג) סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם:

אם תוציא מההבנה שלך את הקב"ה אתה תהיה בגדר "ויהבלו " אבל עם הקב"ה יהיה העיקר בהבנה שלך תהיה "אדם"  

וכיצד כל זה קשור לסוכות ?

הגויים פנו לקב"ה בטענה למה עם ישראל קיבל את התורה ולא הגויים לאחר משא ומתן וטענות שונות הסכים הקב"ה לעשות ניסיון עם אומות העולם ולתת להם מצווה קלה כמו סוכה

כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. ומי מצית אמרת הכי? והא אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: +דברים ז+ אשר אנכי מצוך היום? היום לעשותם – ולא למחר לעשותם, היום לעשותם – ולא היום ליטול שכר! אלא, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא

כלומר אומות העולם הם בבחינת קין הם רואים את הקב"ה רק למקור של שכר ולא עונש הם לא מוכנים לקבל שהקב"ה הוא כל הבריאה והוא שולט בבריאה   בבחינת יש דין ויש דין , ולכן שקשה להם הם בועטים במצוות שהקב"ה נותן להם כי הם לא מבינים את המציאות של העולם . ולכן יש לנו עם ישראל בסוכות  עבודה של כפרה על אומות העולם בחינת 70 פרים שאנו מקריבים בסוכות כנגד 70 אומות העולם שצריכים כפרה על מעשיהם וכדי להביא לתיקון העולם כמו שהרחבתי במאמרים קודמים .

 http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/10/blog-post_8.html

 

הקשר בן ראש השנה יום הכיפורים לחג הסוכות . מדוע בכל התהליך הזה של חגי תשרי יש קשר חזק לאומות העולם ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ה

בס"ד

הקשר בן ראש השנה יום הכיפורים לחג הסוכות . מדוע בכל התהליך הזה של חגי תשרי יש קשר  חזק לאומות העולם ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ה

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק א

ובראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר [תהילים לג טו] היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:

בראש השנה כל העולם עם ישראל וכל אומות העולם נידונין לפני הקב"ה ואכן בתפילות של ראש השנה וים הכיפורים אנחנו מתפללים גם על הגויים :

"ואימתך על כל מה שבראת "

אנו מבקשים מהקב"ה שייתן אימתו על כל אומות העולם כדי שידעו שהקב"ה הוא מלך על כל העולם כלומר יקבלו עליהם עול מלכות שמיים .

ואנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים

"ויעשו כלם אגודה אחת "  פרוש תיקון העולם זה שכל העולם עם ישראל כולל הגויים יהיו אגודה אחת

בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פח

שיהיו כל העולם אגודה אחת שנאמר (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.

מצודת דוד צפניה פרק ג פסוק ט

לקרוא כולם - ר"ל אחדות הלשון יהיה סבה שיתייחדו באמונה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד ובדעה אחת:

ואז ממשיכה התפילה ואומרת שיגיע הרגע שכל העולם יהיה אגודה אחת

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה

ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו,

ושלוש סוגי השימחה שבתפילה מתממשות בחג הסוכות פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב - פרשה אחרת

ושמחת בחגיך (דברים טז: יד). את מוצא שלש שמחות כת' בחג, ואילו ושמחת בחגיך (שם שם /דברים ט"ז/), והיית אך שמח (שם שם /דברים ט"ז/ טו), ושמחתם לפני י"י אלהיכם שבעת ימים (ויקרא כג: מ).

כלומר התוצאה של התפילה בראש השנה וביום הכיפורים מתממשת בחג הסוכות .

בחג הסוכות מקריבים שבעים פרים ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה  

ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

כלומר אחת המטרות של חג סוכות הוא כפרה על אומות העולם כי שלמות העולם קשורה לאגודה אחת . עם ישראל התכפר ביום הכיפורים ואומות העולם מתי יתכפרו ? ולכן הכפרה של אומות העולם באה דרך עבודה של עם ישראל בבית המקדש . ויוצא לנו שבחג הסוכות עם ישראל נמצא לאחר כפרה  והעבודה של עם ישראל בסוכות מכפרת על אומות העולם ולכן בסוכות לכאורה מגיעים למצב של אגודה אחת . והשלמות הזאת נותנת לנו את השמחה כמו שאנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים .

עוד ראיה שסוכות זה כפרה על אומות העולם זה מנחה של יום כיפור . תמיד מנחה של שבת מקשרת אותנו לשבת הבאה אנחנו קוראים במנחה את הפרשה הבאה כדי לקשר את השבת הנוכחית לשבת הבאה ואנחנו במנחה של יום כיפור קוראים ביונה את פרשת נינווה . ומהותה של פרשת נינווה היא הכפרה של הגויים ולא של עם ישראל וזה מקשר אותנו לסוכות  וכתוב ביונה

יונה פרק ד

(ה) וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בָּעִיר:

וכתוב יונה פרק ד

(יא) וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה:

כלומר מפורש כתוב כאן שהקב"ה חס על נינווה מקל וחומר על יונה הנביא . ובעצם דרך ההשתדלות של יונה הנביא באה כפרה על נינווה. וזה קשר ישיר בין יום הכיפורים לסוכות . וכמו כן אנו רואים את התוצאה של ההשתדלות של יונה והוא השמחה  יונה פרק ד

(ו) וַיְמַן יְקֹוָק אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה:

כמו שראינו בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים שהתוצאה של אגודה אחת זה שמחה . ושמחה זה חג הסוכות

וכך מפורש כתוב ב פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב - פרשה אחרת

ד"א למה אין כת' שם שמחה, בשביל שמתו בו המצריים. וכן את מוצא כל שבעת ימי החג אנו קורין בהן את ההלל, אבל בפסח אין אנו קורין בהן את ההלל אלא ביום טוב הראשון ולילו, למה, כדאמר שמואל בנפול אויביך אל תשמח .

וכן מפורש שהתהליך מתחיל בפסח ונגמר בסוכות כמו שכתבתי במאמר הקודם

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת ראה - שופטים פרק טז

כי זמן פסח הוא חסרון ועדיין יש לעשות, לכך אין כתיב שמחה, אבל בעצרת עבר דין אחד, לכך נאמר בו שמחה אחת, בחג שכבר עברו שלשה דינים פסח ועצרת וראש השנה, לכך נאמר בו שלשה שמחות:

וכן אנו קוראים בהפטרה בסוכות

זכריה פרק יד

(טז) וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְקֹוָק צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת:

כלומר חג הסוכות זה חג שבו יהיו מחויבים הגויים להגיע לבית המקדש .כלומר חג הסוכות זה מצד אחד כפרה על הגויים ומצד שני שלמות של העולם הבא לידי ביטוי באגודה אחת

התהליך מתחיל בפסח ומסתיים בסוכות . אבל השלמות של הכול זה שמיני עצרת שבו עם ישראל מתייחד עם הקב"ה לבד דרך שמחת התורה   .

 

בריאת העולם בתשרי או בניסן ? יש אומרים שאלו ואלו דברי אלוהים חיים . מה הקשר של בריאת העולם לסוכות ? וסוכות כתיקון לאומות העולם נכתב ע"י עוזי אלמגור ‏י"ג/תשרי/תשע"ה

בס"ד

בריאת העולם בתשרי או בניסן ? יש אומרים שאלו ואלו  דברי אלוהים חיים . מה הקשר של בריאת העולם לסוכות ?  וסוכות כתיקון  לאומות העולם נכתב ע"י עוזי אלמגור ‏י"ג/תשרי/תשע"ה

 

בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף י עמוד ב  יש מחלוקת מתי נברא העולם

תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.

אנו רואים שהלשון של רבי אליעזר שבתשרי עתידין ליגאל כלומר לא בראש השנה אלה בתשרי . ורבי יהושוע אומר בניסן עתידין להגאל

אומר השל"ה מסכת פסחים פרק תורה אור

ובמסכת ראש השנה (י ב) פליגי, רבי אליעזר סבירא ליה בתשרי נברא העולם, ורבי יהושע* סבירא ליה בניסן נברא העולם. ודברי שניהם אמת, כי בתשרי נברא העולם, ונתחדש יש מאין, אבל זה לא נודע ונתפרסם לרבים, והאומות מכחישים בו, ואומרים שהעולם כמנהגו נוהג מעולם ועד עולם. אמנם בניסן נתגלה חידושו, דהיינו לכל האותות והמופתים אשר עשה משה במצרים בשידוד המערכת והירוסו בשעה שהיתה המערכת בתכליתו המובחר, שהוא מזל טלה, שהוא ראשון לכל המזלות והוא הכבוד, והשר שלו הוא הכבוד משרים של מעלה. וראו כל העולם כי אלהי האלהים ואדון האדונים אשר חדשם יש מאין, על כן בידו היכולת להרסם ולשדדם, ועת לבנות, הכל כפי רצונו ברוך הוא. הרי שחידוש העולם שהיה בתשרי, נודע ונתפרסם ביניהן.

וגם אומר אור החיים בראשית פרק א

טז) עוד ירמוז על פי מה שנחלקו רז"ל (ר"ה י ב) אחד אמר בתשרי נברא העולם ואחד אמר בניסן נברא העולם, ונראה לי כי אלו ואלו דברי אלהים חיים

וגם נאמר בדף על הדף ראש השנה דף יא עמוד א

והוסיף ע"ז הרה"ג ר' יצחק ארי' ארליך שליט"א, דהנה ידוע מה שכתבו המקובלים ששתי השיטות הם אמת, וע"כ יש לומר דמסדר ההגדה לא נסתפק ועל כן קאמר בשתי השיטות, אלא גם הוא ידע ששתי השיטות אמת, ועל כן נקט בדבריו כשניהם.

ומתוך המחלוקות הזאת וההבנה שאלו ואלו דברי אלהים חיים ננסה להבין את המשמעות של חג הסוכות  כחלק ממהלך  של בריאת העולם ונשתמש ביסודות שכבר שהבאתי במאמרים אחרים

לפי ההבנה שלי בריאת העולם במעשה בראשית היית בחודש תשרי. האדם הראשון נברא בראש השנה

דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים

א"ר אלעזר בכ"ה באלול נברא העולם, נמצא אדם הראשון נברא בר"ה שבא ביום הששי. א"ר יהודה בשעה ראשונה עלה במחשבה, בשניה נמלך, בג' כנס עפרו, בד' עשאו גולם, בה' רקמו, בו' נפח בו נשמה, בז' העמידו על רגליו, בח' הכניסו לג"ע, בט' צוהו, בי' חטא, בי"א נדון, בי"ב נתגרש, בא ליתן לו איפוסין, שא"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות +בראשית ב' י"ז+, וראה שהיה בראש השנה וריחם עליו ונתן עליו דימוס. א"ל הקדוש ברוך הוא, חייך, כשם שמחלתי לך דימוס, כך אני מוחל לבניך ביום הזה, בר"ה, שנא' ביום הז', הוי לעולם ה' דברך נצב בשמים וגו'.

ראש השנה זה היום שבו היה את הדין של האדם הראשון ולכן זה היה הדין הראשון שקיים הקב"ה בבני האדם . האדם הראשון היה בן נח . יש מחלוקת מתי נתן הקב"ה  את שבע מצוות בני נח האם לאדם הראשון לאחר החטא שלו או לאחר המבול . בכל מקרה גם אם נגיד ששבע מצוות בני נח ניתנו לאחר המבול שבע מצוות בני נח לפני המבול היו מצוות טבעיות שבני נח היו מחויבים לעשות על פי השכל הישר. לפני המבול כל עבירה של אדם היית משנה את המציאות כלומר כל אדם ראה במוחש את התוצאה של העבירה שלו וגם אם לא היה מחייב בדין היה מחויב מבחינת השכל לעשות את אותם מצוות

כתוב בבראשית פרק ו

(יא) וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס:

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת נח פרק ו סימן יב

כי השחית כל בשר, מלמד שאפילו החיות והבהמות והעופות קלקלו, שהיו באין מין על שאינו מינו,

ואז החליט הקב"ה לגלגל את העולם חזרה לתוהו ובוהו והביא את המבול כלומר גילגול העולם למצב של תוהו ובוהו כלומר למצב שהיה לפני תחילת העולם ובריאת העולם מחדש

אומר צרור המור בראשית פרק ב

בענין שבזה כפרו בבריאת העולם וכחשו בה' ויאמרו לא הוא. ולכן רצה השם להשחית הארץ בענין שידעו כי יוצר הכל הוא. והוא בראה והוא יכול להפכה תהו ובהו. וזהו וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ שנסתכל ה' בחטאם ורעתם שהיתה בארץ והיו מכחישים בבריאתה וחושבין על ה' תועה וזהו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. ולכן אמר ותשחת הארץ וכן והנה נשחתה. וכן והנני משחיתם את הארץ שהיא גרמה להם לחטוא כמאמרם ז"ל ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה כי טובתם גרמה לכם לחטוא כאומרו וישמן ישורון ויבעט. ולכן רצה השם להביא מבול ממים לחזור העולם תהו ובהו כמו שהיה מתחילה שהיה העולם מכוסה ממים עד שאמר יקוו המים.

לאחר המבול נתן הקב"ה לכל הדעות את שבע מצוות בני נח  אבל בני נח לא קבלו את המצוות

כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא: הראשונות ישמיעונו, שנא': +ישעיהו מג+ וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: +חבקוק ג+ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.

כלומר יש להגיד שגם הבריאה החדשה של העולם לא הועילה  ובני נח  לא קבלו עליהם את שבע מצוות בני נח והקב"ה ויתר לבני נח על המצוות  .אבל התורה נבראה אלפים שנה לפני בריאת העולם והעולם נברא על פי התורה שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה

א [יא] ראשו כתם פז, ראשו זו התורה, שנא' (משלי ח') ה' קנני ראשית דרכו, ר' חוניא בשם ריש לקיש שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם מה טעם (שם /משלי ח'/) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום, ויומו של הקדוש ב"ה אלף שנים

וכדי שיתקיים העולם בני האדם או חלק מהם צריכים לקבל את התורה כי היא תנאי בבריאה

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן יד

את מוצא כשבקש הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל החזירה על כל האומות ולא קבלוה בקש להחזיר העולם למדידת מימיו שנאמר (חבקוק ג) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים כיון שקבלוה ישראל נתיישב העולם לפיכך וידבר אלהים.

אי קבלת שבע מצוות בני נח גרם לכך שהקב"ה ויתר לאומות העולם על שבע מצוות בני נח לא לגבי עונש אלה לגבי שכר אבל בכל מקרה העולם לא יכול להתקיים ללא קבלת תורה ולכן חיזר הקב"ה אחרי כל אומות העולם אבל רק עם ישראל  היה מוכן לקבל את התורה . ולכן לדעתי החליט הקב"ה לברא את העולם מחדש אבל עם תנאי של קבלת התורה כתנאי לקיום העולם התנאי בבריאה היה קיים אבל לא ניתן לקבל את התורה ללא התנאי הזה כלומר מי שמקבל עליו את התורה חייב לקבל על עצמו שהוא מקבל את התנאי הזה  . כלומר לא היה מספיק שעם ישראל יקבל עליו את התורה אלה יקבל ויבין שקבלת התורה הוא תנאי בקיום העולם . כלומר התנאי שהיה קיים לפני בריאת העולם התקבל ע"י  עם ישראל בקבלת התורה . ולכן כתוב שכפה הקב"ה על עם ישראל הר כגיגית . ובבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

דכתיב: +שמות יט+ ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם!

ואומר צרור המור שמות פרשת בא

עד שלזה אנו אומרים אלו עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים. וכן הן שקולות כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. וכן על אלו עשר מכות נתקיים העולם ונתחדש כמבראשית.

ואמר שם משמואל ויקרא פסח

והנה ידוע במדרשים שעשר מכות למצרים הי' להם ביטול עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, היינו רוחניות המאמרים, ולעומתם נפתח לישראל רוחניות העשרה מאמרות, והי' נחשב להם כבריאה חדשה כמו בריאת העולם,

כלומר החידוש של יציאת מצרים שזה בריאה חדשה של העולם . לאחר הבריאה במעשה בראשית והחרבת העולם במבול ובריתו מחדש ולאחר שלא קבלו בני נח את המצוות בורא הקדוש ברוך הוא את העולם מחדש אבל הבריאה הזאת נעשית עם התנית קבלת התורה על ידי עם ישראל .

החרבת העולם זה נעשית ע"י עשר המכות שמגלגל את העולם חזרה למצב של בראשית

ובריאת העולם מחדש זה יציאת מצרים . כלומר העולם בבראשית נברא בתשרי . במבול הקב"ה החריב את העולם וברא אותו מחדש אבל אומות העולם לא קבלו עליהם את שבע מצוות בני נח ולכן צריך היה הקב"ה להחריב את העולם מחדש ולברא אותו אבל הפעם עם תנאי של קבלת התורה כתנאי לקיום העולם וזה מעמד הר סיני שהתחיל בספירת העומר .  סה"כ 7 ימים ארוכים שכל יום מתחלק לשבע . כלומר בריאת העולם מחדש בשבע ימים ארוכים שבסיומו ביום החמישים קיבלו את התורה .

גם לאחר שעם ישראל קבל את התורה העולם לא הגיע לתיקונו עדיין יש את אומות העולם שנמצאים במצב של קלקול. כי הם נמצאים במצב שהקב"ה ויתר על המצוות שלהם .  תיקון העולם מחדש כולל את כל העולם כולו גם את אומות העולם וזה הסוד של חודש תשרי .

חודש ניסן זה תיקון של עם ישראל בלבד ללא אומות העולם אבל חודש תשרי לאחר בריאת העולם מחדש בניסן הוא תיקון של כל העולם כולו כולל אומות העולם .

בראש  השנה נידון כל העולם כולו . ביום הכיפורים זה גמר התיקון של עם ישראל ורק לאחר שנגמר התיקון של עם ישראל מגיע  סוכות שהוא  גמר התיקון של אומות העולם בהושענה רבה . ושמיני עצרת  חוזר לתיקון של  עם ישראל לאחר שגם ישראל מתוקן וגם אומות העולם מתוקנות

ובעזרת השם בלי נדר ארחיב על התהליך של ראש השנה יום הכיפורים וסוכות  ושמינית עצרת כתהליך אחד  ארוך של תיקון העולם על זה נאמר "בתשרי עתידין ליגאל"

 

 

 

 

 

,