פרשת שופטים מה ההבדל בין הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ: לבין הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ ? למה דברי נביאים זה דיבור לשעה ? האם דברי משה רבנו היא דיבור לשעה או לעולמים ? מה ההבדל בן משה רבנו לשאר הנביאים ? לאיזה דרגה הגיעו עם ישראל במתן תורה ? למה רצו עם ישראל לחזור לדרגה הרגילה שלהם ? למה קיום הנביאים זה חידוש ולמה הקב"ה התקין שיהיו נביאים ? למה חכמה מוסיפה מכאוב וכיצד זה קשור לבחירה חופשית ? מה המסע שצריך האדם לעבור כדי שיהיה אדם ? ‏ו'/אלול/תשע"ט

בס"ד
פרשת שופטים מה ההבדל בין הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ: לבין הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ ? למה דברי נביאים זה דיבור לשעה ? האם דברי משה רבנו היא דיבור לשעה או לעולמים ? מה ההבדל בן משה רבנו לשאר הנביאים ? לאיזה דרגה הגיעו עם ישראל במתן תורה ? למה רצו עם ישראל לחזור לדרגה הרגילה שלהם ? למה קיום הנביאים זה חידוש ולמה הקב"ה התקין שיהיו נביאים ? למה חכמה מוסיפה מכאוב וכיצד זה קשור לבחירה חופשית ? מה המסע שצריך האדם לעבור כדי שיהיה אדם ? ‏ו'/אלול/תשע"ט
דברים פרק יח
(טו) נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן:

(טז) כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־ קוֹל֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת:

(יז) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ:

ובדברים פרק ה כתוב

(כה) וַיִּשְׁמַ֤ע יְקֹוָק֙ אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֵלַ֗י שָׁ֠מַעְתִּי אֶת־ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ:

כלומר יש כאן הבדל בין פרשת ואתחנן לפרשת שופטים . בפרשת ואתחנן כתוב הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ ופרשה שלנו כתוב הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ .

ואומר המכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ד

ד"א לאמר, צא ואמור אליהם והשיבני את דבריהם. ומנין שהיה משה משיב דברים לפני הגבורה, שנאמר וישב משה את דברי העם אל ה', ומה היו דברי העם +שמות כד ז+ כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. ומנין שהודה המקום לדבריהם, שנא' +דברים ה כה+ ויאמר ה' אלי - הטיבו כל אשר דברו.

כלומר הנעשה ונשמע הוא הדבר שעליו אומר הקב"ה למשה  הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ . ועל מה נאמר הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ ? זה נאמר על הרצון של עם ישראל לשמוע מפי משה ולא מפי הקב"ה .

וזה בדיוק מה שכותב  ההעמק דבר דברים פרק ה פסוק כה

היטיבו כל אשר דברו. בין בבקשתם על דברות התורה שבכתב ושבע"פ, בין בבקשתם בדברות שבאו לשעה, מש"ה כתיב כאן כל אשר דברו, ובפ' שופטים להלן י"ח י"ז דמיירי רק בדבור לשעה כתיב היטיבו אשר דברו:

והבקשה הזאת של עם ישראל שיהיה איזה מתווך בין הקב"ה לעם ישראל גרם לקב"ה לחדש את מושג הנביאים . ולכן מיד אחרי הפסוק הזה כתוב בדברים פרק יח

(יז) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ:

(יח) נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ:

(יט) וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָנֹכִ֖י אֶדְרֹ֥שׁ מֵעִמּֽוֹ:

(כ) אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא:

והנביאים שמדובר בפסוקים ההלו הם הנביאים השונים חוץ ממשה שהיה בדרגה שונה משאר הנביאים . שאר הנביאים לפי ההעמק דבר הם נחשבים " דמיירי רק בדבור לשעה" או כפי שכתוב בתורה נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ. התורה נקראת תורת משה כי משה רבנו הגיע לדרגה שבו התורה שלו הגיעה לדרגה שראה מסוף העולם עד סופו ולכן לא יכול להיות חסרון בתורה שלו . אבל שאר הנביאים נחשבים לעומת משה להוראת שעה ולא לעולם . במעמד הר סיני הקב"ה הרים את עם ישראל לדרגה של פנים אל פנים כלומר לדרגתו של משה . נאמר בדברים פרק ה

(ד) פָּנִ֣ים׀ בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְקֹוָ֧ק עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ:

בדיוק כמו משה שהיה בדרגה של פנים אל פנים עם הקב"ה כמו שכתוב בדברים פרק לד

(י) וְלֹֽא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְקֹוָ֔ק פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים:

אבל ההבדל בן משה לשאר כל העולם נמצא במילה יְדָע֣וֹ  אבל אצל האחרים שזה כל עם ישראל כולל הנביאים הם לא היו בדרגה של ידעו . זה לא הדרגה שלהם כי אם הדרגה שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית

וזה בדיוק מה שכותב המשך חכמה דברים פרק ה פסוק כה

(כה) היטיבו כל אשר דברו. במדרש (ויקרא רבה לב, ב) חד אמר כהטבת הנרות, וחד אמר כהטבת הקטורת. הכוונה, דהם טענו שהתכלית הוא הבחירה, ואם יהא האדם מוכרח בהשגתו, אין תועלת בקיומו התורה מתוך הכרח. ובהשגתם הבהירה במעמד הר סיני, הלא היו המה מוכרחים כמו שאמרו (שבת פח, א) כפה עליהם הר כגיגית. לכן אם ישמעו מפי נביא, אז יהיו בעלי בחירה, הן בשכל שיוכלו לתלות איזו סיבה לבלי לשמוע בקול המצוה, הן בתאות החומר.

משה רבנו הצליח להגיע בזכות העבודה שלו לדרגה של נבואה פנים אל פנים אבל שאר העולם לא הצליח להגיע לדרגה הזאת של  אספקלריה מאירה .

ואיך אנחנו רואים שדברי הנבואה הם דברי שעה ולא דברי עולם ? חברותא נדרים דף כב עמוד ב

אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא, אילו לא, חטאו ישראל - לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, לפי שספר יהושע, ערכה של ארץ ישראל הוא. ולא היו צריכים ליותר מזה.

מאי טעמא? דכתיב [קהלת א]: "כי ברוב חכמה - רב כעס".

כלומר דברי הנביאים לא היו נכתבים אם עם ישראל לא היה חוטא . ולכן דברי הנביאים הם דברי שעה לעומת התורה שהיא דברי  עולם . כאשר כפה עליהם הקב"ה הר כגיגית הם ראו את האמת אבל אז היו חייבים גם להבין את מצבם האמיתי כלומר את דרגתם האמיתית ולא את הדרגה שהקב"ה הרים אותם ולכן בקשו שיהיה להם בחירה חופשית שלא קיימת בדרגה של פנים אל פנים . משה רבנו הגיע לדרגה הזאת מתוך עמל  ולכן הדרגה שהוא הגיע אליו היא מתוך בחירה חופשית אבל עם ישראל כולם לא הגיעו לדרגה של מתן תורה מתוך עבודה עצמית  ולכן זה שלל מהם את הבחירה החופשית שהיא מהות תפקידו של האדם בעולם . והם הבינו כאשר ראו את העולם  בדרגה של פנים אל פנים שהם צריכים לקבל על עצמם דברי נבואה כדי שיהיה להם בחירה חופשית . ומהות החוכמה היא התבוננות בעולם במבט אנושי

וכך כותב הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק א סימן יח

כי ברוב חכמה רוב כעס. בזמן שתלמיד חכם עובר עבירה רב כעס עליו מן השמים, כדרך שאתה מוצא בדואג ובאחיתופל ובבני עלי הכהן: יוסיף דעת יוסיף מכאוב. שאם נפל אדם רופא לחולי לפי שהוא בקי ויודע הרפואות ויודע עת חוליו קשה שאינו עומד, לפיכך הוא כואב על נפשו, כך היודע שחטא ודינו גדול לפיכך הוא כואב על נפשו, אבל ההדיוט אינו חושש

כלומר עם ישראל רצה להסתכל על העולם דרך הנביאים שנותנים לו מצד אחד דברים  שבאים מהקב"ה אבל מצד שני יש תמיד ספק האם הנביא הזה הוא נביא אמת או שקר . הספק הזה נותן לאדם את הבחירה החופשית כי תמיד היצר יכול לגבור על השכל בתירוצים מתירוצים שונים וזה בדיוק המהות של בחירה חופשית . ואת ההבדל הזה מסביר בחוכמה המשך חוכמה .

משך חכמה דברים פרק ה פסוק כב

(כב - כד) ועתה למה נמות וכו' כי מי כל בשר וכו' קרב אתה וכו' ושמענו ועשינו. הרצון, כי החומר הוא המחיצה המבדלת הסוכך על הנפש, ואם יופיע אליו רצון הבורא, יעבור דרך מפלשי החומר, ויזדכך, ויתגבר הנפש, וירוץ כצבי לעשות רצון אבינו שבשמים. אבל בעמידתם בחורב ובשמעם קול ה', הוסר מסוה החומר ונעשו רוחניים. וזה מה שאמרו חז"ל שיצאה נשמתם, ובני ישראל "רואים את הקולות" (שמות כ, טו) - שומעים הנראה וכו' (מכילתא שם). והנה התכלית האנושי כי הנפש תהיה סכוכה בחומר, ובכל זאת תעוף כנשר אל מטרת השלמות והתכלית האמיתי. אך שיאמינו ישראל בה' לא מצד המופת, כאשר האריך רבינו משה, והאלבו הנעים אמריו. לכן הראה להם כי ידבר אלקים את האדם ונבואת משה אמת. וזה שאמרו, התכלית שבאנו בסבתו אל הענין הנשגב הזה כבר ראינו. ואם כן לתכלית האומה די בזה. וכעת אשר נשמע קול ה' מדבר אלינו, ימצא שנהנה מקדשי גבוה שלא לצורך - "ומתנו". כי בהוסר התכלית - אשר די בהמראה אשר ראינו ליסוד התורה וקיום אמונה, ואם כן בודאי תאכלנו האש הגדולה. לכן "קרב אתה ושמע... ואת תדבר אלינו וכו'", ואז יהיה כדרך התכליתי ש"שמענו ועשינו": - שהשמיעה הוא הגעת רצון אלקים והברקתו דרך מפלשי החומר, "ועשינו". מה שאין כן קודם, שפסקה זוהמתם והוסר החומר, אמרו "נעשה ונשמע", כי העשיה אינו צריך לשמיעה, שאין כאן החומר החוצץ. והשמיעה הוא השגת האלוקות, זהו גוף עבודה, והוא סוד שמלאכי השרת משתמשין בו, המה הרוחניים בלי מסך מבדיל כלל, והבן. וזה שאמר השם "מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי כל הימים", וכאחד האומר מי יתן שכדבריכם כן הוא, שדי לכם בראות זה לתכלית האמונה, והבן כי זה דרוש יקר.

עם ישראל היה במעמד הר סיני בדרגה של המלאכים דרגה של נעשה ונשמע אבל התכלית של הדרגה הזאת אך ורק להוריד את הספק של משה כנביא אמת כדי לתת יסוד לעם ישראל של לימוד התורה וקיום האמונה ולאחר שזה קרה עם ישראל הבין שהוא צריך לחזור לדרגתו האמיתית כדי שיהיה לו בחירה חופשית ועמל כדי שעם ישראל יגיע לתכלית בכוחות עצמו . וזה בדיוק המסע של כל אחד ואחד להביא את עצמו מדרגה של אנוש לדרגה של אדם בכוחות עצמו .

אומר האדרת אליהו דברים פרק ה - ליקוט מכת"י פסוק כא

(כא) היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי. ואחר כך אמר כי מי כל בשר וגו' כמנו ויחי. והוא תמוה בתחילה אמרו והסכימו. היום הזה ראינו וגו' את האדם וחי. ואח"כ אמרו כי מי וגו'. אבל נראה שיש ה' מדרגות באדם. אדם. בן אדם. איש. גבר. אנוש. והחשוב שבמעלות הוא אדם ע"כ אמרו היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי שבמדרגת האדם יכול להיות שידבר הקדוש ברוך הוא עמו וחי כמו שאנו היום במדרגת האדם שעשינו ג' ימים פרישה מכל העניינים אבל כי מי כל בשר וגו'. מי יכול להיות פרוש כל ימיו וכשהוא בשר שהוא שפל איך יכול לסבול שידבר עמו הקדוש ברוך הוא וחי ע"כ אמרו קרב אתה וגו' שאתה נשאר בפרישות כל ימיך כמו שאמר הקדוש ברוך הוא אליו ואתה פה עמד עמדי:

כי כאשר האדם מגיע לדרגה של אדם הוא יכול לשמוע את דברי הקב"ה ולא למות וזה התכלית של כל יהודי להגיע לדרגה שיוכל לשמוע את האלוקים ולא למות

דברים פרק ה

(כא) וַתֹּאמְר֗וּ הֵ֣ן הֶרְאָ֜נוּ יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אֶת־כְּבֹד֣וֹ וְאֶת־גָּדְל֔וֹ וְאֶת־קֹל֥וֹ שָׁמַ֖עְנוּ מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ רָאִ֔ינוּ כִּֽי־יְדַבֵּ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי:

ומשה רבנו הגיע  דרגה זו של אדם אבל גם בתוך האדם יש דרגות שונות ומשה רבנו הגיע לדרגה הכי גבוהה של האדם

במדבר פרק יב

(ג) וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה <ענו> עָנָ֣יו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה: ס