פורים קבלת תורה באהבה והקשר לשתית יין -למה שותים יין עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי והאם בלי זה נוכל לקבל את התורה באהבה ? ז'/אדר ב/תשע"א
בס"ד
מגילה ז: " אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריה
עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי " ונשאלת השאלה מה הגדר
של השתיה ומה הכונה "עד שלא ידע" ועוד קושיה מה המיוחד בנס פורים הרי עם
ישראל מלומד בניסים ובפסח אנחנו שרים באגדה בכל שנה עומדים עלינו לכלותנו והקדוש
ברוך הוא מצילנו מידם ויש לנו הבטחה
מהקדוש ברוך הוא שישמר על זרע אברהם לעולם ואפילו מרדכי אומר לאסתר אם לא את רוח
והצלה לעם ישראל יבוא ממקום אחר
שבת פח. "מלמד
שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם הר כגיגית ואמר להם : אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהיה קבורתכם אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא אמר
רבא אף על פי כן הדור וקיבלוה בימי האחשורוש דכתיב " קימו וקבל היהודים קימו מה שקיבלו כבר " כלומר בימי האחשורוש
היה קבלה חוזרת של התורה מרצון מוחלט של עם ישראל ללא כפיה של הקדוש ברוך הוא .
התוספות מקשה
בדיבור המתחיל מודעה לאורייתא "הרי משה כרת ברית עם ישראל על התורה
והמצוות וכמו כן קיבלו את התורה בהר גריזים ובהר עיבל " ומתרץ "דע"פ
הדיבור היה והרי כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס"
אנו לומדים 1.
העדרו המוחלט של הקדוש ברוך הוא במגילה היה הכרחי לקבלה מרצון ללא טענת בעל
כרחם כי המצאו של הקדוש ברוך הוא גורם בכל מקרא למודעה רבה לאורייתא 2. אהבת הנס גרמה להם לקבל את המצוות מרצון .
מה המיוחד בנס
פורים שגרם לעם ישראל לקבל מרצון את חיוב המצוות?
אם נתבונן
היטב בקבלת התורה במעמד הר סיני וקבלת התורה בימי האחשורוש נראה דמיון מדהים :
1.
יתרו יט " ויסעו מרפידים " מפרש רשי
במקום מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה ובמ"א ד ג "
אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים " כלומר תשובה
2.
יתרו יט " ויחן שם ישראל כנגד ההר "
מפרש רשי במקום "כאיש אחד בלב אחד אבל שאר החניות בתרעומת ומחלוקת"
ובמ"א ד ג "ובכל מדינה
ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים " גם כאן אחדות
מלאה .
3.
יתרו יט" ויאמר אל
העם " כלומר כנס את כל העם ובמ"א ד טז " לך כנוס את כל
היהודים "
4.
יתרו יט "
השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנוגע מות יומת " ובמ"א ד יא "כל
עבדי המלך ועם מדינות המלך ידעים אשר כל איש או אישה אשר יבוא אל המלך אל החצר
הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית "
5.
יתרו יט "
היו נכונים לשלשה ימים אל תגשו אל אשה " ובמ"א ד טו " וצומו עלי ואל תוכלו
ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום "
6.
שם " ויהי ביום השלישי "
ובמ"א ה א "ויהי ביום השלישי"
7.
במתן תורה מלחמה בעמלק וקבלת
תורה ,במגילת אסתר מלחמה בעמלק וקבלת תורה
מאהבה
אנחנו רואים
במגילת אסתר נס הדומה לתהליך קבלת התורה . וכמו כן אנחנו רואים נס מיוחד המאוזן
בין רוממות הטוב ואבדן הרע כלשון הירושלמי
" ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל
היהודים "
מסקנה: כדי לקבל את התורה מרצון ללא חשש לכפיה צריך
מספר תנאים :
תשובה , אחדות
, התכנסות , אהבת הנס על שני צדדיו רוממות
הטוב ואבדן הרע , הסתר מלא של הקדוש ברוך
הוא (ולכן לא מוזכר במגילה אפילו פעם אחת שמו של הקדוש ברוך הוא ) .
ובלשון
הט"ז " דצריך אדם לתת שבח לו יתברך על טובה כפולה שעשה עמנו הא' היא
פורענות שהביא על המן , ואילו לא יתברך מרדכי
אלה ניצול עם כל ישראל דינו אלה שברכו למרדכי בגדולה מאוד והטובה יתרה
"
ואכן נקבע
ע"י חז"ל תענית אסתר – תשובה , קריאת המגילה – התכנסות ואהבת הנס , אחדות – משלוח מנות ,וסעודת פורים . ולכן לא
נקבע הלל בפורים ולכן אנו מתחפשים להדגיש את ההסתר .
בסוף מגילת
אסתר המגילה רומזת על בעיה והגמרא במגילה טז: מרחיבה : " כי מרדכי היהודי
משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד
שפירשו ממנו מקצת סנהדרין " ומיד אחר כך " דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר
ד' ולבסוף בתר חמישה "
ומפרש רשי
במגילה "לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו "
כלומר ברור
לכולם שיש חסרון במרדכי שהיה מספר 4 ועכשיו מספר 5 ומה הבעיה ? נוצר חיסרון באהבת הנס לפחות בעיני
המתבונן מפלת המן לא השתנתה אבל יש חיסרון בגדולת מרדכי והחסרון הוא במהות של
פורים חסרון בלימוד התורה ופורים הרי הוא קבלת התורה באהבה . ואם יש חיסרון באהבת
הנס יש אפשרות של אי קבלת המצוות מרצון ואז חוזרת השאלה של רב אחא בר יעקב מכאן
מודעה רבה לאורייתא ורבא שתירץ את הקושיה של אחא בר יעקב הבין את הבעיה החמורה שנוצרה
במהות קבלת התורה ומצא פתרון במגילה ז: "
אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי "
בו נבחן את
הבעיה. מי שמתבונן במרדכי מבין שלאחר הנס הוא ירד מגדולתו מ 4 ל 5 והחסרון שלו נבע מביטול התורה והרי מהות
פורים זה קבלת התורה באהבה ועכשיו אנו צריכים פתרון שיאפשר לנו לחזור ולראות את
מרדכי כפי שהיה בנס כדי לא נחסר מגודל הנס של רוממות מרדכי .
בו נבחן את
הפתרון :
עירובין סה. :
" א"ר חנינה כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו שנאמר וירח ה' את ריח
הניחוח וגומ' אמר ר' חייא כל המתיישב ביינו יש בו דעת ע' זקנים יין ניתן בע'
אותיות וסוד ניתן בע' אותיות נכנס יין יצא סוד א"ר חנין לא נברא יין אלא לנחם
אבלים ולשלם שכר לרשעים "
יש לנו 3
דרגות של שתית יין דרגה ראשונה מתפתה ביין ואומר רשי במקום "שמפייסין אותו
על דבר ומתרצה כשטוב לבו ביין" דרגה שניה מתיישב ביינו ורשי במקום "
ששותה יין ואין דעתו מטרפתו" "ודרגה שלישית לשלם בו שכר לרשעים ורשי במקום " ששותין ושמחים ומקבלים
עולמן בחייהם".
ורבא מכוון
לדרגה ראשונה כדי שיתפייס בטוב ליבו ולא
יקפיד על ירידת הדרגה של מרדכי ואז יכנס
יין ויצא סוד ע"י שתית יין יתוקן
החיסרון של פרישת חכמים מהסנהדרין שנגרע מספרו פחות מ 70 ושתית היין השקול ל 70
"יחזיר" חזרה ל 70 וע"י שתית היין נוכל לחזור לראות את רוממות הטוב
את מרדכי לפני הביטול תורה כמו אבדן הרע ולאהבת הנס ולקבלת המצוות מרצון מלא.
חיזוק לטענה
הנ"ל נמצא בסנהדרין לח. "בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי ולא
הוו קא אמרי ולא מידי אמר להו אגברו חמרא אדרדקי כי היכי דלימרו מילתא כיוון שאיבסום
פתחו ואמרו וכד' " ובהמשך
"א"ל רבי חייא רבי אל ירע בעיניך יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן
בשבעים אותיות נכנס יין יצא סוד " בשני המקומות כתוב איבסום שזה דרגה
בשתיית יין של נכנס יין יצא סוד .
מסקנה היין
פוטר לנו את הבעיה שנוצרה עם מורדכי כדי שנחזור ונראה אותו כמו שהיה בנס עצמו .
ושתיית היין מתקנת את החסרון שנוצר בסנהדרין ותיקון זה נותן לנו לקבל את התורה
באהבה .
נשאר לנו לברר
מה מהות מצוות מתנות לאביונים
מ"א
ט יט " על כן היהודים הפרזים
הישבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח
מנות איש לרעהו " וכאן לא מוזכר מתנות לאביונים יותר מאוחר ב מ"א ט כב "
כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב
לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים "
המגילה רומזת
לנו שמתנות לאביונים נתקן מאוחר יותר והשאלה מדוע ?
בעירובין
ס"ה " יכול אני לפטור את כל
העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו שנאמר לכן שמעי נא זאת ענייה
ושכורת ולא מיין " ומפרש המהרש"א שעני לא שייך ביין ולכן ברור
שהשכרות של העני לא ביין וסיבת השכרות היא צרות הגלות . אם עני לא שייך ביין איך
יוכל לקיים את מה שרבא אמר חייב איניש וכד'
הרי גם עני צריך לקבל על עצמו את המצוות ברצון באהבת הנס ולכן תיקנו
חז"ל תקנה מאוחרת יותר בגלל התקלה עם מרדכי.
סמך לדברנו
ניתן למצא ב מגילה ז. " רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיה אטמא
דעיגלה תלתא וגרבא דחמרא שלח ליה קיימת
בנו רבנו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים " פשטות הגמרא שמתנות
לאביונים זה יין אומנם הב"ח והגר"א מוחקים את מתנות לאביונים אבל יש
ראשונים שמקיימים את הגרסה עם שינוי של עוד משלוח אבל לשיטתי אני מעמיד את הגרסה
כמו שהיא. ומתנות לאביונים כדי שיוכלו העניים לשתות יין עד שלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן.
לסיכום מהות
פורים קבלת תורה מאהבת הנס ללא מורא של הקדוש ברוך הוא, נס פורים מיוחד במינו בדמיון לקבלת תורה עם הסתר גמור של הקדוש ברוך הוא ואיזון בין
רוממות הטוב לאבדן הרע ואהבת הנס נותנת ליהודי
לקבל עליו את המצוות מאהבה . ירידת
ערכו של מרדכי ופרישת חלק מהסנהדרין ממנו יצר בעיה של אהבת הנס ונמצא פתרון
ע"י שתיית יין בדרגת "מתפתה מיינו " שגורם ליציאת סוד ותיקון ירידת
ערכו של מרדכי כדי שלא יגרע מאהבת הנס .
וצריך להגיד
שכל שנה ושנה אנחנו צריכים לקבל את התורה באהבה . קבלת התורה במעמד הר סיני היתה
עם כל נשמות עם ישראל אבל בפורים אי אפשר להגיד ולכן כל אדם ואדם חייב לקבל עליו
באהבה את התורה וכדי לקבל את התורה צריך לשחזר את הנס כפי שהיה במקור ומתוך אהבת
הנס נוכל לקבל את התורה באהבה . וזה המהות של פורים והתפקיד שלו בחיי כל יהודי
ויהודי .
מתנות
לאביונים נתקן יותר מאוחר ממשלוח מנות כדי לתת פתרון לשתיית יין של האביונים.
וסמך ליסוד של
ההשואה בין מגילת אסתר למתן תורה נמצא בתוספות
תוספות מסכת מגילה דף טו עמוד א
"ביום
השלישי - בזכות תורה נביאים וכתובים א"נ כהנים לוים וישראלים אי נמי משה
ואהרן ומרים אי נמי שלישי דמתן תורה".
כמו כן אפשר
להסביר שפורים לא יהיה בטל לעולם גם לעולם הבא כי תורה לא תתבטל לעולם וקבלת התורה
מרצון הכרחית גם בעולם הבא ויש לומר שגם ביטול תורה יהיה קיים לעולם הבא ולכן יום
הכיפורים לא יהיה בטל כדי שנוכל לכפר על ביטול תורה באיכות גם בעולם הבא. .
מדרש משלי
(בובר) פרשה ט
[ב] טבחה
טבחה מסכה יינה. אמר ר' אבהו זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי,
מה עשתה, התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור
בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה שמתוך ששכרה אותו יין קנתה
לה אומתה לעולם. אף ערכה שלחנה. שערכה לה שלחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה, זה
שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעוה"ב, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים
[אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח).
אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר
על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז לד). ד"א אף ערכה שלחנה. זו
התורה שעורכת שלחן למי שעוסקים בה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר וידבר אלי זה השלחן
אשר לפני ה' (יחזקאל מא כב).
