פרשת וילך מה המשמעות של אהבה ? מה ההבדל בן אהבה של הקב"ה לאהבה של האדם את הקב"ה ? מה ההבדל לאהבת רעך ? מהי אהבה שלמה ? מה הקשר של האבות לאהבה ? ומה הקשר לנו כבנים של האבות ? ‏ה'/תשרי/תשע"ז

בס"ד
פרשת וילך מה המשמעות של אהבה ?  מה ההבדל בן אהבה של הקב"ה לאהבה של האדם את הקב"ה ? מה ההבדל לאהבת רעך ? מהי אהבה שלמה ? מה הקשר של האבות לאהבה ? ומה הקשר לנו כבנים של האבות ? ‏ה'/תשרי/תשע"ז

אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּפִי יַגִּיד תְּהִלָתֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. אֱלהֵי אַבְרָהָם. אֱלהֵי יִצְחָק. וֵאלהֵי יַעֲקב. הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא אֵל עֶלְיון. גּומֵל חֲסָדִים טובִים. וְקונֵה הַכּל וְזוכֵר חַסְדֵי אָבות. וּמֵבִיא גואֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמו בְּאַהֲבָה:

וצריך להבין את המשמעות וּמֵבִיא גואֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמו בְּאַהֲבָה:

מה המשמעות של האהבה ? מהי אהבה  של הקב"ה ?

וצריך להבין לפחות לפי השכל שהקב"ה נתן  לנו משהו  מהמהות של הקב"ה . וכדי להבין את המרחק בן הקב"ה לאדם כתוב בשמות פרק לג

(כ) וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי:

כי סופי לא יכול לראות אין סופי הם נמצאים "בשני מישורים " שונים לגמרי

ברור לכל שהקב"ה הוא יחידי כי המהות של הקב"ה שאין לו שום מגבלות ולכן לא יכול להיות לו מגבלה של מקום או זמן או כל מגבלה אחרת כי אם יש עליו איזה מגבלה מכל סוג שהוא מיד נישאל מי שם עליו את המגבלה ?  ורק השאלה הזאת מבטלת מיד את יחודו  של הקב"ה . ולכן גם לא יכול להיות קב"ה נוסף כי לא יכול להיות שני אין סוף וגם לא בשיתוף כי שיתוף מגביל את הקב"ה ולכן זה נקרא עבודה זרה . וכך כתוב באוצר מדרשים

כל העולם יודעים שאתה ה' אחד יחיד בעולמך ואין זולתך ואין דומה לך, אתה בראת עליונים ותחתונים, אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון, ומי יוכל למלל גבורותיך,

ומתוך זה ניתן לדעת שבאמת קיום העולם לא מועיל לקב"ה לא נותן לו כל יתרון כי מי שהוא שלם ואין סופי לא יכול להיות שיש לו איזה צורך ולכן קיום העולם לא נובע מאיזה צורך חס וחלילה של הקב"ה ולכן המסקנה היחידה האפשרית שהיא נובעת מתוך אהבה שלמה שלא באה מתוך צורך ובאה מתוך אהבה טהורה  ומלאה . וכך כתוב במשנה מסכת אבות פרק ה

[*] כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם

כלומר בריאת  העולם היא לפי ההבנה שלי נובעת מתוך אהבה שלא תלויה בדבר ולכן היא תתקיים לעולם לפחות מבחינת נקודת ההבנה שלנו את הקב"ה .

אבל לעולם שני צדדים האחד של בריאת העולם והשני זה האדם שהעולם נברא בשבילו ונאמר בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לז עמוד א

ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון - ואין אחד מהן דומה לחבירו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם.

הקב"ה לכאורה נתן לכל אדם ואדם חלק מסוים שהוא חלק אלוקי כמו שכתוב בראשית פרק א

(כז) וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם:

הקב"ה ברא את האדם בצלם מהשורש צל ולכאורה יש בו צל של הקב"ה משהו ששייך לדרגה גבוהה ממעל . צלם זה צל ו ם  צל ו 40  כנגד 40  יום של יצירת הולד כלומר לוקח ארבעים יום שהצל של הקב"ה מתהווה לולד וכתוב בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך [המתחיל בדף קד עמוד ב]

ארבעים שנה כנגד ארבעים יום שבהם נתנה התורה. כנגד ארבעים יום של יצירת הולד:

אותו צל של הקב"ה שנמצא בתוכנו הוא זה שלדעתי נותן לנו את היכולת לאהוב את הקב"ה באמת ללא שום תנאי ולעשות את מצות אהבת השם כמו שכתוב בדברים פרק ו

(ה) וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ:

אומנם אתה צריך להתגבר על שלושה מניעים לאהבת השם כמו שכותב רש"י דברים פרשת ואתחנן פרק ו פסוק ה

בכל לבבך - בשני יצריך.נ דבר אחר בכל לבבך, שלא יהיה לבך חלוק על המקום:

ובכל נפשך - אפילו הוא נוטל את נפשך:

ובכל מאדך - בכל ממונך יש לך אדם שממונו  חביב עליו מגופו לכך נאמר ובכל מאדך.

אבל לי נראה שצלם האלוקים שבך נותן לך לעשות את המצווה וכך כותב הזוהר ואני יביא רק את התרגום דף יא ע''א הקדמת הזוהר

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, אַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת אֲנִי שָׁמַעְתִּי בָּזֶה. אָמַר לוֹ, אֱמֹר, בְּנִי, לִפְנֵי רַבִּי פִּינְחָס, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בַּדַּרְגָּה הַזּוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַהֲבָה רַבָּה הַיְנוּ אַהֲבָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁל שְׁנֵי צְדָדִים, וְאִם אֵין נִכְלֶלֶת בִּשְׁנֵי צְדָדִים - אֵינָהּ אַהֲבָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת.

וְעַל כֵּן שָׁנִינוּ, לִשְׁנֵי צְדָדִים נִפְרֶדֶת הָאַהֲבָה, אַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ מִתּוֹךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹשֶׁר, אֹרֶךְ יָמִים, בָּנִים סְבִיבוֹ, שׁוֹלֵט עַל שׂוֹנְאָיו, דְּרָכָיו מְתֻקָּנוֹת לוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ אוֹהֵב אוֹתוֹ. וְאִם לָזֶה יִתְהַפֵּךְ וְיַחֲזִיר עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלְגּוּל שֶׁל דִּין קָשֶׁה - יִשְׂנָא אוֹתוֹ וְלֹא יֹאהַב אוֹתוֹ כְּלָל, וּבִגְלַל כָּךְ אַהֲבָה זוֹ אֵינָהּ אַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ עִקָּר.

אַהֲבָה שֶׁנִּקְרֵאת שְׁלֵמָה, הַהוּא שֶׁהָיָה בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים - בֵּין בְּדִין בֵּין בְּחֶסֶד. וְתִקּוּן דַּרְכּוֹ שֶׁאוֹהֵב אֶת רִבּוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, אֲפִלּוּ שֶׁנּוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךְ מִמְּךְ. זוֹ הִיא אַהֲבָה שְׁלֵמָה בִּשְׁנֵי צְדָדִים. וְעַל כֵּן הָאוֹר שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית יָצָא וְאַחַר כָּךְ נִגְנַז. כְּשֶׁנִּגְנַז, יָצָא דִין קָשֶׁה, וְנִכְלְלוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים יַחַד, שֶׁתִּהְיֶה שְׁלֵמוּת הָאַהֲבָה כָּרָאוּי.

לעומת זו יש את אהבה של רעך ששם אהבה  שלא תלויה בדבר כמעט ובלתי אפשרית 

ואומר תוספות מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

ברור לו מיתה יפה - י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין

אומר התוספות שמול אהבת לרעך כמוך יש את הכלל חייך קודמים ולכן לא שייך לעשות את המצווה רק למת כלומר ברור לו מיתה יפה . והמשמעות של הכלל הזה שתמיד כל אדם הוא מתחרה של השני והיות וחייך קודמים אתה לא יכול באמת לאהוב אותו כמוך כי יש לך תמיד עדיפות לעצמך ורק אחד שהוא מת או הולך למות הוא יצא מכלל זה שמתחרה מולך ואז הכלל שחייך קודמים לא שייך כאן ולכן אתה יכול לאהוב אותו כמוך . כלומר יש הבדל בן אהבה של הקב"ה שנכון שיש לך מניעות לעשות אותם אבל הכלל חייך קודמים לא שייך ביחס בינך לבין הקב"ה אומנם יש לך יצר אבל בגלל שהקב"ה נתן לך צלם אלוקים יש לך יכולת להתגבר עליו אבל באהבה מול אדם אחר יש את הכלל חייך קודמים ולכן לא שייך לאהוב מתחרה שלך יותר מעצמך . ומכאן ההבדל המהותי בן אבהבת השם לאהבת רעך

לעומת זאת האהבה של הקב"ה אותך היא אין סופית כי כמו שכתבתי  היא לא באה מתוך צורך ולכן לא יכולה להתבטל לעולם ולכן הנטל שאהבת השם תהיה שלמה כמו שהזוהר כותב היא תמיד היא על האדם בלבד . כי מצד של הקב"ה האהבה היא תמים מלאה .

והבנה זו שהקב"ה ברא את העולם רק מאהבה מוכיחה את הכלל שאמר רבי עקיבא

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד ב

אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר, וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד.

ולכן אנחנו מתפללים כל יום 3 פעמים ביום

וּמֵבִיא גואֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמו בְּאַהֲבָה:

ולמה דווקא לבני בניהם ?

השם של הקב"ה יקוק אם במקום ה י וה ו נשים את האותיות אב   נקבל אהבה . אב משמעותו  שלוש וזה אומר שלושת האבות שהם הביאו לעולם במשותף ובשלמות את אהבת השם

מדרש תנאים לדברים פרק ו

ר' מאיר אומ' הרי הוא אומ' ואהבת את ה' אלהיך בכל לב' אהביהו בכל לבבך כאברהם אביך כענין שנ' (יש' מ"א ח') זרע אברהם אהבי: ובכל נפשך כיצחק שעקד עצמו על גבי המזבח כענין שנ' (בר' כ"ב י') וישלח אברהם את ידו ויקח את המ' לש' את בנו: ובכל מאדך הוי מודה לו כיעקב כענין שנ' (שם ל"ב י"א) קטנתי מכל החסדים:

ואנחנו כבנים של האבות שבכוח הרצון ובגדלותם הביאו לשלמות את אהבת השם אנחנו כבניהם נלמד מהם וגם נעבוד על  השלמות של אהבת השם כדי שנוכל להגיע לימי הגאולה לימי המשיח ולהביא את העולם לשלמותו . ומסברא העולם יגיע לשלמותו כאשר הכלל חייך קודמים יחלש או יעלם לגמרי .

 

 

פרשת וילך מה הפרוש פחדך ? מה הפרוש מעשיך ? מה המשמעות של אימתך ? ומה זה כל מה שבראת ? מה המשמעות של אגודה אחת ? וכיצד זה קשור להעמדת השמש והירח על ידי משה ? ‏ה'/תשרי/תשע"ז

בס"ד
פרשת וילך מה הפרוש פחדך ? מה הפרוש מעשיך ? מה המשמעות של אימתך ? ומה זה כל מה שבראת ? מה המשמעות של אגודה אחת ? וכיצד זה קשור להעמדת השמש והירח על ידי משה ? ‏ה'/תשרי/תשע"ז

בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים כתוב בתפילה

וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן לְפָנֶיךָ עז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נורָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ:

וצריך להבין מה המשמעות של תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ

כתוב בשמות פרק כג

(יב) שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר:

ניתן להבין שמעשיך מדובר על מי ששומר שבת ולכן זה מדבר על עם ישראל כי לגוי אסור לשמור שבת . כלומר תן פחדך זה על עם ישראל

וכתוב בויקרא רבה (וילנא) פרשת ויקרא פרשה ב

אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע משבעים אומות אותינטיאות שבראת בעולמך אי אתה מצוה אותי אלא על ישראל אמר לו שקבלו עליהם מלכותי בסיני ואמרו (שם /שמות/ כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע

כלומר וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ  מדובר על 70 אומות העולם ולא על עם ישראל . יוצא לנו שפחד זה על עם ישראל ואימה זה על אומות העולם .

והתוצאה של הפחד והאימה

וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים  זה על עם ישראל

וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים,  זה על אומות העולם .

והתוצאה של שני הפעולות על עם ישראל ועל אומות העולם

וְיֵעָשׂוּ כֻּלָם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם

עם ישראל מצד אחד אומות העולם מצד שני . אבל זה יוצר אגודה אחת שהתפקיד שלה לעשות את רצון הקב"ה בלב שלם .

אבל עדיין לא ברור לנו מה זה פחדך שגורם לעם ישראל ל וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים  ומה זה האימה שגורמת וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים 

המקום היחידי שיש בתורה את המילה פחדך זה בדברים פרק ב

(כה) הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ:

ולביאור הדבר יש את  הגמרא תלמוד בבלי מסכת תענית דף כ עמוד א

רבנן: שלשה נקדמה להם חמה בעבורן: משה, ויהושע, ונקדימון בן גוריון. בשלמא נקדימון בן גוריון - גמרא. יהושע נמי - קרא, דכתיב וידם השמש וירח עמד וגו'. אלא משה מנלן? - אמר רבי אלעזר: אתיא אחל אחל, כתיב הכא אחל תת פחדך, וכתיב התם אחל גדלך. רבי שמואל בר נחמני אמר: אתיא תת תת: כתיב הכא אחל תת פחדך, וכתיב התם ביום תת ה' את האמרי. רבי יוחנן אמר: אתיא מגופיה דקרא: אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך, אימתי רגזו וחלו מפניך - בשעה שנקדמה לו חמה למשה.

התלמוד מלמד אותנו שהפסוק רומז לכך שהחמה והירח עמדו במקומם . ואומר הכתר יונתן דברים פרשת דברים פרק ב פסוק כה

(כה) היום הזה אחל לתת פחדך ויראתך על פני כל הגוים שתחת כל השמים שישמעו שמועת זכותך איך עמדו שמש וירח בִשׁבילך ופסקו מִן לומר שירה כמידת יום ומחצה עמדו במדורם עד שׁנִלחמת מִלחמה בסיחון ויפחדו וירעדו מִן לפניך:

השמש והירח עמדו במשך יום ומחצה כל עוד היה המלחמה בסיחון . וכדי שנבין את משמעות הדברים נביא את דברי רבינו בחיי דברים פרשת דברים פרק ב פסוק כה

והנה זה נס גדול ופלא עצום בחדוש בריאת העולם, מפני שקיום העולם בתנועת הגלגל וסבובו, ואם יעמוד אפילו רגע יחרב העולם, וכאן עמד הגלגל מלסבב ונתקיים העולם, ולא כן היה הענין בחזקיה כי שם לא עמדה חמה אלא שחזרה לאחוריה כלפי השחר, ולא עמד הגלגל מלסבב או לפנים או לאחור ולא היה הנס גדול כל כך (עי' ע"ז כה. תוד"ה למשה), ועל כן אמר "שלשה" ולא מנה חזקיהו עמהם, וכן יורה לשון "נקדה" שהוא מלשון נקודה, וכאלו אמר: שלשה עמדה להן חמה בנקודתה שעמד הגלגל מלסבב כדרכו.

 

ואני רוצה להסביר את המשמעות של מה שקרה כאן ואז לדעתי ניתן יהיה להבין יותר את המשמעות של התפילה .

אנחנו נמצאים לפני כניסת עם ישראל לארץ ישראל כדי שנוכל לקיים את התורה שנתקבלה בסיני כי הרבה מהמצוות שניתנו לעם ישראל קשורים לעצם הקיום של עם ישראל בארץ ישראל .

כל יציאת מצרים (וכתבתי על זה  מספר פעמים כולל הוכחות ) היה בריאה של העולם מחדש וקבלת התורה על ידי עם ישראל כאשר החידוש בבריאה מחדש של העולם היה קבלת התנאי של הקב"ה יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . התנאי הזה לפני מעמד הר סיני והיה קיים אבל הברואים לא קיבלו את התנאי הזה . רק עם ישראל שהסכים לקבל את התנאי הזה קיבל את התורה במעמד הר סיני . ואנחנו יודים ממדרשים שאם לא היה אף אחד שמקבל עליו את התנאי הזה העולם היה נחרב .

לפני הכניסה של עם ישראל וכדי שעם ישראל וגם כל אומות העולם יבינו את המשמעות של כיבוש הארץ על ידי עם ישראל מעמיד משה את השמש ואת הירח ואומר רבינו בחיי שברגע שעומדים הגלגלים העולם צריך להיחרב והנס של משה היה העמדת השמש והירח אבל העולם המשיך להתקיים למשך יום וחצי עד גמר המלחמה עם סיחון ומשמעות הדברים שמשה רצה להראות לעולם שקבלת התורה על ידי עם ישראל וכיבוש ארץ ישראל על ידי עם ישראל זה ורק זה הוא התכלית של קיום העולם  וזה קיום התורה . ללא קיום התורה העמדת השמש והירח  היה מביא לחורבן העולם אבל השאיפה של עם ישראל לקיום התורה בארץ ישראל הוא  למעשה מה שמקיים את העולם . וזה המשמעות של הפחד , הידיעה שאי קיום התורה תביא לחורבן של העולם והיחידים שיכולים לקים את התורה זה עם ישראל שקיבל על עצמו את התנאי הזה במעמד הר סיני והפחד זה ההבנה שללא קיום התורה העולם יחרב ולכן ההבנה הזאת של היסוד של קיום העולם חייב להביא כל אחד מישראל ליראת שמים כלומר להבנה שהדבר היחידי שהקב"ה רוצה מאיתנו זה שנראה ונבין את העולם והיסוד לקיומו  . והבנה זו תביא את היהודי לקיום המצוות . וכך כתוב במפורש בדברים פרק י

(יא) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֵלַ֔י ק֛וּם לֵ֥ךְ לְמַסַּ֖ע לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיָבֹ֙אוּ֙ וְיִֽירְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם: פ

(יב) וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־ דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:

ומה עם אומות העולם ? הם רואים את המחזה של השמש והירח עומדים והעולם לא נחרב אבל הם לא יכולים לעשות עם זה שום דבר כי הכול תלוי בעם ישראל ולא בהם . ואני רוצה להגיד שמצב כזה שאתה יודע שקיום העולם לא תלוי בך אבל תלוי  בעם אחר גורם לאימה על אומות העולם או כמו שנאמר בפסוק אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ:  עם ישראל מבין שהוא יכול במעשיו לקיים את העולם אבל אומות העולם זה לגמרי לא תלוי בהם ולכן הפעולה היחידה שהם יכולים לעשות וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים,   הם יכולים רק להשתחוות והכוונה לשמש את עם ישראל ולעזור לו לעשות את פעולותיו ואת קיום המצוות כדי שהעולם יתקיים .

וזה המשמעות של אגודה אחד יש שילוב כוחות בן עם ישראל לאומות העולם מתוך ההבנה של הדרך לקיים את העולם מתוך ההכרה בקב"ה וההתגלות שלו בעולם . עם ישראל על ידי קיום המצוות והתורה ואומות העולם ככלי עזר של עם ישראל בקיום התורה . וְיֵעָשׂוּ כֻּלָם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם  כל אחד ותפקידו בעולם והכול להביא לתכלית אחת וזה קיום הרצון של הקב"ה וזה קיום התורה