בס"ד
פרשת וארא המשך אישה כשרה עושה רצון בעלה 4 למה אדם הראשון נברא ללא אישה ? מה הסיבה לבריאת האישה ? האם היו שתי נשים לאדם הראשון ? למה האישה הראשונה של האדם הראשון ברחה ? מה ההבדל בן אישה ראשונה לאישה שניה ? מה המעלה של חוה ? למה טובים השנים מן האחד? מה החיסרון של חוה ומה הסיבה לכך? מה גרם לחטא האדם הראשון ? כ"ה/טבת/תשע"ח
פרשת וארא המשך אישה כשרה עושה רצון בעלה 4 למה אדם הראשון נברא ללא אישה ? מה הסיבה לבריאת האישה ? האם היו שתי נשים לאדם הראשון ? למה האישה הראשונה של האדם הראשון ברחה ? מה ההבדל בן אישה ראשונה לאישה שניה ? מה המעלה של חוה ? למה טובים השנים מן האחד? מה החיסרון של חוה ומה הסיבה לכך? מה גרם לחטא האדם הראשון ? כ"ה/טבת/תשע"ח
כדי בכלל להתחיל להבין את היחס של איש לאישה צריך
להבין לדעתי את תהליך הבריאה של האדם הראשון וחוה ומשם להתחיל להבין את תפקידו של
כל אחד ואחד
נאמר בבראשית פרק א
(כו) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה
אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף
הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ
עַל־הָאָֽרֶץ:
(כז) וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀
אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה
בָּרָ֥א אֹתָֽם:
(כח) וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֘ אֱלֹהִים֒
וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ
וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה
הָרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ:
ובהמשך התורה מפרטת את בריאת האדם והאישה
בראשית פרק ב
(טו) וַיִּקַּ֛ח יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים
אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ:
(טז) וַיְצַו֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֔ים
עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל:
(יז) וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע
לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת:
(יח) וַיֹּ֙אמֶר֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֔ים
לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ:
(יט) וַיִּצֶר֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֜ים
מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם
וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ
הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ:
(כ) וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת
לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם
לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ:
(כא) וַיַּפֵּל֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֧ים׀
תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו
וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה:
(כב) וַיִּבֶן֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֧ים׀
אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ
אֶל־הָֽאָדָֽם:
(כג) וַיֹּאמֶר֘ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את
הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה
כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת:
(כד) עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ
אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד:
(כה) וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים
הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ:
יש הרבה פרושים וחילוקים כיצד נברא האדם וכיצד
נבראה חוה אבל אני ילך לפי פרוש שנראה לי יותר מובן . אומר רש"י בראשית פרשת
בראשית פרק ב פסוק יח
(יח) לא טוב היות וגו' - שלא יאמרו שתי
רשויות הן הקדוש ברוך הוא יחיד בעליונים ואין לו זוג, וזה יחיד בתחתונים ואין לו
זוג:
כלומר בתחילה נברא האדם יחידי ועל זה נמלך הקב"ה עם פלמיא של
מעלה כמו שאומר רש"י בראשית פרק א פסוק כו
ובמאמר קדישין שאלתא, אף כאן בפמליא שלו
נמלך ונטל רשות, אמר להם יש בעליונים כדמותי, אם אין בתחתונים כדמותי, הרי יש קנאה
במעשה בראשית:
נעשה אדם - אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו
ויש מקום למינים לרדות, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך
ונוטל רשות מן הקטן.א ואם כתב אעשה אדם לא למדנו שיהא מדבר עם בית דינו אלא עם
עצמו, ותשובת המינים כתב בצדו ויברא אלהים את האדם, ולא כתב ויבראו:
כלומר הבריאה של האדם היה כדמות העליונים והוא
נמלך בפמליא של מעלה כאשר ברא את האדם וברא אותו יחידי ולאחר מכן ברא עזר כנגדו . ואומר רש"י בראשית פרק א
זכר ונקבה ברא אותם - ולהלן הוא אומר
(בראשית ב כא) ויקח אחת מצלעותיו וגו', מדרש אגדה שבראו שני פרצופין בבריאה ראשונה
ואחר כך חלקו. ופשוטו של מקרא, כאן הודיעך שנבראו שניהם בששי ולא פירש לך כיצד
ברייתן ופירש לך במקום אחר:
ואומר גור אריה בראשית פרק א
ואם תאמר, ולמה נברא האדם דו פרצופין יותר
מכל הנבראים, אמנם דבר זה דבר מופלא בחכמה מאד, שכמו האדם שהוא יחיד בתחתונים,
שהרי לא נמצא בתחתונים בעל דעה והשכל, ולפיכך ראוי שתהיה בריאתו באחדות גמור,
ואילו היה נבראה הנקבה בעצמה - אין זה יחידי, שהרי כל אחד ואחד בפני עצמו, ולפיכך
לפי סגולתו שמסוגל באחדות בתחתונים - נבראו דו פרצופין באחדות לגמרי:
ונאמר בקהלת פרק ז
(כט) לְבַד֙ רְאֵה־זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אֲשֶׁ֨ר
עָשָׂ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָדָ֖ם יָשָׁ֑ר וְהֵ֥מָּה בִקְשׁ֖וּ חִשְּׁבֹנ֥וֹת
רַבִּֽים:
ואומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת בראשית פרק ג
[כב] ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד
ממנו. שלא היה לו אלא לב אחד לטובה, והוא עשה שיהיה לו ב' יצרים יצר טוב ויצר הרע,
ואני בראתי אותו לישראל לבד: ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם [ישר] והמה בקשו
חשבונות רבים (קהלת ז כט), מהו והמה בקשו חשבונות רבים, זו חוה ואדם, שנאמר ותרא
האשה כי טוב העץ
כלומר האדם נברא כמו מלאכי השרת יחידי בתחילה ורק
לאחר מכן ברא את הנקבה . ולפי ההבנה שלי את המדרש בהתחלה ברא את האדם רק עם יצר טוב ורק לאחר מכן עם יצר טוב ורע כלומר בהתחלה
הוא היה כמו מלאך עם יכולת בחירה מוגבלת כמו שהיו למלאכים וכבר בעבר דיברתי על זה
על המאבק של המלאכים באדם על עוזא ועזאל והנפילים אבל לאחר מכן הקב"ה הבין
שטוב יותר שיגדיל את כוח הבחירה של האדם שמצד אחד יגדיל את הסיכון להחריב את העולם
אבל מצד שני יגדיל את היכולת של האדם להגיע לשלמות גבוהה יותר מהיכולת של המלאכים כמו שאומר השם משמואל בראשית פרשת וירא
ולפי האמור יובן מה שלעתיד תהי' מחיצת ישראל לפנים ממלאכי השרת והם
ישאלו לישראל מה פעל אל, שלעתיד אחר הסרת כל הלבושים, תתגלה עצם מעלת ישראל מה
שאין במלאכים, והם יקבלו מישראל, וכמו שהי' באברהם אימתו מוטלת עליהם, ולעתיד כל
ישראל יהיו במדריגת האבות שהיתה להם בעוה"ז, וכעין שכתוב (זכריה י"ב)
והי' הנכשל בהם ביום ההוא כדוד ובית דוד כאלקים:
ומעתה יש לפרש הא דרץ לקדם אותה אומה
שכתוב בה ואפרים עגלה מלומדה, היינו שישראל יהיו קדומים למלאכי השרת והם יהיו
למודי ה', וזהו הלשון עגלה מלומדה, היינו מלומדים מפי הקדוש ברוך הוא והמלאכים
יהיו בחוץ:
ובתחילה ברא לו הקב"ה לאדם לפי המדרשים אישה
מהאדמה ואומר אוצר מדרשים (אייזנשטיין) אלפא ביתא דבן סירא
כשברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון יחיד,
אמר לא טוב היות האדם לבדו, ברא לו אשה מן האדמה כמוהו וקראה לילית, מיד התחילו
מתגרין זה בזה, אמרה היא איני שוכבת למטה, והוא אומר איני שוכב למטה אלא למעלה שאת
ראויה למטה ואני למעלה, אמרה לו שנינו שוין לפי ששנינו מאדמה, ולא היו שומעין זה
לזה, כיון שראתה לילית אמרה שם המפורש ופרחה באויר העולם, עמד אדם בתפלה לפני קונו
ואמר, רבש"ע אשה שנתת לי ברחה ממני, מיד שגר הקדוש ברוך הוא שלשה מלאכים הללו
אחריה להחזירה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אם תרצה לחזור מוטב, ואם לאו תקבל על עצמה
שימותו מבניה בכל יום מאה בנים, עזבו אותה והלכו אחריה והשיגוה בתוך הים במים עזים
שעתידין המצריים לטבוע בו וספרוה דבר י"י ולא רצתה לחזור, אמרו לה אנו נטביעך
בים, אמרה להם הניחוני שלא נבראתי אלא להחליש התינוקות כשהן משמונה ימי
כלומר האישה הראשונה של האדם היית שווה לאדם ומתוך
כך האדם ואשתו לא יכלו להגיע למצב של פרו ורבו . והכוונה של פרו ורבו הוא לא רק הולדה של
צאצאים כי אם פרו או רבו רוחני שהוא פרו ורבו של התורה ואומר הבאר מים חיים בראשית
פרשת בראשית
וגם ידוע מדברי האר"י ז"ל שצריך
לקיים מצות פריה ורביה בתורה שלא יהיה שכלו עקר שאינו מוליד אלא יראה לחדש בכל יום
איזה חידוש בתלמוד תורה. ונראה שעל כן אמרו חז"ל (עבודה זרה י"ט א) אמר
רבא בתחילה נקרא התורה על שמו של הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים א', ב') כי אם בתורת
ה' חפצו ולבסוף נקראת על שמו שנאמר (שם) ובתורתו יהגה יומם ולילה. ולכאורה במה
קנאה לבסוף להקרא על שמו, ואך כיון שבתורתו יהגה יומם ולילה ודאי אי אפשר לבית
המדרש בלא חידוש ומחדש בשכלו בכל יום תמיד חידושי התורה, ונמצא אשר הוא שלו ממש מה
שיגע והמציא בשכלו, אף שהכל מאת ה' הוא אכן הקדוש ברוך הוא ברוב חסדיו מעלה עליו
כאילו עשה זאת בעצמו להיות נהנה מיגיעו. ועל שתים אלה אמר פרו ורבו. רבו גימטריא
רז עם הכולל לרמז על חידושי רזין דאורייתא בכל עת. ופרו ירמוז לפרות להרבות הנשמות
בעולם על ידי מעשים טובים.
ובדיוק על זה כותב הילקוט שמעוני רות רמז תרו
א"ר אחא כל הנושא אשה כשרה כאלו קיים
כל התורה מראש ועד סוף, ועליו הוא אומר אשתך כגפן פוריה, לפיכך נכתבה אשת חיל
מאל"ף ועד תי"ו ואין הדורות נגאלים אלא בשכר נשים צדקניות שיש בדור,
שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, לבני ישראל אין כתיב כאן אלא לבית ישראל:
כלומר בריאת
האישה מן הגבר נעשה לאחר שבריאת האישה מהאדמה שהיית שווה לגבר "לא עבד" ולכן
הקב"ה ברא את האישה ממש מגופו של הגבר
כמו שאומרת התורה
(כא) וַיַּפֵּל֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֧ים׀
תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו
וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה:
אבל אם הקב"ה לקח צלע מאדם ועשה ממנו את האישה
היכן "הערך המוסף" של בריאת האישה ? כלומר אם אתה לוקח 2 ומחלק אותם ל 1
ו 1 זה עדיין 2 ?
אומר קהלת
פרק ד
(ט) טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד
אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ־לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר ט֖וֹב בַּעֲמָלָֽם:
כלומר קהלת אומר שטובים השנים מן האחד כלומר חייב להיות
בפיצול הזה של הצלע מן האישה ערך מוסף כדי שנוכל להגיד טובים השנים מן האחד . והפתרון
נמצא בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ב סימן כב
ד"א ויבן. שנתן בה בינה וערמומית
יותר מן האיש: ויביאה אל האדם. קישטה ותיקנה ומסרה למלאכי השרת להביאה אל האדם,
כדרך שהשושבינים מביאין את הכלה לחתן:
הערך המוסף של בריאת האישה מן הגבר נמצא במלה ויבן
כלומר הקב"ה הכניס באישה בינה יתרה באישה וכנראה הבינה היתרה של האישה הכניס
בתוכה גם יותר ערמומיות אבל מצד שני דרך בריאה של האישה יצרה בה חיסרון כמו ששואל צרור המור למה נענשה האישה ? היא לא היית בעולם
כאשר הקב"ה ציוה את האדם הראשון על עץ הדעת אומר צרור המור בראשית פרק א
וייצר ה' אלהים למה לא נבראת האשה עם האדם
מיד. וכאן הי' מקומו. כי כשנפח באפיו נשמת חיים היא ג"כ יש לה נשמה וראוי היה
שיאמר ויפח באפיהם נשמת חיים. ועוד כשאמר לא טוב היות האדם לבדו מיד היה ראוי לומר
ויקח אחת מצלעותיו למה הפסיק בנתיים. ועוד כי כשנצטוה אדם על העץ עדיין לא נבראת
האשה ואיך נענש' הא לא ענש הכתוב אא"כ הזהיר.
וממשיך צרור המור
ולכן בבריאת האיש נבראת האשה עמו בכח ולכן
האשה אינה צריכה אזהרה כי באזהרת האיש די לאשה אחר שהיא חלק ממנו. וכן לא היה צריך
השם ליפח באפיה נשמת חיים כי אחר שלא נבראת מן האדמה אלא מצלעותיו וכבר נפח השם
נשמה באדם כבר נטלה חלק באותו צלע אלא שהיה מעט מזער. ולכן נשארו חסרות כאמרם דעתן
של נשים קלה. ולכן נתאחר השם בבריאתה ולא רצה לבראתה כסדר הבריאה השנית כשאמר ויפח
באפיו נשמת חיים. וכן כשאמר לא טוב היות האדם לבדו לא בראה מיד.
כלומר מצד אחד יש באישה בינה יתרה ומצד שני קלות
דעת שנובע מצורת בריאת האישה . מצד אחד הפוטנציאל של איש ואישה גדול יותר מהמלאכים
אבל יש חיסרון באישה שהיא קלות דעת דבר שגרם לחטא האדם הראשון שנגרם על ידי חוה
ולא היה קורה ללא שחוה חטאה כמו שאומר הריקאנטי בראשית פרק ג
מדרש רות [פ"א ע"א] ואדם לא זכר
את האיש המסכן ההוא [קהלת ט, טו], אדם הראשון משבא סמאל רכוב על הגמל וסבב אותו
שחטא, לא זכר את האיש שבמסכנותא יהיה על זה העון, שהנחש סבב לחוה וסמאל לאדם
הראשון, וסמאל לא הוה ביה כחא דיהפוך לאדם, עד שבא נחש והפך לבא דחוה וחוה הפכה
לבו דאדם וחטאו שניהם, ועל דא אמר האשה אשר נתת עמדי, שסמאל לא הוה ליה רשו דיהפוך
לי עד שבאה חוה וגרמה לי דאכילנא מיניה,
ויש עוד הרבה בנושא זה ובלי נדר ננסה להרחיב את העניין
שבוע הבא
