פרשת שקלים מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ: והמן היה יהודי ? ‏כ"ח/אדר א/תשע"ד

פרשת שקלים  מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ: והמן היה יהודי ?  ‏כ"ח/אדר א/תשע"ד

למה פרשת שקלים באה לפני פורים ? ברור לכולם וידוע שהשקלים של עם ישראל כנגד השקלים של המן הוא עמלק רצה להשמיד את עם ישראל .

רשי בשמות פרק יז פסוק טז

 (טז) ויאמר - משה: כי יד על כס יה - ידו של הקדוש ברוך הוא הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט ז) האויב תמו חרבות לנצח, זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א יא) ועברתו שמרה נצח, (תהלים שם) וערים נתשת אבד זכרם המה, מהו אומר אחריו (תהלים ט ח) וה' לעולם ישב, הרי השם שלם, (תהלים שם) כונן למשפט כסאו, הרי כסאו שלם:

אבל קשה מאוד מה לעמלק ולכסא הכבוד שיש להם שיכות רק לעם ישראל כיצד גוי שאין לו שיכות לכסא הכבוד יכול לפגום בו ?

ועוד קשה אומר הנביא ישעיהו פרק מט

 (יז) מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ:

אומר הנביא מי שהרס את המקדש זה יהודים שגרמו להרס בית המקדש ואותם שהרסו את בית המקדש יצאו מעם ישראל ואז יגיעו ימות המשיח ויבנה ואם כך רק יציאת המהרסים מעם ישראל יגרמו לבנית בית המקדש ולפי רשי מחיית עמלק יסלק את הפגימה בכסא הכבוד ואז יגיעו ימות המשיח . ועוד קשה הרי כסא הכבוד הוא מקום בית המקדש בשמים כנגדו בית המקדש למטה בירושלים

אומר ירמיהו פרק יז פסוק יב

כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ

ואמר המלבי"ם ביאור המילות ירמיהו פרק יז פסוק יב

(יב) מרום מראשון. כן תאר את השם ית' שהוא רם על רמים כמ"ש ואתה מרום לעולם, וראשון תאר להנאצל הראשון והנבחר, אשר כנוהו האלהיים בשם אדם קדמון או כתר עליון, והמחקרים בשם שכל העליון וכדומה, וכסא כבוד סמוך, כסא כבוד של מרום מראשון, שמקום המקדש היה כסא כבודו, כמ"ש ביום ההוא יקראו לירושלים כסא ה',

ולכאורה מי שפגם בו זה עמלק והרי לכאורה ברור שהוא לא יהודי

ואומר המצודת דוד ישעיהו פרק מט פסוק יז

מהרסיך - המהרסים והמחריבים אותך יצאו ממך ר"ל הרשעים שבקרבך הם סבבו ההריסה והחורבן ולא מאתי יצאה הרעה:

ואומר המהרא"ש הקדמה ותוכן עניינים

ובגמ' ברכות (ס"א א) יצה"ר דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחות הלב, שנא' - "זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח". ואמרתי הרעיון בזה עפי"מ שידוע שיש באויר זבובי מות דרכם למצוץ כח היין, ואם יפלו על עץ הגפן ישאבו ממנו כל כח היין. ויש עוד מין זבובים, אשר יבואו באויר הנשימ' והאדם שואף אותם, ובבואם בקרב האדם יזילו רוק מפיהם ובהתערב הרוק בדם האדם יתפוצצו העורקים ויעורר חולי רע ר"ל. ובארתי בזה הכתוב - "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו". ישעי' (מט) הרצון בזה - שיש שונאים הנראים כאוהבים ומתאחדים עם שלומי אמוני ישראל וטובם כחדק נהפך למרורת פתנים ומסך רוח, עושים להפריד בין אחים ובין אביהם של ישראל. והמה מהרסיך כאיש שונאי ישראל בגלוי. מגמתם להסיר משען ומשענה מכל איש הנושא שם ישראל, והמה מחריביך המחבלים כרם ה' גפן ישראל.

אם כן מדובר ביהודים ולא גויים .

והתירוץ צריך להאמר לפי שיטתו המחודשת מאוד של החתם סופר שאומר שהמן היה יהודי

דף על הדף יבמות דף מח עמוד ב

וראה בתורת משה על החתם סופר  עה"ת במגילת אסתר על הפסוק ויגידו להמן היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, שהובא שם מס' שיר מעון במה שדייקו בפסוק זה שלכאו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי דהכא מיותר. אלא דאשר הוא יהודי, לא קאי על מרדכי, אלא קאי על המן, שכיון שמרדכי קנהו לעבד, הי' עבד כנעני מהול שהוא יהודי וחייב במצות, והעלבון הזה, שאמרו עליו על המן שהוא יהודי, זה לא הי' יכול בשום אופן לסלוח

פרוש : המן היה עבד כנעני מהול שטבל והיה חייב במצוות כמו אשה  (ואפילו היה מחויב בשמיעת המגילה )כלומר יש לו איזה שיכות לעם היהודי ולכן לבית המקדש ולכן הוא יכול לפגום בכסא הכבוד שהוא מקום בית המקדש למעלה כנגד בית המקדש למטה. ומחיית עמלק תסלק לעתיד לבא את הפגם בכסא הכבוד ולכן יוכל בית המקדש לרדת למטה במלא הודו ותפארתו שלם.

יהי רצון כמו שאומר הרד"ק ישעיהו פרק מט מהרסיך ומחריביך - והם הפושעים יצאו ממך שיכלו שלא יהיה בך עוד רשע ופושע כי הם היו סבת ההריסה והחרבן:

וימחה זכר עמלק ויבנה בית המקדש במלא תפארתו במהרה בימנו .

פרשת פקודי מאה ברכות מאה אדני הקדש ויראת שמים ‏כ"ו/אדר א/תשע"ד

בס"ד

פרשת פקודי  מאה ברכות מאה אדני הקדש ויראת שמים  נכתב ע"י עוזי אלמגור ‏כ"ו/אדר א/תשע"ד

 

שמות פרק לח

(כז) וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן:

(כח) וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם:

הכסף הזה היה סך כל מחצית השקל שנתנו כל עם ישראל 603550   ששוה 301775 שקל  ו 300000 שקלים שוים מאת ככר כסף . כלומר מחצית השקל של 600000  איש נתנו לאדני הקדש  ומחצית השקל של 3550 איש נתנו לווים של העמודים .

ואומר בעל הטורים שמות פרק לח

(כז) מאת האדנים. כנגד מיוסדים על אדני פז (שה"ש ה טו) וכנגדם תקנו מאה ברכות בכל יום (עיין

מנחות מג ב):

כלומר בעל הטורים משוה את מאה הברכות למאה אדני הקדש שהוא בעצם השלד של המשכן שהם העמודים שהיו מסביב למשכן . סה"כ היה 48 עמודים .

וממשיך הריקאנטי בראשית פרק כו ומפרש את ההשואה בן אדני הקדש למאה ברכות

והוא סוד מאה ברכות בכל יום, כי המקיים זה יזכה בזה, כי כל ברכה וברכה יש לה מקום ומעיין ממה שהיא נשפע ונאצלת, ואם ח"ו יחסר מהם הרי הוא מקלקל הצנורות ומקצץ נטיעות נפשו, ואוי לו על חסרונו שאינו נכנס בשערי צדק, לפי שהאדנים לעמודים אינם מסודרים, ואין שכינה שורה על דבר פגום, כי אין האהל פרוסה כסדר, זהו סוד [ישעיה לג, כ] אהל בל יצען וגו', נמצא כל הגומר בכל יום מאה ברכות כאילו פורש אהל מועד. ותקעו על מאה אדנים, ומתברך במאה מיני ברכות:

אומר הבבלי מסכת מנחות דף מג עמוד ב

תניא, היה רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: +דברים י'+ ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך. ואומר רשי במקום :

 כי אם ליראה וגו' - רבותינו דרשו מכאן הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים:

פרוש : אומר רבי מאיר שלברך מאה ברכות  נובע מיראת שמים של האדם שמחייב אותו להגיד את מאה הברכות כל יום ובעצם ניתן להגיד שזה חלק מבנית המקדש בתוך האדם כפי שנאמר בשמות פרק כה

(ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:

(ט) כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ: ס

בנית המקדש בתוך האדם נעשה ע"י מאה ברכות כל יום וזה בונה את המשכן ובניה זו נותנת אפשרות לקדוש ברוך הוא לשכון בתוכנו .

ושואל התלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג עמוד ב

אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? והאמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי: אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים, שנאמר: +ישעיהו ל"ג+ יראת ה' היא אוצרו! - אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא.

כלומר יראת שמים היא דבר קטן למשה ונשאלת השאלה  למה למשה היה זה דבר קטן ?

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ז

אמר משה יודע אני שישראל רוגנים הם הריני עושה להם חשבון מכל מלאכת המשכן, התחיל לעשות חשבון עמהם אלה פקודי המשכן והוא נותן להם חשבון על כל דבר ודבר לזהב ולכסף ולנחשת וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות ויהי מאת ככר הכסף לצקת ונחשת התנופה שבעים ככר, עם שהוא עושה חשבון והולך על כל דבר ודבר שעשויין כסדר בתוך המשכן שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה מהן ווין לעמודין ולא היו נראין, התחיל עומד תמה ואומר עכשיו ימצאו ידיהם של ישראל עלי לומר שאני נטלתי אותם והוא חוזר לבוא על כל מלאכה ומלאכה, מיד האיר הקדוש ברוך הוא את עיניו ותלה עיניו וראה שהיו עשוין ווין לעמודים, התחיל להשיב להם בקול רם ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים באותה שעה נתפייסו ישראל

כלומר משה נתן דין וחשבון לעם ישראל והחשבון הגדול של מאה ככר שממנו נבנו אדני הקדש היה פשוט למשה . מה שהיה קשה לו זה מה שמעבר לזה . היה קשה לו להיזכר  ב 1775  שקלים שממנו נבנו הווים . המאה ברכות שזה מאה אדני הקדש היה ברור וקל אבל השאר היה קשה ומשמים הזכירו לו את ה 1775  שקל . כלומר הכל בידי שמים שזה 1775 שקל חוץ מיראת שמים שזה מאה ברכות ומאה אדני קדש שהם מאה ככר כסף . וזה מה שנאמר בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף כה עמוד א

מכלל דיראה מילתא זוטרתי היא? - אין, לגבי משה רבינו מילתא זוטרתי היא, משל לאדם שמבקשין הימנו כלי גדול ויש לו - דומה עליו ככלי קטן, קטן ואין לו - דומה עליו ככלי גדול.

פרוש אם יש לך אז זה דבר קטן ואם אין לך זה דבר גדול ולמשה ראינו שהיה לו ולכן זה דבר קטן בשבילו

יהי רצון שיהיה בנו יראת שמים ועל יד מאה הברכות שנברך כל יום נבנה את בית המקדש בתוכנו

 

 

 

,