פרשת קדושים האם זיווג ראשון זה לפי מעשיו ? מה משמעות של מזל בזיווג ראשון ? האם בת קול בטילה ? מה המשמעות של גרושים ? מה הזיווג של האדם לעתיד לבא ? ‏כ"ח/ניסן/תשע"ו

בס"ד
פרשת קדושים   האם זיווג ראשון זה לפי מעשיו ?  מה משמעות של מזל בזיווג ראשון ? האם בת קול בטילה ? מה המשמעות של גרושים  ? מה הזיווג של האדם לעתיד לבא ? ‏כ"ח/ניסן/תשע"ו

בפסח י'/ניסן/תשע"ו כתבתי על נושא זיווג ועל הקושיה על  לאה שהתפללה שיעקב יהיה הזיווג שלה בניגוד למה שאומר רבא שיש בתפילה כזו צד של כפירה ב ה' וניסיתי להוכיח שלאה  לא התפללה שיעקב יהיה הזיווג שלה אלה שינתה את מעשיה כדי שתתרחק ממעשי עשיו ותתקרב למעשי יעקב כך שהקב"ה המזווג לפי מעשיו של האדם לא יזווג אותה לעשיו ויזווג אותה ליעקב וכמו שאומרת הגמרא  אלא ראה הקדוש ברוך הוא ששנואין מעשה עשו בפניה - ויפתח את רחמה.

ונשאלה השאלה האם מה שהבת קול מכריזה 40 יום לפני יצירת הוולד זה כמעשיו או לא כמעשיו ? אני לפי הבנתי בסוגית  ההכרזה של הבת קול לי ברור  שזה כמעשיו כי אני מבין שההכרזה של הבת קול היא ההכרזה על "השלם של האדם "  וזה ברור כמעשיו כי זה חלק ממנו חלק בלתי נפרד . כמו שהיד של האדם זה חלק בלתי נפרד ממנו כך ההכרזה זה על החלק של האישה שהיא חלק בלתי נפרד של בעלה  וכך כותב ב שו"ת חתם סופר חלק ז סימן לד

ונראה דאמרינן בש"ס (דמו"ק) [סוטה ב' ע"א] זיווג ראשון מכריזין עליו מ' יום קודם יצירת הולד, אבל בזיווג שני הכל לפי מעשיו. והפירוש הפשוט הוא כמשמעו, זיווג א' היינו אשתו ראשונה וזיווג ב' היינו אשתו שניה. אבל שמעתי פירוש אחר, כמדומה לי בשם האר"י זצ"ל, דהענין הוא כך, כיון דידוע דאיתתא פלגא דגופא ואין הצורה שלימה כי אם עם אשתו ולכן בתחלת הבריאה נבראו דו פרצופים [ברכות ס"א ע"א], ואף עתה שחלקן הקדוש ברוך הוא, עכ"פ בשעת יצירה נבראת תיכף עמו בת זוגו שלא יהי' חסרון ח"ו בבריאת הבורא יתברך, ואז מזווגין לו כפי הנאות לו לגוף זה ובמזל זה כפי מזגו עזר כנגדו, וזהו נקרא זווג ראשון.

כמו שחווה היא  חלק בלתי נפרד של האדם כלומר הצלע שלו כך הזיווג של 40 יום לפני יצירת הוולד זה חלק בלתי נפרד של האדם וברור לנו זה כמעשיו .

הקשה עלי הרב שלומי כדורי הרי רש"י בסוטה סוטר את ההבנה שלי . ובו נראה באמת מה אומר רש"י

רש"י מסכת סוטה דף ב עמוד א

איני - מי הוי זיווג לפי רשע וזכות והא מקודם יצירתם שאין נודע רשעו וזכותו מכריזין את זוגו ואם תאמר הכל גלוי לפניו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים כדאמר במסכת נדה (דף טז:) מלאך הממונה על ההריון נוטל טיפה ומביאה לפני המקום ואומר לפניו טיפה זו מה תהא עליה גבור או חלש חכם או טיפש עשיר או עני אבל צדיק ורשע לא קאמר ליה דאין זה בידי שמים.

זוג ראשון - לפי המזל.

זוג שני - לפי מעשיו וקשה לזווגן לפי שאינה בת זוגו.

ובאמת רש"י מקשה על הגמרא שמניחה שהזיווג של האדם לפי מעשיו ואומר רש"י שהכוונה לפי רשע וזכות ואומר רש"י שזיווג ראשון זה לפי המזל וצריך  להבין  מה קשה לרש"י ולי נראה מההבנה שלי בדברי רש"י שגם רש"י סובר ש 40 יום לפני יצירת הוולד מוכרז בשמים על הזיווג והכוונה באמת שאשתו של האדם לפי מזלו היא חלק בלתי נפרד מן האדם כמו חוה לאדם  ואז לפני יצירת הוולד באמת האישה היא כמעשיו של האדם אבל מה שקשה לרש"י שהכול בידי שמים חוץ מיראת שמים ולכן האדם ואשתו מתחילים את החיים מאותה נקודת של צדיקות או רשעות אבל מרגע שיש להם בחירה חופשית כל אחד יש לו יראת שמים שונה ולכן כשהם צריכים להתחתן הם נמצאים בנקודה שונה של צדיקות או רשעות   כלומר בנקודת הזמן של הזיווג לא חייב להיות שהם "כמעשיו " ולכן קשה לרש"י על הנחת היסוד שזיווג ראשון זה כמעשיו כלומר לפי צדיקות או רשעות . אבל ניתן להקשות על ההנחה של רש"י ולהסביר שברגע שמעשיו של האדם התרחקו ממעשיה של מי שהכריזו עליה בשמים  אז הקב"ה  לא יזווג אותם ואז באמת תמיד הזיווג זה לפי מעשיו של האדם גם בזיווג ראשון וגם בזיווג שני וההבדל בן זיווג ראשון לשני זה רק בקושי לזווג אותם כי בזיווג ראשון אומר החתם סופר נבראים מחלק אחד שנחלק 40 יום לא אותו חלק שנברא והתחלק כי כמו שקריאת ים סוף שנשתנו סדרי בראשית גם כאן צריך הקב"ה לשנות סדרי בראשית ולהתאים את האדם לאשתו ואכן  המהרש"א חידושי הלכות מסכת סוטה דף ב עמוד א  מקשה על  רש"י

בד"ה איני מי הוה זיווג לפי רשע וזכות והא מקודם כו' עכ"ל לא הוה צריך לפרש הקושיא אלפני פניו אהא דאין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו אלא אלפניו אהא דקשין לזווגן כקריעת ים סוף וכ"ה הקושיא בסנהדרין פ' כ"ג דלא מייתי התם אלא ההיא דקשין כו' וק"ל:

כן

וצריך להבין מה הקושי של רש"י ולמה רש"י לא לומד מהסוגיה בסנהדרין שהקושיה של הגמרא זה רק על הקושי ולא על מעשיו בלבד .

ומצאתי בסנהדרין בכתבי רש"י

בת קול יוצאת ואומרת . בישיבה של מעלה אלמא שאין אדם יכול לקדמן דבת קול אינה בטלה

כלומר לרש"י בת קול אינה בטלה ואם היא לא בטילה אז מובן למה קשה לרש"י שמה שמכריזה בת קול זה לפי מעשיו כי רש"י לא מסתכל על הזמן בו הבת קול מכריזה על הזיווג  הוא מסתכל על שעת הזיווג עצמה ואומר רש"י אז ברור לי שזה יכול להיות גם לא כמעשיו כי האיש יכול להיות צדיק והאישה מרשעת ובכל מקרה הקב"ה יזווג אותם כי בת קול אינה בטלה ולכן לרש"י היה מוכרח שהקושיה של הגמרא היא גם על הקושי אבל גם שזיווג ראשון זה לפי צדיקות או רשעות וזה לא יתכן אם נגיד שבת קול אינה  בטלה . ונשאלת השאלה כיצד יפרש רש"י את מעשה לאה ויעקב שיש מפרשים שאומרים שלאה הוכרזה בשמים כזיווג של עשיו ? אומר רש"י בראשית פרק כט

(יז) ועיני לאה רכות - שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובוכה שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן:

רש"י לא מפרש שהיה בת קול על לאה וניתן להבין מרש"י שזה היה הסברא  של לאה בגלל שזה היה ההבנה של האנשים ולא בגלל בת קול ולכן לא קשה על רש"י שבת קול לא בטלה .

ולכן ניתן להגיד שרש"י סובר שבזמן ההכרזה גם זיווג ראשון זה כמעשיו אבל לאחר מכן בשעת הזיווג יכול להיות שיהיה זיווג לא כמעשיו כי בת קול לא בטלה . אבל התוספות חושבים שגם זיווג ראשון ניתן לשנות כלומר בת קול כן יכולה להיות בטלה אומרים התוספות מסכת סנהדרין דף כב עמוד א

ארבעים יום קודם יצירת הולד - ומ"מ מועיל תפלה בתוך מ' ימים להופכו או לזכר או לנקבה כדאמרינן בברכות (דף ס.) מ' יום קודם יצירת הולד אדם מתפלל על אשתו שתלד זכר אפילו זווג ראשון מתהפך בתפלה כדאיתא במועד קטן (דף יח:) אין נושאין נשים במועד אבל מארסין שמא יקדמנו אחר ברחמים.

וצריך להגיד שמי שחושב שבת קול בטלה תמיד זיווגו של האדם לפי מעשיו גם בזיווג ראשון ושני וכאשר מעשיו של האדם מתרחקים ממי שהכריזו עליה שהיא בת זוגו לא מזוגים לאדם את הזיווג הראשון שלו וגם אדם שהתחתן עם זיווגו הראשון אם מעשיהם מתרחקים אז מגיע רגע הפרידה ע"י גט . וכך אומר בשו"ת חתם סופר חלק ז סימן לד

ועד"ז יש לומר מה שאמרו ז"ל [גיטין צ' ע"ב] המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, היינו אשתו ראשונה מזיווג ראשון הנ"ל שזכה לישא אותו אשה, ועתה ע"כ הרעו מעשיהם או הוא או היא, שאינו עוד בת זוגו.

וכמו כן שו"ת חתם סופר חלק ז סימן לד

ואז מזווגין לו כפי הנאות לו לגוף זה ובמזל זה כפי מזגו עזר כנגדו, וזהו נקרא זווג ראשון. אבל לאחר צאתו לאויר העולם והוא משתנה לכמה גוונים כפי בחירתו צדיק או רשע או בינוני, וטבעו משתנה ע"י מעשיו ממה שהיתה בעת הבריאה, גם זיווגו ישתנה כפי הנאות לו עתה, וזהו הנקרא זיווג ב', כך שמעתי.

ומחדש החתם סופר בשו"ת חתם סופר חלק ז סימן לד שיכול אדם לא להזדוג עם זיווגו שהיה בבראשית רק לעתיד לבא

לפי פירוש זה י"ל, כיון דלעתיד לבא יהי' עולם התיקון ויהי' הכל כמו קודם החטא, וכל אחד כתינוק שנולד דמי, יאות ליה זיווגו שהיה לו קודם צאתו אל העולם כיון שכך גזרה חכמתו יתברך שהיא נאות לבריאת גופו אם לא ישתנה. לפי זה לעתיד לבא אפשר שיקרה שיזדווגו שנים שלא היה בזה העולם כלל זה אצל זה, רק שקודם הבריאה היא היתה בת זוגו:

לסיכום גם זיווג ראשון שמוכרז בשמים על ידי בת קול וגם זיווג שני זה לפי מעשיו אבל לפי רש"י שבת קול לא בטלה זיווג ראשון  יכול להיות לא כמעשיו כי הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים . אבל למפרשים שאומרים שבת קול בטלה תמיד הזיווג גם ראשון וגם שני זה לפי מעשיו ואם באמת נוצר פער של צדיקות או רשעות בן מי שהוכרזה בשמים לבעלה באמת הקב"ה לא יזווג אותם כי תמיד זיווג זה לפי מעשיו ולכן גם גרושים זה לפי מעשיו שכאשר נוצר פער של צדיקות ורשעות בן האדם ואשתו מגיע רגע של הגט  

פרשת קדושים האם הקדושה של עם ישראל דורשת הפרדה מאומות העולם ? האם הדרישה להפרדת דת מהמדינה זה אינטרס של יראי השם ? מה המשמעות של הפרדת דת מהמדינה ? האם המדינה זה דת או דבר נפרד ? למה הפרדת דת מהמדינה זה הפרדת דת מדת ? ‏כ"ח/ניסן/תשע"ו

בס"ד
פרשת קדושים האם הקדושה של עם ישראל דורשת הפרדה מאומות העולם ? האם הדרישה להפרדת דת מהמדינה זה אינטרס של יראי השם ? מה המשמעות של הפרדת דת מהמדינה ? האם המדינה זה דת או דבר נפרד ? למה הפרדת דת מהמדינה זה הפרדת דת מדת ? ‏כ"ח/ניסן/תשע"ו
כתוב ב ויקרא פרק כ

(כו) וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְקֹוָ֑ק וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי:

ואומר הילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים רמז תרכו

ואבדיל אתכם מן העמים [כ, כו], ר' ברכיה בשם ר' אבהו אלו אמר ואבדיל עמים מכם לא היתה תקומה לאומות העולם אלא ואבדיל אתכם כזה שבורר היפה מתוך הרע וחוזר ובורר אבל כשהוא בורר את הרע מתוך היפה שוב אינו בורר, א"ר לוי כל מעשיהם של ישראל מובדלים מאומות העולם בחרישתם ובזריעתם ובקצירתם ובעמורם ובדישתם בגרניהם ביקביהם במנינם ובחשבונם, בחרישתם לא תחרוש בשור ובחמור, בזריעתם לא תזרע כרמך כלאים, וכד'

כלומר עם ישראל חייב להיות מובדל מאומות העולם כי עיקר העולם בעם ישראל והקב"ה שם את שמו על עם ישראל והיות והקב"ה מובדל מכל העולם ומכל העולמות גם עם ישראל חייב להיות מובדל מן העולם ואם כן לכאורה הדרישה להפרדת דת מהמדינה היא אינטרס של כל מי שהולך בדרך השם שיהיה הפרדה בן המדינה שמתנהלת לפי חוקים ללא קשר לחוקי התורה . ואכן יש חילוקי דעות לגבי הנושא ויש 3 דרכים שהם בעצם שתים . ההשקפה של אלו המבדילים את עצמם לחלוטין ממדינה ישראל כמו העדה החרדית ועוד זרמים שונים שלא מוכנים להשתתף בניהול המדינה , הזרם המרכזי של החרדים שמיוצגות על ידי המפלגות החרדיות שכן משתתפות בניהול המדינה ורואים בהשתתפות בניהול המדינה מעשה בדיעבד והרצון שלהם להשתתף באופן מוגבל בניהול המדינה כדי לתת כלים סבירים שעולם התורה יוכל להתקיים אבל באופן עקרוני ההשקפה שלהם דומה לעדה החרדית והציונית הדתית שרואה במדינה חלק בלתי נפרד מהקדושה של עם ישראל ולכן רואים בהשתתפות בניהול המדינה הזאת דבר שלכתחילה . מעל כל זה מרחפת הדרישה להפרדה בן דת למדינה ונשאלת השאלה  הנשאלת מה המשמעות האמיתית של הפרדת דת מהמדינה ?

צריך להבין מה משמעות של ההפרדה . ההיגיון אומר שכדי שניתן יהיה להפריד בן דת למדינה צריך שיהיה מושג הנקרא דת ויש מושג הנקרא מדינה כאשר ברור שהעקרונות של המדינה לא יכולים להיות כמו דת כי אחרת זה הפרדה בן דת לדת . וצריך לבחון אם המושג מדינה שונה עקרונית מן המושג דת כך שניתן להפריד אותו או לחילופין שמדינה זה מושג זהה  לדת וכל הניסיון להפריד את הדת מהמדינה זה הניסיון של  "דת המדינה " לבצע  מניפולציה מחשבתית ולהתחפש למושג ערטילאי שנקרא "מדינה"  כדי לתת לעצמה את היתרון מול "הדתות האחרות "   . כלומר המדינה זה דת לכל דבר אבל ברצונה להשיג יתרונות כלכלים וחברתיים תוך ניצול חוסר ההבנה של תושבי "המדינה " וליצור לקבוצה מצומצמת מתוך "המדינה " יתרונות מול שאר תושבי המדינה תוך ניצול המניפולציה המחשבתית

כדי לבחון את הנושא בו נראה איך מוגדרת דת בויקיפדיה :

דת היא סוג של התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים. דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים ו"היסטוריה קדושה" שמיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם. דתות רבות גורסות עקרונות מוסריים הנובעים מציווי עליון, חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.

בו נפרוט את ההגדרה לסעיפים

1. סוג של התארגנות חברתית או תרבותית

2. מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות לעקרונות מוסרים מחייבים

3. דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים ו"היסטוריה קדושה" שמיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם

4. חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.

עכשיו בו נראה אם המדינה שונה באופן מהותי מ 4 העקרונות המגדירות את הדת

סעיף ראשון  סוג של התארגנות חברתית או תרבותית

"מדינה מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כחברה של בני אדם המתגוררים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקתית, חוקית ופוליטית. מדינה זהו ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי. בדרך כלל מנוהלים ענייני המדינה על ידי אדם שעומד בראש המדינה ובאמצעות קבוצת אנשים המהווים את הממשל או הממשלה - הרשות המבצעת של המדינה". ויקיפדיה

לפי ההגדרה של מדינה אין אפשרות לא לתאר את המדינה שהיא סוג של  התארגנות חברתית או תרבותית אומנם במקום אחד גיאוגרפי אבל כיום יכול להיות אזרח מדינה מסוימת שנמצא רוב זמנו מחוץ לאזור הגיאוגרפי והוא יישאר אזרח המדינה ולכן הסעיף הראשון זהה גם לדת וגם ולמדינה

סעיף שני מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות לעקרונות מוסרים מחיבים

כדי להבין את הסעיף השני בבהירות צריך להבין מה המשמעות של בית המשפט בישראל כי בית המשפט הוא שקובע בהסתמכות על החוקים את העקרונות והשקפת העולם של המדינה

וזה הסעיף בחוק יסוד

סעיף 15(ג): בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר

כלומר התפקיד המרכזי של בית המשפט העליון הוא "למען הצדק " איזה צדק ? אותו צדק שנראה לבית המשפט העליון לפי הבנתו את חוקי המדינה ואם כן גם סעיף זה מבלי להיכנס לפרטים באיזה צדק מדובר ומאיפה מגיע הצדק הזה המדינה בסעיף זה לא שונה מן הדת

סעיף שלוש  דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים ו"היסטוריה קדושה" שמיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם

וככה כתוב בויקיפדיה   על סמלי המדינה

הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל הם הסמלים הרשמיים של מדינת ישראל בהם נעשה שימוש בישראל ובעולם לצורך ייצוג מדינת ישראל ותושביה.

בן הסמלים של המדינה יש דגל ,המנון , סמל , כלב לאומי  ,ציפור לאומי , פרח לאומי , מאכל לאומי ועוד . הסטוריה קדושה ובו נראה מה כתוב על הרצל בויקיפדיה

מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת. בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם – בכלל זה בספרות, ביצירה ובמחקר, הוענק לו התואר "חוזה המדינה".

כלומר הרצל הוא "הנביא "  החוזה של מדינת ישראל

יש חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט-1949 וכך כתוב בחוק

חוק קובע איסור פלילי על פגיעה בכבודו של דגל המדינה

כלומר גם סעיף נמצא תחת המושג של מדינה כלומר מדינה גם בסעיף זה לא שונה  המדינה מדת

ולגבי ההסבר על קיום העולם הולך ומתגבש בארץ הרעיון שהחיים נוצרו בתהליך אבולוציוני לפי משנתו של דרווין וכך נכתב לפני מספר שנים בעיתון

" לד"ר גבי אביטל המדען הראשי של משרד החינוך, היו שאלות על התיאוריה של דרווין, שלדבריו לא הוכחה מעולם. גם על התחממות כדור הארץ ושילוב בנות בתפקידי לוחמה בצה"ל היו לו ספקות. לגדעון סער זה הספיק והוא החליט לפטר אותו"

כלומר גם למדינה יש את התיאוריה שלה על קיום העולם ומי שלא עומד בדרישות הסף של האמונה בתורת "המדינה "  מפוטר וגם כאן אין הבדל בן מדינה לדת  

סעיף רביעי חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם

יש חוק מדינה  נגד הפרדה מגדרית בישראל וכך כתוב בויקיפדיה

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים אוסר, בין השאר, הפליה מטעמי מין. הפרת הוראה זו היא עוולה נזיקית ועבירה פלילית. הפרדה מגדרית, במקום שעליו חל החוק, עשויה להיחשב כהפליה אסורה

כלומר המדינה קובעת לאזרחי המדינה חלק מקודי ההתנהגות שלדעת המדינה מתאים לערכי המדינה וכך כתוב בויקיפדיה על עקרונות היסוד של המדינה

"עקרונות יסוד" הם האלמנטים היסודיים, האמנה העומדת בלִיבה של צורת חיים משותפת של אנשים (כגון: חברה, תאגיד עסקי, קיבוץ, מושב וכדומה), והן עומדות כאכסיומות המעצבות את הבסיס הערכי, החברתי, המשפטי, הכלכלי, והתרבותי של הקבוצה. אלה שמענייננו כאן, הם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בכלל ושיטת המשפט הישראלית בפרט.

כלומר גם בסעיף זה המדינה והדת לא שונים ולא רק שהם לא שונים יש זהות כמעט מוחלטת בן העיקרון של הדת לעיקרון של המדינה כלומר ניתן להגיד בוודאות שגם מדינה זה סוג של דת .

אז למה רוצים להפריד בן דת למדינה ? כי לחלקים מהעילית של המדינה  יש  את האינטרס  לקבל בלעדיות על משאבי המדינה ולקבל על ידי כך יתרונות חברתיים וכלכלים ללא צורך להתחלק במשאבים עם דתות אחרות ולכן על ידי מניפולציה מחשבתית הם נותנים לעצמם יתרון 

ניקח לדוגמה חינוך : תלמיד בבית ספר ממלכתי מקבל בערך 70 יותר מאשר ילד חרדי שלומד בחידר . המדינה החליטה שאם הוא לא לומד לימודי ליבה לא מגיע לו את אותה השקעה כמו ילד שלומד בחידר . כי אחד שלומד לימודי ליבה המדינה רואה אותו שאחד שמממש את עקרונות "דת המדינה" ואחד העקרונות הראשונים של "דת המדינה" שאדם חייב להיות "גורם יצור כלכלי " כזה שיעבוד ויוכל לשלם מיסים כי הוא מממש את אחד מהעקרונות של "דת המדינה " ולכן שופט בבית המשפט העליון יקבל 50000 שקל לחודש כי הוא אחד "הכהנים " של דת המדינה " ופרופסור לספרות יקבל 30000 שקל לחודש כי גם הוא אחד הכוהנים  של "דת המדינה " ושומר שעובד בלילה יקבל 4000 שקל ולכן ילד שהולך לחידר ולא מממש את עקרונות "דת המדינה " יקבל 70 אחוז פחות וחלקם יקבל 100 אחוז פחות אבל אם למשל היה הפוך ונגיד  שהיה שולטת במדינה "דת האיסלם  "   אני מניח שהפרופסור לספרות כללית לא היה מקבל דבר ומטיף במסגד  היה מקבל 50000 שקל . כלומר יש בחברה המודרנית עימות בין דתות ולא עימות בן מדינה לדת כי המדינה היום כמו שאנחנו רואים מתלבשת בתאום של כמעט 100 אחוז על ההגדרה  של דת   וכל הניסיון לעשות הפרה בן דת למדינה זה הניסיון של חלוקת משאבים של המדינה במלחמה של דתות ולא המלחמה בן דת למדינה