פרשת וירא האם הקב"ה החליט בעצמו על החרבת סדום ? מאין הגיע הפורענות על סדום ? מהו אוצר הפורענות ובאיזה רקיע הוא נמצא ? מה הקשר למכות על מצרים ? האם "מכון" נמצא היום בשמים או בארץ ? מי הוריד את "מכון" לארץ ? למה דווקא דוד המלך הוריד אותו ? מה הקשר לבית המקדש ? אם דוד המלך לא היה מוריד את "מכון" לארץ האם הוא היה בונה את בית המקדש ? מה המשמעות של ירידת "מכון" לארץ ? האם "מכון" יחזור לשמים ומתי ? ‏ט"ז/חשון/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת וירא האם הקב"ה החליט בעצמו על החרבת סדום ? מאין הגיע הפורענות על סדום ? מהו אוצר הפורענות ובאיזה רקיע הוא נמצא ? מה הקשר למכות על מצרים ? האם "מכון"  נמצא היום בשמים או בארץ ? מי הוריד את "מכון"  לארץ ? למה דווקא דוד המלך הוריד אותו  ? מה הקשר לבית המקדש ? אם דוד המלך לא היה מוריד את "מכון" לארץ האם הוא היה בונה את בית המקדש ? מה המשמעות של ירידת "מכון"  לארץ ? האם "מכון" יחזור לשמים ומתי ?  ‏ט"ז/חשון/תשפ"ב

בראשית (פרשת וירא) פרק יט פסוק יד

(יד) וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְקֹוָ֖ק אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו:

וכותב הריקאנטי בראשית (פרשת וירא) פרק יט פסוק כד

כענין שאמרו רז"ל [מגילה יב ע"ב] במדה שאדם מודד בה מודדין לו. אמר מודדין והרמז על המדות. ואמרו רז"ל בילמדנו [ירושלמי ב"ק פ"ח ה"ו] א"ר יוסי בן דורמוסקית סימן זה יהיה בידך כל זמן שאתה מרחם על חבירך יש לך מרחם, ואם אין אתה מרחם על חבירך אין לך מרחם, שנאמר [דברים יג, יח] ונתן לך רחמים ורחמך. עוד אמרו רז"ל [סוטה לח ע"ב] כל כהן המברך מתברך ושאינו מברך אינו מתברך, דכתיב [לעיל יב, ג] ואברכה מברכיך. וסוד הענין הוא כי אין אדם נותן לאחרים ממה שאין לו, ועל כל פנים המשפיע לאחרים אחד משפיע עליו, תבין מכאן גדול כח הצדקה, ועדיין נבאר זה בגזירת האל. אמנם לא נתיישב לי זה המאמר, כי כבר ביארנו כי כל מקום שנאמר ויי' הוא ובית דינו. וכן אמרו בילמדנו [עי' ב"ר נא, ב] ויי' המטיר על סדום, מאי ויי' שישב עליהן במשפט סנהדרין של שבעים ואחד וחייבן. והרמז לשבעים מלאכים הממונים על שבעים אומות, והמופלא שבבית דין הוא כנגד השם הנכבד. ועדיין יתבאר סוד זה בגזירת האל:

כלומר הקב"ה ובית דינו לאחר המשא ומתן עם אברהם הפעיל את מידת הדין על סדום מידה כנגד מידה

וכך כותב הפרקי דרבי אליעזר פרק כה

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר,(כה) לֹא חָסוּ עַל כְּבוֹד קוֹנָם לִשְׁבֹּר אֹכֶל(כו) לָאוֹרֵחַ וְלַגֵּר, אֶלָּא(כז) פָּסְקוּ אֶת כָּל הָאִילָנוֹת לְמַעְלָה מִפֵּרוֹתֵיהֶן, שֶׁלֹּא יְהֵא הֲנָאָה מֵהֶם אֲפִלּוּ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב כח, ז] נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט. רַבִּי נְתַנְאֵל אוֹמֵר,(כח) הֵקִימוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹפְטִים שׁוֹפְטֵי שֶׁקֶר, וְכָל אוֹרֵחַ וְגֵר שֶׁהָיָה נִכְנַס בִּסְדוֹם הָיוּ עוֹשְׁקִים בְּדִינָם הַמְעֻוָּת וּמוֹצִיאִין אוֹתָם עֲרֻמִּים,(כט) שֶׁנֶּאֱמַר [יחזקאל כב, כט] וְאֶת הַגֵּר עָשְׁקוּ בְּלֹא מִשְׁפָּט.(ל) וּשְׂבֵעִים בְּכָל תְּבוּאַת הָאָרֶץ.(לא) וְהָיוּ יוֹשְׁבִין לָבֶטַח וְשַׁאֲנָן וְשַׁלְוָה בְּלִי פַחַד מִלְחָמָה מִכָּל סְבִיבוֹתֵיהֶם.(לב) שְׂבֵעִים בְּכָל טוּב.(לג) וְלֹא הֶחֱזִיקוּ יָדָם בְּפַת לֶחֶם לֹא לֶעָנִי וְלֹא לָאֶבְיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר [שם טז, מט] הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הִכְרִיזוּ בִסְדוֹם וְאָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁהוּא מַחֲזִיק יָדוֹ בְּפַת לֶחֶם לֶעָנִי לַגֵּר וְלָאֶבְיוֹן(לד) יִשָׂרֵף בָּאֵשׁ.(לה) פְּלוֹטִית בִּתּוֹ שֶׁל לוֹט הָיְתָה(לו) נְשׂוּאָה(לז) לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי סְדוֹם, רָאֲתָה(לח) עָנִי אֶחָד מְדֻקְדָּק(לט) בִּרְחוֹב הָעִיר,(מ) וְעָגְמָה נַפְשָׁהּ עָלָיו. מֶה הָיְתָה עוֹשָׂה, בְּכָל יוֹם כְּשֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת לִשְׁאֹב מַיִם הָיְתָה נוֹתֶנֶת(מא) בַּכַּד שֶׁלָּהּ מִכָּל מְזוֹן בֵּיתָהּ, וּמְכַלְכֶּלֶת אוֹתוֹ הֶעָנִי. אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם, הֶעָנִי הַזֶּה מֵאַיִן הוּא חָי,(מב) עַד שֶׁיָּדְעוּ הַדָּבָר וְהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ לְהִשָׂרֵף,

ומאיפה הגיע מידת הדין ? אומר החומת אנך בראשית פרשת וירא אות יב

יב. וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים. שמעתי במ"ש פ"ב דחגיגה מכון שבו אוצרות שלג וכו' והני ברקיעא איתנהו בארעא איתנהו דכתיב הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקטור וכו' אמר רב יהודה אמר רב עד שלא בא דוד היו ברקיע וכשבא דוד בקש עליהם רחמים והורידן לארץ וכו' ע"ש וא"כ בסדום היו עדיין בשמים. וז"ש גפרית ואש מאת ה' מן השמים דבו בפרק היו בשמים:

וכך כותב האלשיך פרשת וירא

או יאמר כמו שאמרו ז"ל פרק אין דורשין (חגיגה יב ב) כי מכון הוא רקיע ששם אוצרות שלג וברד וקיטור וסערה וכו', ובגמרא הקשו הרי בארץ הם שנאמר הללו את ה' מן (השמים) [הארץ] וכו' אש וברד, ומשני דוד התפלל והורידן לארץ. הנה כי בתחלה היו בשמים מקום מלאכי השרת, כי מכון למעלה ממעון אשר גם שם כתות מלאכים. ונבא אל הענין אמר וה' המטיר וכו'. ושמא תאמר אם כן מה עשו המלאכים שאמרו וישלחנו ה' לשחתה, לזה אמר מאת ה' כלומר הגזרה היתה מאתו יתברך, אך הפועל היה מן השמים הוא מן הרקיע הששי, וזה היה על ידי המלאכים:

ומשם מהרקיע השישי היה הדין גם במצרים כמו שאומר האלשיך על תהלים פרק קמח פסוק ח

אש וברד כי כן על ידי חיבור שניהם עשה יתברך נס במצרים אש מתלקחת בתוך הברד

וכדי להבין את העניין נתבונן בגמרא חברותא מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ריש לקיש אמר: שבעה רקיעים הן, ואלו הן:א. וילון; ב. רקיע; ג. שחקים; ד. זבול; ה. מעון; ו. מכון; ז. ערבות.(15)

כלומר מכון הוא הרקיע שישי וכך אומרת הגמרא על הרקיע השישי

חברותא מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ומנלן ד"מעון" איקרי שמים [כלומר: מנין ש"מעון" רקיע הוא]?שנאמר: "השקיפה מ"מעון" קדשך, מן ה"שמים", וברך את עמך את ישראל.⁽²⁴⁾ו. מכון, שהוא לשון "אוצר של פורענות" [רש"י]:⁽²⁵⁾

שבו אוצרות שלג.⁽²⁶⁾ואוצרות ברד, ועליית טללים רעים, ועליית אגלים [לשון "אגלי טל", והם מים העומדים להלקות בהן פירות], וחדרה של סופה, ומערה של קיטור, ודלתותיהן אש.וכל אלו מיועדים לפוענות.ומנין אתה למד שיש לקב"ה אוצר של פורענות?שנאמר: פתח ה' אוצרו ויוציא כלי זעמו [ב"ח].ותמהינן: וכי הני [אוצרות אלו] - ברקיעא איתנהו [בשמים הם נמצאים]?!והרי הני בארעא איתנהו [בארץ הם נמצאים]!דכתיב: "הללו את ה' מן הארץ: תנינים וכל תהומות, אש וברד, שלג וקיטור, רוח סערה עושה דברו".אמר מתרץ רב יהודה אמר רב: דוד ביקש עליהם רחמים, והורידן לארץ.⁽²⁷⁾כי אמר דוד לפניו: רבונו של עולם! "לא אל חפץ רשע אתה! לא יגורך [יגור אצלך] רע".

כלומר: צדיק אתה ה', ולפיכך לא יגור במגורך רע.ומנלן ד"מכון" איקרי שמים?דכתיב בתפילת שלמה בשעת חנוכת בית המקדש:"רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה, שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה. כל תפילה, כל תחינה אשר תהיה לכל האדם, לכל עמך ישראל, אשר ידעון איש נגע לבבו, ופרש כפיו אל הבית הזה. ואתה תשמע ה"שמים מכון" שבתך! "⁽²⁸⁾

וצריך להבין למה רק דוד המלך ביקש רחמים והוריד את המכון לארץ כדי שלא יישארו בשמים שאלה ששאלו מספר מפרשים אבל אני רוצה לנסות להסביר בדרך שונה .

אומר הפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ב - מזמור שיר חנוכת

אמר לו דוד א"כ ולמה איני בונה אותו אמר לו הקדוש ברוך הוא שאם אתה בונה אותו הוי קיים ואינו חרב אמר לו והרי יפה אמר לו הקדוש ברוך הוא גלוי וצפוי לפני שעתידים לחטא ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישראל ניצולין שכן כתב באהל בת ציון שפך כאש חמתו (איכה ב' ד') אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך הואיל וחשבת לבנותו אף על פי ששלמה בנך בונה אותו לשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.

הקב"ה אומר לדוד שבנית בית המקדש על ידי דוד תגרום לכך שבית המקדש יעמוד לעולם  והתוצאה תהיה  חס וחלילה השמדת עם ישראל , כלומר בית המקדש הוא מה שיגרום לכך שמידת הדין של הקב"ה תהפוך לרחמים ולא למידת הדין שתשמיד לחלוטין את עם ישראל .ולפי הבנתי  הבין דוד המלך שכדי שמידת הדין לא תפעל בעולם הוא צריך גם לא לבנות את בית המקדש אבל גם להוריד את אוצר הפורענות הנמצא ברקיע השישי שנקרא "מכון " לארץ כדי שיהיה במידת הרחמים ולא במידת הדין . כלומר בנוסף לאי בניית המקדש הוא צריך להוריד את אוצר הפורענות לארץ . וכדי להבין את זה נסתכל שוב בגמרא . הרקיע השביעי הוא ערבות ששם נמצא כסא הכבוד ומידת הדין והצדק

אומרת הגמרא חברותא מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ז. ערבות: שבו צדק, ומשפט, וצדקה, גנזי חיים, וגנזי שלום, וגנזי ברכה,ונשמתן של צדיקים אחר מיתתם.ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות. וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים.

מכון נמצא מתחתיו עם אוצר הפורענות . מתחתיו נמצא מעון שבו נמצאים המלאכים ומתחתיו זבול שזה בית המקדש . לדעתי מידת הדין יורדת מהערבות למכון ואז נשלחים המלאכים במידת הדין וישר מתחתם נמצא בית המקדש למעלה כנגד בית המקדש למטה . כאשר האוצר נמצא למטה מידת הדין מתהפכת למידת הרחמים ובמקום להשמיד חס וחלילה את עם ישראל דרך פגיעה בבית מקדש של למעלה הוא פוגע רק בבית מקדש תחתון. פגיעה בבית מקדש למעלה תגרום להשמדת עם ישראל אבל פגיעה רק בבית מקדש למטה במידת הרחמים לא תפגע בבית מקדש למעלה . להבנתי דוד המלך הוריד את מידת הרחמים לארץ ולכן לא יכול היה לבנות את בית המקדש  . אם דוד המלך היה בונה את בית המקדש הקב"ה לא היה מוריד את המכון לארץ ואז בית המקדש למעלה היה נפגע באותו חלק שקשור לעם ישראל ואז עם ישראל היה חס וחלילה מושמד . כלומר בנין בית המקדש משקף  את  המעשים של עם ישראל

וכדי שנבין את זה יותר טוב אומר מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תרומה סימן ח

א"ל הקדוש ב"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כדי שידעו כל האומות שנתכפר להם מעשה העגל, ולכך נקרא משכן העדות שהוא עדות לכל באי העולם שהקב"ה שוכן במקדשכם, אמר הקדוש ב"ה יבא זהב שבמשכן ויכפר על זהב שנעשה בו העגל שכתוב בו (שמות לב) ויתפרקו העם את כל נזמי הזהב וגו' ולכן מתכפרין בזהב וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב, אמר הקדוש ברוך הוא (ירמיה ל) כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך.

כלומר בנין בית המקדש תלוי בחטא  העגל ואם חס וחלילה משה היה מסכים שהקב"ה יעשה אותו גוי גדול ועם ישראל יושמד בית המקדש היה נראה אחרת .

וכך כותב הדעת חכמה ומוסר חלק א מאמר צז

וזהו ענין המקדש, וזהו יסוד בתי כנסיות ובתי מדרשות בישראל, שבאמת הרי הבריאה מצד עצמה היא "בית המדרש" כמו שבארנו, שבכל הבריאה הי' צריך להיות חיבור ודיבוק בו ית', אלא שהוא בגדר שהספורנו (שמות כה, ט) מבאר ענין המשכן, שקודם חטא העגל הי' "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך", ולא היו צריכים למקומות ותנאים מיוחדים, אבל לאחר החטא שנתקלקלה הבריאה הוצרכו כבר למשכן, פנה מיוחד ששם נשאר החיבור כבתחילה, כמו שהי' בכל הבריאה קודם הקלקול,

וכך מסבירה הגמרא את ענין הרקיעים השונים חברותא מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ד. זבול: שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח של מעלה בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן בכל יום [ב"ח].שנאמר: "בנה בניתי בית זבול לך, מכון לשבתך עולמים.⁽¹⁸⁾

ומפרשינן: מאי מקריב מיכאל השר הגדול על המזבח? וכי תעלה על דעתך שיש לשם [שם, בשמים] כבשים?!אלא מקריב נשמתן של צדיקים [ב"ח]. ומפרשינן: מנלן דאותו "זבול" איקרי שמים, עד שאתה אומר: "זבול" זה אחד מהרקיעים הוא?דכתיב: הבט מ"שמים", וראה מ"זבול" קדשך ותפארתך, איה קנאתך וגבורותיך!הרי ש"זבול" בשמים הואה. מעון שהוא לשון מדור: שבו דרים כיתות של מלאכי השרת שאומרים שירה בלילה, וחשות [שותקות] ביום מפני כבודן של ישראל שהם מקלסים לקב"ה ביום. ומכאן אתה למד, שאומרים המלאכים שירה בלילה ושותקים ביום.

שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו, ובלילה - שירה עמי, תפלה לאל חיי".כלומר: יצוה ה' למלאכים לשתוק ביום, כיון שאז הזמן לעשות חסד לאנשי העולם הצריכים חסד. ורק בלילה - שיר של מלאכים עמו ברקיע.ובטרם מסיימת הגמרא את ביאור המקור שה"מעון" נמצא בשמים, ואת ביאור שימושם של כל הרקיעים, מפרשת הגמרא באופנים אחרים את הפסוק "יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי":

חברותא מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ה. מעון שהוא לשון מדור: שבו דרים כיתות של מלאכי השרת שאומרים שירה בלילה, וחשות [שותקות] ביום מפני כבודן של ישראל שהם מקלסים לקב"ה ביום.⁽²¹⁾ומכאן אתה למד, שאומרים המלאכים שירה בלילה ושותקים ביום.שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו, ובלילה - שירה עמי, תפלה לאל חיי".

כלומר זבול נמצא מתחת מעון ובזבול נמצא בית המקדש של מעלה  ששם המלאכים ומעל מעון נמצא מכון . דוד המלך הבין שכדי שעם ישראל ישרוד הוא צריך לנתק את הקשר בין ערבות לזבול  על ידי הורדת מכון לארץ . וכאשר מכון לא נמצא בשמים גם בית המקדש כמו שהוא אמור להיות לא יכול להבנות ולכן דוד המלך לא יכול היה לבנות אותו .

האם הירידה הזאת לארץ היא סופית ? כנראה שלא . הירידה הזאת תועיל עד מלחמת גוג ומגוג של יחזקאל  כתוב ב יחזקאל פרק לח פסוק כב - כג

(כב) וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר וּבְדָ֑ם וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙ וְעַל־ אֲגַפָּ֔יו וְעַל־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

(כג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי֙ וְהִתְקַדִּשְׁתִּ֔י וְנ֣וֹדַעְתִּ֔י לְעֵינֵ֖י גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְקֹוָֽק: ס