בס"ד
פרשת האזינו מה ההבדל בן דיבור לאמירה ? מה החידוש במעמד
מתן תורה וכיצד זה קשור ל"דיבור " ? מה המשמעות של אמירה של הקב"ה
בזמן בריאת העולם ? מה התפקיד של משה בזמן מתן תורה ? י"ב/תשרי/תשע"ו
נכתב לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה
דברים פרק לב
(א) הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם
וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי:
אנחנו רואים שני סוגי דיבור האחד
"ואדברה" והשני "אמרי
"
וגם בשמות פרק כ במעמד מתן תורה
(א) וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת
כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר: ס
(ב - ג) אָֽנֹכִ֖י֙ יְקֹוָ֣ק
אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים לֹֽ֣א
יִהְיֶֽ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗י:
וידבר מלשון "אדברה" לאמור מלשון "אמירה"
ואולי צריך להבין את ההבדל בן דיבור
לאמירה ומה שכתוב בקהלת רבה (וילנא) פרשה ג יכול לתת לנו קצת הבנה בנושא
ועת לכל חפץ תחת השמים זמן היה שתנתן
התורה לישראל, א"ר ביבי זמן היה לאותו דבר שהיה נתון למעלה מן השמים ועכשיו
יהיה נתון למטה מן השמים ואיזו זו התורה, שנאמר (שמות כ') וידבר אלהים את כל
הדברים האלה לאמר.
כלומר הדיבור של הקב"ה במתן תורה
היה המעבר של התורה מלמעלה מהשמים למטה מן לשמים . ואנחנו רואים את ההבדל במעמד מתן תורה
שני דיבורים הראשונים ניתנו ע"י
הקב"ה וזה היה המעבר מלמעלה מהשמים למטה מן השמים ישירות לארץ אבל העולם לא יכול לקבל את
הדיבור הזה כי לא הגיע לדרגה שיוכל לעמוד בזה ולכן משה שיכול לעמוד בזה היה המתווך
לשאר בדיברות וזה לדעתי מה שכתוב ֵ"לאמֹֽר"
פרקי דרבי אליעזר (היגר) -
"חורב" פרק מ
והב"ה משמיע תורתו לעמו, שנ'
וירד משה אל העם וכו', מה כתיב אחריו וידבר אלהים את כל הדברים האלה אנכי ה' אלהיך
יצא קול ראשון והשמים רעשו והימים והנהרות ברחו וההרים והגבעות התמוטטו וכל
האילנות כרעו והמתים שבשאול חיו ועמדו על רגליהם ואמ"רו עד סוף כל הדורות שם
עמדו עמהם, שנ' ואת אשר איננו פה וישראל שהיו חיים נפלו על פניהם ומתו, ויצא קול
שני וחיו ועמדו על רגליהם ואמרו למשה משה אין אנו לשמוע קולו של הב"ה עוד
ומתנו שם כשם שמתנו, שנ' ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים
פן נמות ועתה למה נמות כשם שמתנו,
כלמור דיבור זה מה שמקשר ממה שמעל השמים למטה מן השמים
ואמירה זה מה שמקשר מתחת לשמים לארץ ואת ההבדל הזה אנחנו רואים בזוהר כרך ג
(דברים) פרשת האזינו דף רפו עמוד ב
האזינו השמים ואדברה, רבי חייא אמר
זכאה חולקיה דמשה יתיר מכל נביאי עלמא, ת"ח כתיב (ישעיה א) שמעו שמים והאזיני
ארץ כי יי' דבר, שמעו שמים ישעיה דהוה יתיר רחיקא ממלכא כתיב שמעו שמים, משה דהוה
יתיר קריב למלכא כתיב האזינו השמים,
ועל זה מפרש הריקאנטי דברים פרק לב
(א) האזינו השמים ואדברה וגו' [לב,
א]. כבר פירשתי כי על השמים והארץ העליונים אמר שיעידו בכדי שיכרות עם ישראל, ואמר
שישמעו התנאים, ונתעוררו רבותינו ז"ל [יבמות מט ע"א] על לשון משה ושאר
הנביאים שמשונים זה מזה, ולפי האמת משה שנבואתו מן אספקלריאה המאירה, ראוי שיאמר
לשמים האזינו, כלומר הטו אוזן, אמנם שאר הנביאים שנבואתם היתה באספקלריאה שאינה
מאירה, ראוי שיאמרו לארץ שנבואתם משם האזינו, וייחד דבור לשמים שנאמר [תהלים לג,
ו] בדבר יי' שמים נעשו.
ועל דרך זו מפרש הצרור המור בראשית פרשת ויצא
וע"ד זה פירשתי האזינו השמים
ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי על הגוף והנשמה. ומשה היה מדבר עם ישראל ועם הנשמות
העתידות לירד לזה העולם. כאומרו בפרשת אתם נצבים ואת אשר איננו פה עמנו היום:
ולכאורה זה קשה כי כתוב בראשית פרק א
(ג) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י
א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר:
ולפי המהלך שלי זה אמירה ואמירה זה החלק
הנמוך המקשר בן מלמטה מן השמים להארץ
וכאן מדובר על בריאת כל העולם . אבל
לפי המלבי"ם תהלים פרק לג פסוק ו זה לא קשה
(ו) בדבר, מפרש מ"ש כי ישר דבר
ה', כי בדבר ה' שמים נעשו, שהשמים נוסדו ע"פ חקים קבועים בלתי משתנים, וברוח
פיו נעשו כל צבאם, יציין כאלו השמים בכללם נעשו ע"י הדבור, וע"י הרוח
שיצא מפיו בעת הדבור שהוא קל מן הדבור עצמו נעשו כל צבאם, שהם הכוכבים והמאורות
שנתלו ביום ד', וכבר בארתי בפי' בראשית שהיה הבדל בין בריאת השמים ובין בריאת הארץ
שבהשמים לא שינה דבר רק נשאר הכל כמו שנברא בדבור הראשון, כי גם המאורות נבראו
ביום הראשון עם השמים רק שנתלו ביום ד' כמ"ש חז"ל, לא כן בארץ שאחרי
שנבראת הארץ ביום הראשון, באו בה כמה שנוים ע"י התשעה מאמרות, שהוסיף
אח"כ מקרים חדשים על הנעשה ביום ראשון, הקואת המים והתהוות היבשה, ועליית
האדים אל הרקיע, והברואים שנבראו עליה, כמ"ש כה אמר ה' בורא השמים (רק בריאה
הראשונה לבד) הוא האלהים יוצר הארץ ועושה הוא כוננה, כי הוסיף בה תקונים ע"י
המרת צורה בצורה, וע"כ בשמים אמר שישר דבר ה' כי לא הוסיף עליו דבר, אבל בארץ
אמר.
יוצא לנו שהקב"ה בפסוק הראשון ברא
את הכל כתוב בראשית פרק א
(א) בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים
אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:
וכל מהלך הבריאה הוא העמדה של הארץ שהיא
מתחת השמים ולכן בדיוק מתאים "ויאמר" שזה אמירה ולפני מתן תורה
לא היה "דיבור" וזה התחדש בעולם בזמן מתן תורה בו ה"דיבור" העביר את התורה ממעל לשמים למטה מן השמים וזה יכול היה להיעשות רק על ידי משה שהגיע
לדרגה של "אספקלריה המאירה"
שנתן לו את היכולת לתווך ממעל לשמים ללמטה מן השמים וכאן בפרשת האזינו נותן
לנו משה את הדרך והכיוון של עם ישראל עד לביאת משיח צדקנו וזמן של תחיית המתים
והתגלות האמת בעולם וזה התהליך שמתחיל בכ"ה אלול שזה תחילת בריאת העולם עד
שמחת תורה שזה הזמן שבו מגיע כל העולם
כולל עם ישראל ואומות העולם לשלמות אחת כמו שאנו אומרים בתפילות ראש השנה ויום
הכיפורים "אגודה אחת" .
