פרשת תזריע מצורע מה המקום של המלאכים בבריאה 8 ? מתי מגיע המלאך ליהושע? מה הקשר להפסקת המן ? האם יש קשר למן שירד מהשמים להמן הרשע ? למה המלאך הגיע ביום ט"ז ? מה למד מרדכי מיהושע? מה הקשר של קרבן מנחת העומר וספירת העומר ללימוד תורה? האם מרדכי ביטל תורה כמו יהושע ? ‏כ"ח/ניסן/תשע"ח

בס"ד
פרשת תזריע מצורע מה המקום של המלאכים בבריאה 8   ?  מתי מגיע המלאך ליהושע? מה הקשר להפסקת המן ? האם יש קשר למן שירד מהשמים להמן הרשע ? למה המלאך הגיע ביום ט"ז ? מה למד מרדכי מיהושע? מה הקשר של קרבן מנחת העומר וספירת העומר ללימוד תורה? האם מרדכי ביטל תורה כמו יהושע ? ‏כ"ח/ניסן/תשע"ח

וכדי להבין יותר את המשמעות של פסח נראה את מה שכתוב ביהושע

יהושע פרק ה

(י) וַיַּחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּגִּלְגָּ֑ל וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בָּעֶ֖רֶב בְּעַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ:

(יא) וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

(יב) וַיִּשְׁבֹּ֨ת הַמָּ֜ן מִֽמָּחֳרָ֗ת בְּאָכְלָם֙ מֵעֲב֣וּר הָאָ֔רֶץ וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מָ֑ן וַיֹּאכְל֗וּ מִתְּבוּאַת֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽיא: ס

(יג) וַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת יְהוֹשֻׁעַ֘ בִּירִיחוֹ֒ וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִישׁ֙ עֹמֵ֣ד לְנֶגְדּ֔וֹ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלוּפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיֵּ֨לֶךְ יְהוֹשֻׁ֤עַ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ הֲלָ֥נוּ אַתָּ֖ה אִם־לְצָרֵֽינוּ:

(יד) וַיֹּ֣אמֶר׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְקֹוָ֖ק עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ:

(טו) וַיֹּאמֶר֩ שַׂר־צְבָ֨א יְקֹוָ֜ק אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ שַׁל־נַֽעַלְךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔ךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא וַיַּ֥עַשׂ יְהוֹשֻׁ֖עַ כֵּֽן:

וכך כתוב סדר עולם רבה (ליינר) פרק יא

בארבעה עשר בניסן שחטו ישראל את פסחיהן, שנאמר ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח וגו' (שם /יהושע/ ה י), בששה עשר בניסן הקריבו בני ישראל את העומר, שנאמר ויאכלו מעבור הארץ וגו' (שם /יהושע/ ה יא), אחר הפסח בעשרים ושנים בניסן וסבתם את העיר וגו', ויהי ביום השביעי וגו' (שם /יהושע/ ו), רבי יוסי אומר יום השבת היתה מלחמתה של יריחו,

י"ד ניסן עשו עם ישראל את הפסח לאחר שכל זמן יציאת מיצרים לא עשו את קורבן הפסח חוץ מזמן יציאת מצרים . ביום ט"ו עשו את חג הפסח וביום ט"ז הקריבו את מנחת העומר כאשר ביום הזה המן פסק לרדת ואומר הרד"ק יהושע פרק ה פסוק יב

(יב) וישבת המן ממחרת - מאותו מחרת שזכר מאותו היום פסק המן כי לא היו צריכים שהרי אכלו מעבור הארץ מצות וקלוי בחמשה עשר בניסן ולדברי רז"ל שאמרו כי עד י"ו בניסן אכלו המן יהיה פי' ממחרת ט"ו והוא י"ו כי אף על פי שאכלו בט"ו מצות וקלוי לא היה מספיק להם מה שמצאו מעבור הארץ ואותו היום אכלו גם מהמן ולמחרת שהוא י"ו בניסן אחר שהקריבו בו העומר והותרו בחדש מצאו הרבה מן החדש לאכל וז"ש ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא:

ובהערת שולים אומנם מדובר על המן שירד מן השמים אבל יש  כאן איזה רמז להריגת המן כי ביום ט"ז יום מנחת העומר נגזר על המן מיתה .

ועל היום הזה אומר ילקוט שמעוני יהושע רמז ז

כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל, אמר רבי יהושע בן לוי כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין, דבר זה כתוב בתורה, ושנוי בנביאים, ומשולש בכתובים, כתוב בתורה ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו' למען תשכילו את כל אשר תעשון, שנוי בנביאים לא ימוש וגו', משולש בכתובים כי אם בתורת ה' חפצו וגו' וכל אשר יעשה יצליח: הכינו לכם צדה, וכי צדה היתה צריכה שם והלא אינן אלא אוכלי המן שהיו מלקטין אותו בבקר בבקר? אלא כך אמר להם עשו תשובה כדי שתכנסו לארץ ותאכלו מתבואת הארץ, שנאמר וישבות המן ממחרת, יצא מלאך להחריב את כל העולם, אמר בטל המן ובטלה התורה?! שנאמר ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו', א"ל ומה יהושע וכי במנעלים אתה נעול ואין אתה נוהג אבל על ישראל שבטל המן ובטלה התורה, של נעלך, לפיכך הייתי אומר אשרי אדם שהוא מרבה את הישיבה ואת הטורח וממעט בסחורה, ויושב והוגה בדברי תורה בכל יום תמיד:

אם כך יוצא לנו שהמן בטל בגלל ביטול תורה יצא המלאך להחריב את העולם . כי היום הזה יום ט"ז הוא היום שבו מתחילה בריאת העולם מחדש על ידי עם ישראל שבא לידי ביטוי בספירת העומר כאשר כל מהות בריאת העולם היא כדי לקבל את התורה שהיא מהות העולם . ולכן ביטול תורה ביום כזה גורם לאותו המלאך לרצות להחריב את העולם . וזה בדיוק מה שחשב לעשות המן לעם ישראל ביום ט"ז לתלות את מרדכי על העץ כי הוא חשב שהוא הצליח לפגום באסתר שבחרה בו ולא במרדכי . וגם כאן מגיע המלאך בלילה של ט"ז הוא יום י"ז ביום בו נתלה המן על העץ . כלומר היום הזה יום ט"ז הוא יום מהותי בקבלת התורה של עם ישראל ואת זה ידע מרדכי ולכן אותו היום התעסק בלימוד תורה של מנחת העומר . מרדכי ידע את מה שקרה עם יהושע ועם המלאך שבא להחריב את העולם והבין שרק לימוד תורה יכול להציל אותו מגזר הדין ואכן זה מה שקרה באותו היום . וכך כותב הזוהר על החרב השלופה של המלאך

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, כַּמָּה חֲרָבוֹת תְּלוּיוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת מֵאוֹתָהּ חֶרֶב עֶלְיוֹנָה, וְזוֹקְפִים רֹאשׁ וְרוֹאִים שֶׁהֲרֵי אוֹתָהּ חֶרֶב עֶלְיוֹנָה הִיא אֲדֻמָּה, מְלֵאָה דָם בְּכָל הַצְּדָדִים, וְאָז גּוֹזְרִים גְּזֵרוֹת. וְכַמָּה מִינֵי חֲרָבוֹת מִתְעוֹרְרִים, (אז מתחדדות חרבות, וכמה חקים מתעוררים) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ג) אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, וְכָתוּב (יהושע ה) וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. וְכֻלָּם מְצוּיִים לַעֲשׂוֹת דִּין. וּמִי שֶׁפּוֹגֵשׁ בָּהֶם נִזּוֹק. כָּתוּב (בראשית יט) הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךְ חֵן בְּעֵינֶיךְ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךְ וְגוֹ'. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהַדִּין שָׁרוּי, בַּכֹּל הוּא שׁוֹרֶה, בֵּין בָּעִיר בֵּין בַּמִּדְבָּר וּסְבִיב הָעִיר.

וכותב הזוהר ספר שמות

וַהֲרֵי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר לִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אִם לֹא שֶׁאֲנִי חָס עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, אֶפְרַע לָהֶם אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה כַּבְּהֵמָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁנִּתָּן רְשׁוּת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת גְּמַר דִּין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יהושע ה) וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין. אִם כָּךְ, מַה זֶּה וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ? אָמַר רַבִּי אַבָּא, שֶׁנֶּחֱזַר הַדִּין לְבַעַל הַדִּין, וְהָרְשׁוּת לְמִי שֶׁהָרְשׁוּת שֶׁלּוֹ.

כלומר אותו מלאך שהגיע ליהושע הגיע על ביטול תורה וכל המהות של תחילת ספירת העומר הוא לקבל את התורה והוא בא לעשות דין במי שביטל את התורה ואכן יהושע מקבל עליו את הדין וכך כותב חומת אנך יהושע פרק ה

עתה באתי. אמרו פ"ק דמגילה שבא על ביטול תורה מיד וילן יהושע בעומקה של הלכה אפשר דתורה שבעל פה היא כנגד השכינה גם הלכה ה' כלה כמשז"ל וארץ ישראל היא כנגד השכינה. לכן יהושע שהוא כפני לבנה בחינת השכינה לן בעומקה של הלכ"ה שהוא תורה שבעל פה:

וכך כותב החברותא סנהדרין דף מד עמוד ב

אמר לו המלאך ליהושע: אמש, היום לפנות ערב, ביטלתם תמיד של בין הערביים, ועכשיו בלילה ביטלתם תלמוד תורה. אמנם ביום אין לכם פנאי לעסוק בתורה לפי שאתם עסוקים במלחמה, אך בלילה אפשר לכם לעסוק בתורה, ואם כן, היה לך לשהות במחנה ולא לצור על יריחו.

שאל לו יהושע: על איזה מהן מהעבירות באת ליפרע מאתנו?

אמר לו המלאך: על של עתה באת. על ביטול תורה.

מיד חזר בו יהושע מדבריו, עד שבמלחמת העי, שהיתה לאחר מכן, כבר נאמר [שם ח ט] "וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק".

ואמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה. שכבר נזהר ולא הוסיף עוד לבא במצור בלילה אלא עסק בתורה.

ואנחנו רואים פה שני מעשים דומים בדיוק באותו היום יום ט"ז האחד באופן גלוי והשני בהסתר פנים . אצל יהושע המלאך בא גלוי עם חרב שלופה בידו והוא בא להחריב את העולם כמו שאומר המדרש  וגם אומר על איזה עסק הוא בא על עסק התורה אבל בפורים גם העניין הוא עסק התורה קבלת התורה ברצון ובא המן להשמיד את עם ישראל אבל הפעם לא בארץ ישראל לא בגלוי והכול בהסתר פנים .

יהושע מקבל על עצמו את לימוד התורה אבל היה זה לא ברצון כי אם על ידי חרב שלופה על ידי מלאך ובארץ ישראל אבל מרדכי היה תחת אחשורוש והמן בפרס ובהסתר פנים .

ליקוטי מוהר"ן תורה י

ובשביל זה כשבא המן למרדכי, מצאו עוסק בעומר שעורים, אמר להם עומר שעורים דידכו, אתי ונצח אותו ואת בניו, כמבואר במדרש (אסתר פ' יוד ובגמ' מגילה ט"ז.). כי ע"י עומר שעורים, שהוא בחי' ידין ורגלין, שהם בחי' המחאת כף וריקודין, נתבטל הע"א, שהוא בחי' המן, בחי' גאות כנ"ל. ובשביל זה צוה המן לעשות עץ גבוה חמשים אמה, כי רצה לבטל כח של חמשים יום של ספירת העומר, שהוא הכח של מרדכי ואסתר.

וכמו שהמן הוא אוכל רוחני של מלאכים כך ניתן להגיד ששמו של המן מרמז על מקומו כלומר הוא הזרוע של אותם מלאכים שלא רצו בבריאת האדם והם מנסים להראות שבאמת העולם יהיה טוב יותר איתם ולא עם בני האדם . ואומר שפת אמת ויקרא פסח

וזה הרמז במדרש שהקב"ה נתן לכל א' עמר מן ובנ"י מעלין עמר א'. והוא שהמן הי' מאכל רוחני שמלאכי השרת אוכלין אותו והקב"ה צמצם אותו שיתלבש בגשמיות והוא יש מאין. ובנ"י מעלין העמ"ר. גי' י"ש. אל האין. וז"ש במד' כי בזכות העומר ירשו את הארץ ואתה כו' בריתי תשמור ע"ש. שכמו שיש ברית בנפש ולהסיר הערלה כן יש בארץ. כמ"ש במד' עקב הקיש פרי בטנך לפרי אדמתך ע"ש ותבין:

ואולי ניתן להגיד שגם מרדכי בהתחלה עסק במלחמה ולא בלימוד תורה ביום ט"ו כמו יהושע

אסתר פרק ד

(טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי:

(יז) וַֽיַּעֲבֹ֖ר מָרְדֳּכָ֑י וַיַּ֕עַשׂ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוְּתָ֥ה עָלָ֖יו אֶסְתֵּֽר: ס

כלומר מרדכי היה עסוק ביום יד ט"ו בצום ותענית ורק ביום ט"ז הבין מהמקרה של יהושע שהעיקר הוא לימוד תורה ולכן למד ביום ט"ז את הלכות הקרבת מנחת העומר כמו יהושע את עומקה של הלכה .

לסיכום אנחנו רואים שיום פסח יום ט"ו הוא יום ששיך רק לקב"ה ויום ט"ז הוא היום בו מתחילים המעשים של עם ישראל לברוא את העולם מחדש עם התנאי יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . ולכן ביום הזה מגיע המלאך להחריב את העולם בימי יהושע על לימוד תורה ומתוך זה הבין מרדכי שלימוד התורה בעומקה של הלכה ביום ט"ז כמו יהושע הוא הבסיס למחיקת גזרתו של המן וכך פסח ופורים משתלב במסכת אחת של קבלת התורה .