פרשת וישלח מה עשה שרו של עשיו ליעקב ? מה המשמעות של גיד הנשה ? מה הקשר של המאבק למה שקורה לתינוק ברחם אימו ? למה לא ניתן למחות את עמלק רק לעתיד לבא ? מה הקשר של גיד הנשה למצווה לא תשכח ? ‏ט"ז/כסלו/תשע"ז

בס"ד
פרשת וישלח מה עשה שרו של עשיו ליעקב ? מה המשמעות של גיד הנשה ? מה הקשר של המאבק למה שקורה לתינוק ברחם אימו ? למה לא ניתן למחות את עמלק רק לעתיד לבא ? מה הקשר של גיד הנשה למצווה לא תשכח ? ‏ט"ז/כסלו/תשע"ז

כתוב בבראשית פרק לב

(לג) עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה:

ואומר רש"י בראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק לג

(לג) גיד הנשה - ולמה נקרא שמו גיד הנשה, לפי שנשה ממקומו ועלה, והוא לשון קפיצה, וכן (ירמיה נא ל) נשתה גבורתם, וכן (לקמן מא נא) כי נשני אלהים את כל עמלי:

ואומר רש"י על גיד הנה שני פסוקים האחד מירמיהו והשני מהתורה ובו נבין את שני התכונות הללו

אומר ירמיהו פרק נא פסוק ל

חָדְלוּ֩ גִבּוֹרֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָד֔וֹת נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ:

אומר המצודת דוד ירמיהו פרק נא פסוק ל

נשתה - נעתקה וסרה מהם גבורתם והיו דומים לנשים בדבר תשות הכח:

כלומר גיד הנשה הוזז ממקומו ובגלל התזוזה הזאת התפקיד שלו השתנה . כמו שאומר ירמיהו שהגיבורים הגבורה שלהם השתנתה והם הפכו לנשים כלומר ללא כוח . ואומר רש"י בראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק כו

ותקע - נתקעקעה ממקום מחברתה, ודומה לו (ירמיה ו ח) פן תקע נפשי ממך, לשון הסרה.

כלומר המלאך שהיה שרו של עשיו שינה את מקומו של גיד הנשה ולכן זה גרם שינוי בתפקוד של גיד הנשה וצריך להבין מה השינוי הזה עשה

דבר שני שאומר רש"י מביא מהפסוק בבראשית פרק מא פסוק נא

וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי:

ואומר הכתר יונתן בראשית פרשת מקץ פרק מא פסוק נא

(נא) ויקרא יוסף את שם בכורו מנשה כי השכיחני יי את כל עמלי (סיבלי) ואת כל בית אבא:

ואומר שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא - וישלח פרק לב

ועיקר מלת הנשה, לשון שכחה, ודומה לו כי נשני אלהים את כל עמלי (בראשית מא נא), נשיתי טובה (איכה ג יז), ובלשון תרגום לא תשכח (דברים כה יט), לא תתנשי,

ואת לא תתנשי מופיע בתרגום של הפסוק בדברים פרק כה פסוק יט

וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֣יךָ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְקֹוָֽק־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח: פ

תרגום אונקלוס דברים פרשת כי תצא פרק כה פסוק יט

(יט) ויהי כד יניח יי אלהך לך מכל בעלי דבבך מסחור סחור בארעא דיי אלהך יהיב לך אחסנא למירתה תמחי ית דוכרניה דעמלק מתחות שמיא לא תתנשי:

כלומר המלאך עשה שני פעולות או פעולה שגרמה לפעולה נוספת  ששינוי זה גרם לשינוי בתפקוד של אותו איבר שגרם לשכחה ואנחנו רואים מהפסוק בדברים את הציווי לא תשכח שמדובר בעמלק שיצא מעשיו . ושרו של עשיו הוא זה שאחראי על הזזת גיד הנשה שגורם לשכוח והשאלה הנשאלת על איזה שכחה מדובר ועל זה נראה  את תרגום של הזוהר הקדוש

תרגום הזהר :

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (יחזקאל לא) כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה' וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וְגוֹ'. פָּסוּק זֶה נִתְבָּאֵר. אֲבָל בּא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (דברים לד) וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה. מַה בֵּין מֹשֶׁה לִשְׁאָר נְבִיאֵי הָעוֹלָם? מֹשֶׁה הִסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה - שְׁאָר הַנְּבִיאִים לֹא הָיוּ מִסְתַּכְּלִים אֶלָּא בְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה. מֹשֶׁה הָיָה שׁוֹמֵעַ וְעוֹמֵד עַל רַגְלָיו וְכֹחוֹ מִתְחַזֵּק וְהָיָה יוֹדֵעַ דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יב) וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידוֹת - שְׁאָר הַנְּבִיאִים הָיוּ נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְנֶחֱלַשׁ כֹּחָם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד עַל בֻּרְיוֹ שֶׁל דָּבָר. מִי גָרַם לָהֶם אֶת זֶה? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.

ועוד אומר תרגום הזוהר הקדוש

וְכָל אוֹתָם נְבִיאִים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל מַה שֶּׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעֵשָׂו, פְּרָט לְעוֹבַדְיָה הַנָּבִיא שֶׁהָיָה גֵר, שֶׁבָּא מִצַּד שֶׁל עֵשָׂו - זֶה עָמַד בְּקִיּוּמוֹ עַל עֵשָׂו וְלֹא נֶחֱלַשׁ כֹּחוֹ.

 

 

וְעַל זֶה כָּל שְׁאָר הַנְּבִיאִים נֶחֱלַשׁ כֹּחָם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד לְקַבֵּל דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ כָּרָאוּי. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה. שֶׁלָּקַח וְשָׁאַב כָּל כֹּחַ הַיָּרֵךְ, וְעַל זֶה נִשְׁבַּר כֹּחַ הַיָּרֵךְ וְנִשְׁאַר צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּל נְבִיאֵי הָעוֹלָם לֹא יָכְלוּ לְהִדָּבֵק וְלַעֲמֹד בּוֹ.

אומר הזוהר הקדוש שהמלאך שנלחם ביעקב הזיז את ירך יעקב והזיז את גיד הנשה וזה שינה את הכוח של נביאי עם ישראל כנגד כוחו של עשיו . לכאורה המעשה הזה גרם להם שלא יוכלו להתנבא על עשיו ולכן אולי כאן טמון הכוח של עמלק שיש לו את הכוח לא להיות גלוי  לחלוטין מול נביאי עם ישראל ולכן אין לעם ישראל את הכוח להלחם איתו עד הסוף ולכן עד שנוכל להלחם איתו יש עלינו ציווי לא לשכוח למחות את עמלק . ורק לעתיד לבא יהיה בידי  עם ישראל את הכוח להבין לחלוטין את עשיו ולכן למחות אותו מעל פני האדמה ומסברא יש להגיד שאותו תזוזה של גיד הנשה תחזור למקומה . ומה אותו דבר שגורם לכך שאין לנו את הכוח להלחם איתו עד הסוף אומר הזוהר הקדוש :

וְקֹדֶם שֶׁיָּבֹא אָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה וְיֵצֵא מֵרֶחֶם אִמּוֹ - וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. זֶה גַּבְרִיאֵל, בְּאוֹתוֹ אָבָק שֶׁל עָפָר שֶׁנֶּאֱמַר (שם ב) וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה. וְלִמֵּד אוֹתוֹ שִׁבְעִים לָשׁוֹן, וּמִשּׁוּם זֶה וַיִּיצֶר, אֶחָד יֵצֶר טוֹב, שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ שִׁבְעִים לָשׁוֹן, וְאֶחָד יֵצֶר הָרָע שֶׁנֶּאֱבַק עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה, וּמָצָא מִמֶּנּוּ שִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ יֵצֶר הַטּוֹב.

וכאן מדבר הזוהר הקדוש על מה שמתרחש ברחם האם לפני הלידה וכתוב בתלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר - ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם - בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.

ולכאורה מדובר במאבק בן המלאך שמלמד את כל התורה כולה ואת המלאך שמכה אותו על פיו ומשכיחו את התורה שזה היצר הרע וכל זה נובע מאותו תזוזה של גיד הנשה שעשה שרו של עשיו . ואותו תזוזה גורמת לשינוי של השכחה של התורה והמלאכה שלנו במאבק הזה  מצד אחד הרצון לדעת את התורה כולה כמו שמשה ידע אותה ומהצד השני שרו של עשיו שמנסה להשכיח את התורה והקב"ה נתן לנו מצווה  לא לשכוח את תפקידו של עמלק ולמחות אותו מעל פני האדמה ומחיית עמלק תסלק את אותו גורם שגורם לנו לשכוח את התורה ולא לדעת את כולה וזה מה שאומר הזוהר הקדוש :

וּכְשֶׁהַזְּכֻיּוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת - (שם לב) וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, זְכֻיּוֹת וְחוֹבוֹת מִתְחַבְּקוֹת לַעֲרֹךְ קְרָב. מִצַּד הַזְּכֻיּוֹת - וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ. מִצַּד הָעֲבֵרוֹת - וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, בְּגִיד הַנָּשֶׁה. נָשֶׁה לְשׁוֹן (שם מא) כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי. וְהוּא לְשׁוֹן נְשִׁיָּה. מָדוֹר אֶחָד מֵאוֹתָן שֶׁבַע הָאֲרָצוֹת. מִי שֶׁיּוֹרֵד לְשָׁם, נִשְׁכַּחַת מִמֶּנּוּ הַתּוֹרָה.

ועוד אומר הזוהר הקדוש

וּבְנִי, עַד שֶׁקְּלִפּוֹת הָאֱגוֹז הַלָּלוּ נֶעֱבָרִים וְנִשְׁבָּרִים בִּתְקִיעָה וּשְׁבָרִים וּתְרוּעָה, שֶׁבָּהֶם שְׁבָרִים - שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבוֹתֵיהֶם, שֶׁהֵם קְלִפַּת הָאֱגוֹז, וּבִתְרוּעָה - תְּרוֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, וּבִתְקִיעָה - וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהו''ה, שֶׁאֵלֶּה גָרְמוּ שֶׁוַּתֵּקַע כַּךְ יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה, שֶׁהוּא צַדִּיק, וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְהִיא בַגָּלוּת, וְנִדְבַּק בִּמְקוֹמָהּ קְלִפָּה שֶׁל עָרְלָה שֶׁמַּפְרִידָה בֵּין צַדִּיק וּשְׁכִינָה, עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה, עַד שֶׁנֶּעֱבֶרֶת הַקְּלִפָּה הַזּוֹ מִשָּׁם

ואולי יש להגיד שבמתן תורה כל עם ישראל התרפא וזה כולל את התזוזה של גיד  הנשה למקומה המקורי אבל חטא העגל גרם לכל עם ישראל חוץ ממשה לחזור למצבם המקורי כמו יעקב לאחר המאבק וזה ההבדל בן משה לשאר הנביאים ורק בעתיד לבא כאשר אליהו הנביא ילמד אותנו חזרה את התורה שנשכחה מאיתנו ואז עמלק יאבד את כוחו לחמוק מאיתנו ולא יהיה לו את הכוח לחמוק ונוכל למחות אותו מעל פני האדמה

 

 

פרשת וישלח איך ניתן לתרץ שסה"כ הזמן שעמדה השמש זה בדיוק 72 שעות שזה 3 ימים ? מה הקשר של הפסוק בהושע יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו לתיקון הזמן שבו עמדה השמש באחרית הימים ? ‏ט"ז/כסלו/תשע"ז

בס"ד
פרשת וישלח  איך ניתן לתרץ שסה"כ הזמן שעמדה השמש זה בדיוק 72 שעות שזה 3 ימים ? מה הקשר של הפסוק בהושע  יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו לתיקון הזמן שבו עמדה השמש באחרית הימים ? ‏ט"ז/כסלו/תשע"ז

בפרשת ויצא ‏ט'/כסלו/תשע"ז כתבתי על ההבדל בן השינוי בשמש שהיה ליעקב לאחז וחזקיהו לבין השמש שעמדה למשה נקדימון ויהושע . והקשו עלי 2 קושיות

הראשונה :

יצא לי שאצל משה היה עמידה של השמש 36 שעות ואצל יהושע 36 שעות ואצל נקדימון פחות משעה כלומר קצת פחות מ 73 שעות אבל התייחסתי לזה כ 3 ימים אבל בפועל זה יותר מ 3 ימים על אף שזה פחות משעה לפי הסברא שלי . לאחר שעיינתי בנושא מצאתי תרוץ סביר לקושיה . זמן העמדת השמש אצל  משה הבאתי מהכתר יונתן דברים פרשת דברים פרק ב פסוק כה

(כה) היום הזה אחל לתת פחדך ויראתך על פני כל הגוים שתחת כל השמים שישמעו שמועת זכותך איך עמדו שמש וירח בִשׁבילך ופסקו מִן לומר שירה כמידת יום ומחצה עמדו במדורם עד שׁנִלחמת מִלחמה בסיחון ויפחדו וירעדו מִן לפניך:

אומר הכתר יונתן כמידת יום ומחצה . למה שלא יגיד ל"ו שעות כמו אצל יהושע ולמה שלא יגיד יום ומחצה ? צריך להגיד שזה היה קצת פחות מ 36 שעות ואז הזמן של נקדימון בן גוריון ישלים את הזמן ל 36 שעות ויחד זה יהיה בדיוק 72 שעות שזה 3 ימים

הקושיה השנייה :

אומנם הבאתי מדרש על היום השלישי שנאמר בשכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק כב

ד) ביום השלישי. היה השטן מבלבלו ואינו מניחו לראות כבוד השכינה עד ג' ימים, אמר הקדוש ברוך הוא איני מניח הצדיק בצער יותר מג' ימים, וכן אתה מוצא בשבטים, ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו (בראשית מב יח), וכן במתן תורה ויהי ביום השלישי בהיות הבקר (שמות יט טז), וכן ונחבאתם שם (שלשה) [שלשת] ימים (יהושע ב טז), וכן באסתר ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות (אסתר ה א), וכן ביונה ויהי יונה במעי הדגה שלשה ימים (יונה ב א), וכן בעולי הגולה, ונחנה שם (שלשה ימים) [ימים שלשה] (עזרא ח טו), וכן לעתיד לבא, דכתיב יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו (הושע ו ב):

ואומנם הבאתי שלעתיד לבא יש משמעות ליום השלישי אבל זה היה ללא ירידה לפרטים מדויקים כיצד זה קשור בדיוק לשלשה ימים שהזמן עמד ללכת . ומה שכתוב במדרש זה הפסוק מהושע פרק ו

(ב) יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו:

ולא הסברתי בדיוק כיצד הפסוק הזה קשור לשלשה ימים שהם הסכום של עמידת השמש אצל משה נקדימון ויהושע .

ניסיתי לנסות להסביר את הפסוק לפי המהלך שלי ללא הצלחה עד שראיתי את התרגום על הפסוק

וכך אומר ה תרגום יונתן הושע פרק ו פסוק ב

(ב) יְחַיִנָנָא לְיוֹמֵי נֶחֶמָתָא דַעֲתִידִין לְמֵיתֵי בְּיוֹם אַחָיוּת מֵיתַיָא יְקִימִינָנָא וּנְחֵי קֳדָמוֹהִי:

וכך לפי שיטתי אנסה  להסביר את התרגום אומנם זה לא הפשט של התרגום אבל ניתן לדרוש אותו בצורה הבאה

יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם   אומר התרגום  יְחַיִנָנָא לְיוֹמֵי נֶחֶמָתָא   כלומר "יחינו מימים" מדבר על ימי הנחמה כלומר זמן מחית המתים או לשון התרגום  בְּיוֹם אַחָיוּת מֵיתַיָא   . ומתי הקב"ה  יחיה את המתים ?  וכאן מגיע הקשר לכל המהלך שלי אומר התרגום יְקִימִינָנָא וּנְחֵי קֳדָמוֹהִי  הפשט הפשוט שנחיה לפני הקב"ה אבל לפי המהלך שלי הקב"ה יקדים את תחיית המתים  וכמה זמן הוא יקדים אותם בשלשה ימים   וּנְחֵי קֳדָמוֹהִי  מתפרש שהקב"ה יקדים את תחיית המתים בשלשה ימים שזה הזמן המצטבר  שעמדה בו השמש  ולכן עכשיו ביום תחית המתים כדי שלא יהיה עיוות בזמן הקב"ה  צריך להקדים 3 ימים .

ולפי זה ההבדל בן שינוי הזמן אצל יעקב אחז וחזקיהו שהתשלומים הם בעולם הזה ואצל משה נקדימון ויהושע התשלומים הם לעולם הבא כלומר בתחיית המתים ולכן יש תרוץ על שני הקושיות שעלו על כל המהלך