בס"ד
פרשת שמות המשך לאשה כשרה עושה רצון בעלה 3 למה גבר נחשב לחצי אדם ? מה המשמעות של חיבור איש ואישה לפי הזוהר? מה ההבדל בן יתלא לברוריה ? למה ילתא היית אישה כשרה וברוריה לא ? למה בדק רבי מאיר את אשתו ברוריה ? י"ח/טבת/תשע"ח
פרשת שמות המשך לאשה כשרה עושה רצון בעלה 3 למה גבר נחשב לחצי אדם ? מה המשמעות של חיבור איש ואישה לפי הזוהר? מה ההבדל בן יתלא לברוריה ? למה ילתא היית אישה כשרה וברוריה לא ? למה בדק רבי מאיר את אשתו ברוריה ? י"ח/טבת/תשע"ח
כדי להבין את עומק הקשר בן איש ואישה נראה את דברי
הזוהר הקדוש
אומר הזוהר הקדוש ספר ויקרא
וְשָׁנִינוּ בְּפָרָשַׁת שְׁמַע
יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, מַהוּ אֶחָד? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל
שֶׁאֲחוּזָה בַּקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא. שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זִוּוּג שֶׁל
זָכָר וּנְקֵבָה נִקְרָא אֶחָד. בְּמָקוֹם שֶׁהַנְּקֵבָה שׁוֹרָה, אֶחָד נִקְרָא.
מָה הַטַּעַם? בִּגְלַל שֶׁזָּכָר בְּלִי נְקֵבָה נִקְרָא חֲצִי גוּף, וַחֲצִי
אֵינוֹ אֶחָד. וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד שְׁנֵי חֲצָאֵי גוּף, נַעֲשִׂים
גּוּף אֶחָד, וְאָז נִקְרָא אֶחָד.
איש ללא אישה
נקרא חצי גוף אישה וגבר זה דבר אחד וכדי להבין את משמעות הדברים אומר הזוהר הקדוש
מה ההבדל בן איש ללא אישה לאיש עם אישה
וּבֹא רְאֵה, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁעָרִים
יֵשׁ לַבְּאֵר הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, הַקִּרְיָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּקְרֵאת
יְרוּשָׁלַיִם. וּמֵאוֹתָם הַשְּׁעָרִים יוֹצְאוֹת לָעוֹלָם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה
מַתָּנוֹת עֶלְיוֹנוֹת: טוֹבָה וְשִׂמְחָה, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, עֶזְרָה,
כַּפָּרָה, תּוֹרָה, חָכְמָה, וְחַיִּים וְרָצוֹן וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְכָל שֵׁבֶט
וְשֵׁבֶט יָנְקוּ לוֹ מַתָּנָה עֶלְיוֹנָה.
זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) וּמִמִּדְבָּר
מַתָּנָה. מַה זֶּה מִדְבָּר? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ד) וּמִדְבָּרֵךְ
נָאוֶה. מֵאוֹתוֹ הַמִּדְבָּר בָּאָה לָהֶם מַתָּנָה עֶלְיוֹנָה, בַּזְּמַן הַזֶּה
כְּשֶׁאֵינָם פּוֹרְשִׁים מִלִּתְמֹךְ בָּהּ.
וְעַל זֶה הֵעִירוּ הַחֲבֵרִים,
שֶׁכְּשֶׁאָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה, נִדְבָּק בַּשְּׁכִינָה. שֶׁהֲרֵי טֶרֶם
שֶׁנִּשָּׂא, אֵין שׁוֹרָה עָלָיו, שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה עַל מָקוֹם פָּגוּם.
וּכְשֶׁאֵינָהּ שׁוֹרָה עָלָיו, הִיא מוֹנַעַת מִמֶּנּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה
מַתָּנוֹת עֶלְיוֹנוֹת.
וְעַל זֶה הֵעִירוּ הַחֲבֵרִים, כָּל
הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא טוֹבָה. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב) לֹא טוֹב הֱיוֹת
הָאָדָם לְבַדּוֹ. בְּלֹא שִׂמְחָה - שֶׁכָּתוּב (דברים יד) וְשָׂמַחְתָּ
אַתָּה וּבֵיתֶךְ. בְּלֹא בְרָכָה - שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מד) לְהָנִיחַ
בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךְ. בְּלֹא שָׁלוֹם - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה) וְיָדַעְתָּ כִּי
שָׁלוֹם אָהֳלֶךְ. בְּלֹא עֶזְרָה - שֶׁכָּתוּב (בראשית ב) אֶעֱשֶׂה לּוֹ
עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. בְּלֹא כַפָּרָה - שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז) וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ
וּבְעַד בֵּיתוֹ. בְּלֹא תוֹרָה - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו) הַאִם אֵין
עֶזְרָתִי בִי וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי. בְּלֹא חָכְמָה - כְּמוֹ
שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יד) חַכְמוֹת נָשִׁים
בָּנְתָה בֵיתָהּ. בְּלֹא חַיִּים - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט) רְאֵה חַיִּים
עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. בְּלֹא רָצוֹן - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יח) מָצָא אִשָּׁה
מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'. בְּלֹא עֹשֶׁר - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם לא) בָּטַח בָּהּ לֵב
בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. בְּלֹא כָבוֹד - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם לא) אֵשֶׁת חֵן
תִּתְמֹךְ כָּבוֹד.
מִשּׁוּם שֶׁהָאֵשֶׁת חַיִל הַזּוֹ
נִקְרֵאת יִרְאַת ה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט) יִרְאַת ה'
טְהוֹרָה. וּכְשֶׁנִּשָּׂא הָאִישׁ, כָּל שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁעָרִים
נִפְתָּחִים, לְהוֹסִיף בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּשֵׁב בְּסֵתֶר
הַגְּבִירָה, וְיִשְׁתַּלֵּם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.
ובהמשך להבנה שלי שאישה כשרה עושה רצון בעלה הכוונה
רצון השם יש לנו פסוק כמעט מפורש בעניין במשלי פרק יח
(כב) מָצָ֣א אִ֭שָּׁה מָ֣צָא ט֑וֹב
וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן מֵיְקֹוָֽק:
ואומר המצודת דוד משלי פרק יח פסוק כב
(כב) מצא טוב - כי היא עוזרתו בעמלו:
ויפק רצון מה' - כי מצילתו מן החטא:
אומנם ניתן לפרש כמו שרש"י מפרש על הגמרא בתלמוד
בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד א
רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו, כי הוה
משכח מידי, צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה. אמר ליה רב: והא קא מצערא ליה למר!
א"ל: דיינו שמגדלות בנינו, ומצילות אותנו
ורש"י מסכת יבמות דף סג עמוד ב אומר
מן החטא - הרהור עבירה.
כלומר האדם בזכות אשתו לא מהרהר על נשים אחרות כי
יש לו את אשתו אבל כל זה נכון לפני חורבן בית המקדש כשאומר התלמוד בבלי מסכת
סנהדרין דף עה עמוד א
דאמר רבי יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה
טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם
כלומר אחרי החורבן עצם זה שאדם נשוי לאישה לא ימנע
ממנו את ההרהור ולכן ניתן לפרש כמו שאני רוצה להגיד שאישה כשרה מהותה כמו שהזוהר אומר
גורם לגבר להתרומם לדרגה יותר גבוהה ואישה כשרה יכולה לגרום לבעלה ללכת ברצון ה' וכותב
הילקוט שמעוני רות רמז תרו
א"ר אחא כל הנושא אשה כשרה כאלו קיים
כל התורה מראש ועד סוף, ועליו הוא אומר אשתך כגפן פוריה, לפיכך נכתבה אשת חיל
מאל"ף ועד תי"ו ואין הדורות נגאלים אלא בשכר נשים צדקניות שיש בדור,
שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, לבני ישראל אין כתיב כאן אלא לבית ישראל:
כלומר עצם זה שאדם נושא אישה כשרה נותן לו את
היכולת לקיים את כל המצוות כולם .וצריך להבין את המשמעות בהתאם לנאמר בבראשית פרק
ב
(כג) וַיֹּאמֶר֘ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את
הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה
כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת:
(כד) עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ
אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד:
מה המשמעות של בשר אחד ? וכדי להבין את המשמעות של
זה נראה את הויכוח של ילתא עם בעלה רב נחמן אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף נא עמוד ב
עולא אקלע לבי רב נחמן, כריך ריפתא בריך
ברכת מזונא, יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן. אמר ליה רב נחמן: לישדר מר כסא דברכתא
לילתא. אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של
איש, שנאמר וברך פרי בטנך – פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך. תניא נמי הכי, רבי נתן
אומר: מנין שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש – שנאמר: וברך פרי
בטנך – פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך. אדהכי שמעה ילתא, קמה בזיהרא ועלתה לבי
חמרא ותברא ארבע מאה דני דחמרא. אמר ליה רב נחמן: נשדר לה מר כסא אחרינא, שלח לה:
כל האי נבגא דברכתא היא. שלחה ליה: ממהדורי מילי ומסמרטוטי כלמי.
יש כאן ויכוח על הקשר בן איש ואישה עולה אומר לרב
נחמן אתה לא צריך לתת לאשתך ילתא מכוס הקידוש כי זה שאתה שתית מכוס הקידוש מספיק
כדי לברך אותך ואת כל בני בתך כי יש פסוק וברך פרי בטנך כלומר כל בני הבית כולל אשתך מתברכים ממה שאתה
שתית ולכן ילתא לא צריכה לשתות מכוס הקידוש וזה דעה מנוגדת למה שכתוב בתלמוד בבלי
מסכת ברכות דף נא עמוד ב
אנן נעבד לחומרא. ומגביהו מן הקרקע טפח -
אמר רב אחא ברבי חנינא: מאי קראה - כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. ונותן עיניו בו -
כי היכי דלא ניסח דעתיה מיניה. ומשגרו לאנשי ביתו במתנה - כי היכי דתתברך דביתהו.
וככה אני רוצה לפרש את המחלוקת בן שני הגמרות יש דעה שאדם צריך לשלוח את כוס הקידוש לבני
ביתו כי הם גוף שונה שצריך להתברך כל אחד בפני עצמו והדעה של עולא שהאישה והגבר הם
כמו גוף אחד והמחלוקת היסודית האם האישה
היא חלק בלתי נפרד מבעלה כמו שעולא אומר או כמו שאומר רב אחא ברבי חנינה . וילתא כמובן חושבת כמו
הדעה הראשונה שהיא גוף שונה מבעלה ובעלה
לכאורה לא נתן לה מה שמגיע לה . וצריך גם להבין את המהלך של ילתא למה היא שברה 400
חביות יין ואת זה ניתן ללמוד מתלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד ב
רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא, על
לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן, ואמרי לה: רב אדא בר אהבה ורבנן, ואמרו
ליה: לעיין מר במיליה. אמר להו: ומי חשידנא בעינייכו? אמרו ליה: מי חשיד קודשא
בריך הוא דעביד דינא בלא דינא? אמר להו: אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא - לימא. אמרו
ליה: הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה. אמר להו: מי קא שביק לי מידי מיניה?
הא קא גניב ליה כוליה! אמרו ליה: היינו דאמרי אינשי: בתר גנבא גנוב, וטעמא טעים.
אמר להו: קבילנא עלי דיהיבנא ליה. איכא דאמרי: הדר חלא והוה חמרא; ואיכא דאמרי:
אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא.
וכך מפרש חברותא ברכות דף ה עמוד ב
מעשה נוסף בעניין יסורים: רב הונא תקיפו
החמיצו ליה ארבע מאה דני דחמרא [חביות יין], על לגביה [נכנס אליו] רב יהודה אחוה
דרב סלא חסידא, ורבנן. ואמרי לה שנכנסו אצלו רב אדא בר אהבה ורבנן, ואמרו ליה לרב
הונא: לעיין מר במיליה! יפשפש במעשיו, מה עליו לתקן!
אמר להו רב הונא לחכמים: ומי חשידנא
בעינייכו שחטאתי?
אמרו ליה החכמים: מי חשיד קודשא בריך הוא
דעביד דינא בלא דינא!? שיעשה דין שלא בצדק ובמשפט? אמר להו רב הונא: אי איכא מאן
דשמיע עלי מילתא, לימא! אם יש בכם מי ששמע עלי דבר שעלי לתקנו, שיאמר לי!
אמרו ליה: הכי שמיע לן: דלא יהיב מר שבישא
לאריסיה. שלא נתת לאריס שעבד אצלך חלק בזמורות [ענפי] הגפן, כפי שפסקת עמו.
אמר להו רב הונא: מי קא שביק לי מידי
מיניה? וכי הוא משאיר לי משהו מהזמורות? הא קא גניב ליה כוליה! כלומר, הרי הוא כבר
גנב מהחלק שלי יותר ממה שמגיע לו, ולפיכך לא נתתי לו את חלקו מתוך מה שנשאר בידי.
אמרו ליה חכמים: היינו דאמרי אינשי, זהו
המורגל בפי אנשים לומר: בתר גנבא גנוב, וטעמא טעים. הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם
של גנבה.
אמר להו רב הונא: קבילנא עלי דיהיבנא ליה,
מקבל אני עלי לתת לאריס כפי שפסקתי לו ממה שנשאר.
איכא דאמרי: הדר חלא והוה חמרא. יש
האומרים שהחומץ נהפך חזרה ליין. ואיכא דאמרי: אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא. יש
האומרים שהתייקר החומץ ונמכר בדמי יין, וכך ניצל מההפסד.
כלומר ילתא רצתה להראות לבעלה שנזק של 400 חביות
יין זה מה שצריך כדי שבעלה יפשפש במעשיו ויבין שלא עשה כדין ילתא לא רצתה לעשות
משא ומתן הילכתי מול בעלה והיא רצתה לגרום לו להגיע למסקנה בעצמו שישקול את הדברים מחדש כלומר ילתא מבינה את
תפקידה ואת תפקיד בעלה היא לא מנסה להכנס לנעלי בעלה והדבר היחידי שהיא מנסה לגרום
לבעלה שיקול מחדש של הסוגיה . ולפי תגובתו של רב נחמן הוא לא קיבל את דעתה של אשתו
וניסה לפייס אותה בקש אבל היא עצמה הבינה זאת
ואמרה לו את זה ולדעתי בסופו של דבר קיבלה את דעתו . והגמרא מסכת ביצה אומרת
על ילתא שרבים היו צרכים לה כלומר היית אישה חשובה כלומר אישה כשרה שעושה רצון
בעלה
ואומר חידושי הרשב"א מסכת ביצה דף כה עמוד ב
שאני ילתא דבעיתא. וא"ת והא אסיקנא
לעיל בברייתא אחד האיש ואחד האשה ולא שרינן לאשה משום דבעיתא. וי"ל דילתא
שאני דאשה חשובה ובתו של ריש גלותא היתה ורבים היו צריכין לה ושרו לה משום דבעיתא
מה שאין כן באיש דאע"ג דרבים צריכים לו לא שרינן ליה דלא בעית אלא א"כ
כמרימר ומר זוטרא משום דוחקא דציבורא ורבים צריכים להם.
כלומר ילתא אישה שידעה מצד אחד להתווכח עם בעלה
מבלי לנסות לצאת מתוך תפקידה כאשתו של רב נחמן . ויש לנו בגמרא זה לעומת זה
והיא ברוריה בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה
דף יח עמוד ב
קם ערק אתא לבבל. איכא דאמרי: מהאי מעשה,
ואיכא דאמרי: ממעשה דברוריא.
ואומר רש"י מסכת עבודה זרה דף יח עמוד ב
ואיכא דאמרי משום מעשה דברוריא - שפעם אחת
ליגלגה על שאמרו חכמים (קדושין דף פ:) נשים דעתן קלות הן עלייהו ואמר לה חייך סופך
להודות לדבריהם וצוה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד
שנתרצית וכשנודע לה חנקה עצמה וערק רבי מאיר מחמת כסופא.
ואומר החברותא פסחים דף סב עמוד ב
ואמר ליה רבי יוחנן: ומה ברוריה, דביתהו
דרבי מאיר אשתו של רבי מאיר, שהיתה ברתיה [בתו] דרבי חנינא בן תרדיון, דתניא תלת
מאה שמעתתא ביומא, שלמדה שלוש מאות שמועות [סוגיות] ביום אחד, מג' מאה רבוותא,
משלוש מאות רבנים, ואפילו הכי אף על פי שחכמה כל כך היתה, לא יצתה ידי חובתה בתלת
שנין לא יכלה לשנות את ספר יוחסין בשלש שנים. ואת אמרת רצית לשנותה בתלתא ירחי
[בשלושה חדשים]?!
כלומר ברוריה למדה את התורה כמו תלמיד חכם לכל דבר
עד כדי כך שהיא היית איזה דוגמה למה שתלמיד חכם צריך להיות . אבל אנחנו רואים שרבי
מאיר בעלה היה צריך לבדוק את אשתו ושלח את אחד התלמידים כדי שיבדוק אותה וצריך
להבין מה גרם לרבי מאיר לבדוק את אשתו
משנה מסכת סוטה פרק ג
רבי אליעזר אומר כל המלמד בתו תורה כאילו
לומדה תפלות רבי יהושע אומר רוצה אשה בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות הוא היה אומר
חסיד שוטה ורשע ערום ואשה פרושה ומכות פרושין הרי אלו מכלי עולם:
ואומר התפארת ישראל - יכין מסכת סוטה פרק ג
ואשה פרושה במתנהגת בפרישות יתירה כפי
שאינו נאות לאשה:
כו) הרי אלו מכלי עולם שרובן אין תוכן
כברן, ובערמימותן לוכדין בני אדם:
ונאמר בתלמוד בבלי מסכת עירובין דף נג עמוד ב
רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא,
אשכחה לברוריה, אמר לה: באיזו דרך נלך ללוד? - אמרה ליה: גלילי שוטה, לא כך אמרו
חכמים אל תרבה שיחה עם האשה; היה לך לומר: באיזה ללוד
כלומר ברוריה בדיבור שלה עם רבי יוסי הגלילי נתנה
בעצמה סימנים שהיא לכאורה פרושה יתר על המידה עדי כדי כך שתוספת של שני מילים
לדיבור עם האישה הופכות את רבי יוסי הגלילי לשוטה ואז הבין רבי מאיר שיש כאן חשד למכלי
עולם כי ברור שלא כל פרישות של אישה אומרת שזה אשה לא כשרה אבל פרישות יתר
יכול להיות לכאן או לכאן ואת זה רצה רבי מאיר לבדוק ואכן ילתא התגלת כאישה לא כשרה
כמו שאומר התוספת יום הכיפורים מסכת יומא דף פו
עמוד א
ע"ד מ"ש פ"ג דסוטה כל
המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות דכיון דנכנסה חכמה באדם נכנסה בו ערמומיות
לעשות דברי עבירה בהצנע
וכל הנושא הזה מצריך באור והבנה ובלי נדר ננסה
להרחיב את הנושא שבוע הבא
