בס"ד
פרשת תרומה למה התורה מתחילה בבניית ארון הקודש ? מה ההבדל בן וְעָשׂ֥וּ ל וְעָשִׂ֥יתָ ? מה משמעות הכוונה של האדם במעשה שלו ? מה הקשר בן עצי שטים בבניית כלי המקדש למקום שטים ? למה מקום שאין בו תורה מדברים בו שטות ? איך דואגים שלא יכנס בך רוח שטות ? מה יתקן את המקום ששמו שטים ? מה הקשר לתורה ? מה צריך אדם לדאוג כאשר הוא מקים בית מקדש בתוכו ? ג'/אדר/תש"פ
פרשת תרומה למה התורה מתחילה בבניית ארון הקודש ? מה ההבדל בן וְעָשׂ֥וּ ל וְעָשִׂ֥יתָ ? מה משמעות הכוונה של האדם במעשה שלו ? מה הקשר בן עצי שטים בבניית כלי המקדש למקום שטים ? למה מקום שאין בו תורה מדברים בו שטות ? איך דואגים שלא יכנס בך רוח שטות ? מה יתקן את המקום ששמו שטים ? מה הקשר לתורה ? מה צריך אדם לדאוג כאשר הוא מקים בית מקדש בתוכו ? ג'/אדר/תש"פ
שמות פרק כה
(ט) כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר
אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית
כָּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ: ס
(י) וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן
עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רָחְבּ֔וֹ
וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ:
(יא) וְצִפִּיתָ֤
אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו
זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב:
הכלי הראשון שבו התורה מתחילה את בנין המקדש הוא
ארון הקודש ומסביר השמות רבה (וילנא) פרשת
תרומה פרשה לד
ד"א ועשו ארון עצי שטים, מה כתיב
למעלה ויקחו לי תרומה מיד ועשו ארון עצי שטים, מה התורה קדמה לכל, כך במעשה המשכן
הקדים את הארון לכל הכלים, מה האור קדם לכל מעשה בראשית דכתיב (בראשית א) ויאמר
אלהים יהי אור ואף במשכן בתורה שנקראת אור דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור,
קדמו מעשיה לכל הכלים,
וכך מסביר צרור המור שמות פרשת תרומה את הקדמת ארון
הקודש לשאר הכלים
אחכ"א ועשו ארון עצי שטים. הנה צוה
בכאן תחלה. לפי שהתורה קדמה לעולם. והיא ראשונה לכל הדברים. ולכן כמו שבמעשה
בראשית כתיב ויהי אור בראשונה. כן כתב בכאן ועשו ארון בראשונה. שבו התורה שנקראת
אור דכתיב ותורה אור. ולכן לא אמר בכאן ועשית. כמ"ש ועשית מנורה ועשית שלחן.
להורות שהתורה היא מונחת לכל באי עולם. וכל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול. ולכן
אמר בארון ועשו כולם ביחד. לפי שכולם יש להם חלק שוה בה אם ירצו. ואין להם דין
הבתרים כמאמרם ז"ל. ולכן כתב בה חצאים. אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו.
להורות כי התורה לא בשמים היא. ואינה שורה בגסי הרוח אלא בשפלים:
כלומר התורה היה המהות של העולם ולכן בנית הארון
הקודש הוא הדבר הראשון בו מתחילים להקים את בית המקדש אבל כתוב בדברים פרק י פסוק
א על בנית הארון בדרך שונה קצת שונה
בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְקֹוָ֣ק אֵלַ֗י
פְּסָל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה
וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ:
את ההבדל בן הפסוקים מסבירה הגמרא חברותא יומא דף ג עמוד ב
אבא חנן אמר משום רבי אלעזר: כתוב אחד אומר [דברים י א] "ועשית לך ארון עץ", שמשמע
שתעשה אותו משלך.ואילו כתוב אחד אומר [שמות כה י] "ועשו ארון עצי
שטים", ומשמע משל ציבור.הא כיצד!?כאן - בזמן שישראל עושין רצונו של
מקום, נקראת העשיה על שם הציבור.
כאן - בזמן שאין עושין רצונו של מקום [אחרי חטא העגל], נקראת העשיה על שם משה.
כלומר כל מעשה של אדם מצריך איזה כונה מצד האדם ולפי הכוונה של
האדם נקבעת המשמעות של המעשה. כלומר יכול להיות ארון קודש שנעשה על ידי בני אדם בכוונה
לשם שמים ויכול ארון זהה בדיוק אבל שלא נעשה לשם שמים ושני הארונות שנראים אותו
הדבר יהיו שונים בתכלית האחד מהשני . ארון אחד שנעשה בכוונה לשם שמים הוא ארון
ששייך לכל הציבור וארון שלא נעשה לשם שמים הוא ארון של יחיד שבמקרה הזה של משה .
והגמרא מלמדת אותנו את משמעות הדבר חברותא גיטין
דף מה עמוד ב
ספר תורה שכתבו מין [אדם אדוק בעבודת כוכבים כגון כומר],(5) הרי זה ישרף,
כי ודאי לשם עבודת כוכבים כתב את האזכרות שבהם.(6)ואם כתבו גוי,
הרי זה יגנז, משום שאינו כשר לכתיבה, שכל שאינו בקשירת תפילין אינו בכתיבה,
כדלקמן.(7)ואם נמצא ספר התורה ביד מין, ואין ידוע אם הוא כתבו
או שמא מצאו, הרי זה יגנז מספק, אבל אין קורין בו משום ספק ספיקא שמא לא הוא כתבו,
או שמא כתבו שלא לשם ע"ז, כי המין אדוק בעבודה זרה וודאי כתבו לשם עבודה זרה.ואם
נמצא ביד עובד כוכבים, ואין ידוע אם הוא כתבו:אמרי לה [יש אומרים] יגנז, כי שמא
הוא כתבו.
כלומר המהות של מה שקיים בעולם תלוי בכוונתו של
האדם ביצירת אותו כלי או בנין . יכולים להיות 2 ספרי תורה זהים שנראם חיצונים דומים
אבל את האחד אנחנו נשמור ונקום לפניו כאשר מוליכים אותו אבל את השני נשרוף כליל
מבלי להשאיר לו זכר .
אותו דבר עם העץ ממנו עשוי ארון הקודש עץ שטים . עץ
שטים יכול להיות לארון קודש ויכול להיות
לעבודה זרה אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת תרומה
רמז שסח
ועשו ארון עצי שטים מפני מה של עץ לפי
שהתורה נקראת עץ חיים, אעין דשטין היו במגדל צבעית אתון שאלון לר' חנניא מהו למעבד
בהון עיבידא א"ל מכיון שנהגו אבותיכם איסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש.
ועל זה אומר הספר מגן אבות (למאירי) ענין כ
וכן בירושלמי אמרו אעין דשטין הוו במגדל צבעיא,
כלומר שהיה שם יער צומח עצי שטים, ונראה לי שהיו באים שם עובדי האלילים באותם
הימים תמיד לכרות לצורך בתי אלילים והיו ישראל שביניהם נמנעים מלשכור עצמם לכך, אף
על פי שהוא מותר – כמו שביארנו בראשון של ע"ז – וקאמר התם אתון ושאלון לר'
חנינא חבריהון דרבנן מהו מיעבד בהון עבידתא, אמר לון מכיון שנהגו בהם אבותיכם
באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש.
כלומר אותו עץ יכול להיות לארון קודש שבו מכניסים
את התורה שהקב"ה נתן לעם ישראל שהיא הבסיס לקיום העולם ואותו עץ שטים יכול
לשמש לעבודה זרה . ואת זה כנגד זה ברא העולם
וכתוב בבמדבר פרק כה פסוק א
וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים
וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנ֖וֹת אֶל־בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב:
ואומרת הגמרא חברותא סנהדרין דף קו עמוד א
כתוב באותו מעשה: "וישב ישראל בשטים
ויחל העם לזנות אל בנות מואב".נחלקו בדבר רבי אליעזר ורבי יהושע.רבי
אליעזר אומר: אכן שטים שמה של המקום.רבי יהושע אומר: המקום נקרא
כך על שם שנתעסקו בדברי שטות"
כלומר אותו מקום שנקרא שטים הוא מקום
שהיה מבחינה חיצונית כמו ארון הקודש ולכן לדעתי נקרא שטים כמו שארון הקודש היה
עשוי מעץ השטים אבל בפנים הוא היה ריק לחלוטין כלומר לא היה בהם תורה ומי שאין בו
תורה הדבר היחידי שהוא יכול לעשות זה לעשות דברי שטות .
וכך אומרת הגמרא חברותא סוטה דף ג עמוד א
ריש לקיש אמר: אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנס בו רוח
שטות.
שנאמר - "איש איש כי תשטה אשתו". תשטה כתיב. ואם הכוונה כפשוטו, שסטתה מן הדרך, היה על התורה לכתוב
בפסוק כי תטה, שמשמעותו שנטתה מן הדרך הישרה, וכיון שכתוב "כי תשטה",
בהכרח שכוונת התורה היא ללשון שטות(1):
כלומר כל המשמעות של ארון הקודש
הכיסוי החיצוני והפנימי הוא התורה שנמצאת בתוכה ולא כאיזה סתם אותיות שכתובות על
ספר כי אם את ההבנה שספר התורה הוא הדבר היחידי שנותן משמעות לקיום האדם בעולם. אדם צריך לקחת את ספר התורה הזה ללמוד אותו
ולהפוך אותו לדבר היחיד שממנו האדם מנווט את דרכו בעולם . כל צורה אחרת של מחשבה
היא בגדר של שטות . כי איך יכול להיכנס לתוך האדם רוח שטות ? אם האדם מלא תורה אין
מקום לרוח שטות אבל אם יש חלק אפילו קטן ללא תורה לאותו מקום של ריק נכנס רוח שטות
.
וזה המשמעות של המשפט שכתוב בתורה שמות פרק כה
(ח) וְעָ֥שׂוּ לִ֖י
מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם:
ואומר המלבי"ם שמות פרק כה פסוק ח
ר"ל שאתה בעצמך תהיה בית לה' כי דוד
היה רגל רביעי שבמרכבה, ובאופן זה כן תעשו לדורות שכ"א יבנה מקדש בחדרי לבבו
ויכין מזבח להעלות כל חלקי נפשו לה', עד שימסור נפשו לכבודו בכל עת כמ"ש
אברהם ואנכי עפר אפר, שחשב א"ע שהועלה עולה לה' ואפרו צבור על מזבח הלב הנשבר
והנדכה לפני קונו:
וכמו שבבית המקדש אסור להכניס חולין לעזרה והוא על
טהרת הקודש כך אדם צריך להבין שהדבר היחידי שהוא יכול להכניס לתוך עצמו ולתת לו
חשיבות זה התורה בלבד כי זה הדבר היחידי שיש לו משמעות בעולם וכל נתינת חשיבות
לדבר שהוא מחוץ לתורה הוא בגדר של סוג של שטות שהוא סניף לעבודה זרה שהוא מכניס
לעצמו ואותו רוח שטות היא שגורמת לו לעשות עבירה .
ואת הקשר הזה בין עצי שטים שהשתמשו
בבית המקדש למקום שנקרא שטים מסביר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת תרומה
דבר אחר חטאו בשטים ולקו בשטים ומתרפאין
בשטים, חטאו בשטים שנאמר וישב ישראל בשטים, לקו בשטים שנאמר (שם /במדבר כ"ה/)
ויהיו המתים במגפה, ומתרפאין בשטים שנאמר עצי שטים, אתה מוצא שלא זזו משם עד שעמד
פנחס והשיב את החמה שנאמר (שם /במדבר כ"ה/) פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן וגו',
אמר הקדוש ברוך הוא לעוה"ב אני מרפא את השטים שנאמר (יואל ד') והיה ביום ההוא
יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית ה' יצא והשקה
את נחל השטים.
כלומר אותו מקום שחטאו בני ישראל
כתוצאה של הכנסת דברי שטות לתוך עצמם הוא שכמעט גרם להשמדה של עם ישראל . הריפוי
היחידי שיכול להיות לאדם במקרה כזה זה הוא
מים שיצאו מבית המקדש כאשר יבנה הבית השלישי . והבית השלישי עצמו יבנה לאחר שהתורה
תהפוך לדבר היחידי בעולם . וכך אומר הנביא
יואל פרק ד
(יז) וִֽידַעְתֶּ֗ם
כִּ֣י אֲנִ֤י יְקֹוָק֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן הַר־קָדְשִׁ֑י וְהָיְתָ֤ה
יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ קֹ֔דֶשׁ וְזָרִ֥ים לֹא־ יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ עֽוֹד: ס
(יח) וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם
הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכָל־אֲפִיקֵ֥י
יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְקֹוָק֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל
הַשִּׁטִּֽים:
כלמור רק ידיעת הקב"ה כלומר ידיעת התורה היא
שתגרום לריפוי של נחל השטים מהמים שיצאו מהר הבית והכוונה היא התורה שנמשלת למים היא
שתרפא את השטות שמהותה חשיבה שיש משהו אחר בעולם חוץ מתורה .
וכך מסביר המלבי"ם יואל פרק ד פסוק יח
(יח) והיה ביום ההוא. תתרבה השפע
והברכה ביתר שאת עד שההרים יטפו עסיס מרוב הפירות המתוקים, והגבעות תלכנה חלב מרוב
הבקר והצאן, וכל אפיקי יהודה ילכו מים שעד עתה היה חסרון מים בין בכללות א"י
בין בירושלים שלא היו מעינות בירושלים, ואז לא לבד שיהיה מים ביהודה כי גם מעין
יצא מבית ה' משם יפתח מקור נפתח ויתפשט לחוץ עד שישקה את נחל השטים, ולדעת ר'
סעדיה הוא הירדן שהוא קרוב לשטים, ולרש"י הוא כמשמעו, ועל המעין הזה כבר נבא
יחזקאל וזכריה, וע"ד הרמז שמשם תצא התורה והאמונה הנמשלת למים, לכל העולם,
ויען שבשטים פרצו בזנות ובע"ז לבית פעור והיה ראשית חטאת לבית ישראל, מציין
שהמעין הקדוש יטהר את הטומאה אשר התחלה בנחל השטים ויעביר הרעות הזרות והתאוות:
וכך מלמדת אותנו התורה שהדבר הראשון שיעשה האדם זה
להבין ולהקים בתוכו משכן שבו תכנס רק השכינה לתוכו ובתוכו יהיה מקום רק לתורה כך
שרוח שטות לא תוכל להיכנס לתוכו .